WEBVTT 00:00:01.354 --> 00:00:05.950 מציאות מדומה התחילה בשבילי בסוג של מקום יוצא דופן. 00:00:06.976 --> 00:00:09.173 זה היה שנות ה 70. 00:00:09.173 --> 00:00:12.383 נכנסתי לתחום מאוד צעיר: היתי בן שבע. 00:00:12.383 --> 00:00:17.245 והכלי בו השתמשתי כדי לגשת למציאות וירטואלית 00:00:17.245 --> 00:00:20.810 היה אופנוע הפעלולים של איבל קניבל. 00:00:20.810 --> 00:00:23.201 זו פרסומת למוצר המסויים: 00:00:23.201 --> 00:00:24.776 (וידאו)קול מוסף: איזו קפיצה! 00:00:24.776 --> 00:00:26.767 איבל רוכב על אופנוע הפעלולים המדהים שלו. 00:00:26.767 --> 00:00:29.536 כוח הג'יירו הזה שולח אותו ל 30 מטר במהירות זיא. NOTE Paragraph 00:00:29.536 --> 00:00:31.628 כריס מילק: אז זו היתה ההנאה שלי אז. 00:00:31.628 --> 00:00:34.587 רכבתי על האופנוע הזה לכל מקום. 00:00:34.587 --> 00:00:38.847 והייתי שם עם איבל קניבל; קפצנו מעל קניון סנייק ריבר יחד. 00:00:38.847 --> 00:00:40.216 רציתי את הרקטה. 00:00:40.216 --> 00:00:42.996 מעולם לא קיבלתי את הרקטה, קיבלתי רק את האופנוע. 00:00:45.626 --> 00:00:48.203 הרגשתי כל כך מחובר לעולם הזה. 00:00:48.203 --> 00:00:52.440 לא רציתי להיות מספר סיפורים כשגדלתי, רציתי להיות פעלולן. 00:00:52.440 --> 00:00:55.644 הייתי שם. איבל קניבל היה חברי. 00:00:55.644 --> 00:00:58.027 היתה לי כל כך הרבה אמפתיה כלפיו. NOTE Paragraph 00:00:58.747 --> 00:01:01.358 אבל זה לא עבד.(צחוק) 00:01:01.358 --> 00:01:03.382 הלכתי לבית ספר לאמנות. 00:01:03.382 --> 00:01:05.792 התחלתי ליצור סרטוני וידאו. 00:01:05.792 --> 00:01:08.866 וזה אחד מסרטוני המוזיקה הראשונים שעשיתי: 00:01:08.866 --> 00:01:14.756 (מוזיקה: "טאץ' דה סקי" של קנייה ווסט) 00:01:14.756 --> 00:01:18.032 כ.נ: אתם אולי תבחינו בדמיון מסויים פה. 00:01:18.032 --> 00:01:19.818 (צחוק) 00:01:19.818 --> 00:01:22.461 וקיבלתי את הרקטה ההיא. 00:01:22.461 --> 00:01:25.104 (צחוק) NOTE Paragraph 00:01:25.104 --> 00:01:29.509 אז, עכשיו אני יוצר סרטים, או, ההתחלה של יוצר סרטים, 00:01:29.509 --> 00:01:33.243 והתחלתי להשתמש בכלים האלה שזמינים לי כיוצר סרטים 00:01:33.243 --> 00:01:37.831 כדי לנסות לספר את הספורים הכי מושכים שאני יכול לקהל. 00:01:37.831 --> 00:01:40.980 וסרטים הם מדיום יוצא דופן שמאפשר לנו להרגיש סימפטיה 00:01:40.980 --> 00:01:43.006 לאנשים שמאוד שונים מאיתנו 00:01:43.006 --> 00:01:45.838 ועולמות זרים לגמרי משלנו. NOTE Paragraph 00:01:45.838 --> 00:01:46.668 למרבה הצער, 00:01:46.668 --> 00:01:51.527 איבל קניבל לא הרגיש את אותה סימפטיה אלינו שאנחנו הרגשנו אליו, 00:01:51.527 --> 00:01:54.330 והוא תבע אותנו על הסרטון הזה -- 00:01:54.330 --> 00:01:56.061 (צחוק) -- 00:01:56.061 --> 00:01:58.110 ממש אחרי. 00:01:58.110 --> 00:02:02.950 אבל על הצד החיובי, האיש שהערצתי כילד, 00:02:02.950 --> 00:02:06.066 האיש שרציתי להיות כמבוגר, 00:02:06.066 --> 00:02:09.906 סוף סוף הייתי מסוגל לקבל את החתימה שלו. 00:02:10.556 --> 00:02:13.902 (מחיאות כפיים) NOTE Paragraph 00:02:17.832 --> 00:02:22.849 בואו נדבר על סרטים עכשיו. 00:02:22.849 --> 00:02:25.745 סרטים הם מדיום נפלא, 00:02:25.745 --> 00:02:29.060 אבל בעיקרון, הם אותו הדבר היום כמו שהיו פעם. 00:02:29.060 --> 00:02:32.529 זה קבוצה של מלבנים שמנוגנים ברצף. 00:02:32.529 --> 00:02:36.362 ועשינו דברים מדהימים עם המלבנים האלה. 00:02:36.362 --> 00:02:39.247 אבל התחלתי לחשוב, 00:02:39.247 --> 00:02:43.616 האם יש דרך שאני אוכל להשתמש בטכנולוגיות מודרניות ומתפתחות 00:02:43.616 --> 00:02:45.741 כדי לספר סיפורים בדרכים שונות 00:02:45.741 --> 00:02:47.482 ולספר סוגים שונים של סיפורים 00:02:47.482 --> 00:02:51.793 שאולי אני לא אוכל לספר בשימוש בכלים המסורתיים של יצירת סרטים 00:02:51.793 --> 00:02:53.964 בהם השתמשנו במשך 100 שנה? 00:02:53.964 --> 00:02:56.785 אז התחלתי להתנסות 00:02:56.785 --> 00:03:01.874 ומה שניסיתי לעשות היה לבנות את מכונת האמפתיה המושלמת. 00:03:03.054 --> 00:03:05.588 והנה אחד הניסויים הראשונים: 00:03:05.588 --> 00:03:08.412 (מוזיקה) NOTE Paragraph 00:03:08.412 --> 00:03:10.656 אז זה נקרא "האזורים הפראיים בעיר." 00:03:10.656 --> 00:03:12.712 זה היה שיתוף פעולה עם ארקייד פייר. 00:03:12.712 --> 00:03:16.362 הוא ביקש מכם להכניס את הכתובת בה גדלתם בהתחלה. 00:03:16.362 --> 00:03:17.359 זה אתר. 00:03:17.359 --> 00:03:22.275 ומתוכה מתחילים לגדול קופסאות קטנות עם חלונות דפדפן שונים. 00:03:22.275 --> 00:03:24.657 ואתם רואים את בן העשרה הזה רץ במורד הרחוב, 00:03:24.657 --> 00:03:27.415 ואז אתם רואים את סטריט וויו של גוגל ותנותו מגוגל מפס 00:03:27.415 --> 00:03:29.939 ואתם מבינים שהרחוב בו הוא רץ הוא הרחוב שלכם. 00:03:29.939 --> 00:03:34.048 וכשהוא עוצר מול בית, הוא עוצר מול הבית שלכם. 00:03:35.735 --> 00:03:39.417 וזה היה מעולה, וראיתי אנשים מגיבים רגשית אפילו עמוק יותר לזה 00:03:39.417 --> 00:03:42.631 מהדבר שעשיתי עם המלבנים. 00:03:42.631 --> 00:03:46.562 ואני באופן עקרוני לוקח פיסה מההסטוריה שלכם 00:03:46.562 --> 00:03:49.981 ושם אותה בתוך מסגרת הסיפור. NOTE Paragraph 00:03:49.981 --> 00:03:51.578 אבל אז התחלתי לחשוב, 00:03:51.578 --> 00:03:53.430 אוקיי, ובכן זה חלק מכם, 00:03:53.430 --> 00:03:58.731 אבל איך אני שם את כולכם בתוך המסגרת? 00:03:58.731 --> 00:04:01.834 אז כדי לעשות את זה, התחלתי לעשות התקנות אמנות. 00:04:01.834 --> 00:04:04.374 וזה אחד שקראתי לו "הבוגדנות של מקלט." 00:04:04.374 --> 00:04:07.392 זה טריפטיכון, אני אראה לכם את הפנל השלישי. 00:04:07.392 --> 00:04:11.230 (מוזיקה) 00:04:31.260 --> 00:04:34.848 אז עכשיו הכנסתי אתכם לתוך המסגרת, 00:04:34.848 --> 00:04:39.403 וראיתי תגובות אפילו יותר בטניות של אנשים 00:04:39.403 --> 00:04:42.080 לעבודה הזאת מאשר הקודמת. NOTE Paragraph 00:04:42.080 --> 00:04:46.230 אבל אז התחלתי לחשוב על מסגרות, ומה הן מייצגות? 00:04:46.230 --> 00:04:48.487 ומסגרת היא רק חלון. 00:04:48.487 --> 00:04:51.566 אני מתכוון, כל המדיה בה אנחנו צופים -- טלוויזיה, קולנוע -- 00:04:51.566 --> 00:04:53.819 הם סוג של מסגרות לתוך העולמות האחרים האלה. 00:04:53.819 --> 00:04:56.507 וחשבתי, ובכן, מעולה. יש לי אותכם במסגרת. 00:04:56.507 --> 00:04:59.634 אבל אני לא רוצה אתכם במסגרת, אני לא רוצה אתכם בתוך חלון, 00:04:59.634 --> 00:05:02.523 אני רוצה אתכם דרך החלון, אני רוצה אתכם בצד השני, 00:05:02.523 --> 00:05:05.598 בעולם, מאכלסים את העולם. NOTE Paragraph 00:05:06.218 --> 00:05:09.123 אז זה מוביל אותי חזרה למציאות מדומה. 00:05:09.123 --> 00:05:11.344 בואו נדבר על מציאות מדומה. 00:05:12.634 --> 00:05:13.934 למרבה הצער, 00:05:13.934 --> 00:05:18.423 דיבור על מציאות מדומה הוא כמו ריקוד על ארכיטקטורה. 00:05:18.423 --> 00:05:25.340 וזה למעשה מישהי רוקדת על ארכיטקטורה במציאות מדומה. 00:05:25.340 --> 00:05:27.823 (צחוק) 00:05:27.823 --> 00:05:31.084 אז, זה קשה להסביר. למה זה קשה להסביר? 00:05:31.084 --> 00:05:34.782 זה קשה מפני שזה מדיום מאוד חוויתי. 00:05:34.782 --> 00:05:36.698 אתם מרגישים שאתם בתוכו. 00:05:36.698 --> 00:05:38.496 זו מכונה, אבל בתוכה, 00:05:38.496 --> 00:05:41.945 זה מרגיש כמו החיים האמיתיים, זה מרגיש האמת. 00:05:41.945 --> 00:05:44.466 ואתם מרגישים נוכחים בעולם שאתם בתוכו 00:05:44.466 --> 00:05:47.689 ואתם מרגישים נוכחים עם האנשים שאתם איתם בתוכו. NOTE Paragraph 00:05:47.689 --> 00:05:51.785 אז, אני עומד להראות לכם דמו של סרט מציאות מדומה: 00:05:51.785 --> 00:05:54.006 גרסת מסך מלא של כל מידע 00:05:54.006 --> 00:05:56.209 שלכדנו כשצילמנו מציאות מדומה. 00:05:56.209 --> 00:05:58.034 אז אנחנו מצלמים בכל כיוון. 00:05:58.034 --> 00:06:00.210 זו מערכת מצלמות שבנינו 00:06:00.210 --> 00:06:03.235 שיש לה מצלמות תלת מימד שמביטות לכל כיוון 00:06:03.235 --> 00:06:05.987 ומיקרופונים דו כיווניים שפונים לכל כיוון. 00:06:05.987 --> 00:06:11.333 אנחנו לוקחים את זה ובונים, בעיקרון, ספירה של עולם שאתם מאכלסים. 00:06:11.333 --> 00:06:14.736 אז מה שאני אראה לכם זה לא המבט לתוך העולם הזה, 00:06:14.736 --> 00:06:18.107 זה בעיקרון כל העולם פרוס למלבן. 00:06:18.107 --> 00:06:21.495 אז הסרט הזה נקרא "עננים מעל סידרה." 00:06:21.495 --> 00:06:25.989 והוא נוצר יחד עם חברת המציאות המדומה שלנו שנקראת VRSE 00:06:25.989 --> 00:06:27.755 והאו"ם, 00:06:27.755 --> 00:06:30.788 ושיתוף פעולה שנקרא גאבו ארורה. 00:06:30.788 --> 00:06:34.625 והלכנו למחנה פליטים סורי בירדן בדצמבר 00:06:34.625 --> 00:06:38.982 וצילמו את הסיפור של ילדה בת 12 בשם סידרה. 00:06:38.982 --> 00:06:42.473 והיא ומשפחתה ברחו מסוריה דרך המדבר לירדן 00:06:42.473 --> 00:06:46.567 והיא חיה במחנה הפליטים הזה בשנה וחצי האחרונות. 00:06:48.207 --> 00:06:50.720 (סרטון) סידרה: שמי סידרה. 00:06:50.720 --> 00:06:52.616 אני בת 12. 00:06:52.616 --> 00:06:54.418 אני בכיתה ה'. 00:06:54.418 --> 00:06:59.605 אני מסוריה, במחוז דרעה, מהעיר אינחיל. 00:06:59.605 --> 00:07:04.843 חייתי פה במחנה הפליטים זעתרי בירדן בשנה וחצי האחרונות. 00:07:06.923 --> 00:07:08.931 יש לי משפחה גדולה: 00:07:08.931 --> 00:07:11.697 שלושה אחים, אחד הוא תינוק. 00:07:11.697 --> 00:07:15.142 הוא בוכה הרבה. 00:07:15.142 --> 00:07:20.197 שאלתי את אבי, אם אני בכיתי כשהייתי תינוקת והוא אמר שלא. 00:07:20.197 --> 00:07:23.821 אני חושבת שהייתי תינוקת חזקה יותר מאחי. NOTE Paragraph 00:07:23.821 --> 00:07:26.731 כ.מ: אז, כשאתם בתוך הקסדה הזו. 00:07:26.731 --> 00:07:28.351 אתם לא רואים את זה כך. 00:07:28.351 --> 00:07:30.423 אתם מביטים מסביב דרך העולם הזה. 00:07:30.423 --> 00:07:35.711 אתם תשימו לב שאתם רואים 360 מעלות באופן מלא, לכל הכיוונים. 00:07:35.711 --> 00:07:38.702 וכשאתם יושבים שם בחדר שלה, צופים בה, 00:07:38.702 --> 00:07:41.115 אתם לא צופים בזה דרך מסך טלוויזיה, 00:07:41.115 --> 00:07:44.523 אתם לא צופים בזה דרך חלון אתם יושבים שם איתה. 00:07:44.523 --> 00:07:48.896 כשאתם מביטים למטה, אתם יושבים על אותה אדמה שהיא יושבת עליה. 00:07:48.915 --> 00:07:50.666 ובגלל זה, 00:07:50.666 --> 00:07:55.054 אתם מרגישים את האנושיות שלה בצורה עמוקה יותר. 00:07:55.054 --> 00:07:59.590 יש לכם אמפטיה גדולה יותר אליה. NOTE Paragraph 00:07:59.590 --> 00:08:05.917 ואני חושב שאנחנו יכולים לשנות דעות עם המכונה הזו. 00:08:05.917 --> 00:08:09.690 וכבר התחלנו לנסות לשנות כמה. 00:08:09.690 --> 00:08:14.536 אז לקחנו את הסרט הזה לפורום הכלכלה העולמי בדאבוס בינואר. 00:08:14.536 --> 00:08:17.022 והראנו אותו לקבוצה של אנשים 00:08:17.022 --> 00:08:21.102 שההחלטות שלהם משפיעות על חיים של מליוני אנשים. 00:08:21.102 --> 00:08:23.220 ואלה אנשים שאולי אחרת 00:08:23.220 --> 00:08:29.484 לא היו יושבים באוהל במחנה פליטים בירדן. 00:08:29.484 --> 00:08:35.813 אבל בינואר, אחר צהריים אחד בשוויץ, 00:08:35.813 --> 00:08:39.429 פתאום כולם מצאו את עצמם שם. 00:08:40.309 --> 00:08:44.489 (מחיאות כפיים) 00:08:46.699 --> 00:08:49.058 והם הושפעו על ידי זה. NOTE Paragraph 00:08:49.058 --> 00:08:52.374 אז אנחנו עומדים לעשות עוד מהם. 00:08:52.374 --> 00:08:55.460 אנחנו עובדים עם האו"ם עכשיו 00:08:55.460 --> 00:08:57.515 כדי לצלם סדרה שלמה של הסרטים האלה. 00:08:57.515 --> 00:09:00.187 רק סיימנו לצלם סיפור בליבריה. 00:09:00.187 --> 00:09:03.633 ועכשיו, אנחנו עומדים לצלם סיפור בהודו. 00:09:03.633 --> 00:09:05.511 ואנחנו לוקחים את הסרטים האלה, 00:09:05.511 --> 00:09:08.036 ואנחנו מראים אותם באו"ם 00:09:08.036 --> 00:09:11.023 לאנשים שעובדים שם ואנשים שמבקרים שם. 00:09:11.023 --> 00:09:12.810 ואנחנו מראים אותם לאנשים 00:09:12.810 --> 00:09:17.274 שיכולים לשנות את החיים של האנשים בתוך הסרטים האלה. NOTE Paragraph 00:09:17.274 --> 00:09:20.955 ושם אני חושב שאנחנו רק מתחילים לגרד את פני השטח 00:09:20.955 --> 00:09:24.614 של הכוח האמיתי של מציאות מדומה. 00:09:24.614 --> 00:09:26.835 זה לא אביזר למשחק וידאו. 00:09:26.835 --> 00:09:31.408 הוא מחבר אנשים לאנשים אחרים בדרך משמעותית 00:09:31.408 --> 00:09:34.873 שמעולם לא ראיתי לפני כן בכל צורה אחרת של מדיה. 00:09:34.873 --> 00:09:38.612 והוא יכול לשנות את התפישה של אנשים אחד על השני. 00:09:38.612 --> 00:09:40.298 וכך אני חושב 00:09:40.298 --> 00:09:43.734 שלמציאות מדומה יש את הפוטנציאל למעשה לשנות את העולם. NOTE Paragraph 00:09:46.604 --> 00:09:49.151 אז, זו מכונה, 00:09:49.151 --> 00:09:54.074 אבל דרך המכונה הזו יש לנו יותר חמלה, 00:09:54.074 --> 00:09:59.667 אנחנו נהפכים ליותר אמפטיים, ואנחנו הופכים ליותר מחוברים. 00:09:59.667 --> 00:10:03.521 ובסופו של דבר, אנחנו הופכים ליותר אנושיים. NOTE Paragraph 00:10:04.491 --> 00:10:05.651 תודה לכם. NOTE Paragraph 00:10:05.651 --> 00:10:08.771 (מחיאות כפיים)