כשהילד או הילדה שלכם אומרים לכם שהם טרנס,
מה עושים?
41% מהטרנסג'נדרים הבוגרים ניסו להתאבד,
בעיקר בגיל ההתבגרות או כמבוגר צעיר.
תמיכה הורית יכולה להפחיד באופן משמעותי
את הסיכון להתאבדות
פי שלושה וחצי,
אבל הורים רבים פוחדים לטעות.
אז מה עליך לעשות אם הילד או הילדה שלך
אומרים שהם טרנסג'נדרים?
הדבר הראשון הוא להבין
שיכול מאוד להיות שהילד צודק.
כמעט בכל המחקרים שמוכרים לי,
אף ילד לא התחרט ששינה מגדר.
דיברתי עם שני אנדוקרינולוגים
שמוכרים ברמה הלאומית
שעובדים עם ילדים טרנסג'נדרים
ומוכר להם מקרה אחד בלבד
של חרטה מתוך אלפי מקרים שבהם הם טיפלו.
בנוסף, מעולם לא פגשתי אדם אחד
ששינה מגדר ושהתחרט על כך.
מעולם לא פגשתי הורה לילד טרנסג'נדר שהתחרט
שהרשה לילד לשנות מגדר.
פגשתי רק הורים
שהתחרטו שלא הרשו לילדים שלהם
לשנות מגדר מוקדם יותר.
בלי קשר לזהות שלהם,
בסופו של דבר יש שתי בחירות:
לדחות או לקבל את ההצהרה שלהם.
אם תדחו אותם, לא משנה מה יקרה בסוף,
אתם תתרמו לנזק שייגרם להם
ותגבירו את הסיכון למחלת נפש.
מחקרים מצביעים על כך
שלא משנה מה קורה מחוץ לבית,
תמיכה משפחתית יכולה להציל את חיי ילדכם!
תמיכה משפחתית יכולה להפחית
סיכון התאבדות פי שלושה וחצי
ושימוש בסמים פי שניים וחצי.
אם בתור הורים אתם דוחים
את הזהות של הילד,
אתם ההשפעה השלילית הגדולה והבריונית ביותר
בחיי הילד שלכם,
יותר מכל התנכלות
או מעשה בריונות בבית הספר.
לכן כשהילד או הילדה שלכם
מספרים לכם משהו על הזהות שלהם,
ואתם מכחישים, אתם בעצם אומרים לו או לה
שהם לא יכולים לסמוך על תחושתם,
שהם לא יכולים לסמוך עליכם שתקשיבו להם,
ושהם לא יכולים לסמוך על עצמם.
הדבר מהווה סביבת ילדות שמבטלת אותם
וסביבות שמבטלות מהוות כר פורה להתפתחות
מחלות נפש רבות וחמורות
שילוו את האדם למשך כל חייו.
אם תבחרו לתמוך בזהות שלהם
לא משנה מה תהיה התוצאה הסופית,
אתם אומרים לילדכם שאפשר לסמוך עליכם,
שהם יוכלו לדבר איתכם.
שמותר להם לסמוך על עצמם ועל תחושותיהם,
ושאתם סומכים עליהם שיבחנו ויבינו את עצמם.
זה חלק מתהליך בריא של בניית יחסי הורה-ילד.
תזכורת:
כ-41% מהטרנסג'נדרים הבוגרים ניסו להתאבד
לפחות פעם אחת,
לרוב, בילדות.
אם תדחו את הצהרת הזהות שלהם
תגבירו את הסיכון להתאבדות.
אם תתמכו בהם, אתם מפחיתים את הסיכונים.
ההשפעה עד כדי כך גדולה,
מחקר אחד על ילדים שעברו שינוי מגדר חברתי
בליווי משפחות תומכות
מדווח ששיעור הדיכאון
אינו שונה מהאחוזים בקרב נוער סיסג'נדרי.
כמו כן, חשוב לזכור
שלפני שהילד פונה להורה בעניין הזה,
אולי חלפו חודשים ואף שנים
שהוא או היא נרדמו בבכי בלילה,
ולא ידעו אם תאהבו אותם בכל זאת.
ההצהרה הזו אינה גחמה.
זוהי הצהרה שחשבו עליה רבות,
וברגע זה יש בידיכם הזדמנות נדירה
להוכיח לילד או לילדה שלכם
שניתן לבטוח בכם,
שהם יוכלים להתוודות בפניכם.
בסופו של דבר, כהורים יש בידכם הבחירה
או להגביר את הסיכון לנזק
והתאבדות בכך שתפגינו דחיה.
או שתוכלו להפחית באופן משמעותי את הסיכון
בכך שתתמכו בזהות שלהם.
הבחירה בידכם.
אל תתנהגו בבריונות כלפי ילדיכם.
(רחש גלי ים)