0:00:00.106,0:00:01.530
המכונה שאני עומד לדבר עליה היא מה שאני קורא

0:00:01.530,0:00:03.204
המכונה הכי נפלאה שמעולם לא היתה.

0:00:03.204,0:00:05.203
זו מכונה שמעולם לא נבנתה,

0:00:05.203,0:00:07.583
אבל, היא עוד תיבנה.

0:00:07.583,0:00:09.575
זו היתה מכונה שתוכננה הרבה לפני

0:00:09.575,0:00:11.926
שמישהו בכלל חשב על מחשבים.

0:00:11.926,0:00:14.075
מי שמכיר קצת את היסטוריית המחשבים,

0:00:14.075,0:00:16.595
יודע שבשנות ה30 וה-40,

0:00:16.595,0:00:19.150
יצרו מחשבים פשוטים

0:00:19.150,0:00:21.943
אשר החלו את מהפכת המחשבים של היום,

0:00:21.943,0:00:23.229
וזה אכן מדוייק,

0:00:23.229,0:00:25.711
אלא שהמאה לא נכונה.

0:00:25.711,0:00:27.351
המחשב הראשון נוצר

0:00:27.351,0:00:31.023
בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 ולא של מאה ה-20.

0:00:31.023,0:00:33.351
הוא תוכנן וחלקים ממנו שימשו כאבי-טיפוס,

0:00:33.351,0:00:35.487
וחלקים ממנו נמצאים כאן

0:00:35.487,0:00:37.480
בדרום קנסינגטון.

0:00:37.480,0:00:40.799
המכונה ההיא נבנתה על-ידי אדם זה, צ'ארלס באבאג'.

0:00:40.799,0:00:42.555
יש לי חיבה גדולה לצ'ארלס באבאג'

0:00:42.555,0:00:45.164
מכיוון ששיערו תמיד היה פרוע כמו כאן,

0:00:45.164,0:00:47.505
בכל תמונה ותמונה. (צחוק)

0:00:47.505,0:00:49.352
הוא היה אמיד מאוד ובמובן מסויים

0:00:49.352,0:00:51.365
היה חלק מאצולת בריטניה.

0:00:51.365,0:00:53.704
בלילות ימי שבת במרילבון,

0:00:53.704,0:00:56.135
אם היית שייך לשכבת האינטלגנציה של אותה תקופה,

0:00:56.135,0:00:57.631
היית מוזמן לחצר בית זה

0:00:57.631,0:01:00.590
לנשף -- והוא הזמין את כולם:

0:01:00.590,0:01:04.022
מלכים, את הדוכס מוולינגטון והמון מפורסמים אחרים --

0:01:04.022,0:01:06.543
והוא היה נוהג להציג את אחת מהמכונות שלו.

0:01:06.543,0:01:09.583
אני באמת מתגעגע לאותה תקופה שבה היה ניתן

0:01:09.583,0:01:11.931
ללכת לנשף ולראות מחשב מיכני

0:01:11.931,0:01:13.044
המוצג בפניך. (צחוק)

0:01:13.044,0:01:16.310
אבל באבאג' עצמו נולד

0:01:16.310,0:01:18.044
בסוף המאה ה-18,

0:01:18.044,0:01:20.088
והיה מתמטיקאי די ידוע.

0:01:20.088,0:01:23.231
הוא נשא במישרה שניוטון נשא בקיימברידג',

0:01:23.231,0:01:25.743
ושלאחרונה החזיק בה סטיבן הוקינג.

0:01:25.743,0:01:28.598
הוא מוכר פחות מכל אחד מהם

0:01:28.598,0:01:31.748
מאחר והוא מעולם לא יישם את רעיונו

0:01:31.748,0:01:34.033
לבניית מחשבים מיכניים.

0:01:34.033,0:01:37.318
הסיבה שהוא מעולם בנה כאלה היתה שהוא היה החנון הקלאסי.

0:01:37.318,0:01:39.329
בכל פעם שהיה לו רעיון טוב, הוא היה חושב,

0:01:39.329,0:01:40.777
"זה רעיון מבריק, אתחיל לבנות את זה.

0:01:40.777,0:01:43.372
אוציא על זה הון רב. אה, יש לי רעיון יותר טוב.

0:01:43.372,0:01:45.732
עכשיו אעבוד על זה. (צחוק) ועכשיו אעשה את זה."

0:01:45.732,0:01:48.612
הוא עשה זאת עד אשר סר רוברט פיל, ראש-הממשלה דאז,

0:01:48.612,0:01:51.076
בעצם סילק אותו אל מחוץ לדאונינג 10,

0:01:51.076,0:01:53.517
ולסלק, פירוש הדבר באותם הימים היה לומר,

0:01:53.517,0:01:56.669
"אני מאחל לך יום טוב, אדוני." (צחוק)

0:01:56.669,0:01:58.649
הדבר שהוא הגה היה המפלצת הזו כאן,

0:01:58.649,0:02:02.088
המכונה האנליטית. רק כדי לתת לכם מושג עליה,

0:02:02.088,0:02:03.960
זהו מבט מלמעלה.

0:02:03.960,0:02:07.073
כל אחד מהעיגולים האלה הוא גלגל-שיניים, ערימת גלגלי-שיניים,

0:02:07.073,0:02:10.309
והדבר הזה גדול כמו קטר קיטור.

0:02:10.309,0:02:12.300
לכן לאורך ההרצאה, אבקש שתדמיינו

0:02:12.300,0:02:14.944
את המכונה הענקית הזו. שמענו את הקולות הנפלאים ההם

0:02:14.944,0:02:16.704
של איך שהמכונה הזו עשויה היתה להישמע.

0:02:16.704,0:02:18.481
אקח אתכם לסיור דרך ארכיטקטורת המכונה

0:02:18.481,0:02:19.960
-- לכן קוראים לזה ארכיטקטורת מחשבים --

0:02:19.960,0:02:23.287
ואספר לכם על המכונה, שהיא בעצם מחשב.

0:02:23.287,0:02:26.690
הבה נדבר על הזיכרון. הזיכרון דומה מאוד

0:02:26.690,0:02:28.937
לזיכרון מחשב של היום,

0:02:28.937,0:02:31.639
אלא שהוא היה עשוי ממתכת,

0:02:31.639,0:02:35.183
ערימות על גבי ערימות של גלגלי-שיניים, בגובה 30 גלגלי-שיניים.

0:02:35.183,0:02:37.253
תחשבו על משהו שעשוי מגלגלי-שיניים בגובה כזה,

0:02:37.253,0:02:39.008
מאות על גבי מאות,

0:02:39.008,0:02:40.898
ועליהם רשומים מספרים.

0:02:40.898,0:02:43.317
זוהי מכונה עשרונית. הכל מתבצע באופן עשרוני.

0:02:43.317,0:02:44.902
הוא חשב להשתמש בשיטה הבינארית.

0:02:44.902,0:02:46.620
הבעיה בשיטה זו שהמכונה היתה אז

0:02:46.620,0:02:49.937
כל-כך גבוהה שזה פשוט לא מציאותי. גם ככה היא ענקית.

0:02:49.937,0:02:51.996
יש גם זיכרון.

0:02:51.996,0:02:54.403
הזיכרון זו הפיסה הזו כאן.

0:02:54.403,0:02:56.733
כולם נראים כך.

0:02:56.733,0:03:01.268
המפלצת הזו כאן זה המעבד, השבב אם תרצו.

0:03:01.268,0:03:03.518
גם הוא כזה גדול.

0:03:03.518,0:03:06.431
הכל מיכני. כל המחשב הוא מיכני.

0:03:06.431,0:03:10.572
זוהי תמונת אב-טיפוס של רכיב מהמעבד

0:03:10.572,0:03:12.711
הנמצא היום במוזיאון המדע.

0:03:12.711,0:03:16.343
המעבד יכל לבצע את ארבעת הפעולות הבסיסיות בחשבון --

0:03:16.343,0:03:18.796
חיבור, חיסור, כפל וחילוק --

0:03:18.796,0:03:21.804
שזה כבר הישג לבצע זאת עם מתכת,

0:03:21.804,0:03:24.433
אבל הוא יכל לעשות עוד משהו שמחשב עושה

0:03:24.433,0:03:26.132
אבל מחשבון לא יכול:

0:03:26.132,0:03:30.070
מכונה זו יכלה להסתכל על הזיכרון הפנימי שלה ולקבל החלטות.

0:03:30.070,0:03:32.936
היא יכלה לבצע את תנאי ה"אם אז" של מתכנת מתחיל,

0:03:32.936,0:03:35.076
וזה בעיקרון הפך אותה למחשב.

0:03:35.076,0:03:39.674
היא יכלה לחשב ולא רק לעשות פעולות חשבוניות.

0:03:39.674,0:03:42.355
אם נעצור לרגע ונחשוב

0:03:42.355,0:03:44.226
על השבבים של היום,

0:03:44.226,0:03:48.041
הרי איננו יכולים לראות אל תוך שבב הסיליקון. הוא כל-כך קטן.

0:03:48.041,0:03:49.842
אבל אם בכל זאת היינו יכולים,

0:03:49.842,0:03:51.664
היינו רואים משהו שמאוד דומה לזה.

0:03:51.664,0:03:54.611
יש את המורכבות המדהימה במעבד,

0:03:54.611,0:03:57.303
ואת החוקיות המדהימה בזיכרון.

0:03:57.303,0:03:58.965
אם ראיתם פעם תמונה של מיקרוסקופ אלקטרוני,

0:03:58.965,0:04:00.934
בטח ראיתם את זה. כל זה נראה אותו הדבר,

0:04:00.934,0:04:03.500
ויש את הדבר הזה כאן שהוא מאוד מורכב.

0:04:03.500,0:04:07.483
כל המנגנון הזה של גלגלי-השיניים עושה מה שמחשב עושה,

0:04:07.483,0:04:09.576
אבל ברור שצריך לתכנת אותו, וכמובן,

0:04:09.576,0:04:12.601
שבאבאג' השתמש בטכולוגיה של אז

0:04:12.601,0:04:16.247
ובטכנולוגיה שתופיע שוב בשנות ה-50, ה-60 וה-70 של מאה ה-20,

0:04:16.247,0:04:19.116
שזה כרטיסי ניקוב. הדבר הזה כאן

0:04:19.116,0:04:21.940
הוא אחד משלושת קוראי כרטיסי ניקוב,

0:04:21.940,0:04:25.620
וזו תוכנה במוזיאון המדע,

0:04:25.620,0:04:30.013
ממש לא רחוק מכאן, שיצר צ'ארלס באבאג',

0:04:30.013,0:04:31.881
המונחת שם -- אפשר ללכת ולראות --

0:04:31.881,0:04:34.322
וממתינה למכונה שאמורה להיבנות.

0:04:34.322,0:04:37.742
ויש שם לא רק אחת כזו, יש הרבה כאלו.

0:04:37.742,0:04:40.832
הוא יצר תוכנות בציפייה שזה יקרה.

0:04:40.832,0:04:42.805
הסיבה שהם השתמשו בכרטיסי ניקוב היתה שזאקארד,

0:04:42.805,0:04:44.977
בצרפת, יצר את הנול של זאקארד,

0:04:44.977,0:04:47.655
שארג את הצורות המדהימות הללו בעזרת שליטה באמצעות כרטיסי ניקוב,

0:04:47.655,0:04:50.287
כך שהוא רק מצא ייעוד חדש לטכנולוגיה של אותם הימים,

0:04:50.287,0:04:52.392
וכמו כל דבר אחר שהוא עשה, הוא השתמש בטכנולוגיה

0:04:52.392,0:04:57.139
של תקופתו כגון גלגלי-שיניים, קיטור, מכשירים מיכניים של שנות ה-1830,

0:04:57.139,0:05:01.077
1840, 1850. באופן אירוני, באותה שנה בה נולד באבאג',

0:05:01.077,0:05:03.249
נולד גם מייקל פאראדיי,

0:05:03.249,0:05:05.926
שגרם למהפיכה רבתית בהכל

0:05:05.926,0:05:08.439
עם הדינמו, שנאים וכדומה.

0:05:08.439,0:05:11.597
באבאג' כמובן רצה להשתמש בטכנולוגיה מוכחת,

0:05:11.597,0:05:13.150
כמו קיטור וכדומה.

0:05:13.150,0:05:14.823
הוא נזקק לאביזרי עזר.

0:05:14.823,0:05:16.495
טוב, היום יש לנו את המחשב.

0:05:16.495,0:05:18.884
יש לנו כרטיסי ניקוב, מעבד וזיכרון.

0:05:18.884,0:05:20.819
יש צורך באביזרי עזר שאפשר לעבוד איתם.

0:05:20.819,0:05:22.447
אלה לא באים בקלות.

0:05:22.447,0:05:25.275
כך שבתחילה היה צליל. היה פעמון,

0:05:25.275,0:05:27.429
כך שאם משהו לא היה כשורה -- (צחוק) --

0:05:27.429,0:05:29.774
או שהמכונה היתה זקוקה למטפל שייגש אליה,

0:05:29.774,0:05:31.744
היה פעמון שאפשר לצלצל. (צחוק)

0:05:31.744,0:05:33.280
למעשה קיימת הוראה על כרטיס הניקוב

0:05:33.280,0:05:36.182
האומרת "צלצל בפעמון". לכן ניתן לדמיין את ה"טינג!"

0:05:36.182,0:05:38.382
הבה נעצור לרגע ונדמיין את כל הרעשים הללו,

0:05:38.382,0:05:39.463
את ה"קליק, קלאק, קליק, קליק, קליק."

0:05:39.463,0:05:42.400
מנוע קיטור, "דינג", נכון? (צחוק)

0:05:42.400,0:05:44.835
צריך גם מדפסת, ברור, כולם זקוקים למדפסת.

0:05:44.835,0:05:47.843
זוהי למעשה תמונה של מנגנון הדפסה

0:05:47.843,0:05:50.326
במכונה אחרת שלו, הנקראת מכונת ההפרשים מס' 2,

0:05:50.326,0:05:52.261
שהוא מעולם לא בנה, אבל המוזיאון למדע

0:05:52.261,0:05:54.432
כן בנה בשנות ה-80 וה-90.

0:05:54.432,0:05:56.707
היא כולה מיכנית, שוב, מדפסת.

0:05:56.707,0:05:59.405
היא מדפיסה רק מספרים, כי היתה לו אובססיה למספרים,

0:05:59.405,0:06:02.922
אבל היא כן מדפיסה על נייר ואפילו מבצעת הורדת שורה,

0:06:02.922,0:06:05.694
כך שאם מגיעים לסוף שורה, היא יורדת ככה.

0:06:05.694,0:06:07.344
צריך גם גרפיקה, נכון?

0:06:07.344,0:06:08.900
כלומר, אם ברצונכם להתעסק עם גרפיקה,

0:06:08.900,0:06:11.496
אז הוא אמר, "טוב, אני צריך מדפסת גרפית. יש לי חתיכת נייר גדולה,

0:06:11.496,0:06:13.604
עט-דיו ואצייר גרף."

0:06:13.604,0:06:15.434
לכן הוא גם תכנן מדפסת לגרפים,

0:06:15.434,0:06:19.359
ובשלב זה, אני חושב שהיתה לו

0:06:19.359,0:06:20.890
מכונה די טובה.

0:06:20.890,0:06:23.580
באותו זמן הופיעה אישה זו, אדה לאבלס.

0:06:23.580,0:06:26.301
תנסו לדמיין את הנשפים, כל המכובדים מגיעים.

0:06:26.301,0:06:29.393
אישה זו היא בתו של לורד ביירון

0:06:29.393,0:06:31.815
המשוגע, הרע והמסוכן,

0:06:31.815,0:06:34.335
ואימה, בהיותה קצת מודאגת שבתה אולי

0:06:34.335,0:06:37.192
ירשה חלק מהשיגעון והרוע של לורד ביירון,

0:06:37.192,0:06:40.430
חשבה, "יש לי פיתרון: מתמטיקה היא הפיתרון.

0:06:40.430,0:06:43.379
נלמד אותה מתמטיקה. זה ירגיע אותה."

0:06:43.379,0:06:47.135
(צחוק) כי הרי ברור,

0:06:47.135,0:06:51.050
אף פעם לא היה מתמטיקאי שהשתגע,

0:06:51.050,0:06:53.451
לכן הכל יהיה בסדר. (צחוק)

0:06:53.451,0:06:56.789
כך היא קיבלה הכשרה מתמטית,

0:06:56.789,0:06:59.527
והיא הולכת לאחד הנשפים עם אימה,

0:06:59.527,0:07:02.317
וצ'ארלס באבאג' מוציא החוצה את המכונה שלו.

0:07:02.317,0:07:04.151
גם הדוכס מוולינגטון שם.

0:07:04.151,0:07:05.723
הוא מוציא את המכונה, מציג את ביצועיה,

0:07:05.723,0:07:09.474
והיא פתאום תופסת את זה. היא האדם היחיד בחייו, ממש כך,

0:07:09.474,0:07:10.766
שאומר, "אני מבינה מה זה עושה,

0:07:10.766,0:07:12.973
ואני מבינה מה צופן העתיד למכונה זו."

0:07:12.973,0:07:16.060
אנו חבים לה המון כי אנו יודעים

0:07:16.060,0:07:19.037
הרבה דברים על המכונה שבאבאג' התכוון לבנות,

0:07:19.037,0:07:20.640
אך ורק בגללה.

0:07:20.640,0:07:23.397
יש כאלה המכנים אותה המתכנתת הראשונה.

0:07:23.397,0:07:26.783
זהו קטע מאחד התרגומים שלה.

0:07:26.783,0:07:29.694
זוהי תוכנית הכתובה בסגנון מיוחד.

0:07:29.694,0:07:33.263
היסטורית זה כלל לא מדוייק שהיא המתכנתת הראשונה,

0:07:33.263,0:07:35.316
אבל למעשה, היא עשתה משהו יותר מדהים.

0:07:35.316,0:07:36.886
סתם מאשר להיות מתכנתת,

0:07:36.886,0:07:39.058
היא ראתה משהו שבאבאג' לא.

0:07:39.058,0:07:42.242
באבאג' היה שקוע לחלוטין במתמטיקה.

0:07:42.242,0:07:46.191
הוא בנה מכונה שתבצע פעולות מתמטיות,

0:07:46.191,0:07:49.450
ולאבלס אמרה, "אפשר לעשות יותר ממתמטיקה

0:07:49.450,0:07:52.285
במכונה זו." וכמו שאתם,

0:07:52.285,0:07:53.910
לכל אחד כאן יש עליו מחשב

0:07:53.910,0:07:55.964
ממש כרגע, כי יש לכם טלפון (נייד).

0:07:55.964,0:07:58.192
אם תיכנסו לטלפון, כל דבר באותו טלפון,

0:07:58.192,0:08:00.207
או מחשב או כל מכשיר חישוב אחר

0:08:00.207,0:08:02.288
זה מתמטיקה. בסופו של דבר הכל מספרים.

0:08:02.288,0:08:06.981
בין אם זה וידאו או טקסט או מוזיקה או קול, הכל זה מספרים,

0:08:06.981,0:08:10.961
אצל כולם, מונחות ביסודם פונקציות מתמטיות שפועלות,

0:08:10.961,0:08:13.066
ולאבלס אמרה, "רק בגלל שאתם מתעסקים

0:08:13.066,0:08:16.388
בפונקציות וסמלים מתמטיים,

0:08:16.388,0:08:18.635
אין פירוש הדבר שהם לא יכולים לייצג

0:08:18.635,0:08:21.988
דברים אחרים מהעולם הממשי, כגון מוזיקה."

0:08:21.988,0:08:24.722
זו היתה קפיצה ענקית, כי באבאג' שם אומר,

0:08:24.722,0:08:26.944
"אנו יכולים לחשב את הפונקציות ולהדפיס

0:08:26.944,0:08:30.612
טבלאות מספרים ולצייר גרפים," -- צחוק --

0:08:30.612,0:08:32.508
ולאבלס עומדת שם ואומרת, "תראו,

0:08:32.508,0:08:34.984
הדבר הזה יכול אפילו להלחין מוזיקה

0:08:34.984,0:08:38.532
אם תגידו לו כיצד לייצג מוזיקה במספרים."

0:08:38.532,0:08:40.101
זה מה שאני קורא לו הקפיצה של לאבלס.

0:08:40.101,0:08:43.838
כאשר אומרים שהיא מתכנתת, היא אכן עשתה זאת,

0:08:43.838,0:08:46.975
אבל הדבר היותר משמעותי זה לומר שהעתיד הולך להיות

0:08:46.975,0:08:49.171
הרבה יותר מזה.

0:08:49.171,0:08:51.350
מאה שנים מאוחר יותר, אדם זה הופיע,

0:08:51.350,0:08:56.803
אלן טורינג, וב-1936 המציא את המחשב שוב מחדש.

0:08:56.803,0:08:59.380
ברור שהמכונה של באבאג' היתה כולה מיכנית.

0:08:59.380,0:09:01.911
המכונה של טורינג היתה כולה בתאוריה.

0:09:01.911,0:09:04.702
שני האנשים הללו באו מתפיסה מתמטית,

0:09:04.702,0:09:07.255
אבל טורינג סיפר לנו משהו מאוד חשוב.

0:09:07.255,0:09:10.190
הוא הניח את יסודות המתמטיקה

0:09:10.190,0:09:12.303
בעבור מדעי המחשב ואמר,

0:09:12.303,0:09:15.490
"אין זה חשוב כיצד בונים מחשב."

0:09:15.490,0:09:17.368
אין זה משנה אם המחשב שלכם מיכני,

0:09:17.368,0:09:21.778
כמו של באבאג', או אלקטרוני, כמו המחשבים היום,

0:09:21.778,0:09:24.582
או אולי בעתיד יהיה עשוי מתאים, או שוב,

0:09:24.582,0:09:27.728
מיכני, ברגע שניכנס לננו-טכנולוגיה.

0:09:27.728,0:09:29.765
נוכל לחזור למכונה של באבאג'

0:09:29.765,0:09:32.341
ולהפכה לזעירה. כל הדברים הללו הם מחשבים.

0:09:32.341,0:09:33.973
יש בבסיסם עיקרון חישובי.

0:09:33.973,0:09:35.978
זה נקרא תיזת צ'רצ'-טורינג.

0:09:35.978,0:09:38.645
ואז לפתע, נוצר הקשר ואנו אומרים

0:09:38.645,0:09:40.868
שהדבר הזה שבאבאג' בנה היה באמת מחשב.

0:09:40.868,0:09:43.693
בעצם, הוא היה מסוגל לעשול כל דבר שאנו עושים כיום

0:09:43.693,0:09:48.525
עם מחשבים, אבל בצורה מאוד איטית. (צחוק)

0:09:48.525,0:09:50.631
כדי לתת מושג עד כמה איטי,

0:09:50.631,0:09:54.470
היה לו זיכרון 1K.

0:09:54.470,0:09:57.388
הוא השתמש בכרטיסי ניקוב שהוזנו פנימה,

0:09:57.388,0:10:03.148
והוא פעל פי-10,000 לאט יותר מאשר ZX81 הראשון.

0:10:03.148,0:10:04.751
היה לו זיכרון RAM.

0:10:04.751,0:10:07.930
ניתן היה להוסיף המון זיכרון נוסף אם רצו בכך.

0:10:07.930,0:10:10.256
(צחוק) אז, לאן זה מביא אותנו היום?

0:10:10.256,0:10:11.864
יש תיכנונים.

0:10:11.864,0:10:14.797
בסווינדון, בארכיוני מוזיאון המדע,

0:10:14.797,0:10:16.491
ישנן המון תוכניות ואלפי דפים

0:10:16.491,0:10:19.960
של הערות שנכתבו על-ידי צ'ארלס באבאג' על המכונה האנליטית הזו.

0:10:19.960,0:10:23.921
אחת מהן היא מערך של תוכניות שאנו קוראים לה תוכנית 28,

0:10:23.921,0:10:26.075
וזהו גם שמה של פעילות צדקה שיזמתי

0:10:26.075,0:10:28.809
ביחד עם דורון סווייד, שהיה הממונה על מיחשוב

0:10:28.809,0:10:31.048
במוזיאון המדע, וגם זה שהוביל

0:10:31.048,0:10:32.478
את המיזם לבניית מכונת ההפרשים,

0:10:32.478,0:10:35.036
ואנו מתכננים לבנותה.

0:10:35.036,0:10:38.902
כאן בדרום קנסינגטון נבנה את המכונה האנליטית.

0:10:38.902,0:10:40.904
למיזם מספר חלקים.

0:10:40.904,0:10:43.424
אחד היה סריקת הארכיון של באבאג'.

0:10:43.424,0:10:45.346
זה מתבצע. השני הוא הלימוד

0:10:45.346,0:10:48.456
של כל אותן התוכניות כדי להחליט מה לבנות.

0:10:48.456,0:10:52.900
החלק השלישי זה הדמיית מחשב של אותה מכונה,

0:10:52.900,0:10:55.823
והחלק האחרון זה לבנות אותה פיזית במוזיאון המדע.

0:10:55.823,0:10:58.399
כאשר היא תיבנה, נוכל סוף, סוף להבין כיצד עובד מחשב,

0:10:58.399,0:11:00.233
כי במקום שיהיה לפנינו שבב זעיר,

0:11:00.233,0:11:02.843
נוכל להסתכל על הדבר העצום הזה ולומר,

0:11:02.843,0:11:06.178
"אה, אני רואה זיכרון בפעולה, אני רואה מעבד בפעולה,

0:11:06.178,0:11:10.045
אני שומע אותם עובדים. אולי אני מריח אותם בזמן עבודתם." (צחוק)

0:11:10.045,0:11:12.644
אבל לפני זה אנו הולכים לעשות הדמיה.

0:11:12.644,0:11:14.401
באבאג' עצמו כתב, הוא אמר,

0:11:14.401,0:11:16.019
ברגע שהמכונה האנליטית תתקיים,

0:11:16.019,0:11:19.723
היא לבטח תצביע על המסלול העתידי של המדע.

0:11:19.723,0:11:21.568
כמובן, הוא אף פעם לא בנה אותה, כי הוא כל הזמן התעסק

0:11:21.568,0:11:23.650
עם תכנונים חדשים, אבל כאשר כן בנו אותה,

0:11:23.650,0:11:27.160
בשנות ה-1940, הכל השתנה.

0:11:27.160,0:11:28.983
עכשיו, רק על קצה המזלג, אתן לכם מושג

0:11:28.983,0:11:31.616
כיצד זה נראה בתנועה בעזרת סרטון המראה

0:11:31.616,0:11:36.210
רק חלק אחד ממנגנון המעבד שעובד.

0:11:39.210,0:11:42.209
אלה רק 3 מערכים של גלגלי-שיניים,

0:11:42.209,0:11:45.031
והם עומדים לעשות פעולת חיבור מתמטי. זהו מנגנון חיבור מתמטי

0:11:45.031,0:11:47.688
בפעולה, וכך, תדמיינו את כל המכונה הענקית הזו.

0:11:47.688,0:11:48.847
תנו לי 5 שנים.

0:11:48.847,0:11:51.191
לפני 2030, תהיה לנו אותה.

0:11:51.191,0:11:54.161
תודה רבה לכם. (מחיאות כפיים)