"סליחה, הטלפון שלי מת." "זה כלום, אני בסדר." "ההאשמות האלו לגמרי חסרות בסיס." "החברה לא היתה מודעת למעשים שגוים.." "אני אוהב אותך." אנחנו שומעים בין 10 ל 200 שקרים ביום, ובילינו זמן רב מההסטוריה שלנו בהמצאת דרכים בהן נוכל לזהות אותם, ממכשירי עינויים של ימי הביניים לפוליגרפים, מנטרי לחץ דם ונשימה, מנתחי לחץ בקול, עוקבי עיניים, סורקי מוח באינפרא אדום, ואפילו אלקטרואנצפלוגרם במשקל 200 קילו. אבל למרות שכלים כאלו עבדו בנסיבות מסויימות, ברובם ניתן לשטות עם מספיק הכנה. ואף אחד לא נחשב אמין מספיק כדי להיות קביל בבית משפט. אבל מה אם הבעיה היא לא עם השיטה, אלא עם ההנחות ששקר גורם שינויים פיסיולוגיים? מה אם ניקח גישה ישירה יותר, בשימוש במדעי התקשורת כדי לנתח את השקרים עצמם? ברמה פסיכולוגית, אנחנו משקרים חלקית כדי לצייר תמונה טובה יותר של עצמנו, חיבור הפנטזיות שלנו לאדם שאנחנו רוצים להיות במקום לאדם שאנחנו. אבל בעוד המוח שלנו עסוק בחלום, הוא נותן להרבה סימנים לחמוק. המוח ההכרתי שלנו שולט רק בערך ב 5% מהפעולות הקוגניטיביות שלנו, כולל תקשורת, בעוד 95% מתרחש מעבר להכרה שלנו. ולפי הספרות על ניטור המציאות, סיפורים המבוססים על חוויות מדומיינות הם שונים איכותית מאלה המבוססים על חוויות אמיתיות. זה מציע שיצירת סיפור שקרי על נושא אישי מצריך עבודה והתוצאה היא תבנית שונה של שימוש בשפה. טכנולוגיה שידועה כניתוח טקסט לינגוויסטי עזרה לזהות ארבעה סוגים של כאלה תבניות בשפה התת הכרתית של ההטעיה. ראשית, שקרנים מזכירים את עצמם פחות כשהם עושים הצהרות מטעות. הם כותבים או מדברים יותר על אחרים, פעמים רבות בשימוש בגוף שלישי כדי להרחיק ולנתק את עצמם מהשקר. מה נשמע יותר שקרי: "אף מסיבה לא התרחשה בבית הזה." "או "אני לא עשיתי פה מסיבה"? שנית, שקרנים נוטים להיות יותר שליליים מפני שברמה התת הכרתית, הם מרגישים אשמים לשקר. לדוגמה, שקרן אולי יגיד משהו כמו, "מצטער, הסוללה של הטלפון המטופש שלי מתה. אני שונא את הדבר הזה." שלישית, שקרנים נוטים להסביר ארועים במונחים פשוטים מאחר והמוח שלנו מתאמץ לבנות שקר מורכב. השיפוט וההערכה הם דברים מורכבים למוח שלנו לחשב. כמו שנשיא אמריקאי התעקש פעם, "לא היו לי יחסים מיניים עם האישה ההיא." ולבסוף, למרות שהשקרים שומרים על ההטעיות פשוטות, הם נוטים להשתמש במשפטים עם מבנה מורכב ומסובה יותר. מכניסים מילים לא נחוצות ופרטים לא נחוצים שנשמעים עובדתיים כדי לרפד את השקר. נשיא נוסף שעמד מול סקנדל הצהיר, "אני יכול להגיד קטגורית שהחקירה הזו מצביעה שאף אחד מצוות הבית הלבן, אף אחד בממשל הנוכחי שמועסק כרגע לא היה מעורב בתקרית המוזרה הזו." בואו נכיל את הניתוח המילולי על כמה דוגמאות מפורסמות. קחו את הזוכה בטור דה פרנס שבע פעמים לאנס ארמסטרונג. כשמשווים ראיון מ 2005, בו הוא הכחיש לקיחת סמים מגבירי ביצועים לראיון מ 2013, בו הוא הודה בזה, השימוש שלו בכינויי גוף אישיים גדל כמעט ב 3/4. שימו לב לניגודיות בין שתי ההצהרות הבאות. ראשית, "אוקיי, אתם יודעים, בחור במעבדה צרפתית, פריזאית, פותח את הדוגמית שלכם, אתם יודעים, ז'אן פרנסיס כך וכך, והוא בודק אותה. ואז אתם מקבלים שיחת טלפון מעיתון שאומר, 'מצאנו אותך חיובי שש פעמים ל EPO.'" והשני, "איבדתי את עצמי בכל זה. אני בטוח שיהיו אנשים אחרים שלא יוכלו להתמודד עם זה, אבל אני בהחלט לא יכולתי להתמודד עם זה, והייתי רגיל לשלוט בהכל בחיים שלי. שלטתי בכל תוצאה של החיים שלי." בהכחשה שלו, ארמסטרונג תאר מצב היפוטתי שמתמקד במישהו אחר, הסיר את עצמו מהמצב לגמרי. בהודאה שלו, הוא לוקח בעלות על ההצהרות שלו, וצולל לתוך הרגשות והמוטיבציות האישיות. אבל השימוש בכינויי גוף אישיים הוא רק סמן אחד להונאה. בואו נביט בדוגמה נוספת מהסנאטור לשעבר ומועמד לנשיאות ארצות הברית ג'ון אדוארדס. "אני רק יודע שהאב לכאורה אמר בפומבי שהוא האב של התינוק. אני גם לא עסקתי בשום פעילות משום תאור שדורשת, הסכימה, או תמכה בתשלומים מכל סוג לאישה או לאב לכאורה של התינוק." לא רק שזה דרך מאוד מעייפת להגיד, "התינוק הזה לא שלי," אלא שאדוארדס מעולם לא קרא לצדדים האחרים בשם, ואמר במקום "התינוק הזה," "האישה," ו"האב לכאורה." עכשיו בואו נראה מה היה לו להגיד כשהודה מאוחר יותר באבהות. "אני האבא של קווין. אני אעשה כל שביכולתי לספק לה את האהבה והתמיכה שמגיעה לה." ההצהרה היא קצרה וישירה, קוראת לילדה בשמה ופונה לתפקיד שלו בחיים שלה. אז איך אתם יכולים להחיל את שיטות זיהוי השקרים האלה בחיים שלכם? ראשית, זכרו שהרבה מהשקרים בהם אנחנו נתקלים על בסיס יומי הם הרבה פחות חמורים מהדוגמאות האלו, ואולי אפילו לא מזיקים. אבל זה עדיין כדאי להיות מודעים לסימנים המעידים, כמו התיחסות עצמים מינימלית, שפה שלילית, הסברים פשוטים ומשפטים מורכבים. זה אולי יעזור לכם להמנע ממניה גרועה, ממוצר לא יעיל, או אפילו יחסים גרועים.