WEBVTT

00:00:00.937 --> 00:00:02.633
זוהי תמונתו

00:00:02.633 --> 00:00:05.449
של האדם שלאורך שנים רבות

00:00:05.449 --> 00:00:09.170
תכננתי להרוג.

NOTE Paragraph

00:00:09.170 --> 00:00:12.190
זהו אבי,

00:00:12.190 --> 00:00:15.927
קלינטון ג'ורג' 'עין שקית' גראנט.

00:00:15.927 --> 00:00:18.198
קוראים לו 'עין שקית' מאחר ויש לו

00:00:18.198 --> 00:00:22.358
כל הזמן שקיות מתחת לעיניים.

00:00:22.358 --> 00:00:25.134
בתור ילד בן 10, יחד עם אחיי,

00:00:25.134 --> 00:00:29.250
חלמתי לגרד רעל

00:00:29.250 --> 00:00:33.200
מנייר דביק נגד זבובים לתוך הקפה שלו,

00:00:33.200 --> 00:00:35.055
לטחון זכוכית ולפזר אותה

00:00:35.055 --> 00:00:38.044
מעל ארוחת הבוקר שלו,

00:00:38.044 --> 00:00:39.754
לרופף את השטיח על המדרגות

00:00:39.754 --> 00:00:43.482
כך שהוא ימעד וישבור את צווארו.

00:00:43.482 --> 00:00:45.109
אך בבוא מועד הוא תמיד היה

00:00:45.109 --> 00:00:47.361
מדלג מעל המדרגה הרופפת ההיא,

00:00:47.361 --> 00:00:49.190
היה תמיד עוזב את הבית

00:00:49.190 --> 00:00:51.030
מבלי אפילו לקחת לגימה מהקפה

00:00:51.030 --> 00:00:53.818
או חתיכה מהאוכל.

00:00:53.818 --> 00:00:55.104
אם כך, לאורך שנים רבות,

00:00:55.104 --> 00:00:57.064
פחדתי שאבי ימות

00:00:57.064 --> 00:00:59.138
לפני שתהיה לי אפשרות להרוג אותו.

00:00:59.138 --> 00:01:03.730
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:03.730 --> 00:01:06.721
עד שאמנו ביקשה ממנו לעזוב

00:01:06.721 --> 00:01:08.378
ולא לחזור,

00:01:08.378 --> 00:01:12.634
'עין השקית' היה מפלצת מזעזעת.

00:01:12.634 --> 00:01:16.219
הוא כל הזמן היה על סף עצבים,

00:01:16.219 --> 00:01:19.827
ממש כמוני, כפי שאתם רואים.

00:01:19.827 --> 00:01:23.127
הוא היה עובד בלילות 
ב-ווקסהול מוטורס בלוטון

00:01:23.127 --> 00:01:26.286
והיה דורש שקט מוחלט בכל רחבי הבית,

00:01:26.286 --> 00:01:28.958
כך שכאשר היינו חוזרים מבית הספר

00:01:28.958 --> 00:01:30.998
ב-3:30 אחרי צהריים, היינו מצטופפים

00:01:30.998 --> 00:01:34.248
ליד הטלוויזיה, כמעט כמו מפצחי כספות,

00:01:34.248 --> 00:01:36.734
היינו מסובבים את ידית הווליום

00:01:36.734 --> 00:01:39.527
של הטלוויזיה עד שהיה אפשר בקושי לשמוע.

00:01:39.527 --> 00:01:41.838
ולפעמים, כשהיינו כך,

00:01:41.838 --> 00:01:44.270
כל כך הרבה ש-ש-ש, כל כך הרבה ש-ש-ש

00:01:44.270 --> 00:01:46.135
היה בתוך הבית

00:01:46.135 --> 00:01:48.110
שדמיינתי לעצמי שאנחנו

00:01:48.110 --> 00:01:51.610
צוות גרמני על צוללת

00:01:51.610 --> 00:01:54.102
שמזדחלת לאורך קרקעית האוקיאנוס

00:01:54.102 --> 00:01:55.918
בעוד שלמעלה, על פני המים,

00:01:55.918 --> 00:01:59.663
אוניית הוד מלכותו 'עין שקית' עושה סיור

00:01:59.663 --> 00:02:01.790
מוכנה לפסוק דיני מוות

00:02:01.790 --> 00:02:05.777
בצליל ראשון שיטריד אותה.

NOTE Paragraph

00:02:05.777 --> 00:02:08.712
אז זה היה השיעור

00:02:08.712 --> 00:02:10.160
"לא למשוך תשומת לב לעצמך

00:02:10.160 --> 00:02:12.424
בין אם בבית ובין אם מחוצה לו".

00:02:12.424 --> 00:02:15.110
אולי זה היה שיעור של מהגרים.

00:02:15.110 --> 00:02:18.280
היינו אמורים להיות תחת הרדאר,

00:02:18.280 --> 00:02:19.775
כך שלא ממש הייתה תקשורת

00:02:19.775 --> 00:02:22.936
בין 'עין השקית' לביננו 
וביננו לבין 'עין השקית',

00:02:22.936 --> 00:02:25.170
והצליל שהכי היינו מצפים לו,

00:02:25.170 --> 00:02:27.298
אתם יודעים כשאתה ילד ואתה רוצה

00:02:27.298 --> 00:02:30.736
שהאבא שלך יבוא הביתה שיהיה לכולם שמח

00:02:30.736 --> 00:02:32.490
ואתה מחכה לצליל הזה של דלת שנפתחת.

00:02:32.490 --> 00:02:33.746
אז הצליל שהיינו מצפים לו

00:02:33.746 --> 00:02:35.639
היה הצליל של הדלת שנסגרת,

00:02:35.639 --> 00:02:40.347
מה שמשמעו היה שהוא הלך ולא יחזור.

NOTE Paragraph

00:02:40.347 --> 00:02:43.806
אז לאורך שלושה עשורים,

00:02:43.806 --> 00:02:46.847
אף פעם לא פגשתי את אבי ולא הוא אותי.

00:02:46.847 --> 00:02:48.615
מעולם לא דיברנו לאורך שלושה עשורים,

00:02:48.615 --> 00:02:50.416
ואז לפני כשנתיים החלטתי

00:02:50.416 --> 00:02:54.687
להפנות עליו את הזרקור.

NOTE Paragraph

00:02:54.687 --> 00:02:56.575
"אתה תחת פיקוח.

00:02:56.575 --> 00:02:58.431
באמת.

00:02:58.431 --> 00:03:00.495
אתה תחת פיקוח".

00:03:00.495 --> 00:03:03.159
זו הייתה המנטרה שלו כלפינו, הילדים שלו.

00:03:03.159 --> 00:03:04.832
פעם אחר פעם הוא היה אומר לנו את זה.

00:03:04.832 --> 00:03:07.935
ואלו היו שנות ה-70, זה היה לוטון,

00:03:07.935 --> 00:03:09.564
שבה הוא עבד ב-ווקסהול מוטורס,

00:03:09.564 --> 00:03:11.391
והוא היה ג'מייקני.

00:03:11.391 --> 00:03:12.450
וכוונתו הייתה,

00:03:12.450 --> 00:03:14.593
שבתור ילד של מהגר ג'מייקני

00:03:14.593 --> 00:03:16.479
הינך נמצא תחת פיקוח

00:03:16.479 --> 00:03:18.136
כדי לראות לאן דרכך תפנה, לראות האם

00:03:18.136 --> 00:03:22.255
תתאים לסטריאוטיפ של האומה שאירחה אותך,

00:03:22.255 --> 00:03:24.855
זה של היותך חלש, עצלן,

00:03:24.855 --> 00:03:27.416
שגורלך הוא חיי פשע.

00:03:27.416 --> 00:03:29.150
אתה תחת פיקוח,

00:03:29.150 --> 00:03:33.493
אז תפתיע אותם.

00:03:33.493 --> 00:03:37.771
לשם כך, 'עין השקית' וחבריו,

00:03:37.771 --> 00:03:39.426
בעיקר ג'מייקניים,

00:03:39.426 --> 00:03:43.180
הביאו לידי מימוש חוכמה ג'מייקנית אחת:

00:03:43.180 --> 00:03:45.794
תפנה אל העולם עם הצד הכי טוב שלך,

00:03:45.794 --> 00:03:48.068
תראה לעולם את הפנים הכי יפות שלך.

NOTE Paragraph

00:03:48.068 --> 00:03:49.842
אם ראיתם תמונות

00:03:49.842 --> 00:03:51.978
של אנשי הקריבים שהגיעו

00:03:51.978 --> 00:03:53.630
בשנות ה-40 וה-50,

00:03:53.630 --> 00:03:55.026
אתם בטח שמתם לב שגברים רבים

00:03:55.026 --> 00:03:56.915
לבשו כובעי לבד.

00:03:56.915 --> 00:04:00.556
עכשיו, לא הייתה מסורת של
חבישת כובעי לבד בג'מייקה.

00:04:00.556 --> 00:04:03.499
הם המציאו את המסורת הזאת עם הגעתם לכאן.

00:04:03.499 --> 00:04:05.266
הם רצו להקרין את עצמם במובן מסוים

00:04:05.266 --> 00:04:07.600
שהם רצו שיתפשו אותם,

00:04:07.600 --> 00:04:09.031
כך שאיך שהם נראו

00:04:09.031 --> 00:04:11.974
ואילו שמות הם מעניקים לעצמם

00:04:11.974 --> 00:04:13.646
היו מגדירים את זהותם.

00:04:13.646 --> 00:04:19.135
אז 'עין השקית' הוא קרח 
ובעל שקיות מתחת לעיניים.

00:04:19.135 --> 00:04:23.147
מגפיים מסודרות, היה קפדן 
ביותר למצב הנעליים שלו.

00:04:23.147 --> 00:04:25.859
מודאג תמיד מודאג.

00:04:25.859 --> 00:04:28.588
לשעון יש יד אחת יותר ארוכה מהשנייה.

00:04:28.588 --> 00:04:32.236
(צחוק)

00:04:32.236 --> 00:04:35.610
והבחור שאהבתי יותר מכולם היה 
הבחור שהם קראו לו 'בגדי-קיץ'.

00:04:35.610 --> 00:04:37.444
כש'בגדי-קיץ' הגיע לארץ הזאת

00:04:37.444 --> 00:04:39.563
מג'מייקה בשנות ה-60 המוקדמות, הוא התעקש

00:04:39.563 --> 00:04:41.940
ללבוש חליפות קיץ קלות,

00:04:41.940 --> 00:04:43.596
בכל מזג אוויר,

00:04:43.596 --> 00:04:44.934
ובמהלך חקירתי של חייהם,

00:04:44.934 --> 00:04:47.910
שאלתי את אמי, "מה קרה ל'בגדי-קיץ'?"

00:04:47.910 --> 00:04:52.737
והיא אמרה "הוא הצטנן ומת." 
(צחוק)

00:04:52.737 --> 00:04:54.593
אך אנשים כמו 'בגדי-קיץ'

00:04:54.593 --> 00:04:56.055
לימדו מהי חשיבותו 
של הסטייל.

00:04:56.055 --> 00:04:58.177
אולי הם הגזימו עם הסטייל שלהם

00:04:58.177 --> 00:05:01.393
כי הם חשבו שהם לא נחשבים

00:05:01.393 --> 00:05:03.497
לאנשים מתורבתים,

00:05:03.497 --> 00:05:06.313
והם השליכו את היחס הזה של דורם

00:05:06.313 --> 00:05:08.913
או את החרדות שלהם עלינו, הדור הבא,

00:05:08.913 --> 00:05:11.100
עד כדי כך שבזמן שגדלתי,

00:05:11.100 --> 00:05:13.473
אם בחדשות טלוויזיה או רדיו

00:05:13.473 --> 00:05:14.981
דיווחו על אדם שחור

00:05:14.981 --> 00:05:16.665
שעבר על החוק -

00:05:16.665 --> 00:05:20.329
שוד, רצח, פריצה -

00:05:20.329 --> 00:05:23.881
התכווצנו יחד עם ההורים שלנו,

00:05:23.881 --> 00:05:26.545
כי הם אכזבו את הצד שלנו.

00:05:26.545 --> 00:05:27.998
אתה לא יצגת רק את עצמך.

00:05:27.998 --> 00:05:29.740
יצגת את הקבוצה,

00:05:29.740 --> 00:05:34.248
וזה היה דבר מזעזע לקבל אותו,

00:05:34.248 --> 00:05:36.512
במובן מסוים, שאתה אולי היית

00:05:36.512 --> 00:05:40.656
נתפס באותה צורה.

00:05:40.656 --> 00:05:44.428
אז זה מה שהיה צריך להילחם נגדו.

00:05:44.428 --> 00:05:48.709
אבא שלנו והרבה מהקולגות שלו

00:05:48.709 --> 00:05:52.170
הפגינו מעין העברה אך לא קבלה.

00:05:52.170 --> 00:05:54.392
הם היו בנויים להעביר אך לא לקבל.

00:05:54.392 --> 00:05:57.243
עלינו היה להיות בשקט.

00:05:57.243 --> 00:05:58.596
כשאבא טרח ודיבר איתנו,

00:05:58.596 --> 00:06:01.461
זה היה מגובה תודעתו.

00:06:01.461 --> 00:06:03.049
הם דבקו בוודאות באמונתם

00:06:03.049 --> 00:06:07.178
שהספק יחתור תחתיהם.

00:06:07.178 --> 00:06:10.769
אך כשאני עובד בבית שלי

00:06:10.769 --> 00:06:14.620
וכותב, אחרי יום של כתיבה, אני ממהר למטה

00:06:14.620 --> 00:06:17.926
ואני מאוד מתלהב לדבר על 
מרקוס גארווי או בוב מארלי

00:06:17.926 --> 00:06:20.790
ומילים מחליקות מפי כמו פרפרים

00:06:20.790 --> 00:06:23.286
ואני כל כך מתלהב שהילדים שלי עוצרים אותי,

00:06:23.286 --> 00:06:26.966
והם אומרים, "אבא, לאף אחד לאכפת."

00:06:26.966 --> 00:06:30.956
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:30.956 --> 00:06:32.870
אבל האמת היא שכן אכפת להם.

00:06:32.870 --> 00:06:34.433
הם חוצים את הגבול.

00:06:34.433 --> 00:06:36.940
איכשהו הם מוצאים את דרכם אליך.

00:06:36.940 --> 00:06:40.544
הם מגבשים את חייהם 
בהתאם לנרטיב של החיים שלך,

00:06:40.544 --> 00:06:44.570
אולי איך שעשיתי את זה עם האבא והאמא שלי,

00:06:44.570 --> 00:06:47.184
ואולי איך ש'עין שקית' עשה עם אבא שלו.

00:06:47.184 --> 00:06:48.826
וזה היה לי יותר ברור

00:06:48.826 --> 00:06:51.784
ככל שהתבוננתי בחיים שלו

00:06:51.784 --> 00:06:54.840
ומבין, כמו שהם אומרים,

00:06:54.840 --> 00:06:56.152
כך אומרים האינדיאנים,

00:06:56.152 --> 00:06:57.781
"אל תבקר אדם אחר עד שהלכת

00:06:57.781 --> 00:07:00.093
עם המוקסינים שלו."

NOTE Paragraph

00:07:00.093 --> 00:07:02.992
אך בהסתכלות על חייו, זה היה בסדר

00:07:02.992 --> 00:07:06.260
ומאוד פשוט להציג

00:07:06.260 --> 00:07:09.240
חיי קריבים באנגליה בשנות ה-70

00:07:09.240 --> 00:07:14.224
עם קערות עם פירות מפלסטיק,

00:07:14.224 --> 00:07:17.288
אריחי תקרה מפוליסטירן,

00:07:17.288 --> 00:07:19.576
ספות תמיד מכוסות

00:07:19.576 --> 00:07:22.948
בכיסויים השקופים שאיתם הן הגיעו מהחנות.

00:07:22.948 --> 00:07:24.800
אבל מה שיותר קשה לנווט הוא

00:07:24.800 --> 00:07:26.292
הנוף הרגשי

00:07:26.292 --> 00:07:28.262
בין הדורות,

00:07:28.262 --> 00:07:33.000
והמשל הישן שעם גיל באה החוכמה

00:07:33.000 --> 00:07:35.045
אינו נכון.

00:07:35.045 --> 00:07:38.528
עם גיל באות מסיכות הנכבדות

00:07:38.528 --> 00:07:41.896
והמסכות של אמיתות לא נוחות.

NOTE Paragraph

00:07:41.896 --> 00:07:44.668
אבל מה שהיה נכון לגבי ההורים שלי,

00:07:44.668 --> 00:07:47.144
אימי ואבי שלי הלכו עם זה,

00:07:47.144 --> 00:07:49.912
הם לא סמכו על המדינה בנוגע לחינוך שלי.

00:07:49.912 --> 00:07:52.402
אז תקשיבו איך אני נשמע.

00:07:52.402 --> 00:07:56.684
הם היו נחושים לשלוח אותי לבית ספר פרטי,

00:07:56.684 --> 00:07:58.441
אבל אבא שלי עבד בווקסהול מוטורס.

00:07:58.441 --> 00:08:02.232
זה קצת קשה לממן לימודים בבית ספר פרטי

00:08:02.232 --> 00:08:04.872
ולהאכיל צבא של ילדים.

00:08:04.872 --> 00:08:06.856
אני זוכר שניגשתי לבית הספר

00:08:06.856 --> 00:08:08.980
למבחן קבלה, ואבי אמר

00:08:08.980 --> 00:08:12.580
לכומר - זה היה בית ספר קתולי -

00:08:12.580 --> 00:08:16.807
הוא רצה 'חינוח' יותר טוב לילד שלו,

00:08:16.807 --> 00:08:19.735
אבל באותו זמן הוא, האבא שלי,

00:08:19.735 --> 00:08:22.375
מעולם לא הצליח לעבור "וורמס",

00:08:22.375 --> 00:08:24.995
שלא לדבר על מבחני קבלה.

00:08:24.995 --> 00:08:26.940
אך בכדי לממן את הלימודים שלי,

00:08:26.940 --> 00:08:29.663
הוא היה צריך לעשות כמה עסקים מפוקפקים,

00:08:29.663 --> 00:08:32.765
אז אבא שלי החליט לממן את הלימודים שלי

00:08:32.765 --> 00:08:36.369
באמצעות סחר לא חוקי מהבגז' של האוטו שלו,

00:08:36.369 --> 00:08:37.801
וזה היה עוד יותר בעייתי בגלל

00:08:37.801 --> 00:08:39.961
שאבא שלי, זה לא היה האוטו שלו דרך אגב.

00:08:39.961 --> 00:08:41.769
האבא שלי שאף לאוטו כזה,

00:08:41.769 --> 00:08:43.845
אבל לאבא שלי היה מיני מעוך,

00:08:43.845 --> 00:08:48.343
ומעולם לא, בהיותו ג'מייקני 
שהיגר למדינה הזאת,

00:08:48.343 --> 00:08:50.696
מעולם לא היה לו רישיון נהיגה,

00:08:50.696 --> 00:08:54.260
מעולם לא היה לו ביטוח או מס כבישים או טסט.

00:08:54.260 --> 00:08:56.199
הוא חשב, "אני יודע לנהוג;

00:08:56.199 --> 00:08:59.279
למה אני צריך אסמכתא של המדינה?"

00:08:59.279 --> 00:09:01.511
אבל העניינים הסתבכו כשהמשטרה
הייתה עוצרת

00:09:01.511 --> 00:09:03.724
והמשטרה הייתה עוצרת אותנו הרבה,

00:09:03.724 --> 00:09:04.941
והתלהבתי מהדרך שבה

00:09:04.941 --> 00:09:06.840
אבא שלי התמודד עם המשטרה.

00:09:06.840 --> 00:09:09.648
הוא באופן מיידי היה מקדם את השוטר,

00:09:09.648 --> 00:09:13.735
כך שהשוטר בלוגס היה הופך
לבלש חוקר בלוגס

00:09:13.735 --> 00:09:14.919
במהלכה של השיחה

00:09:14.919 --> 00:09:16.903
והיה מנופף לנו לשלום בשמחה.

00:09:16.903 --> 00:09:18.771
אבי הציג אם כך למה שבג'מייקה 
אנחנו

00:09:18.771 --> 00:09:22.953
מכנים "לשחק אותה טיפש בכדי לתפוס חכם".

00:09:22.953 --> 00:09:26.322
אבל זה גם הוסיף לרעיון

00:09:26.322 --> 00:09:28.128
שבעצם הוא היה מתכופף

00:09:28.128 --> 00:09:30.432
או מתגמד על ידי השוטר -

00:09:30.432 --> 00:09:32.249
כילד בן 10, ראיתי את זה -

00:09:32.249 --> 00:09:34.820
אך כמו כן הייתה אמביוולנטיות 
לעבר סמכות.

00:09:34.820 --> 00:09:36.465
כך שמצד אחד, היה

00:09:36.465 --> 00:09:38.092
לעג לסמכות,

00:09:38.092 --> 00:09:40.408
אך מצד שני, היה כבוד

00:09:40.408 --> 00:09:42.229
לסמכות,

00:09:42.229 --> 00:09:44.184
ולאנשים הללו מהקאריבים

00:09:44.184 --> 00:09:48.321
הייתה צייתנות אדירה לסמכות,

00:09:48.321 --> 00:09:50.529
וזהו דבר מאוד בולט, מאוד
מוזר במובן מסויים,

00:09:50.529 --> 00:09:53.633
מכיוון ומהגרים הם אנשים מאוד אמיצים.

00:09:53.633 --> 00:09:56.393
הם עוזבים את בתיהם. אבי ואימי

00:09:56.393 --> 00:10:00.320
עזבו את ג'מייקה ונסעו 6000 קילומטר,

00:10:00.320 --> 00:10:04.144
ועדיין, הם הפכו ילדותיים מהמסע.

00:10:04.144 --> 00:10:05.912
הם היו ביישנים,

00:10:05.912 --> 00:10:07.361
ואיפשהו בדרך,

00:10:07.361 --> 00:10:09.202
הסדר הקבוע של הדברים התהפך.

00:10:09.202 --> 00:10:12.689
הילדים הפכו להורים.

NOTE Paragraph

00:10:14.646 --> 00:10:17.143
אנשי הקאריביים הגיעו למדינה הזו 
עם תכנית לחמש שנים:

00:10:17.143 --> 00:10:19.142
הם יעבדו, קצת כסף,
ואז יחזרו,

00:10:19.142 --> 00:10:21.965
אבל חמש שנים הפכו ל 10, 10 הפכו ל 15,

00:10:21.965 --> 00:10:24.310
ולפני ששמו לב,
מחליפים את הטפטים,

00:10:24.310 --> 00:10:27.942
ובנקודה הזו, אתה יודע שאתה כאן
בכדי להישאר.

00:10:27.942 --> 00:10:30.406
אפילו שישנה הרגשת מקריות שכזו

00:10:30.406 --> 00:10:32.853
שהורינו הרגישו לגבי להיות כאן,

00:10:32.853 --> 00:10:37.040
אבל אנחנו הילדים ידענו שזהו סוף המשחק.

00:10:37.040 --> 00:10:39.798
אני חושב שהייתה הרגשה

00:10:39.798 --> 00:10:45.148
שהם לא יוכלו להמשיך עם האידאלים

00:10:45.148 --> 00:10:47.155
של החיים שלהם הם ציפו.

00:10:47.155 --> 00:10:49.137
המציאות הייתה מאוד שונה.

00:10:49.137 --> 00:10:51.211
וזה היה גם נכון לגבי המציאות

00:10:51.211 --> 00:10:52.629
הניסיון לחנך אותי.

00:10:52.629 --> 00:10:56.691
אחרי שהחל את התהליך,
אבי לא המשיך.

00:10:56.691 --> 00:10:59.419
זה נשאר בידי אימי לחנך אותי,

00:10:59.419 --> 00:11:02.140
וכמו שג'ורג' לאמינג יגיד,

00:11:02.140 --> 00:11:05.919
זו הייתה אימי שגידלה אותי.

NOTE Paragraph

00:11:05.919 --> 00:11:08.261
אפילו בהיעדרו, המנטרה הנושנת נשארה:

00:11:08.261 --> 00:11:09.948
אתה נמצא תחת פיקוח.

00:11:09.948 --> 00:11:13.150
אבל מודעות קפדנית כל כך מרובה יכולה
להביא לחרדה,

00:11:13.150 --> 00:11:15.399
עד ששנים לאחר מכן, כשהייתי חוקר

00:11:15.399 --> 00:11:16.713
למה כל כך הרבה גברים שחורים

00:11:16.713 --> 00:11:18.844
אובחנו כחולים בסכיזופרניה,

00:11:18.844 --> 00:11:21.351
פי שישה מאשר מה שמצופה,

00:11:21.351 --> 00:11:24.623
לא הופתעתי לשמוע את הפסיכיאטר אומר,

00:11:24.623 --> 00:11:29.081
"אנשים שחורים הם מלומדים בפארנויה."

00:11:29.081 --> 00:11:32.952
ואני תוהה מה 'עין שקית' יסיק מכך.

NOTE Paragraph

00:11:32.952 --> 00:11:35.479
ועכשיו, גם לי היה ילד בן 10,

00:11:35.479 --> 00:11:38.328
והסבתי את תשומת ליבי ל'עין שקית'

00:11:38.328 --> 00:11:39.704
והלכתי לחפש אותו.

00:11:39.704 --> 00:11:43.306
הוא היה עדיין בלוטון, עכשיו כבר בן 82,

00:11:43.306 --> 00:11:46.946
ולא ראיתי אותו כבר כ 30 שנה.

00:11:46.946 --> 00:11:48.544
וכשהוא פתח את הדלת,

00:11:48.544 --> 00:11:52.448
ראיתי אדם כזה קטן, עם עיניים מחייכות,

00:11:52.448 --> 00:11:54.791
והוא חייך, ומעולם לא ראיתי אותו מחייך.

00:11:54.791 --> 00:11:57.839
מאוד התבלבלתי מזה.

00:11:57.839 --> 00:12:00.900
אבל התישבנו, והיה עימו
חבר קריביאני,

00:12:00.900 --> 00:12:03.455
והם דיברו על דברים עברו,

00:12:03.455 --> 00:12:05.929
ואבי היה מסתכל עלי,

00:12:05.929 --> 00:12:07.583
והוא הסתכל עלי כאילו אני

00:12:07.583 --> 00:12:11.227
אעלם באורך פלא כשם שהופעתי.

00:12:11.227 --> 00:12:13.463
והוא פנה לחברו ואמר,

00:12:13.463 --> 00:12:16.423
"לילד הזה ולי יש חיבור עמוק, עמוק מאוד,

00:12:16.423 --> 00:12:19.383
חיבור עמוק מאוד."

00:12:19.383 --> 00:12:20.780
אבל אני מעולם לא הרגשתי אותו.

00:12:20.780 --> 00:12:23.559
אם היה דופק, הוא היה מאוד חלש

00:12:23.559 --> 00:12:26.383
או אפילו לא קיים.

00:12:26.383 --> 00:12:28.223
וכמעט והרגשתי שבמהלך האיחוד הזה

00:12:28.223 --> 00:12:32.840
כמו נמצאתי באודישן לתפקיד הבן של אבי.

NOTE Paragraph

00:12:32.840 --> 00:12:34.832
כשהספר יצא לאור,

00:12:34.832 --> 00:12:36.568
הוא קיבל ביקורות יפות בעיתונים,

00:12:36.568 --> 00:12:39.840
אבל העיתון הפופולרי 
בלוטון הוא לא הגארדיאן,

00:12:39.840 --> 00:12:42.127
אלא חדשות לוטון,

00:12:42.127 --> 00:12:45.903
וחדשות לוטון פרסם כותרת על הספר,

00:12:45.903 --> 00:12:51.122
"הספר שאולי ירפא ניתוק בן 32 שנה."

00:12:51.122 --> 00:12:54.434
והבנתי שזה עלול ליצג גם

00:12:54.434 --> 00:12:56.337
את הפער והנתק בין דור אחד לזה שבא אחריו,

00:12:56.337 --> 00:13:00.341
בין אנשים כמוני לבין אלו מהדור של אבי,

00:13:00.341 --> 00:13:02.589
אבל אין מסורת בחיים הקאריביים

00:13:02.589 --> 00:13:04.693
של ספרי זכרונות או ביוגרפיות.

00:13:04.693 --> 00:13:08.777
המסורת היא שאתה לא מדבר על עניינים 
פרטיים בפומבי.

00:13:08.777 --> 00:13:13.433
אבל אני שמחתי על הכותרת, דווקא חשבתי 
לעצמי, כן,

00:13:13.433 --> 00:13:15.329
ישנה אפשרות שזה

00:13:15.329 --> 00:13:19.522
יצית שיחות שלעולם לא ערכנו עד כה.

00:13:19.522 --> 00:13:23.726
זה יסגור את פער הדורות, אולי.

00:13:23.726 --> 00:13:26.253
זה יכול להיות הכלי לתיקון.

00:13:26.253 --> 00:13:28.654
ואפילו התחלתי להרגיש שהספר הזה

00:13:28.654 --> 00:13:31.542
אולי יראה בעיני אבי

00:13:31.542 --> 00:13:35.718
כמעשה של מסירות הבן.

NOTE Paragraph

00:13:35.718 --> 00:13:39.453
טיפש מסכן שמשלה את עצמו.

00:13:39.453 --> 00:13:43.494
"שקית עין" הרגיש עקוץ ממה שהוא הרגיש

00:13:43.494 --> 00:13:46.353
כאוורור כל חסרונותיו לעיני הציבור.

00:13:46.353 --> 00:13:49.254
הוא נעקץ מהבגידה שלי,

00:13:49.254 --> 00:13:51.326
והוא הלך לעיתונים יום אחרי

00:13:51.326 --> 00:13:52.510
ודרש תגובה,

00:13:52.510 --> 00:13:54.742
והוא קיבל אותה דרך הכותרת

00:13:54.742 --> 00:13:57.902
" 'עין שקית' נושך בחזרה."

00:13:57.902 --> 00:14:00.870
ומדובר היה בשיחזור מהבהב של הבגידה שלי.

00:14:00.870 --> 00:14:03.748
לא הייתי בנו יותר.

00:14:03.748 --> 00:14:05.829
הוא ראה זאת בדמיונו איך שמו

00:14:05.829 --> 00:14:08.197
נגרר בבוץ, והוא לא היה מוכן להרשות זאת.

00:14:08.197 --> 00:14:10.782
הוא היה חייב להחזיר את כבודו, 
וזה מה שהוא עשה,

00:14:10.782 --> 00:14:13.210
ובהתחלה, למרות שהייתי מאוכזב,

00:14:13.210 --> 00:14:14.890
גדלתי להעריץ את העמדה הזו.

00:14:14.890 --> 00:14:18.293
הייתה עדיין אש שזרמה בעורקיו,

00:14:18.293 --> 00:14:21.910
אפילו שהיה כבר בן 82.

00:14:21.910 --> 00:14:24.472
ואם המחיר היה שנחזור

00:14:24.472 --> 00:14:27.703
לעוד 30 שנה של שתיקה,

00:14:27.703 --> 00:14:33.663
כמו שאבי היה אומר, "אם כך, אז זה כך."

NOTE Paragraph

00:14:33.663 --> 00:14:36.855
ג'אמייקנים יגידו לכם שאין דברים כאלו כמו 
עובדות,

00:14:36.855 --> 00:14:38.880
יש רק גרסאות.

00:14:38.880 --> 00:14:41.361
אנחנו נספר לעצמנו את הגרסא של הסיפור

00:14:41.361 --> 00:14:44.216
שאיתה אנחנו מסוגלים לחיות הכי טוב.

00:14:44.216 --> 00:14:46.743
כל דור בונה אידיאל

00:14:46.743 --> 00:14:48.810
שהוא אינו מעוניין או לפעמים אינו יכול

00:14:48.810 --> 00:14:51.118
לפרק,

00:14:51.118 --> 00:14:54.764
אבל בכתיבת הגרסא שלי, הסיפור

00:14:54.764 --> 00:14:56.832
החל להשתנות,

00:14:56.832 --> 00:15:00.826
והוא היה מנותק ממני.

00:15:00.826 --> 00:15:03.755
איבדתי את שנאתי לאבי.

00:15:03.755 --> 00:15:08.239
כבר לא רציתי שהוא ימות או לרצוח אותו,

00:15:08.239 --> 00:15:12.483
והרגשתי חופשי,

00:15:12.483 --> 00:15:17.347
הרבה יותר חופשי משהרגשתי אי פעם.

00:15:17.347 --> 00:15:19.227
ואני תוהה האם החופשיות הזו

00:15:19.227 --> 00:15:22.142
יכולה לעבור אליו.

NOTE Paragraph

00:15:24.218 --> 00:15:28.570
באיחוד הראשוני ההוא,

00:15:28.570 --> 00:15:30.946
היכה בי הרעיון שיש לי

00:15:30.946 --> 00:15:34.390
מעט מאוד תמונות של עצמי

00:15:34.390 --> 00:15:36.764
כילד צעיר.

00:15:36.764 --> 00:15:38.954
זוהי תמונה שלי,

00:15:38.954 --> 00:15:41.271
בן תשעה חודשים.

00:15:41.271 --> 00:15:43.193
בתמונה המקורית,

00:15:43.193 --> 00:15:46.146
אני מורם על ידי אבי, 'עין שקית',

00:15:46.146 --> 00:15:48.390
אך כשהורי נפרדו, אימי

00:15:48.390 --> 00:15:51.160
הוקיעה אותו מכל נבכי חיינו.

00:15:51.160 --> 00:15:55.224
היא לקחה זוג מספריים וחתכה
אותו מכל תמונה,

00:15:55.224 --> 00:15:58.766
ובמשך שנים, אמרתי לעצמי 
שהאמת של התמונה הזו

00:15:58.766 --> 00:16:01.770
היא שאתה לבד,

00:16:01.770 --> 00:16:04.570
אתה חסר תמיכה.

00:16:04.570 --> 00:16:06.842
אבל ישנה דרך אחרת להסתכל על התמונה הזו.

00:16:06.842 --> 00:16:09.418
זוהי תמונה שיש לה את הפוטנציאל

00:16:09.418 --> 00:16:11.922
לאיחוד,

00:16:11.922 --> 00:16:14.710
פוטנציאל להתאחד עם אבי,

00:16:14.710 --> 00:16:18.774
ובכמיהתי להיות מוחזק על ידי אבי,

00:16:18.774 --> 00:16:21.274
אני החזקתי אותו לכיוון האור.

NOTE Paragraph

00:16:21.274 --> 00:16:24.210
באיחוד הראשוני ההוא,

00:16:24.210 --> 00:16:26.512
היו רגעים מאוד מביכים ולחוצים,

00:16:26.512 --> 00:16:27.854
וכדי להפיג את המתח,

00:16:27.854 --> 00:16:31.192
החלטנו לצאת להליכה.

00:16:31.192 --> 00:16:33.193
ובזמן שהלכנו, היכה בי

00:16:33.193 --> 00:16:35.464
שאני שבתי להיות הילד

00:16:35.464 --> 00:16:38.957
אפילו שעכשיו כבר הייתי יותר גבוה מאבי.

00:16:38.957 --> 00:16:41.208
הייתי גבוה מאבי במעל ל 30 סנטימטרים.

00:16:41.208 --> 00:16:43.816
הוא עדיין היה האיש הגדול,

00:16:43.816 --> 00:16:48.537
והשתדלתי להתאים את עצמי לצעדיו.

00:16:48.537 --> 00:16:50.114
והבנתי שהוא הולך

00:16:50.114 --> 00:16:52.890
כאילו הוא עדיין הינו תחת פיקוח,

00:16:52.890 --> 00:16:55.801
אבל הערצתי את הליכתו.

00:16:55.801 --> 00:16:58.129
הוא הלך כמו גבר

00:16:58.129 --> 00:17:01.000
הנמצא בצד המפסיד של גמר 
גביע הפוטבול

00:17:01.000 --> 00:17:04.952
העולה במדרגות כדי לאסוף
את מדליית ההשתתפות שלו.

00:17:04.952 --> 00:17:08.576
היה כבוד בתבוסה.

NOTE Paragraph

00:17:08.576 --> 00:17:10.993
תודה רבה.

NOTE Paragraph

00:17:10.993 --> 00:17:11.871
(מחיאות כפיים)