1
00:00:07,867 --> 00:00:11,598
דמיינו, לשניה, ברווז מלמד שיעור צרפתית,

2
00:00:11,598 --> 00:00:15,167
משחק פינג פונג במסלול סביב חור שחור,

3
00:00:15,167 --> 00:00:17,788
דולפין מאזן אננס על אפו.

4
00:00:17,788 --> 00:00:21,277
כנראה לא ראיתם אף אחד מאלה במציאות,

5
00:00:21,277 --> 00:00:23,937
אבל יכולתם לדמיין זאת מיידית.

6
00:00:23,937 --> 00:00:27,618
איך המוח שלכם מייצר תמונה
של משהו שמעולם לא ראיתם?

7
00:00:27,618 --> 00:00:28,978
זה אולי לא נראה קשה,

8
00:00:28,978 --> 00:00:31,948
אבל זה רק מפני שאנחנו
כל כך רגילים לעשות זאת.

9
00:00:31,948 --> 00:00:34,629
מסתבר שזוהי למעשה בעיה מורכבת

10
00:00:34,629 --> 00:00:38,818
שדורשת תאום מורכב בתוך המוח שלכם.

11
00:00:38,818 --> 00:00:41,758
זאת משום שעל מנת ליצור
את התמונות החדשות והמוזרות האלו,

12
00:00:41,758 --> 00:00:46,667
המוח שלכם לוקח מראות מוכרים
ומרכיב אותם בדרכים חדשות,

13
00:00:46,667 --> 00:00:49,789
כמו קולאג' שעשוי מגזרי תמונות.

14
00:00:49,789 --> 00:00:53,329
המוח צריך להשתלט על
ים של אלפי אותות חשמליים

15
00:00:53,329 --> 00:00:58,059
ולהביא את כולם ליעד בדיוק בזמן הנכון.

16
00:00:58,059 --> 00:00:59,779
כשאתם מביטים בעצם,

17
00:00:59,779 --> 00:01:03,658
אלפי נוירונים באונה הקודקודית האחורית שלכם
יורים אותות חשמלים.

18
00:01:03,658 --> 00:01:07,018
הנוירונים האלה מקודדים
תכונות שונות של העצם:

19
00:01:07,018 --> 00:01:11,159
משונן, פרי, חום, ירוק, וצהוב.

20
00:01:11,159 --> 00:01:15,540
ירי האותות הסינכרוני הזה מחזק
את החיבורים בין קבוצת נוירונים זו,

21
00:01:15,540 --> 00:01:20,095
ומקשר אותם יחד למה שקרוי הרכב נוירוני,

22
00:01:20,095 --> 00:01:22,300
במקרה הזה, הרכב המקושר לאננס.

23
00:01:22,300 --> 00:01:25,329
במדעי המוח, זה נקרא הכלל ההביאני,

24
00:01:25,329 --> 00:01:28,839
נוירונים שיורים יחד חוברים יחד.

25
00:01:28,839 --> 00:01:30,949
אם תנסו לדמיין אננס לאחר מכן,

26
00:01:30,949 --> 00:01:35,850
כל ההרכב יואר, וירכיב תמונה מנטלית מושלמת.

27
00:01:35,850 --> 00:01:39,029
דולפינים מקודדים על ידי הרכב נוירונים אחר.

28
00:01:39,029 --> 00:01:41,050
למעשה, כל עצם שראיתם

29
00:01:41,050 --> 00:01:45,290
מקודד על ידי הרכב נוירונים שמקושר אליו,

30
00:01:45,290 --> 00:01:49,240
אותם נוירונים שחברו יחד
בעקבות הירי המסונכרן הזה.

31
00:01:49,240 --> 00:01:52,510
אבל העיקרון הזה לא מסביר
את המספר האינסופי של עצמים

32
00:01:52,510 --> 00:01:57,240
שאנחנו יכולים להעלות בדמיוננו
למרות שמעולם לא ראינו אותם.

33
00:01:57,240 --> 00:02:02,480
ההרכב הנוירוני לדולפין המאזן אננס על אפו
לא קיים.

34
00:02:02,480 --> 00:02:04,922
אז איך ניתן בכל זאת לדמיינו?

35
00:02:04,922 --> 00:02:07,760
היפותזה אחת,
שנקראת תאורית הסינתזה המנטלית,

36
00:02:07,760 --> 00:02:11,130
חוזרת ומדגישה שהתזמון הוא המפתח.

37
00:02:11,130 --> 00:02:13,941
אם הרכבי הנוירונים של דולפין ואננס

38
00:02:13,941 --> 00:02:16,172
מופעלים בו זמנית,

39
00:02:16,172 --> 00:02:20,761
אז שני העצמים הנפרדים הללו
יכולים להיתפס על ידינו כתמונה אחת.

40
00:02:20,761 --> 00:02:24,041
אבל משהו במוח שלכם צריך לתאם את הירי הזה.

41
00:02:24,041 --> 00:02:27,521
מועמדת אחת אפשרית היא האונה הקדם מצחית,

42
00:02:27,521 --> 00:02:31,301
שמעורבת בכל הפעולות הקוגניטיביות המורכבות.

43
00:02:31,301 --> 00:02:35,172
הנוירונים של האונה הקדם מצחית
מחוברים לאונה הקודקודית האחורית

44
00:02:35,172 --> 00:02:40,040
על ידי שלוחות תאים ארוכות ומפותלות
הנקראות סיבים עצביים.

45
00:02:40,040 --> 00:02:44,339
תאורית הסינתזה המנטלית
מציעה שכמו בובאי שמושך בחוטים,

46
00:02:44,339 --> 00:02:47,869
כך הנוירונים של האונה הקדם מצחית
שולחים אותות חשמליים

47
00:02:47,869 --> 00:02:49,582
דרך הסיבים העצביים הללו

48
00:02:49,582 --> 00:02:53,410
למספר רב של הרכבי נוירונים 
באונה הקודקודית האחורית.

49
00:02:53,410 --> 00:02:56,292
זה גורם להם לפעול בתאום מלא.

50
00:02:56,292 --> 00:02:59,409
אם הרכבי הנוירונים מופעלים בו זמנית,

51
00:02:59,409 --> 00:03:04,342
אתם חווים את התמונה המורכבת
ממש כאילו ראיתם אותה בעבר.

52
00:03:04,342 --> 00:03:06,551
הסינכרון המכוון והמודע הזה

53
00:03:06,551 --> 00:03:09,852
של הרכבי נוירונים שונים
על ידי האונה הקדם מצחית

54
00:03:09,852 --> 00:03:12,052
נקרא סינתזה מנטלית.

55
00:03:12,052 --> 00:03:13,813
כדי שסינתזה מנטלית תעבוד,

56
00:03:13,813 --> 00:03:19,303
אותות יצטרכו להגיע
לשני הרכבי הנוירונים בו זמנית.

57
00:03:19,303 --> 00:03:21,073
הבעיה היא שמספר נוירונים

58
00:03:21,073 --> 00:03:25,083
רחוקים יותר מאחרים מהאונה הקדם מצחית.

59
00:03:25,083 --> 00:03:28,453
אם האותות נעים דרך שני הסיבים באותו קצב,

60
00:03:28,453 --> 00:03:31,163
הם לא יגיעו מסונכרנים.

61
00:03:31,163 --> 00:03:33,583
לא ניתן לשנות את אורך החיבורים,

62
00:03:33,583 --> 00:03:37,044
אבל למוח שלכם, בעיקר כשהוא מתפתח בילדות,

63
00:03:37,044 --> 00:03:40,884
יש דרכים לשנות את מהירות ההעברה.

64
00:03:40,884 --> 00:03:45,534
סיבים נוירונים נעטפים
בחומר שומני הנקרא מיילין.

65
00:03:45,534 --> 00:03:47,343
מיילין הוא מבודד

66
00:03:47,343 --> 00:03:51,554
המאיץ את האותות החשמליים
שעוברים דרך סיב העצב.

67
00:03:51,554 --> 00:03:55,850
מספר סיבים עצביים
עטופים בלא פחות מ-100 שכבות של מיילין.

68
00:03:55,850 --> 00:03:57,754
אחרים עטופים במספר שכבות בודדות בלבד.

69
00:03:57,754 --> 00:04:00,055
וסיבים עם שכבות עבות יותר של מיילין

70
00:04:00,055 --> 00:04:04,154
יכולים להעביר אותות
במהירות גדולה פי 100 או יותר

71
00:04:04,154 --> 00:04:06,565
מאשר אלה עם השכבות הדקות יותר.

72
00:04:06,565 --> 00:04:09,995
מספר מדענים חושבים כיום
שההבדל הזה במיילינציה

73
00:04:09,995 --> 00:04:13,835
יכול להיות המפתח
לזמני ההעברה האחידים במוח,

74
00:04:13,835 --> 00:04:16,925
וכתוצאה מכך,
ליכולת הסינתזה המנטלית שלנו.

75
00:04:16,925 --> 00:04:20,255
רוב המיילינציה הזו מתרחשת בילדות,

76
00:04:20,255 --> 00:04:21,814
אז מגיל צעיר,

77
00:04:21,814 --> 00:04:26,115
לדמיון הנמרץ שלנו יש קשר הדוק
עם בניית מוח

78
00:04:26,115 --> 00:04:28,381
שחיבוריו העטופים במיילין

79
00:04:28,381 --> 00:04:31,824
יכולים ליצור סימפוניות יצירתיות
במהלך חיינו.