מנחה: ברוך הבא לווינה.
זהו ביקורך הראשון כאן?
ג'ושוע בקפורד: כן,
זאת הפעם הראשונה.
מנחה: הכנס מרגש אותך?
ג"ב: כן, זהו האירוע
הכי גדול שלי עד עכשיו.
מנחה: הכי גדול.
(צחוק)
(מחיאות כפיים)
ג'ושוע,
כפי שוולאד ציין קודם לכן,
יש לך מוח מבריק ביותר,
ואתה אוהב ללמוד,
אתה אוהב לרכוש מידע חדש.
למה?
ג"ב: כי אני נלהב ללמוד,
כי ללמוד זה כיף,
וזה עוזר לרכוש ידע
וזה עוזר לחוות את הדרך שלך,
הדרך שלך בחיים,
וגם, זה כיף,
ולומדים דברים חדשים.
מנחה: כולנו מסכימים שזה כיף.
זה אומר שאתה אוהב
ללכת לבית הספר.
אתה אוהב ללכת לבי"ס, נכון?
ג"ב: המממ.
מנחה: וואו. רוב הילדים
לא אוהבים את זה כל-כך,
אבל אתה כן.
מהם מקצועות הלימוד האהובים עליך?
ג"ב: המקצוע הכי אהוב עלי הוא מדע.
מנחה: מדע. למה מדע?
ג"ב: כי המדע יכול בעצם לעשות הכל,
כמו, למשל...
מנחה: כמו למשל
מה ששמענו קודם,
לטוס לחלל?
ג"ב: כמו החלל, כן.
מנחה: יפה. נחמד מאד!
אתה ממש הולך לבית הספר
אבל אתה רק בן 11,
וכבר למדת באוניברסיטת אוקספורד.
למרביתנו, זו התגשמות של חלום,
ואתה כבר עשית את זה.
איך זה היה?
ג"ב: נהדר. זה היה די קשה,
אבל עברתי את זה.
(צחוק)
מנחה: איזה נושא למדת?
ג"ב: פילוסופיה.
מנחה: פילוסופיה, יפה.
ומה היו המטלות שלך בנושא הזה?
ג"ב: הייתי צריך לעבור חמישה מבחנים,
והיו בהם המון שאלות
על הדעות שלי
ומה אני חושב על פילוסופיה.
מנחה: המממ.
ואיך הצלחת במבחן?
ג"ב: השלמתי בכל אחד מהמבחנים
חמש יחידות לימוד.
מחנה: מטורף!
נראה לי שמגיעות לך הרבה מחיאות כפיים.
מדהים!
(מחיאות כפיים)
אז אתה אוהב ללמוד
ולהכיר דברים חדשים
ואתה מאד אוהב ללמוד שפות.
כמה שפות אתה דובר, ג'ושוע?
ג"ב: אני דובר יפנית.
מנחה: יפנית.
ג"ב: קצת סינית.
מנחה: סינית.
ג"ב: קצת גרמנית.
מנחה: קצת גרמנית.
ג"ב: וקצת צרפתית.
מנחה: וואו!
ג"ב: כן, זה הכל.
מחנה: וכמובן, אנגלית.
ג"ב: אנגלית, כן, ברור.
(צחוק)
מנחה: אתה מוכן לספור ביפנית עד 10?
כי אני מעולם לא שמעתי
מישהו סופר ביפנית.
ג"ב: בסדר.
איצ'י, ני, סן, יון, גו,
רוקו, ננה, האצ'י, קו, ג'ו.
מנחה: וואו. גדול!
(צוחקת)
(מחיאות כפיים)
מגניב מאד!
זה מגניב ביותר!
שמעתי שאתה אוסף המון מידע באינטרנט
אבל גם אוהב לקרוא ספרים.
כמה ספרים קראת עד כה?
ג"ב: לא יודע,
אבל בטח המון.
מנחה: בטח המון.
אמרת שאתה רוצה לכתוב ספר,
נכון?
אתה עומד לכתוב ספר משלך?
ג"ב: כן, טוב, אני מתקדם בו.
אני כותב ספר על מצרים הקדומה.
מנחה: מצרים הקדומה, יפה.
מניין אתה משיג את המידע?
ג"ב: אני משיג את המידע מ"גוגל"
ומהרבה ספרים שאני קורא
על תולדות מצרים.
מנחה: המממ. יפה.
ביקרת שם?
ג"ב: כן, אני--
מנחה: היית במצרים?
ג"ב: נסעתי למצרים כשהייתי בן 10.
מנחה: וואו!
אז ממש עשית מחקר בשטח?
ג"ב: המממ.
מנחה: (צוחקת) מושלם. יפה מאד.
ועם כל הלימוד והמחקר
אתה גם שומר על כושר
ואוהב ספורט.
באילו סוגי ספורט אתה עוסק?
ג"ב: אני טוב בפוטבול, כדורסל, קריקט,
רוגבי, טניס,
בדמינגטון, שחיה...
(צחוק)
יוגה...
(צחוק)
טאי צ'י...
מנחה: מעולה!
ג"ב: גולף.
מנחה: גולף?
(צחוק)
(מחיאות כפיים)
אתה לא קטן מדי לרוגבי ופוטבול,
דרך אגב?
ג"ב: לא, אני לא קטן מדי.
(צוחקת)
אני מתקל המון אנשים.
(צחוק)
מנחה: גם את הגדולים, המבוגרים?
ג"ב: כן, אני מתקל אותם בפוטבול.
מנחה: (צוחקת) טוב, מעולה.
ג'ושוע, האם אתה מעדיף,
לדבר עם גדולים ומבוגרים או עם ילדים?
יש לך העדפה בעניין הזה?
ג"ב: אני אוהב לדבר עם מבוגרים,
וגם עם ילדים.
אבל, את יודעת, מבוגרים...
מנחה: מדוע אתה אוהב לדבר עם מבוגרים?
מה מושך אותך בהם?
ג"ב: כי למבוגרים יש בעיקר המון מידע
שאני יכול ללמוד ממנו,
וזה כיף לקבל מהם מידע.
כמו שאמרתי קודם,
זה יוסיף לי עוד קצת נסיון.
מנחה: נפלא. טוב,
יש כאן המון מבוגרים,
אז בהפסקה תוכל בהחלט לשוחח איתם.
אני חושבת שהם ישמחו לדבר איתך.
ג'ושוע, כשתגדל,
מה תרצה להיות?
ג"ב: כשאגדל אני רוצה להיות
מנתח מוח.
מנחה: ומדוע?
ג"ב: כי מאז שהייתי בן ארבע...
כשהייתי בן ארבע
החלטתי להיות מנתח מוח
כי במחשב הנייד של אבא שלי
יש לי סימולטור ניתוחים,
ואני צריך להוציא איברים
ולהחזיר אותם.
זה ממש מגעיל.
(צחוק)
מי שלא אוהב דברים כאלה,
שלא ינסה את זה.
מנחה: (צוחקת)
לא לנסות את זה.
ואתה גם עושה את זה במעבדה.
אתה לומד לעבוד עם אזמל מנתחים
על איברים של בעלי חיים, נכון?
איך החוויה הזאת?
היא לא מגעילה?
ג"ב: לא בשבילי, לפחות.
מנחה: בשבילך לא ? (צוחקת)
יפה.
אז אתה מוקסם מאד,
כמו שאמרת כבר,
אתה רוצה להיות מנתח מוח כשתגדל,
ואמרת לי שאתה רוצה לעשות
את זה כדי לעזור לאנשים.
נכון?
ג"ב: כן!
מנחה: אילו עוד דברים מלהיבים אותך
שאתה תומך בהם?
ג"ב: אני רוצה להציל את כדור הארץ.
מנחה: להציל את העולם? באמת?
איך אתה רוצה לעשות זאת?
ג"ב: בכך שאשלח עצות לכולם
ואנסה לשנות את העולם
ולגרום לאנשים להשתנות ולעשות
את הדברים הנכונים בשביל העולם.
(מחיאות כפיים)
מנחה: מרשים מאד.
יש לנו כאן קהל
ועוד כל האנשים שצופים בשידור.
אולי אתה רוצה לתת לנו
כמה עצות בקשר לכך?
ג"ב: אתם יכולים לכבות
את המכשירים שלכם בלילה,
כשאתם לא משתמשים בהם.
אתם יכולים גם להרים
אשפה מהרצפה
ובכלל, לא לזרוק אשפה על הרצפה.
מנחה: הגיוני.
בכלל לא לזרוק. בהחלט.
יש עוד משהו שנוכל לעשות?
ג"ב: כשאתם כורתים עצים,
תשתלו יותר עצים חדשים.
מנחה: המממ.
ג"ב: וגם לא להתחיל שריפות יער.
מנחה: (צוחקת)
שמעתם את זה? בלי שריפות!
אז אתה תומך
בהצלת אמא אדמה
ויש עוד מטרה שאתה תומך בה.
סיפרת לי שאתה גם מעורב
בקידום הבנה חדשה לגבי האוטיזם, נכון?
ג"ב: המממ.
מנחה: ואתה גם מעורב מבחינה זו
בפעולות צדקה נוספות.
רוצה לספר לנו משהו על זה?
ג"ב: אני שגריר של צדקה
ומייצג ילדים באפריקה
וילדים במצוקה
וגם ילדים שצריכים כסף.
אז כשאנשים באים לאירועים
כדי לשמוע הרצאה שלי,
הם משלמים,
ומשום שאני שגריר,
הכסף הולך לצדקה
כדי לעזור לילדים ומבוגרים
לקנות עוד דברים
ולקנות אוכל ובגדים
וכל מה שהם צריכים.
מנחה: זה מכובד מאד,
זה יפה מאד.
יש משהו שאתה רוצה
שהקהל יידע על אוטיזם?
ג"ב: אם אתם לא יודעים
מהו אוטיזם,
אוטיזם הוא מין דרך
לחשוב בצורה שונה.
זה כאילו שהמוח שלך
חושב אחרת.
ויש לזה יתרון וגם חסרון.
היתרון הוא ש...
אתה נולד עם המון כשרונות
ודברים טובים
שאנשים רק יכולים לחלום עליהם.
(צחוק)
אבל יש גם צד שלילי,
ונפוץ יותר להימצא בצד השלילי
של האוטיזם,
למרבה הצער.
והחסרון הוא שלפעמים
אתה לא יכול לדבר
ויש לך בעיה לדבר,
אולי קשיי למידה.
זה באמת עצוב.
מנחה: אבל נראה לי
שאין לך שום בעיה.
ברצינות. אתה יושב
מול הקהל הגדול הזה.
נראה לי שהמון מבוגרים
היו במקומך מבוהלים מאד
וסופר עצבניים,
ואתה עושה עבודה מעולה.
נכון?
(מחיאות כפיים)
ג'ושוע, מכיוון שציינת
שאתה פועל להצלת אמא אדמה,
האם תואיל לשתף אותנו
בשיר שלך?
הוא ממש כתב על זה שיר קטן.
אני ארד מהבמה
וכל הבמה תעמוד לרשותך.
ותוכל לשתף אותנו בשיר.
בסדר? מעולה.
נתראה מאחורי הקלעים.
ג"ב: השיר שלי הוא על אמא אדמה.
אני מקווה שהוא ימצא חן בעיניכם.
אמא אדמה, אמא אדמה,
היא הולכת ונפגעת.
למה אתם יורקים על הרצפה?
למה אתם מפזרים בכל מקום אשפה?
אני לא אוהב את זה,
בכלל לא.
וגם אתם בטח לא.
בכל יום היא נדרכת יותר
ואנו הולכים ונפגעים יותר.
למה אנשים עושים כל הזמן בעיות
שיגרמו לנו המון צרות?
אמא אדמה חשובה לי
אני לא רוצה שהיא תיפגע.
אם אנשים ימשיכו לעשות דברים רעים
נקצור את העונש, מטבע הדברים.
העולם הוא ביתנו היחיד,
אם נהרוס אותו,
לא יהיה לנו לאן לפנות.
אמא אדמה חיה.
עלינו לעשות הכל
כדי שהיא תפרח.
אם נגרום לה כאב עצום
לא נרוויח מכך כלום.
כשאמא אדמה עושה צונאמי
היא בוכה ים של דמעות
וזה רק יגביר את פחדינו.
כשאנו כורים מתוך האדמה
היא מרעידה אותנו ומרעישה
כדי להודיע לנו על שגיאותינו הגדולות.
כשאנו כורתים עצים,
אמא אדמה מרגישה עירומה,
ובמהרה, לא יישאר דבר מקודש.
אם נרעיל את הארץ
בעשן מכוניות ומטוסים,
היער יישרף בהמון להבות.
במהרה לא תישאר לנו אטמוספירה
ויום אחד אולי כבר לא נהיה כאן.
אולי התרופה לכל המחלות
היא לא לעשות רק מה שבא לנו.
להיות נחמדים זה לזה -
אולי כך נסתדר זה עם זה.
בבקשה, עיזרו לדאוג לאמא אדמה
כדי שהיא תדאג לכם.
העולם שייך לי ולכם.
יומם ולילה אנו מבזים את גופינו
וזה יעצים את צרותינו.
אני מקווה שכולנו נתחיל לחשוב
לפני שהטבע יחזיר אותנו לאחור.
אם לא נדאג למכונה המופלאה הזאת,
אמא אדמה תגבה מאיתנו
את מחיר חטאנו המוסרי.
אני מקווה שתאזינו לתחינתי
וגם הטבע ימשיך לצפות בכם ובי.
אם לא נציל את עולמנו,
אין חשיבות לדבר ממה שנעשה.
תודה לכם על הקשבתכם.
(מחיאות כפיים)