1
00:00:07,944 --> 00:00:11,882
[בארי מקגי: תיוג]

2
00:00:16,495 --> 00:00:21,992
יילדים יעשו הכל רק כדי שהשם שלהם יופיע על משהו, זה עדיין מרתק אותי.

3
00:00:22,026 --> 00:00:25,211
זה מרתק כמו כשאני הייתי נער.

4
00:00:26,716 --> 00:00:31,928
יש אוכלוסיה גדולה שחיה ברחובות בסן פרנסיסקו.

5
00:00:36,707 --> 00:00:41,477
כשאתה עושה גרפיטי, אתה תמיד תהיה בקשר עם אנשים אחרים

6
00:00:41,477 --> 00:00:47,411
שזזים באותו אזור, ובאותו זמן של הלילה.

7
00:00:47,411 --> 00:00:51,721
לפעמים צריך לרוץ או להתחמק מלהיתפס, אתה תהיה בשיחים,

8
00:00:51,721 --> 00:00:55,294
ויהיו שם כבר עוד אנשים אחרים בין השיחים.

9
00:00:55,759 --> 00:00:59,363
תמיד הייתה נוכחות של אנשים אחרים שעשו דברים,

10
00:00:59,363 --> 00:01:05,412
או חיו או שרדו איכשהו ברחובות או בשולי העיר,

11
00:01:05,412 --> 00:01:09,273
הם היו פשוט טיפוסים מרתקים...

12
00:01:11,088 --> 00:01:17,948
ותמיד מקבלים אותך, נגיד, אם הייתי רץ הכי מהר שאני יכול, וזורק את האופניים שלי בשיחים,

13
00:01:18,014 --> 00:01:22,327
הם היו מסמנים לי "בוא לכאן, אין בעיה..."

14
00:01:22,327 --> 00:01:25,155
"אף אחד לא יראה אותך כאן." [צוחק]

15
00:01:26,457 --> 00:01:31,561
ככה אני מודד עד כמה בריאה העיר הזאת - לפי כמות התגיות.

16
00:01:31,561 --> 00:01:36,332
אני מרגיש שזה בתחרות ישירה עם הפרסום.

17
00:01:36,466 --> 00:01:40,804
זה עדיין אחד הדברים האחרונים שלא התקלקלו, אני חושב,

18
00:01:40,804 --> 00:01:46,743
[צוחק]... בשבילי. יש כאן עדיין מלא ילדים שעושים את זה.

19
00:01:49,244 --> 00:01:52,046
אני עדיין עושה את זה מדי פעם.

20
00:01:53,328 --> 00:01:56,127
צריכים להיות תנאים מושלמים בשבילי.

21
00:01:58,289 --> 00:02:03,227
יש משהו לא נעים בזה שהופך את זה למרגש.

22
00:02:03,327 --> 00:02:07,162
זו ההתרגשות של להיות בחוץ ולהתחמק.

23
00:02:07,162 --> 00:02:13,303
הסיפוק שיש לך משהו שם בחוץ, לזמן מסוים,

24
00:02:13,303 --> 00:02:17,607
בין דברים אחרים. היו לזה חיים, וזה יעלם,

25
00:02:17,607 --> 00:02:20,461
ואז זהו. יש לך זיכרון של זה.

26
00:02:20,511 --> 00:02:24,582
קשה לשחזר את התחושה בסטודיו. זהו תרגול שונה לחלוטין.

27
00:02:25,849 --> 00:02:29,085
[חריקות, צלילים של מתכת, פסלים בתנועה]

28
00:02:44,610 --> 00:02:51,307
הבובה - אלה המתייגות - תמיד היו לי כמו מין איור,

29
00:02:51,307 --> 00:02:55,962
של מה שאני והחברים שלי נהגנו לעשות כשהיינו יותרו צעירים.

30
00:02:56,112 --> 00:02:59,783
מצבים שהיינו בהם, כמו לנסות להגיע גבוה יותר ויותר,

31
00:02:59,783 --> 00:03:03,044
כמו לטפס על הכתפיים של האחרים.

32
00:03:09,861 --> 00:03:15,032
אתה אף פעם לא רואה, עם תיוג, את האדם שעושה את העבירה, או האמנות,

33
00:03:15,032 --> 00:03:17,001
או מה שהייינו עושים.

34
00:03:17,001 --> 00:03:22,138
אז זה נהיה לי ממש מעניין, כאילו, לשחזר את הסיטואציה.

35
00:03:23,473 --> 00:03:27,110
[ צלילים של פסל מתכת בתנועה]

36
00:03:45,763 --> 00:03:48,665
כשתעזוב את התערוכה תבין טוב יותר

37
00:03:48,665 --> 00:03:52,268
איך ילדים באמצא שנות העשרים שלהם, יכולים להיות אובססיבים בלעשות גרפיטי.

38
00:03:52,268 --> 00:03:54,971
זה נראה לי יותר מין מדריך.

39
00:03:56,974 --> 00:04:04,313
זה כמו להוליך אותך ביד, אם אתה מעונין.