WEBVTT 00:00:06.947 --> 00:00:10.997 רעמים והבהובי ברקים מאירים את הים הגלי, 00:00:10.997 --> 00:00:14.297 כשספינה נאנקת תחת הגלים. 00:00:14.297 --> 00:00:19.337 זו לא סערה רגילה, אלא סערה אלימה ונקמנית, 00:00:19.337 --> 00:00:24.047 והיא מכינה את הבמה למחזה הכי אניגמטי של שייקספיר. 00:00:24.047 --> 00:00:27.097 כשהשמיםים מתבהרים, אנחנו מוזמנים לעולם 00:00:27.107 --> 00:00:31.637 שנראה מרוחק משלנו, אבל מלא בדאגות מוכרות 00:00:31.637 --> 00:00:35.577 בנוגע לחרות, כוח, ושליטה. NOTE Paragraph 00:00:35.577 --> 00:00:39.387 הסערה ממוקמת על אי מדברי, חשוף לכל היסודות 00:00:39.387 --> 00:00:44.717 ונשלט על ידי קסם וכוח על ידי פרוספרו, הדוכס המוגלה של מילאנו. 00:00:44.717 --> 00:00:49.417 נבגד על ידי אחיו אנטוניו, פרוספרו ננטש על האי 00:00:49.417 --> 00:00:54.307 במשך שתים עשרה שנים עם בתו מירנדה וספריו האהובים. 00:00:54.307 --> 00:00:57.777 בזמן הזה הוא למד את קסם האי 00:00:57.777 --> 00:01:00.887 והשתמש בו כדי לרתום את הכוחות היסודיים שלו. 00:01:00.887 --> 00:01:04.617 הוא גם שלט בתושב הארצי היחידי של האי, 00:01:04.617 --> 00:01:08.167 קאליבן המדוכא שעבר דמוניזציה. NOTE Paragraph 00:01:08.167 --> 00:01:13.467 אבל אחרי שנים של תכנון נקמה, האויב של פרוספרו סוף כל סוף נראה לעין. 00:01:13.467 --> 00:01:16.277 בעזרת הרוח המרפרפת אריאל, 00:01:16.277 --> 00:01:21.987 הקוסם משמיד את ספינות אחיו ושוטף את המלחים לחוף. 00:01:21.987 --> 00:01:25.677 התכנון של פרוספרו אפילו מגיע עד לחיי האהבה של ביתו, 00:01:25.677 --> 00:01:29.707 אותה הוא מתכנן לחתן עם הנסיך הנטוש פרדיננד. 00:01:29.707 --> 00:01:32.867 וכשפרוספרו ואריאל מתקרבים לאנטוניו, 00:01:32.867 --> 00:01:35.797 קאליבן מצרף את כוחותיו למלחים שיכורים, 00:01:35.797 --> 00:01:39.317 שמעלים תוכנית קומית להשתלט על האי. NOTE Paragraph 00:01:39.317 --> 00:01:42.957 המחזה מפשיט את החברה לתשוקות החיתיות שלה, 00:01:42.957 --> 00:01:48.287 עם כל פלג במרדף אחרי כוח -- אם זו אדמה, אנשים אחרים, 00:01:48.287 --> 00:01:50.307 או היעוד שלהם עצמם. 00:01:50.307 --> 00:01:54.327 אבל שייקספיר יודע שכוח הוא תמיד מטרה נעה; 00:01:54.327 --> 00:01:57.047 וכשהוא מגלה את ההסטוריות החשוכות של הדמויות האלו, 00:01:57.047 --> 00:02:01.637 אנחנו מתחילים לתהות אם המחזור האכזרי הזה אי פעם יסתיים. NOTE Paragraph 00:02:01.637 --> 00:02:04.447 למרות שאנטוניו לא היה בסדר לאחיו פרוספרו, 00:02:04.447 --> 00:02:07.787 במשך זמן רב הוא השפיע לרעה על האי, 00:02:07.787 --> 00:02:11.907 אוסף את תכונותיו הקסומות ואת משאביו הטבעיים לעצמו. 00:02:11.907 --> 00:02:15.117 קאליבן בעיקר נוטר טינה להשתלטות הזו. 00:02:15.117 --> 00:02:17.054 בנה של סקוראקס, 00:02:17.054 --> 00:02:19.614 מכשפה ששלטה בעבר על האי, 00:02:19.614 --> 00:02:22.564 תחילה הוא עזר לגולים למצוא את מקומם. 00:02:22.564 --> 00:02:26.814 אבל מאז הוא הפך לעבדם, ומתלונן בצער זועם: 00:02:26.817 --> 00:02:29.537 "ואז אהבתי אותך, והראתי לך 00:02:29.537 --> 00:02:32.497 את כל התכונות של האי המעיינות הזכים, 00:02:32.497 --> 00:02:35.857 בורות המלח, מקום צחיח ופורה. 00:02:35.857 --> 00:02:38.267 אני מקולל שעשיתי זאת!" NOTE Paragraph 00:02:38.267 --> 00:02:41.117 עם השפה הרועמת שלו וזעם רותח, 00:02:41.117 --> 00:02:45.347 קאליבן כל הזמן מזכיר לפרוספרו מה היה לפני כן: 00:02:45.347 --> 00:02:50.347 האי הזה היה שלי בגלל אימי סקוראקס, שאתה לקחת ממני. 00:02:50.347 --> 00:02:52.998 ועדיין סיקוראקס גם התעללה באי, 00:02:52.998 --> 00:02:56.248 וכלאה את אריאל עד שפרוספרו שיחרר אותו. 00:02:56.248 --> 00:03:00.898 עכשיו אריאל מבלה את המחזה בתקווה לשלם את חובו ולהרוויח את חרותו, 00:03:00.898 --> 00:03:04.818 בעוד קאליבן משועבד לתמיד, או לפחות 00:03:04.818 --> 00:03:07.458 כל עוד פרוספרו בשליטה. NOTE Paragraph 00:03:07.458 --> 00:03:09.558 מהסיבות האלו והרבה אחרות, 00:03:09.558 --> 00:03:13.538 הסערה הרבה פעמים נקראה כחקר הקולוניאליזם, 00:03:13.538 --> 00:03:18.158 והדילמות המוראליות שהגיעו עם מפגשים עם "עולמות חדשים ואמיצים." 00:03:18.158 --> 00:03:21.661 שאלות של שליטה וצדק תלויות מעל המחזה: 00:03:21.661 --> 00:03:24.201 האם קאליבן השליט האמיתי של הארץ? 00:03:24.201 --> 00:03:26.181 האם אריאל יצא לחופשי? 00:03:26.181 --> 00:03:28.551 והאם פרוספרו השליט החזק -- 00:03:28.551 --> 00:03:34.581 או האם יש קסם עמוק יותר שפועל, מעבר לתפיסת הדמויות? NOTE Paragraph 00:03:34.581 --> 00:03:35.711 במהלך המחזה, 00:03:35.711 --> 00:03:39.521 אריאל כל הזמן מזכיר לפרוספרו את החופש שהוא חייב לו. 00:03:39.521 --> 00:03:42.501 אבל השאלה משתהה אם הפולש יהיה מסוגל 00:03:42.501 --> 00:03:44.631 לוותר על אחיזתו. 00:03:44.631 --> 00:03:48.861 השאלה של סיום השלטון שלו חזקה בעיקר בהתחשב בכך שמאמינים שהסופה 00:03:48.861 --> 00:03:52.431 היא המחזה האחרון של שייקספיר. 00:03:52.431 --> 00:03:57.011 בהרבה דרכים הפעולות של פרוספרו מהדהדות את אלו של המבדר הגדול עצמו, 00:03:57.011 --> 00:04:00.551 שהגה עלילות מורכבות, תימרן את סובביו, 00:04:00.551 --> 00:04:05.501 והטיל כישוף על הדמויות כמו גם על הקהל. NOTE Paragraph 00:04:05.501 --> 00:04:09.256 אבל עד סוף ההופעה הגדולה של כוח ושליטה, 00:04:09.256 --> 00:04:12.942 השורות האחרונות של פרוספרו מראות אותו צנוע מול קהלו -- 00:04:12.942 --> 00:04:16.712 והכוח שהם מחזיקים על היצירות שלו. 00:04:16.712 --> 00:04:20.602 "בעזרת ידיך הטובות. נשימה עדינה שלך 00:04:20.602 --> 00:04:26.292 את מפרשי צריכה למלא או שהפרוייקט שלי יכשל, שהיה כדי לרצות." 00:04:26.292 --> 00:04:30.042 זה מעורר את התפקיד של שייקספיר כמבדר הגדול 00:04:30.042 --> 00:04:34.982 שמסגיר את עצמו, לבסוף, לתשואות שלנו.