WEBVTT

00:00:00.994 --> 00:00:05.111
הייתי בת 10 כשלמדתי
מה משמעות המילה "רצח עם".

00:00:06.755 --> 00:00:08.459
זה היה בשנת 2003,

00:00:08.483 --> 00:00:12.585
ואנשיי הותקפו באכזריות בגלל הגזע שלהם

00:00:12.609 --> 00:00:14.413
מאות אלפים נרצחו,

00:00:14.437 --> 00:00:16.385
מיליונים הועברו למקום אחר,

00:00:16.409 --> 00:00:19.708
אומה שנקרעה לגזרים על ידי הממשלה שלה.

NOTE Paragraph

00:00:20.199 --> 00:00:24.389
אימי ואבי החלו מיד לדבר כנגד המשבר.

00:00:24.413 --> 00:00:25.899
אני לא כל כך הבנתי את זה,

00:00:25.923 --> 00:00:28.769
למעט העובדה שזה הרס את ההורים שלי.

00:00:29.391 --> 00:00:33.104
יום אחד,נכנסתי וראיתי את אמא שלי בוכה,

00:00:33.128 --> 00:00:37.775
ושאלתי אותה למה
אנחנו קוברים כל כך הרבה אנשים.

00:00:38.400 --> 00:00:41.103
אני לא זוכרת את המילים בהן בחרה

00:00:41.127 --> 00:00:45.364
לתאר רצח עם לביתה בת ה-10,

00:00:45.388 --> 00:00:47.017
אבל אני זוכרת את התחושה.

00:00:47.741 --> 00:00:50.796
הרגשנו לגמרי לבד,

00:00:50.820 --> 00:00:52.738
שאף אחד לא יכול לשמוע אותנו,

00:00:52.762 --> 00:00:55.571
שאנחנו למעשה בלתי נראים.

NOTE Paragraph

00:00:56.359 --> 00:01:00.388
זה היה הרגע בו כתבתי
את השיר הראשון שלי על דארפור.

00:01:01.144 --> 00:01:06.132
כתבתי שירה כדי לשכנע אנשים
להקשיב לנו ולראות אותנו,

00:01:06.156 --> 00:01:08.626
וכך למדתי על הדבר ששינה אותי.

00:01:09.291 --> 00:01:11.087
זה קל להיראות.

00:01:11.111 --> 00:01:16.221
אני מתכוונת, תסתכלו עליי,אני אישה
אפרו אמריקאית צעירה עם צעיף מסביב לראשי,


00:01:16.245 --> 00:01:18.408
מבטא אמריקאי על לשוני

00:01:18.432 --> 00:01:22.790
וסיפור שגורם אפילו 
לימי שני האכזריים ביותר להיראות מזמינים.

00:01:24.031 --> 00:01:27.634
אבל זה קשה לשכנע אנשים
שהם ראויים לכך שיראו אותם.

00:01:28.741 --> 00:01:31.152
למדתי זאת יום אחד בכיתה בתיכון,

00:01:31.176 --> 00:01:34.051
כשהמורה שלי ביקש ממני
לעשות הרצאה על דארפור.

00:01:34.075 --> 00:01:37.970
הכנתי את המקרן כשחברה לכיתה אמרה,

00:01:37.994 --> 00:01:40.089
"למה את חייבת לדבר על זה?

00:01:40.113 --> 00:01:43.163
את לא יכולה לחשוב עלינו
ועל איך שזה יגרום לנו להרגיש?"

NOTE Paragraph

00:01:43.187 --> 00:01:45.327
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:45.351 --> 00:01:49.415
בגיל 14 לא ידעתי איך לענות לה,

00:01:49.439 --> 00:01:53.301
או איך להסביר את הכאב שהרגשתי באותו רגע,

00:01:53.325 --> 00:01:57.396
ובכל רגע בו כפו עלינו לא לדבר על "זה".

00:01:57.420 --> 00:02:02.264
המילים שלה החזירו אותי אחורה
לימים וללילות על הרצפה בדארפור,

00:02:02.288 --> 00:02:04.742
כשהיינו חייבים להיות בשקט;

00:02:04.766 --> 00:02:06.957
כשלא דיברנו בזמן שתיית התה בבוקר

00:02:06.981 --> 00:02:11.434
בגלל שמטוסי הלחימה מעלינו בלעו את כל הרעש;

00:02:11.458 --> 00:02:13.581
באותם ימים בהם נאמר לנו

00:02:13.605 --> 00:02:16.394
לא רק שלא מגיע לנו שישמעו את קולנו

00:02:16.418 --> 00:02:19.234
אלא שאין לנו זכות להתקיים.

00:02:19.963 --> 00:02:22.442
וברגע זה הקסם התרחש,

00:02:22.466 --> 00:02:25.689
באותה כיתה כשכל התלמידים ישבו במקומותיהם

00:02:25.713 --> 00:02:26.982
ואני התחלתי לדבר,

00:02:27.006 --> 00:02:30.745
למרות הרגשות המחודשים
שלא מגיע לי להיות שם,

00:02:30.769 --> 00:02:32.209
שאני לא שייכת לשם

00:02:32.233 --> 00:02:34.611
או שיש לי זכות לשבור את השתיקה.

NOTE Paragraph

00:02:35.110 --> 00:02:36.794
וכשדיברתי,

00:02:36.818 --> 00:02:39.461
ובני כיתתי הקשיבו,

00:02:39.485 --> 00:02:40.955
הפחד דעך.

00:02:42.022 --> 00:02:43.599
המחשבות שלי נרגעו,

00:02:43.623 --> 00:02:45.300
והרגשתי בטוחה.

00:02:46.796 --> 00:02:49.693
זה היה הקול של האבל שלנו,

00:02:49.717 --> 00:02:52.440
התחושה של ידיהם סביבי,

00:02:52.464 --> 00:02:54.745
הקירות היציבים שהחזיקו אותנו ביחד.

00:02:55.926 --> 00:02:57.857
זה לא הרגיש כמו ריק.

NOTE Paragraph

00:02:58.801 --> 00:03:02.077
בחרתי בשירה בגלל שהיא מגיעה מבפנים.

00:03:02.821 --> 00:03:06.131
כשמישהו עומד מולך, בראש,בגוף ובנשמה,

00:03:06.155 --> 00:03:07.356
אומר "תהיה לי עד",

00:03:07.380 --> 00:03:11.194
זה בלתי אפשרי לא להיות
מודע באופן חד לאנושיות שבך.

00:03:11.593 --> 00:03:13.393
זה שינה את הכל בשבילי.

00:03:13.417 --> 00:03:14.963
זה נתן לי אומץ.

00:03:15.883 --> 00:03:18.474
בכל יום אני חווה את הכוח של העדות,

00:03:18.498 --> 00:03:20.599
ובגלל זה, אני שלמה.

00:03:20.623 --> 00:03:22.105
ועכשיו אני שואלת:

00:03:22.129 --> 00:03:23.495
האם תהיו לי עדים?

NOTE Paragraph

00:03:25.401 --> 00:03:27.435
הם נותנים לי את המיקרופון

00:03:27.459 --> 00:03:30.760
ברגע בו כתפיי נופלות תחת משקל הלחץ.

NOTE Paragraph

00:03:32.343 --> 00:03:34.301
האישה אומרת,

00:03:34.325 --> 00:03:36.766
"הפליט המיליון הרגע עזב את דרום סודן.

00:03:36.790 --> 00:03:38.247
את יכולה להגיב?"

NOTE Paragraph

00:03:38.271 --> 00:03:42.291
הרגשתי את רגליי נעות קדימה ואחורה
על העקבים שאימי קנתה,

NOTE Paragraph

00:03:42.315 --> 00:03:43.493
מעלה את השאלה:

NOTE Paragraph

00:03:43.517 --> 00:03:46.267
האם להישאר, או שזה בטוח יותר לבחור לעזוב?

NOTE Paragraph

00:03:46.826 --> 00:03:49.077
במוחי מהדהדים המספרים:

NOTE Paragraph

00:03:49.741 --> 00:03:51.404
מיליון נעלמו,

NOTE Paragraph

00:03:51.428 --> 00:03:53.050
שני מיליון נעקרו,

NOTE Paragraph

00:03:53.074 --> 00:03:55.794
400 אלף מתו בדארפור.

NOTE Paragraph

00:03:55.818 --> 00:03:57.524
ואני מרגישה מחנק בגרוני,

NOTE Paragraph

00:03:57.548 --> 00:04:00.170
כאילו כל אחת מהגופות האלה מצאה קבר

NOTE Paragraph

00:04:00.194 --> 00:04:02.127
כאן בושט שלי.

NOTE Paragraph

00:04:02.593 --> 00:04:03.744
הארץ לשעבר שלנו,

NOTE Paragraph

00:04:03.768 --> 00:04:05.998
כל הצפון והדרום והמזרח והמערב,

NOTE Paragraph

00:04:06.022 --> 00:04:08.940
כה חסר מנוחה שהנילוס
לא יכול להחזיק אותנו ביחד,

NOTE Paragraph

00:04:08.964 --> 00:04:10.823
ואת מבקשת ממני לתמצת.

NOTE Paragraph

00:04:11.354 --> 00:04:14.389
הם מדברים על המספרים
כאילו שזה לא ממשיך לקרות.

NOTE Paragraph

00:04:14.413 --> 00:04:17.630
כאילו ש 500 אלף לא מתו בסוריה,

NOTE Paragraph

00:04:17.654 --> 00:04:20.548
ו 3,000 לא מסיימים את חייהם

NOTE Paragraph

00:04:20.572 --> 00:04:23.736
בתחתית הים התיכון,

NOTE Paragraph

00:04:23.760 --> 00:04:28.499
כאילו שאין כרכים מלאים
בעובדות על רצח העם שלנו,

NOTE Paragraph

00:04:28.523 --> 00:04:30.377
ועכשיו הם רוצים שאכתוב אחת.

NOTE Paragraph

00:04:31.254 --> 00:04:32.417
עובדה:

NOTE Paragraph

00:04:33.883 --> 00:04:36.145
אנחנו אף פעם לא מדברים בארוחת הבוקר,

NOTE Paragraph

00:04:36.169 --> 00:04:38.884
בגלל שמטוסי הלחימה בולעים את קולנו.

NOTE Paragraph

00:04:38.908 --> 00:04:40.486
עובדה:

NOTE Paragraph

00:04:40.510 --> 00:04:42.974
סבי לא רצה לעזוב את הבית,

NOTE Paragraph

00:04:42.998 --> 00:04:45.027
אז הוא מת באזור המלחמה.

NOTE Paragraph

00:04:45.647 --> 00:04:46.987
עובדה:

NOTE Paragraph

00:04:47.011 --> 00:04:50.086
סנה בוער ללא אלוהים הוא רק אש.

NOTE Paragraph

00:04:50.652 --> 00:04:52.838
אני מודדת את המרחק בין מה שאני יודעת

NOTE Paragraph

00:04:52.862 --> 00:04:55.112
לבין מה שבטוח להגיד למיקרופון.

NOTE Paragraph

00:04:55.136 --> 00:04:58.030
האם אני מדברת על צער? עקירה?

NOTE Paragraph

00:04:58.054 --> 00:04:59.447
האם אני מזכירה את האלימות,

NOTE Paragraph

00:04:59.471 --> 00:05:02.151
איך שזה אף פעם לא קל 
כמו מה שאתה רואה בטלוויזיה,

NOTE Paragraph

00:05:02.175 --> 00:05:05.993
איך שיש שבועות של פחד
לפני שהמצלמה נדלקת?

NOTE Paragraph

00:05:07.654 --> 00:05:10.274
האם לספר לה על הגוף שלנו,

NOTE Paragraph

00:05:10.298 --> 00:05:11.749
איך שהוא מורכב מ-60 אחוז מים,

NOTE Paragraph

00:05:11.773 --> 00:05:13.690
אבל אנחנו עדיין נשרפים כמו עץ,

NOTE Paragraph

00:05:13.714 --> 00:05:15.596
מכינים דלק מההקרבה שלנו?

NOTE Paragraph

00:05:15.620 --> 00:05:19.728
האם לספר לה שהגברים מתים קודם,
שגורמים לאימהות לצפות בשחיטה?

NOTE Paragraph

00:05:19.752 --> 00:05:21.354
שהם הגיעו בשביל הילדים שלנו,

NOTE Paragraph

00:05:21.378 --> 00:05:24.532
מפזרים אותם ברחבי היבשת
עד שהבתים שלנו טובעים?

NOTE Paragraph

00:05:24.556 --> 00:05:27.685
שאפילו טירות טובעות בפגיעת פצצה?

NOTE Paragraph

00:05:29.773 --> 00:05:31.640
האם לדבר על הקשישים,

00:05:31.664 --> 00:05:33.299
הגיבורים שלנו,

NOTE Paragraph

00:05:33.323 --> 00:05:35.934
חלשים מכדי לרוץ, יקרים מכדי לירות בהם,

NOTE Paragraph

00:05:35.958 --> 00:05:37.341
איך הם מצעידים אותם,

NOTE Paragraph

00:05:37.365 --> 00:05:39.612
בידיים מונפות, רובים בגבם,

00:05:39.636 --> 00:05:40.792
אל תוך האש?

NOTE Paragraph

00:05:40.816 --> 00:05:43.086
איך מקלות ההליכה שלהם
השאירו את האש בחיים?

NOTE Paragraph

00:05:43.110 --> 00:05:48.294
זה מרגיש אכזרי מידי לצרור כבלים
ומכדי שקהל יוכל לעכל את זה.

NOTE Paragraph

00:05:48.318 --> 00:05:49.754
נוקשה מידי,

NOTE Paragraph

00:05:49.778 --> 00:05:53.637
כמו העמק שמלא בעשן המצחין של המוות שלנו.

NOTE Paragraph

00:05:53.661 --> 00:05:55.494
האם זה טוב יותר בפסוק אחד?

NOTE Paragraph

00:05:56.114 --> 00:05:58.815
האם בית של שיר יכול להפוך למעטה קבורה?

NOTE Paragraph

00:05:58.839 --> 00:06:00.670
האם זה יכאב פחות אם אגיד זאת ברכות?

NOTE Paragraph

00:06:00.694 --> 00:06:02.997
אם לא תראו אותי בוכה, תקשיבו טוב יותר?

NOTE Paragraph

00:06:03.021 --> 00:06:05.137
האם הכאב יעזוב יחד עם המיקרופון?

NOTE Paragraph

00:06:05.161 --> 00:06:08.355
למה כל מילה מרגישה
כאילו אני אומרת את האחרונה שלי?

NOTE Paragraph

00:06:10.256 --> 00:06:12.423
שלושים שניות לסוף המשפט,

NOTE Paragraph

00:06:12.447 --> 00:06:14.547
ועכשיו שלוש דקות בשביל השיר.

NOTE Paragraph

00:06:15.320 --> 00:06:19.384
לשוני מתייבשת באותה צורה בה מתנו,

NOTE Paragraph

00:06:19.408 --> 00:06:22.600
הופכת לאפר, אך מעולם לא היתה פחם.

NOTE Paragraph

00:06:24.311 --> 00:06:26.597
אני מאבדת תחושה ברגלי השמאלית,

NOTE Paragraph

00:06:26.621 --> 00:06:29.478
ואני מבינה שנעלתי את ברכיי,

00:06:29.502 --> 00:06:31.090
מוכנה למתקפה.

NOTE Paragraph

00:06:31.737 --> 00:06:34.761
אני לעולם לא לובשת נעליים
שאני לא יכולה לרוץ בהן.

NOTE Paragraph

00:06:36.330 --> 00:06:37.487
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:06:37.988 --> 00:06:44.082
(מחיאות כפיים)

NOTE Paragraph

00:06:44.847 --> 00:06:49.084
אז, רציתי לעזוב בנימה חיובית,

00:06:49.108 --> 00:06:52.584
בגלל שזהו הפרדוקס של חיי:

00:06:52.608 --> 00:06:55.608
במקום בו למדתי לבכות הכי הרבה,

00:06:55.632 --> 00:06:58.948
גם למדתי איך לחייך לאחר מכן.

00:06:59.615 --> 00:07:02.122
אז, ככה זה.

NOTE Paragraph

00:07:04.837 --> 00:07:07.691
"יש לך דמיון מפותח

00:07:08.325 --> 00:07:09.602
או

00:07:09.626 --> 00:07:13.262
400 אלף דרכים לבכות."

NOTE Paragraph

00:07:14.434 --> 00:07:15.585
בשביל זיינב.

NOTE Paragraph

00:07:16.784 --> 00:07:18.292
אני ילדה עצובה,

NOTE Paragraph

00:07:19.325 --> 00:07:22.010
אבל לפניי יש תכניות אחרות,

NOTE Paragraph

00:07:22.034 --> 00:07:26.856
להשקיע אנרגיה בחיוך הזה,
כדי לא לבזבז אותה על כאב.

NOTE Paragraph

00:07:26.880 --> 00:07:29.403
הדבר הראשון שהם לקחו הוא את שנתי,

NOTE Paragraph

00:07:29.427 --> 00:07:31.745
עיניים כבדות אך פקוחות לרווחה,

NOTE Paragraph

00:07:31.769 --> 00:07:33.793
במחשבה שאולי פספסתי משהו,

NOTE Paragraph

00:07:33.817 --> 00:07:35.991
אולי הפרשים עדיין מגיעים.

NOTE Paragraph

00:07:36.015 --> 00:07:37.260
הם לא הגיעו,

NOTE Paragraph

00:07:37.284 --> 00:07:39.096
אז קניתי כריות גדולות יותר.

NOTE Paragraph

00:07:39.120 --> 00:07:40.423
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:07:41.508 --> 00:07:45.212
סבתי יכולה לרפא כל דבר

NOTE Paragraph

00:07:45.236 --> 00:07:47.823
בכך שהיא מוציאה את החיים ממנו בדיבור.

NOTE Paragraph

00:07:47.847 --> 00:07:51.112
והיא אמרה שאני יכולה לגרום
לגנב בבונקר לצחוק

00:07:51.136 --> 00:07:53.216
באמצע המלחמה הסוערת שלנו.

NOTE Paragraph

00:07:53.240 --> 00:07:57.662
מלחמה מכינה מיטת נישואין שבורה
מתוך יגון.

NOTE Paragraph

00:07:58.198 --> 00:08:00.379
אתה רוצה רק להעלם.

NOTE Paragraph

00:08:00.403 --> 00:08:04.136
אבל ליבך לא יכול לחלץ מספיק
מספיק שאריות על מנת לעזוב.

NOTE Paragraph

00:08:04.848 --> 00:08:06.192
אבל שמחה

NOTE Paragraph

00:08:06.216 --> 00:08:10.543
שמחה היא השריון שסחבנו מעבר
לגבולות של מולדתנו השבורה.

NOTE Paragraph

00:08:12.687 --> 00:08:16.239
שילוב מהיר של סיפורים ופרצופים

00:08:16.263 --> 00:08:19.087
שנשאר הרבה אחרי שהטעם נעלם.

NOTE Paragraph

00:08:20.018 --> 00:08:23.928
שריר זיכרון ששורד
אפילו אחרי הזמנים הכי קשים,

NOTE Paragraph

00:08:23.952 --> 00:08:28.501
זכרוני מלא בימים של צחוק עד כדי בכי,

NOTE Paragraph

00:08:28.525 --> 00:08:30.160
או בכי עד שצחקתי.

NOTE Paragraph

00:08:30.184 --> 00:08:34.153
צחוק ודמעות שניהם
תגובות בלתי רצוניות של האדם,

NOTE Paragraph

00:08:34.177 --> 00:08:37.350
הוכחה ליכולת ההבעות שלנו.

NOTE Paragraph

00:08:37.374 --> 00:08:39.207
אז תרשו לי להביע

NOTE Paragraph

00:08:39.231 --> 00:08:40.921
שאם אני גורמת לכם לצחוק,

00:08:40.945 --> 00:08:43.024
זה בדרך כלל בכוונה.

NOTE Paragraph

00:08:43.048 --> 00:08:44.775
ואם אני גורמת לכם לבכות,

00:08:44.799 --> 00:08:46.778
אני עדיין חושבת שאתם יפים.

NOTE Paragraph

00:08:47.267 --> 00:08:49.962
זה בשביל בת דודתי זיינב,

NOTE Paragraph

00:08:50.696 --> 00:08:53.710
מרותקת למיטה באחר צהריים אחד.

NOTE Paragraph

00:08:54.131 --> 00:08:58.157
לא ראיתי אותה מאז הפעם האחרונה
שהיינו בסודן ביחד,

NOTE Paragraph

00:08:58.181 --> 00:09:02.135
ושם הייתי לצד מיטת בית החולים שלה

NOTE Paragraph

00:09:02.159 --> 00:09:05.517
במבנה בן 400 שנה בצרפת.

NOTE Paragraph

00:09:07.047 --> 00:09:09.292
זיינב רצתה לשמוע שירים.

NOTE Paragraph

00:09:10.179 --> 00:09:14.229
לפתע, אנגלית, ערבית וצרפתית לא הספיקו.

NOTE Paragraph

00:09:14.253 --> 00:09:17.640
כל מילה שהכרתי הפכה לרעש ריק,

NOTE Paragraph

00:09:17.664 --> 00:09:19.938
וזיינב אמרה, "נו,תתחילי עם זה".

NOTE Paragraph

00:09:19.962 --> 00:09:21.039
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:09:21.063 --> 00:09:24.225
והקראתי לה כל דבר שיכולתי,

00:09:24.249 --> 00:09:25.585
וצחקנו,

00:09:25.609 --> 00:09:26.765
ואהבנו את זה,

NOTE Paragraph

00:09:26.789 --> 00:09:30.764
וזו היתה הבמה הכי חשובה שעמדתי עליה,

NOTE Paragraph

00:09:30.788 --> 00:09:32.599
מוקפת במשפחתי,

NOTE Paragraph

00:09:32.623 --> 00:09:37.399
על ידי שאריות של אנשים שניתנו
כנדוניה למלחמה חסרת רחמים

NOTE Paragraph

00:09:37.423 --> 00:09:40.879
אבל עדיין הצליחו לייצר 
פנינים מהחיים האלה;

NOTE Paragraph

00:09:40.903 --> 00:09:44.619
על ידי אותם האנשים שלימדו אותי
לא רק לצחוק,

NOTE Paragraph

00:09:44.643 --> 00:09:47.513
אלא לחיות בפני המוות;

NOTE Paragraph

00:09:47.537 --> 00:09:49.943
שהרימו את ידיהם על פני השמיים,

NOTE Paragraph

00:09:49.967 --> 00:09:53.334
מודדים את המרחק לשמש
ואומרים, "תחייך;

00:09:53.358 --> 00:09:55.013
אני אפגוש אותך שם."

NOTE Paragraph

00:09:55.798 --> 00:09:57.378
ובנוגע לזיינב

NOTE Paragraph

00:09:58.122 --> 00:10:01.693
זיינב, שלימדה אותי לאהוב במקום כמו צרפת,

NOTE Paragraph

00:10:02.424 --> 00:10:06.989
זיינב, שרצתה לשמוע שירים על ערש דווי

NOTE Paragraph

00:10:08.471 --> 00:10:10.894
פיברומיאלגיה מורחבת.

NOTE Paragraph

00:10:11.783 --> 00:10:14.016
שרירי ליבה התרחבו

00:10:14.938 --> 00:10:16.539
עד שלא יכלו לתפקד יותר.

NOTE Paragraph

00:10:17.190 --> 00:10:21.063
בזמן שהיא החזיקה אותי,
וגרמה לי להרגיש כמו זהב.

NOTE Paragraph

00:10:21.087 --> 00:10:22.632
ואמרתי, "זיינב,

NOTE Paragraph

00:10:23.481 --> 00:10:27.001
זה לא מוזר שהבעיה היחידה

NOTE Paragraph

00:10:27.025 --> 00:10:29.909
היא שהלב שלך היה גדול מידי?"

NOTE Paragraph

00:10:32.420 --> 00:10:33.619
תודה רבה לכם.

NOTE Paragraph

00:10:33.643 --> 00:10:38.428
(מחיאות כפיים)