WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:03.000 אצלי הם בדרך כלל קורים, משברי הקריירה האלו, 00:00:03.000 --> 00:00:05.000 ביום ראשון בערב, 00:00:05.000 --> 00:00:07.000 בדיוק כשהשמש מתחילה לשקוע, 00:00:07.000 --> 00:00:10.000 והפער בין התקוות שלי עבור עצמי, 00:00:10.000 --> 00:00:14.000 לבין המציאות של חיי, מתחיל להסתעף באופן כה מכאיב 00:00:14.000 --> 00:00:17.000 שאני בדרך כלל מגיע לבכי מר לתוך כרית. 00:00:17.000 --> 00:00:19.000 אני מציין את כל זה, 00:00:19.000 --> 00:00:22.000 אני מציין את כל זה כי אני חושב שזאת לא רק בעיה אישית. 00:00:22.000 --> 00:00:24.000 אתם יכולים לחשוב שאני טועה בכך. 00:00:24.000 --> 00:00:26.000 אבל אני חושב שאנחנו חיים בעידן שבו חיינו באופן קבוע 00:00:26.000 --> 00:00:28.000 מפוסקים על-ידי משברי קריירה, 00:00:28.000 --> 00:00:30.000 על-ידי רגעים בהם מה שחשבנו שאנחנו יודעים 00:00:30.000 --> 00:00:32.000 על חיינו, על הקריירות שלנו, 00:00:32.000 --> 00:00:36.000 בא במגע עם סוג של מציאות מאיימת. NOTE Paragraph 00:00:36.000 --> 00:00:39.000 יתכן שהיום קל מאי פעם להתפרנס טוב. 00:00:39.000 --> 00:00:42.000 יתכן שקשה יותר מאי פעם 00:00:42.000 --> 00:00:45.000 להישאר רגועים, להיות נטולי חרדת קריירה. 00:00:45.000 --> 00:00:47.000 אני רוצה להסתכל עכשיו, אם יורשה לי, 00:00:47.000 --> 00:00:49.000 על חלק מהסיבות לכך 00:00:49.000 --> 00:00:52.000 שאנו מרגישים חרדה לגבי הקריירות שלנו. 00:00:52.000 --> 00:00:54.000 לכך שאנו עלולים להיות הקורבנות של משברי הקריירה הללו, 00:00:54.000 --> 00:00:58.000 כאשר אנחנו מתייפחים בעדינות לתוך הכריות שלנו. 00:00:58.000 --> 00:01:01.000 אחת הסיבות לכך שאולי אנו סובלים 00:01:01.000 --> 00:01:03.000 היא שאנחנו מוקפים בסנובים. NOTE Paragraph 00:01:03.000 --> 00:01:06.000 עכשיו, במובן מסויים, יש לי חדשות רעות, 00:01:06.000 --> 00:01:09.000 במיוחד למי שבא לאוקספורד מחו"ל. 00:01:09.000 --> 00:01:11.000 ישנה בעיה אמיתית עם סנוביות. 00:01:11.000 --> 00:01:13.000 כיוון שלפעמים אנשים מחוץ לבריטניה מניחים 00:01:13.000 --> 00:01:15.000 שסנוביות זאת תופעה בריטית מובהקת 00:01:15.000 --> 00:01:18.000 שמקובעת בבתים כפריים ותארים. 00:01:18.000 --> 00:01:20.000 החדשות הרעות הן שזה לא נכון. 00:01:20.000 --> 00:01:22.000 סנוביות היא תופעה כלל עולמית. 00:01:22.000 --> 00:01:24.000 אנחנו ארגון גלובלי. זאת תופעה גלובלית. 00:01:24.000 --> 00:01:26.000 זה קיים. מה זה סנוב? 00:01:26.000 --> 00:01:29.000 סנוב זה כל מי שלוקח חלק קטן ממך 00:01:29.000 --> 00:01:32.000 ומשתמש בו כדי להגיע לראיה שלמה של מי שאתה. 00:01:32.000 --> 00:01:34.000 זאת סנוביות. NOTE Paragraph 00:01:34.000 --> 00:01:36.000 והסוג הדומיננטי של הסנוביות 00:01:36.000 --> 00:01:38.000 שקיים כיום זאת סנוביות העבודה. 00:01:38.000 --> 00:01:40.000 אתה נתקל בזה תוך דקות במסיבה, 00:01:40.000 --> 00:01:43.000 כאשר אתה נשאל את השאלה המפורסמת והסמלית 00:01:43.000 --> 00:01:46.000 של תחילת המאה ה-21: "מה אתה עושה?" 00:01:46.000 --> 00:01:48.000 ובהתאם לאיך שתענה לשאלה הזאת, 00:01:48.000 --> 00:01:50.000 או שהאנשים מאושרים לראותך במידה שלא תיאמן, 00:01:50.000 --> 00:01:52.000 או שהם מסתכלים על השעונים שלהם ומבקשים סליחה. 00:01:52.000 --> 00:01:53.000 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:53.000 --> 00:01:56.000 עכשיו, ההיפך מסנוב זאת אמא שלך. 00:01:56.000 --> 00:01:58.000 (צחוק) 00:01:58.000 --> 00:02:01.000 לא בהכרח אמא שלך או שלי. 00:02:01.000 --> 00:02:03.000 אלא, האמא האידיאלית, כביכול. 00:02:03.000 --> 00:02:05.000 מישהי שלא אכפת לה מההישגים שלך. 00:02:05.000 --> 00:02:07.000 אבל למרבה הצער, רוב האנשים אינם האמהות שלנו. 00:02:07.000 --> 00:02:10.000 רוב האנשים יוצרים מתאם מדויק בין כמות הזמן, 00:02:10.000 --> 00:02:12.000 ואם תרצו, אהבה, לא אהבה רומנטית, 00:02:12.000 --> 00:02:14.000 למרות שזה יכול להיות משהו, 00:02:14.000 --> 00:02:16.000 אלא אהבה בכלל, כבוד, 00:02:16.000 --> 00:02:19.000 שהם מוכנים להעניק לנו, שיהיה מוגדר במדויק 00:02:19.000 --> 00:02:21.000 על ידי מעמדנו בהיררכיה החברתית. NOTE Paragraph 00:02:21.000 --> 00:02:24.000 וזה חלק גדול מהסיבה לכך שאכפת לנו כל כך מהקריירות שלנו. 00:02:24.000 --> 00:02:28.000 ואכן שאכפת כל כך מחפצים חומריים. 00:02:28.000 --> 00:02:31.000 אתם יודעים, לעתים קרובות נאמר לנו שאנחנו חיים בזמניים מאוד חומרניים, 00:02:31.000 --> 00:02:33.000 שכולנו אנשים חמדניים. 00:02:33.000 --> 00:02:35.000 אני לא חושב שאנחנו חומרניים במיוחד. 00:02:35.000 --> 00:02:37.000 אני חושב שאנחנו חיים בחברה 00:02:37.000 --> 00:02:39.000 שפשוט הצמידה תגמולים רגשיים מסויימים 00:02:39.000 --> 00:02:42.000 להשגתם של חפצים חומריים. 00:02:42.000 --> 00:02:45.000 זה לא החפצים החומריים שאנחנו רוצים. זה התגמול שאנו רוצים. 00:02:45.000 --> 00:02:47.000 וזאת דרך חדשה להסתכל על חפצי המותרות. 00:02:47.000 --> 00:02:49.000 בפעם הבאה שתראו מישהו נוהג בפרארי 00:02:49.000 --> 00:02:51.000 אל תחשבו, " זהו מישהו חמדן". 00:02:51.000 --> 00:02:54.000 תחשבו: "זהו מישהו פגיע במידה שלא תיאמן וזקוק לאהבה". 00:02:54.000 --> 00:02:59.000 במילים אחרות -- (צחוק) 00:02:59.000 --> 00:03:01.000 תרגישו אהדה במקום זילזול. NOTE Paragraph 00:03:01.000 --> 00:03:03.000 ישנן סיבות אחרות -- 00:03:03.000 --> 00:03:04.000 (צחוק) 00:03:04.000 --> 00:03:06.000 ישנן סיבות אחרות לכך שייתכן שקשה יותר כעת 00:03:06.000 --> 00:03:08.000 להרגיש רגועים מאי פעם. 00:03:08.000 --> 00:03:11.000 אחת מהן, וזה פרדוקסלי כי היא קשורה למשהו די נחמד, 00:03:11.000 --> 00:03:14.000 היא התקווה שיש לכולנו עבור הקריירות שלנו. 00:03:14.000 --> 00:03:16.000 מאז ומעולם לא היו ציפיות כה גבוהות 00:03:16.000 --> 00:03:19.000 בנוגע למה בני האדם מסוגלים להשיג במשך החיים שלהם. 00:03:19.000 --> 00:03:22.000 נאמר לנו, ממקורות רבים, שכל אחד יכול להשיג כל דבר. 00:03:22.000 --> 00:03:24.000 נפטרנו משיטת הקאסטות. 00:03:24.000 --> 00:03:26.000 אנחנו כיום בשיטה שבה כל אחד יכול להגיע 00:03:26.000 --> 00:03:28.000 לכל תפקיד שהוא רוצה. 00:03:28.000 --> 00:03:30.000 וזה רעיון יפהפה. 00:03:30.000 --> 00:03:34.000 לזה מתלווה רוח של שוויון. כולנו בעצם שווים. 00:03:34.000 --> 00:03:36.000 אין היררכיות 00:03:36.000 --> 00:03:38.000 מוגדרות בבירור. NOTE Paragraph 00:03:38.000 --> 00:03:40.000 יש רק בעיה אחת ממש גדולה עם זה. 00:03:40.000 --> 00:03:42.000 והבעיה הזו היא קנאה. 00:03:42.000 --> 00:03:45.000 קנאה, זה ממש טאבו להזכיר קנאה, 00:03:45.000 --> 00:03:48.000 אבל אם יש רגש דומיננטי בחברה המודרנית, זוהי קנאה. 00:03:48.000 --> 00:03:52.000 וזה קשור לרוח השוויון. תרשו לי להסביר. 00:03:52.000 --> 00:03:55.000 אני חושב שזה יהיה מאוד יוצא דופן עבור מישהו כאן, או מישהו מהצופים, 00:03:55.000 --> 00:03:57.000 לקנא במלכת אנגליה. 00:03:57.000 --> 00:04:00.000 על אף שהיא הרבה יותר עשירה מכל אחד מכם. 00:04:00.000 --> 00:04:03.000 ויש לה בית מאוד גדול. 00:04:03.000 --> 00:04:07.000 הסיבה לכך שאנחנו לא מקנאים בה היא מפני שהיא תמוהה מידי. 00:04:07.000 --> 00:04:09.000 היא פשוט מוזרה מידי. 00:04:09.000 --> 00:04:11.000 אנחנו לא יכולים להזדהות איתה. היא מדברת בצורה מוזרה. 00:04:11.000 --> 00:04:13.000 היא באה ממקום משונה. 00:04:13.000 --> 00:04:17.000 כך שאנחנו לא יכולים להזדהות איתה. וכשאתה לא יכול להזדהות עם מישהו אתה לא מקנא בו. NOTE Paragraph 00:04:17.000 --> 00:04:20.000 ככל ששני אנשים קרובים יותר, בגילם, ברקע, 00:04:20.000 --> 00:04:23.000 בתהליך ההזדהות, כך יש יותר סכנה של קנאה. 00:04:23.000 --> 00:04:26.000 וזו, דרך אגב, הסיבה למה לא כדאי ללכת לפגישת מחזור של בית הספר. 00:04:26.000 --> 00:04:29.000 כי אין נקודת התייחסות חזקה יותר 00:04:29.000 --> 00:04:31.000 מאשר אנשים שהיית בבית הספר איתם. 00:04:31.000 --> 00:04:34.000 אבל הבעיה של החברה המודרנית, באופן כללי, היא שזו הופכת את כל העולם 00:04:34.000 --> 00:04:36.000 לבית ספר. כולם לובשים ג'ינס, כולם אותו הדבר. 00:04:36.000 --> 00:04:38.000 ובכל זאת, הם לא. 00:04:38.000 --> 00:04:41.000 כך שישנה רוח של שוויון, משולבת עם חוסר שוויון עמוק. 00:04:41.000 --> 00:04:44.000 שזה יוצר -- יכול ליצור מצב מאוד מלחיץ. NOTE Paragraph 00:04:44.000 --> 00:04:46.000 כנראה שזה בלתי סביר באותה מידה שכיום 00:04:46.000 --> 00:04:48.000 תהפוך לעשיר ומפורסם כמו ביל גייטס, 00:04:48.000 --> 00:04:50.000 כפי שזה היה בלתי סביר במאה ה-17 00:04:50.000 --> 00:04:53.000 שתתפס בסולם המעמדות של האצולה הצרפתית. 00:04:53.000 --> 00:04:55.000 אבל הנקודה היא, שזה לא מרגיש ככה. 00:04:55.000 --> 00:04:58.000 כתבי עת וכלי תקשורת אחרים יוצרים את ההרגשה, 00:04:58.000 --> 00:05:01.000 שאם יש לך אנרגיה, כמה רעיונות מבריקים לגבי טכנולוגיה, 00:05:01.000 --> 00:05:05.000 מוסך, גם אתה יכול להתחיל משהו ענק. 00:05:05.000 --> 00:05:06.000 (צחוק) 00:05:06.000 --> 00:05:09.000 וההשלכות של הבעיה הזו ניכרות בחנויות הספרים. 00:05:09.000 --> 00:05:12.000 כשהולכים לחנות ספרים גדולה ומסתכלים במדורי העזרה העצמית, 00:05:12.000 --> 00:05:14.000 כפי שאני נוהג לפעמים, 00:05:14.000 --> 00:05:16.000 אם מנתחים ספרי עזרה-עצמית שמופקים 00:05:16.000 --> 00:05:18.000 בעולם כיום, ישנם בעיקרון שני סוגים. 00:05:18.000 --> 00:05:21.000 הסוג הראשון אומר לך, "אתה יכול לעשות את זה! אתה יכול להצליח! הכל אפשרי!" 00:05:21.000 --> 00:05:24.000 והסוג השני אומר לך איך להתמודד 00:05:24.000 --> 00:05:27.000 עם מה שאנחנו מכנים בנימוס "הערכה-עצמית נמוכה", 00:05:27.000 --> 00:05:29.000 או בחוסר נימוס " להרגיש ממש רע לגבי עצמך". NOTE Paragraph 00:05:29.000 --> 00:05:31.000 ישנם יחסי התאמה הדדית ממשיים, 00:05:31.000 --> 00:05:35.000 קורלציה ממשית בין חברה שאומרת לאנשים שהם יכולים לעשות כל דבר, 00:05:35.000 --> 00:05:37.000 וקיומה של הערכה-עצמית נמוכה. 00:05:37.000 --> 00:05:39.000 כך שזאת דרך נוספת שבה משהו שהינו חיובי למדי 00:05:39.000 --> 00:05:41.000 יכול להביא לתגובת נגד נבזית. 00:05:41.000 --> 00:05:44.000 ישנה סיבה נוספת מדוע אנו עלולים להרגיש חרדים יותר, 00:05:44.000 --> 00:05:48.000 לגבי הקריירות שלנו, לגבי מעמדנו בעולם כיום, יותר מאי פעם. 00:05:48.000 --> 00:05:50.000 וזה שוב, קשור למשהו נחמד. 00:05:50.000 --> 00:05:53.000 ולדבר הנחמד הזה קוראים מֶרִיטוֹקְרַטְיָה. NOTE Paragraph 00:05:53.000 --> 00:05:55.000 עכשיו כולם, כל הפוליטיקאים על ימין ועל שמאל, 00:05:55.000 --> 00:05:57.000 מסכימים שמריטוקרטיה זה דבר אדיר, 00:05:57.000 --> 00:06:01.000 וכולנו צריכים להשתדל להפוך את החברות שלנו לממש ממש מריטוקרטיות. 00:06:01.000 --> 00:06:05.000 במילים אחרות, מה היא חברה מריטוקרטית? 00:06:05.000 --> 00:06:07.000 חברה מריטוקרטית היא זו שבה 00:06:07.000 --> 00:06:09.000 אם יש לך כשרון ואנרגיה ומיומנות, 00:06:09.000 --> 00:06:11.000 אתה תגיע לפסגה. שום דבר לא אמור לעמוד בדרכך. 00:06:11.000 --> 00:06:14.000 זה רעיון יפהפה. הבעיה היא 00:06:14.000 --> 00:06:16.000 שאם אתה באמת מאמין בחברה 00:06:16.000 --> 00:06:19.000 שבה אלה שראויים להגיע לפסגה, מגיעים לפסגה, 00:06:19.000 --> 00:06:22.000 אתה גם, בהשתמע מכך, ובאופן הרבה יותר נבזי, 00:06:22.000 --> 00:06:25.000 מאמין בחברה שבה אלה שמגיע להם להגיע לתחתית 00:06:25.000 --> 00:06:28.000 גם מגיעים לתחתית ונשארים שם. 00:06:28.000 --> 00:06:31.000 במילים אחרות, מעמדך בחיים מתחיל להראות לא מקרי, 00:06:31.000 --> 00:06:33.000 אלא ראוי ומגיע לך. 00:06:33.000 --> 00:06:36.000 וזה הופך את הכישלון לנראה הרבה יותר מוחץ. NOTE Paragraph 00:06:36.000 --> 00:06:38.000 אתם יודעים, בימי הביניים, באנגליה, 00:06:38.000 --> 00:06:40.000 כאשר פגשת אדם עני מאוד, 00:06:40.000 --> 00:06:43.000 האדם הזה היה מתואר כ"חסר מזל". 00:06:43.000 --> 00:06:47.000 באופן מילולי, מישהו שלא בורך על ידי הפורטונה, חסר מזל. 00:06:47.000 --> 00:06:49.000 היום, במיוחד בארצות הברית, 00:06:49.000 --> 00:06:51.000 אם תפגשו מישהו בתחתית החברה, 00:06:51.000 --> 00:06:54.000 הוא עלול, באכזריות, להיות מתואר כ"לוזר". 00:06:54.000 --> 00:06:57.000 יש הבדל ממשי בין החסר מזל ללוזר. 00:06:57.000 --> 00:07:00.000 וזה מראה 400 שנות אבולוציה של החברה, 00:07:00.000 --> 00:07:03.000 ואמונתינו במי הוא האחראי על חיינו. 00:07:03.000 --> 00:07:06.000 זה כבר לא האלים, אלה עצמינו. אנחנו במושב הנהג. NOTE Paragraph 00:07:06.000 --> 00:07:08.000 זה מלהיב אם אתה מצליח, 00:07:08.000 --> 00:07:10.000 ומאוד מרסק אם אתה לא. 00:07:10.000 --> 00:07:13.000 זה מוביל, במקרים הגרועים ביותר, בניתוחו של סוציולוג 00:07:13.000 --> 00:07:17.000 כמו אמיל דורקהיים, זה מוביל לאחוז עולה של התאבדות. 00:07:17.000 --> 00:07:20.000 ישנן יותר התאבדויות במדינות מפותחות אינדיוידואליסטיות 00:07:20.000 --> 00:07:22.000 מאשר בכל חלק אחר של העולם. 00:07:22.000 --> 00:07:24.000 וחלק מהסיבה לכך היא שאנשים לוקחים את מה שקורה 00:07:24.000 --> 00:07:26.000 להם באופן מאוד אישי. 00:07:26.000 --> 00:07:30.000 הם בעלי ההצלחה שלהם. אבל הם גם בעלי הכישלון שלהם. NOTE Paragraph 00:07:30.000 --> 00:07:32.000 האם יש הקלה כלשהי מחלק מהלחצים הללו 00:07:32.000 --> 00:07:34.000 שתיארתי עתה? 00:07:34.000 --> 00:07:36.000 אני חושב שיש. הייתי רק רוצה להפנות אל כמה מהם. 00:07:36.000 --> 00:07:38.000 בואו נקח את מריטוקרטיה. 00:07:38.000 --> 00:07:41.000 הרעיון הזה שכל אחד ראוי להגיע לאן שהוא מגיע. 00:07:41.000 --> 00:07:44.000 אני חושב שזה רעיון מטורף, מטורף לחלוטין. 00:07:44.000 --> 00:07:46.000 אני אתמוך בכל פוליטיקאי משמאל ומימין, 00:07:46.000 --> 00:07:48.000 עם כל רעיון מריטוקרטי חצי הגון. 00:07:48.000 --> 00:07:50.000 אני מריטוקרט וזהו זה. 00:07:50.000 --> 00:07:52.000 אבל אני חושב שזה מטורף להאמין שאנחנו אי פעם 00:07:52.000 --> 00:07:56.000 נצליח ליצור חברה שבאמת ובתמים מריטוקרטית. זה חלום בלתי אפשרי. NOTE Paragraph 00:07:56.000 --> 00:07:58.000 הרעיון שאנחנו ניצור חברה 00:07:58.000 --> 00:08:00.000 שבה ממש כולם מדורגים, 00:08:00.000 --> 00:08:02.000 הטובים בפסגה, והרעים בתחתית, 00:08:02.000 --> 00:08:04.000 וזה נעשה בדיוק כפי שזה צריך להיות, הוא בלתי אפשרי. 00:08:04.000 --> 00:08:06.000 יש פשוט יותר מידי גורמים אקראיים. 00:08:06.000 --> 00:08:08.000 תאונות, תאונות לידה, 00:08:08.000 --> 00:08:11.000 תאונות של דברים שנופלים על הראשים של אנשים, מחלות וכו'. 00:08:11.000 --> 00:08:13.000 לעולם לא נצליח לדרג אותם. 00:08:13.000 --> 00:08:15.000 לעולם לא נצליח לדרג אנשים כמו שצריך. NOTE Paragraph 00:08:15.000 --> 00:08:18.000 אני נמשך לציטוט מקסים של אוגוסטינוס הקדוש ב"עיר האלוהים", 00:08:18.000 --> 00:08:22.000 שבו הוא אומר: " זה חטא לשפוט אדם לפי המשרה שלו". 00:08:22.000 --> 00:08:24.000 באנגלית מודרנית זה אומר, 00:08:24.000 --> 00:08:26.000 זה חטא להגיע לדעה לגבי עם מי אתה צריך לדבר 00:08:26.000 --> 00:08:28.000 בהתבסס על הכרטיס ביקור שלו. 00:08:28.000 --> 00:08:30.000 זה לא המשרה שצריכה לבוא בחשבון. 00:08:30.000 --> 00:08:32.000 ועל פי אוגוסטינוס הקדוש, 00:08:32.000 --> 00:08:34.000 זה רק האלוהים שיכול באמת לשים את כולם במקומם. 00:08:34.000 --> 00:08:36.000 והוא הולך לעשות את זה ביום הדין 00:08:36.000 --> 00:08:38.000 עם מלאכים וחצוצרות, והשמיים ייפתחו. 00:08:38.000 --> 00:08:41.000 רעיון מטורף, אם אתה אדם חילוני, כמוני. 00:08:41.000 --> 00:08:43.000 אבל יש משהו מאוד בעל ערך ברעיון הזה, אף על פי כן. NOTE Paragraph 00:08:43.000 --> 00:08:47.000 במילים אחרות, תחזיקו את עצמכם כשאתם באים לשפוט אנשים. 00:08:47.000 --> 00:08:50.000 אתם לא בהכרח יודעים מה הערך האמיתי של מישהו. 00:08:50.000 --> 00:08:52.000 זהו החלק הבלתי ידוע שלהם. 00:08:52.000 --> 00:08:55.000 ואנחנו לא צריכים להתנהג כאילו זה ידוע. 00:08:55.000 --> 00:08:58.000 ישנו מקור נוסף של נחמה ורווחה לכל זה. 00:08:58.000 --> 00:09:01.000 כאשר אנו חושבים על להיכשל בחיים, כאשר אנו חושבים על כישלון, 00:09:01.000 --> 00:09:03.000 אחת הסיבות לכך שאנחנו מפחדים להיכשל זה לא רק 00:09:03.000 --> 00:09:05.000 אובדן ההכנסה, אובדן המעמד. 00:09:05.000 --> 00:09:09.000 מה שאנו חוששים ממנו זה שיפוט ולעג של אחרים. וזה קיים. NOTE Paragraph 00:09:09.000 --> 00:09:11.000 אתם יודעים, הכלי המספר אחד של לעג 00:09:11.000 --> 00:09:13.000 בימינו, הוא העיתון. 00:09:13.000 --> 00:09:15.000 ואם תפתחו את העיתון בכל יום בשבוע, 00:09:15.000 --> 00:09:17.000 הוא מלא באנשים שהרסו את החיים שלהם. 00:09:17.000 --> 00:09:20.000 הם שכבו עם האדם הלא נכון. הם לקחו את החומר הלא נכון. 00:09:20.000 --> 00:09:22.000 הם העבירו את החקיקה הלא נכונה. מה שזה לא יהיה. 00:09:22.000 --> 00:09:25.000 ואז הם ראויים ללעג. 00:09:25.000 --> 00:09:28.000 במילים אחרות, הם נכשלו. והם מתוארים כ"לוזרים". 00:09:28.000 --> 00:09:30.000 עכשיו האם יש אלטרנטיבה לזה? 00:09:30.000 --> 00:09:32.000 אני חושב שהמסורת המערבית מראה לנו אלטרנטיבה אחת מפוארת. 00:09:32.000 --> 00:09:35.000 וזו הטרגדיה. NOTE Paragraph 00:09:35.000 --> 00:09:38.000 האמנות הטראגית, כפי שהתפתחה בתיאטראות של יוון עתיקה, 00:09:38.000 --> 00:09:40.000 במאה החמישית לפנה"ס, הייתה במהותה צורת אמנות 00:09:40.000 --> 00:09:43.000 שהוקדשה להתחקות כיצד אנשים נכשלים. 00:09:43.000 --> 00:09:47.000 וכמו כן להעניק להם מידה של השתתפות בצער. 00:09:47.000 --> 00:09:51.000 אשר החיים הרגילים לא בהכרח היו מעניקים להם. 00:09:51.000 --> 00:09:52.000 אני זוכר לפני כמה שנים, חשבתי על כל זה. 00:09:52.000 --> 00:09:54.000 והלכתי לראות את "הספורט של יום ראשון", 00:09:54.000 --> 00:09:57.000 צהובון שאני לא ממליץ לכם להתחיל לקרוא, 00:09:57.000 --> 00:09:59.000 אם אתם לא מכירים אותו כבר. 00:09:59.000 --> 00:10:01.000 והלכתי לדבר איתם 00:10:01.000 --> 00:10:04.000 על אי אלו מהטרגדיות הגדולות של האמנות המערבית. 00:10:04.000 --> 00:10:06.000 ורציתי לראות כיצד הם יתפסו את השלד 00:10:06.000 --> 00:10:09.000 של סיפורים מסויימים אם הם היו מגיעים כידיעה חדשותית 00:10:09.000 --> 00:10:12.000 בדסק החדשות בשבת בצהריים. NOTE Paragraph 00:10:12.000 --> 00:10:14.000 אז סיפרתי להם על אותלו. הם לא שמעו עליו אבל היו מוקסמים ממנו. 00:10:14.000 --> 00:10:15.000 (צחוק) 00:10:15.000 --> 00:10:18.000 וביקשתי מהם לכתוב את הכותרת לסיפור של אותלו. 00:10:18.000 --> 00:10:21.000 הם חשבו על "מהגר חולה-אהבה הורג את בת הסנאטור" 00:10:21.000 --> 00:10:23.000 מרוח על פני הכותרת. 00:10:23.000 --> 00:10:25.000 נתתי להם את קו העלילה של מדאם בובארי. 00:10:25.000 --> 00:10:27.000 שוב, ספר שהם היו מוקסמים לגלות. 00:10:27.000 --> 00:10:32.000 והם כתבו "נואפת עם התמכרות לשופינג בולעת רעל לאחר הונאת אשראי" 00:10:32.000 --> 00:10:33.000 (צחוק) 00:10:33.000 --> 00:10:35.000 ואז האהוב עליי. 00:10:35.000 --> 00:10:37.000 באמת יש להם סוג של גאונות לגמרי משלהם, לחברה האלה. 00:10:37.000 --> 00:10:39.000 האהוב עליי הוא "אדיפוס המלך" של סופוקלס. 00:10:39.000 --> 00:10:42.000 "סקס עם אמא היה מעוור" 00:10:42.000 --> 00:10:45.000 (צחוק) 00:10:45.000 --> 00:10:47.000 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:10:47.000 --> 00:10:50.000 במובן מסוים, אם תרצו, בקצה אחד של הספקטרום של אהדה, 00:10:50.000 --> 00:10:52.000 יש לכם את הצהובון. 00:10:52.000 --> 00:10:55.000 ובקצה השני של הספקטרום יש לכם את הטרגדיה והאמנות הטרגית. 00:10:55.000 --> 00:10:57.000 ואני מניח שאני טוען שאנו צריכים ללמוד קצת 00:10:57.000 --> 00:10:59.000 אודות מה שמתרחש באמנות הטרגית. 00:10:59.000 --> 00:11:02.000 זה יהיה מטורף לקרוא להמלט לוזר. 00:11:02.000 --> 00:11:05.000 הוא לא לוזר, למרות שהוא חווה אובדן. 00:11:05.000 --> 00:11:07.000 ואני חושב שזה המסר של הטרגדיה עבורנו, 00:11:07.000 --> 00:11:10.000 והסיבה לחשיבותה הרבה, לדעתי. NOTE Paragraph 00:11:10.000 --> 00:11:12.000 הדבר השני לגבי החברה המודרנית, 00:11:12.000 --> 00:11:14.000 ולמה היא גורמת לחרדה הזו, 00:11:14.000 --> 00:11:17.000 היא שאין לנו שום דבר במרכזה שהוא לא-אנושי. 00:11:17.000 --> 00:11:19.000 אנחנו החברה הראשונה שחיה בעולם 00:11:19.000 --> 00:11:22.000 שבו אנו לא סוגדים לשום דבר חוץ מעצמינו. 00:11:22.000 --> 00:11:24.000 יש לנו דעה מאוד גבוהה על עצמינו. וכך גם צריך להיות. 00:11:24.000 --> 00:11:27.000 שמנו אנשים על הירח. עשינו כל מיני דברים יוצאים מן הכלל. 00:11:27.000 --> 00:11:29.000 ולכן אנו נוטים להעריץ את עצמינו. NOTE Paragraph 00:11:29.000 --> 00:11:31.000 הגיבורים שלנו הם גיבורים אנושיים. 00:11:31.000 --> 00:11:33.000 זהו מצב מאוד חדש. 00:11:33.000 --> 00:11:35.000 לרוב החברות האחרות היה, בדיוק במרכזן, 00:11:35.000 --> 00:11:37.000 פולחן של משהו נשגב. אל, 00:11:37.000 --> 00:11:39.000 רוח, כוח טבע, היקום. 00:11:39.000 --> 00:11:42.000 מה שזה לא יהיה, דבר מה אחר שסוגדים לו. 00:11:42.000 --> 00:11:44.000 איבדנו קצת את ההרגל של לעשות את זה. 00:11:44.000 --> 00:11:46.000 שזו, אני חושב, הסיבה שאנו נמשכים במיוחד לטבע. 00:11:46.000 --> 00:11:49.000 לא למען הבריאות שלנו, למרות שזה לעתים קרובות מוצג כך. 00:11:49.000 --> 00:11:53.000 אלא בגלל שזו בריחה מתל הנמלים האנושי. 00:11:53.000 --> 00:11:55.000 זו בריחה מהתחרות שלנו, 00:11:55.000 --> 00:11:57.000 והדרמות שלנו. 00:11:57.000 --> 00:11:59.000 וזו הסיבה לכך שאנו נהנים להסתכל על קרחונים ואוקיינוסים, 00:11:59.000 --> 00:12:03.000 ולהרהר בכדור הארץ מחוץ להיקפו וכו'. 00:12:03.000 --> 00:12:07.000 אנחנו אוהבים להרגיש בקשר עם משהו שאינו אנושי. 00:12:07.000 --> 00:12:11.000 וזה כל כך מאוד חשוב לנו. NOTE Paragraph 00:12:11.000 --> 00:12:14.000 מה שאני חושב שדיברתי עליו למעשה זה הצלחה וכישלון. 00:12:14.000 --> 00:12:17.000 ואחד הדברים המעניינים לגבי הצלחה 00:12:17.000 --> 00:12:19.000 הוא שאנו חושבים שאנו יודעים מה זה אומר. 00:12:19.000 --> 00:12:21.000 אילו הייתי אומר לכם שיש מישהו מאחורי המסך 00:12:21.000 --> 00:12:24.000 שמאוד מצליח, רעיונות מסויימים היו מיד עולים לראש. 00:12:24.000 --> 00:12:26.000 הייתם חושבים שייתכן שהאדם הזה עשה הרבה כסף, 00:12:26.000 --> 00:12:29.000 השיג מוניטין בתחום כלשהו. 00:12:29.000 --> 00:12:31.000 תיאוריית ההצלחה שלי, ואני מישהו 00:12:31.000 --> 00:12:34.000 שמאוד מעוניין בהצלחה. אני באמת רוצה להיות מצליח. 00:12:34.000 --> 00:12:36.000 אני כל הזמן חושב, "איך אני יכול להיות יותר מצליח?" 00:12:36.000 --> 00:12:38.000 אבל ככל שאני מתבגר, אני גם מאוד מבחין בניואנסים 00:12:38.000 --> 00:12:40.000 של מה המשמעות של המילה "הצלחה" יכולה להיות. NOTE Paragraph 00:12:40.000 --> 00:12:42.000 הנה התובנה שהיתה לי לגבי הצלחה. 00:12:42.000 --> 00:12:45.000 אתה לא יכול להיות מצליח בהכל. 00:12:45.000 --> 00:12:47.000 אנו שומעים הרבה דיבורים על איזון עבודה-חיים. 00:12:47.000 --> 00:12:50.000 שטויות. אתה לא יכול לקבל הכל. אתה לא יכול. 00:12:50.000 --> 00:12:52.000 אז כל ראיה של הצלחה 00:12:52.000 --> 00:12:54.000 חייבת להודות במה היא מפסידה, 00:12:54.000 --> 00:12:56.000 איפה נמצא אלמנט ההפסד. 00:12:56.000 --> 00:12:59.000 ואני חושב שכל חיים נבונים יסכימו 00:12:59.000 --> 00:13:02.000 כמו שאני אומר, שהולך להיות אלמנט שבו אנו לא מצליחים. NOTE Paragraph 00:13:02.000 --> 00:13:04.000 והעניין בנוגע לחיים מצליחים, 00:13:04.000 --> 00:13:06.000 הוא שבהרבה פעמים, הרעיונות שלנו 00:13:06.000 --> 00:13:09.000 לגבי מה זה אומר לחיות באופן מוצלח, הם לא שלנו. 00:13:09.000 --> 00:13:11.000 הם שאובים מאנשים אחרים. 00:13:11.000 --> 00:13:13.000 בעיקר, אם אתה גבר, אביך. 00:13:13.000 --> 00:13:15.000 ואם את אישה, אימך. 00:13:15.000 --> 00:13:18.000 פסיכואנליזה מנסה להשמיע את המסר הזה במשך כ- 80 שנה. 00:13:18.000 --> 00:13:21.000 אף אחד לא מקשיב לזה מספיק חזק. אבל אני מאוד מאמין שזה נכון. NOTE Paragraph 00:13:21.000 --> 00:13:23.000 אנחנו גם שואבים מסרים 00:13:23.000 --> 00:13:25.000 מכל דבר, החל מטלויזיה, עד פרסום, 00:13:25.000 --> 00:13:27.000 עד שיווק וכו'. 00:13:27.000 --> 00:13:29.000 אלה הם כוחות מאוד רבי עוצמה 00:13:29.000 --> 00:13:33.000 שמגדירים את מה שאנו רוצים, וכיצד אנו רואים את עצמינו. 00:13:33.000 --> 00:13:36.000 כשנאמר לנו שהבנקאות היא מקצוע מאוד מכובד 00:13:36.000 --> 00:13:38.000 הרבה מאיתנו רוצים להיכנס לבנקאות. 00:13:38.000 --> 00:13:41.000 כשהבנקאות כבר לא כל כך מכובדת, אנו מאבדים עניין בבנקאות. 00:13:41.000 --> 00:13:44.000 אנו מאוד פתוחים להצעות. NOTE Paragraph 00:13:44.000 --> 00:13:47.000 אז מה שאני רוצה לטעון, זה לא שאנו צריכים לוותר 00:13:47.000 --> 00:13:49.000 על מושגי ההצלחה שלנו. 00:13:49.000 --> 00:13:51.000 אבל אנו צריכים לוודא שהם אכן שלנו. 00:13:51.000 --> 00:13:53.000 אנחנו צריכים להתמקד ברעיונות שלנו. 00:13:53.000 --> 00:13:56.000 ולוודא שהם בבעלות שלנו, 00:13:56.000 --> 00:13:58.000 שאנו באמת היוצרים של השאיפות שלנו. 00:13:58.000 --> 00:14:00.000 כי זה גרוע מספיק, לא לקבל את מה שאתה רוצה. 00:14:00.000 --> 00:14:03.000 אבל זה אפילו גרוע יותר להחזיק ברעיון 00:14:03.000 --> 00:14:06.000 לגבי מה שאתה רוצה, ולגלות בסופו של מסע, 00:14:06.000 --> 00:14:09.000 שזה לא, למעשה, מה שרצית מלכתחילה. NOTE Paragraph 00:14:09.000 --> 00:14:11.000 אז אני הולך לסיים את זה פה. 00:14:11.000 --> 00:14:14.000 אבל מה שאני באמת רוצה להדגיש זה 00:14:14.000 --> 00:14:16.000 בהחלט, הצלחה, כן. 00:14:16.000 --> 00:14:18.000 אבל הבה נשלים עם המוזרות של כמה מהרעיונות שלנו. 00:14:18.000 --> 00:14:21.000 בואו נחקור את המושגים שלנו של הצלחה. 00:14:21.000 --> 00:14:25.000 בואו נוודא שרעיונות שלנו של הצלחה הם באמת שלנו. 00:14:25.000 --> 00:14:27.000 תודה רבה לכם. 00:14:27.000 --> 00:14:43.000 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:14:43.000 --> 00:14:45.000 זה היה מרתק. איך אתה מיישב את 00:14:45.000 --> 00:14:50.000 הרעיון הזה של היות מישהו -- 00:14:50.000 --> 00:14:53.000 שזה רע לחשוב על מישהו בתור לוזר, 00:14:53.000 --> 00:14:57.000 עם הרעיון שהרבה אנשים אוהבים, של לקחת שליטה על חייך. 00:14:57.000 --> 00:15:00.000 ושבחברה שמעודדת את זה 00:15:00.000 --> 00:15:03.000 אולי חייבים להיות איזה שהם מנצחים ומפסידים. NOTE Paragraph 00:15:03.000 --> 00:15:06.000 כן. אני חושב שזה רק האקראיות 00:15:06.000 --> 00:15:08.000 של תהליך הניצחון וההפסד שרציתי להדגיש. 00:15:08.000 --> 00:15:10.000 מכיוון שהדגש כיום הוא כל כך 00:15:10.000 --> 00:15:12.000 על הצדק של הכל. 00:15:12.000 --> 00:15:14.000 ופוליטיקאים תמיד מדברים על צדק. 00:15:14.000 --> 00:15:17.000 עכשיו אני מאמין אדוק בצדק. אני פשוט חושב שזה בלתי אפשרי. 00:15:17.000 --> 00:15:19.000 אז אנו צריכים לעשות את כל שביכולתנו, 00:15:19.000 --> 00:15:21.000 עלינו לעשות את כל מה שביכולתנו כדי לרדוף אותו. 00:15:21.000 --> 00:15:23.000 אבל בסוף היום אנחנו צריכים לזכור תמיד 00:15:23.000 --> 00:15:26.000 שכל מי שעומד מולנו, כל מה שקרה בחייהם, 00:15:26.000 --> 00:15:29.000 יהיה אלמנט חזק של מקריות. 00:15:29.000 --> 00:15:31.000 וזה מה שאני מנסה להשאיר מקום עבורו. 00:15:31.000 --> 00:15:33.000 כי אחרת זה יכול להפוך לקלסטרופובי למדי. NOTE Paragraph 00:15:33.000 --> 00:15:35.000 אני מתכוון, האם אתה מאמין שאתה יכול לשלב 00:15:35.000 --> 00:15:37.000 את הסוג של פילוסופיית עבודה אדיבה יותר, מתונה יותר שלך 00:15:37.000 --> 00:15:41.000 עם כלכלה מצליחה? 00:15:41.000 --> 00:15:43.000 או שאתה חושב שאתה לא יכול? 00:15:43.000 --> 00:15:45.000 אבל זה לא משנה יותר מדי כי אנו שמים יותר מדי דגש על זה? NOTE Paragraph 00:15:45.000 --> 00:15:48.000 המחשבה הסיוטית 00:15:48.000 --> 00:15:52.000 היא שלהפחיד אנשים זו הדרך הטובה ביותר להוציא מהם עבודה. 00:15:52.000 --> 00:15:55.000 ושאיכשהו כמה שהסביבה יותר אכזרית 00:15:55.000 --> 00:15:57.000 כך יותר אנשים יעמדו באתגר. 00:15:57.000 --> 00:16:01.000 תרצה לחשוב, מי היית רוצה בתור האב האידיאלי שלך? 00:16:01.000 --> 00:16:04.000 והאב האידיאלי שלך הוא מישהו קשוח אך מתון. 00:16:04.000 --> 00:16:06.000 וזה גבול שקשה מאוד לעשותו. 00:16:06.000 --> 00:16:10.000 אנו צריכים אבות, כביכול, דמויות אב לדוגמה בחברה, 00:16:10.000 --> 00:16:12.000 שימנעו משני הקצוות. 00:16:12.000 --> 00:16:16.000 שזה הסמכותית, משליטת משמעת, מצד אחד. 00:16:16.000 --> 00:16:20.000 ומצד שני, האופציה הרופסת, ללא חוקים. NOTE Paragraph 00:16:20.000 --> 00:16:22.000 אלן דה בוטון. NOTE Paragraph 00:16:22.000 --> 00:16:24.000 אלן דה בוטון: תודה רבה לכם. 00:16:24.000 --> 00:16:34.000 (מחיאות כפיים)