WEBVTT

00:00:01.006 --> 00:00:06.156
יש לנו תיעודים היסטוריים שמאפשרים לנו 
לדעת איך היוונים העתיקים התלבשו,

00:00:06.180 --> 00:00:07.434
איך הם חיו,

00:00:07.458 --> 00:00:08.980
איך הם לחמו...

00:00:09.004 --> 00:00:10.528
אבל איך הם חשבו?

NOTE Paragraph

00:00:11.432 --> 00:00:15.872
רעיון טבעי אחד הוא שההיבטים העמוקים
של מחשבה אנושית --

00:00:15.896 --> 00:00:17.768
היכולת שלנו לדמיין,

00:00:17.792 --> 00:00:19.189
להיות מודעים,

00:00:19.213 --> 00:00:20.444
לחלום --

00:00:20.468 --> 00:00:22.087
היו תמיד אותו דבר.

00:00:22.872 --> 00:00:24.371
אפשרות אחרת

00:00:24.395 --> 00:00:28.118
היא שהשינויים החברתיים
שעיצבו את התרבות שלנו

00:00:28.142 --> 00:00:31.927
אולי שינו גם את עמודי המבנה
של המחשבה האנושית.

NOTE Paragraph

00:00:32.911 --> 00:00:35.435
יכולות להיות לנו דעות שונות
על כך.

00:00:35.459 --> 00:00:38.176
למעשה, זה דיון פילוסופי 
ארוך שנים.

00:00:38.644 --> 00:00:41.371
אך האם שאלה זו אפילו מוסכמת
על המדע?

NOTE Paragraph

00:00:42.834 --> 00:00:45.340
כאן אני רוצה להציע

00:00:45.364 --> 00:00:50.136
שבאותו אופן בו אנו יכולים לשחזר
כיצד נראו ערי יוון העתיקות

00:00:50.160 --> 00:00:52.548
רק על סמך כמה לבנים,

00:00:52.572 --> 00:00:56.698
שכתבי התרבות הם הרשומות הארכאולוגיות,

00:00:56.722 --> 00:00:58.865
המאובנים, של המחשבה האנושית,

NOTE Paragraph

00:00:59.905 --> 00:01:01.079
ולמעשה,

00:01:01.103 --> 00:01:03.309
עשייה של צורה כלשהי
של ניתוח פסיכולוגי

00:01:03.333 --> 00:01:06.877
של כמה מהספרים העתיקים
ביותר של התרבות האנושית,

00:01:06.901 --> 00:01:12.856
ג'וליאן ג'יינס העלה בשנות ה -70
השערה פרועה וקיצונית מאוד:

00:01:12.880 --> 00:01:15.293
שרק לפני 3000 שנים,

00:01:15.317 --> 00:01:20.205
בני אדם היו מה שהיום היינו
קוראים להם סכיזופרנים

00:01:21.753 --> 00:01:23.261
והוא עשה הנחה זו

00:01:23.285 --> 00:01:26.586
בהתבסס על העובדה שבני האדם הראשונים
המתוארים בספרים אלה

00:01:26.610 --> 00:01:28.514
התנהגו באופן עקבי,

00:01:28.538 --> 00:01:31.554
במסורות שונות ובמקומות 
שונים בעולם,

00:01:31.578 --> 00:01:35.110
כאילו היו שומעים ומצייתים
לקולות

00:01:35.134 --> 00:01:38.174
שנתפסו בעיניהם כמגיעים 
מהאלים,

00:01:38.198 --> 00:01:39.396
או מהמוזות ...

00:01:40.063 --> 00:01:42.832
מה שהיום היינו מכנים הזיות.

00:01:43.888 --> 00:01:46.514
ורק אז, ככל שחלף הזמן,

00:01:46.538 --> 00:01:50.189
הם התחילו להכיר בכך
שהם היו היוצרים,

00:01:50.213 --> 00:01:52.728
הבעלים של הקולות הפנימיים הללו.


00:01:53.316 --> 00:01:56.031
ועם זה, הם זכו להתבוננות
פנימית:

00:01:56.055 --> 00:01:58.538
ליכולת לחשוב
על המחשבות שלהם.


NOTE Paragraph

00:01:59.785 --> 00:02:03.182
אז התיאוריה של ג'יינס 
היא שמודעות,

00:02:03.206 --> 00:02:06.372
לפחות בדרך שבה אנו תופסים
זאת היום,


00:02:06.396 --> 00:02:09.936
שבה אנו מרגישים שאנחנו 
הטייסים של הקיום שלנו -

00:02:09.960 --> 00:02:12.697
הוא התפתחות תרבותית
שקרתה לאחרונה.


00:02:13.456 --> 00:02:15.242
ותיאוריה זו מרהיבה למדי,

00:02:15.266 --> 00:02:16.699
אבל יש לה בעיה ברורה

00:02:16.723 --> 00:02:20.715
והיא שהיא בנויה רק על דוגמאות
מעטות בלבד ומאד ספציפיות.

00:02:21.085 --> 00:02:22.848
אז השאלה היא האם התיאוריה

00:02:22.872 --> 00:02:27.623
שהתבוננות פנימה התפתחה 
באנושות רק לפני כ 3000 שנים

00:02:27.647 --> 00:02:30.631
יכולה להיבחן כמותית ובאופן אובייקטיבי.

NOTE Paragraph

00:02:31.543 --> 00:02:35.106
והבעיה של איך
ללכת על זה ברורה למדי.

00:02:35.130 --> 00:02:38.590
זה לא כמו שאפלטון התעורר
יום אחד וכתב,

00:02:38.614 --> 00:02:40.273
"שלום, אני אפלטון,

00:02:40.297 --> 00:02:43.186
ומהיום יש לי מודעות
פנימית מלאה."

NOTE Paragraph

00:02:43.210 --> 00:02:45.503
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:02:45.527 --> 00:02:48.860
וזה אומר לנו בעצם
מהי מהות הבעיה.

00:02:49.467 --> 00:02:53.522
עלינו למצוא את הופעתו
של מושג שמעולם לא נאמר.

00:02:54.434 --> 00:02:58.744
המילים התבוננות פנימה אינן
מופיעות פעם אחת

00:02:58.768 --> 00:03:00.687
בספרים שאנחנו רוצים לנתח.


NOTE Paragraph

00:03:01.728 --> 00:03:05.815
אז הדרך שלנו לפתור את זה
היא לבנות את המרחב של המילים.

00:03:06.571 --> 00:03:09.858
זהו מרחב ענק
שמכיל את כל המילים

00:03:09.882 --> 00:03:12.684
בצורה כזו שהמרחק
בין כל שתיים מהן


00:03:12.708 --> 00:03:15.591
מעיד עד כמה הן קשורות

00:03:16.460 --> 00:03:17.611
כך למשל,

00:03:17.635 --> 00:03:20.532
אתם רוצים שהמילים "כלב" ו "חתול"
יהיו קרובות מאוד זה לזה,

00:03:20.556 --> 00:03:24.387
אבל שהמילים "אשכולית" ו "לוגריתם"
יהיו רחוקות מאוד.

00:03:24.809 --> 00:03:28.705
וזה צריך להיות נכון עבור כל שתי מילים 
כלשהן בתוך המרחב.

NOTE Paragraph

00:03:29.626 --> 00:03:32.967
וישנן דרכים שונות שאנו יכולים 
לבנות את המרחב של המילים.


00:03:32.991 --> 00:03:34.634
אחת היא פשוט לשאול את המומחים,

00:03:34.658 --> 00:03:36.554
קצת כמו שאנחנו עושים עם מילונים.

00:03:36.896 --> 00:03:38.324
אפשרות אחרת

00:03:38.348 --> 00:03:42.063
היא לעקוב אחר ההנחה הפשוטה
שכששתי מילים קשורות זו לזו

00:03:42.087 --> 00:03:44.436
הן נוטות להופיע באותם המשפטים,

00:03:44.460 --> 00:03:45.913
באותן פיסקאות,

00:03:45.937 --> 00:03:47.707
באותם מסמכים,

00:03:47.731 --> 00:03:50.913
לעתים קרובות יותר ממה
שאפשר לצפות ממקריות גרידא.

00:03:52.231 --> 00:03:54.281
והיפותזה פשוטה זו,

00:03:54.305 --> 00:03:55.611
שיטה פשוטה זו,

00:03:55.635 --> 00:03:57.242
עם כמה טריקים חישוביים

00:03:57.266 --> 00:03:58.655
שקשורים לעובדה

00:03:58.679 --> 00:04:01.743
שזה מרחב מאוד מורכב ורב-ממדים,

00:04:01.767 --> 00:04:03.432
מתברר כיעיל למדי.

NOTE Paragraph

00:04:04.155 --> 00:04:06.957
ורק כדי לתת לכם טעימה מכמה טוב זה עובד,

00:04:06.981 --> 00:04:10.893
זו התוצאה שאנו מקבלים כאשר
ננתח זאת עבור כמה מילים מוכרות.

00:04:11.557 --> 00:04:12.792
ואתם יכולים לראות קודם כל

00:04:12.816 --> 00:04:16.094
שמילים מתארגנות אוטומטית לשכונות סמנטיות.

00:04:16.118 --> 00:04:18.335
אז תקבלו את הפירות, חלקי הגוף,


00:04:18.359 --> 00:04:20.784
חלקי המחשב, המונחים המדעיים וכן הלאה.

NOTE Paragraph

00:04:21.119 --> 00:04:25.341
האלגוריתם גם מזהה שאנו
מארגנים מושגים בהיררכיה.


00:04:25.852 --> 00:04:27.003
כך למשל,

00:04:27.027 --> 00:04:30.624
תוכלו לראות שהמונחים המדעיים
נשברים לשתי קטגוריות משנה

00:04:30.648 --> 00:04:32.748
של מונחי האסטרונומיה והפיזיקה.

00:04:33.338 --> 00:04:35.584
ואז יש דברים מאוד מעודנים.

00:04:35.608 --> 00:04:37.513
למשל, המילה אסטרונומיה,

00:04:37.537 --> 00:04:39.352
שנדמית קצת מוזרה היכן שהיא,

00:04:39.376 --> 00:04:41.424
היא למעשה בדיוק איפוא שהיא
צריכה להיות,

00:04:41.448 --> 00:04:43.043
בין מה שהיא,

00:04:43.067 --> 00:04:44.337
מדע בפועל,

00:04:44.361 --> 00:04:45.897
ובין מה שהיא מתארת,

00:04:45.921 --> 00:04:47.413
המונחים האסטרונומיים.

NOTE Paragraph

00:04:48.182 --> 00:04:50.073
ויכולנו להמשיך עוד ועוד עם זה.


00:04:50.097 --> 00:04:52.157
למעשה, אם אתם מסתכלים
על זה במשך זמן מה,

00:04:52.181 --> 00:04:54.039
ואתם פשוט בונים מסלולים אקראיים,

00:04:54.063 --> 00:04:57.229
אתה תראו שזה ממש מרגיש קצת כמו ליצור שירה.

00:04:58.018 --> 00:04:59.900
וזה משום, שבמידה מסוימת,

00:04:59.924 --> 00:05:02.864
ללכת במרחב הזה זה כמו ללכת בתוך המיינד.

NOTE Paragraph

00:05:04.027 --> 00:05:05.644
והדבר האחרון

00:05:05.668 --> 00:05:09.708
שאלגוריתם זה גם מזהה
מה הן האינטואיציות שלנו,

00:05:09.732 --> 00:05:13.628
על אילו מילים אמורות להוביל
בשכונה של התבוננות הפנימית.

00:05:13.652 --> 00:05:14.875
כך למשל,


00:05:14.899 --> 00:05:18.878
מילים כגון "עצמי", "אשמה" "הגיון", "רגש"

00:05:18.902 --> 00:05:20.791
קרובות מאוד ל"התבוננות פנימית,"

00:05:20.815 --> 00:05:21.966
אבל מילים אחרות,

00:05:21.990 --> 00:05:24.157
כמו "אדום", "כדורגל" "נר", "בננה",

00:05:24.181 --> 00:05:25.633
הן פשוט רחוקות מאוד.

NOTE Paragraph

00:05:26.054 --> 00:05:28.816
וכך, ברגע שבנינו את המרחב,

00:05:28.840 --> 00:05:31.666
שאלת ההיסטוריה של ההתבוננות הפנימית,

00:05:31.690 --> 00:05:34.023
או של ההיסטוריה של כל מושג שהוא

00:05:34.047 --> 00:05:38.826
אשר לפני כן יכול היה להיראות 
מופשט ואיכשהו מעורפל,

00:05:38.850 --> 00:05:40.454
נעשה מוחשי --

00:05:40.478 --> 00:05:43.216
הופך כפוף למדע כמותי.



NOTE Paragraph

00:05:44.216 --> 00:05:46.978
כל מה שעלינו לעשות הוא לקחת את הספרים,

00:05:47.002 --> 00:05:48.383
לספרת אותם,

00:05:48.407 --> 00:05:51.216
ואנחנו לוקחים את הזרם הזה
של מילים כמו מסלול

00:05:51.240 --> 00:05:53.209
ומקרינים אותם לתוך המרחב,

00:05:53.233 --> 00:05:56.987
ואז אנו שואלים אם מסלול זה מבזבז זמן ניכר

00:05:57.011 --> 00:06:00.003
כשהוא חג קרוב למושג של ההתבוננות הפנימית.

NOTE Paragraph

00:06:00.760 --> 00:06:01.956
ועם זה,

00:06:01.980 --> 00:06:04.092
נוכל לנתח את ההיסטוריה של התבוננות פנימית

00:06:04.116 --> 00:06:06.037
במסורת של יוון העתיקה,

00:06:06.061 --> 00:06:08.663
שעבורה יש לנו את התיעוד הכתוב
הזמין הטוב ביותר.

00:06:09.631 --> 00:06:11.886
אז מה שעשינו הוא שלקחנו את כל הספרים -

00:06:11.910 --> 00:06:14.194
אנחנו פשוט סידרנו אותם לפי זמן --

00:06:14.218 --> 00:06:15.970
לכל ספר אנו לוקחים את המילים

00:06:15.994 --> 00:06:17.955
ומקרינים אותם למרחב,

00:06:17.959 --> 00:06:21.005
ולאחר מכן אנו שואלים עבור כל מילה
כמה זה קרוב אל ההתבוננות פנימה,


00:06:21.005 --> 00:06:22.495
ואנחנו מחשבים את הממוצע של זה.

00:06:22.590 --> 00:06:25.788
ואז אנו שואלים האם, ככל שהזמן נמשך ונמשך,

00:06:25.812 --> 00:06:29.064
ספרים אלה נעשים קרובים, יותר ויותר

00:06:29.088 --> 00:06:30.842
למושג של התבוננות פנימית.


NOTE Paragraph

00:06:30.866 --> 00:06:34.667
וזה בדיוק מה שקורה
במסורת היוונית העתיקה.

00:06:35.698 --> 00:06:38.825
אז אתם יכולים לראות שעבור הספרים העתיקים
במסורת ההומרית,

00:06:38.849 --> 00:06:42.261
יש עלייה קטנה עם ספרים
שמתקרבים אל התבוננות פנימה.

00:06:42.285 --> 00:06:44.491
אבל כארבע מאות שנים לפני הספירה,

00:06:44.515 --> 00:06:49.223
זה מתחיל לעלות מהר מאוד לעלייה
של פי חמישה כמעט

00:06:49.247 --> 00:06:51.747
של ספרים שמתקרבים יותר ויותר

00:06:51.771 --> 00:06:53.453
למושג של התבוננות פנימית.

00:06:54.159 --> 00:06:56.583
ואחד הדברים היפים בזה

00:06:56.607 --> 00:06:57.805
הוא שכעת אנו יכולים לשאול

00:06:57.829 --> 00:07:01.976
אם זה גם נכון במסורת עצמאית, שונה.

NOTE Paragraph

00:07:02.962 --> 00:07:06.138
אז פשוט הרצנו את אותו ניתוח על המסורת
היהודית-נוצרית,

00:07:06.162 --> 00:07:08.883
וקיבלנו כמעט את אותו דפוס,

00:07:09.548 --> 00:07:14.183
שוב, אתם רואים עלייה קלה
עבור הספרים העתיקים בתנ"ך,

00:07:14.207 --> 00:07:16.121
ואז היא גדלה הרבה יותר מהר

00:07:16.145 --> 00:07:17.938
בספרים החדשים של הברית החדשה.

00:07:17.938 --> 00:07:20.080
ואז אנחנו מקבלים
את השיא של התבוננות פנימית

00:07:20.080 --> 00:07:22.191
ב "ווידויים של אוגוסטינוס הקדוש,"

00:07:22.215 --> 00:07:24.072
כארבע מאות שנה אחרי ישו.

00:07:24.897 --> 00:07:26.841
וזה היה חשוב מאוד,

00:07:26.865 --> 00:07:30.238
כי סנט אוגוסטין הוכר על ידי חוקרים,

00:07:30.262 --> 00:07:32.434
בלשנים, היסטוריונים,


00:07:32.458 --> 00:07:34.536
כאחד המייסדים של התבוננות פנימית.

00:07:35.060 --> 00:07:38.357
למעשה, חלק מאמינים שהוא 
אבי הפסיכולוגיה המודרנית.

NOTE Paragraph

00:07:39.012 --> 00:07:40.851
אז האלגוריתם שלנו,

00:07:40.875 --> 00:07:43.717
שיש לו את המעלה להיות כמותי,

00:07:43.741 --> 00:07:45.004
להיות אובייקטיבי,


00:07:45.028 --> 00:07:47.044
וכמובן להיות מהיר ביותר --

00:07:47.068 --> 00:07:49.465
הוא פשוט פועל בתוך שבריר שנייה --

00:07:49.489 --> 00:07:52.992
יכול ללכוד חלק מהמסקנות החשובות ביותר


00:07:53.016 --> 00:07:55.238
של מסורת ארוכה זו של חקירה.

00:07:56.317 --> 00:07:59.968
וזה בדרך כלשהי אחד הדברים היפים של המדע,

00:07:59.992 --> 00:08:03.468
שהוא שכעת ניתן לתרגם רעיון זה

00:08:03.492 --> 00:08:06.063
ולהכלילו לתחומים שונים רבים.

NOTE Paragraph

00:08:06.769 --> 00:08:11.536
אז באותו אופן שבו שאלנו
על העבר של התודעה האנושית,

00:08:11.560 --> 00:08:14.966
אולי השאלה הכי מאתגרת שנוכל להציג לעצמנו

00:08:14.990 --> 00:08:19.127
היא האם זה יכול לומר לנו משהו
לגבי העתיד של תודעתנו.

00:08:19.550 --> 00:08:21.020
אם להיות יותר מדויק,

00:08:21.044 --> 00:08:23.460
האם המילים שאנו אומרים היום

00:08:23.484 --> 00:08:28.681
יכולות לספר לנו משהו על היכן יהיה
המיינד שלנו בעוד כמה ימים,

00:08:28.705 --> 00:08:29.856
בעוד כמה חודשים


00:08:29.880 --> 00:08:31.062
או כמה שנים מהיום.

NOTE Paragraph

00:08:31.597 --> 00:08:34.617
ובאותה דרך רבים מאיתנו נושאים כעת חיישנים

00:08:34.641 --> 00:08:36.427
שמאתרים את קצב הלב שלנו,

00:08:36.451 --> 00:08:37.720
הנשימה שלנו,

00:08:37.744 --> 00:08:39.411
הגנים שלנו,

00:08:39.435 --> 00:08:43.086
בתקוות שזה יעזור לנו למנוע מחלות,

00:08:43.110 --> 00:08:46.631
אנחנו יכולים לשאול אם ניטור
וניתוח המילים שאנו מדברים,

00:08:46.655 --> 00:08:49.338
שאנו מצייצים, שולחים במייל, כותבים,

00:08:49.362 --> 00:08:54.170
יכולים לספר לנו מראש אם
דעתנו עשויה להשתבש.

00:08:55.087 --> 00:08:56.621
ועם גיירמו צ'צ'י

00:08:56.645 --> 00:08:59.646
מי שהיה אחי בהרפתקה הזאת,

00:08:59.670 --> 00:09:01.225
לקחנו על עצמנו משימה זו,

00:09:02.228 --> 00:09:07.760
ועשינו את זה על ידי ניתוח
הדיבור המוקלט של 34 צעירים

00:09:07.784 --> 00:09:10.585
שהיו בסיכון גבוה לפתח סכיזופרניה,

NOTE Paragraph

00:09:11.434 --> 00:09:14.315
אז מה שעשינו הוא,
שמדדנו דיבור ביום הראשון,

00:09:14.339 --> 00:09:17.581
ואז שאלנו האם המאפיינים
של הדיבור יכולים לחזות,

00:09:17.605 --> 00:09:20.101
בתוך חלון של כמעט שלוש שנים,

00:09:20.125 --> 00:09:22.160
את ההתפתחות העתידית של פסיכוזה.

00:09:23.427 --> 00:09:25.793
אבל למרות תקוותינו,

00:09:25.817 --> 00:09:28.934
נחלנו כישלון אחרי כישלון.

00:09:29.793 --> 00:09:33.675
פשוט לא היה מספיק מידע בסמנטיקה

00:09:33.699 --> 00:09:36.492
כדי לחזות את הארגון העתידי של המיינד.

00:09:36.516 --> 00:09:38.325
זה היה מספיק טוב


00:09:38.349 --> 00:09:42.524
כדי להבחין בין קבוצה
של סכיזופרנים לקבוצת ביקורת,

00:09:42.548 --> 00:09:45.260
קצת כמו שעשינו עבור הטקסטים העתיקים,

00:09:45.284 --> 00:09:48.278
אבל לא כדי לחזות את עתיד
תחילתה של פסיכוזה.

NOTE Paragraph

00:09:49.164 --> 00:09:50.870
אבל אז הבנו


00:09:50.894 --> 00:09:54.982
שאולי הדבר החשוב ביותר לא היה כל כך 
מה הם מדברים,

00:09:55.006 --> 00:09:56.679
אלא איך הם היו אומרים את זה.

00:09:57.679 --> 00:09:58.899
באופן יותר ספציפי,


00:09:58.923 --> 00:10:01.750
זה לא היה באילו שכונות סמנטיות המילים היו,

00:10:01.774 --> 00:10:04.374
אלא כמה רחוק ומהר הם קפצו

00:10:04.398 --> 00:10:06.699
משכונה סמנטית אחת לאחרת.

00:10:07.247 --> 00:10:08.978
וכך הגענו למדידה זו,

00:10:09.002 --> 00:10:11.391
שכינינו קוהרנטיות סמנטית,

00:10:11.415 --> 00:10:16.219
אשר למעשה מודדת את ההתמדה בדיבור
בתוך נושא סמנטי אחד,

00:10:16.243 --> 00:10:17.772
בתוך קטגוריה סמנטית אחת.


NOTE Paragraph

00:10:19.294 --> 00:10:23.341
והתברר שעבור קבוצה זו של 34 בני אדם,

00:10:23.365 --> 00:10:27.024
האלגוריתם שמבוסס על קוהרנטיות
סמנטית יכול לחזות,

00:10:27.048 --> 00:10:29.548
בדיוק של 100 אחוז,

00:10:29.572 --> 00:10:32.079
מי יפתח פסיכוזה ומי לא.

00:10:32.976 --> 00:10:35.913
וזה היה משהו שלא היה יכול להיות מושג -

00:10:35.937 --> 00:10:37.445
לא קרוב אפילו --

00:10:37.469 --> 00:10:40.595
לכל המדידות הקליניות האחרות שקיימות.

NOTE Paragraph

00:10:42.525 --> 00:10:46.104
ואני זוכר היטב, שכשעבדתי על זה,

00:10:46.128 --> 00:10:48.445
ישבתי מול המחשב שלי

00:10:48.469 --> 00:10:51.104
וראיתי כמה ציוצים מאת פולו -

00:10:51.128 --> 00:10:54.295
פולו היה התלמיד הראשון שלי
כששבתי לבבואנוס איירס,

00:10:54.319 --> 00:10:56.389
ובאותו זמן הוא היה חי בניו יורק,

00:10:56.413 --> 00:10:58.501
והיה משהו בציוצים האלה --

00:10:58.525 --> 00:11:02.026
לא יכולתי לומר בדיוק מה
כי שום דבר לא נאמר במפורש -

00:11:02.050 --> 00:11:04.071
אבל הייתה לי תחושת בטן חזקה זו,


00:11:04.095 --> 00:11:07.050
אינטואיציה חזקה זו, שמשהו לא בסדר.

00:11:08.347 --> 00:11:11.070
אז הרמתי את הטלפון, והתקשרתי לפולו,

00:11:11.094 --> 00:11:13.013
ואכן הוא לא חש בטוב.

00:11:13.362 --> 00:11:15.299
והעובדה הפשוטה הזאת,

00:11:15.323 --> 00:11:17.814
שדרך קריאה בין השורות,

00:11:17.838 --> 00:11:22.100
יכולתי לחוש, באמצעות מילים, את רגשותיו,

00:11:22.124 --> 00:11:24.743
הייתה דרך פשוטה, אבל מאוד יעילה לעזור.

NOTE Paragraph

00:11:25.987 --> 00:11:27.625
מה שאני אומר לכם היום

00:11:27.649 --> 00:11:30.157
זה שאנחנו מתקרבים להבנה

00:11:30.181 --> 00:11:34.467
כיצד אנו יכולים להמיר
את האינטואיציה שיש לכולנו

00:11:34.491 --> 00:11:35.856
שכולנו חולקים,

00:11:35.880 --> 00:11:37.077
לאלגוריתם.


00:11:38.102 --> 00:11:39.563
ובעשותנו זאת,

00:11:39.587 --> 00:11:44.237
אנו עשויים לראות בעתיד
צורה שונה מאוד של בריאות נפש,

00:11:44.261 --> 00:11:49.882
שמבוססת על ניתוח אובייקטיבי כמותי ואוטומטי

00:11:49.906 --> 00:11:51.615
של המילים שאנו כותבים,

00:11:51.639 --> 00:11:53.176
של המילים שאנו אומרים,

NOTE Paragraph

00:11:53.200 --> 00:11:54.351
גרסיאס (תודה בספרדית)

NOTE Paragraph

00:11:54.375 --> 00:12:01.258
(תשואות)