0:00:07.867,0:00:11.598 דמיינו, לשניה, ברווז מלמד שיעור צרפתית, 0:00:11.598,0:00:15.167 משחק פינג פונג במסלול סביב חור שחור, 0:00:15.167,0:00:17.788 דולפין מאזן אננס על אפו. 0:00:17.788,0:00:21.277 כנראה לא ראיתם אף אחד מאלה במציאות, 0:00:21.277,0:00:23.937 אבל יכולתם לדמיין זאת מיידית. 0:00:23.937,0:00:27.618 איך המוח שלכם מייצר תמונה[br]של משהו שמעולם לא ראיתם? 0:00:27.618,0:00:28.978 זה אולי לא נראה קשה, 0:00:28.978,0:00:31.948 אבל זה רק מפני שאנחנו[br]כל כך רגילים לעשות זאת. 0:00:31.948,0:00:34.629 מסתבר שזוהי למעשה בעיה מורכבת 0:00:34.629,0:00:38.818 שדורשת תאום מורכב בתוך המוח שלכם. 0:00:38.818,0:00:41.758 זאת משום שעל מנת ליצור[br]את התמונות החדשות והמוזרות האלו, 0:00:41.758,0:00:46.667 המוח שלכם לוקח מראות מוכרים[br]ומרכיב אותם בדרכים חדשות, 0:00:46.667,0:00:49.789 כמו קולאג' שעשוי מגזרי תמונות. 0:00:49.789,0:00:53.329 המוח צריך להשתלט על[br]ים של אלפי אותות חשמליים 0:00:53.329,0:00:58.059 ולהביא את כולם ליעד בדיוק בזמן הנכון. 0:00:58.059,0:00:59.779 כשאתם מביטים בעצם, 0:00:59.779,0:01:03.658 אלפי נוירונים באונה הקודקודית האחורית שלכם[br]יורים אותות חשמלים. 0:01:03.658,0:01:07.018 הנוירונים האלה מקודדים[br]תכונות שונות של העצם: 0:01:07.018,0:01:11.159 משונן, פרי, חום, ירוק, וצהוב. 0:01:11.159,0:01:15.540 ירי האותות הסינכרוני הזה מחזק[br]את החיבורים בין קבוצת נוירונים זו, 0:01:15.540,0:01:20.095 ומקשר אותם יחד למה שקרוי הרכב נוירוני, 0:01:20.095,0:01:22.300 במקרה הזה, הרכב המקושר לאננס. 0:01:22.300,0:01:25.329 במדעי המוח, זה נקרא הכלל ההביאני, 0:01:25.329,0:01:28.839 נוירונים שיורים יחד חוברים יחד. 0:01:28.839,0:01:30.949 אם תנסו לדמיין אננס לאחר מכן, 0:01:30.949,0:01:35.850 כל ההרכב יואר, וירכיב תמונה מנטלית מושלמת. 0:01:35.850,0:01:39.029 דולפינים מקודדים על ידי הרכב נוירונים אחר. 0:01:39.029,0:01:41.050 למעשה, כל עצם שראיתם 0:01:41.050,0:01:45.290 מקודד על ידי הרכב נוירונים שמקושר אליו, 0:01:45.290,0:01:49.240 אותם נוירונים שחברו יחד[br]בעקבות הירי המסונכרן הזה. 0:01:49.240,0:01:52.510 אבל העיקרון הזה לא מסביר[br]את המספר האינסופי של עצמים 0:01:52.510,0:01:57.240 שאנחנו יכולים להעלות בדמיוננו[br]למרות שמעולם לא ראינו אותם. 0:01:57.240,0:02:02.480 ההרכב הנוירוני לדולפין המאזן אננס על אפו[br]לא קיים. 0:02:02.480,0:02:04.922 אז איך ניתן בכל זאת לדמיינו? 0:02:04.922,0:02:07.760 היפותזה אחת,[br]שנקראת תאורית הסינתזה המנטלית, 0:02:07.760,0:02:11.130 חוזרת ומדגישה שהתזמון הוא המפתח. 0:02:11.130,0:02:13.941 אם הרכבי הנוירונים של דולפין ואננס 0:02:13.941,0:02:16.172 מופעלים בו זמנית, 0:02:16.172,0:02:20.761 אז שני העצמים הנפרדים הללו[br]יכולים להיתפס על ידינו כתמונה אחת. 0:02:20.761,0:02:24.041 אבל משהו במוח שלכם צריך לתאם את הירי הזה. 0:02:24.041,0:02:27.521 מועמדת אחת אפשרית היא האונה הקדם מצחית, 0:02:27.521,0:02:31.301 שמעורבת בכל הפעולות הקוגניטיביות המורכבות. 0:02:31.301,0:02:35.172 הנוירונים של האונה הקדם מצחית[br]מחוברים לאונה הקודקודית האחורית 0:02:35.172,0:02:40.040 על ידי שלוחות תאים ארוכות ומפותלות[br]הנקראות סיבים עצביים. 0:02:40.040,0:02:44.339 תאורית הסינתזה המנטלית[br]מציעה שכמו בובאי שמושך בחוטים, 0:02:44.339,0:02:47.869 כך הנוירונים של האונה הקדם מצחית[br]שולחים אותות חשמליים 0:02:47.869,0:02:49.582 דרך הסיבים העצביים הללו 0:02:49.582,0:02:53.410 למספר רב של הרכבי נוירונים [br]באונה הקודקודית האחורית. 0:02:53.410,0:02:56.292 זה גורם להם לפעול בתאום מלא. 0:02:56.292,0:02:59.409 אם הרכבי הנוירונים מופעלים בו זמנית, 0:02:59.409,0:03:04.342 אתם חווים את התמונה המורכבת[br]ממש כאילו ראיתם אותה בעבר. 0:03:04.342,0:03:06.551 הסינכרון המכוון והמודע הזה 0:03:06.551,0:03:09.852 של הרכבי נוירונים שונים[br]על ידי האונה הקדם מצחית 0:03:09.852,0:03:12.052 נקרא סינתזה מנטלית. 0:03:12.052,0:03:13.813 כדי שסינתזה מנטלית תעבוד, 0:03:13.813,0:03:19.303 אותות יצטרכו להגיע[br]לשני הרכבי הנוירונים בו זמנית. 0:03:19.303,0:03:21.073 הבעיה היא שמספר נוירונים 0:03:21.073,0:03:25.083 רחוקים יותר מאחרים מהאונה הקדם מצחית. 0:03:25.083,0:03:28.453 אם האותות נעים דרך שני הסיבים באותו קצב, 0:03:28.453,0:03:31.163 הם לא יגיעו מסונכרנים. 0:03:31.163,0:03:33.583 לא ניתן לשנות את אורך החיבורים, 0:03:33.583,0:03:37.044 אבל למוח שלכם, בעיקר כשהוא מתפתח בילדות, 0:03:37.044,0:03:40.884 יש דרכים לשנות את מהירות ההעברה. 0:03:40.884,0:03:45.534 סיבים נוירונים נעטפים[br]בחומר שומני הנקרא מיילין. 0:03:45.534,0:03:47.343 מיילין הוא מבודד 0:03:47.343,0:03:51.554 המאיץ את האותות החשמליים[br]שעוברים דרך סיב העצב. 0:03:51.554,0:03:55.850 מספר סיבים עצביים[br]עטופים בלא פחות מ-100 שכבות של מיילין. 0:03:55.850,0:03:57.754 אחרים עטופים במספר שכבות בודדות בלבד. 0:03:57.754,0:04:00.055 וסיבים עם שכבות עבות יותר של מיילין 0:04:00.055,0:04:04.154 יכולים להעביר אותות[br]במהירות גדולה פי 100 או יותר 0:04:04.154,0:04:06.565 מאשר אלה עם השכבות הדקות יותר. 0:04:06.565,0:04:09.995 מספר מדענים חושבים כיום[br]שההבדל הזה במיילינציה 0:04:09.995,0:04:13.835 יכול להיות המפתח[br]לזמני ההעברה האחידים במוח, 0:04:13.835,0:04:16.925 וכתוצאה מכך,[br]ליכולת הסינתזה המנטלית שלנו. 0:04:16.925,0:04:20.255 רוב המיילינציה הזו מתרחשת בילדות, 0:04:20.255,0:04:21.814 אז מגיל צעיר, 0:04:21.814,0:04:26.115 לדמיון הנמרץ שלנו יש קשר הדוק[br]עם בניית מוח 0:04:26.115,0:04:28.381 שחיבוריו העטופים במיילין 0:04:28.381,0:04:31.824 יכולים ליצור סימפוניות יצירתיות[br]במהלך חיינו.