0:00:01.889,0:00:07.852
(מוסיקה)

0:00:07.852,0:00:11.798
["המלך אדיפוס"]

0:00:15.397,0:00:18.605
["מלך האריות"]

0:00:22.485,0:00:26.917
["טיטוס"]

0:00:37.727,0:00:43.580
["פרידה"]

0:00:53.751,0:00:58.225
["חליל הקסם"]

0:01:00.197,0:01:06.358
["מעבר ליקום"]

0:01:15.710,0:01:20.262
(מחיאות כפיים)

0:01:20.262,0:01:22.469
ג'ולי טיימור: תודה לכם. תודה רבה לכם.

0:01:22.469,0:01:25.186
אלה כמה דוגמאות מעבודות התיאטרון, האופרה

0:01:25.186,0:01:28.528
והקולנוע שעשיתי ב20 השנים האחרונות.

0:01:28.528,0:01:30.566
אבל מה שדווקא הייתי רוצה לעשות קודם,

0:01:30.566,0:01:32.469
הוא לקחת אתכם עכשיו חזרה לרגע

0:01:32.469,0:01:34.934
שעברתי באינדונזיה,

0:01:34.934,0:01:37.071
שהוא רגע מכונן בחיי

0:01:37.071,0:01:39.151
וכמו כל המיתוסים,

0:01:39.151,0:01:41.406
הסיפורים האלה צריכים להיות מסופרים שוב ושוב

0:01:41.406,0:01:43.905
ושוב, אחרת נשכח אותם.

0:01:43.905,0:01:46.929
וכשאני בזמנים סוערים, כפי שאנחנו יודעים,

0:01:46.929,0:01:49.317
כמו עכשיו, דרך כור המצרף

0:01:49.317,0:01:51.508
ואש השינויים,

0:01:51.508,0:01:54.126
כמו שכולכם עוברים, בעצם.

0:01:54.126,0:01:57.250
כל מי שיוצר מכיר את הנקודה הזו שבה

0:01:57.250,0:02:02.359
הוא עוד לא ממש הפך לעוף החול, או סיים את טבלת היאוש.

0:02:02.359,0:02:04.457
(צחוק)

0:02:04.457,0:02:07.362
ואני בדיוק שם, על הקצה,

0:02:07.362,0:02:09.132
שאספר לכם עליו, סיפור אחר.

0:02:09.132,0:02:10.554
אני רוצה לחזור לסיפור על אינדונזיה

0:02:10.554,0:02:14.476
הייתי אז בת 21 או 22, לפני הרבה זמן,

0:02:14.476,0:02:15.700
במסגרת מענק מחקר.

0:02:15.700,0:02:18.630
ומצאתי את עצמי, אחרי שנתיים שם,

0:02:18.630,0:02:21.979
אחרי הרצאות שהעברתי ודברים שלמדתי, על האי באלי,

0:02:21.979,0:02:25.806
על קצה של מכתש, גונונג באטור.

0:02:25.806,0:02:28.823
והייתי בכפר שבו התקיים

0:02:28.823,0:02:31.615
טקס חניכה של צעירי השבט,

0:02:31.615,0:02:33.179
טקס מעבר פולחני.

0:02:33.179,0:02:35.731
לא ידעתי אז, שזה היה גם טקס החניכה שלי.

0:02:35.731,0:02:38.190
ובעודי יושבת שם, בכיכר המקדש,

0:02:38.190,0:02:41.190
מתחת לפיקוס הודי עצום מימדים,

0:02:41.190,0:02:46.027
בחושך, ללא חשמל, רק הירח המלא,

0:02:46.027,0:02:48.083
למטה בכיכר הריקה הזו,

0:02:48.083,0:02:50.233
ושמעתי קולות נפלאים,

0:02:50.233,0:02:52.064
כמו קונצרט של צ'ארלס אייבס

0:02:52.064,0:02:54.107
כשהקשבתי למוסיקה האינדונזית המסורתית הזו,

0:02:54.107,0:02:56.156
מנוגנת בידי כל הכפריים שהגיעו

0:02:56.156,0:02:59.554
לרגל הטקס הזה, שמתקיים פעם בחמש שנים.

0:02:59.554,0:03:03.149
וחשבתי שאני שם לבד באפילה, תחת העץ ההוא.

0:03:03.149,0:03:05.980
ופתאום, מתוך החשיכה,

0:03:05.980,0:03:07.864
מהקצה השני של הכיכר,

0:03:07.864,0:03:11.772
ראיתי נצנוץ של מראות, שהוצתו על ידי הירח.

0:03:11.772,0:03:15.331
ועשרים גברים שכבר ראיתי בעבר

0:03:15.331,0:03:20.633
התרוממו בבת אחת בתלבושות-לוחמים מלאות,

0:03:20.633,0:03:23.118
עם כיסויי הראש ועם החניתות,

0:03:23.118,0:03:27.480
ואף אחד לא היה בכיכר, ואני הייתי מוסתרת בין הצללים.

0:03:27.480,0:03:29.841
לא היה שם איש, והם יצאו,

0:03:29.841,0:03:33.480
ורקדו את הריקוד המדהים הזה.

0:03:33.480,0:03:37.172
"הוהוהוהוהוהוהוהאהאהאהאהא."

0:03:37.172,0:03:40.345
והם הניעו את גופם והתקדמו הלאה,

0:03:40.345,0:03:43.147
והאורות עזבו בבת אחת את התלבושות האלה.

0:03:43.147,0:03:46.563
והייתי בתיאטרון מאז הייתי בת 11,

0:03:46.563,0:03:49.777
ומופיעה, יוצרת, ואמרתי לעצמי,

0:03:49.777,0:03:51.920
"בפני מי הם עולים להופיע

0:03:51.920,0:03:54.267
עם כל התלבושות המדוקדקות האלה,

0:03:54.267,0:03:56.294
וכיסויי הראש יוצאי הדופן האלה?"

0:03:56.294,0:04:01.081
והבנתי שההופעה שלהם הייתה מיועדת לאלוהים.

0:04:01.081,0:04:03.792
תהא המשמעות של זה אשר תהא.

0:04:03.792,0:04:07.380
איכשהו, זה לא נסב סביב הפרסום.

0:04:07.380,0:04:09.631
לא היה כסף מעורב בעניין.

0:04:09.631,0:04:12.851
זה לא עמד להיות מתועד. אלה לא היו חדשות.

0:04:12.851,0:04:14.997
והיו שם האמנים המדהימים האלה

0:04:14.997,0:04:18.498
זה הרגיש בשבילי כמו נצח כאשר הם הופיעו.

0:04:18.498,0:04:20.583
ברגע הבא,

0:04:20.583,0:04:24.643
מיד כשהם סיימו ונעלמו לתוך הצללים,

0:04:24.643,0:04:27.149
איש צעיר עם עששית פרופן הגיע,

0:04:27.149,0:04:29.400
תלה אותה על עץ, הרכיב וילון.

0:04:29.400,0:04:32.861
כיכר הכפר התמלאה במאות אנשים.

0:04:32.861,0:04:35.399
והם העלו אופרה שנמשכה כל אותו לילה.

0:04:35.399,0:04:37.659
בני אדם היו זקוקים לאור.

0:04:37.659,0:04:40.296
הם נזקקו לאור על מנת לראות.

0:04:40.296,0:04:43.944
אז מה שהרווחתי והבנתי מהרגע הלא ייאמן ,

0:04:43.944,0:04:46.556
המלמד הזה בחיי כאמנית צעירה,

0:04:46.556,0:04:49.879
היה שאתה חייב להיות אמיתי

0:04:49.879,0:04:53.951
כלפי מה שאתה מאמין בו כאמן, עד הסוף,

0:04:53.951,0:04:57.490
אבל אתה צריך גם להיות מודע לכך

0:04:57.490,0:05:00.979
שהקהל נוכח שם בחוץ ברגע זה,

0:05:00.979,0:05:02.350
והם גם צריכים את האור.

0:05:02.350,0:05:04.547
וזהו האיזון הנדיר

0:05:04.547,0:05:06.296
שבו אני חושבת שאנחנו צועדים

0:05:06.296,0:05:09.629
כאשר אנחנו יוצרים משהו פורץ דרך,

0:05:09.629,0:05:12.283
שמנסה לעשות משהו שמעולם לא ראיתם,

0:05:12.283,0:05:13.969
העולם הדמיוני הזה

0:05:13.969,0:05:17.346
שבו אתה ממש לא יודע לאן תגיע בסופו של דבר,

0:05:17.346,0:05:20.112
זה הקו הדק על קצהו של מכתש

0:05:20.112,0:05:22.742
שעליו צעדתי כל חיי.

0:05:22.742,0:05:25.290
מה שאני רוצה לעשות כעת הוא לספר לכם

0:05:25.290,0:05:27.096
קצת

0:05:27.096,0:05:29.953
על הדרך שבה אני עובדת. בואו ניקח את "מלך האריות".

0:05:29.953,0:05:32.205
ראיתם הרבה דוגמאות לעבודה שלי קודם,

0:05:32.205,0:05:34.150
אבל זו אחת מהידועות.

0:05:34.150,0:05:36.849
אני מתחילה מהרעיון של האידאוגרף (סמל שמבטא מושג שלם).

0:05:36.849,0:05:40.224
אידאוגרף הוא כמו ציור במכחול, ציור מכחול יפני.

0:05:40.224,0:05:43.733
שלוש משיכות מכחול, והא לך יער הבמבוק כולו.

0:05:43.733,0:05:46.264
אני הולכת לרעיון של "מלך האריות"

0:05:46.264,0:05:48.332
ושואלת את עצמי, "מהי התמצית שלו?

0:05:48.332,0:05:49.968
מהי ההפשטה?

0:05:49.968,0:05:53.229
אילו הייתי צריכה לצמצם את כל הסיפור

0:05:53.229,0:05:55.970
לכדי ייצוג חזותי אחד, מה הוא היה?"

0:05:55.970,0:05:58.924
המעגל. המעגל. זה כל כך ברור.

0:05:58.924,0:06:02.901
מעגל החיים. מעגל המסיכה של מופאסה.

0:06:02.901,0:06:07.441
המעגל של, כשאנחנו מגיעים למערכה השנייה ורואים את הבצורת,

0:06:07.441,0:06:08.920
איך אתה מבטא בצורת?

0:06:08.920,0:06:12.079
זהו מעגל של משי על הריצפה

0:06:12.079,0:06:16.133
שנעלם אל תוך חור בריצפת הבמה.

0:06:16.133,0:06:18.762
מעגל החיים מגיע בדמות הגלגלים

0:06:18.762,0:06:21.210
שנוצרים על ידי דילוגי הצבאים.

0:06:21.210,0:06:22.932
ואתה רואה את התנועה.

0:06:22.932,0:06:26.310
ובהיותי אשת תאטרון, מה שאני יודעת ואוהבת לגבי התאטרון

0:06:26.310,0:06:28.005
הוא שכאשר הקהל נכנס לעניינים

0:06:28.005,0:06:29.799
ומשהה את אי-האמון שלו,

0:06:29.799,0:06:32.634
כשאתה רואה גברים מהלכים או נשים מהלכות

0:06:32.634,0:06:34.531
עם מגשי עשב על הראשים שלהם,

0:06:34.531,0:06:36.147
אתה יודע שזו הסוואנה.

0:06:36.147,0:06:37.691
אתה לא מפקפק בזה.

0:06:37.691,0:06:40.175
אני אוהבת את האמת הנראית-לעין של התאטרון.

0:06:40.175,0:06:43.772
אני אוהבת את העובדה שאנשים מסכימים למלא את החלל הריק.

0:06:43.772,0:06:45.792
הקהל מוכן לומר,

0:06:45.792,0:06:48.792
"או, אני יודע שזו לא שמש אמיתית.

0:06:48.792,0:06:51.100
לקחתם כמה מקלות.

0:06:51.100,0:06:53.195
הוספתם משי בתחתית.

0:06:53.195,0:06:56.899
שילשלתם את החלקים האלה מהתקרה. נתתם להם ליפול על הרצפה.

0:06:56.899,0:07:01.302
וכאשר היא זורחת באמצעות החוטים, אני רואה שזו שמש."

0:07:01.302,0:07:05.709
אבל היופי בכל זה הוא שאלה רק משי ומקלות.

0:07:05.709,0:07:10.261
ובאופן מסוים, דווקא זה מה שעושה את העניין לרוחני.

0:07:10.261,0:07:11.706
זה מה שמרגש אותך.

0:07:11.706,0:07:15.922
זוהי לא זריחה אמיתית באופן המילולי שמתרחשת כעת.

0:07:15.922,0:07:17.453
זו האמנות של הזריחה.

0:07:17.453,0:07:22.813
כך שבתאטרון, כל כמה שהסיפור קריטי

0:07:22.813,0:07:24.718
והספר והשפה,

0:07:24.718,0:07:29.369
דרך המסירה של הסיפור, האופן שבו הוא מסופר,

0:07:29.369,0:07:32.987
התנועות, השיטות שבהן אתה משתמש,

0:07:32.987,0:07:35.586
משתווים לחשיבות הסיפור עצמו.

0:07:35.586,0:07:38.924
ואני אחת מאלה שאוהבים טכנולוגיה עילית וגם טכנולוגיה פשוטה.

0:07:38.924,0:07:40.723
כך שאני יכולה לעבור מ--

0:07:40.723,0:07:42.929
למשל, אראה לכם קצת מ"ספיירדמן" מאוחר יותר,

0:07:42.929,0:07:45.800
המכונות המופלאות האלה שמניעות את האנשים במרחב.

0:07:45.800,0:07:48.166
אבל העובדה היא, שללא הרקדן

0:07:48.166,0:07:50.919
שיודע כיצד להשתמש בגוף שלו ולהתנדנד על הכבלים האלה,

0:07:50.919,0:07:52.706
זה לא שווה כלום.

0:07:52.706,0:07:55.615
אז עכשיו אני עומדת להראות לכם

0:07:55.615,0:07:59.933
כמה קליפים מתוך הפרוייקט הגדול האחר בחיי בשנה הנוכחית,

0:07:59.933,0:08:00.975
"הסערה".

0:08:00.975,0:08:05.068
זה סרט. העליתי את "הסערה" על בימת התאטרון שלוש פעמים

0:08:05.068,0:08:08.305
מאז 1984, 86,

0:08:08.305,0:08:10.509
ואני אוהבת את המחזה.

0:08:10.509,0:08:13.035
תמיד עשיתי זאת עם פרוספרו ממין זכר.

0:08:13.035,0:08:14.697
ופתאום, חשבתי לעצמי,

0:08:14.697,0:08:16.783
"ובכן, מי ישחק את פרוספרו בסרט?

0:08:16.783,0:08:20.505
מדוע לא הלן מירן? היא שחקנית נהדרת. למה לא?"

0:08:20.505,0:08:23.765
והסיפור הזה עבד טוב באופן שווה גם עם גיבורה אישה.

0:08:23.765,0:08:26.860
אז עכשיו, בואו נראה כמה מהקטעים

0:08:26.860,0:08:28.853
מתוך "הסערה".

0:08:28.853,0:08:33.836
(מוסיקה)

0:08:45.220,0:08:48.972
פרוספרה: האם חוללת, רוח, עד אחרון הפרטים, את הסופה שציויתי עליך?

0:08:48.972,0:08:54.480
אריאל: עליתי על סיפון ספינת המלך. הצתּי תדהמה בכל תא ותא.

0:08:57.664,0:09:00.620
פרוספרה: הם החליפו מבטים כבר בתחילה.

0:09:00.620,0:09:01.815
מירנדה: האם אתה אוהב אותי?

0:09:01.815,0:09:03.191
פרדיננד: מעבר לכל גבול.

0:09:03.191,0:09:05.783
פרוספרה: שניהם נשבו זו בקסמיו של זה.

0:09:05.783,0:09:10.914
טרינקולו: הסבל מפגיש אותך עם שותפים-למיטה מוזרים.

0:09:10.914,0:09:14.156
(מוסיקה)

0:09:14.156,0:09:17.633
מחפש עניינים, שליט?

0:09:17.633,0:09:19.635
קאליבן: אתה נפלת לכאן מן השמיים, הלא כן?

0:09:19.635,0:09:22.190
סטפנו: ישר מהירח, אני מבטיח לך.

0:09:22.190,0:09:24.187
פרוספרה: קאליבן!

0:09:24.187,0:09:26.452
קאליבן: האי הזה שייך לי.

0:09:26.452,0:09:29.997
פרוספרה: עבור זה, באמונה, תסבול התכווצויות הלילה.

0:09:29.997,0:09:33.506
אנטוניו: כאן שוכב אחיך, לא טוב יותר מהעפר שעליו הוא נח.

0:09:33.506,0:09:35.305
סבסטיאן: שלוף את חרבך.

0:09:35.305,0:09:38.914
ואני, המלך, אוהב אותך.

0:09:38.914,0:09:44.300
פרוספרה: אכה בהם כולם, עד שישאגו מכאב.

0:09:46.133,0:09:50.706
אריאל: הפכתי אתכם למשוגעים.

0:09:56.874,0:09:59.919
פרוספרה: אנחנו חומר שממנו קורצו החלומות.

0:09:59.919,0:10:04.130
וחיינו הקטנים מוקפים שינה.

0:10:04.130,0:10:09.455
(מוסיקה)

0:10:09.455,0:10:12.305
ג'.ט: אוקיי.

0:10:12.305,0:10:16.279
(מחיאות כפיים)

0:10:16.279,0:10:18.707
אז עברתי מהתאטרון, מלעשות את "הסערה"

0:10:18.707,0:10:21.031
על הבמה בהפקה דלת תקציב

0:10:21.031,0:10:22.669
לפני הרבה שנים,

0:10:22.669,0:10:25.114
ואני אוהבת את המחזה, וחשבתי גם,

0:10:25.114,0:10:27.138
זה המחזה האחרון של שייקספיר,

0:10:27.138,0:10:30.818
והוא באמת קל לתרגום לקולנוע, כפי שאתם רואים.

0:10:30.818,0:10:33.093
אבל אני רק רוצה לתת לכם דוגמה קטנה לגבי

0:10:33.093,0:10:35.271
האופן שבו מעלים אותו בתיאטרון

0:10:35.271,0:10:39.332
לעומת איך לוקחים את אותו רעיון או סיפור

0:10:39.332,0:10:42.324
ומעבירים אותו למדיום הקולנועי.

0:10:42.324,0:10:45.420
האידאוגרף שעליו סיפרתי לכם קודם,

0:10:45.420,0:10:47.531
מהו, בסיפור "הסערה"?

0:10:47.531,0:10:50.357
מה, לו הייתי מתמצתת את הסיפור לרעיון אחד,

0:10:50.357,0:10:52.670
היה הדימוי האחד שיכולתי

0:10:52.670,0:10:54.917
להיות שלמה איתו?

0:10:54.917,0:10:57.205
זה היה ארמון החול.

0:10:57.205,0:11:00.345
הרעיון של תרבות לעומת איתני הטבע.

0:11:00.345,0:11:02.800
אנחנו בונים את כל התרבויות האלה --

0:11:02.800,0:11:05.755
היא מדברת על זה בסוף הסרט, פרוספרה של הלן מירן,--

0:11:05.755,0:11:11.228
אנחנו בונים אותן, אבל תחת הטבע, תחת הסערה הגדולה,

0:11:11.228,0:11:16.723
המגדלים מכוסי העננים האלה, הארמונות הנהדרים האלה יתפוגגו

0:11:16.723,0:11:20.946
ולא יותירו זכר מאחור.

0:11:20.946,0:11:23.575
אז בתיאטרון,התחלתי עם המחזה,

0:11:23.575,0:11:26.637
זו הייתה מגרפת-חול שחורה על רקע מסך לבן,

0:11:26.637,0:11:29.562
והייתה שם ילדה קטנה, מירנדה, על האופק,

0:11:29.562,0:11:32.230
בונה ארמון נטיפים, ארמון מחול.

0:11:32.230,0:11:35.670
ובעודה ניצבת שם בקצה הבמה,

0:11:35.670,0:11:39.031
שני עובדי במה מכוסים לגמרי בשחורים

0:11:39.031,0:11:43.535
עם מזלפי-השקייה, רצו מעל הבמה

0:11:43.535,0:11:48.162
והחלו להזליף מים על הארמון בחול,

0:11:48.162,0:11:50.932
ואז טירת החול החלה להתפורר ולשקוע,

0:11:50.932,0:11:52.331
אבל לפני שהיא שקעה לגמרי,

0:11:52.331,0:11:56.571
הקהל ראה את עובדי הבמה עטויי השחורים.

0:11:56.571,0:12:01.158
הגורם המתווך היה גלוי לעין. זה היה בנאלי. יכולנו לראות אותם.

0:12:01.158,0:12:04.141
אבל מיד כשהם החלו לשפוך את המים,

0:12:04.141,0:12:07.873
האור השתנה והמוקד עבר מעובדי הבמה עטויי השחורים

0:12:07.873,0:12:11.187
לקסם שאנחנו עושים בתאטרון,

0:12:11.187,0:12:14.740
המוקד עבר למים עצמם.

0:12:14.740,0:12:18.962
ופתאום, בבית אחת, הפרספקטיבה של הקהל השתנתה.

0:12:18.962,0:12:22.468
זה הופך למשהו גדול באופן מאגי.

0:12:22.468,0:12:25.100
זה הופך לסופת גשמים.

0:12:25.100,0:12:28.744
השחקנים במסיכות, הבובנאים, הם נעלמים,

0:12:28.744,0:12:31.944
והקהל מדלג אל תוך העולם הזה,

0:12:31.944,0:12:36.267
לתוך העולם הדמיוני הזה שבו "הסערה" באמת מתרחשת.

0:12:36.267,0:12:37.696
עכשיו להבדלים.

0:12:37.696,0:12:40.299
כשהלכתי ועשיתי את המחזה בקולנוע,

0:12:40.299,0:12:42.683
התחלתי את הסרט

0:12:42.683,0:12:47.965
בתקריב על טירת חול, טירת חול שחורה,

0:12:47.965,0:12:49.803
ומה שהקולנוע יכול לעשות הוא,

0:12:49.803,0:12:53.259
על ידי שימוש במצלמה, בפרספקטיבה,

0:12:53.259,0:12:56.001
וגם בצילומים מרחוק ובתקריבים,

0:12:56.001,0:12:58.320
אז זה התחיל בתקריב על טירת החול,

0:12:58.320,0:13:00.203
וכשהמצלמה התרחקה,

0:13:00.203,0:13:03.237
יכולת לראות שזו בעצם טירת חול מיניאטורית, שיושבת בכף ידה

0:13:03.237,0:13:05.140
של הילדה.

0:13:05.140,0:13:06.968
וכך יכולתי לשחק במדיום,

0:13:06.968,0:13:09.920
וזו הסיבה שאני עוברת ממדיום אחד לאחר

0:13:09.920,0:13:11.403
כדי שאוכל לעשות את הדברים האלה.

0:13:11.403,0:13:13.834
עכשיו אני הולכת לקחת אתכם ל"ספיידרמן".

0:13:13.834,0:13:17.670
(מוסיקה)

0:13:44.794,0:13:47.621
(וידאו) פיטר פארקר: עומד על המצוק,

0:13:47.621,0:13:52.100
אני יכול להמריא מכאן.

0:13:52.100,0:13:54.200
ג'.ט: בתיאטרון החי אנחנו מנסים לעשות את כל מה

0:13:54.200,0:13:56.119
שאתה לא יכול לעשות בשני מימדים

0:13:56.119,0:13:58.903
בסרט ובטלויזיה.

0:13:58.903,0:14:02.833
פ.פ: התעלה על עצמך וקח שליטה.

0:14:02.833,0:14:06.229
ג'ורג' ציפין: אנחנו מביטים על ניו יורק מנקודת המבט של ספיידרמן.

0:14:06.229,0:14:08.479
ספיידרמן אינו מוגבל על ידי כוח המשיכה.

0:14:08.479,0:14:11.637
מנהטן במופע הזה, גם היא אינה מוגבלת על ידי כוח המשיכה.

0:14:11.637,0:14:15.856
פ.פ: היה אתה עצמך והתעלה מעל לכל.

0:14:15.856,0:14:19.959
מקהלה: מכה! בום!

0:14:19.959,0:14:22.544
חבטה! שריטה!

0:14:22.544,0:14:24.745
דני אזרלו: אני אפילו לא רוצה שתחשבו שיש כאן כוריאוגרף.

0:14:24.745,0:14:25.871
זה אמיתי, מה שקורה על הבמה.

0:14:25.871,0:14:28.744
אני מעדיף שתראו אנשים בתנועה,

0:14:28.744,0:14:30.930
ותאמרו לעצמכם: "וואו, מה זה היה?"

0:14:30.930,0:14:43.151
(מוסיקה)

0:14:43.151,0:14:45.235
ג'.ט: אם אני מעניקה מספיק תנועה לפסל,

0:14:45.235,0:14:48.426
והשחקן מניע את ראשו, אתם תרגישו כאילו שהוא חי.

0:14:48.426,0:14:51.376
זו ממש חוברת קומיקס חיה. זו חוברת קומיקס שקמה לתחייה.

0:14:51.376,0:14:58.577
(מוסיקה)

0:14:58.577,0:14:59.739
בונו: הם מיתולוגיות.

0:14:59.739,0:15:03.365
הם אגדות מודרניות, גיבורי חוברות הקומיקס האלה.

0:15:03.365,0:15:09.328
פ.פ: : ♪ הם מאמינים.♪

0:15:09.328,0:15:13.005
(צרחות)

0:15:13.005,0:15:18.523
(מוסיקה)

0:15:30.766,0:15:33.034
(מחיאות כפיים)

0:15:33.034,0:15:37.644
ג'.ט: אוווו... מה זה היה?

0:15:37.644,0:15:39.915
קרקס, רוקנרול, דרמה.

0:15:39.915,0:15:42.757
מה לעזאזל אנחנו עושים שם על הבמה ההיא?

0:15:42.757,0:15:45.419
טוב, סיפור אחרון, מאוד בקצרה.

0:15:45.419,0:15:48.289
אחרי שביקרתי בכפר ההוא, חציתי את האגם,

0:15:48.289,0:15:51.378
וראיתי שהר הגעש מתפרץ

0:15:51.378,0:15:53.131
בצד השני, גונונג באטור,

0:15:53.131,0:15:56.216
והיה שם הר געש כבוי, ממש ליד הר הגעש הפעיל.

0:15:56.216,0:15:58.237
לא חשבתי שאבלע על ידי הר הגעש,

0:15:58.237,0:15:59.823
והנה אני כאן.

0:15:59.823,0:16:03.760
אבל זה מאוד קל לטפס למעלה, לא?

0:16:03.760,0:16:05.345
אתה נאחז בשורשים,

0:16:05.345,0:16:08.545
אתה מניח את הרגל שלך בין האבנים הקטנות

0:16:08.545,0:16:11.127
ומטפס למעלה, ואתה מגיע לפסגה,

0:16:11.127,0:16:13.417
והייתי שם עם חבר טוב שהיה שחקן,

0:16:13.417,0:16:15.437
והוא אמר: "בואי נעלה לשם למעלה.

0:16:15.437,0:16:17.485
בואי נראה אם אנחנו יכולים להגיע לקצה

0:16:17.485,0:16:19.621
של הר הגעש הפעיל".

0:16:19.621,0:16:22.473
טיפסנו למעלה והגענו ממש לפסגה,

0:16:22.473,0:16:24.978
והנה אנחנו על הקצה, על המצוק,

0:16:24.978,0:16:27.391
רולנד נעלם אל תוך העשן הגופריתי

0:16:27.391,0:16:29.328
בקצה השני של הר הגעש,

0:16:29.328,0:16:31.170
ואני שם למעלה לבדי

0:16:31.170,0:16:33.906
על קצהו של המצוק המדהים הזה.

0:16:33.906,0:16:35.527
שמעתם את המילים קודם?

0:16:35.527,0:16:37.853
אני על קצה המצוק, מסתכלת למטה

0:16:37.853,0:16:40.164
לתוך הר הגעש הכבוי שלשמאלי.

0:16:40.164,0:16:43.992
מימיני משטחי צפחה משופעים שמתחילים להתפרק.

0:16:43.992,0:16:47.760
אני לבושה ברצועות ובסארונג (בגד מלזי מסורתי). זה היה לפני המון שנים.

0:16:47.760,0:16:49.385
ובלי נעלי טיפוס.

0:16:49.385,0:16:53.344
והוא נעלם, השחקן הצרפתי-צועני המטורף ההוא,

0:16:53.344,0:16:56.648
ישר בתוך העשן, ואני מבינה,

0:16:56.648,0:17:00.576
שאני לא יכולה לחזור באותה הדרך שבה הגעתי. אני לא יכולה.

0:17:00.576,0:17:05.257
אז אני משליכה מעליי את המצלמה שלי, אני משליכה את הרצועות שלגופי,

0:17:05.257,0:17:08.486
ואני מסתכלת בקו ישר לפנים,

0:17:08.486,0:17:12.120
ויורדת על ארבע כמו חתולה,

0:17:12.120,0:17:15.142
ומחזיקה עם הברכיים משני הצדדים

0:17:15.142,0:17:17.535
לאורך הקו הישר הזה שלפניי

0:17:17.535,0:17:20.577
במשך 27 מטרים, או 10 מטרים, אני לא יודעת.

0:17:20.577,0:17:23.290
הרוח נשבה בחוזקה

0:17:23.290,0:17:26.720
והדרך היחידה שבה יכולתי להגיע לצד השני

0:17:26.720,0:17:29.163
הייתה להתמקד בקו הישר שלפניי.

0:17:29.163,0:17:31.166
אני יודעת שכולכם הייתם שם.

0:17:31.166,0:17:33.139
אני בכור המצרף עכשיו.

0:17:33.139,0:17:35.003
זהו מבחן האש שלי.

0:17:35.003,0:17:37.333
זהו מבחן האש של החברה שלי.

0:17:37.333,0:17:41.590
אנחנו שורדים כי שיר הנושא שלנו הוא "התעלה על עצמך".

0:17:41.590,0:17:44.731
נער נופל מהשמיים, התגבר.

0:17:44.731,0:17:47.145
זה שם בידיים שלנו,

0:17:47.145,0:17:48.772
בידיים של כל אנשי החברה שלי.

0:17:48.772,0:17:52.340
יש לי שותפים נפלאים לדרך, וכולנו כיוצרים

0:17:52.340,0:17:54.351
נגיע לשם יחד.

0:17:54.351,0:17:56.540
אני יודעת שאתם מבינים את זה.

0:17:56.540,0:17:58.965
ואתם פשוט תמשיכו הלאה,

0:17:58.965,0:18:01.606
עד שתראו את הדבר המופלא ביותר

0:18:01.606,0:18:03.152
מתרחש לנגד עיניכם.

0:18:03.152,0:18:04.452
תודה לכם.

0:18:04.452,0:18:09.899
(מחיאות כפיים)