אני יודעת מה אתם חושבים.
אתם חושבים שהלכתי לאיבוד,
ושמישהו תיכף יעלה לבמה
וידריך אותי בעדינות לכיסא שלי.
(מחיאות כפיים)
אומרים לי את זה כל הזמן פה בדובאי.
"את כאן בחופשה, מתוקה?"
(צחוק)
"באת לבקר את הילדים?"
"לכמה זמן את פה?"
טוב, למעשה, אני מקווה להישאר פה זמן ארוך.
אני כבר גרה ומלמדת במפרץ הפרסי
יותר מ-30 שנים.
(מחיאות כפיים)
ובשנים האלה, הבחנתי בשינויים רבים.
הנתון הסטטיסטי הזה
מזעזע מאוד.
והיום, אני רוצה לספר לכם
על אובדן שפות
והגלובליזציה של האנגלית.
אני רוצה לספר לכם על ידידה שלי
שלימדה אנגלית למבוגרים באבו דאבי.
ויום אחד
היא החליטה לקחת אותם לתוך הגן
כדי ללמד אותם מילים הקשורות לטבע.
אך, בעצם, היא זו שלמדה
את כל המילים הערביות לצמחים מקומיים,
בנוסף לשימושים שלהם --
שימושים תרופתיים, קוסמטיים,
שימושים לבישול, שימושים צמחיים.
איך כל התלמידים האלה רכשו את הידע הזה?
בטח, מהסבים שלהם,
ואפילו מההורים של הסבים שלהם.
אני לא צריכה לספר לכם על החשיבות
של תקשורת
בין דורות.
אבל היום, למרבה הצער,
שפות רבות מתות
בשיעור חסר תקדים.
שפה אחת מתה כל שבועיים.
אבל, באותו זמן,
כולם מסכימים שאנגלית היא השפה הגלובלית.
האם יש קשר?
אני לא יודעת.
אבל אני כן יודעת שהבחנתי בשינויים רבים.
כשהגעתי למפרץ בפעם הראשונה, באתי לכווית
בתקופה כאשר עוד היה קשה לגור בה.
בעצם, לא מזמן.
התמונה הזאת היא מוקדמת מדי.
אף על פי כן,
גוייסתי על ידי המועצה הבריטית
יחד עם 25 מורים אחרים.
ואנחנו היינו האנשים הראשונים שלא היו מוסלמים
שלימדו בכווית בבתי הספר הממלכתיים.
הובאנו ללמד אנגלית
כי הממשלה רצתה להפוך את המדינה למודרנית
ולחזק את הציבור דרך החינוך.
וללא ספק, בריטניה הרוויחה
מהעושר הנפלא של הנפט.
טוב.
עכשיו, השינוי העיקרי שראיתי --
איך ההוראה של אנגלית
השתנתה,
מתרגול מועיל לכולם,
לעסק עצום ובינלאומי כפי שהוא כיום.
היא כבר לא רק שפה זרה בתכנית הלימוד,
והיא כבר לא רק שייכת
ל"אמא אנגליה".
היא השתנה לקרון המוביל
לכל מדינה שמדברת אנגלית בעולם.
ולמה לא?
בסופו של דבר, החינוך הכי טוב --
לפי הדרוגים של אוניברסיטאות בעולם --
הוא החינוך באוניברסיטאות
בבריטניה ובארה"ב,
אז כולם רוצים חינוך באנגלית, כמובן.
אבל אם אתה לא דובר אנגלית כשפת אם,
אתה צריך לעבור מבחן.
האם זה צודק
לדחות סטודנט
רק לפי יכולת בלשנית?
אולי יש מדען מחשב
והוא גאון.
האם הוא צריך את אותו הז'רגון כעורך דין, למשל?
לפי דעתי, לא.
מורים לאנגלית כמונו דוחים אותם כל הזמן.
אנחנו שמים תמרור עצור,
ועוצרים אותם צ'יק צ'ק.
הם לא יכולים לרדוף אחרי חלומותיהם יותר,
עד שהם יודעים אנגלית.
אז, אומר זאת כך,
אם אפגוש אדם שיודע רק הולנדית
שיש לו מרפא לסרטן,
האם אמנע ממנו להיכנס לאוניברסיטה הבריטית שלי?
לא נראה לי.
אבל כך בדיוק אנו עושים.
אנחנו, המורים לאנגלית, אנחנו השוערים.
ואתה חייב לספק אותנו קודם,
שהאנגלית שלך די טובה בשבילנו.
כן, יכול להיות מסוכן
לתת יותר מדי כוח
לחלק צר של הציבור.
אולי המחסום יהיה יותר מדי אוניברסלי.
טוב.
"אבל," אני שומעת אתכם אומרים,
"מה עם המחקר?"
"הכל באנגלית."
לכן כל הספרים הם באנגלית,
העיתונים הם באנגלית,
אבל זו נבואה המגשימה את עצמה.
היא מזינה את הדרישה לאנגלית.
וכך זה נמשך.
אני שאולת אתכם, מה עם תרגום?
אם חושבים על תור הזהב של אסלאם
היה אז הרבה תרגום.
תרגמו מלטינית ויוונית
לערבית, לפרסית,
ואז תרגמו את זה
לשפות הגרמניות של אירופה
והשפות הרומאניות.
ואז זרח האור על ימי הבינים האירופאים.
תבינו אותי,
אני לא נגד הוראת האנגלית,
לידיעת כל המורים לאנגלית,
אני מתה על זה שיש לנו שפה גלובלית.
אנחנו היום זקוקים לאחת כזו, בלי ספק.
אבל אני נגד השימוש באנגלית
כמחסום.
האם אנחנו ממש רוצים להיות עם 600 שפות
כשהשפה העיקרית היא אנגלית או סינית?
אנחנו צריכים יותר מזה. איפה שמים את הגבול?
המערכת הזאת
משווה אינטליגנציה
לידע של אנגלית,
וזה שרירותי מאוד.
(מחיאות כפיים)
ואני רוצה להזכיר לכם
ש"האינטליגנציה" של היום
עומדת על כתפי ענקים
שלא היו חייבים לדבר אנגלית,
ושלא היו חייבים לעבור את מבחן האנגלית.
לדוגמה: אלברט אינשטיין.
הוא, אגב, היה סטודנט מיוחד בבית הספר.
מפנה שהוא היה, בעצם, דיסלקטי.
אז למרבה המזל בשביל העולם,
הוא לא היה חייב לעבור מבחן באנגלית.
כי רק ב 1964 החלו לבחון
עם TOEFL,
המבחן האמריקאי לאנגלית.
עכשיו הכל מתפוצץ.
יש המון מבחני אנגלית.
ומיליוני סטודנטים
שעוברים את המבחנים האלה כל שנה.
אולי אתם חושבים, אתם ואני,
שהאגרות האלה לא רעות, שהן בסדר,
אבל הן מגבילות
מיליוני אנשים עניים.
כך שאנחנו דוחים אותם מיידית.
(מחיאות כפיים)
זה מזכיר לי כותרת שראיתי לא מזמן,
"חינוך: הפירוד העצום."
עכשיו, אני מבינה,
אני מבינה מדוע אנשים רוצים להתמקד באנגלית.
הם רוצים לתת לילדיהם את הסיכוי הכי טוב להצליח.
ולשם כך הם חייבים חינוך מערבי.
כי, כמובן, המקצועות הכי טובים
ילכו לסטודנטים של אוניברסיטאות מערביות,
כמו שהצגתי קודם.
זה ענין מעגלי.
טוב.
אספר לכם סיפור על שני מדענים,
שני מדענים בריטיים.
הם ערכו ניסוי
הקשור לגנטיקה
ולרגלים של חיות.
אבל הם לא הגיעו לתוצאות שחיפשו.
הם ממש לא ידעו מה לעשות,
עד שהגיע מדען גרמני
שהבין שהבריטים השתמשו בשתי מילים
לרגל קדמית ולרגל אחורית,
בעוד הגנטיקה לא מבדילה בין הרגליים,
והשפה גרמנית גם לא מבדילה.
ולכן "בינגו!"
נפתרה הבעיה.
אם אתה לא יכול לדמיין מחשבה,
אתה תקוע.
אבל אם שפה אחרת כן יכולה לדמיין את המחשבה הזאת,
ככה, דרך שיתוף-פעולה,
אנחנו יכולים להצליח וללמוד כל כך הרבה יותר.
הבת שלי,
באה לאנגליה מכווית.
היא למדה מדע ומתמטיקה בערבית.
בבית-הספר שלה מלמדים בערבית.
היא היתה צריכה לתרגם את המושגים לאנגלית.
והיא היתה הכי טובה בכיתה שלה
בלימודים האלה.
זה אומר לנו
שכאשר סטודנטים באים אלינו מחוץ לארץ,
אפשר שאנחנו לא נותנים להם מספיק קרדיט
על הידע שלהם.
והם יודעים את הדברים האלה בשפה שלהם.
כששפה מתה,
אנחנו לא יודעים מה נאבד עם אותה שפה.
אני לא יודעת עם ראיתם את זה ב-CNN לאחרונה --
CNN נתנו את "פרס הגיבורים"
לילד, רועה צאן מקניה,
שלא היה יכול ללמוד בלילה בכפר שלו
כמו הילדים האחרים בכפר,
כי מנורת הקרוסין שלו ייצרה
עשן שהכאיב לעיניו.
ובכל אופן, גם לא היה מספיק קרוסין,
כי מה אפשר לקנות עם דולר אחד ליום?
אז הוא המציא
מנורה סולרית בלי עלות.
ועכשיו, הילדים בכפר שלו
מקבלים את אותם הציונים בבית-הספר
כמו הילדים שיש להם חשמל בבית.
(מחיאות כפיים)
כאשר הוא קיבל הפרס שלו,
הוא אמר את המילים יפות האלה:
"ילדי אפריקה יכולים להוביל את אפריקה ממה שהיא היום,
יבשת חשוכה,
ליבשת מוארת."
רעיון פשוט,
אבל עם השלכות מרחיקות לכת.
אנשים בלי אור,
פיסיקלי או מטאפורי,
לא יכולים לעבור את המבחנים שלנו,
ולעולם לא נדע מה הם יודעים.
הבה לא נשאיר אותם ואותנו
בחושך.
הבה נחגוג גיוון.
השתמשו בשפה שלכם.
תשתמשו בה לפזר רעיונות נפלאים.
(מחיאות כפיים)
תודה רבה לכם.
(מחיאות כפיים)