1
00:00:00,430 --> 00:00:05,899
כעת אנחנו עומדים ללמוד על הצהרות "אם."
פקודות "אם" הן חלק מהותי בלימוד התכנות.

2
00:00:05,899 --> 00:00:12,760
הן עוזרות למחשב לבצע החלטות.
כל המחשבים משתמשים בפקודות "אם,"

3
00:00:12,760 --> 00:00:19,310
כולל הטלפון שלי. למשל, כשאני נועלת אותו,
הוא מריץ קוד שאומר ש<i>אם</i> אכניס סיסמה נכונה,

4
00:00:19,310 --> 00:00:26,210
<i>אז</i> הוא יפתח את נעילת הטלפון.
אם לא, הוא יראה הוראת שגיאה.

5
00:00:26,210 --> 00:00:30,880
אתם יכולים להשתמש בפקודות "אם" בקוד שלכם
כדי לגרום לסטיב או לאליס להגיב למה שהם

6
00:00:30,880 --> 00:00:38,270
רואים בעולם. למשל, אם יש סלע לפניהם,
הם יכולים לפנות שמאלה.

7
00:00:38,270 --> 00:00:45,790
או לפנות ימינה אם הם נתקלים בעץ.
במקרה הזה, אנחנו לא רוצים ליפול ללבה.

8
00:00:45,790 --> 00:00:50,800
קל להתכונן לקראת הלבה. אנחנו יכולים
לראות אותה על המסך. אבל מה בדבר הלבה

9
00:00:50,800 --> 00:00:55,110
שנמצאת מתחת לאבן?
אחרי שנחצוב באבן, נצטרך לבדוק

10
00:00:55,110 --> 00:01:02,110
אם יש לבה מתחתיה לפני שנזוז קדימה.
אם יש שם אכן לבה, אנחנו נרצה

11
00:01:02,110 --> 00:01:08,650
למקם אבן לפני הדמות שלנו לפני
שנזוז קדימה. כך נוכל להמשיך בבטחה.

12
00:01:08,650 --> 00:01:15,500
זמן לכרייה נוספת! וזכרו: השתמשו
בפקודות "אם" כדי לשמור על עצמכם.