WEBVTT

00:00:00.106 --> 00:00:01.530
המכונה שאני עומד לדבר עליה היא מה שאני קורא

00:00:01.530 --> 00:00:03.204
המכונה הכי נפלאה שמעולם לא היתה.

00:00:03.204 --> 00:00:05.203
זו מכונה שמעולם לא נבנתה,

00:00:05.203 --> 00:00:07.583
אבל, היא עוד תיבנה.

00:00:07.583 --> 00:00:09.575
זו היתה מכונה שתוכננה הרבה לפני

00:00:09.575 --> 00:00:11.926
שמישהו בכלל חשב על מחשבים.

NOTE Paragraph

00:00:11.926 --> 00:00:14.075
מי שמכיר קצת את היסטוריית המחשבים,

00:00:14.075 --> 00:00:16.595
יודע שבשנות ה30 וה-40,

00:00:16.595 --> 00:00:19.150
יצרו מחשבים פשוטים

00:00:19.150 --> 00:00:21.943
אשר החלו את מהפכת המחשבים של היום,

00:00:21.943 --> 00:00:23.229
וזה אכן מדוייק,

00:00:23.229 --> 00:00:25.711
אלא שהמאה לא נכונה.

00:00:25.711 --> 00:00:27.351
המחשב הראשון נוצר

00:00:27.351 --> 00:00:31.023
בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 ולא של מאה ה-20.

00:00:31.023 --> 00:00:33.351
הוא תוכנן וחלקים ממנו שימשו כאבי-טיפוס,

00:00:33.351 --> 00:00:35.487
וחלקים ממנו נמצאים כאן

00:00:35.487 --> 00:00:37.480
בדרום קנסינגטון.

NOTE Paragraph

00:00:37.480 --> 00:00:40.799
המכונה ההיא נבנתה על-ידי אדם זה, צ'ארלס באבאג'.

00:00:40.799 --> 00:00:42.555
יש לי חיבה גדולה לצ'ארלס באבאג'

00:00:42.555 --> 00:00:45.164
מכיוון ששיערו תמיד היה פרוע כמו כאן,

00:00:45.164 --> 00:00:47.505
בכל תמונה ותמונה. (צחוק)

00:00:47.505 --> 00:00:49.352
הוא היה אמיד מאוד ובמובן מסויים

00:00:49.352 --> 00:00:51.365
היה חלק מאצולת בריטניה.

00:00:51.365 --> 00:00:53.704
בלילות ימי שבת במרילבון,

00:00:53.704 --> 00:00:56.135
אם היית שייך לשכבת האינטלגנציה של אותה תקופה,

00:00:56.135 --> 00:00:57.631
היית מוזמן לחצר בית זה

00:00:57.631 --> 00:01:00.590
לנשף -- והוא הזמין את כולם:

00:01:00.590 --> 00:01:04.022
מלכים, את הדוכס מוולינגטון והמון מפורסמים אחרים --

00:01:04.022 --> 00:01:06.543
והוא היה נוהג להציג את אחת מהמכונות שלו.

NOTE Paragraph

00:01:06.543 --> 00:01:09.583
אני באמת מתגעגע לאותה תקופה שבה היה ניתן

00:01:09.583 --> 00:01:11.931
ללכת לנשף ולראות מחשב מיכני

00:01:11.931 --> 00:01:13.044
המוצג בפניך. (צחוק)

00:01:13.044 --> 00:01:16.310
אבל באבאג' עצמו נולד

00:01:16.310 --> 00:01:18.044
בסוף המאה ה-18,

00:01:18.044 --> 00:01:20.088
והיה מתמטיקאי די ידוע.

00:01:20.088 --> 00:01:23.231
הוא נשא במישרה שניוטון נשא בקיימברידג',

00:01:23.231 --> 00:01:25.743
ושלאחרונה החזיק בה סטיבן הוקינג.

00:01:25.743 --> 00:01:28.598
הוא מוכר פחות מכל אחד מהם

00:01:28.598 --> 00:01:31.748
מאחר והוא מעולם לא יישם את רעיונו

00:01:31.748 --> 00:01:34.033
לבניית מחשבים מיכניים.

NOTE Paragraph

00:01:34.033 --> 00:01:37.318
הסיבה שהוא מעולם בנה כאלה היתה שהוא היה החנון הקלאסי.

00:01:37.318 --> 00:01:39.329
בכל פעם שהיה לו רעיון טוב, הוא היה חושב,

00:01:39.329 --> 00:01:40.777
"זה רעיון מבריק, אתחיל לבנות את זה.

00:01:40.777 --> 00:01:43.372
אוציא על זה הון רב. אה, יש לי רעיון יותר טוב.

00:01:43.372 --> 00:01:45.732
עכשיו אעבוד על זה. (צחוק) ועכשיו אעשה את זה."

00:01:45.732 --> 00:01:48.612
הוא עשה זאת עד אשר סר רוברט פיל, ראש-הממשלה דאז,

00:01:48.612 --> 00:01:51.076
בעצם סילק אותו אל מחוץ לדאונינג 10,

00:01:51.076 --> 00:01:53.517
ולסלק, פירוש הדבר באותם הימים היה לומר,

00:01:53.517 --> 00:01:56.669
"אני מאחל לך יום טוב, אדוני." (צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:56.669 --> 00:01:58.649
הדבר שהוא הגה היה המפלצת הזו כאן,

00:01:58.649 --> 00:02:02.088
המכונה האנליטית. רק כדי לתת לכם מושג עליה,

00:02:02.088 --> 00:02:03.960
זהו מבט מלמעלה.

00:02:03.960 --> 00:02:07.073
כל אחד מהעיגולים האלה הוא גלגל-שיניים, ערימת גלגלי-שיניים,

00:02:07.073 --> 00:02:10.309
והדבר הזה גדול כמו קטר קיטור.

00:02:10.309 --> 00:02:12.300
לכן לאורך ההרצאה, אבקש שתדמיינו

00:02:12.300 --> 00:02:14.944
את המכונה הענקית הזו. שמענו את הקולות הנפלאים ההם

00:02:14.944 --> 00:02:16.704
של איך שהמכונה הזו עשויה היתה להישמע.

00:02:16.704 --> 00:02:18.481
אקח אתכם לסיור דרך ארכיטקטורת המכונה

00:02:18.481 --> 00:02:19.960
-- לכן קוראים לזה ארכיטקטורת מחשבים --

00:02:19.960 --> 00:02:23.287
ואספר לכם על המכונה, שהיא בעצם מחשב.

NOTE Paragraph

00:02:23.287 --> 00:02:26.690
הבה נדבר על הזיכרון. הזיכרון דומה מאוד

00:02:26.690 --> 00:02:28.937
לזיכרון מחשב של היום,

00:02:28.937 --> 00:02:31.639
אלא שהוא היה עשוי ממתכת,

00:02:31.639 --> 00:02:35.183
ערימות על גבי ערימות של גלגלי-שיניים, בגובה 30 גלגלי-שיניים.

00:02:35.183 --> 00:02:37.253
תחשבו על משהו שעשוי מגלגלי-שיניים בגובה כזה,

00:02:37.253 --> 00:02:39.008
מאות על גבי מאות,

00:02:39.008 --> 00:02:40.898
ועליהם רשומים מספרים.

00:02:40.898 --> 00:02:43.317
זוהי מכונה עשרונית. הכל מתבצע באופן עשרוני.

00:02:43.317 --> 00:02:44.902
הוא חשב להשתמש בשיטה הבינארית.

00:02:44.902 --> 00:02:46.620
הבעיה בשיטה זו שהמכונה היתה אז

00:02:46.620 --> 00:02:49.937
כל-כך גבוהה שזה פשוט לא מציאותי. גם ככה היא ענקית.

00:02:49.937 --> 00:02:51.996
יש גם זיכרון.

00:02:51.996 --> 00:02:54.403
הזיכרון זו הפיסה הזו כאן.

00:02:54.403 --> 00:02:56.733
כולם נראים כך.

NOTE Paragraph

00:02:56.733 --> 00:03:01.268
המפלצת הזו כאן זה המעבד, השבב אם תרצו.

00:03:01.268 --> 00:03:03.518
גם הוא כזה גדול.

00:03:03.518 --> 00:03:06.431
הכל מיכני. כל המחשב הוא מיכני.

00:03:06.431 --> 00:03:10.572
זוהי תמונת אב-טיפוס של רכיב מהמעבד

00:03:10.572 --> 00:03:12.711
הנמצא היום במוזיאון המדע.

NOTE Paragraph

00:03:12.711 --> 00:03:16.343
המעבד יכל לבצע את ארבעת הפעולות הבסיסיות בחשבון --

00:03:16.343 --> 00:03:18.796
חיבור, חיסור, כפל וחילוק --

00:03:18.796 --> 00:03:21.804
שזה כבר הישג לבצע זאת עם מתכת,

00:03:21.804 --> 00:03:24.433
אבל הוא יכל לעשות עוד משהו שמחשב עושה

00:03:24.433 --> 00:03:26.132
אבל מחשבון לא יכול:

00:03:26.132 --> 00:03:30.070
מכונה זו יכלה להסתכל על הזיכרון הפנימי שלה ולקבל החלטות.

00:03:30.070 --> 00:03:32.936
היא יכלה לבצע את תנאי ה"אם אז" של מתכנת מתחיל,

00:03:32.936 --> 00:03:35.076
וזה בעיקרון הפך אותה למחשב.

00:03:35.076 --> 00:03:39.674
היא יכלה לחשב ולא רק לעשות פעולות חשבוניות.

NOTE Paragraph

00:03:39.674 --> 00:03:42.355
אם נעצור לרגע ונחשוב

00:03:42.355 --> 00:03:44.226
על השבבים של היום,

00:03:44.226 --> 00:03:48.041
הרי איננו יכולים לראות אל תוך שבב הסיליקון. הוא כל-כך קטן.

00:03:48.041 --> 00:03:49.842
אבל אם בכל זאת היינו יכולים,

00:03:49.842 --> 00:03:51.664
היינו רואים משהו שמאוד דומה לזה.

00:03:51.664 --> 00:03:54.611
יש את המורכבות המדהימה במעבד,

00:03:54.611 --> 00:03:57.303
ואת החוקיות המדהימה בזיכרון.

00:03:57.303 --> 00:03:58.965
אם ראיתם פעם תמונה של מיקרוסקופ אלקטרוני,

00:03:58.965 --> 00:04:00.934
בטח ראיתם את זה. כל זה נראה אותו הדבר,

00:04:00.934 --> 00:04:03.500
ויש את הדבר הזה כאן שהוא מאוד מורכב.

NOTE Paragraph

00:04:03.500 --> 00:04:07.483
כל המנגנון הזה של גלגלי-השיניים עושה מה שמחשב עושה,

00:04:07.483 --> 00:04:09.576
אבל ברור שצריך לתכנת אותו, וכמובן,

00:04:09.576 --> 00:04:12.601
שבאבאג' השתמש בטכולוגיה של אז

00:04:12.601 --> 00:04:16.247
ובטכנולוגיה שתופיע שוב בשנות ה-50, ה-60 וה-70 של מאה ה-20,

00:04:16.247 --> 00:04:19.116
שזה כרטיסי ניקוב. הדבר הזה כאן

00:04:19.116 --> 00:04:21.940
הוא אחד משלושת קוראי כרטיסי ניקוב,

00:04:21.940 --> 00:04:25.620
וזו תוכנה במוזיאון המדע,

00:04:25.620 --> 00:04:30.013
ממש לא רחוק מכאן, שיצר צ'ארלס באבאג',

00:04:30.013 --> 00:04:31.881
המונחת שם -- אפשר ללכת ולראות --

00:04:31.881 --> 00:04:34.322
וממתינה למכונה שאמורה להיבנות.

00:04:34.322 --> 00:04:37.742
ויש שם לא רק אחת כזו, יש הרבה כאלו.

00:04:37.742 --> 00:04:40.832
הוא יצר תוכנות בציפייה שזה יקרה.

NOTE Paragraph

00:04:40.832 --> 00:04:42.805
הסיבה שהם השתמשו בכרטיסי ניקוב היתה שזאקארד,

00:04:42.805 --> 00:04:44.977
בצרפת, יצר את הנול של זאקארד,

00:04:44.977 --> 00:04:47.655
שארג את הצורות המדהימות הללו בעזרת שליטה באמצעות כרטיסי ניקוב,

00:04:47.655 --> 00:04:50.287
כך שהוא רק מצא ייעוד חדש לטכנולוגיה של אותם הימים,

00:04:50.287 --> 00:04:52.392
וכמו כל דבר אחר שהוא עשה, הוא השתמש בטכנולוגיה

00:04:52.392 --> 00:04:57.139
של תקופתו כגון גלגלי-שיניים, קיטור, מכשירים מיכניים של שנות ה-1830,

00:04:57.139 --> 00:05:01.077
1840, 1850. באופן אירוני, באותה שנה בה נולד באבאג',

00:05:01.077 --> 00:05:03.249
נולד גם מייקל פאראדיי,

00:05:03.249 --> 00:05:05.926
שגרם למהפיכה רבתית בהכל

00:05:05.926 --> 00:05:08.439
עם הדינמו, שנאים וכדומה.

00:05:08.439 --> 00:05:11.597
באבאג' כמובן רצה להשתמש בטכנולוגיה מוכחת,

00:05:11.597 --> 00:05:13.150
כמו קיטור וכדומה.

NOTE Paragraph

00:05:13.150 --> 00:05:14.823
הוא נזקק לאביזרי עזר.

00:05:14.823 --> 00:05:16.495
טוב, היום יש לנו את המחשב.

00:05:16.495 --> 00:05:18.884
יש לנו כרטיסי ניקוב, מעבד וזיכרון.

00:05:18.884 --> 00:05:20.819
יש צורך באביזרי עזר שאפשר לעבוד איתם.

00:05:20.819 --> 00:05:22.447
אלה לא באים בקלות.

NOTE Paragraph

00:05:22.447 --> 00:05:25.275
כך שבתחילה היה צליל. היה פעמון,

00:05:25.275 --> 00:05:27.429
כך שאם משהו לא היה כשורה -- (צחוק) --

00:05:27.429 --> 00:05:29.774
או שהמכונה היתה זקוקה למטפל שייגש אליה,

00:05:29.774 --> 00:05:31.744
היה פעמון שאפשר לצלצל. (צחוק)

00:05:31.744 --> 00:05:33.280
למעשה קיימת הוראה על כרטיס הניקוב

00:05:33.280 --> 00:05:36.182
האומרת "צלצל בפעמון". לכן ניתן לדמיין את ה"טינג!"

00:05:36.182 --> 00:05:38.382
הבה נעצור לרגע ונדמיין את כל הרעשים הללו,

00:05:38.382 --> 00:05:39.463
את ה"קליק, קלאק, קליק, קליק, קליק."

00:05:39.463 --> 00:05:42.400
מנוע קיטור, "דינג", נכון? (צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:42.400 --> 00:05:44.835
צריך גם מדפסת, ברור, כולם זקוקים למדפסת.

00:05:44.835 --> 00:05:47.843
זוהי למעשה תמונה של מנגנון הדפסה

00:05:47.843 --> 00:05:50.326
במכונה אחרת שלו, הנקראת מכונת ההפרשים מס' 2,

00:05:50.326 --> 00:05:52.261
שהוא מעולם לא בנה, אבל המוזיאון למדע

00:05:52.261 --> 00:05:54.432
כן בנה בשנות ה-80 וה-90.

00:05:54.432 --> 00:05:56.707
היא כולה מיכנית, שוב, מדפסת.

00:05:56.707 --> 00:05:59.405
היא מדפיסה רק מספרים, כי היתה לו אובססיה למספרים,

00:05:59.405 --> 00:06:02.922
אבל היא כן מדפיסה על נייר ואפילו מבצעת הורדת שורה,

00:06:02.922 --> 00:06:05.694
כך שאם מגיעים לסוף שורה, היא יורדת ככה.

NOTE Paragraph

00:06:05.694 --> 00:06:07.344
צריך גם גרפיקה, נכון?

00:06:07.344 --> 00:06:08.900
כלומר, אם ברצונכם להתעסק עם גרפיקה,

00:06:08.900 --> 00:06:11.496
אז הוא אמר, "טוב, אני צריך מדפסת גרפית. יש לי חתיכת נייר גדולה,

00:06:11.496 --> 00:06:13.604
עט-דיו ואצייר גרף."

00:06:13.604 --> 00:06:15.434
לכן הוא גם תכנן מדפסת לגרפים,

00:06:15.434 --> 00:06:19.359
ובשלב זה, אני חושב שהיתה לו

00:06:19.359 --> 00:06:20.890
מכונה די טובה.

NOTE Paragraph

00:06:20.890 --> 00:06:23.580
באותו זמן הופיעה אישה זו, אדה לאבלס.

00:06:23.580 --> 00:06:26.301
תנסו לדמיין את הנשפים, כל המכובדים מגיעים.

00:06:26.301 --> 00:06:29.393
אישה זו היא בתו של לורד ביירון

00:06:29.393 --> 00:06:31.815
המשוגע, הרע והמסוכן,

00:06:31.815 --> 00:06:34.335
ואימה, בהיותה קצת מודאגת שבתה אולי

00:06:34.335 --> 00:06:37.192
ירשה חלק מהשיגעון והרוע של לורד ביירון,

00:06:37.192 --> 00:06:40.430
חשבה, "יש לי פיתרון: מתמטיקה היא הפיתרון.

00:06:40.430 --> 00:06:43.379
נלמד אותה מתמטיקה. זה ירגיע אותה."

00:06:43.379 --> 00:06:47.135
(צחוק) כי הרי ברור,

00:06:47.135 --> 00:06:51.050
אף פעם לא היה מתמטיקאי שהשתגע,

00:06:51.050 --> 00:06:53.451
לכן הכל יהיה בסדר. (צחוק)

00:06:53.451 --> 00:06:56.789
כך היא קיבלה הכשרה מתמטית,

00:06:56.789 --> 00:06:59.527
והיא הולכת לאחד הנשפים עם אימה,

00:06:59.527 --> 00:07:02.317
וצ'ארלס באבאג' מוציא החוצה את המכונה שלו.

00:07:02.317 --> 00:07:04.151
גם הדוכס מוולינגטון שם.

00:07:04.151 --> 00:07:05.723
הוא מוציא את המכונה, מציג את ביצועיה,

00:07:05.723 --> 00:07:09.474
והיא פתאום תופסת את זה. היא האדם היחיד בחייו, ממש כך,

00:07:09.474 --> 00:07:10.766
שאומר, "אני מבינה מה זה עושה,

00:07:10.766 --> 00:07:12.973
ואני מבינה מה צופן העתיד למכונה זו."

00:07:12.973 --> 00:07:16.060
אנו חבים לה המון כי אנו יודעים

00:07:16.060 --> 00:07:19.037
הרבה דברים על המכונה שבאבאג' התכוון לבנות,

00:07:19.037 --> 00:07:20.640
אך ורק בגללה.

NOTE Paragraph

00:07:20.640 --> 00:07:23.397
יש כאלה המכנים אותה המתכנתת הראשונה.

00:07:23.397 --> 00:07:26.783
זהו קטע מאחד התרגומים שלה.

00:07:26.783 --> 00:07:29.694
זוהי תוכנית הכתובה בסגנון מיוחד.

00:07:29.694 --> 00:07:33.263
היסטורית זה כלל לא מדוייק שהיא המתכנתת הראשונה,

00:07:33.263 --> 00:07:35.316
אבל למעשה, היא עשתה משהו יותר מדהים.

00:07:35.316 --> 00:07:36.886
סתם מאשר להיות מתכנתת,

00:07:36.886 --> 00:07:39.058
היא ראתה משהו שבאבאג' לא.

NOTE Paragraph

00:07:39.058 --> 00:07:42.242
באבאג' היה שקוע לחלוטין במתמטיקה.

00:07:42.242 --> 00:07:46.191
הוא בנה מכונה שתבצע פעולות מתמטיות,

00:07:46.191 --> 00:07:49.450
ולאבלס אמרה, "אפשר לעשות יותר ממתמטיקה

00:07:49.450 --> 00:07:52.285
במכונה זו." וכמו שאתם,

00:07:52.285 --> 00:07:53.910
לכל אחד כאן יש עליו מחשב

00:07:53.910 --> 00:07:55.964
ממש כרגע, כי יש לכם טלפון (נייד).

00:07:55.964 --> 00:07:58.192
אם תיכנסו לטלפון, כל דבר באותו טלפון,

00:07:58.192 --> 00:08:00.207
או מחשב או כל מכשיר חישוב אחר

00:08:00.207 --> 00:08:02.288
זה מתמטיקה. בסופו של דבר הכל מספרים.

00:08:02.288 --> 00:08:06.981
בין אם זה וידאו או טקסט או מוזיקה או קול, הכל זה מספרים,

00:08:06.981 --> 00:08:10.961
אצל כולם, מונחות ביסודם פונקציות מתמטיות שפועלות,

00:08:10.961 --> 00:08:13.066
ולאבלס אמרה, "רק בגלל שאתם מתעסקים

00:08:13.066 --> 00:08:16.388
בפונקציות וסמלים מתמטיים,

00:08:16.388 --> 00:08:18.635
אין פירוש הדבר שהם לא יכולים לייצג

00:08:18.635 --> 00:08:21.988
דברים אחרים מהעולם הממשי, כגון מוזיקה."

00:08:21.988 --> 00:08:24.722
זו היתה קפיצה ענקית, כי באבאג' שם אומר,

00:08:24.722 --> 00:08:26.944
"אנו יכולים לחשב את הפונקציות ולהדפיס

00:08:26.944 --> 00:08:30.612
טבלאות מספרים ולצייר גרפים," -- צחוק --

00:08:30.612 --> 00:08:32.508
ולאבלס עומדת שם ואומרת, "תראו,

00:08:32.508 --> 00:08:34.984
הדבר הזה יכול אפילו להלחין מוזיקה

00:08:34.984 --> 00:08:38.532
אם תגידו לו כיצד לייצג מוזיקה במספרים."

00:08:38.532 --> 00:08:40.101
זה מה שאני קורא לו הקפיצה של לאבלס.

00:08:40.101 --> 00:08:43.838
כאשר אומרים שהיא מתכנתת, היא אכן עשתה זאת,

00:08:43.838 --> 00:08:46.975
אבל הדבר היותר משמעותי זה לומר שהעתיד הולך להיות

00:08:46.975 --> 00:08:49.171
הרבה יותר מזה.

NOTE Paragraph

00:08:49.171 --> 00:08:51.350
מאה שנים מאוחר יותר, אדם זה הופיע,

00:08:51.350 --> 00:08:56.803
אלן טורינג, וב-1936 המציא את המחשב שוב מחדש.

00:08:56.803 --> 00:08:59.380
ברור שהמכונה של באבאג' היתה כולה מיכנית.

00:08:59.380 --> 00:09:01.911
המכונה של טורינג היתה כולה בתאוריה.

00:09:01.911 --> 00:09:04.702
שני האנשים הללו באו מתפיסה מתמטית,

00:09:04.702 --> 00:09:07.255
אבל טורינג סיפר לנו משהו מאוד חשוב.

00:09:07.255 --> 00:09:10.190
הוא הניח את יסודות המתמטיקה

00:09:10.190 --> 00:09:12.303
בעבור מדעי המחשב ואמר,

00:09:12.303 --> 00:09:15.490
"אין זה חשוב כיצד בונים מחשב."

00:09:15.490 --> 00:09:17.368
אין זה משנה אם המחשב שלכם מיכני,

00:09:17.368 --> 00:09:21.778
כמו של באבאג', או אלקטרוני, כמו המחשבים היום,

00:09:21.778 --> 00:09:24.582
או אולי בעתיד יהיה עשוי מתאים, או שוב,

00:09:24.582 --> 00:09:27.728
מיכני, ברגע שניכנס לננו-טכנולוגיה.

00:09:27.728 --> 00:09:29.765
נוכל לחזור למכונה של באבאג'

00:09:29.765 --> 00:09:32.341
ולהפכה לזעירה. כל הדברים הללו הם מחשבים.

00:09:32.341 --> 00:09:33.973
יש בבסיסם עיקרון חישובי.

00:09:33.973 --> 00:09:35.978
זה נקרא תיזת צ'רצ'-טורינג.

NOTE Paragraph

00:09:35.978 --> 00:09:38.645
ואז לפתע, נוצר הקשר ואנו אומרים

00:09:38.645 --> 00:09:40.868
שהדבר הזה שבאבאג' בנה היה באמת מחשב.

00:09:40.868 --> 00:09:43.693
בעצם, הוא היה מסוגל לעשול כל דבר שאנו עושים כיום

00:09:43.693 --> 00:09:48.525
עם מחשבים, אבל בצורה מאוד איטית. (צחוק)

00:09:48.525 --> 00:09:50.631
כדי לתת מושג עד כמה איטי,

00:09:50.631 --> 00:09:54.470
היה לו זיכרון 1K.

00:09:54.470 --> 00:09:57.388
הוא השתמש בכרטיסי ניקוב שהוזנו פנימה,

00:09:57.388 --> 00:10:03.148
והוא פעל פי-10,000 לאט יותר מאשר ZX81 הראשון.

00:10:03.148 --> 00:10:04.751
היה לו זיכרון RAM.

00:10:04.751 --> 00:10:07.930
ניתן היה להוסיף המון זיכרון נוסף אם רצו בכך.

NOTE Paragraph

00:10:07.930 --> 00:10:10.256
(צחוק) אז, לאן זה מביא אותנו היום?

00:10:10.256 --> 00:10:11.864
יש תיכנונים.

00:10:11.864 --> 00:10:14.797
בסווינדון, בארכיוני מוזיאון המדע,

00:10:14.797 --> 00:10:16.491
ישנן המון תוכניות ואלפי דפים

00:10:16.491 --> 00:10:19.960
של הערות שנכתבו על-ידי צ'ארלס באבאג' על המכונה האנליטית הזו.

00:10:19.960 --> 00:10:23.921
אחת מהן היא מערך של תוכניות שאנו קוראים לה תוכנית 28,

00:10:23.921 --> 00:10:26.075
וזהו גם שמה של פעילות צדקה שיזמתי

00:10:26.075 --> 00:10:28.809
ביחד עם דורון סווייד, שהיה הממונה על מיחשוב

00:10:28.809 --> 00:10:31.048
במוזיאון המדע, וגם זה שהוביל

00:10:31.048 --> 00:10:32.478
את המיזם לבניית מכונת ההפרשים,

00:10:32.478 --> 00:10:35.036
ואנו מתכננים לבנותה.

00:10:35.036 --> 00:10:38.902
כאן בדרום קנסינגטון נבנה את המכונה האנליטית.

NOTE Paragraph

00:10:38.902 --> 00:10:40.904
למיזם מספר חלקים.

00:10:40.904 --> 00:10:43.424
אחד היה סריקת הארכיון של באבאג'.

00:10:43.424 --> 00:10:45.346
זה מתבצע. השני הוא הלימוד

00:10:45.346 --> 00:10:48.456
של כל אותן התוכניות כדי להחליט מה לבנות.

00:10:48.456 --> 00:10:52.900
החלק השלישי זה הדמיית מחשב של אותה מכונה,

00:10:52.900 --> 00:10:55.823
והחלק האחרון זה לבנות אותה פיזית במוזיאון המדע.

NOTE Paragraph

00:10:55.823 --> 00:10:58.399
כאשר היא תיבנה, נוכל סוף, סוף להבין כיצד עובד מחשב,

00:10:58.399 --> 00:11:00.233
כי במקום שיהיה לפנינו שבב זעיר,

00:11:00.233 --> 00:11:02.843
נוכל להסתכל על הדבר העצום הזה ולומר,

00:11:02.843 --> 00:11:06.178
"אה, אני רואה זיכרון בפעולה, אני רואה מעבד בפעולה,

00:11:06.178 --> 00:11:10.045
אני שומע אותם עובדים. אולי אני מריח אותם בזמן עבודתם." (צחוק)

00:11:10.045 --> 00:11:12.644
אבל לפני זה אנו הולכים לעשות הדמיה.

NOTE Paragraph

00:11:12.644 --> 00:11:14.401
באבאג' עצמו כתב, הוא אמר,

00:11:14.401 --> 00:11:16.019
ברגע שהמכונה האנליטית תתקיים,

00:11:16.019 --> 00:11:19.723
היא לבטח תצביע על המסלול העתידי של המדע.

00:11:19.723 --> 00:11:21.568
כמובן, הוא אף פעם לא בנה אותה, כי הוא כל הזמן התעסק

00:11:21.568 --> 00:11:23.650
עם תכנונים חדשים, אבל כאשר כן בנו אותה,

00:11:23.650 --> 00:11:27.160
בשנות ה-1940, הכל השתנה.

NOTE Paragraph

00:11:27.160 --> 00:11:28.983
עכשיו, רק על קצה המזלג, אתן לכם מושג

00:11:28.983 --> 00:11:31.616
כיצד זה נראה בתנועה בעזרת סרטון המראה

00:11:31.616 --> 00:11:36.210
רק חלק אחד ממנגנון המעבד שעובד.

00:11:39.210 --> 00:11:42.209
אלה רק 3 מערכים של גלגלי-שיניים,

00:11:42.209 --> 00:11:45.031
והם עומדים לעשות פעולת חיבור מתמטי. זהו מנגנון חיבור מתמטי

00:11:45.031 --> 00:11:47.688
בפעולה, וכך, תדמיינו את כל המכונה הענקית הזו.

NOTE Paragraph

00:11:47.688 --> 00:11:48.847
תנו לי 5 שנים.

00:11:48.847 --> 00:11:51.191
לפני 2030, תהיה לנו אותה.

NOTE Paragraph

00:11:51.191 --> 00:11:54.161
תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים)