השנה שעברה

היתה גיהינום.

(צחוק)

זו היתה הפעם הראשונה שאכלתי ג'ולוף ניגרי.

(צחוק)

למען האמת, בכל הרצינות,

עברתי הרבה תהפוכות אישיות.

כשעמדתי מול לחץ אדיר,

סבלתי מהתקפי חרדה.

בימים מסויימים, לא יכולתי לעבוד בכלל.

בימים אחרים,

רק רציתי לשכב במיטה שלי ולבכות.

הרופא שלי שאל אותי אם אני מעוניין
לדבר עם איש מקצוע מבריאות הנפש

על הלחץ והחרדה שלי.

בריאות הנפש?

נסגרתי והנדתי לשלילה בהפגנתיות אלימה.

הרגשתי תחושה עמוקה של בושה.

הרגשתי את המשקל של הסטיגמה.

יש לי משפחה אוהבת ותומכת

וחברים נאמנים בצורה מדהימה,

אבל לא הייתי מסוגל לחשוב אפילו
על לדבר עם מישהו

על רגשות הכאב שלי.

הרגשתי מחנק מהמבנה הנוקשה

של הגבריות האפריקאית שלנו.

"יש אנשים עם בעיות רציניות, סאנגו.

תפסיק לרחם על עצמך!"

בפעם הראשונה ששמעתי על "בריאות הנפש",

הייתי תלמיד פנימיה שהגיע הישר מהסירה מגאנה

בבית הספר "פדי" בניו ג'רסי.

בדיוק עברתי חוויה אכזרית

בה איבדתי שבעה אנשים יקרים לליבי
באותו החודש.

האחות של בית הספר,

מודאגת ממה שעברתי, שתבורך,

שאלה על בריאות הנפש שלי.

"היא משוגעת?", חשבתי.

היא לא יודעת שאני גבר אפריקאי?

(צחוק)

כמו אוקונקוו בספר"מפולת באומואופיה"

אנחנו, הגברים האפריקאיים, לא מעבדים
ולא מביעים את הרגשות שלנו.

אנחנו מתמודדים עם הבעיות שלנו.

(מחיאות כפיים)

אנחנו מתמודדים עם הבעיות שלנו.

התקשרתי לאחי וצחקתי על ה-"אוייבו"-
האנשים הלבנים,

והמחלות המשונות שלהם-

דיכאון, הפרעת קשב וריכוז 
ו-"הדברים המוזרים האלה".

כשאתה גדל במערב אפריקה,

כשאנשים משתמשים במונח "בריאות הנפש",
מה שקופץ לראש זה איש מופרע

עם שיער מלוכלך וראסטות,

מתרוצץ חצי ערום ברחובות.

כולנו מכירים את האיש הזה.

ההורים שלנו הזהירו אותנו מפניו.

"אמא, אמא, למה הוא משוגע?"

"סמים!

אם רק תסתכל על סמים,
תגמור כמוהו".

(צחוק)

תחלה בדלקת ריאות,

ואמא שלך תרוץ איתך לבית החולים הקרוב ביותר

בשביל טיפול רפואי.

אבל תעיז להכריז על דיכאון,

והכומר המקומי יעשה לך גירוש שדים

ויאשים מכשפות מהכפר שלך.

לפי ארגון הבריאות העולמי,

בריאות הנפש נוגעת ליכולת להתמודד

עם גורמי הלחץ הרגילים של החיים,

לעבוד באופן פרודקטיבי ונושא פרי,

ולהצליח לתרום לקהילה שלך.

בריאות הנפש כוללת את הרווחה 
הרגשית, הפסיכולוגית והחברתית שלנו.

בכל רחבי העולם, 75 אחוז מהמקרים 
של מחלת נפש

נמצאים במדינות עם הכנסה נמוכה.

אבל רוב הממשלות האפריקאיות

משקיעות פחות מאחוז אחד מתקציב הבריאות שלהן

בבריאות הנפש.

גרוע מכך,

יש לנו מחסור חמור בפסיכיאטרים באפריקה.

בניגריה למשך מעריכים שיש 200-

בארץ של כמעט 200 מליון נפשות.

בכל אפריקה,

ל-90 אחוז מהאוכלוסיה אין גישה לטיפול.

כתוצאה מכך,

אנחנו סובלים בבדידות,

מושתקים על ידי הסטיגמה.

אנחנו, כאפריקאים, מגיבים בדרך כלל
לבריאות הנפש עם ריחוק,

בורות,

אשמה,

פחד

וכעס.

במחקר שבוצע על ידי אבולדה פלורז,

ששאל ישירות "מהי הסיבה למחלות נפש?"

34 אחוז מהמשיבים הניגריים אמרו שימוש בסמים

19 אחוז אמרו זעם אלוהי ורצון האל

(צחוק)

12 אחוז-

מעשי כשפים ודיבוק.

אבל היו מעטים שנתנו
סיבות ידועות אחרות למחלות נפש,

כמו גנטיקה,

מצב סוציו-אקונומי,

מלחמה,

קונפליקט

או אובדן של אדם קרוב לליבך.

הסטיגמה נגד מחלות נפש

מביאה לעיתים תכופות לניכור
ודמוניזציה של הסובלים ממנה.

צלם העיתונות רובין האמונד 
תיעד מספר מקרי התעללות כאלה...

באוגנדה,

בסומליה,

וכאן, בניגריה.

בשבילי,

הסטיגמה היא אישית.

בשנת 2009,

קיבלתי שיחה בהולה באמצע הלילה.

החבר הכי טוב שלי בעולם-

איש מבריק, פילוסופי, מקסים וצעיר מגניב-

אובחן כסובל מסכיזופרניה.

ראיתי את החברים שגדלנו איתם נרתעים.

שמעתי את הצחקוקים.

שמעתי את הלחשושים.

"שמעת שהוא השתגע?"

(בשפת הקרו) "הוא השתגע!"

תגובות מבזות ומשפילות על המצב שלו,

מילים שלעולם לא היינו אומרים 
על מישהו עם סרטן

או על מישהו עם מלריה.

איכשהו, כשזה מגיע למחלות נפש,

הבורות שלנו מפשיטה מאיתנו את החמלה.

עמדתי לצידו
כאשר הקהילה שלו בודדה אותו,

אבל האהבה שלנו לא הושפעה.

באופן לא גלוי, 
התחלתי להתעניין בבריאות הנפש.

בהשראת המצוקה שלו,

עזרתי למצוא קבוצת בוגרים
עם עניין מיוחד בבריאות הנפש

במכללה שלי.

ובמהלך עבודתי כחבר סגל מרצה
בתארים מתקדמים,

תמכתי במאסטרנטים רבים באתגריהם
מול בריאות הנפש.

ראיתי סטודנטים אפריקאים מתקשים

ולא מצליחים לדבר עם אף אחד.

אפילו עם הידע הזה 
ועם ההיכרות עם סיפוריהם,

אני, בתורי, התקשיתי,

ולא הצלחתי לדבר עם אף אחד
כשהתמודדתי עם החרדה שלי עצמי.

הפחד שלנו מלהיות "המשוגע" כה עמוק.

כולנו-

אבל אנחנו האפריקאים, במיוחד-

צריכים להבין שהמאבקים הנפשיים שלנו
לא מורידים מהגבריות שלנו,

והטראומה לא מכתימה את החוזק שלנו.

אנחנו צריכים לראות את בריאות הנפש
כזהה בחשיבותה לבריאות הגוף.

אנחנו צריכים להפסיק לסבול בדממה.

אנחנו צריכים לעצור את הסטיגמה על המחלה

ולעשות טראומה לסובלים ממנה.

דברו עם חבריכם.

דברו עם יקיריכם.

דברו עם אנשי מקצוע מתחום הבריאות.

היו פגיעים.

עשו זאת בביטחון

שאתם לא לבד.

אם אתם נאבקים, דברו על כך.

להיות כנים לגבי מה שאנחנו מרגישים

לא עושה אותנו חלשים-

זה עושה אותנו אנושיים.

הגיע הזמן לסיים את הסטיגמה 
המקושרת למחלות נפש.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים "בריאות הנפש",

אל תחשבו רק על האיש המופרע.

תחשבו עליי.

(מחיאות כפיים)

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)