בסרטון הקצר הזה,
אנחנו עומדים להראות לכם איך להשתמש
בשתי שיטות אנימציה שונות,
גם רוטוסקופינג
וגם ציור מסורתי ידני
בשיעור TED-Ed זה,
"5 הצעדים של מיס גייל לשירת סלאם:
שיעור של שינוי."
שירת סלאם היא תחרות
בה משוררים נשפטים על השירים שלהם,
לרוב על איכויות של כוח רגשי
ומנעד לירי.
השיעור שלנו נוצר על ידי גייל דנלי,
משוררת סלאם ותיקה
שלימדה ילדים במשך עשרות שנים
איך להביע את עצמם דרך מילים מדוברות,
שיעור שמציע מדריך לכתיבה יצירתית
עם מיידיות וכוח,
וגם משמש דוגמה מעולה לזה.
זה סיפור שסופר בצורה של שיר
שדוחס מכה רגשית חזקה.
היא מציגה את טיילר,
שיושב בשיעור כתיבה של כיתה י"א,
נאבק עם המשימה של לכתוב שיר
מבוסס על ניסיון אישי.
הסיפור מסופר משתי נקודות מבט,
אחת חיצונית
והשניה פנימית.
ההכתבה של גברת גייל מניחה את הבמה
של העולם הפנימי,
ואמן המילה המדוברת פייג'ס מתן
מבצע את הקול הפנימי של טיילר.
כדי לקבוע את שתי הממלכות האלו
של חוויה פנימית וחיצונית,
השתמשו בטכניקת אנימציה שונה
כדי לאייר כל אחת מהן.
העולם האמיתי אוייר ברוטוסקופינג,
עם עקיבה מפריים לפריים של צילום בזמן אמת
בשחור לבן ארטלייין.
האנימציה מראה את עולם ההכרה
הפנימי של הזכרונות של טיילר
שצוייר באופן מסורתי על נייר,
עם צבעי מים ברקע
ועיצוב יותר אקספרסיוניסטי.
ברגע שמחליטים על גישה כללית,
הפרוייקט הלך ישר לקדם הפקה.
באנימציה, קדם הפקה הוא שלב התכנון.
זה כל ההחלטות שצריך להחליט
לפני שממש הולכים לעשות את זה
בצורה הסופית שלו.
זה יכול לכלול פיתוח
מראה או עיצוב של העבודה,
ניסוי עם צבעים וזוויות מצלמה,
לתקן את התסריט,
ועוד.
כל ההחלטות חשובות
מפני שהן קובעות כמה עבודה וזמן
ההפקה תיקח.
השקעת זמן בהבנה של הדברים
יכולה לחסוך הרבה זמן בהמשך.
לפרוייקט, יצרנו תחילה סטוריבורד,
בו הפריימינג, הקומפוזיציה, והתמונות
לכל צילום נקבעים.
אז יוצרים אנימטיק,
שהוא בעיקרון סרטון של הסטוריבורד.
זה עוזר לנו להבין את התזמון של כל צילום.
זה גם עוזר לנו לראות
איך הכל יתחבר ויזואלית
בין הרוטוסקופינג
ואנימציה מסורתית
ברגע שהם מורכבים.
עבור צילומי הרוטוסקופינג היינו צריכים תחילה ליצור
את הצילומים החיים כדי לעשות להם טרייס.
בעבודה עם מה שהיה לנו במשרד הצנוע,
יצרנו כיתה עם שולחנות
בשימוש בשולחן קטן אחד בלבד.
צילמנו את זה פעמים רבות
מכל זווית שהסטוריבורד דרש,
כל פעם עם מתנדב אחר
משותפינו לעבודה.
האלמנטים מסרטוני המקור שלנו
אז צריכים להיות מורכבים,
או מחוברים ומסודרים יחד,
לפני שנוכל להפעיל עליהם רוטוסקופינג.
הרכבה היא מושג של אפקט מיוחד
לצילום שמחבר שני אלמנטים או יותר בתוכו
שנוצרו בנפרד.
כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים להשתמש באפטר אפקטס,
תוכנת הרכבה וגרפיקת סרטים דיגיטלית.
השלב הראשון היה לבודד
את החלק של הפריים שהיינו צריכים
על ידי הוספת מסכה על חלל שלילי מיותר,
או חלקים מהמסגרת שלא היינו צריכים.
התמונות הבודדות הוערמו אז אחת אחת
לתוך התמונה המורכבת,
עם שינוי גודל וסידור בהתאם
כדי ליצור את האשליה כאילו
כולן בפרספקטיבה באותו הזמן.
כל פריים שלישי הועבר אז
כרצף של תמונות,
מוכן לעבור רוטוסקופינג.
הטרייס נעשה דיגיטלית,
ואוייר ישירות על מסך סינטיק.
שאר האנימציה
נעשתה ביד על נייר.
בניגוד לרוטוסקופינג,
כאן התזמון של התנועות של האנימציה
תוכנן על ידי מאייר מראש.
מספר איורים מתאים נעשה
כדי לייצר את התנועה.
כל איור אנימציה נסרק,
נרשם,
והותאם יחד במחשב.
רצף האנימציה הזה מורכב אז
עם שכבות של רקע מאחור.
תנועות מצלמה אז משורטטות ומבוצעות.
צורה אחת בה שירה משתמשת בשפה
כדי לתקשר רגשות ורעיונות
היא על ידי מטאפורות.
"השקרים של אמא הם צעדים רבים מספור
עושה תרוצים על שלג שחור."
אנימציה היא מדיום שגם מתאים בצורה מיוחדת
כדי להעביר רגשות ורעיונות
דרך מטאפורה ויזואלית.
השימוש בשתי הטכניקות
של רוטוסקופינג ואנימציה מסורתית,
כל אחת עם המראה המובנה שלה,
איפשר לנו לייצג ויזואלית
את הטבע הכפול של התהליך היצירתי
שמתואר בשיעור.
יש פן פנימי של חוויה וזיכרון.
שנכרה להשראה,
ויש פן חיצוני
של גילויו לעולם
דרך תצוגה מובנת.
אנחנו שילבנו את שתי הטכניקות לשוטים האחרונים
של טיילר המעביר את השיר שלו לעולם,
מה שמאפשר לנו להעביר בדרך ישירה וויזואלית
את הכוח אל הרגע הזה של תקשורת
כשפנימי הופך לחיצוני,
שם, גם באנימציה וגם בשירה,
הקסם קורה.