1
00:00:06,463 --> 00:00:09,482
לפני שנה שכרתי מכונית בירושלים

2
00:00:09,482 --> 00:00:11,674
כדי לאתר אדם שמעולם לא פגשתי

3
00:00:11,674 --> 00:00:13,810
אבל שכבר שינה את חיי.

4
00:00:13,810 --> 00:00:16,555
לא היה לי מס' הטלפון שלו
כדי להודיע שאני מגיע.

5
00:00:16,555 --> 00:00:19,056
לא היתה לי כתובת מדוייקת,

6
00:00:19,056 --> 00:00:21,671
אבל ידעתי את שמו, עאבד,

7
00:00:21,671 --> 00:00:26,323
ידעתי שהוא גר בעיר 
בת 15,000 נפשות, כפר קרע,

8
00:00:26,323 --> 00:00:31,134
וידעתי שלפני 21 שנה,
ממש ליד העיר הקדושה,

9
00:00:31,134 --> 00:00:33,355
הוא שבר את צווארי.

10
00:00:33,355 --> 00:00:37,619
וכך בבוקר מעונן של ינואר, 
נסעתי צפונה

11
00:00:37,619 --> 00:00:42,325
בתוך שברולט כסופה כדי 
למצוא אדם וקצת שלווה.

12
00:00:42,325 --> 00:00:45,197
במורד הכביש יצאתי מירושלים.

13
00:00:45,197 --> 00:00:47,837
נסעתי ממש על הפניה החדה
שבה משאיתו הכחולה,

14
00:00:47,837 --> 00:00:50,163
עמוסה ב-4 טון 
אריחי קרמיקה לריצפה,

15
00:00:50,163 --> 00:00:52,981
שעטה במורד במהירות גדולה
ונכנסה בפינה השמאלית האחורית

16
00:00:52,981 --> 00:00:56,119
של המיניבוס בו ישבתי.

17
00:00:56,119 --> 00:00:58,773
הייתי אז בן 19.

18
00:00:58,773 --> 00:01:02,100
גבהתי ב-12 ס"מ ועשיתי
20,000 שכיבות-שמיכה

19
00:01:02,100 --> 00:01:05,044
ב-8 חודשים, ובלילה שלפני התאונה,

20
00:01:05,044 --> 00:01:07,210
הייתי גאה בגופי,

21
00:01:07,210 --> 00:01:09,351
שיחקתי כדורסל עם חברים

22
00:01:09,351 --> 00:01:11,457
בשעות הבוקר המוקדמות במאי.

23
00:01:11,457 --> 00:01:14,152
תפסתי את הכדור 
בכף-ידי הימנית הגדולה,

24
00:01:14,152 --> 00:01:18,497
וכאשר אותה כף-יד הגיעה 
לטבעת הסל, הרגשתי בלתי מנוצח.

25
00:01:18,497 --> 00:01:22,343
נסעתי במיניבוס בשביל הפיצה
שזכיתי בה במגרש המשחקים.

26
00:01:22,343 --> 00:01:24,891
לא ראיתי את עאבד מגיע.

27
00:01:24,891 --> 00:01:27,263
ממושבי, התבוננתי בבתי-האבן

28
00:01:27,263 --> 00:01:30,249
שבמעלה הגבעה, 
בוהקים בשמש של צהריים,

29
00:01:30,249 --> 00:01:32,725
כאשר מאחור נשמע רעש אדיר,

30
00:01:32,725 --> 00:01:35,642
חזק והרסני כמו פיצוץ.

31
00:01:35,642 --> 00:01:38,118
ראשי נהדף לאחור 
מעל המושב האדום.

32
00:01:38,118 --> 00:01:41,204
עור-התוף שלי נקרע.
נעליי התעופפו למרחקים.

33
00:01:41,204 --> 00:01:44,458
גם אני נזרקתי בעוד ראשי
מתנדנד על עצמות שבורות,

34
00:01:44,458 --> 00:01:48,674
וכאשר נחתתי על הקרקע 
הייתי משותק בארבעת גפיי.

35
00:01:48,674 --> 00:01:51,095
בחודשים הבאים, למדתי לנשום
בכוחות עצמי,

36
00:01:51,095 --> 00:01:54,100
אחר-כך לשבת, לעמוד וללכת.

37
00:01:54,100 --> 00:01:56,568
אבל גופי היה מפוצל אנכית,

38
00:01:56,568 --> 00:02:00,029
הייתי משותק בצד אחד,
ובביתי בניו-יורק,

39
00:02:00,029 --> 00:02:04,664
השתמשתי בכיסא-גלגלים במשך 4 שנים
לאורך כל לימודיי באוניברסיטה.

40
00:02:04,664 --> 00:02:08,142
עם סיום לימודיי, חזרתי
לירושלים למשך שנה אחת.

41
00:02:08,142 --> 00:02:11,020
שם כבר עזבתי את הכיסא לצמיתות,

42
00:02:11,020 --> 00:02:13,979
נשענתי על המקל שלי, וחיפשתי

43
00:02:13,979 --> 00:02:16,960
ומצאתי את כל הנוסעים 
שהיו איתי במיניבוס

44
00:02:16,960 --> 00:02:19,751
כולל תמונות מהתאונה עצמה,

45
00:02:19,751 --> 00:02:22,762
וכאשר ראיתי תמונה זו,

46
00:02:24,208 --> 00:02:27,569
לא ראיתי גופה מדממת שלא זזה.

47
00:02:27,569 --> 00:02:31,316
ראיתי גוש מסיבי 
של שריר הדלתא השמאלי,

48
00:02:31,316 --> 00:02:33,632
וכאבתי קשות שהוא נעלם לעד,

49
00:02:33,632 --> 00:02:36,018
כאב לי על כל מה 
שלא הספקתי לעשות,

50
00:02:36,018 --> 00:02:39,910
ושעכשיו לעולם לא אוכל.

51
00:02:43,897 --> 00:02:46,274
היה זה אז שקראתי 
את העדות שעאבד נתן

52
00:02:46,274 --> 00:02:48,490
בבוקר שלאחר התאונה,

53
00:02:48,490 --> 00:02:52,372
על נסיעה במורד המסלול הימני
של הכביש המהיר לירושלים.

54
00:02:52,372 --> 00:02:55,327
בקוראי את דבריו, התמלאתי כעס.

55
00:02:55,327 --> 00:02:58,827
זו היתה הפעם הראשונה 
שחשתי כעס כלפי אדם זה,

56
00:02:58,827 --> 00:03:01,650
והכעס נוצר מחשיבה רבת-קסם.

57
00:03:01,650 --> 00:03:03,773
על גבי מסמך מצולם זה,

58
00:03:03,773 --> 00:03:07,326
התאונה עדיין לא התרחשה.

59
00:03:07,326 --> 00:03:09,415
עאבד יכל עדיין 
לסובב את ההגה שמאלה

60
00:03:09,415 --> 00:03:12,799
כך שהייתי רואה אותו 
עובר ביעף מול חלוני

61
00:03:12,799 --> 00:03:15,241
ואני הייתי נשאר בריא ושלם.

62
00:03:15,241 --> 00:03:19,099
"תיזהר עאבד, שים לב. האט."

63
00:03:19,099 --> 00:03:21,412
אבל עאבד לא האט,

64
00:03:21,412 --> 00:03:25,220
וכך על-גבי אותו מסמך מצולם, 
צווארי שוב נשבר,

65
00:03:25,220 --> 00:03:29,223
ושוב, נשארתי חסר כעס.

66
00:03:29,223 --> 00:03:31,623
החלטתי למצוא את עאבד,

67
00:03:31,623 --> 00:03:33,363
וכאשר מצאתיו לבסוף,

68
00:03:33,363 --> 00:03:36,916
הוא השיב לאמירת ה"שלום"
שלי בכזו נונשלנטיות

69
00:03:36,916 --> 00:03:39,091
שכאילו הוא חיכה 
כל הזמן לטלפון שלי.

70
00:03:39,091 --> 00:03:41,465
ואולי הוא כן חיכה.

71
00:03:41,465 --> 00:03:44,638
לא הזכרתי לעאבד 
את העבר שלו בנהיגה --

72
00:03:44,638 --> 00:03:48,419
27 עבירות עד גיל 25,

73
00:03:48,419 --> 00:03:53,110
האחרונה, כאשר לא העביר את המשאית 
שלו להילוך נמוך באותו יום במאי --

74
00:03:53,110 --> 00:03:55,203
מבלי לדבר על העבר שמלפני --

75
00:03:55,203 --> 00:03:56,911
ארבעת הגפיים המשותקות והצנתרים,

76
00:03:56,911 --> 00:03:59,432
חוסר הביטחון והאובדן --

77
00:03:59,432 --> 00:04:02,124
וכאשר עאבד המשיך לספר 
כמה הוא נפגע בתאונה,

78
00:04:02,124 --> 00:04:04,484
לא אמרתי לו שאני כבר 
יודע זאת מדו"ח המשטרה

79
00:04:04,484 --> 00:04:07,187
שהוא התחמק מפגיעה קשה.

80
00:04:07,187 --> 00:04:10,920
אמרתי שאני רוצה להיפגש.

81
00:04:10,920 --> 00:04:13,563
עאבד ענה שאתקשר אליו 
בעוד כמה שבועות,

82
00:04:13,563 --> 00:04:16,139
וכאשר עשיתי זאת, משיבון ענה

83
00:04:16,139 --> 00:04:18,412
שהמספר לא מחובר,

84
00:04:18,412 --> 00:04:23,388
וכך הנחתי לעאבד ולתאונה.

85
00:04:23,388 --> 00:04:25,618
עברו שנים רבות.

86
00:04:25,618 --> 00:04:29,887
הסתובבתי עם המקל שלי, 
תומך הקרסול ותרמיל הגב

87
00:04:29,887 --> 00:04:32,557
במסעות לאורך 6 היבשות.

88
00:04:32,557 --> 00:04:35,996
זרקתי בהנפת-יד כדורים
במשחקי בייסבול קטנים

89
00:04:35,996 --> 00:04:38,224
שיזמתי בסנטרל פארק,

90
00:04:38,224 --> 00:04:41,137
ובניו-יורק, נהייתי לעיתונאי וסופר,

91
00:04:41,137 --> 00:04:45,223
המדפיס מאות אלפי מילים באצבע אחת.

92
00:04:45,223 --> 00:04:47,730
ידיד ציין בפניי שכל
הסיפורים הגדולים שלי

93
00:04:47,730 --> 00:04:50,622
משקפים את הסיפור האישי שלי,
כל אחד מהם מתמקד

94
00:04:50,622 --> 00:04:52,982
בחיים שהשתנו בן-רגע,

95
00:04:52,982 --> 00:04:55,803
בגלל, אם לא תאונה, אז ירושה,

96
00:04:55,803 --> 00:04:58,436
הנפת מחבט, רעש תריס או מעצר.

97
00:04:58,436 --> 00:05:02,410
בכל אחד מהם היה
ה"לפני" ו"אחרי".

98
00:05:02,410 --> 00:05:05,513
אני ס"ה פעלתי מתוך מה שהיה מנת-חלקי.

99
00:05:05,513 --> 00:05:09,686
עאבד היה עדיין רחוק ממחשבותיי,
כאשר בשנה שעברה,

100
00:05:09,686 --> 00:05:12,476
חזרתי לישראל כדי 
לכתוב על התאונה,

101
00:05:12,476 --> 00:05:15,108
והספר שכתבתי, "חצי-חיים",

102
00:05:15,108 --> 00:05:18,056
היה כמעט גמור
כאשר הגעתי להכרה

103
00:05:18,056 --> 00:05:20,493
שאני עדיין רוצה לפגוש את עאבד,

104
00:05:20,493 --> 00:05:23,400
ובסוף גם הבנתי למה:

105
00:05:23,400 --> 00:05:28,729
כדי לשמוע אותו אומר 
שתי מילים: "אני מצטער."

106
00:05:28,729 --> 00:05:31,647
הרי אנשים מתנצלים על הרבה פחות.

107
00:05:31,647 --> 00:05:34,459
הלכתי למשטרה לוודא 
שעאבד עדיין מתגורר

108
00:05:34,459 --> 00:05:36,676
איפשהו באותה עיר שלו.

109
00:05:36,676 --> 00:05:39,748
נסעתי אליו עם שושנה צהובה 
בעציץ המונח על המושב האחורי,

110
00:05:39,748 --> 00:05:43,741
כאשר לפתע פרחים נראו כמחווה נלעגת.

111
00:05:43,741 --> 00:05:47,123
אבל מה להביא לאדם 
ששבר לעזאזל את צווארך?

112
00:05:47,123 --> 00:05:51,205
(צחוק)

113
00:05:51,205 --> 00:05:53,351
נכנסתי בדרך לכפר אבו-גוש

114
00:05:53,351 --> 00:05:55,410
וקניתי קובייה של ממתק טורקי:

115
00:05:55,410 --> 00:05:59,599
פיסטוקים מצופים במי-ורדים. עדיף.

116
00:05:59,599 --> 00:06:03,012
כאשר הייתי שוב על הכביש,
הרהרתי במה שמחכה לי.

117
00:06:03,012 --> 00:06:07,194
עאבד יחבק אותי. עאבד יירק עליי.

118
00:06:07,194 --> 00:06:11,391
עאבד יאמר, "אני מצטער."

119
00:06:11,391 --> 00:06:14,417
התחלתי לתהות,
כמו שתהיתי רבות בעבר,

120
00:06:14,417 --> 00:06:15,655
איך החיים שלי יכלו להיות שונים

121
00:06:15,655 --> 00:06:17,061
אם אדם זה לא היה פוגע בי,

122
00:06:17,061 --> 00:06:20,942
אם הגנים שלי היו 
מוזנים במנת ניסיון אחרת.

123
00:06:20,942 --> 00:06:23,155
מי הייתי אז?

124
00:06:23,155 --> 00:06:25,972
האם הייתי אותו 
אחד שלפני התאונה,

125
00:06:25,972 --> 00:06:30,033
לפני שדרך זו פיצלה את חיי כאילו
היתה ציר הכריכה של ספר פתוח?

126
00:06:30,033 --> 00:06:32,322
האם אני הוא מה שעשו לי?

127
00:06:32,322 --> 00:06:36,715
האם כולנו תוצאות של דברים 
שעשו לנו, או שעשו בשבילנו,

128
00:06:36,715 --> 00:06:39,055
הפרת האמון מצד הורינו 
או בן/בת-זוגנו,

129
00:06:39,055 --> 00:06:41,242
כסף שירשנו?

130
00:06:41,242 --> 00:06:45,380
או שבמקום זאת, האם אנחנו גופנו,
עם מעלותיו ומגרעותיו המולדות?

131
00:06:45,380 --> 00:06:48,345
נראה כאילו שאנו לא יותר
מאשר גנים וחוויות,

132
00:06:48,345 --> 00:06:51,835
אבל כיצד להפריד בין האחד לשני?

133
00:06:51,835 --> 00:06:54,677
כפי שייטס מנסח את
השאלה האוניברסלית,

134
00:06:54,677 --> 00:06:57,871
"הוי, הגוף הנע לצלילי המוזיקה, 
הוי, המבט החטוף הנוצץ,

135
00:06:57,871 --> 00:07:04,186
כיצד נוכל להפריד
בין הריקוד לרוקד?"

136
00:07:04,186 --> 00:07:06,445
נהגתי כבר שעה

137
00:07:06,445 --> 00:07:10,172
כאשר הבטתי במראה האחורית
וראיתי את המבט הנוצץ של עצמי.

138
00:07:10,172 --> 00:07:13,981
את האור שעיניי נשאו בתוכם
מאז שהם קיבלו את צבעם הכחול.

139
00:07:13,981 --> 00:07:16,539
הנטיות המולדות 
והדחפים שהניעו אותי

140
00:07:16,539 --> 00:07:19,749
בתור תינוק לנסות להחליק 
מספינה אל תוך אגם של שיקגו,

141
00:07:19,749 --> 00:07:21,389
שהניעו אותי בתור נער

142
00:07:21,389 --> 00:07:25,810
לקפוץ לתוך מפרץ 
קייפ-קוד לאחר הוריקן.

143
00:07:25,810 --> 00:07:28,400
אבל גם ראיתי 
במחשבותיי הרצות

144
00:07:28,400 --> 00:07:30,247
שאם עאבד לא היה פוגע בי,

145
00:07:30,247 --> 00:07:33,234
רוב סיכויים שהייתי היום

146
00:07:33,234 --> 00:07:36,757
רופא ובעל ואבא.

147
00:07:36,757 --> 00:07:39,235
היית פחות מודע לזמן ולמוות,

148
00:07:39,235 --> 00:07:41,056
ו...אה, לא הייתי נכה,

149
00:07:41,056 --> 00:07:44,564
לא הייתי סובל מאלפי 
הכבלים והחיצים של גורלי.

150
00:07:44,564 --> 00:07:47,219
העוויות התכופות של
5 אצבעות, הפיסות בשיניי

151
00:07:47,219 --> 00:07:49,565
שנוצרות מהנשיכות של כל הדברים

152
00:07:49,565 --> 00:07:52,346
שיד אחת בודדת לא מצליחה לפתוח.

153
00:07:52,346 --> 00:07:57,785
הריקוד והרוקד שזורים 
זה בזה באופן בלתי פתיר.

154
00:07:57,785 --> 00:07:59,911
השעה התקרבה ל-11 כאשר לקחתי פניה ימינה

155
00:07:59,911 --> 00:08:02,070
לכיוון עפולה, עברתי על-פני מחצבה גדולה

156
00:08:02,070 --> 00:08:04,523
וכבר הייתי בכפר-קרע.

157
00:08:04,523 --> 00:08:06,986
חשתי כאב עיצבי עז.

158
00:08:06,986 --> 00:08:10,789
אבל ניגנו את שופן ברדיו, שבע מנגינות
יפהפיות של מזורקות (ריקוד פולני),

159
00:08:10,789 --> 00:08:13,019
נכנסתי לחניה של תחנת דלק

160
00:08:13,019 --> 00:08:16,360
כדי להאזין ולהירגע.

161
00:08:16,360 --> 00:08:18,592
שמעתי פעם שבעיר ערבית,

162
00:08:18,592 --> 00:08:20,797
מספיק רק להזכיר שם של תושב מקומי

163
00:08:20,797 --> 00:08:23,077
וישר יזהו מי זה.

164
00:08:23,077 --> 00:08:25,087
הזכרתי את עאבד ואותי,

165
00:08:25,087 --> 00:08:27,445
כדי להוכיח שכוונותיי טובות,

166
00:08:27,445 --> 00:08:29,581
כלפי תושבי העיר,

167
00:08:29,581 --> 00:08:32,864
כאשר פגשתי את מוחמד 
בצהריים מחוץ לדואר.

168
00:08:32,864 --> 00:08:35,306
הוא הקשיב לי.

169
00:08:35,306 --> 00:08:38,130
לידיעתכם, לרוב כאשר דיברתי עם אנשים

170
00:08:38,130 --> 00:08:42,070
הייתי תוהה מתי אני כאדם
מסתיים ומתחילה הנכות שלי,

171
00:08:42,070 --> 00:08:44,948
מאחר ואנשים רבים
סיפרו לי דברים שהם לא סיפרו

172
00:08:44,948 --> 00:08:47,254
לאף אחד אחר, רבים היו בוכים.

173
00:08:47,254 --> 00:08:49,898
יום אחד, לאחר שאישה אחת ברחוב עשתה

174
00:08:49,898 --> 00:08:51,794
דבר כזה ושאלתיה מדוע,

175
00:08:51,794 --> 00:08:53,768
היא סיפרה שדמעותיה

176
00:08:53,768 --> 00:08:57,044
קשורות בזה שאני מאושר וחזק,

177
00:08:57,044 --> 00:08:59,731
אבל גם פגיע.

178
00:08:59,731 --> 00:09:02,014
הקשבתי לדבריה. אני מניח שהם היו נכונים.

179
00:09:02,014 --> 00:09:04,276
אני זה אני,

180
00:09:04,276 --> 00:09:06,430
אבל כעת הייתי אני למרות הקושי,

181
00:09:06,430 --> 00:09:10,592
וזה אני מניח, הפך אותי 
עכשיו למה שאני.

182
00:09:10,592 --> 00:09:12,394
בכל אופן, מוחמד סיפר לי

183
00:09:12,394 --> 00:09:15,175
מה שאולי הוא
לא היה מספר לזר אחר.

184
00:09:15,175 --> 00:09:19,286
הוא הביל אותי לבית עם
קישוטי-טיח בצבע קרם ואחר-כך נסע.

185
00:09:19,286 --> 00:09:21,984
בעודי יושב ומהרהר מה עליי לומר,

186
00:09:21,984 --> 00:09:25,418
ניגשה אליי אישה
עם צעיף שחור וחלוק שחור.

187
00:09:25,418 --> 00:09:27,798
יצאתי ממכוניתי ואמרתי "שלום",

188
00:09:27,798 --> 00:09:29,835
והצגתי את עצמי,

189
00:09:29,835 --> 00:09:31,264
והיא סיפרה לי שבעלה עאבד

190
00:09:31,264 --> 00:09:34,116
יחזור הביתה בעוד 4 שעות.

191
00:09:34,116 --> 00:09:36,632
העברית שלה לא היתה טובה ומאוחר יותר

192
00:09:36,632 --> 00:09:39,772
הודתה שהיא חשבה 
שבאתי לחבר את האינטרנט.

193
00:09:39,772 --> 00:09:43,496
(צחוק)

194
00:09:43,496 --> 00:09:46,521
נסעתי משם וחזרתי ב-4:30,

195
00:09:46,521 --> 00:09:47,797
מודה בליבי לאותה מחצבה

196
00:09:47,797 --> 00:09:50,331
שליד הכביש שעזרה 
לי למצוא את הדרך שוב.

197
00:09:50,331 --> 00:09:52,428
ובעודי מתקרב לדלת בחזית,

198
00:09:52,428 --> 00:09:55,853
עאבד ראה אותי, מכנסי ג'נס, 
חולצת פלאנל והמקל.

199
00:09:55,853 --> 00:10:00,639
ראיתי את עאבד, אדם בעל
מראה ממוצע וגודל ממוצע.

200
00:10:00,639 --> 00:10:03,662
לבושו היה שחור-לבן:
כפכפים על גרביים,

201
00:10:03,662 --> 00:10:05,761
מכנסי טריינינג דהויים, סוודר מנומר,

202
00:10:05,761 --> 00:10:09,073
כובע גלישה מפוספס
המשוך למטה על המצח.

203
00:10:09,073 --> 00:10:11,570
הוא ציפה לבואי. מוחמד התקשר אליו.

204
00:10:11,570 --> 00:10:15,853
וכך לפתע פתאום, לחצנו ידיים וחייכנו.

205
00:10:15,853 --> 00:10:17,940
נתתי לו את המתנה שהבאתי,

206
00:10:17,940 --> 00:10:19,331
והוא אמר שאני אורח בביתו,

207
00:10:19,331 --> 00:10:22,744
והתישבנו זה לצד זה על ספת בד.

208
00:10:22,744 --> 00:10:25,505
ואז בבת-אחת עאבד החל מחדש לספר את

209
00:10:25,505 --> 00:10:27,361
הסיפור הנוגה שהוא

210
00:10:27,361 --> 00:10:30,325
התחיל אז לספר בטלפון לפני 16 שנים.

211
00:10:30,325 --> 00:10:33,630
הוא סיפר שהיה לו ניתוח בעיניים.

212
00:10:33,630 --> 00:10:35,827
היו לו קשיים בצד אחד וגם ברגליים,

213
00:10:35,827 --> 00:10:38,369
וכן, הוא איבד את שיניו בהתנגשות.

214
00:10:38,369 --> 00:10:41,340
האם השתוקקתי לראות אותו מסיר אותם?

215
00:10:41,340 --> 00:10:43,870
ואז עאבד קם והדליק את הטלוויזיה

216
00:10:43,870 --> 00:10:46,728
כדי שלא ארגיש לבד 
כאשר הוא עזב את החדר,

217
00:10:46,728 --> 00:10:48,967
וחזר עם תמונות פולורואיד של התאונה

218
00:10:48,967 --> 00:10:51,577
ועם רישיון הנהיגה הישן שלו.

219
00:10:51,577 --> 00:10:55,384
"הייתי נאה למראה", הוא אמר.

220
00:10:55,384 --> 00:10:57,562
הבטנו מטה אל הכד המרובד שלו.

221
00:10:57,562 --> 00:11:00,318
עאבד היה פחות נאה מאשר מוצק וחזק,

222
00:11:00,318 --> 00:11:04,110
עם שיער שחור סמיך, 
פנים מלאות וצוואר רחב.

223
00:11:04,110 --> 00:11:07,047
זה הצעיר שבמאי 16, 1990,

224
00:11:07,047 --> 00:11:09,196
שבר לשני אנשים, כולל אותי,

225
00:11:09,196 --> 00:11:13,144
את הצוואר, חיבל במוח אחד 
ולקח חיים של אחד.

226
00:11:13,144 --> 00:11:15,743
21 שנים יותר מאוחר,
הוא היה יותר רזה מאישתו,

227
00:11:15,743 --> 00:11:17,492
עור פניו רפוי,

228
00:11:17,492 --> 00:11:20,223
ובהביטי על עאבד המסתכל
על דמותו הצעירה יותר,

229
00:11:20,223 --> 00:11:22,606
נזכרתי איך אני הסתכלתי
על תמונתי מימי צעירותי

230
00:11:22,606 --> 00:11:26,932
לאחר התאונה והבנתי את ערגתו.

231
00:11:26,932 --> 00:11:31,049
"התאונה שינתה את חיי שנינו", אמרתי.

232
00:11:31,049 --> 00:11:33,777
עאבד הראה לי תמונה של משאיתו המעוכה,

233
00:11:33,777 --> 00:11:36,365
ואמר שהתאונה היתה באשמת נהג אוטובוס

234
00:11:36,365 --> 00:11:39,538
שנסע במסלול השמאלי 
ולא איפשר לו לעקוף.

235
00:11:39,538 --> 00:11:42,260
לא רציתי לדוש עם עאבד על התאונה.

236
00:11:42,260 --> 00:11:44,029
ציפיתי למשהו יותר פשוט:

237
00:11:44,029 --> 00:11:48,834
תמורת ממתק טורקי ציפיתי
לשתי מילים ומשם ללכת לדרכי.

238
00:11:48,834 --> 00:11:51,423
לכן לא העליתי בפניו שבעדותו

239
00:11:51,423 --> 00:11:53,469
בבוקר לאחר התאונה,

240
00:11:53,469 --> 00:11:55,854
הוא אפילו לא הזכיר את נהג האוטובוס.

241
00:11:55,854 --> 00:11:59,218
נשארתי רגוע כי לא באתי למצוא את האמת.

242
00:11:59,218 --> 00:12:02,226
באתי למען חרטה.

243
00:12:02,226 --> 00:12:04,382
וכך צעדתי בנתיב החיפוש אחר החרטה

244
00:12:04,382 --> 00:12:06,667
והשלכתי את האמת מתחת לגלגלי האוטובוס.

245
00:12:06,667 --> 00:12:09,793
אמרתי שאני מבין שהתאונה לא היתה באשמתו,

246
00:12:09,793 --> 00:12:14,182
אבל שאלתיו אם היא עשתה אותו 
עצוב בגלל הסבל שנגרם לאחרים.

247
00:12:14,182 --> 00:12:16,577
עאבד ענה בשלוש מילים מהירות.

248
00:12:16,577 --> 00:12:20,369
"כן, אני סבלתי."

249
00:12:20,369 --> 00:12:23,305
ואז הוא סיפר מדוע הוא סבל.

250
00:12:23,305 --> 00:12:26,444
הוא ניהל חיים מופקרים לפני התאונה,

251
00:12:26,444 --> 00:12:28,773
ולכן אלוהים הועיד לו את התאונה,

252
00:12:28,773 --> 00:12:32,596
אבל כעת, לדבריו, 
הוא אדם דתי והאלוהים מרוצה.

253
00:12:32,596 --> 00:12:35,737
ובדיוק אז אלוהים התערב:

254
00:12:35,737 --> 00:12:38,511
בחדשות בטלוויזיה הראו מכונית הרוסה

255
00:12:38,511 --> 00:12:41,283
מלפני כמה שעות שבה 
נהרגו 3 אנשים בצפון.

256
00:12:41,283 --> 00:12:43,656
הבטנו במכונית ההרוסה.

257
00:12:43,656 --> 00:12:46,677
"מוזר", אמרתי.

258
00:12:46,677 --> 00:12:49,462
"אכן מוזר", הוא חזר.

259
00:12:49,462 --> 00:12:52,157
עברה אצלי המחשבה ששם, על כביש 804,

260
00:12:52,157 --> 00:12:54,287
היו עבריינים וקורבנותיהם,

261
00:12:54,287 --> 00:12:56,023
צמד שנוצר עלי-ידי תאונה.

262
00:12:56,023 --> 00:12:58,484
חלקם, כמו עאבד, ישכח את היום.

263
00:12:58,484 --> 00:13:01,694
חלק אחר, כמוני, יזכור.

264
00:13:01,694 --> 00:13:04,819
הכתבה הסתיימה ואז עאבד אמר.

265
00:13:04,819 --> 00:13:07,192
"חבל", הוא אמר, "שהמשטרה

266
00:13:07,192 --> 00:13:12,086
במדינה זו אינה מחמירה 
עם נהגים עבריינים."

267
00:13:12,086 --> 00:13:15,114
זה בילבל אותי.

268
00:13:15,114 --> 00:13:17,893
עאבד אמר משהו מדהים.

269
00:13:17,893 --> 00:13:21,359
האם זה הצביע עד כמה 
הוא פטר את עצמו מהתאונה?

270
00:13:21,359 --> 00:13:23,261
האם זה העיד על אשמה,

271
00:13:23,261 --> 00:13:25,644
או שזו הוכחה שצריך
היה להרחיקו (מהכביש) ליותר זמן?

272
00:13:25,644 --> 00:13:29,256
הוא היה 6 חודשים בכלא, 
איבד את רישיון הנהיגה ל-10 שנים.

273
00:13:29,256 --> 00:13:31,282
איבדתי לרגע את שיקול-הדעת.

274
00:13:31,282 --> 00:13:34,726
"תראה עאבד", אמרתי,

275
00:13:34,726 --> 00:13:38,957
"חשבתי שהיו לך כמה 
עבירות תנועה לפני התאונה."

276
00:13:38,957 --> 00:13:42,918
"טוב," הוא אמר, "פעם נסעתי על 60 במקום שמותר 40."

277
00:13:42,918 --> 00:13:46,319
וכך 27 עבירות -- מעבר באור אדום,

278
00:13:46,319 --> 00:13:49,024
נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה בכיוון

279
00:13:49,024 --> 00:13:51,006
הלא נכון של אי-תנועה, ובסוף,

280
00:13:51,006 --> 00:13:53,046
נהיגה במורד אותה 
גבעה כאשר הבלמים מושבתים --

281
00:13:53,046 --> 00:13:55,504
הצתמצמו לאחת ויחידה.

282
00:13:55,504 --> 00:13:58,991
ואז הבנתי שלא משנה
עד כמה המציאות ברורה,

283
00:13:58,991 --> 00:14:02,106
האדם מתאים אותה 
לגירסה שהיא נעימה בשבילו.

284
00:14:02,106 --> 00:14:06,023
השעיר לעזאזל הופך לגיבור,
מבצע העבירה לקורבן.

285
00:14:06,023 --> 00:14:12,727
ברגע הזה הבנתי שעאבד לעולם לא יתנצל.

286
00:14:12,727 --> 00:14:16,023
עאבד ואנוכי ישבנו עם הקפה שלנו.

287
00:14:16,023 --> 00:14:18,815
בילינו יחד 90 דקות,

288
00:14:18,815 --> 00:14:21,177
ועכשיו הכרתי אותו.

289
00:14:21,177 --> 00:14:23,545
הוא לא היה אדם רע במיוחד

290
00:14:23,545 --> 00:14:25,878
או טוב במיוחד.

291
00:14:25,878 --> 00:14:28,036
הוא היה אדם מוגבל

292
00:14:28,036 --> 00:14:31,066
שאזר עוז מתוך עצמו להיות אדיב אליי.

293
00:14:31,066 --> 00:14:32,576
עם קריצה

294
00:14:32,576 --> 00:14:36,523
למנהג היהודי, הוא איחל לי שאחיה עד 120.

295
00:14:36,523 --> 00:14:38,344
אבל היה לי קשה להתיחס למישהו

296
00:14:38,344 --> 00:14:41,642
שבאופן כה מוחלט רחץ 
בניקיון כפיו ממעשהו שהמיט אסון,

297
00:14:41,642 --> 00:14:46,006
לאחד שהיה כה חסר 
ביקורת עצמית כאשר הוא אמר

298
00:14:46,006 --> 00:14:50,781
שהוא סבר ששני אנשים נהרגו בתאונה.

299
00:14:53,012 --> 00:14:56,636
היה לי הרבה מה לומר לעאבד.

300
00:14:56,636 --> 00:15:00,341
רציתי לומר לו שאם רק
היה מזדהה עם מוגבלותי,

301
00:15:00,341 --> 00:15:02,516
זה היה בסדר,

302
00:15:02,516 --> 00:15:04,314
מאחר ואנשים טועים בהתפעלותם

303
00:15:04,314 --> 00:15:07,556
מאנשים כמוני אשר 
מחייכים בעודם צולעים.

304
00:15:07,556 --> 00:15:11,492
אנשים אינם יודעים 
שאנו חווינו את הגרוע יותר,

305
00:15:11,492 --> 00:15:15,154
שהבעיות הרגשיות מכות בעוצמה 
יותר גדולה מאשר משאית דוהרת,

306
00:15:15,154 --> 00:15:17,505
שהבעיות הפסיכולגויות עוד יותר גדולות,

307
00:15:17,505 --> 00:15:21,681
יותר פוגעות, מאשר 100 צווארים שבורים.

308
00:15:21,681 --> 00:15:24,531
רציתי לומר לו שמה שהופך אותנו למה שאנחנו,

309
00:15:24,531 --> 00:15:26,032
יותר מהכל,

310
00:15:26,032 --> 00:15:28,465
זה לא הנפש שלנו ולא הגוף שלנו,

311
00:15:28,465 --> 00:15:30,273
ולא מה שקורה לנו,

312
00:15:30,273 --> 00:15:33,135
אלא זה כיצד אנו מגיבים למה שקורה לנו.

313
00:15:33,135 --> 00:15:35,713
הפסיכיאטר ויקטור פרנקל כתב,

314
00:15:35,713 --> 00:15:37,530
"זוהי אחרונת החרויות האנושיות:

315
00:15:37,530 --> 00:15:42,430
לבחור את ההתיחסות שלך 
לכל מכלול נתון של נסיבות."

316
00:15:42,430 --> 00:15:45,254
רציתי לומר לו שלא רק מטילי המום

317
00:15:45,254 --> 00:15:49,125
ובעלי המום צריכים 
להתפתח ולהשלים עם המציאות,

318
00:15:49,125 --> 00:15:51,102
אלא כולנו חייבים --

319
00:15:51,102 --> 00:15:55,988
המזדקנים והחרדתיים והגרושים והמתקרחים

320
00:15:55,988 --> 00:15:59,833
ופושטי הרגל וכל אחד אחר.

321
00:15:59,833 --> 00:16:02,438
רציתי לומר לו שלא צריך להגיד

322
00:16:02,438 --> 00:16:04,454
שדבר רע הוא טוב, שהתאונה היא

323
00:16:04,454 --> 00:16:07,002
רצונו של האל ושלכן תאונה היא דבר טוב,

324
00:16:07,002 --> 00:16:08,693
שצוואר שבור זה טוב.

325
00:16:08,693 --> 00:16:11,953
שאדם יכול לומר שדבר רע הוא רע,

326
00:16:11,953 --> 00:16:16,075
אבל שעדיין בעולם שסביבנו יש המון הדר.

327
00:16:16,075 --> 00:16:21,101
רציתי לומר לו זאת, 
שבסופו של דבר, המנדט שיש לנו הוא ברור:

328
00:16:21,101 --> 00:16:24,328
עלינו להתעלות מעל ליד הגורל.

329
00:16:24,328 --> 00:16:27,354
עלינו לבחור בטוב ולהנות מהטוב,

330
00:16:27,354 --> 00:16:33,238
לימודים, עבודה, הרפתקנות, חברות -- 
הוי, החברות --

331
00:16:33,238 --> 00:16:37,007
וקהילה ואהבה.

332
00:16:37,007 --> 00:16:39,766
אבל מעל הכל, רציתי לספר לו

333
00:16:39,766 --> 00:16:42,135
את מה שהרמן מלוויל כתב,

334
00:16:42,135 --> 00:16:45,062
ש"כדי באמת להנות מחום הגוף,

335
00:16:45,062 --> 00:16:48,119
חלק קטן כלשהו ממך צריך להיות קר,

336
00:16:48,119 --> 00:16:50,422
מכיוון שאין תכונה אחת בעולם,

337
00:16:50,422 --> 00:16:53,714
שהיא מה שהיא, אלא מתוך ניגוד גרידא."

338
00:16:53,714 --> 00:16:56,155
כן, ניגוד.

339
00:16:56,155 --> 00:16:58,494
אם אתה מודע למה שאין לך,

340
00:16:58,494 --> 00:17:01,722
אתה באמת עשוי להיות מודע למה שיש לך,

341
00:17:01,722 --> 00:17:05,616
ואם האלים הם רחמניים,
אתה באמת עשוי להנות ממה שיש לך.

342
00:17:05,616 --> 00:17:08,045
זו המתנה היחידה שתוכל לזכות בה

343
00:17:08,045 --> 00:17:11,016
אם אתה סובל באופן קיומי.

344
00:17:11,016 --> 00:17:13,345
הינך מכיר את המוות, 
ולכן אתה עשוי להתעורר

345
00:17:13,345 --> 00:17:15,375
כל בוקר נפעם מהחיים שזכית בהם.

346
00:17:15,375 --> 00:17:16,970
חלק ממך הוא קר,

347
00:17:16,970 --> 00:17:20,469
ולכן חלק אחר עשוי 
באמת להנות מזה שהוא חם,

348
00:17:20,469 --> 00:17:23,391
או אפילו מזה שהוא קר.

349
00:17:23,391 --> 00:17:25,415
כאשר בוקר אחד, שנים לאחר התאונה,

350
00:17:25,415 --> 00:17:28,198
כאשר דרכתי על אבן 
והחלק התחתון של רגלי השמאלית

351
00:17:28,198 --> 00:17:31,661
חש הבזק קור,
בגלל עצבים שסוף סוף התעוררו,

352
00:17:31,661 --> 00:17:36,948
זה היה מגרה וממריץ, מין משב של שלג.

353
00:17:36,948 --> 00:17:40,184
אבל לא אמרתי את כל זה לעאבד.

354
00:17:40,184 --> 00:17:44,985
רק אמרתי לו שהוא הרג אדם אחד, לא שניים.

355
00:17:44,985 --> 00:17:49,459
אמרתי לו את שמו של אותו מאדם.

356
00:17:49,459 --> 00:17:53,272
ואחר-כך אמרתי, "שלום".

357
00:17:53,272 --> 00:17:55,189
תודה לכם.

358
00:17:55,189 --> 00:18:01,924
(מחיאות כפיים)

359
00:18:01,924 --> 00:18:04,660
המון תודה.

360
00:18:04,660 --> 00:18:08,660
(מחיאות כפיים)