WEBVTT

00:00:06.463 --> 00:00:09.482
לפני שנה שכרתי מכונית בירושלים

00:00:09.482 --> 00:00:11.674
כדי לאתר אדם שמעולם לא פגשתי

00:00:11.674 --> 00:00:13.810
אבל שכבר שינה את חיי.

00:00:13.810 --> 00:00:16.555
לא היה לי מס' הטלפון שלו
כדי להודיע שאני מגיע.

00:00:16.555 --> 00:00:19.056
לא היתה לי כתובת מדוייקת,

00:00:19.056 --> 00:00:21.671
אבל ידעתי את שמו, עאבד,

00:00:21.671 --> 00:00:26.323
ידעתי שהוא גר בעיר 
בת 15,000 נפשות, כפר קרע,

00:00:26.323 --> 00:00:31.134
וידעתי שלפני 21 שנה,
ממש ליד העיר הקדושה,

00:00:31.134 --> 00:00:33.355
הוא שבר את צווארי.

00:00:33.355 --> 00:00:37.619
וכך בבוקר מעונן של ינואר, 
נסעתי צפונה

00:00:37.619 --> 00:00:42.325
בתוך שברולט כסופה כדי 
למצוא אדם וקצת שלווה.

NOTE Paragraph

00:00:42.325 --> 00:00:45.197
במורד הכביש יצאתי מירושלים.

00:00:45.197 --> 00:00:47.837
נסעתי ממש על הפניה החדה
שבה משאיתו הכחולה,

00:00:47.837 --> 00:00:50.163
עמוסה ב-4 טון 
אריחי קרמיקה לריצפה,

00:00:50.163 --> 00:00:52.981
שעטה במורד במהירות גדולה
ונכנסה בפינה השמאלית האחורית

00:00:52.981 --> 00:00:56.119
של המיניבוס בו ישבתי.

00:00:56.119 --> 00:00:58.773
הייתי אז בן 19.

00:00:58.773 --> 00:01:02.100
גבהתי ב-12 ס"מ ועשיתי
20,000 שכיבות-שמיכה

00:01:02.100 --> 00:01:05.044
ב-8 חודשים, ובלילה שלפני התאונה,

00:01:05.044 --> 00:01:07.210
הייתי גאה בגופי,

00:01:07.210 --> 00:01:09.351
שיחקתי כדורסל עם חברים

00:01:09.351 --> 00:01:11.457
בשעות הבוקר המוקדמות במאי.

00:01:11.457 --> 00:01:14.152
תפסתי את הכדור 
בכף-ידי הימנית הגדולה,

00:01:14.152 --> 00:01:18.497
וכאשר אותה כף-יד הגיעה 
לטבעת הסל, הרגשתי בלתי מנוצח.

00:01:18.497 --> 00:01:22.343
נסעתי במיניבוס בשביל הפיצה
שזכיתי בה במגרש המשחקים.

NOTE Paragraph

00:01:22.343 --> 00:01:24.891
לא ראיתי את עאבד מגיע.

00:01:24.891 --> 00:01:27.263
ממושבי, התבוננתי בבתי-האבן

00:01:27.263 --> 00:01:30.249
שבמעלה הגבעה, 
בוהקים בשמש של צהריים,

00:01:30.249 --> 00:01:32.725
כאשר מאחור נשמע רעש אדיר,

00:01:32.725 --> 00:01:35.642
חזק והרסני כמו פיצוץ.

00:01:35.642 --> 00:01:38.118
ראשי נהדף לאחור 
מעל המושב האדום.

00:01:38.118 --> 00:01:41.204
עור-התוף שלי נקרע.
נעליי התעופפו למרחקים.

00:01:41.204 --> 00:01:44.458
גם אני נזרקתי בעוד ראשי
מתנדנד על עצמות שבורות,

00:01:44.458 --> 00:01:48.674
וכאשר נחתתי על הקרקע 
הייתי משותק בארבעת גפיי.

00:01:48.674 --> 00:01:51.095
בחודשים הבאים, למדתי לנשום
בכוחות עצמי,

00:01:51.095 --> 00:01:54.100
אחר-כך לשבת, לעמוד וללכת.

00:01:54.100 --> 00:01:56.568
אבל גופי היה מפוצל אנכית,

00:01:56.568 --> 00:02:00.029
הייתי משותק בצד אחד,
ובביתי בניו-יורק,

00:02:00.029 --> 00:02:04.664
השתמשתי בכיסא-גלגלים במשך 4 שנים
לאורך כל לימודיי באוניברסיטה.

NOTE Paragraph

00:02:04.664 --> 00:02:08.142
עם סיום לימודיי, חזרתי
לירושלים למשך שנה אחת.

00:02:08.142 --> 00:02:11.020
שם כבר עזבתי את הכיסא לצמיתות,

00:02:11.020 --> 00:02:13.979
נשענתי על המקל שלי, וחיפשתי

00:02:13.979 --> 00:02:16.960
ומצאתי את כל הנוסעים 
שהיו איתי במיניבוס

00:02:16.960 --> 00:02:19.751
כולל תמונות מהתאונה עצמה,

00:02:19.751 --> 00:02:22.762
וכאשר ראיתי תמונה זו,

00:02:24.208 --> 00:02:27.569
לא ראיתי גופה מדממת שלא זזה.

00:02:27.569 --> 00:02:31.316
ראיתי גוש מסיבי 
של שריר הדלתא השמאלי,

00:02:31.316 --> 00:02:33.632
וכאבתי קשות שהוא נעלם לעד,

00:02:33.632 --> 00:02:36.018
כאב לי על כל מה 
שלא הספקתי לעשות,

00:02:36.018 --> 00:02:39.910
ושעכשיו לעולם לא אוכל.

NOTE Paragraph

00:02:43.897 --> 00:02:46.274
היה זה אז שקראתי 
את העדות שעאבד נתן

00:02:46.274 --> 00:02:48.490
בבוקר שלאחר התאונה,

00:02:48.490 --> 00:02:52.372
על נסיעה במורד המסלול הימני
של הכביש המהיר לירושלים.

00:02:52.372 --> 00:02:55.327
בקוראי את דבריו, התמלאתי כעס.

00:02:55.327 --> 00:02:58.827
זו היתה הפעם הראשונה 
שחשתי כעס כלפי אדם זה,

00:02:58.827 --> 00:03:01.650
והכעס נוצר מחשיבה רבת-קסם.

00:03:01.650 --> 00:03:03.773
על גבי מסמך מצולם זה,

00:03:03.773 --> 00:03:07.326
התאונה עדיין לא התרחשה.

00:03:07.326 --> 00:03:09.415
עאבד יכל עדיין 
לסובב את ההגה שמאלה

00:03:09.415 --> 00:03:12.799
כך שהייתי רואה אותו 
עובר ביעף מול חלוני

00:03:12.799 --> 00:03:15.241
ואני הייתי נשאר בריא ושלם.

00:03:15.241 --> 00:03:19.099
"תיזהר עאבד, שים לב. האט."

00:03:19.099 --> 00:03:21.412
אבל עאבד לא האט,

00:03:21.412 --> 00:03:25.220
וכך על-גבי אותו מסמך מצולם, 
צווארי שוב נשבר,

00:03:25.220 --> 00:03:29.223
ושוב, נשארתי חסר כעס.

NOTE Paragraph

00:03:29.223 --> 00:03:31.623
החלטתי למצוא את עאבד,

00:03:31.623 --> 00:03:33.363
וכאשר מצאתיו לבסוף,

00:03:33.363 --> 00:03:36.916
הוא השיב לאמירת ה"שלום"
שלי בכזו נונשלנטיות

00:03:36.916 --> 00:03:39.091
שכאילו הוא חיכה 
כל הזמן לטלפון שלי.

00:03:39.091 --> 00:03:41.465
ואולי הוא כן חיכה.

00:03:41.465 --> 00:03:44.638
לא הזכרתי לעאבד 
את העבר שלו בנהיגה --

00:03:44.638 --> 00:03:48.419
27 עבירות עד גיל 25,

00:03:48.419 --> 00:03:53.110
האחרונה, כאשר לא העביר את המשאית 
שלו להילוך נמוך באותו יום במאי --

00:03:53.110 --> 00:03:55.203
מבלי לדבר על העבר שמלפני --

00:03:55.203 --> 00:03:56.911
ארבעת הגפיים המשותקות והצנתרים,

00:03:56.911 --> 00:03:59.432
חוסר הביטחון והאובדן --

00:03:59.432 --> 00:04:02.124
וכאשר עאבד המשיך לספר 
כמה הוא נפגע בתאונה,

00:04:02.124 --> 00:04:04.484
לא אמרתי לו שאני כבר 
יודע זאת מדו"ח המשטרה

00:04:04.484 --> 00:04:07.187
שהוא התחמק מפגיעה קשה.

00:04:07.187 --> 00:04:10.920
אמרתי שאני רוצה להיפגש.

00:04:10.920 --> 00:04:13.563
עאבד ענה שאתקשר אליו 
בעוד כמה שבועות,

00:04:13.563 --> 00:04:16.139
וכאשר עשיתי זאת, משיבון ענה

00:04:16.139 --> 00:04:18.412
שהמספר לא מחובר,

00:04:18.412 --> 00:04:23.388
וכך הנחתי לעאבד ולתאונה.

NOTE Paragraph

00:04:23.388 --> 00:04:25.618
עברו שנים רבות.

00:04:25.618 --> 00:04:29.887
הסתובבתי עם המקל שלי, 
תומך הקרסול ותרמיל הגב

00:04:29.887 --> 00:04:32.557
במסעות לאורך 6 היבשות.

00:04:32.557 --> 00:04:35.996
זרקתי בהנפת-יד כדורים
במשחקי בייסבול קטנים

00:04:35.996 --> 00:04:38.224
שיזמתי בסנטרל פארק,

00:04:38.224 --> 00:04:41.137
ובניו-יורק, נהייתי לעיתונאי וסופר,

00:04:41.137 --> 00:04:45.223
המדפיס מאות אלפי מילים באצבע אחת.

00:04:45.223 --> 00:04:47.730
ידיד ציין בפניי שכל
הסיפורים הגדולים שלי

00:04:47.730 --> 00:04:50.622
משקפים את הסיפור האישי שלי,
כל אחד מהם מתמקד

00:04:50.622 --> 00:04:52.982
בחיים שהשתנו בן-רגע,

00:04:52.982 --> 00:04:55.803
בגלל, אם לא תאונה, אז ירושה,

00:04:55.803 --> 00:04:58.436
הנפת מחבט, רעש תריס או מעצר.

00:04:58.436 --> 00:05:02.410
בכל אחד מהם היה
ה"לפני" ו"אחרי".

00:05:02.410 --> 00:05:05.513
אני ס"ה פעלתי מתוך מה שהיה מנת-חלקי.

NOTE Paragraph

00:05:05.513 --> 00:05:09.686
עאבד היה עדיין רחוק ממחשבותיי,
כאשר בשנה שעברה,

00:05:09.686 --> 00:05:12.476
חזרתי לישראל כדי 
לכתוב על התאונה,

00:05:12.476 --> 00:05:15.108
והספר שכתבתי, "חצי-חיים",

00:05:15.108 --> 00:05:18.056
היה כמעט גמור
כאשר הגעתי להכרה

00:05:18.056 --> 00:05:20.493
שאני עדיין רוצה לפגוש את עאבד,

00:05:20.493 --> 00:05:23.400
ובסוף גם הבנתי למה:

00:05:23.400 --> 00:05:28.729
כדי לשמוע אותו אומר 
שתי מילים: "אני מצטער."

00:05:28.729 --> 00:05:31.647
הרי אנשים מתנצלים על הרבה פחות.

00:05:31.647 --> 00:05:34.459
הלכתי למשטרה לוודא 
שעאבד עדיין מתגורר

00:05:34.459 --> 00:05:36.676
איפשהו באותה עיר שלו.

00:05:36.676 --> 00:05:39.748
נסעתי אליו עם שושנה צהובה 
בעציץ המונח על המושב האחורי,

00:05:39.748 --> 00:05:43.741
כאשר לפתע פרחים נראו כמחווה נלעגת.

00:05:43.741 --> 00:05:47.123
אבל מה להביא לאדם 
ששבר לעזאזל את צווארך?

00:05:47.123 --> 00:05:51.205
(צחוק)

00:05:51.205 --> 00:05:53.351
נכנסתי בדרך לכפר אבו-גוש

00:05:53.351 --> 00:05:55.410
וקניתי קובייה של ממתק טורקי:

00:05:55.410 --> 00:05:59.599
פיסטוקים מצופים במי-ורדים. עדיף.

NOTE Paragraph

00:05:59.599 --> 00:06:03.012
כאשר הייתי שוב על הכביש,
הרהרתי במה שמחכה לי.

00:06:03.012 --> 00:06:07.194
עאבד יחבק אותי. עאבד יירק עליי.

00:06:07.194 --> 00:06:11.391
עאבד יאמר, "אני מצטער."

00:06:11.391 --> 00:06:14.417
התחלתי לתהות,
כמו שתהיתי רבות בעבר,

00:06:14.417 --> 00:06:15.655
איך החיים שלי יכלו להיות שונים

00:06:15.655 --> 00:06:17.061
אם אדם זה לא היה פוגע בי,

00:06:17.061 --> 00:06:20.942
אם הגנים שלי היו 
מוזנים במנת ניסיון אחרת.

00:06:20.942 --> 00:06:23.155
מי הייתי אז?

00:06:23.155 --> 00:06:25.972
האם הייתי אותו 
אחד שלפני התאונה,

00:06:25.972 --> 00:06:30.033
לפני שדרך זו פיצלה את חיי כאילו
היתה ציר הכריכה של ספר פתוח?

00:06:30.033 --> 00:06:32.322
האם אני הוא מה שעשו לי?

00:06:32.322 --> 00:06:36.715
האם כולנו תוצאות של דברים 
שעשו לנו, או שעשו בשבילנו,

00:06:36.715 --> 00:06:39.055
הפרת האמון מצד הורינו 
או בן/בת-זוגנו,

00:06:39.055 --> 00:06:41.242
כסף שירשנו?

00:06:41.242 --> 00:06:45.380
או שבמקום זאת, האם אנחנו גופנו,
עם מעלותיו ומגרעותיו המולדות?

00:06:45.380 --> 00:06:48.345
נראה כאילו שאנו לא יותר
מאשר גנים וחוויות,

00:06:48.345 --> 00:06:51.835
אבל כיצד להפריד בין האחד לשני?

00:06:51.835 --> 00:06:54.677
כפי שייטס מנסח את
השאלה האוניברסלית,

00:06:54.677 --> 00:06:57.871
"הוי, הגוף הנע לצלילי המוזיקה, 
הוי, המבט החטוף הנוצץ,

00:06:57.871 --> 00:07:04.186
כיצד נוכל להפריד
בין הריקוד לרוקד?"

00:07:04.186 --> 00:07:06.445
נהגתי כבר שעה

00:07:06.445 --> 00:07:10.172
כאשר הבטתי במראה האחורית
וראיתי את המבט הנוצץ של עצמי.

00:07:10.172 --> 00:07:13.981
את האור שעיניי נשאו בתוכם
מאז שהם קיבלו את צבעם הכחול.

00:07:13.981 --> 00:07:16.539
הנטיות המולדות 
והדחפים שהניעו אותי

00:07:16.539 --> 00:07:19.749
בתור תינוק לנסות להחליק 
מספינה אל תוך אגם של שיקגו,

00:07:19.749 --> 00:07:21.389
שהניעו אותי בתור נער

00:07:21.389 --> 00:07:25.810
לקפוץ לתוך מפרץ 
קייפ-קוד לאחר הוריקן.

00:07:25.810 --> 00:07:28.400
אבל גם ראיתי 
במחשבותיי הרצות

00:07:28.400 --> 00:07:30.247
שאם עאבד לא היה פוגע בי,

00:07:30.247 --> 00:07:33.234
רוב סיכויים שהייתי היום

00:07:33.234 --> 00:07:36.757
רופא ובעל ואבא.

00:07:36.757 --> 00:07:39.235
היית פחות מודע לזמן ולמוות,

00:07:39.235 --> 00:07:41.056
ו...אה, לא הייתי נכה,

00:07:41.056 --> 00:07:44.564
לא הייתי סובל מאלפי 
הכבלים והחיצים של גורלי.

00:07:44.564 --> 00:07:47.219
העוויות התכופות של
5 אצבעות, הפיסות בשיניי

00:07:47.219 --> 00:07:49.565
שנוצרות מהנשיכות של כל הדברים

00:07:49.565 --> 00:07:52.346
שיד אחת בודדת לא מצליחה לפתוח.

00:07:52.346 --> 00:07:57.785
הריקוד והרוקד שזורים 
זה בזה באופן בלתי פתיר.

NOTE Paragraph

00:07:57.785 --> 00:07:59.911
השעה התקרבה ל-11 כאשר לקחתי פניה ימינה

00:07:59.911 --> 00:08:02.070
לכיוון עפולה, עברתי על-פני מחצבה גדולה

00:08:02.070 --> 00:08:04.523
וכבר הייתי בכפר-קרע.

00:08:04.523 --> 00:08:06.986
חשתי כאב עיצבי עז.

00:08:06.986 --> 00:08:10.789
אבל ניגנו את שופן ברדיו, שבע מנגינות
יפהפיות של מזורקות (ריקוד פולני),

00:08:10.789 --> 00:08:13.019
נכנסתי לחניה של תחנת דלק

00:08:13.019 --> 00:08:16.360
כדי להאזין ולהירגע.

NOTE Paragraph

00:08:16.360 --> 00:08:18.592
שמעתי פעם שבעיר ערבית,

00:08:18.592 --> 00:08:20.797
מספיק רק להזכיר שם של תושב מקומי

00:08:20.797 --> 00:08:23.077
וישר יזהו מי זה.

00:08:23.077 --> 00:08:25.087
הזכרתי את עאבד ואותי,

00:08:25.087 --> 00:08:27.445
כדי להוכיח שכוונותיי טובות,

00:08:27.445 --> 00:08:29.581
כלפי תושבי העיר,

00:08:29.581 --> 00:08:32.864
כאשר פגשתי את מוחמד 
בצהריים מחוץ לדואר.

00:08:32.864 --> 00:08:35.306
הוא הקשיב לי.

NOTE Paragraph

00:08:35.306 --> 00:08:38.130
לידיעתכם, לרוב כאשר דיברתי עם אנשים

00:08:38.130 --> 00:08:42.070
הייתי תוהה מתי אני כאדם
מסתיים ומתחילה הנכות שלי,

00:08:42.070 --> 00:08:44.948
מאחר ואנשים רבים
סיפרו לי דברים שהם לא סיפרו

00:08:44.948 --> 00:08:47.254
לאף אחד אחר, רבים היו בוכים.

00:08:47.254 --> 00:08:49.898
יום אחד, לאחר שאישה אחת ברחוב עשתה

00:08:49.898 --> 00:08:51.794
דבר כזה ושאלתיה מדוע,

00:08:51.794 --> 00:08:53.768
היא סיפרה שדמעותיה

00:08:53.768 --> 00:08:57.044
קשורות בזה שאני מאושר וחזק,

00:08:57.044 --> 00:08:59.731
אבל גם פגיע.

00:08:59.731 --> 00:09:02.014
הקשבתי לדבריה. אני מניח שהם היו נכונים.

00:09:02.014 --> 00:09:04.276
אני זה אני,

00:09:04.276 --> 00:09:06.430
אבל כעת הייתי אני למרות הקושי,

00:09:06.430 --> 00:09:10.592
וזה אני מניח, הפך אותי 
עכשיו למה שאני.

NOTE Paragraph

00:09:10.592 --> 00:09:12.394
בכל אופן, מוחמד סיפר לי

00:09:12.394 --> 00:09:15.175
מה שאולי הוא
לא היה מספר לזר אחר.

00:09:15.175 --> 00:09:19.286
הוא הביל אותי לבית עם
קישוטי-טיח בצבע קרם ואחר-כך נסע.

00:09:19.286 --> 00:09:21.984
בעודי יושב ומהרהר מה עליי לומר,

00:09:21.984 --> 00:09:25.418
ניגשה אליי אישה
עם צעיף שחור וחלוק שחור.

00:09:25.418 --> 00:09:27.798
יצאתי ממכוניתי ואמרתי "שלום",

00:09:27.798 --> 00:09:29.835
והצגתי את עצמי,

00:09:29.835 --> 00:09:31.264
והיא סיפרה לי שבעלה עאבד

00:09:31.264 --> 00:09:34.116
יחזור הביתה בעוד 4 שעות.

00:09:34.116 --> 00:09:36.632
העברית שלה לא היתה טובה ומאוחר יותר

00:09:36.632 --> 00:09:39.772
הודתה שהיא חשבה 
שבאתי לחבר את האינטרנט.

00:09:39.772 --> 00:09:43.496
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:43.496 --> 00:09:46.521
נסעתי משם וחזרתי ב-4:30,

00:09:46.521 --> 00:09:47.797
מודה בליבי לאותה מחצבה

00:09:47.797 --> 00:09:50.331
שליד הכביש שעזרה 
לי למצוא את הדרך שוב.

00:09:50.331 --> 00:09:52.428
ובעודי מתקרב לדלת בחזית,

00:09:52.428 --> 00:09:55.853
עאבד ראה אותי, מכנסי ג'נס, 
חולצת פלאנל והמקל.

00:09:55.853 --> 00:10:00.639
ראיתי את עאבד, אדם בעל
מראה ממוצע וגודל ממוצע.

00:10:00.639 --> 00:10:03.662
לבושו היה שחור-לבן:
כפכפים על גרביים,

00:10:03.662 --> 00:10:05.761
מכנסי טריינינג דהויים, סוודר מנומר,

00:10:05.761 --> 00:10:09.073
כובע גלישה מפוספס
המשוך למטה על המצח.

00:10:09.073 --> 00:10:11.570
הוא ציפה לבואי. מוחמד התקשר אליו.

00:10:11.570 --> 00:10:15.853
וכך לפתע פתאום, לחצנו ידיים וחייכנו.

00:10:15.853 --> 00:10:17.940
נתתי לו את המתנה שהבאתי,

00:10:17.940 --> 00:10:19.331
והוא אמר שאני אורח בביתו,

00:10:19.331 --> 00:10:22.744
והתישבנו זה לצד זה על ספת בד.

NOTE Paragraph

00:10:22.744 --> 00:10:25.505
ואז בבת-אחת עאבד החל מחדש לספר את

00:10:25.505 --> 00:10:27.361
הסיפור הנוגה שהוא

00:10:27.361 --> 00:10:30.325
התחיל אז לספר בטלפון לפני 16 שנים.

00:10:30.325 --> 00:10:33.630
הוא סיפר שהיה לו ניתוח בעיניים.

00:10:33.630 --> 00:10:35.827
היו לו קשיים בצד אחד וגם ברגליים,

00:10:35.827 --> 00:10:38.369
וכן, הוא איבד את שיניו בהתנגשות.

00:10:38.369 --> 00:10:41.340
האם השתוקקתי לראות אותו מסיר אותם?

00:10:41.340 --> 00:10:43.870
ואז עאבד קם והדליק את הטלוויזיה

00:10:43.870 --> 00:10:46.728
כדי שלא ארגיש לבד 
כאשר הוא עזב את החדר,

00:10:46.728 --> 00:10:48.967
וחזר עם תמונות פולורואיד של התאונה

00:10:48.967 --> 00:10:51.577
ועם רישיון הנהיגה הישן שלו.

NOTE Paragraph

00:10:51.577 --> 00:10:55.384
"הייתי נאה למראה", הוא אמר.

NOTE Paragraph

00:10:55.384 --> 00:10:57.562
הבטנו מטה אל הכד המרובד שלו.

00:10:57.562 --> 00:11:00.318
עאבד היה פחות נאה מאשר מוצק וחזק,

00:11:00.318 --> 00:11:04.110
עם שיער שחור סמיך, 
פנים מלאות וצוואר רחב.

00:11:04.110 --> 00:11:07.047
זה הצעיר שבמאי 16, 1990,

00:11:07.047 --> 00:11:09.196
שבר לשני אנשים, כולל אותי,

00:11:09.196 --> 00:11:13.144
את הצוואר, חיבל במוח אחד 
ולקח חיים של אחד.

00:11:13.144 --> 00:11:15.743
21 שנים יותר מאוחר,
הוא היה יותר רזה מאישתו,

00:11:15.743 --> 00:11:17.492
עור פניו רפוי,

00:11:17.492 --> 00:11:20.223
ובהביטי על עאבד המסתכל
על דמותו הצעירה יותר,

00:11:20.223 --> 00:11:22.606
נזכרתי איך אני הסתכלתי
על תמונתי מימי צעירותי

00:11:22.606 --> 00:11:26.932
לאחר התאונה והבנתי את ערגתו.

NOTE Paragraph

00:11:26.932 --> 00:11:31.049
"התאונה שינתה את חיי שנינו", אמרתי.

NOTE Paragraph

00:11:31.049 --> 00:11:33.777
עאבד הראה לי תמונה של משאיתו המעוכה,

00:11:33.777 --> 00:11:36.365
ואמר שהתאונה היתה באשמת נהג אוטובוס

00:11:36.365 --> 00:11:39.538
שנסע במסלול השמאלי 
ולא איפשר לו לעקוף.

00:11:39.538 --> 00:11:42.260
לא רציתי לדוש עם עאבד על התאונה.

00:11:42.260 --> 00:11:44.029
ציפיתי למשהו יותר פשוט:

00:11:44.029 --> 00:11:48.834
תמורת ממתק טורקי ציפיתי
לשתי מילים ומשם ללכת לדרכי.

00:11:48.834 --> 00:11:51.423
לכן לא העליתי בפניו שבעדותו

00:11:51.423 --> 00:11:53.469
בבוקר לאחר התאונה,

00:11:53.469 --> 00:11:55.854
הוא אפילו לא הזכיר את נהג האוטובוס.

00:11:55.854 --> 00:11:59.218
נשארתי רגוע כי לא באתי למצוא את האמת.

00:11:59.218 --> 00:12:02.226
באתי למען חרטה.

00:12:02.226 --> 00:12:04.382
וכך צעדתי בנתיב החיפוש אחר החרטה

00:12:04.382 --> 00:12:06.667
והשלכתי את האמת מתחת לגלגלי האוטובוס.

NOTE Paragraph

00:12:06.667 --> 00:12:09.793
אמרתי שאני מבין שהתאונה לא היתה באשמתו,

00:12:09.793 --> 00:12:14.182
אבל שאלתיו אם היא עשתה אותו 
עצוב בגלל הסבל שנגרם לאחרים.

NOTE Paragraph

00:12:14.182 --> 00:12:16.577
עאבד ענה בשלוש מילים מהירות.

00:12:16.577 --> 00:12:20.369
"כן, אני סבלתי."

NOTE Paragraph

00:12:20.369 --> 00:12:23.305
ואז הוא סיפר מדוע הוא סבל.

00:12:23.305 --> 00:12:26.444
הוא ניהל חיים מופקרים לפני התאונה,

00:12:26.444 --> 00:12:28.773
ולכן אלוהים הועיד לו את התאונה,

00:12:28.773 --> 00:12:32.596
אבל כעת, לדבריו, 
הוא אדם דתי והאלוהים מרוצה.

NOTE Paragraph

00:12:32.596 --> 00:12:35.737
ובדיוק אז אלוהים התערב:

00:12:35.737 --> 00:12:38.511
בחדשות בטלוויזיה הראו מכונית הרוסה

00:12:38.511 --> 00:12:41.283
מלפני כמה שעות שבה 
נהרגו 3 אנשים בצפון.

00:12:41.283 --> 00:12:43.656
הבטנו במכונית ההרוסה.

NOTE Paragraph

00:12:43.656 --> 00:12:46.677
"מוזר", אמרתי.

NOTE Paragraph

00:12:46.677 --> 00:12:49.462
"אכן מוזר", הוא חזר.

NOTE Paragraph

00:12:49.462 --> 00:12:52.157
עברה אצלי המחשבה ששם, על כביש 804,

00:12:52.157 --> 00:12:54.287
היו עבריינים וקורבנותיהם,

00:12:54.287 --> 00:12:56.023
צמד שנוצר עלי-ידי תאונה.

00:12:56.023 --> 00:12:58.484
חלקם, כמו עאבד, ישכח את היום.

00:12:58.484 --> 00:13:01.694
חלק אחר, כמוני, יזכור.

00:13:01.694 --> 00:13:04.819
הכתבה הסתיימה ואז עאבד אמר.

NOTE Paragraph

00:13:04.819 --> 00:13:07.192
"חבל", הוא אמר, "שהמשטרה

00:13:07.192 --> 00:13:12.086
במדינה זו אינה מחמירה 
עם נהגים עבריינים."

NOTE Paragraph

00:13:12.086 --> 00:13:15.114
זה בילבל אותי.

00:13:15.114 --> 00:13:17.893
עאבד אמר משהו מדהים.

00:13:17.893 --> 00:13:21.359
האם זה הצביע עד כמה 
הוא פטר את עצמו מהתאונה?

00:13:21.359 --> 00:13:23.261
האם זה העיד על אשמה,

00:13:23.261 --> 00:13:25.644
או שזו הוכחה שצריך
היה להרחיקו (מהכביש) ליותר זמן?

00:13:25.644 --> 00:13:29.256
הוא היה 6 חודשים בכלא, 
איבד את רישיון הנהיגה ל-10 שנים.

00:13:29.256 --> 00:13:31.282
איבדתי לרגע את שיקול-הדעת.

NOTE Paragraph

00:13:31.282 --> 00:13:34.726
"תראה עאבד", אמרתי,

00:13:34.726 --> 00:13:38.957
"חשבתי שהיו לך כמה 
עבירות תנועה לפני התאונה."

NOTE Paragraph

00:13:38.957 --> 00:13:42.918
"טוב," הוא אמר, "פעם נסעתי על 60 במקום שמותר 40."

00:13:42.918 --> 00:13:46.319
וכך 27 עבירות -- מעבר באור אדום,

00:13:46.319 --> 00:13:49.024
נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בכיוון

00:13:49.024 --> 00:13:51.006
הלא נכון של אי-תנועה, ובסוף,

00:13:51.006 --> 00:13:53.046
נהיגה במורד אותה 
גבעה כאשר הבלמים מושבתים --

00:13:53.046 --> 00:13:55.504
הצתמצמו לאחת ויחידה.

NOTE Paragraph

00:13:55.504 --> 00:13:58.991
ואז הבנתי שלא משנה
עד כמה המציאות ברורה,

00:13:58.991 --> 00:14:02.106
האדם מתאים אותה 
לגירסה שהיא נעימה בשבילו.

00:14:02.106 --> 00:14:06.023
השעיר לעזאזל הופך לגיבור,
מבצע העבירה לקורבן.

00:14:06.023 --> 00:14:12.727
ברגע הזה הבנתי שעאבד לעולם לא יתנצל.

NOTE Paragraph

00:14:12.727 --> 00:14:16.023
עאבד ואנוכי ישבנו עם הקפה שלנו.

00:14:16.023 --> 00:14:18.815
בילינו יחד 90 דקות,

00:14:18.815 --> 00:14:21.177
ועכשיו הכרתי אותו.

00:14:21.177 --> 00:14:23.545
הוא לא היה אדם רע במיוחד

00:14:23.545 --> 00:14:25.878
או טוב במיוחד.

00:14:25.878 --> 00:14:28.036
הוא היה אדם מוגבל

00:14:28.036 --> 00:14:31.066
שאזר עוז מתוך עצמו להיות אדיב אליי.

00:14:31.066 --> 00:14:32.576
עם קריצה

00:14:32.576 --> 00:14:36.523
למנהג היהודי, הוא איחל לי שאחיה עד 120.

00:14:36.523 --> 00:14:38.344
אבל היה לי קשה להתיחס למישהו

00:14:38.344 --> 00:14:41.642
שבאופן כה מוחלט רחץ 
בניקיון כפיו ממעשהו שהמיט אסון,

00:14:41.642 --> 00:14:46.006
לאחד שהיה כה חסר 
ביקורת עצמית כאשר הוא אמר

00:14:46.006 --> 00:14:50.781
שהוא סבר ששני אנשים נהרגו בתאונה.

NOTE Paragraph

00:14:53.012 --> 00:14:56.636
היה לי הרבה מה לומר לעאבד.

00:14:56.636 --> 00:15:00.341
רציתי לומר לו שאם רק
היה מזדהה עם מוגבלותי,

00:15:00.341 --> 00:15:02.516
זה היה בסדר,

00:15:02.516 --> 00:15:04.314
מאחר ואנשים טועים בהתפעלותם

00:15:04.314 --> 00:15:07.556
מאנשים כמוני אשר 
מחייכים בעודם צולעים.

00:15:07.556 --> 00:15:11.492
אנשים אינם יודעים 
שאנו חווינו את הגרוע יותר,

00:15:11.492 --> 00:15:15.154
שהבעיות הרגשיות מכות בעוצמה 
יותר גדולה מאשר משאית דוהרת,

00:15:15.154 --> 00:15:17.505
שהבעיות הפסיכולגויות עוד יותר גדולות,

00:15:17.505 --> 00:15:21.681
יותר פוגעות, מאשר 100 צווארים שבורים.

00:15:21.681 --> 00:15:24.531
רציתי לומר לו שמה שהופך אותנו למה שאנחנו,

00:15:24.531 --> 00:15:26.032
יותר מהכל,

00:15:26.032 --> 00:15:28.465
זה לא הנפש שלנו ולא הגוף שלנו,

00:15:28.465 --> 00:15:30.273
ולא מה שקורה לנו,

00:15:30.273 --> 00:15:33.135
אלא זה כיצד אנו מגיבים למה שקורה לנו.

00:15:33.135 --> 00:15:35.713
הפסיכיאטר ויקטור פרנקל כתב,

00:15:35.713 --> 00:15:37.530
"זוהי אחרונת החרויות האנושיות:

00:15:37.530 --> 00:15:42.430
לבחור את ההתיחסות שלך 
לכל מכלול נתון של נסיבות."

00:15:42.430 --> 00:15:45.254
רציתי לומר לו שלא רק מטילי המום

00:15:45.254 --> 00:15:49.125
ובעלי המום צריכים 
להתפתח ולהשלים עם המציאות,

00:15:49.125 --> 00:15:51.102
אלא כולנו חייבים --

00:15:51.102 --> 00:15:55.988
המזדקנים והחרדתיים והגרושים והמתקרחים

00:15:55.988 --> 00:15:59.833
ופושטי הרגל וכל אחד אחר.

00:15:59.833 --> 00:16:02.438
רציתי לומר לו שלא צריך להגיד

00:16:02.438 --> 00:16:04.454
שדבר רע הוא טוב, שהתאונה היא

00:16:04.454 --> 00:16:07.002
רצונו של האל ושלכן תאונה היא דבר טוב,

00:16:07.002 --> 00:16:08.693
שצוואר שבור זה טוב.

00:16:08.693 --> 00:16:11.953
שאדם יכול לומר שדבר רע הוא רע,

00:16:11.953 --> 00:16:16.075
אבל שעדיין בעולם שסביבנו יש המון הדר.

00:16:16.075 --> 00:16:21.101
רציתי לומר לו זאת, 
שבסופו של דבר, המנדט שיש לנו הוא ברור:

00:16:21.101 --> 00:16:24.328
עלינו להתעלות מעל ליד הגורל.

00:16:24.328 --> 00:16:27.354
עלינו לבחור בטוב ולהנות מהטוב,

00:16:27.354 --> 00:16:33.238
לימודים, עבודה, הרפתקנות, חברות -- 
הוי, החברות --

00:16:33.238 --> 00:16:37.007
וקהילה ואהבה.

NOTE Paragraph

00:16:37.007 --> 00:16:39.766
אבל מעל הכל, רציתי לספר לו

00:16:39.766 --> 00:16:42.135
את מה שהרמן מלוויל כתב,

00:16:42.135 --> 00:16:45.062
ש"כדי באמת להנות מחום הגוף,

00:16:45.062 --> 00:16:48.119
חלק קטן כלשהו ממך צריך להיות קר,

00:16:48.119 --> 00:16:50.422
מכיוון שאין תכונה אחת בעולם,

00:16:50.422 --> 00:16:53.714
שהיא מה שהיא, אלא מתוך ניגוד גרידא."

00:16:53.714 --> 00:16:56.155
כן, ניגוד.

00:16:56.155 --> 00:16:58.494
אם אתה מודע למה שאין לך,

00:16:58.494 --> 00:17:01.722
אתה באמת עשוי להיות מודע למה שיש לך,

00:17:01.722 --> 00:17:05.616
ואם האלים הם רחמניים,
אתה באמת עשוי להנות ממה שיש לך.

00:17:05.616 --> 00:17:08.045
זו המתנה היחידה שתוכל לזכות בה

00:17:08.045 --> 00:17:11.016
אם אתה סובל באופן קיומי.

00:17:11.016 --> 00:17:13.345
הינך מכיר את המוות, 
ולכן אתה עשוי להתעורר

00:17:13.345 --> 00:17:15.375
כל בוקר נפעם מהחיים שזכית בהם.

00:17:15.375 --> 00:17:16.970
חלק ממך הוא קר,

00:17:16.970 --> 00:17:20.469
ולכן חלק אחר עשוי 
באמת להנות מזה שהוא חם,

00:17:20.469 --> 00:17:23.391
או אפילו מזה שהוא קר.

00:17:23.391 --> 00:17:25.415
כאשר בוקר אחד, שנים לאחר התאונה,

00:17:25.415 --> 00:17:28.198
כאשר דרכתי על אבן 
והחלק התחתון של רגלי השמאלית

00:17:28.198 --> 00:17:31.661
חש הבזק קור,
בגלל עצבים שסוף סוף התעוררו,

00:17:31.661 --> 00:17:36.948
זה היה מגרה וממריץ, מין משב של שלג.

NOTE Paragraph

00:17:36.948 --> 00:17:40.184
אבל לא אמרתי את כל זה לעאבד.

00:17:40.184 --> 00:17:44.985
רק אמרתי לו שהוא הרג אדם אחד, לא שניים.

00:17:44.985 --> 00:17:49.459
אמרתי לו את שמו של אותו מאדם.

00:17:49.459 --> 00:17:53.272
ואחר-כך אמרתי, "שלום".

NOTE Paragraph

00:17:53.272 --> 00:17:55.189
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:17:55.189 --> 00:18:01.924
(מחיאות כפיים)

00:18:01.924 --> 00:18:04.660
המון תודה.

00:18:04.660 --> 00:18:08.660
(מחיאות כפיים)