WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:03.000
אצלי הם בדרך כלל קורים, משברי הקריירה האלו,

00:00:03.000 --> 00:00:05.000
ביום ראשון בערב,

00:00:05.000 --> 00:00:07.000
בדיוק כשהשמש מתחילה לשקוע,

00:00:07.000 --> 00:00:10.000
והפער בין התקוות שלי עבור עצמי,

00:00:10.000 --> 00:00:14.000
לבין המציאות של חיי, מתחיל להסתעף באופן כה מכאיב

00:00:14.000 --> 00:00:17.000
שאני בדרך כלל מגיע לבכי מר לתוך כרית.

00:00:17.000 --> 00:00:19.000
אני מציין את כל זה,

00:00:19.000 --> 00:00:22.000
אני מציין את כל זה כי אני חושב שזאת לא רק בעיה אישית.

00:00:22.000 --> 00:00:24.000
אתם יכולים לחשוב שאני טועה בכך.

00:00:24.000 --> 00:00:26.000
אבל אני חושב שאנחנו חיים בעידן שבו חיינו באופן קבוע

00:00:26.000 --> 00:00:28.000
מפוסקים על-ידי משברי קריירה,

00:00:28.000 --> 00:00:30.000
על-ידי רגעים בהם מה שחשבנו שאנחנו יודעים

00:00:30.000 --> 00:00:32.000
על חיינו, על הקריירות שלנו,

00:00:32.000 --> 00:00:36.000
בא במגע עם סוג של מציאות מאיימת.

NOTE Paragraph

00:00:36.000 --> 00:00:39.000
יתכן שהיום קל מאי פעם להתפרנס טוב.

00:00:39.000 --> 00:00:42.000
יתכן שקשה יותר מאי פעם

00:00:42.000 --> 00:00:45.000
להישאר רגועים, להיות נטולי חרדת קריירה.

00:00:45.000 --> 00:00:47.000
אני רוצה להסתכל עכשיו, אם יורשה לי,

00:00:47.000 --> 00:00:49.000
על חלק מהסיבות לכך

00:00:49.000 --> 00:00:52.000
שאנו מרגישים חרדה לגבי הקריירות שלנו.

00:00:52.000 --> 00:00:54.000
לכך שאנו עלולים להיות הקורבנות של משברי הקריירה הללו,

00:00:54.000 --> 00:00:58.000
כאשר אנחנו מתייפחים בעדינות לתוך הכריות שלנו.

00:00:58.000 --> 00:01:01.000
אחת הסיבות לכך שאולי אנו סובלים

00:01:01.000 --> 00:01:03.000
היא שאנחנו מוקפים בסנובים.

NOTE Paragraph

00:01:03.000 --> 00:01:06.000
עכשיו, במובן מסויים, יש לי חדשות רעות,

00:01:06.000 --> 00:01:09.000
במיוחד למי שבא לאוקספורד מחו"ל.

00:01:09.000 --> 00:01:11.000
ישנה בעיה אמיתית עם סנוביות.

00:01:11.000 --> 00:01:13.000
כיוון שלפעמים אנשים מחוץ לבריטניה מניחים

00:01:13.000 --> 00:01:15.000
שסנוביות זאת תופעה בריטית מובהקת

00:01:15.000 --> 00:01:18.000
שמקובעת בבתים כפריים ותארים.

00:01:18.000 --> 00:01:20.000
החדשות הרעות הן שזה לא נכון.

00:01:20.000 --> 00:01:22.000
סנוביות היא תופעה כלל עולמית.

00:01:22.000 --> 00:01:24.000
אנחנו ארגון גלובלי. זאת תופעה גלובלית.

00:01:24.000 --> 00:01:26.000
זה קיים. מה זה סנוב?

00:01:26.000 --> 00:01:29.000
סנוב זה כל מי שלוקח חלק קטן ממך

00:01:29.000 --> 00:01:32.000
ומשתמש בו כדי להגיע לראיה שלמה של מי שאתה.

00:01:32.000 --> 00:01:34.000
זאת סנוביות.

NOTE Paragraph

00:01:34.000 --> 00:01:36.000
והסוג הדומיננטי של הסנוביות

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
שקיים כיום זאת סנוביות העבודה.

00:01:38.000 --> 00:01:40.000
אתה נתקל בזה תוך דקות במסיבה,

00:01:40.000 --> 00:01:43.000
כאשר אתה נשאל את השאלה המפורסמת והסמלית

00:01:43.000 --> 00:01:46.000
של תחילת המאה ה-21: "מה אתה עושה?"

00:01:46.000 --> 00:01:48.000
ובהתאם לאיך שתענה לשאלה הזאת,

00:01:48.000 --> 00:01:50.000
או שהאנשים מאושרים לראותך במידה שלא תיאמן,

00:01:50.000 --> 00:01:52.000
או שהם מסתכלים על השעונים שלהם ומבקשים סליחה.

00:01:52.000 --> 00:01:53.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:53.000 --> 00:01:56.000
עכשיו, ההיפך מסנוב זאת אמא שלך.

00:01:56.000 --> 00:01:58.000
(צחוק)

00:01:58.000 --> 00:02:01.000
לא בהכרח אמא שלך או שלי.

00:02:01.000 --> 00:02:03.000
אלא, האמא האידיאלית, כביכול.

00:02:03.000 --> 00:02:05.000
מישהי שלא אכפת לה מההישגים שלך.

00:02:05.000 --> 00:02:07.000
אבל למרבה הצער, רוב האנשים אינם האמהות שלנו.

00:02:07.000 --> 00:02:10.000
רוב האנשים יוצרים מתאם מדויק בין כמות הזמן,

00:02:10.000 --> 00:02:12.000
ואם תרצו, אהבה, לא אהבה רומנטית,

00:02:12.000 --> 00:02:14.000
למרות שזה יכול להיות משהו,

00:02:14.000 --> 00:02:16.000
אלא אהבה בכלל, כבוד,

00:02:16.000 --> 00:02:19.000
שהם מוכנים להעניק לנו, שיהיה מוגדר במדויק

00:02:19.000 --> 00:02:21.000
על ידי מעמדנו בהיררכיה החברתית.

NOTE Paragraph

00:02:21.000 --> 00:02:24.000
וזה חלק גדול מהסיבה לכך שאכפת לנו כל כך מהקריירות שלנו.

00:02:24.000 --> 00:02:28.000
ואכן שאכפת כל כך מחפצים חומריים.

00:02:28.000 --> 00:02:31.000
אתם יודעים, לעתים קרובות נאמר לנו שאנחנו חיים בזמניים מאוד חומרניים,

00:02:31.000 --> 00:02:33.000
שכולנו אנשים חמדניים.

00:02:33.000 --> 00:02:35.000
אני לא חושב שאנחנו חומרניים במיוחד.

00:02:35.000 --> 00:02:37.000
אני חושב שאנחנו חיים בחברה

00:02:37.000 --> 00:02:39.000
שפשוט הצמידה תגמולים רגשיים מסויימים

00:02:39.000 --> 00:02:42.000
להשגתם של חפצים חומריים.

00:02:42.000 --> 00:02:45.000
זה לא החפצים החומריים שאנחנו רוצים. זה התגמול שאנו רוצים.

00:02:45.000 --> 00:02:47.000
וזאת דרך חדשה להסתכל על חפצי המותרות.

00:02:47.000 --> 00:02:49.000
בפעם הבאה שתראו מישהו נוהג בפרארי

00:02:49.000 --> 00:02:51.000
אל תחשבו, " זהו מישהו חמדן".

00:02:51.000 --> 00:02:54.000
תחשבו: "זהו מישהו פגיע במידה שלא תיאמן וזקוק לאהבה".

00:02:54.000 --> 00:02:59.000
במילים אחרות -- (צחוק)

00:02:59.000 --> 00:03:01.000
תרגישו אהדה במקום זילזול.

NOTE Paragraph

00:03:01.000 --> 00:03:03.000
ישנן סיבות אחרות --

00:03:03.000 --> 00:03:04.000
(צחוק)

00:03:04.000 --> 00:03:06.000
ישנן סיבות אחרות לכך שייתכן שקשה יותר כעת

00:03:06.000 --> 00:03:08.000
להרגיש רגועים מאי פעם.

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
אחת מהן, וזה פרדוקסלי כי היא קשורה למשהו די נחמד,

00:03:11.000 --> 00:03:14.000
היא התקווה שיש לכולנו עבור הקריירות שלנו.

00:03:14.000 --> 00:03:16.000
מאז ומעולם לא היו ציפיות כה גבוהות

00:03:16.000 --> 00:03:19.000
בנוגע למה בני האדם מסוגלים להשיג במשך החיים שלהם.

00:03:19.000 --> 00:03:22.000
נאמר לנו, ממקורות רבים, שכל אחד יכול להשיג כל דבר.

00:03:22.000 --> 00:03:24.000
נפטרנו משיטת הקאסטות.

00:03:24.000 --> 00:03:26.000
אנחנו כיום בשיטה שבה כל אחד יכול להגיע

00:03:26.000 --> 00:03:28.000
לכל תפקיד שהוא רוצה.

00:03:28.000 --> 00:03:30.000
וזה רעיון יפהפה.

00:03:30.000 --> 00:03:34.000
לזה מתלווה רוח של שוויון. כולנו בעצם שווים.

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
אין היררכיות

00:03:36.000 --> 00:03:38.000
מוגדרות בבירור.

NOTE Paragraph

00:03:38.000 --> 00:03:40.000
יש רק בעיה אחת ממש גדולה עם זה.

00:03:40.000 --> 00:03:42.000
והבעיה הזו היא קנאה.

00:03:42.000 --> 00:03:45.000
קנאה, זה ממש טאבו להזכיר קנאה,

00:03:45.000 --> 00:03:48.000
אבל אם יש רגש דומיננטי בחברה המודרנית, זוהי קנאה.

00:03:48.000 --> 00:03:52.000
וזה קשור לרוח השוויון. תרשו לי להסביר.

00:03:52.000 --> 00:03:55.000
אני חושב שזה יהיה מאוד יוצא דופן עבור מישהו כאן, או מישהו מהצופים,

00:03:55.000 --> 00:03:57.000
לקנא במלכת אנגליה.

00:03:57.000 --> 00:04:00.000
על אף שהיא הרבה יותר עשירה מכל אחד מכם.

00:04:00.000 --> 00:04:03.000
ויש לה בית מאוד גדול.

00:04:03.000 --> 00:04:07.000
הסיבה לכך שאנחנו לא מקנאים בה היא מפני שהיא תמוהה מידי.

00:04:07.000 --> 00:04:09.000
היא פשוט מוזרה מידי.

00:04:09.000 --> 00:04:11.000
אנחנו לא יכולים להזדהות איתה. היא מדברת בצורה מוזרה.

00:04:11.000 --> 00:04:13.000
היא באה ממקום משונה.

00:04:13.000 --> 00:04:17.000
כך שאנחנו לא יכולים להזדהות איתה. וכשאתה לא יכול להזדהות עם מישהו אתה לא מקנא בו.

NOTE Paragraph

00:04:17.000 --> 00:04:20.000
ככל ששני אנשים קרובים יותר, בגילם, ברקע,

00:04:20.000 --> 00:04:23.000
בתהליך ההזדהות, כך יש יותר סכנה של קנאה.

00:04:23.000 --> 00:04:26.000
וזו, דרך אגב, הסיבה למה לא כדאי ללכת לפגישת מחזור של בית הספר.

00:04:26.000 --> 00:04:29.000
כי אין נקודת התייחסות חזקה יותר

00:04:29.000 --> 00:04:31.000
מאשר אנשים שהיית בבית הספר איתם.

00:04:31.000 --> 00:04:34.000
אבל הבעיה של החברה המודרנית, באופן כללי, היא שזו הופכת את כל העולם

00:04:34.000 --> 00:04:36.000
לבית ספר. כולם לובשים ג'ינס, כולם אותו הדבר.

00:04:36.000 --> 00:04:38.000
ובכל זאת, הם לא.

00:04:38.000 --> 00:04:41.000
כך שישנה רוח של שוויון, משולבת עם חוסר שוויון עמוק.

00:04:41.000 --> 00:04:44.000
שזה יוצר -- יכול ליצור מצב מאוד מלחיץ.

NOTE Paragraph

00:04:44.000 --> 00:04:46.000
כנראה שזה בלתי סביר באותה מידה שכיום

00:04:46.000 --> 00:04:48.000
תהפוך לעשיר ומפורסם כמו ביל גייטס,

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
כפי שזה היה בלתי סביר במאה ה-17

00:04:50.000 --> 00:04:53.000
שתתפס בסולם המעמדות של האצולה הצרפתית.

00:04:53.000 --> 00:04:55.000
אבל הנקודה היא, שזה לא מרגיש ככה.

00:04:55.000 --> 00:04:58.000
כתבי עת וכלי תקשורת אחרים יוצרים את ההרגשה,

00:04:58.000 --> 00:05:01.000
שאם יש לך אנרגיה, כמה רעיונות מבריקים לגבי טכנולוגיה,

00:05:01.000 --> 00:05:05.000
מוסך, גם אתה יכול להתחיל משהו ענק.

00:05:05.000 --> 00:05:06.000
(צחוק)

00:05:06.000 --> 00:05:09.000
וההשלכות של הבעיה הזו ניכרות בחנויות הספרים.

00:05:09.000 --> 00:05:12.000
כשהולכים לחנות ספרים גדולה ומסתכלים במדורי העזרה העצמית,

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
כפי שאני נוהג לפעמים,

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
אם מנתחים ספרי עזרה-עצמית שמופקים

00:05:16.000 --> 00:05:18.000
בעולם כיום, ישנם בעיקרון שני סוגים.

00:05:18.000 --> 00:05:21.000
הסוג הראשון אומר לך, "אתה יכול לעשות את זה! אתה יכול להצליח! הכל אפשרי!"

00:05:21.000 --> 00:05:24.000
והסוג השני אומר לך איך להתמודד

00:05:24.000 --> 00:05:27.000
עם מה שאנחנו מכנים בנימוס "הערכה-עצמית נמוכה",

00:05:27.000 --> 00:05:29.000
או בחוסר נימוס " להרגיש ממש רע לגבי עצמך".

NOTE Paragraph

00:05:29.000 --> 00:05:31.000
ישנם יחסי התאמה הדדית ממשיים,

00:05:31.000 --> 00:05:35.000
קורלציה ממשית בין חברה שאומרת לאנשים שהם יכולים לעשות כל דבר,

00:05:35.000 --> 00:05:37.000
וקיומה של הערכה-עצמית נמוכה.

00:05:37.000 --> 00:05:39.000
כך שזאת דרך נוספת שבה משהו שהינו חיובי למדי

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
יכול להביא לתגובת נגד נבזית.

00:05:41.000 --> 00:05:44.000
ישנה סיבה נוספת מדוע אנו עלולים להרגיש חרדים יותר,

00:05:44.000 --> 00:05:48.000
לגבי הקריירות שלנו, לגבי מעמדנו בעולם כיום, יותר מאי פעם.

00:05:48.000 --> 00:05:50.000
וזה שוב, קשור למשהו נחמד.

00:05:50.000 --> 00:05:53.000
ולדבר הנחמד הזה קוראים מֶרִיטוֹקְרַטְיָה.

NOTE Paragraph

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
עכשיו כולם, כל הפוליטיקאים על ימין ועל שמאל,

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
מסכימים שמריטוקרטיה זה דבר אדיר,

00:05:57.000 --> 00:06:01.000
וכולנו צריכים להשתדל להפוך את החברות שלנו לממש ממש מריטוקרטיות.

00:06:01.000 --> 00:06:05.000
במילים אחרות, מה היא חברה מריטוקרטית?

00:06:05.000 --> 00:06:07.000
חברה מריטוקרטית היא זו שבה

00:06:07.000 --> 00:06:09.000
אם יש לך כשרון ואנרגיה ומיומנות,

00:06:09.000 --> 00:06:11.000
אתה תגיע לפסגה. שום דבר לא אמור לעמוד בדרכך.

00:06:11.000 --> 00:06:14.000
זה רעיון יפהפה. הבעיה היא

00:06:14.000 --> 00:06:16.000
שאם אתה באמת מאמין בחברה

00:06:16.000 --> 00:06:19.000
שבה אלה שראויים להגיע לפסגה, מגיעים לפסגה,

00:06:19.000 --> 00:06:22.000
אתה גם, בהשתמע מכך, ובאופן הרבה יותר נבזי,

00:06:22.000 --> 00:06:25.000
מאמין בחברה שבה אלה שמגיע להם להגיע לתחתית

00:06:25.000 --> 00:06:28.000
גם מגיעים לתחתית ונשארים שם.

00:06:28.000 --> 00:06:31.000
במילים אחרות, מעמדך בחיים מתחיל להראות לא מקרי,

00:06:31.000 --> 00:06:33.000
אלא ראוי ומגיע לך.

00:06:33.000 --> 00:06:36.000
וזה הופך את הכישלון לנראה הרבה יותר מוחץ.

NOTE Paragraph

00:06:36.000 --> 00:06:38.000
אתם יודעים, בימי הביניים, באנגליה,

00:06:38.000 --> 00:06:40.000
כאשר פגשת אדם עני מאוד,

00:06:40.000 --> 00:06:43.000
האדם הזה היה מתואר כ"חסר מזל".

00:06:43.000 --> 00:06:47.000
באופן מילולי, מישהו שלא בורך על ידי הפורטונה, חסר מזל.

00:06:47.000 --> 00:06:49.000
היום, במיוחד בארצות הברית,

00:06:49.000 --> 00:06:51.000
אם תפגשו מישהו בתחתית החברה,

00:06:51.000 --> 00:06:54.000
הוא עלול, באכזריות, להיות מתואר כ"לוזר".

00:06:54.000 --> 00:06:57.000
יש הבדל ממשי בין החסר מזל ללוזר.

00:06:57.000 --> 00:07:00.000
וזה מראה 400 שנות אבולוציה של החברה,

00:07:00.000 --> 00:07:03.000
ואמונתינו במי הוא האחראי על חיינו.

00:07:03.000 --> 00:07:06.000
זה כבר לא האלים, אלה עצמינו. אנחנו במושב הנהג.

NOTE Paragraph

00:07:06.000 --> 00:07:08.000
זה מלהיב אם אתה מצליח,

00:07:08.000 --> 00:07:10.000
ומאוד מרסק אם אתה לא.

00:07:10.000 --> 00:07:13.000
זה מוביל, במקרים הגרועים ביותר, בניתוחו של סוציולוג

00:07:13.000 --> 00:07:17.000
כמו אמיל דורקהיים, זה מוביל לאחוז עולה של התאבדות.

00:07:17.000 --> 00:07:20.000
ישנן יותר התאבדויות במדינות מפותחות אינדיוידואליסטיות

00:07:20.000 --> 00:07:22.000
מאשר בכל חלק אחר של העולם.

00:07:22.000 --> 00:07:24.000
וחלק מהסיבה לכך היא שאנשים לוקחים את מה שקורה

00:07:24.000 --> 00:07:26.000
להם באופן מאוד אישי.

00:07:26.000 --> 00:07:30.000
הם בעלי ההצלחה שלהם. אבל הם גם בעלי הכישלון שלהם.

NOTE Paragraph

00:07:30.000 --> 00:07:32.000
האם יש הקלה כלשהי מחלק מהלחצים הללו

00:07:32.000 --> 00:07:34.000
שתיארתי עתה?

00:07:34.000 --> 00:07:36.000
אני חושב שיש. הייתי רק רוצה להפנות אל כמה מהם.

00:07:36.000 --> 00:07:38.000
בואו נקח את מריטוקרטיה.

00:07:38.000 --> 00:07:41.000
הרעיון הזה שכל אחד ראוי להגיע לאן שהוא מגיע.

00:07:41.000 --> 00:07:44.000
אני חושב שזה רעיון מטורף, מטורף לחלוטין.

00:07:44.000 --> 00:07:46.000
אני אתמוך בכל פוליטיקאי משמאל ומימין,

00:07:46.000 --> 00:07:48.000
עם כל רעיון מריטוקרטי חצי הגון.

00:07:48.000 --> 00:07:50.000
אני מריטוקרט וזהו זה.

00:07:50.000 --> 00:07:52.000
אבל אני חושב שזה מטורף להאמין שאנחנו אי פעם

00:07:52.000 --> 00:07:56.000
נצליח ליצור חברה שבאמת ובתמים מריטוקרטית. זה חלום בלתי אפשרי.

NOTE Paragraph

00:07:56.000 --> 00:07:58.000
הרעיון שאנחנו ניצור חברה

00:07:58.000 --> 00:08:00.000
שבה ממש כולם מדורגים,

00:08:00.000 --> 00:08:02.000
הטובים בפסגה, והרעים בתחתית,

00:08:02.000 --> 00:08:04.000
וזה נעשה בדיוק כפי שזה צריך להיות, הוא בלתי אפשרי.

00:08:04.000 --> 00:08:06.000
יש פשוט יותר מידי גורמים אקראיים.

00:08:06.000 --> 00:08:08.000
תאונות, תאונות לידה,

00:08:08.000 --> 00:08:11.000
תאונות של דברים שנופלים על הראשים של אנשים, מחלות וכו'.

00:08:11.000 --> 00:08:13.000
לעולם לא נצליח לדרג אותם.

00:08:13.000 --> 00:08:15.000
לעולם לא נצליח לדרג אנשים כמו שצריך.

NOTE Paragraph

00:08:15.000 --> 00:08:18.000
אני נמשך לציטוט מקסים של אוגוסטינוס הקדוש ב"עיר האלוהים",

00:08:18.000 --> 00:08:22.000
שבו הוא אומר: " זה חטא לשפוט אדם לפי המשרה שלו".

00:08:22.000 --> 00:08:24.000
באנגלית מודרנית זה אומר,

00:08:24.000 --> 00:08:26.000
זה חטא להגיע לדעה לגבי עם מי אתה צריך לדבר

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
בהתבסס על הכרטיס ביקור שלו.

00:08:28.000 --> 00:08:30.000
זה לא המשרה שצריכה לבוא בחשבון.

00:08:30.000 --> 00:08:32.000
ועל פי אוגוסטינוס הקדוש,

00:08:32.000 --> 00:08:34.000
זה רק האלוהים שיכול באמת לשים את כולם במקומם.

00:08:34.000 --> 00:08:36.000
והוא הולך לעשות את זה ביום הדין

00:08:36.000 --> 00:08:38.000
עם מלאכים וחצוצרות, והשמיים ייפתחו.

00:08:38.000 --> 00:08:41.000
רעיון מטורף, אם אתה אדם חילוני, כמוני.

00:08:41.000 --> 00:08:43.000
אבל יש משהו מאוד בעל ערך ברעיון הזה, אף על פי כן.

NOTE Paragraph

00:08:43.000 --> 00:08:47.000
במילים אחרות, תחזיקו את עצמכם כשאתם באים לשפוט אנשים.

00:08:47.000 --> 00:08:50.000
אתם לא בהכרח יודעים מה הערך האמיתי של מישהו.

00:08:50.000 --> 00:08:52.000
זהו החלק הבלתי ידוע שלהם.

00:08:52.000 --> 00:08:55.000
ואנחנו לא צריכים להתנהג כאילו זה ידוע.

00:08:55.000 --> 00:08:58.000
ישנו מקור נוסף של נחמה ורווחה לכל זה.

00:08:58.000 --> 00:09:01.000
כאשר אנו חושבים על להיכשל בחיים, כאשר אנו חושבים על כישלון,

00:09:01.000 --> 00:09:03.000
אחת הסיבות לכך שאנחנו מפחדים להיכשל זה לא רק

00:09:03.000 --> 00:09:05.000
אובדן ההכנסה, אובדן המעמד.

00:09:05.000 --> 00:09:09.000
מה שאנו חוששים ממנו זה שיפוט ולעג של אחרים. וזה קיים.

NOTE Paragraph

00:09:09.000 --> 00:09:11.000
אתם יודעים, הכלי המספר אחד של לעג

00:09:11.000 --> 00:09:13.000
בימינו, הוא העיתון.

00:09:13.000 --> 00:09:15.000
ואם תפתחו את העיתון בכל יום בשבוע,

00:09:15.000 --> 00:09:17.000
הוא מלא באנשים שהרסו את החיים שלהם.

00:09:17.000 --> 00:09:20.000
הם שכבו עם האדם הלא נכון. הם לקחו את החומר הלא נכון.

00:09:20.000 --> 00:09:22.000
הם העבירו את החקיקה הלא נכונה. מה שזה לא יהיה.

00:09:22.000 --> 00:09:25.000
ואז הם ראויים ללעג.

00:09:25.000 --> 00:09:28.000
במילים אחרות, הם נכשלו. והם מתוארים כ"לוזרים".

00:09:28.000 --> 00:09:30.000
עכשיו האם יש אלטרנטיבה לזה?

00:09:30.000 --> 00:09:32.000
אני חושב שהמסורת המערבית מראה לנו אלטרנטיבה אחת מפוארת.

00:09:32.000 --> 00:09:35.000
וזו הטרגדיה.

NOTE Paragraph

00:09:35.000 --> 00:09:38.000
האמנות הטראגית, כפי שהתפתחה בתיאטראות של יוון עתיקה,

00:09:38.000 --> 00:09:40.000
במאה החמישית לפנה"ס, הייתה במהותה צורת אמנות

00:09:40.000 --> 00:09:43.000
שהוקדשה להתחקות כיצד אנשים נכשלים.

00:09:43.000 --> 00:09:47.000
וכמו כן להעניק להם מידה של השתתפות בצער.

00:09:47.000 --> 00:09:51.000
אשר החיים הרגילים לא בהכרח היו מעניקים להם.

00:09:51.000 --> 00:09:52.000
אני זוכר לפני כמה שנים, חשבתי על כל זה.

00:09:52.000 --> 00:09:54.000
והלכתי לראות את "הספורט של יום ראשון",

00:09:54.000 --> 00:09:57.000
צהובון שאני לא ממליץ לכם להתחיל לקרוא,

00:09:57.000 --> 00:09:59.000
אם אתם לא מכירים אותו כבר.

00:09:59.000 --> 00:10:01.000
והלכתי לדבר איתם

00:10:01.000 --> 00:10:04.000
על אי אלו מהטרגדיות הגדולות של האמנות המערבית.

00:10:04.000 --> 00:10:06.000
ורציתי לראות כיצד הם יתפסו את השלד

00:10:06.000 --> 00:10:09.000
של סיפורים מסויימים אם הם היו מגיעים כידיעה חדשותית

00:10:09.000 --> 00:10:12.000
בדסק החדשות בשבת בצהריים.

NOTE Paragraph

00:10:12.000 --> 00:10:14.000
אז סיפרתי להם על אותלו. הם לא שמעו עליו אבל היו מוקסמים ממנו.

00:10:14.000 --> 00:10:15.000
(צחוק)

00:10:15.000 --> 00:10:18.000
וביקשתי מהם לכתוב את הכותרת לסיפור של אותלו.

00:10:18.000 --> 00:10:21.000
הם חשבו על "מהגר חולה-אהבה הורג את בת הסנאטור"

00:10:21.000 --> 00:10:23.000
מרוח על פני הכותרת.

00:10:23.000 --> 00:10:25.000
נתתי להם את קו העלילה של מדאם בובארי.

00:10:25.000 --> 00:10:27.000
שוב, ספר שהם היו מוקסמים לגלות.

00:10:27.000 --> 00:10:32.000
והם כתבו "נואפת עם התמכרות לשופינג בולעת רעל לאחר הונאת אשראי"

00:10:32.000 --> 00:10:33.000
(צחוק)

00:10:33.000 --> 00:10:35.000
ואז האהוב עליי.

00:10:35.000 --> 00:10:37.000
באמת יש להם סוג של גאונות לגמרי משלהם, לחברה האלה.

00:10:37.000 --> 00:10:39.000
האהוב עליי הוא "אדיפוס המלך" של סופוקלס.

00:10:39.000 --> 00:10:42.000
"סקס עם אמא היה מעוור"

00:10:42.000 --> 00:10:45.000
(צחוק)

00:10:45.000 --> 00:10:47.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:10:47.000 --> 00:10:50.000
במובן מסוים, אם תרצו, בקצה אחד של הספקטרום של אהדה,

00:10:50.000 --> 00:10:52.000
יש לכם את הצהובון.

00:10:52.000 --> 00:10:55.000
ובקצה השני של הספקטרום יש לכם את הטרגדיה והאמנות הטרגית.

00:10:55.000 --> 00:10:57.000
ואני מניח שאני טוען שאנו צריכים ללמוד קצת

00:10:57.000 --> 00:10:59.000
אודות מה שמתרחש באמנות הטרגית.

00:10:59.000 --> 00:11:02.000
זה יהיה מטורף לקרוא להמלט לוזר.

00:11:02.000 --> 00:11:05.000
הוא לא לוזר, למרות שהוא חווה אובדן.

00:11:05.000 --> 00:11:07.000
ואני חושב שזה המסר של הטרגדיה עבורנו,

00:11:07.000 --> 00:11:10.000
והסיבה לחשיבותה הרבה, לדעתי.

NOTE Paragraph

00:11:10.000 --> 00:11:12.000
הדבר השני לגבי החברה המודרנית,

00:11:12.000 --> 00:11:14.000
ולמה היא גורמת לחרדה הזו,

00:11:14.000 --> 00:11:17.000
היא שאין לנו שום דבר במרכזה שהוא לא-אנושי.

00:11:17.000 --> 00:11:19.000
אנחנו החברה הראשונה שחיה בעולם

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
שבו אנו לא סוגדים לשום דבר חוץ מעצמינו.

00:11:22.000 --> 00:11:24.000
יש לנו דעה מאוד גבוהה על עצמינו. וכך גם צריך להיות.

00:11:24.000 --> 00:11:27.000
שמנו אנשים על הירח. עשינו כל מיני דברים יוצאים מן הכלל.

00:11:27.000 --> 00:11:29.000
ולכן אנו נוטים להעריץ את עצמינו.

NOTE Paragraph

00:11:29.000 --> 00:11:31.000
הגיבורים שלנו הם גיבורים אנושיים.

00:11:31.000 --> 00:11:33.000
זהו מצב מאוד חדש.

00:11:33.000 --> 00:11:35.000
לרוב החברות האחרות היה, בדיוק במרכזן,

00:11:35.000 --> 00:11:37.000
פולחן של משהו נשגב. אל,

00:11:37.000 --> 00:11:39.000
רוח, כוח טבע, היקום.

00:11:39.000 --> 00:11:42.000
מה שזה לא יהיה, דבר מה אחר שסוגדים לו.

00:11:42.000 --> 00:11:44.000
איבדנו קצת את ההרגל של לעשות את זה.

00:11:44.000 --> 00:11:46.000
שזו, אני חושב, הסיבה שאנו נמשכים במיוחד לטבע.

00:11:46.000 --> 00:11:49.000
לא למען הבריאות שלנו, למרות שזה לעתים קרובות מוצג כך.

00:11:49.000 --> 00:11:53.000
אלא בגלל שזו בריחה מתל הנמלים האנושי.

00:11:53.000 --> 00:11:55.000
זו בריחה מהתחרות שלנו,

00:11:55.000 --> 00:11:57.000
והדרמות שלנו.

00:11:57.000 --> 00:11:59.000
וזו הסיבה לכך שאנו נהנים להסתכל על קרחונים ואוקיינוסים,

00:11:59.000 --> 00:12:03.000
ולהרהר בכדור הארץ מחוץ להיקפו וכו'.

00:12:03.000 --> 00:12:07.000
אנחנו אוהבים להרגיש בקשר עם משהו שאינו אנושי.

00:12:07.000 --> 00:12:11.000
וזה כל כך מאוד חשוב לנו.

NOTE Paragraph

00:12:11.000 --> 00:12:14.000
מה שאני חושב שדיברתי עליו למעשה זה הצלחה וכישלון.

00:12:14.000 --> 00:12:17.000
ואחד הדברים המעניינים לגבי הצלחה

00:12:17.000 --> 00:12:19.000
הוא שאנו חושבים שאנו יודעים מה זה אומר.

00:12:19.000 --> 00:12:21.000
אילו הייתי אומר לכם שיש מישהו מאחורי המסך

00:12:21.000 --> 00:12:24.000
שמאוד מצליח, רעיונות מסויימים היו מיד עולים לראש.

00:12:24.000 --> 00:12:26.000
הייתם חושבים שייתכן שהאדם הזה עשה הרבה כסף,

00:12:26.000 --> 00:12:29.000
השיג מוניטין בתחום כלשהו.

00:12:29.000 --> 00:12:31.000
תיאוריית ההצלחה שלי, ואני מישהו

00:12:31.000 --> 00:12:34.000
שמאוד מעוניין בהצלחה. אני באמת רוצה להיות מצליח.

00:12:34.000 --> 00:12:36.000
אני כל הזמן חושב, "איך אני יכול להיות יותר מצליח?"

00:12:36.000 --> 00:12:38.000
אבל ככל שאני מתבגר, אני גם מאוד מבחין בניואנסים

00:12:38.000 --> 00:12:40.000
של מה המשמעות של המילה "הצלחה" יכולה להיות.

NOTE Paragraph

00:12:40.000 --> 00:12:42.000
הנה התובנה שהיתה לי לגבי הצלחה.

00:12:42.000 --> 00:12:45.000
אתה לא יכול להיות מצליח בהכל.

00:12:45.000 --> 00:12:47.000
אנו שומעים הרבה דיבורים על איזון עבודה-חיים.

00:12:47.000 --> 00:12:50.000
שטויות. אתה לא יכול לקבל הכל. אתה לא יכול.

00:12:50.000 --> 00:12:52.000
אז כל ראיה של הצלחה

00:12:52.000 --> 00:12:54.000
חייבת להודות במה היא מפסידה,

00:12:54.000 --> 00:12:56.000
איפה נמצא אלמנט ההפסד.

00:12:56.000 --> 00:12:59.000
ואני חושב שכל חיים נבונים יסכימו

00:12:59.000 --> 00:13:02.000
כמו שאני אומר, שהולך להיות אלמנט שבו אנו לא מצליחים.

NOTE Paragraph

00:13:02.000 --> 00:13:04.000
והעניין בנוגע לחיים מצליחים,

00:13:04.000 --> 00:13:06.000
הוא שבהרבה פעמים, הרעיונות שלנו

00:13:06.000 --> 00:13:09.000
לגבי מה זה אומר לחיות באופן מוצלח, הם לא שלנו.

00:13:09.000 --> 00:13:11.000
הם שאובים מאנשים אחרים.

00:13:11.000 --> 00:13:13.000
בעיקר, אם אתה גבר, אביך.

00:13:13.000 --> 00:13:15.000
ואם את אישה, אימך.

00:13:15.000 --> 00:13:18.000
פסיכואנליזה מנסה להשמיע את המסר הזה במשך כ- 80 שנה.

00:13:18.000 --> 00:13:21.000
אף אחד לא מקשיב לזה מספיק חזק. אבל אני מאוד מאמין שזה נכון.

NOTE Paragraph

00:13:21.000 --> 00:13:23.000
אנחנו גם שואבים מסרים

00:13:23.000 --> 00:13:25.000
מכל דבר, החל מטלויזיה, עד פרסום,

00:13:25.000 --> 00:13:27.000
עד שיווק וכו'.

00:13:27.000 --> 00:13:29.000
אלה הם כוחות מאוד רבי עוצמה

00:13:29.000 --> 00:13:33.000
שמגדירים את מה שאנו רוצים, וכיצד אנו רואים את עצמינו.

00:13:33.000 --> 00:13:36.000
כשנאמר לנו שהבנקאות היא מקצוע מאוד מכובד

00:13:36.000 --> 00:13:38.000
הרבה מאיתנו רוצים להיכנס לבנקאות.

00:13:38.000 --> 00:13:41.000
כשהבנקאות כבר לא כל כך מכובדת, אנו מאבדים עניין בבנקאות.

00:13:41.000 --> 00:13:44.000
אנו מאוד פתוחים להצעות.

NOTE Paragraph

00:13:44.000 --> 00:13:47.000
אז מה שאני רוצה לטעון, זה לא שאנו צריכים לוותר

00:13:47.000 --> 00:13:49.000
על מושגי ההצלחה שלנו.

00:13:49.000 --> 00:13:51.000
אבל אנו צריכים לוודא שהם אכן שלנו.

00:13:51.000 --> 00:13:53.000
אנחנו צריכים להתמקד ברעיונות שלנו.

00:13:53.000 --> 00:13:56.000
ולוודא שהם בבעלות שלנו,

00:13:56.000 --> 00:13:58.000
שאנו באמת היוצרים של השאיפות שלנו.

00:13:58.000 --> 00:14:00.000
כי זה גרוע מספיק, לא לקבל את מה שאתה רוצה.

00:14:00.000 --> 00:14:03.000
אבל זה אפילו גרוע יותר להחזיק ברעיון

00:14:03.000 --> 00:14:06.000
לגבי מה שאתה רוצה, ולגלות בסופו של מסע,

00:14:06.000 --> 00:14:09.000
שזה לא, למעשה, מה שרצית מלכתחילה.

NOTE Paragraph

00:14:09.000 --> 00:14:11.000
אז אני הולך לסיים את זה פה.

00:14:11.000 --> 00:14:14.000
אבל מה שאני באמת רוצה להדגיש זה

00:14:14.000 --> 00:14:16.000
בהחלט, הצלחה, כן.

00:14:16.000 --> 00:14:18.000
אבל הבה נשלים עם המוזרות של כמה מהרעיונות שלנו.

00:14:18.000 --> 00:14:21.000
בואו נחקור את המושגים שלנו של הצלחה.

00:14:21.000 --> 00:14:25.000
בואו נוודא שרעיונות שלנו של הצלחה הם באמת שלנו.

00:14:25.000 --> 00:14:27.000
תודה רבה לכם.

00:14:27.000 --> 00:14:43.000
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:14:43.000 --> 00:14:45.000
זה היה מרתק. איך אתה מיישב את

00:14:45.000 --> 00:14:50.000
הרעיון הזה של היות מישהו --

00:14:50.000 --> 00:14:53.000
שזה רע לחשוב על מישהו בתור לוזר,

00:14:53.000 --> 00:14:57.000
עם הרעיון שהרבה אנשים אוהבים, של לקחת שליטה על חייך.

00:14:57.000 --> 00:15:00.000
ושבחברה שמעודדת את זה

00:15:00.000 --> 00:15:03.000
אולי חייבים להיות איזה שהם מנצחים ומפסידים.

NOTE Paragraph

00:15:03.000 --> 00:15:06.000
כן. אני חושב שזה רק האקראיות

00:15:06.000 --> 00:15:08.000
של תהליך הניצחון וההפסד שרציתי להדגיש.

00:15:08.000 --> 00:15:10.000
מכיוון שהדגש כיום הוא כל כך

00:15:10.000 --> 00:15:12.000
על הצדק של הכל.

00:15:12.000 --> 00:15:14.000
ופוליטיקאים תמיד מדברים על צדק.

00:15:14.000 --> 00:15:17.000
עכשיו אני מאמין אדוק בצדק. אני פשוט חושב שזה בלתי אפשרי.

00:15:17.000 --> 00:15:19.000
אז אנו צריכים לעשות את כל שביכולתנו,

00:15:19.000 --> 00:15:21.000
עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו כדי לרדוף אותו.

00:15:21.000 --> 00:15:23.000
אבל בסוף היום אנחנו צריכים לזכור תמיד

00:15:23.000 --> 00:15:26.000
שכל מי שעומד מולנו, כל מה שקרה בחייהם,

00:15:26.000 --> 00:15:29.000
יהיה אלמנט חזק של מקריות.

00:15:29.000 --> 00:15:31.000
וזה מה שאני מנסה להשאיר מקום עבורו.

00:15:31.000 --> 00:15:33.000
כי אחרת זה יכול להפוך לקלסטרופובי למדי.

NOTE Paragraph

00:15:33.000 --> 00:15:35.000
אני מתכוון, האם אתה מאמין שאתה יכול לשלב

00:15:35.000 --> 00:15:37.000
את הסוג של פילוסופיית עבודה אדיבה יותר, מתונה יותר שלך

00:15:37.000 --> 00:15:41.000
עם כלכלה מצליחה?

00:15:41.000 --> 00:15:43.000
או שאתה חושב שאתה לא יכול?

00:15:43.000 --> 00:15:45.000
אבל זה לא משנה יותר מדי כי אנו שמים יותר מדי דגש על זה?

NOTE Paragraph

00:15:45.000 --> 00:15:48.000
המחשבה הסיוטית

00:15:48.000 --> 00:15:52.000
היא שלהפחיד אנשים זו הדרך הטובה ביותר להוציא מהם עבודה.

00:15:52.000 --> 00:15:55.000
ושאיכשהו כמה שהסביבה יותר אכזרית

00:15:55.000 --> 00:15:57.000
כך יותר אנשים יעמדו באתגר.

00:15:57.000 --> 00:16:01.000
תרצה לחשוב, מי היית רוצה בתור האב האידיאלי שלך?

00:16:01.000 --> 00:16:04.000
והאב האידיאלי שלך הוא מישהו קשוח אך מתון.

00:16:04.000 --> 00:16:06.000
וזה גבול שקשה מאוד לעשותו.

00:16:06.000 --> 00:16:10.000
אנו צריכים אבות, כביכול, דמויות אב לדוגמה בחברה,

00:16:10.000 --> 00:16:12.000
שימנעו משני הקצוות.

00:16:12.000 --> 00:16:16.000
שזה הסמכותית, משליטת משמעת, מצד אחד.

00:16:16.000 --> 00:16:20.000
ומצד שני, האופציה הרופסת, ללא חוקים.

NOTE Paragraph

00:16:20.000 --> 00:16:22.000
אלן דה בוטון.

NOTE Paragraph

00:16:22.000 --> 00:16:24.000
אלן דה בוטון: תודה רבה לכם.

00:16:24.000 --> 00:16:34.000
(מחיאות כפיים)