WEBVTT 00:00:02.000 --> 00:00:04.000 אני רוצה לפתוח בשתי הבחנות 00:00:04.000 --> 00:00:06.000 על המין האנושי. 00:00:06.000 --> 00:00:09.000 ההבחנה הראשונה היא אולי ברורה מאליה, 00:00:09.000 --> 00:00:11.000 והיא שהמין שלנו, הומו ספייאנס, 00:00:11.000 --> 00:00:13.000 הוא ממש, אבל ממש חכם, 00:00:13.000 --> 00:00:15.000 חכם באופן מגוחך. 00:00:15.000 --> 00:00:17.000 אתם עושים דברים 00:00:17.000 --> 00:00:20.000 שאף מין אחר בכדה"א לא עושה. 00:00:20.000 --> 00:00:22.000 וזה כמובן 00:00:22.000 --> 00:00:24.000 לא חדש לכם. 00:00:24.000 --> 00:00:27.000 בנוסף להיותנו חכמים, אנחנו גם מאוד יהירים. 00:00:27.000 --> 00:00:30.000 אז אנחנו אוהבים להדגיש את חכמתנו. 00:00:30.000 --> 00:00:32.000 אז אני יכולה לפנות לכל גאון, 00:00:32.000 --> 00:00:34.000 משייקספיר ועד סטיבן קולברט, 00:00:34.000 --> 00:00:36.000 ולהצביע על כך שאנחנו 00:00:36.000 --> 00:00:38.000 אצילים בתבונה, אינסופיים בכישרונות, 00:00:38.000 --> 00:00:40.000 ובעצם הכי מדהימים בעולם 00:00:40.000 --> 00:00:43.000 כשזה מגיע לעניינים שכליים. NOTE Paragraph 00:00:43.000 --> 00:00:45.000 אבל יש כמובן גם הבחנה שניה לגבי המין האנושי 00:00:45.000 --> 00:00:47.000 בה אני רוצה להתמקד, 00:00:47.000 --> 00:00:49.000 וזו העובדה 00:00:49.000 --> 00:00:52.000 שלמרות שאנחנו ממש חכמים, חכמים במיוחד, 00:00:52.000 --> 00:00:55.000 אנחנו יכולים גם להיות ממש טיפשים 00:00:55.000 --> 00:00:58.000 כשזה מגיע לכמה אספקטים בקבלת החלטות. 00:00:58.000 --> 00:01:00.000 אני רואה הרבה חיוכים בקהל. 00:01:00.000 --> 00:01:02.000 אל תדאגו, לא אציג את הטעויות 00:01:02.000 --> 00:01:04.000 של אף אחד מכם. 00:01:04.000 --> 00:01:06.000 אבל רק בשנתיים האחרונות 00:01:06.000 --> 00:01:09.000 ראינו דוגמאות חסרות תקדים של חוסר יכולת אנושית. 00:01:09.000 --> 00:01:12.000 וראינו איך השיטות שתכננו במיוחד 00:01:12.000 --> 00:01:14.000 כדי להוציא משאבים מהסביבה 00:01:14.000 --> 00:01:16.000 קורסות בחוסר הצלחה. 00:01:16.000 --> 00:01:18.000 ראינו את השווקים הכלכליים שייצרנו, 00:01:18.000 --> 00:01:21.000 שווקים שאמורים היו להיות חסיני-כל, 00:01:21.000 --> 00:01:23.000 מתמוטטים מול עינינו. NOTE Paragraph 00:01:23.000 --> 00:01:25.000 אבל שתי הדוגמאות המביכות האלה, אני חושבת, 00:01:25.000 --> 00:01:28.000 לא מדגישות את מה שהכי מביך 00:01:28.000 --> 00:01:30.000 בטעויות האנושיות, 00:01:30.000 --> 00:01:33.000 והוא שהיינו רוצים לחשוב שהטעויות שלנו 00:01:33.000 --> 00:01:35.000 הן תוצאה של כמה תפוחים רקובים, 00:01:35.000 --> 00:01:38.000 טעויות מקריות חסרות חשיבות. 00:01:38.000 --> 00:01:41.000 אבל מה שאנחנו לומדים ממדעי החברה 00:01:41.000 --> 00:01:44.000 הוא שרובנו, במצבים מסויימים, 00:01:44.000 --> 00:01:47.000 נבצע טעויות מאוד ספציפיות. 00:01:47.000 --> 00:01:49.000 טעויות ניתנות לניבוי. 00:01:49.000 --> 00:01:51.000 ואנחנו נבצע אותן שוב ושוב. 00:01:51.000 --> 00:01:53.000 והן חסינות בפני הוכחות. 00:01:53.000 --> 00:01:55.000 כשאנחנו מקבלים משוב שלילי, 00:01:55.000 --> 00:01:58.000 עדיין בפעם הבאה באותו מצב, 00:01:58.000 --> 00:02:00.000 אנחנו נוטים לחזור על אותן טעויות. 00:02:00.000 --> 00:02:02.000 אז זו היתה חידה בעיני 00:02:02.000 --> 00:02:04.000 כחוקרת של הטבע האנושי. 00:02:04.000 --> 00:02:06.000 מה שמסקרן אותי 00:02:06.000 --> 00:02:09.000 זה איך מין חכם כמו שלנו 00:02:09.000 --> 00:02:11.000 מסוגל לבצע טעויות 00:02:11.000 --> 00:02:13.000 כה גרועות ועקביות? NOTE Paragraph 00:02:13.000 --> 00:02:16.000 אנחנו הכי חכמים, איך אנחנו לא פותרים את זה? 00:02:16.000 --> 00:02:19.000 מאין מגיעות הטעויות האלה? 00:02:19.000 --> 00:02:22.000 וחשבתי על שתי אפשרויות שונות. 00:02:22.000 --> 00:02:25.000 אחת, זו לא באמת אשמתנו. 00:02:25.000 --> 00:02:27.000 משום שאנחנו מין חכם 00:02:27.000 --> 00:02:29.000 אנחנו מייצרים סביבות 00:02:29.000 --> 00:02:31.000 שהן מאוד מסובכות, 00:02:31.000 --> 00:02:34.000 לפעמים מסובכות מכדי שנבין אותן, 00:02:34.000 --> 00:02:36.000 למרות שיצרנו אותן. 00:02:36.000 --> 00:02:38.000 אנחנו יוצרים שווקים פיננסיים מאוד מורכבים. 00:02:38.000 --> 00:02:41.000 אנחנו יוצרים תנאי משכנתא שאי אפשר להתמודד איתם. 00:02:41.000 --> 00:02:44.000 וכמובן, אם שמים אותנו בסביבות איתן קשה להתמודד, 00:02:44.000 --> 00:02:46.000 הגיוני שאולי 00:02:46.000 --> 00:02:48.000 נהרוס כמה דברים. 00:02:48.000 --> 00:02:50.000 אם זה היה המצב, היה לנו פתרון פשוט 00:02:50.000 --> 00:02:52.000 לבעיית הטעות האנושית. 00:02:52.000 --> 00:02:54.000 היינו אומרים, טוב, בואו נראה 00:02:54.000 --> 00:02:56.000 עם אלו טכנולוגיות קשה לנו להתמודד, 00:02:56.000 --> 00:02:58.000 אותן סביבות בעייתיות - 00:02:58.000 --> 00:03:00.000 ניפטר מהן, נתכנן טוב יותר, 00:03:00.000 --> 00:03:02.000 ונהיה המין האציל 00:03:02.000 --> 00:03:04.000 שאנחנו מצפים להיות. NOTE Paragraph 00:03:04.000 --> 00:03:07.000 אבל ישנה אפשרות מדאיגה יותר, 00:03:07.000 --> 00:03:10.000 והיא שאולי לא הסביבה היא שדפוקה. 00:03:10.000 --> 00:03:13.000 אולי זה אנחנו שמתוכננים לא טוב. 00:03:13.000 --> 00:03:15.000 זה רמז שקיבלתי 00:03:15.000 --> 00:03:18.000 מהסתכלות בדרכים בהן מדענים למדו על טעויות אנוש. 00:03:18.000 --> 00:03:21.000 ומה שאנחנו רואים הוא שאנשים נוטים לבצע את אותן שגיאות 00:03:21.000 --> 00:03:24.000 באותו אופן, שוב ושוב. 00:03:24.000 --> 00:03:26.000 נראה כאילו אנו בנויים 00:03:26.000 --> 00:03:28.000 לשגות בדרכים מסויימות. 00:03:28.000 --> 00:03:31.000 זו אפשרות שמדאיגה אותי יותר, 00:03:31.000 --> 00:03:33.000 כי אם אנחנו הדפוקים, 00:03:33.000 --> 00:03:35.000 לא ממש ברור איך נתמודד עם זה. 00:03:35.000 --> 00:03:38.000 אולי אנחנו צריכים לקבל את זה שאנחנו נוטים לטעויות, 00:03:38.000 --> 00:03:40.000 ולנסות לתכנן דברים בהתאם. NOTE Paragraph 00:03:40.000 --> 00:03:43.000 אז זו השאלה שרציתי לבחון עם הסטודנטים שלי. 00:03:43.000 --> 00:03:46.000 איך אפשר להבחין בין שתי האפשרויות הללו? 00:03:46.000 --> 00:03:48.000 אנחנו זקוקים לאוכלוסיה 00:03:48.000 --> 00:03:50.000 חכמה, שיכולה לקבל הרבה החלטות, 00:03:50.000 --> 00:03:52.000 אבל שאין לה גישה למערכות שיש לנו, 00:03:52.000 --> 00:03:54.000 כל הדברים שיכולים להרוס אותנו - 00:03:54.000 --> 00:03:56.000 לא טכנולוגיה, לא תרבות אנושית, 00:03:56.000 --> 00:03:58.000 אפילו לא שפה אנושית. 00:03:58.000 --> 00:04:00.000 ולכן פנינו לחברה האלה. 00:04:00.000 --> 00:04:03.000 הנה אחד הבחורים איתם אני עובדת. זה קוף קפוצ'ין חום. 00:04:03.000 --> 00:04:05.000 אלה פרימאטים מהעולם החדש, 00:04:05.000 --> 00:04:07.000 מה שאומר שהם נפרדו מהענף האנושי 00:04:07.000 --> 00:04:09.000 לפני 35 מיליון שנה בערך. 00:04:09.000 --> 00:04:11.000 זה אומר שסבתא רבא, רבא, רבא שלכם - 00:04:11.000 --> 00:04:13.000 עם בערך 5 מיליון "רבא" - 00:04:13.000 --> 00:04:15.000 היתה כנראה אותה סבתא רבא, רבא, רבא - 00:04:15.000 --> 00:04:17.000 עם 5 מיליון "רבא", 00:04:17.000 --> 00:04:19.000 של הולי שאתם רואים כאן. 00:04:19.000 --> 00:04:22.000 אז אפשר להתנחם בכך שהבחור הזה ממש רחוק מאיתנו, 00:04:22.000 --> 00:04:24.000 אבל מבחינה אבולוציונית, הוא קרוב משפחה. 00:04:24.000 --> 00:04:26.000 החדשות הטובות לגבי הולי הן 00:04:26.000 --> 00:04:29.000 שאין לה את הטכנולוגיות שיש לנו. 00:04:29.000 --> 00:04:32.000 אתם יודעים, היא חכמה, חמודה, גם היא פרימאטית, 00:04:32.000 --> 00:04:34.000 אבל אין לה את כל החפצים שאולי הורסים אותנו. 00:04:34.000 --> 00:04:36.000 אז היא מקרה מבחן מצוין. NOTE Paragraph 00:04:36.000 --> 00:04:39.000 מה אם נשים את הולי בהקשר אנושי? 00:04:39.000 --> 00:04:41.000 האם היא תעשה את אותן טעויות? 00:04:41.000 --> 00:04:43.000 האם היא לא תלמד מהן? 00:04:43.000 --> 00:04:45.000 אז זה מה שניסינו לעשות. 00:04:45.000 --> 00:04:47.000 הסטודנטים שלי ואני התלהבנו מהרעיון הזה לפני כמה שנים. 00:04:47.000 --> 00:04:49.000 אמרנו, טוב, בואו נזרוק לה כמה בעיות, 00:04:49.000 --> 00:04:51.000 ונראה אם היא מפשלת. 00:04:51.000 --> 00:04:54.000 בעיה ראשונה, בעצם, איפה נתחיל? 00:04:54.000 --> 00:04:56.000 כי אתם יודעים, זה טוב עבורנו, אבל גרוע לבני אדם, 00:04:56.000 --> 00:04:58.000 אנחנו עושים מלא טעויות בהרבה הקשרים. 00:04:58.000 --> 00:05:00.000 אז איפה נתחיל? 00:05:00.000 --> 00:05:03.000 ומשום שהתחלנו בערך בזמן המשבר הכלכלי, 00:05:03.000 --> 00:05:05.000 כשהעיקולים הופיעו בחדשות, 00:05:05.000 --> 00:05:07.000 אמרנו, הממ... אולי נתחיל 00:05:07.000 --> 00:05:09.000 בתחום הפיננסי. 00:05:09.000 --> 00:05:12.000 אולי נסתכל על קבלת החלטות כלכלית של קופים, 00:05:12.000 --> 00:05:15.000 וננסה לראות אם הם עושים את אותן שטויות שאנחנו עושים. NOTE Paragraph 00:05:15.000 --> 00:05:17.000 ואז כמובן נתקלנו בבעיה שניה - 00:05:17.000 --> 00:05:19.000 יותר מתודולוגית - 00:05:19.000 --> 00:05:21.000 והיא, אולי לא ידעתם, 00:05:21.000 --> 00:05:24.000 אבל קופים לא באמת משתמשים בכסף. אני יודעת, טרם פגשתם אותם. 00:05:24.000 --> 00:05:26.000 אבל בגלל זה הם לא עומדים בתור מאחוריכם 00:05:26.000 --> 00:05:29.000 במכולת או בכספומט - הם לא עושים את הדברים האלה. 00:05:29.000 --> 00:05:32.000 אז היתה לנו כאן בעיה. 00:05:32.000 --> 00:05:34.000 איך נשאל את קופים על כסף 00:05:34.000 --> 00:05:36.000 כשהם לא באמת משתמשים בו? 00:05:36.000 --> 00:05:38.000 אז אמרנו, טוב, אולי פשוט צריך 00:05:38.000 --> 00:05:40.000 ללמד אותם איך להשתמש בכסף. 00:05:40.000 --> 00:05:42.000 וזה בדיוק מה שעשינו. 00:05:42.000 --> 00:05:45.000 מה שאתם רואים כאן זו היחידה הראשונה הידועה לי 00:05:45.000 --> 00:05:47.000 של מטבע לא אנושי. 00:05:47.000 --> 00:05:49.000 לא היינו מאוד יצירתיים, 00:05:49.000 --> 00:05:51.000 אז קראנו לזה אסימון. 00:05:51.000 --> 00:05:54.000 אבל זהו המטבע שלימדנו את הקופים בייל 00:05:54.000 --> 00:05:56.000 להשתמש בו עם אנשים, 00:05:56.000 --> 00:05:59.000 לקנות באמצעותו חתיכות מזון שונות. 00:05:59.000 --> 00:06:01.000 זה לא נראה משהו - זה באמת לא משהו. NOTE Paragraph 00:06:01.000 --> 00:06:03.000 כמו רוב הכסף שלנו, זו רק חתיכת מתכת. 00:06:03.000 --> 00:06:06.000 כפי שאתם יודעים אם לקחתם מטבעות מחו"ל, 00:06:06.000 --> 00:06:08.000 כשמגיעים הביתה, הם די חסרי ערך. 00:06:08.000 --> 00:06:10.000 זה היה חסר ערך עבור הקופים בתחילה, 00:06:10.000 --> 00:06:12.000 לפני שהם הבינו מה הם יכולים לעשות איתו. 00:06:12.000 --> 00:06:14.000 כשנתנו להם את זה במתחם שלהם, 00:06:14.000 --> 00:06:16.000 הם הרימו אותם, הסתכלו עליהם. 00:06:16.000 --> 00:06:18.000 הם היו עבורם דברים מוזרים. 00:06:18.000 --> 00:06:20.000 אבל מהר מאוד הקופים הבינו 00:06:20.000 --> 00:06:22.000 שהם יכולים לתת את האסימונים האלה 00:06:22.000 --> 00:06:25.000 לאנשים במעבדה ולקבל תמורתם מזון. 00:06:25.000 --> 00:06:27.000 אז כאן רואים את מיידיי עושה את זה. 00:06:27.000 --> 00:06:30.000 בנקודה A בB היא קצת 00:06:30.000 --> 00:06:32.000 סקרנית לגבי זה, לא יודעת. 00:06:32.000 --> 00:06:34.000 הנה היד המחכה של הנסיין האנושי, 00:06:34.000 --> 00:06:37.000 ומיידיי מבינה מהר שהאדם רוצה את זה. 00:06:37.000 --> 00:06:39.000 היא מושיטה לו, ומקבלת קצת אוכל. 00:06:39.000 --> 00:06:41.000 מתברר שכל הקופים שלנו משתפרים 00:06:41.000 --> 00:06:43.000 בסחר האסימונים עם איש המכירות האנושי. 00:06:43.000 --> 00:06:45.000 אז הנה וידאו קצר שמראה את זה. 00:06:45.000 --> 00:06:48.000 הנה מיידיי. היא עומדת להחליף אסימון עבור מזון, 00:06:48.000 --> 00:06:51.000 מחכה בשמחה ומקבלת את האוכל שלה. 00:06:51.000 --> 00:06:53.000 הנה פליקס. הוא זכר האלפא שלנו, די גדול. 00:06:53.000 --> 00:06:56.000 אבל גם הוא מחכה בסבלנות, מקבל את האוכל וממשיך. NOTE Paragraph 00:06:56.000 --> 00:06:58.000 אז הקופים ממש נהיים טובים בזה. 00:06:58.000 --> 00:07:01.000 באופן מפתיע, עם מעט מאוד אימון. 00:07:01.000 --> 00:07:03.000 רק נתנו להם לתפוס את זה בעצמם. 00:07:03.000 --> 00:07:05.000 השאלה היא: האם זה דומה לכסף אנושי? 00:07:05.000 --> 00:07:07.000 האם זה באמת שוק, 00:07:07.000 --> 00:07:09.000 או שזה סתם טריק פסיכולוגי 00:07:09.000 --> 00:07:11.000 שגורם לקופים לעשות משהו, 00:07:11.000 --> 00:07:13.000 להיראות חכמים, אבל בעצם לא להיות חכמים. 00:07:13.000 --> 00:07:16.000 אז שאלנו, מה הקופים היו עושים באופן ספונטני 00:07:16.000 --> 00:07:19.000 אם זה באמת היה הכסף שלהם? 00:07:19.000 --> 00:07:21.000 אפשר לדמיין אותם 00:07:21.000 --> 00:07:23.000 עושים את כל הדברים החכמים 00:07:23.000 --> 00:07:26.000 שבני אדם עושים כשהם מחליפים כסף זה עם זה. 00:07:26.000 --> 00:07:29.000 אולי הם ישימו לב למחיר, 00:07:29.000 --> 00:07:31.000 ישימו לב לכמות שהם קונים, 00:07:31.000 --> 00:07:34.000 בעצם עוקבים אחרי ערך הכסף. 00:07:34.000 --> 00:07:36.000 האם הקופים עושים משהו כזה? NOTE Paragraph 00:07:36.000 --> 00:07:39.000 אז שוק הקופים שלנו נולד. 00:07:39.000 --> 00:07:41.000 וכך זה עובד. 00:07:41.000 --> 00:07:44.000 הקופים שלנו חיים במתקן חברתי גדול. 00:07:44.000 --> 00:07:46.000 כשמתחשק להם ממתק, 00:07:46.000 --> 00:07:48.000 אפשרנו להם לצאת 00:07:48.000 --> 00:07:50.000 למתחם קטן יותר דרכו הם נכנסים לשוק. 00:07:50.000 --> 00:07:52.000 כשהם נכנסים לשוק, 00:07:52.000 --> 00:07:54.000 זה בעצם יותר כיף אצלהם מאשר אצלנו, 00:07:54.000 --> 00:07:57.000 כי כשהם נכנסים בדלת של השוק 00:07:57.000 --> 00:07:59.000 אדם נותן להם ארנק גדול מלא אסימונים 00:07:59.000 --> 00:08:01.000 כך שהם יכולים להחליף את האסימונים 00:08:01.000 --> 00:08:03.000 עם אחד מהשניים האלה - 00:08:03.000 --> 00:08:05.000 שני אנשי מכירות שונים 00:08:05.000 --> 00:08:07.000 מהם ניתן לקנות דברים. 00:08:07.000 --> 00:08:09.000 אנשי המכירות היו סטודנטים מהמעבדה שלי. 00:08:09.000 --> 00:08:11.000 הם התלבשו אחרת, הם היו אנשים שונים. 00:08:11.000 --> 00:08:14.000 ולאורך זמן הם עשו למעשה את אותו הדבר. 00:08:14.000 --> 00:08:16.000 כך הקופים יכלו ללמוד 00:08:16.000 --> 00:08:19.000 מי מכר מה ובאיזה מחיר. אתם יודעים - מי אמין וכן הלאה. 00:08:19.000 --> 00:08:21.000 ואתם יכולים לראות שכל אחד מהנסיינים 00:08:21.000 --> 00:08:24.000 מחזיק צלחת אוכל צהובה 00:08:24.000 --> 00:08:26.000 וזה מה שהקוף יכול לקבל תמורת אסימון אחד. 00:08:26.000 --> 00:08:28.000 אז הכל עולה אסימון אחד, 00:08:28.000 --> 00:08:30.000 אבל לפעמים האסימון קונה יותר, 00:08:30.000 --> 00:08:32.000 לפעמים מקבלים יותר ענבים. NOTE Paragraph 00:08:32.000 --> 00:08:35.000 אז אראה לכם וידאו קצר של השוק. 00:08:35.000 --> 00:08:38.000 כאן מזוית הראייה של הקופים, שהם יותר נמוכים. 00:08:38.000 --> 00:08:40.000 והנה האני. 00:08:40.000 --> 00:08:42.000 היא מחכה שהשוק יפתח, מעט בחוסר סבלנות. 00:08:42.000 --> 00:08:45.000 פתאום השוק נפתח. הנה הבחירה שלה: ענב אחד או שניים. 00:08:45.000 --> 00:08:47.000 אתם רואים שהאני, כלכלנית שוק טובה, 00:08:47.000 --> 00:08:50.000 הולכת לבחור שנותן יותר. 00:08:50.000 --> 00:08:52.000 היא יכולה ללמד את המומחים כמה דברים. 00:08:52.000 --> 00:08:54.000 ולא רק האני, 00:08:54.000 --> 00:08:57.000 רוב הקופים הלכו למי שנתן יותר. 00:08:57.000 --> 00:08:59.000 רוב הקופים הלכו למי שנתן אוכל טוב יותר. 00:08:59.000 --> 00:09:02.000 כשהכנסנו מבצעים ראינו שהקופים שמו לב לכך. 00:09:02.000 --> 00:09:05.000 הם ממש דאגו לאסימונים שלהם. 00:09:05.000 --> 00:09:08.000 מה שהפתיע אותנו יותר היה שכששיתפנו פעולה עם כלכלנים 00:09:08.000 --> 00:09:11.000 כדי לראות איך הקופים משתמשים בכלים כלכליים, 00:09:11.000 --> 00:09:14.000 הם התאימו, לא רק איכותנית, 00:09:14.000 --> 00:09:16.000 אלא גם כמותית למה שראינו 00:09:16.000 --> 00:09:18.000 שאנשים עושים בשוק אמיתי. 00:09:18.000 --> 00:09:20.000 עד כדי כך שאם ראיתם את הנתונים מהקופים, 00:09:20.000 --> 00:09:23.000 לא יכולתם לדעת אם הם הגיעו מקוף או מאדם באותו שוק. NOTE Paragraph 00:09:23.000 --> 00:09:25.000 ומה שחשבנו שעשינו 00:09:25.000 --> 00:09:27.000 היה שיצרנו משהו 00:09:27.000 --> 00:09:29.000 שלפחות עבורנו ועבור הקופים, 00:09:29.000 --> 00:09:31.000 פועל כמו מטבע פיננסי אמיתי. 00:09:31.000 --> 00:09:34.000 השאלה היא: האם הקופים מתחילים לפשל באותן דרכים שאנחנו מפשלים? 00:09:34.000 --> 00:09:37.000 אז כבר ראינו באנקדוטה כמה סימנים שכן. 00:09:37.000 --> 00:09:39.000 מה שלא ראינו אף פעם אצל הקופים 00:09:39.000 --> 00:09:41.000 הוא עדות לחסכון - 00:09:41.000 --> 00:09:43.000 אתם יודעים, כמו אצלנו. 00:09:43.000 --> 00:09:45.000 הקופים נכנסו לשוק, בזבזו את כל התקציב שלהם 00:09:45.000 --> 00:09:47.000 ואז חזרו לשאר. 00:09:47.000 --> 00:09:49.000 מה שעוד ראינו 00:09:49.000 --> 00:09:51.000 וזה היה מביך, 00:09:51.000 --> 00:09:53.000 זו עדות ספונטנית לגניבה. 00:09:53.000 --> 00:09:56.000 הקופים היו גונבים אסימונים בכל הזדמנות, 00:09:56.000 --> 00:09:58.000 מקופים אחרים, לפעמים גם מאיתנו, 00:09:58.000 --> 00:10:00.000 אתם יודעים, תופעות שלא ידענו שאנחנו בודקים, 00:10:00.000 --> 00:10:02.000 אבל ראינו באופן ספונטני. NOTE Paragraph 00:10:02.000 --> 00:10:04.000 אז אמרנו, זה נראה רע. 00:10:04.000 --> 00:10:06.000 האם אפשר ממש לבדוק אם הקופים 00:10:06.000 --> 00:10:09.000 עושים בדיוק את אותן השטויות שאנשים עושים? 00:10:09.000 --> 00:10:11.000 אפשרות אחת היא פשוט 00:10:11.000 --> 00:10:13.000 למצות את המערכת הפיננסית של הקופים, 00:10:13.000 --> 00:10:15.000 לראות אם הם יבקשו מאיתנו למנוע את קריסתם בעוד כמה שנים. 00:10:15.000 --> 00:10:17.000 היינו חסרי סבלנות, אז רצינו 00:10:17.000 --> 00:10:19.000 להאיץ את התהליכים. 00:10:19.000 --> 00:10:21.000 אז אמרנו, בואו נציג לקופים 00:10:21.000 --> 00:10:23.000 את אותן הבעיות 00:10:23.000 --> 00:10:25.000 בהן אנשים נוטים לשגות 00:10:25.000 --> 00:10:27.000 באתגרים כלכליים מסויימים, 00:10:27.000 --> 00:10:29.000 בניסויים כלכליים מסויימים. 00:10:29.000 --> 00:10:32.000 אז מכיוון שהדרך הטובה ביותר לראות היכן אנשים טועים 00:10:32.000 --> 00:10:34.000 היא לנסות זאת בעצמכם, 00:10:34.000 --> 00:10:36.000 אני אתן לכם ניסוי קטן 00:10:36.000 --> 00:10:38.000 כדי לראות את האינטואיציות הפיננסיות שלכם בפעולה. NOTE Paragraph 00:10:38.000 --> 00:10:40.000 אז דמיינו שעכשיו 00:10:40.000 --> 00:10:42.000 הייתי נותנת לכ"א מכם 00:10:42.000 --> 00:10:45.000 1000 דולר. 10 שטרות חדשים של $100. 00:10:45.000 --> 00:10:47.000 שימו אותם בארנק שלכם 00:10:47.000 --> 00:10:49.000 ותחשבו כמה שניות על מה תעשו איתם. 00:10:49.000 --> 00:10:51.000 כי הם עכשיו שלכם, אתם יכולים לקנות מה שתרצו. 00:10:51.000 --> 00:10:53.000 לתרום, לקחת וכן הלאה. 00:10:53.000 --> 00:10:56.000 נשמע מצוין, אבל יש לכם אפשרות להרוויח יותר כסף. 00:10:56.000 --> 00:10:59.000 והנה הבחירה: אתם יכולים להסתכן, 00:10:59.000 --> 00:11:01.000 ואז אני אזרוק את מטבע הקופים הזה. 00:11:01.000 --> 00:11:03.000 אם זה עץ - אתם מקבלים עוד 1000 דולר, 00:11:03.000 --> 00:11:05.000 אם זה פלי, אתם לא מקבלים כלום. 00:11:05.000 --> 00:11:08.000 אז יש אפשרות להרוויח, אבל יש סיכון. 00:11:08.000 --> 00:11:11.000 האפשרות השניה היא יותר בטוחה. אתם בטוח תקבלו כסף. 00:11:11.000 --> 00:11:13.000 אני אתן לכם 500 דולר. 00:11:13.000 --> 00:11:16.000 אתם יכולים להכניס אותם לארנק ולהשתמש בהם מיד. 00:11:16.000 --> 00:11:18.000 אז מה האינטואיציה שלכם כאן. 00:11:18.000 --> 00:11:21.000 רוב האנשים מעדיפים את האפשרות הבטוחה. 00:11:21.000 --> 00:11:24.000 רוב האנשים אומרים, למה להסתכן אם אני יכול לקבל 1500 דולר בודאות? 00:11:24.000 --> 00:11:26.000 זה נשמע כמו הימור טוב. 00:11:26.000 --> 00:11:28.000 אתם יכולים לומר שזה לא ממש אי-רציונלי. 00:11:28.000 --> 00:11:30.000 אנשים הם קצת שונאי סיכון, אז מה? NOTE Paragraph 00:11:30.000 --> 00:11:32.000 נסו לחשוב 00:11:32.000 --> 00:11:34.000 על אותה הבעיה 00:11:34.000 --> 00:11:36.000 אבל מוצגת קצת שונה. 00:11:36.000 --> 00:11:38.000 דמיינו שכ"א מכם מקבל ממני 00:11:38.000 --> 00:11:41.000 2000 דולר, 20 שטרות חדשים של 100 דולר. 00:11:41.000 --> 00:11:43.000 עכשיו אתם יכולים לקנות פי שניים מאשר קודם. 00:11:43.000 --> 00:11:45.000 דמיינו אתכם מכניסים את הכסף לארנק. 00:11:45.000 --> 00:11:47.000 עכשיו דמיינו שיש לכם בחירה 00:11:47.000 --> 00:11:49.000 אבל הפעם זה קצת יותר קשה. 00:11:49.000 --> 00:11:52.000 עכשיו אתם צריכים להחליט איך תפסידו את הכסף, 00:11:52.000 --> 00:11:54.000 אבל עם אותן אפשרויות. 00:11:54.000 --> 00:11:56.000 או שתבחרו הפסד בסיכון - 00:11:56.000 --> 00:11:59.000 אז אני אזרוק מטבע, אם זה עץ תפסידו הרבה, 00:11:59.000 --> 00:12:02.000 אם זה פלי לא תפסידו כלום, תישארו עם כל הכסף. 00:12:02.000 --> 00:12:05.000 או שתשחקו בזהירות, כלומר תתנו לי 00:12:05.000 --> 00:12:08.000 500 דולר, בוודאות. NOTE Paragraph 00:12:08.000 --> 00:12:11.000 ואני רואה כאן גבות מורמות. 00:12:11.000 --> 00:12:13.000 אז אולי יש לכם את אותן האינטואיציות 00:12:13.000 --> 00:12:15.000 של הנבדקים שנבחנו בזה באמת, 00:12:15.000 --> 00:12:17.000 והן שכשמציגים להם את האופציות הללו, 00:12:17.000 --> 00:12:19.000 אנשים לא בוחרים להיות זהירים. 00:12:19.000 --> 00:12:21.000 הם בוחרים לקחת קצת יותר סיכון. 00:12:21.000 --> 00:12:24.000 הסיבה לכך שזה לא רציונלי היא משום שבשני המצבים האנשים מקבלים 00:12:24.000 --> 00:12:26.000 את אותה הבחירה. 00:12:26.000 --> 00:12:29.000 זה סיכוי של 50/50 לקבל 1000 או 2000 00:12:29.000 --> 00:12:31.000 או ודאות לקבל 1500. 00:12:31.000 --> 00:12:34.000 אבל האינטואיציות של אנשים לגבי רמת הסיכון שהם יקחו 00:12:34.000 --> 00:12:36.000 משתנה בהתאם למצב ההתחלתי שלהם. NOTE Paragraph 00:12:36.000 --> 00:12:38.000 אז מה קורה כאן? 00:12:38.000 --> 00:12:40.000 נראה שזו התוצאה 00:12:40.000 --> 00:12:43.000 של לפחות שתי הטיות ברמה הפסיכולוגית. 00:12:43.000 --> 00:12:46.000 הראשונה היא שקשה לנו מאוד לחשוב במושגים אבסולוטיים. 00:12:46.000 --> 00:12:48.000 צריך לעבוד קשה כדי לחשב, 00:12:48.000 --> 00:12:50.000 טוב, אפשרות אחת היא 1000, 2000 00:12:50.000 --> 00:12:52.000 אחרת היא 1500. 00:12:52.000 --> 00:12:55.000 במקום זה, קל לנו מאוד לחשוב במושגים יחסיים 00:12:55.000 --> 00:12:58.000 כשאפשרויות משתנות עם הזמן. 00:12:58.000 --> 00:13:01.000 אז אנחנו חושבים: "אה, אני אקבל יותר" או "אה, אני אקבל פחות." 00:13:01.000 --> 00:13:03.000 זה בסדר, פרט לכך 00:13:03.000 --> 00:13:05.000 ששינויים בכיוונים שונים 00:13:05.000 --> 00:13:07.000 משפיעים על ההערכה 00:13:07.000 --> 00:13:09.000 שלנו את האפשרויות כטובות או לא. 00:13:09.000 --> 00:13:11.000 וזה מוביל להטיה השנייה, 00:13:11.000 --> 00:13:13.000 שכלכלנים קוראים לה שנאת סיכון. NOTE Paragraph 00:13:13.000 --> 00:13:16.000 הרעיון הוא שאנחנו ממש שונאים להיכנס לחוב. 00:13:16.000 --> 00:13:18.000 אנחנו ממש שונאים להפסיד כסף. 00:13:18.000 --> 00:13:20.000 וזה אומר שלפעמים אנחנו 00:13:20.000 --> 00:13:22.000 נשנה את ההעדפות שלנו כדי להימנע מכך. 00:13:22.000 --> 00:13:24.000 מה שראיתם בסצנריו האחרון הוא 00:13:24.000 --> 00:13:26.000 שנבדקים מסתכנים יותר 00:13:26.000 --> 00:13:29.000 כי הם רוצים סיכוי קטן שלא יהיה הפסד. 00:13:29.000 --> 00:13:31.000 זה אומר שכשאנחנו בסט מחשבתי -- 00:13:31.000 --> 00:13:33.000 כשאנחנו בסט מחשבתי של הפסד, 00:13:33.000 --> 00:13:35.000 אנחנו בעצם לוקחים יותר סיכונים, 00:13:35.000 --> 00:13:37.000 וזה עלול להיות ממש מדאיג. 00:13:37.000 --> 00:13:40.000 הדברים האלה יכולים לפעול לרעתם של בני האדם. 00:13:40.000 --> 00:13:43.000 הם הסיבה לכך שמשקיעים בבורסה מחזיקים מניות מפסידות יותר מדי זמן - 00:13:43.000 --> 00:13:45.000 כי הם מעריכים אותם במושגים יחסיים. 00:13:45.000 --> 00:13:47.000 הם הסיבה לכך שאנשים מסרבים למכור את הבית שלהם - 00:13:47.000 --> 00:13:49.000 כי הם לא רוצים למכור במחיר הפסד. NOTE Paragraph 00:13:49.000 --> 00:13:51.000 השאלה שמעניינת אותנו 00:13:51.000 --> 00:13:53.000 היא אם הקופים מראים את אותן ההטיות. 00:13:53.000 --> 00:13:56.000 אם נייצר את אותם סצנריו בשוק הקופים שלנו, 00:13:56.000 --> 00:13:58.000 האם הם יפעלו כמו בני אדם? 00:13:58.000 --> 00:14:00.000 אז זה מה שעשינו, נתנו לקופים בחירות 00:14:00.000 --> 00:14:03.000 בין מוכרים שהיו בטוחים - תמיד עשו את אותו הדבר - 00:14:03.000 --> 00:14:05.000 לבין מוכרים שהיו עם סיכון - 00:14:05.000 --> 00:14:07.000 עשו דברים שונים מחצית מהזמן. 00:14:07.000 --> 00:14:09.000 ואז נתנו להם אפשרויות בונוס - 00:14:09.000 --> 00:14:11.000 כמו שנתנו לכם בסצנריו הראשון - 00:14:11.000 --> 00:14:13.000 כך שיש להם יותר סיכוי, 00:14:13.000 --> 00:14:16.000 או קטעים בהם הם חווים הפסדים - 00:14:16.000 --> 00:14:18.000 הם חשבו שהם יקבלו יותר ממה שהם קיבלו. NOTE Paragraph 00:14:18.000 --> 00:14:20.000 וכך זה נראה. 00:14:20.000 --> 00:14:22.000 הצגנו לקופים שלנו שני מוכרים חדשים. 00:14:22.000 --> 00:14:24.000 הבחורים משמאל ומימין מתחילים עם ענב אחד, 00:14:24.000 --> 00:14:26.000 אז זה נראה טוב. 00:14:26.000 --> 00:14:28.000 אבל הם עומדים לתת לקופים בונוסים. 00:14:28.000 --> 00:14:30.000 הבחור משמאל הוא בונוס בטוח. 00:14:30.000 --> 00:14:33.000 הוא תמיד מוסיף אחד כך שהקוף מקבל שניים. 00:14:33.000 --> 00:14:35.000 הבחור מימין הוא בעצם בונוס עם סיכון. 00:14:35.000 --> 00:14:38.000 לפעמים הקוף לא קיבל בונוס - כלומר בונוס 0, 00:14:38.000 --> 00:14:41.000 לפעמים הקוף קיבל 2 בונוס, 00:14:41.000 --> 00:14:43.000 לבונוס גדול, עכשיו הם מקבלים שלושה. 00:14:43.000 --> 00:14:45.000 אבל זו אותה בחירה שעמדה בפניכם. 00:14:45.000 --> 00:14:48.000 האם הקופים רוצים לשחק על בטוח 00:14:48.000 --> 00:14:50.000 וללכת עם הבחור שתמיד עושה אותו הדבר, 00:14:50.000 --> 00:14:52.000 או שהם רוצים להסתכן 00:14:52.000 --> 00:14:54.000 ולנסות ללכת על בונוס גדול, 00:14:54.000 --> 00:14:56.000 אך עם סיכון לא לקבל בונוס. 00:14:56.000 --> 00:14:58.000 אנשים כאן שיחקו על בטוח. 00:14:58.000 --> 00:15:00.000 מתברר שגם הקופים שחקו על בטוח. 00:15:00.000 --> 00:15:02.000 איכותית וכמותית, 00:15:02.000 --> 00:15:04.000 הם בוחרים בדיוק באותו אופן כמו בני האדם, 00:15:04.000 --> 00:15:06.000 שנבדקים במצב דומה. NOTE Paragraph 00:15:06.000 --> 00:15:08.000 אתם יכולים לומר - אולי הקופים פשוט לא אוהבים סיכון. 00:15:08.000 --> 00:15:10.000 אולי צריך לראות איך הם מתמודדים עם הפסדים. 00:15:10.000 --> 00:15:12.000 אז הרצנו את הגרסה השנייה של זה. 00:15:12.000 --> 00:15:14.000 עכשיו הקופים פוגשים שני מוכרים 00:15:14.000 --> 00:15:16.000 שלא נותנים להם בונוסים, 00:15:16.000 --> 00:15:18.000 הם בעצם נותנים להם פחות ממה שהם מצפים. 00:15:18.000 --> 00:15:20.000 אז נראה שהם מתחילים עם כמות גדולה. 00:15:20.000 --> 00:15:22.000 אלה 3 ענבים, הקופים ממש רוצים את זה. 00:15:22.000 --> 00:15:25.000 אבל עכשיו הם לומדים שהמוכרים יתנו להם פחות ממה שהם מצפים. 00:15:25.000 --> 00:15:27.000 הבחור משמאל הוא הפסד בטוח. 00:15:27.000 --> 00:15:30.000 כל פעם הוא יוריד את אחד הענבים 00:15:30.000 --> 00:15:32.000 ויתן לקופים רק שניים. 00:15:32.000 --> 00:15:34.000 הבחור מימין הוא הפסד עם סיכון. 00:15:34.000 --> 00:15:37.000 לפעמים לא יהיה הפסד, כך שהקופים ממש מתלהבים, 00:15:37.000 --> 00:15:39.000 אבל לפעמים יש הפסד גדול, 00:15:39.000 --> 00:15:41.000 הוא מוריד שניים ומשאיר רק אחד. NOTE Paragraph 00:15:41.000 --> 00:15:43.000 אז מה הקופים עושים? 00:15:43.000 --> 00:15:45.000 שוב, אותה בחירה, הם יכולים ללכת על בטוח 00:15:45.000 --> 00:15:48.000 ותמיד לקבל שני ענבים, 00:15:48.000 --> 00:15:51.000 או שהם יכולים להסתכן ולקבל 1 או 3. 00:15:51.000 --> 00:15:54.000 מה שמדהים עבורנו הוא שכשנותנים לקופים לבחור, 00:15:54.000 --> 00:15:56.000 הם עושים את אותה פעולה לא רציונלית שאנשים עושים. 00:15:56.000 --> 00:15:58.000 הם לוקחים יותר סיכונים 00:15:58.000 --> 00:16:01.000 בהתאם למצב בו החלו הנסיינים. 00:16:01.000 --> 00:16:03.000 זה מטורף, כי זה רומז לכך שגם הקופים 00:16:03.000 --> 00:16:05.000 מעריכים דברים באופן יחסי 00:16:05.000 --> 00:16:08.000 ובעצם מתייחסים אחרת להפסדים ולרווחים. NOTE Paragraph 00:16:08.000 --> 00:16:10.000 אז מה המשמעות של כל זה? 00:16:10.000 --> 00:16:12.000 אז קודם כל, מה שהראינו 00:16:12.000 --> 00:16:14.000 זה שאנחנו יכולים לתת לקופים כסף, 00:16:14.000 --> 00:16:16.000 והם יעשו איתו דברים דומים לנו. 00:16:16.000 --> 00:16:18.000 הם עושים דברים חכמים כמונו, 00:16:18.000 --> 00:16:20.000 כמה דברים לא יפים כמונו, 00:16:20.000 --> 00:16:22.000 כמו לגנוב ועוד. 00:16:22.000 --> 00:16:24.000 אבל הם גם עושים כמה דברים לא רציונליים כמונו. 00:16:24.000 --> 00:16:26.000 באופן שיטתי הם טועים 00:16:26.000 --> 00:16:28.000 ובאותן דרכים בה אנו טועים. 00:16:28.000 --> 00:16:30.000 זה המסר הראשון של ההרצאה, 00:16:30.000 --> 00:16:32.000 והוא שאם חשבתם 00:16:32.000 --> 00:16:34.000 לשכור קוף קפוצ'ין כיועץ כלכלי. 00:16:34.000 --> 00:16:36.000 הם הרבה יותר חמודים מהיועץ... 00:16:36.000 --> 00:16:38.000 אל תעשו את זה. הם כנראה יהיו טפשים 00:16:38.000 --> 00:16:41.000 בדיוק כמו היועץ האנושי שלכם. 00:16:41.000 --> 00:16:43.000 אז - סליחה, סליחה, סליחה, 00:16:43.000 --> 00:16:45.000 חדשות רעות לקופים משקיעים. NOTE Paragraph 00:16:45.000 --> 00:16:48.000 אבל כמובן, הסיבה שאתם צוחקים היא רעה גם עבור בני אדם. 00:16:48.000 --> 00:16:51.000 כי ענינו על השאלה שאיתה התחלנו. 00:16:51.000 --> 00:16:53.000 רצינו לדעת מאין מגיעות השגיאות האלה. 00:16:53.000 --> 00:16:55.000 והתחלנו עם התקווה שאולי נוכל 00:16:55.000 --> 00:16:57.000 לתקן את המוסדות הפיננסיים שלנו, 00:16:57.000 --> 00:17:00.000 לתקן את הטכנולוגיות כדי לשפר את עצמנו. 00:17:00.000 --> 00:17:03.000 אבל מה שלמדנו הוא שההטיות האלה הן אולי חלק עמוק בנו. 00:17:03.000 --> 00:17:05.000 למעשה, יתכן שהן נובעות מהטבע 00:17:05.000 --> 00:17:07.000 של ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. 00:17:07.000 --> 00:17:09.000 אתם יודעים, אולי לא רק בני האדם 00:17:09.000 --> 00:17:11.000 בצד הימני של השרשרת הם טיפשים. 00:17:11.000 --> 00:17:13.000 אולי יש כאן טפשות לאורך כל הדרך. 00:17:13.000 --> 00:17:16.000 ואם אנחנו מקבלים את הממצאים של קופי הקפוצ'ין, 00:17:16.000 --> 00:17:18.000 זה אומר שהאסטרטגיות הטיפשות האלה 00:17:18.000 --> 00:17:20.000 הן אולי בנות 35 מיליון שנה. 00:17:20.000 --> 00:17:22.000 זה זמן ארוך מאוד לאסטרטגיה 00:17:22.000 --> 00:17:25.000 כדי שניתן יהיה להפוך אותן - ממש, ממש עתיקות. NOTE Paragraph 00:17:25.000 --> 00:17:27.000 מה אנחנו יודעים על אסטרטגיות עתיקות כמו אלה? 00:17:27.000 --> 00:17:30.000 אחד הדברים שאנחנו יודעים הוא שקשה מאוד לשנות אותן. 00:17:30.000 --> 00:17:32.000 חשבו למשל על הנטיה האבולוציונית שלנו 00:17:32.000 --> 00:17:35.000 לאכול דברים מתוקים ושומניים כמו עוגת גבינה. 00:17:35.000 --> 00:17:37.000 אי אפשר לכבות את זה. 00:17:37.000 --> 00:17:40.000 אי אפשר להסתכל על עגלת הקינוחים ולומר "לא, לא, לא, זה מגעיל אותי." 00:17:40.000 --> 00:17:42.000 אנחנו פשוט בנויים אחרת. 00:17:42.000 --> 00:17:44.000 אנחנו נראה בזה דבר טוב שצריך לשאוף אליו. 00:17:44.000 --> 00:17:46.000 הניחוש שלי הוא שאותו הדבר קורה 00:17:46.000 --> 00:17:48.000 כשאנשים תופסים 00:17:48.000 --> 00:17:50.000 החלטות פיננסיות שונות. 00:17:50.000 --> 00:17:52.000 כשאתם רואים את המניות שלכם מתרסקות, 00:17:52.000 --> 00:17:54.000 כשאתם רואים את מחיר הבית שלכם נופל, 00:17:54.000 --> 00:17:56.000 אתם לא תוכלו לראות את זה 00:17:56.000 --> 00:17:58.000 במושגים שונים מהמושגים האבולוציוניים הישנים. 00:17:58.000 --> 00:18:00.000 זה אומר שההטיות 00:18:00.000 --> 00:18:02.000 שהובילו את המשקיעים להיכשל, 00:18:02.000 --> 00:18:04.000 שגרמו למשבר העיקולים, 00:18:04.000 --> 00:18:06.000 יהיו קשות לשינוי. NOTE Paragraph 00:18:06.000 --> 00:18:08.000 אז אלה החדשות הרעות. השאלה היא: האם יש חדשות טובות? 00:18:08.000 --> 00:18:10.000 אני אמורה לספר לכם כאן על החדשות הטובות. 00:18:10.000 --> 00:18:12.000 אז החדשות הטובות, אני חושבת, 00:18:12.000 --> 00:18:14.000 הם מה שדיברתי עליו בפתיחה, 00:18:14.000 --> 00:18:16.000 והוא שבני האדם לא סתם חכמים, 00:18:16.000 --> 00:18:18.000 אנחנו חכמים באופן מעורר השראה 00:18:18.000 --> 00:18:21.000 יחסית לשאר החיות בממלכה הביולוגית. 00:18:21.000 --> 00:18:24.000 אנחנו כ"כ טובים בהתגברות על המגבלות הביולוגיות שלנו - 00:18:24.000 --> 00:18:26.000 אתם יודעים, אני הגעתי לכאן במטוס. 00:18:26.000 --> 00:18:28.000 לא הייתי צריכה לנופף בכנפי. 00:18:28.000 --> 00:18:31.000 יש לי עדשות מגע כך שאוכל לראות אתכם. 00:18:31.000 --> 00:18:34.000 אני לא צריכה להסתמך על קוצר-הראייה שלי. 00:18:34.000 --> 00:18:36.000 יש לנו הרבה מקרים 00:18:36.000 --> 00:18:39.000 בהם התגברנו על המגבלות הביולוגיות שלנו 00:18:39.000 --> 00:18:42.000 באמצעות טכנולוגיה ודרכים אחרות, די בקלות. 00:18:42.000 --> 00:18:45.000 אבל אנחנו צריכים להכיר בכך שיש לנו את אותן מגבלות. NOTE Paragraph 00:18:45.000 --> 00:18:47.000 והנה הבעיה. 00:18:47.000 --> 00:18:49.000 קאמי היה זה שאמר: "האדם הוא המין היחיד 00:18:49.000 --> 00:18:52.000 המסרב להיות מה שהוא באמת." 00:18:52.000 --> 00:18:54.000 אבל האירוניה היא 00:18:54.000 --> 00:18:56.000 שרק באמצעות הכרה במגבלות שלנו 00:18:56.000 --> 00:18:58.000 אנחנו יכולים באמת להתגבר עליהן. 00:18:58.000 --> 00:19:01.000 התקווה היא שכל אחד מכם יחשוב על המגבלות שלו, 00:19:01.000 --> 00:19:04.000 לא בהכרח כבלתי-ניתנות להתמודדות, 00:19:04.000 --> 00:19:06.000 אבל להכיר בהם, לקבל אותן 00:19:06.000 --> 00:19:09.000 ואז להשתמש בעולם התכנון כדי ממש להבין אותם. 00:19:09.000 --> 00:19:12.000 זו אולי הדרך היחידה בה נוכל באמת 00:19:12.000 --> 00:19:14.000 להגשים את הפוטנציאל האנושי שלנו 00:19:14.000 --> 00:19:17.000 ולהיות אותו מין אצילי שכולנו מקווים להיות. NOTE Paragraph 00:19:17.000 --> 00:19:19.000 תודה רבה. NOTE Paragraph 00:19:19.000 --> 00:19:24.000 (מחיאות כפיים)