WEBVTT 00:00:00.000 --> 00:00:00.330 בסרטון הקודם דברנו על האופן בו התא משתמש 00:00:00.330 --> 00:00:03.150 במשאבת נתרן-אשלגן ובATP כדי לשמר את הבדלי הפוטנציאל שלו 00:00:03.150 --> 00:00:08.280 בין פנים תא העצב או פנים הנוירון 00:00:08.280 --> 00:00:11.110 ובין הצד החיצון - וככלל 00:00:11.110 --> 00:00:13.680 הצד החיצון הוא בעל מטען יותר חיובי מהצד הפנימי. 00:00:13.680 --> 00:00:15.330 ישנו הפרש פוטנציאלי של מינוס 70 מיליוולט 00:00:15.330 --> 00:00:19.290 בין הצד הפנימי והצד החיצוני. 00:00:19.290 --> 00:00:21.000 אנו קוראים לזה מינוס כי הצד החיצוני הוא יותר חיובי 00:00:21.000 --> 00:00:25.340 אם נחסיר מספר יותר חיובי ממספר פחות חיובי 00:00:25.340 --> 00:00:27.480 נקבל מספר שלילי, וכאן זה יהיה מינוס 70. 00:00:27.480 --> 00:00:29.730 אז אמרנו שזה יהיה הבסיס להבנה 00:00:29.730 --> 00:00:32.880 של האופן שבו תאי העצב מעבירים אותות. 00:00:32.880 --> 00:00:35.690 וכדי להבין זאת - נתאר את הבסיס 00:00:35.690 --> 00:00:38.730 המונח מעל לבסיס ההוא. 00:00:38.730 --> 00:00:39.490 זה כנראה יבהיר יותר טוב 00:00:39.490 --> 00:00:42.710 את העברת האותות של תאי העצב. 00:00:42.710 --> 00:00:43.760 ובעצם זה יסביר גם מדוע יש לתאים האלה 00:00:43.760 --> 00:00:45.910 מעטפת מיאלין וגם את קשרי Ranvier, וכן מדוע 00:00:45.910 --> 00:00:49.070 יש להם את כל השלוחות האלה. 00:00:49.070 --> 00:00:50.120 נקווה שזה יובן יותר טוב. 00:00:50.120 --> 00:00:52.390 ישנן שני סוגי אופנים שבהם 00:00:52.390 --> 00:00:55.250 הפוטנציאל יכול לעבור. 00:00:55.250 --> 00:00:57.160 שני סוגים של העברת אותות. 00:00:57.160 --> 00:00:59.290 נקרא להם העברת אותות. 00:00:59.290 --> 00:01:02.290 לא ברור מהי המילה המתאימה ביותר בשבילם. 00:01:02.290 --> 00:01:04.260 הסוג הראשון שנדבר בו הוא electrotonic. 00:01:04.260 --> 00:01:06.710 פוטנציאל אלקטרוטוני - זו מילה מפוצצת, אבל תראו 00:01:06.710 --> 00:01:08.190 שהרעיון הוא די פשוט. 00:01:08.190 --> 00:01:09.440 הסוג השני שנסביר הוא 00:01:09.440 --> 00:01:21.020 פוטנציאל התנועה. 00:01:21.020 --> 00:01:22.670 ולשניהם יש מטען חיובי ושלילי 00:01:22.670 --> 00:01:25.350 במונחים של יכולתם להעביר אותות. 00:01:25.350 --> 00:01:27.770 אנו מדברים במונחים של המצב בתוך התא 00:01:27.770 --> 00:01:32.760 או דרך ממברנת התא. 00:01:32.760 --> 00:01:36.360 בואו נבין למה הכוונה כאן. 00:01:36.360 --> 00:01:38.270 אז הנה ממברנת התא שלנו. 00:01:38.270 --> 00:01:39.940 נניח שזהו תא עצב - או נוירון, כדי שזה 00:01:39.940 --> 00:01:41.780 יתאים לתוכן של הסרטון הזה. 00:01:41.780 --> 00:01:46.310 אנו יודעים שהמטען מחוץ לתא 00:01:46.310 --> 00:01:49.130 יותר חיובי מאשר בפנים התא. 00:01:49.130 --> 00:01:51.050 אנו יודעים שיש הרבה נתרן מחוץ לתא 00:01:51.050 --> 00:01:52.300 או הרבה יותר נתרן בחוץ מאשר בפנים התא. 00:01:52.300 --> 00:01:55.520 אבל גם בפנים יש קצת. 00:01:55.520 --> 00:01:58.280 ויש הרבה יותר אשלגן בפנים התא 00:01:58.280 --> 00:01:59.320 מאשר בחוץ. אבל ככלל הצד החיצוני 00:01:59.320 --> 00:02:05.660 הוא יותר חיובי מהפנימי, כי משאבת הנתרן-אשלגן 00:02:05.660 --> 00:02:08.180 דוחפת החוצה 3 יוני נתרן על כל 00:02:08.180 --> 00:02:11.070 שני יוני אשלגן שהיא מכניסה פנימה. 00:02:11.070 --> 00:02:13.630 טוב, אז בסרטון הקודם סיפרנו שישנם 00:02:13.630 --> 00:02:15.430 דברים שנקראים "שערי נתרן" 00:02:15.430 --> 00:02:18.060 שער ליוני נתרן. זוכרים? 00:02:18.060 --> 00:02:21.485 כל אלה הם יונים. 00:02:21.485 --> 00:02:23.810 הם טעונים. 00:02:23.810 --> 00:02:24.430 טוב, אז נניח שמסיבה כל שהיא, איזה שהוא עירור--- 00:02:24.430 --> 00:02:25.990 נסמן את זה. 00:02:25.990 --> 00:02:28.420 אז כאן זהו שער יון הנתרן. 00:02:28.420 --> 00:02:29.670 עכשיו הוא במצב סגור. 00:02:29.670 --> 00:02:35.430 אבל נניח שמשהו גורם לו להפתח. 00:02:35.430 --> 00:02:39.990 נדבר בסרטון הזה ואולי גם בבא 00:02:39.990 --> 00:02:41.660 על דברים שונים שיכולים 00:02:41.660 --> 00:02:43.480 לגרום לו להפתח. 00:02:43.480 --> 00:02:45.700 אולי איזה עירור שגורם לו להפתח. 00:02:45.700 --> 00:02:47.330 בעצם יש המון דברים שונים של עירורים 00:02:47.330 --> 00:02:48.200 שיגרמו לו להפתח. 00:02:48.200 --> 00:02:51.100 טוב, אז נניח שהוא פתוח. 00:02:51.100 --> 00:02:52.910 מה קורה כאשר הוא פתוח? 00:02:52.910 --> 00:02:55.480 נניח שאנו פותחים אותו. 00:02:55.480 --> 00:02:56.370 איזה שהוא עירור פתח אותו-- מה יקרה? 00:02:56.370 --> 00:03:00.560 יש לנו מטען יותר חיובי בחוץ מאשר בפנים, 00:03:00.560 --> 00:03:02.560 לכן יונים חיוביים ירצו להכנס פנימה. 00:03:02.560 --> 00:03:04.790 00:03:04.790 --> 00:03:06.880 זהו שער יוני נתרן. ז.א. שרק יוני נתרן יכולים לעבור בו. 00:03:06.880 --> 00:03:08.460 זהו מין מבנה של חלבון מפותל 00:03:08.460 --> 00:03:12.400 שמאפשר רק לנתרן לחדור דרכו. 00:03:12.400 --> 00:03:14.960 וחוץ מזה - יש לנו הרבה יותר נתרן בחוץ 00:03:14.960 --> 00:03:17.000 מאשר בפנים. 00:03:17.000 --> 00:03:19.840 לכן מפל הריכוזים של הדיפוזיה 00:03:19.840 --> 00:03:20.510 ירצה להעביר נתרן דרכו. 00:03:20.510 --> 00:03:22.580 בגלל שנתרן הוא יון חיובי - הצד החיצוני 00:03:22.580 --> 00:03:23.320 יותר חיובי, והיונים ירצו לברוח 00:03:23.320 --> 00:03:26.650 מהסביבה הזו. 00:03:26.650 --> 00:03:28.270 אז אם נפתח את השער יקרה שהמון 00:03:28.270 --> 00:03:30.340 יונים של נתרן יתחילו להציף אותו. 00:03:30.340 --> 00:03:32.810 כאשר זה קורה - מה יתרחש יותר נמוך 00:03:32.810 --> 00:03:35.040 לאורך הממברנה? 00:03:35.040 --> 00:03:40.250 בואו נקרב את המבט. 00:03:40.250 --> 00:03:43.190 נניח שזוהי הממברנה שלנו כאן, 00:03:43.190 --> 00:03:44.500 ונניח שזהו השער הפתוח שלנו כאן 00:03:44.500 --> 00:03:47.110 הוא פתוח מסיבה כל שהיא והמון נתרן זורם פנימה. 00:03:47.110 --> 00:03:50.650 לכן כל זה נעשה יותר חיובי. 00:03:50.650 --> 00:03:54.160 נניח שיש לנו כאן voltmeter = מד וולטים. 00:03:54.160 --> 00:03:56.990 אנו מודדים את הפרשי הפוטנציאל בין 00:03:56.990 --> 00:04:01.050 פנים הממברנה ומחוצה לה. 00:04:01.050 --> 00:04:04.980 נצייר תרשים קטן. 00:04:04.980 --> 00:04:07.230 נצייר אותו כאן מעל למד- הוולטים. 00:04:07.230 --> 00:04:10.420 זה יהיה הפרש הפוטנציאלים 00:04:10.420 --> 00:04:13.580 או, נקרא לו המתח של הממברנה 00:04:13.580 --> 00:04:17.190 הפרשי המתחים השונים דרך הממברנה -- 00:04:17.190 --> 00:04:20.579 ונניח שזה יהיה הזמן. 00:04:20.579 --> 00:04:26.750 נניח שעדיין לא פתחנו את השער. 00:04:26.750 --> 00:04:28.000 הוא נמצא במצב מנוחה. 00:04:28.000 --> 00:04:31.150 משאבת הנתרן -אשלגן -נמצאת בפעולה. 00:04:31.150 --> 00:04:33.460 דברים נוזלים קדימה ואחורה אבל היא קבועה על 00:04:33.460 --> 00:04:35.030 מצב של מינוס 70 מיליוולט. 00:04:35.030 --> 00:04:37.100 לכן כאן יש מינוס 70 מיליוולט. 00:04:37.100 --> 00:04:39.090 מיד כאשר איזשהו שער במקום אחר 00:04:39.090 --> 00:04:41.790 בחלק כלשהו בתא -יפתח, מה יקרה? 00:04:41.790 --> 00:04:46.770 נניח שזה השער היחיד שיפתח. 00:04:46.770 --> 00:04:51.110 אז, פתאום, זה יעשה יותר חיובי. 00:04:51.110 --> 00:04:53.770 לכן, מטען חיובי שכבר נמצא כאן -- 00:04:53.770 --> 00:04:55.910 מטענים חיוביים אחרים, בין אם הם נתרן או אשלגן, 00:04:55.910 --> 00:04:58.370 הם ירצו לברוח מהנקודה הזו, בגלל 00:04:58.370 --> 00:05:01.180 שהשטח הזה - לא הוצף ביונים חיוביים. 00:05:01.180 --> 00:05:07.480 לכן הוא פחות חיובי מאשר כאן. 00:05:07.480 --> 00:05:09.260 אז אולי יש לנו קצת אשלגן ואולי יש קצת נתרן 00:05:09.260 --> 00:05:11.480 אבל כל זה רוצה להתרחק 00:05:11.480 --> 00:05:13.840 מהמקום בו השער נפתח. 00:05:13.840 --> 00:05:16.670 המטען רוצה להתרחק. 00:05:16.670 --> 00:05:19.960 לכן מיד כשזה קורה - מיד כאשר אנו פותחים את השער 00:05:19.960 --> 00:05:23.310 תיווצר תנועה של מטען חשמלי 00:05:23.310 --> 00:05:25.590 לכוון הזה. 00:05:25.590 --> 00:05:28.910 לכן, פתאום --- זה היה במינוס 70 מיליוולט. 00:05:28.910 --> 00:05:30.460 עכשיו הרבה מטען חיובי זורם לכוון הזה. 00:05:30.460 --> 00:05:31.230 כמעט מיד, הוא יהיה פחות שלילי 00:05:31.230 --> 00:05:34.830 ויותר חיובי. 00:05:34.830 --> 00:05:37.240 הפרשי הפוטנציאל בין זה לזה יהיו 00:05:37.240 --> 00:05:41.680 יעשו פחותים. 00:05:41.680 --> 00:05:45.120 זוהי הנקודה החשובה כאן. 00:05:45.120 --> 00:05:46.470 עכשיו אם נביט אל הנקודה הזו, ואם נעשה את אותו הדבר -- 00:05:46.470 --> 00:05:48.590 אם נמדוד את המתח בנקודה זו כאן, אולי זה היה 00:05:48.590 --> 00:05:49.800 מינוס 70 מיליוולט, אולי חלקיקי דקות אחר כך 00:05:49.800 --> 00:05:51.980 המטען החיובי מתחיל להשפיע על זה 00:05:51.980 --> 00:05:57.900 ולכן הוא נעשה יותר חיובי. אבל ההשפעה הזו מדוללת. נכון? 00:05:57.900 --> 00:06:01.120 בגלל שהמטענים החיוביים האלה 00:06:01.120 --> 00:06:06.150 הם מקרינים לכל הכיוונים. 00:06:06.150 --> 00:06:09.560 לכן השפעתם מדוללת. 00:06:09.560 --> 00:06:13.020 לכן ההשפעה על הדבר הזה תהיה פחות חיובית. 00:06:13.020 --> 00:06:14.660 היא תעשה פחות חיובית. 00:06:14.660 --> 00:06:16.240 לכן פוטנציא חשמלי -- מה שקורה, במקום אחד בתא 00:06:16.240 --> 00:06:17.410 השער נפתח, יש הצפה של מטענים פנימה 00:06:17.410 --> 00:06:20.130 וזה משפיע על הפוטנציאלים 00:06:20.130 --> 00:06:21.860 בחלקים אחרים של התא. 00:06:21.860 --> 00:06:26.160 מה שטוב בכל זה - זה שזה קורה מאוד מהר. 00:06:26.160 --> 00:06:30.390 מיד כאשר זה קורה. 00:06:30.390 --> 00:06:32.460 יותר נמוך בתא, זה נעשה יותר ויותר חיובי 00:06:32.460 --> 00:06:33.630 אבל ככל שנרחיק, ההשפעה נעשית יותר דלילה 00:06:33.630 --> 00:06:40.970 עם המרחק. 00:06:40.970 --> 00:06:41.820 לכן אם חשובה לכם המהירות, אז תרצו 00:06:41.820 --> 00:06:50.000 את הפוטנציאל החשמלי הזה. 00:06:50.000 --> 00:07:00.820 מיד כשזה קורה זה יתחיל להשפיע על כל יתר חלקי התא 00:07:00.820 --> 00:07:02.570 אבל אם תרצו את שינוי הפוטנציאל 00:07:02.570 --> 00:07:05.050 לנוע למרחק יותר גדול - למשל, נניח שאם 00:07:05.050 --> 00:07:06.240 הגענו עד למקום הזה של תא העצב, ואנו רוצים למדוד 00:07:06.240 --> 00:07:08.620 אותו, יתכן ולא תהיה כאן שום השפעה. 00:07:08.620 --> 00:07:11.750 אולי קצת יותר מאוחר, אבל זה לא יהיה משמעותי. 00:07:11.750 --> 00:07:14.660 כי כל זה נעשה מדולל בזמן שהוא מגיע -- 00:07:14.660 --> 00:07:18.030 הוא מגביר את המטען לכל התא כולו. 00:07:18.030 --> 00:07:20.210 לכן זוהי השפעה הרחק מהמקום שבו 00:07:20.210 --> 00:07:22.410 השער נפתח. 00:07:22.410 --> 00:07:24.920 שם הוא יהיה הרבה פחות מורגש. 00:07:24.920 --> 00:07:26.960 כלומר זה ממש לא מוצלח לפעולה במרחקים . 00:07:26.960 --> 00:07:30.200 עכשיו ננסה לבדוק מה קורה עם 00:07:30.200 --> 00:07:30.750 פוטנציאל של הפעולה. 00:07:30.750 --> 00:07:32.240 ותוכלו להבין שזה יהיה כרוך ביותר פעילות. 00:07:32.240 --> 00:07:36.110 אז בוא נתחיל באותו המצב. 00:07:36.110 --> 00:07:38.040 יש לנו שער נתרן שנפתח על ידי עירור כל שהוא. 00:07:38.040 --> 00:07:40.080 מה שנעשה -- נשרטט שתי ממברנות כאן. 00:07:40.080 --> 00:07:43.310 זה הצד החיצוני. 00:07:43.310 --> 00:07:45.510 זהו הצד הפנימי. 00:07:45.510 --> 00:07:51.500 טוב. נצייר -- אולי אנו מתעסקים כאן -- 00:07:51.500 --> 00:07:54.730 נוסיף יותר פרטים. 00:07:54.730 --> 00:07:55.980 אולי זה אקסון או דבר דומה, 00:07:55.980 --> 00:07:59.500 נניח שיש לנו כאן עוד שער נתרן. 00:07:59.500 --> 00:08:02.440 בעיקרון הם חילופיים. 00:08:02.440 --> 00:08:05.680 כך שהם חלופיים. ואז יש עוד שער נתרן 00:08:05.680 --> 00:08:06.270 לא כדאי לצייר הרבה מהם. 00:08:06.270 --> 00:08:11.870 מספיק לצייר סיבוב שלם אחד כדי 00:08:11.870 --> 00:08:14.810 שתבינו איך זה עובד. 00:08:14.810 --> 00:08:18.810 טוב אז נצייר עוד שער אשלגן. 00:08:18.810 --> 00:08:21.700 נניח שבתחילה הם כולם סגורים. 00:08:21.700 --> 00:08:26.090 כולם במצב סגור. 00:08:26.090 --> 00:08:38.520 עכשיו נניח ששער הנתרן הזה מקבל עירור 00:08:38.520 --> 00:08:39.980 והוא נפתח. 00:08:39.980 --> 00:08:42.980 עכשיו נניח שהחבר הזה כאן נפתח. 00:08:42.980 --> 00:08:44.730 הוא קיבל עירור ע"י משהו והוא נפתח. 00:08:44.730 --> 00:08:46.350 עוד נדבר על דברים ש-- נגיד במיוחד 00:08:46.350 --> 00:08:52.140 דברים שנפתחים - נגיד שהעירור הזה דורש 00:08:52.140 --> 00:08:54.290 צריך מתח מסויים. 00:08:54.290 --> 00:08:56.240 נניח שהם נפתחים כשיש מינוס 55 00:08:56.240 --> 00:08:58.750 מיליוולט. 00:08:58.750 --> 00:09:00.000 כשאנחנו במצב מנוחה-- הפרשי הפוטנציאל 00:09:00.000 --> 00:09:03.220 בין הפנים של התא והחוץ - 00:09:03.220 --> 00:09:05.740 הוא מינוס 70, לכן זה לא יכול להפתח. 00:09:05.740 --> 00:09:07.670 הוא יהיה סגור, אבל אם מסיבה כל שהיא 00:09:07.670 --> 00:09:10.860 הוא יעשה מספיק חיובי כדי להגיע למינוס 55 מיליוולט 00:09:10.860 --> 00:09:20.160 פתאום ההדבר הזה יפתח. 00:09:20.160 --> 00:09:21.210 בואו נכתוב מספר כללים נוספים שמכתיבים 00:09:21.210 --> 00:09:26.170 מה קורה לשער הזה. 00:09:26.170 --> 00:09:27.420 נניח שהוא נסגר --ואלה הם מספרים די גולמיים 00:09:27.420 --> 00:09:33.400 אבל הרעיון העיקרי הוא שתקבלו מושג כללי. 00:09:33.400 --> 00:09:35.910 נניח שהוא נסגר ב -- נניח ב 35+ 00:09:35.910 --> 00:09:38.270 מיליוולט. 00:09:38.270 --> 00:09:40.380 ונניח ששער האשלגן שלנו נפתח 00:09:40.380 --> 00:09:43.420 ב 40+ מיליוולט, רק כדי לתת לכם מושג על הדברים. 00:09:43.420 --> 00:09:47.520 ונניח שה וא נסגר ב- אולי מינוס 80 00:09:47.520 --> 00:09:49.440 מיליוולט. 00:09:49.440 --> 00:09:52.730 אז מה יקרה? 00:09:52.730 --> 00:09:53.630 נניח שבגלל סיבה כל שהיא 00:09:53.630 --> 00:09:57.880 המתח כאן נעשה מינוס 55. 00:09:57.880 --> 00:10:01.260 נעשה תרשים כמו שעשינו קודם. 00:10:01.260 --> 00:10:10.910 צריך מרחב כדי לצייר את התרשים. 00:10:10.910 --> 00:10:11.870 זהו המתח של הממברנה. 00:10:11.870 --> 00:10:20.303 וכאן נציין זמן. 00:10:20.303 --> 00:10:24.280 ונגיד שאנו מודדים אותו -- נגיד שזה 00:10:24.280 --> 00:10:33.110 המתח של הממברנה ב-- נגיד שכאן ליד שער הנתרן 00:10:33.110 --> 00:10:34.360 בדיוק כאן. 00:10:34.360 --> 00:10:36.210 00:10:36.210 --> 00:10:37.010 אז אנו מודדים את המתח 00:10:37.010 --> 00:10:40.040 מעבר למקום הזה. 00:10:40.040 --> 00:10:41.620 אם הוא אינו מעורר - בכל זאת אנחנו בדיוק כאן. 00:10:41.620 --> 00:10:44.830 ברמה של מינוס 70 מיליוולט - ונגיד 00:10:44.830 --> 00:10:46.855 שאיזה עירור או מכל סיבה שהיא 00:10:46.855 --> 00:10:54.110 זה נעשה יותר חיובי. 00:10:54.110 --> 00:10:55.360 אולי זה מין סוג של השפעה חשמלית 00:10:55.360 --> 00:11:00.370 שעושה אותו יותר חיובי כאן. 00:11:00.370 --> 00:11:03.080 אולי מטען חיובי מסתובב ומרחף בסביבה. 00:11:03.080 --> 00:11:05.180 וזה נעשה יותר חיובי. 00:11:05.180 --> 00:11:08.790 אז נגיד שזה נעשה יותר חיובי ואז משאבת הATP 00:11:08.790 --> 00:11:09.150 משאבת הנתרן -אשלגן אינה פועלת 00:11:09.150 --> 00:11:10.350 לכן הוא לא מגיע לסף של מינוס 55 00:11:10.350 --> 00:11:11.480 לכן שום דבר לא יקרה, נכון? 00:11:11.480 --> 00:11:14.200 הוא לא הגיע אל סף התגובה. 00:11:14.200 --> 00:11:18.060 ואז נגיד שיש עירור חשמלי אחר 00:11:18.060 --> 00:11:19.830 או אולי אחדים מהם ויש כאן מטען חיובי גדול 00:11:19.830 --> 00:11:21.620 ואנו מגיעים למינוס 55 מיליוולט. 00:11:21.620 --> 00:11:24.950 זכרו, כאשר מטען חיובי מגיע 00:11:24.950 --> 00:11:26.430 יש לנו פחות מטען שלילי. 00:11:26.430 --> 00:11:28.440 הפרשי הפוטנציאלים נעשים פחות שליליים 00:11:28.440 --> 00:11:30.860 ואנו מגיעים למינוס 55 מיליוולט הזה. 00:11:30.860 --> 00:11:33.540 אז דברים נפתחים. 00:11:33.540 --> 00:11:38.520 זה היה סגור קודם. 00:11:38.520 --> 00:11:41.780 הוא היה סגור כאשר היה לנו מינוס 70. 00:11:41.780 --> 00:11:42.620 אז נכתוב את זה. 00:11:42.620 --> 00:11:43.640 לכן בנקודה זו, שער הנתרן שלנו נפתח. 00:11:43.640 --> 00:11:45.710 אז מה יקרה כאשר שער הנתרן יפתח? 00:11:45.710 --> 00:11:47.950 כאשר הוא יפתח --ראינו את המופע הזה קודם. 00:11:47.950 --> 00:11:54.480 כל הנתרן החיובי יזרום כאן למטה 00:11:54.480 --> 00:11:55.960 שני המפלים: החשמלי והדיפוזי 00:11:55.960 --> 00:11:57.130 ותהיה הצפה לתוך התא. 00:11:57.130 --> 00:11:59.110 יש כל כך הרבה נתרן בחוץ, הוא כל כך חיובי 00:11:59.110 --> 00:12:01.710 שהם פשוט רוצים להכנס פנימה. 00:12:01.710 --> 00:12:03.950 לכן, מיד כשהם מגיעים לסף הזה , אפילו 00:12:03.950 --> 00:12:05.200 למרות שהם אולי לא הגיעו למינוס 55 או אולי מינוס 50. 00:12:05.200 --> 00:12:07.380 פתאום השער הזה נפתח, 00:12:07.380 --> 00:12:09.230 ואז יש לנו את כל המטען החיובי שמציף את התא. 00:12:09.230 --> 00:12:20.320 לכן הפרשי הפוטנציאל נעשים 00:12:20.320 --> 00:12:23.040 הרבה הרבה יותר חיוביים 00:12:23.040 --> 00:12:25.780 הם ממשיכים להציף פנימה, ונעשים יותר ויותר חיוביים 00:12:25.780 --> 00:12:28.500 אבל, כאשר הם נעשים יותר חיוביים - 00:12:28.500 --> 00:12:31.490 השער נסגר ב35 מיליוולט. 00:12:31.490 --> 00:12:34.340 לכן נניח שאנו מתעסקים כאן , נגיד 00:12:34.340 --> 00:12:36.200 שנקודה זו כאן היא 35 מיליוולט. 00:12:36.200 --> 00:12:37.910 אז כאן היא נסגרת ובאותו הזמן 00:12:37.910 --> 00:12:41.350 את מה שמחקנו, קבענו אותו ב 40 + מיליוולט - 00:12:41.350 --> 00:12:44.910 או אולי נגיד 35+, רק לשם דוגמה. 00:12:44.910 --> 00:12:47.440 נגיד שב 45+ מיליוולט 00:12:47.440 --> 00:12:49.170 שער הנתרן שלנו נפתח. 00:12:49.170 --> 00:12:50.480 אז מה קרה כאן? 00:12:50.480 --> 00:12:51.800 פתאום, יש לנו 35+ או 40 + מיליוולט. 00:12:51.800 --> 00:12:54.810 אז זה, בואו נגיד שזה 40+, אתם כנראה 00:12:54.810 --> 00:12:57.380 מבינים את הרעיון בכל אופן, לכן נגיד 40+ 00:12:57.380 --> 00:13:00.220 לכן ב40+ החבר הזה יסגר. 00:13:00.220 --> 00:13:15.340 יותר לא יכנסו יונים חיוביים פנימה. אבל עכשיו יש יותר 00:13:15.340 --> 00:13:17.880 מטען חיובי בפנים, לפחות בנקודה מקומית זו 00:13:17.880 --> 00:13:21.310 על הממברנה, - מאשר בחוץ. 00:13:21.310 --> 00:13:24.720 ולכן השער הזה יפתח. 00:13:24.720 --> 00:13:30.550 אז שער הנתרן הזה יפתח. 00:13:30.550 --> 00:13:32.320 שער האשלגן עם יוני K+ יפתח. 00:13:32.320 --> 00:13:34.840 טוב, אז כשזה יפתח - מה יקרה? 00:13:34.840 --> 00:13:39.520 יש לנו כאן את כל היונים של הנתרן. 00:13:39.520 --> 00:13:40.650 כבר ראינו שבמשאבת הנתרן-אשלגן 00:13:40.650 --> 00:13:43.990 האשלגן--- יש לנו את כל יוני האשלגן כאן. 00:13:43.990 --> 00:13:47.430 ראינו שמשאבת הנתרן-אשלגן גורמת 00:13:47.430 --> 00:13:51.840 לריכוז יותר גבוה של הנתרן בחוץ 00:13:51.840 --> 00:13:56.100 ולריכוז האשלגן יותר גבוה בפנים. 00:13:56.100 --> 00:13:58.640 עכשיו שהגענו לרמה של 40+ מיליוולט 00:13:58.640 --> 00:14:01.340 אז אנחנו יותר חיוביים בפנים. 00:14:01.340 --> 00:14:03.070 לכן זה יפתח. 00:14:03.070 --> 00:14:05.720 החברה האלה רוצים להמלט, בגלל 00:14:05.720 --> 00:14:08.220 שיש פחות אשלגן בחוץ. 00:14:08.220 --> 00:14:11.320 הם רוצים שהפרשי הריכוז - ירדו. 00:14:11.320 --> 00:14:12.720 כמו כן זה גם מאוד חיובי בפנים. 00:14:12.720 --> 00:14:15.800 יש לנו 40+ מיליוולט. 00:14:15.800 --> 00:14:19.370 אז גם הם רוצים להמלט. 00:14:19.370 --> 00:14:22.510 לכן הם מתחילים לצאת מן התא. 00:14:22.510 --> 00:14:25.150 לכן, מטענים חיוביים מתחילים לצאת מהתא 00:14:25.150 --> 00:14:27.280 מהפנים אל החוץ. 00:14:27.280 --> 00:14:30.300 ואז אנחנו נעשים שוב פעם פחות חיוביים. 00:14:30.300 --> 00:14:34.330 אז בואו נכתוב את זה. 00:14:34.330 --> 00:14:37.140 לכן, בנקודה זו, שער הנתרן שלנו יסגר 00:14:37.140 --> 00:14:38.360 ושער האשלגן שלנו - יפתח. 00:14:38.360 --> 00:14:40.320 ואז המטען החיובי מתחיל להציף, שוב פעם 00:14:40.320 --> 00:14:42.200 את התא. יתכן גם שאולי הוא יגזים היות והוא 00:14:42.200 --> 00:14:44.290 רק עומד להסגר כאשר הוא יגיע למינוס 80 וולט. 00:14:44.290 --> 00:14:45.940 אז אולי שער האשלגן יסגר במינוס 80. 00:14:45.940 --> 00:14:47.970 ואז משאבת הנתרן-אשלגן שלנו עשויה להחזיר אותנו 00:14:47.970 --> 00:14:49.480 למינוס 70 מליוולט. 00:14:49.480 --> 00:14:51.500 טוב, זה מה שקורה בנקודה זו בתא 00:14:51.500 --> 00:14:54.350 בדיוק ליד שער הנתרן הראשון. 00:14:54.350 --> 00:14:56.210 אבל מה יקרה באופן כללי? 00:14:56.210 --> 00:14:59.920 בזמן שזה נעשה מאוד חיובי-- אנחנו הגענו 00:14:59.920 --> 00:15:01.550 ל-40 מיליוולט במקום זה. 00:15:01.550 --> 00:15:07.530 הגענו ל40 מיליוולט במקום הזה בתא. 00:15:07.530 --> 00:15:09.140 בגלל ש --יתכן שאתם יכולים כמעט להביט על זה במונחים 00:15:09.140 --> 00:15:11.920 של מרחק פוטנציאל חשמלי קצרצר. 00:15:11.920 --> 00:15:14.250 השטח הזה עומד להעשות יותר חיובי, נכון? 00:15:14.250 --> 00:15:18.300 הוא עומד להיות יותר חיובי. 00:15:18.300 --> 00:15:21.670 המטענים החיוביים האלה עומדים לעבור 00:15:21.670 --> 00:15:30.660 למקום שהוא פחות חיובי. 00:15:30.660 --> 00:15:35.340 אז זה הולך להיות יותר חיובי. 00:15:35.340 --> 00:15:36.550 זה היה במינוס 70, אבל הוא יעשה יותר חיובי. 00:15:36.550 --> 00:15:40.940 הוא יעשה מינוס 65, מינוס 60, מינוס 55 ואז --בום. 00:15:40.940 --> 00:15:44.720 החבר הזה יקבל עירור נוסף. 00:15:44.720 --> 00:15:47.040 ואז החבר הזה יפתח. 00:15:47.040 --> 00:15:49.680 ואז החבר הזה יפתח. 00:15:49.680 --> 00:15:51.340 נתרן יזרום הנה דרך כאן. 00:15:51.340 --> 00:15:54.490 לו רציתם לספר את העליליות של החבר הזה, 00:15:54.490 --> 00:15:56.970 הפרשי הפוטנציאל שקורים דרכו, הם כולם קורים 00:15:56.970 --> 00:16:00.120 מיד כאשר -- אולי כאשר הנתרן מתחיל לעבור 00:16:00.120 --> 00:16:02.760 דרך השער הראשון, החבר השני מקבל עירור כאן 00:16:02.760 --> 00:16:03.910 כי החבר השני בזמן קצת יותר מאוחר 00:16:03.910 --> 00:16:05.300 בגלל כל הזרימה הזו קצת שמאלה ממנו, 00:16:05.300 --> 00:16:06.970 הפוטנציאל שלו עולה. 00:16:06.970 --> 00:16:09.040 הוא מקבל עירור,ובדיוק אותו הדבר קורה גם לו. נכון? 00:16:09.040 --> 00:16:11.970 כאשר הנתרן זורם הנה זה נעשה מאוד חיובי כאן 00:16:11.970 --> 00:16:18.200 וזה גורם לתא, בסביבה כאן - 00:16:18.200 --> 00:16:19.780 למתח בסביבה כאן - להיות קצת יותר חיובי 00:16:19.780 --> 00:16:22.060 זה מעורר את שער הנתרן הבא - להפתח 00:16:22.060 --> 00:16:23.440 ואז אותו הדבר קורה באותו המעגל. 00:16:23.440 --> 00:16:25.430 אז נפתח שער האשלגן - כדי לגרום לו להיות שוב פעם שלילי 00:16:25.430 --> 00:16:27.840 בזמן שזה קורה - כאן, זה נעשה שוב פעם חיובי 00:16:27.840 --> 00:16:33.240 כדי לעורר עוד שער נתרן. 00:16:33.240 --> 00:16:36.630 כך, אחד אחרי השני, שערי הנתרן נפתחים ונסגרים 00:16:36.630 --> 00:16:41.440 אבל הם מעבירים את המידע, 00:16:41.440 --> 00:16:45.640 הם מעבירים את שינוי הפוטנציאל. 00:16:45.640 --> 00:16:47.700 אז מה קורה פה בעצם? 00:16:47.700 --> 00:16:48.540 זה קצת יותר לאט ובעצם זה כרוך באנרגיה. 00:16:48.540 --> 00:16:53.230 כאן זה היה מאוד מהיר. וזה מאוד איתי. 00:16:53.230 --> 00:16:56.300 פוטנציאל הפעולה הוא יותר איטי. 00:16:56.300 --> 00:16:59.630 לא נגיד שהוא איטי. 00:16:59.630 --> 00:17:01.180 אבל הוא יותר איטי כי הוא כרוך בפתיחות 00:17:01.180 --> 00:17:04.930 ובסגירות של השערים האלה והוא גם כרוך באנרגיה. 00:17:04.930 --> 00:17:07.280 הוא דורש יותר אנרגיה 00:17:07.280 --> 00:17:10.660 וגם צריך כל הזמן לשנות את הפוטנציאל 00:17:10.660 --> 00:17:12.960 בתוך התא ומשאבת הנתרן-אשלגן 00:17:12.960 --> 00:17:14.630 צריכה להיות מאוד פעילה. 00:17:14.630 --> 00:17:18.069 אבל זה טוב. 00:17:18.069 --> 00:17:20.839 הצד החיובי של זה הוא שהוא מכסה מרחקים. 00:17:20.839 --> 00:17:23.270 כשיש לנו משהו כזה -- ראינו עם הפוטנציאל האלקטרוני 00:17:23.270 --> 00:17:25.130 עם הפוטנציאל האלקטרוני - שככל שאנו מתרחקים 00:17:25.130 --> 00:17:27.990 מהמקום שבו קרה העירור - השינוי בפוטנציאל 00:17:27.990 --> 00:17:32.200 נעשה יותר ויותר מדולל. 00:17:32.200 --> 00:17:33.820 זה יורד באופן אקספוננציאלי. 00:17:33.820 --> 00:17:35.350 הוא נעשה יותר ויותר מדולל ככל שאנו מתרחקים. 00:17:35.350 --> 00:17:38.400 והוא אינו יעל לאורך מרחק. 00:17:38.400 --> 00:17:41.420 זה יכול להמשך עד אין סוף היות וכל פעם 00:17:41.420 --> 00:17:43.275 שיש עירור בשער הבא - זה מתחיל מחדש. 00:17:43.275 --> 00:17:47.880 ולכן השער הזה יהיה מוצף ביונים 00:17:47.880 --> 00:17:50.440 שנכנסים ובאלו שהולכים לעשות אותו 00:17:50.440 --> 00:17:54.130 קצת פחות שלילי כאן. 00:17:54.130 --> 00:17:55.700 השער הבא עומד להפתח. 00:17:55.700 --> 00:17:56.770 והמעגל עומד לחזור שוב ושוב. 00:17:56.770 --> 00:17:59.480 לכן זה באמת טוב גם למרחקים. 00:17:59.480 --> 00:18:02.330 עכשיו יש לנו באמת את היסודות כדי להבין 00:18:02.330 --> 00:18:03.820 בדיוק מה קורה בתא עצב 00:18:03.820 --> 00:18:06.160 ובסרטון הבא נראה לכם איך פוטנציאל אלקטרוני 00:18:06.160 --> 00:18:09.120 ופוטנציאל פעולה יכולים להתאחד כדי 00:18:09.120 --> 00:18:10.325 להעביר מידע דרך תא העצב.