אני מטאורולוג בהכשרתי,

עשיתי תואר ראשון ושני
ודוקטורט במטאורולוגיה פיזית,

אז אני מטאורולוג עם תעודות.

וזה מעורר ארבע שאלות.
תמיד.

בתחזית הזאת אני צודק תמיד.

(מחיאות כפיים)

והשאלות הן,

"מרשל, באיזה ערוץ אתה מופיע?"

(צחוק)

"ד"ר שפרד, מה יהיה
מזג האוויר מחר?"

(צחוק)

ואת זאת אני אוהב:

"הבת שלי מתחתנת בספטמבר.
החתונה תתקיים תחת כיפת השמיים.

"האם יירד גשם?"

(צחוק)

אני לא צוחק.
אלה השאלות, ואין לי תשובות,

אין מדע לזה,

אבל השאלה שאני שומע
הכי הרבה בימים אלה היא,

"ד"ר שפרד, האם אתה מאמין
בשינויי האקלים?

"האם אתה מאמין בהתחממות הגלובלית?"

אני נאלץ להרגיע את עצמי
מול כל שאלה כזאת,

כי זאת שאלה מוטעית:
המדע איננו דת.

בני בן 10 --
הוא מאמין בפיית השיניים.

כדאי שזה יעבור לו,
כי זה עולה לי כסף, והרבה.

(צחוק)

הוא מאמין בפיית השיניים.

אבל חישבו על כך:

הנה בניין "בנק אוף אמריקה", באטלנטה.

אינכם שומעים אנשים אומרים,

"האם אתה מאמין
שאם תעלה לראש הבניין

"ותשליך ממנו כדור,
הוא ייפול?"

לא שומעים דברים כאלה,
כי כוח המשיכה הוא עובדה קיימת.

אז מדוע איננו שומעים את השאלה,

"האם אתה מאמין בכוח המשיכה?"

אבל אנו בהחלט שומעים
את השאלה,

"האם אתה מאמין בהתחממות הגלובלית?"

מה דעתכם על העובדות הבאות:

האגודה האמריקנית לקידום המדע,

אחד הארגונים המדעיים המובילים בעולם,

ערכה סקר בקרב מדענים והדיוטות
בנושאים מדעיים שונים.

הנה כמה מהם:

מזונות מהונדסים-גנטית,
ניסויים בבעלי-חיים, האבולוציה האנושית.

ראו מה המדענים אמרו עליהם,

אנשים שחוקרים נושאים אלה,
באדום,

לעומת האפור,
מה שהציבור חושב.

איך הגענו לכך?

איך הגענו לכך,

לכך שהמדענים והציבור
נבדלים כל-כך בנושאים מדעיים אלה?

אתמקד בתחום המוכר לי,
שינויי האקלים.

שמונים ושבעה אחוזים מהמדענים

מאמינים שהאדם תורם לשינויי האקלים.

אבל רק חמישים אחוז מהציבור
מאמינים בכך?

איך הגענו לכך?

זה מעלה את השאלה,

מה מעצב את התפישות לגבי המדע?

זאת שאלה מעניינת,
וחשבתי עליה הרבה.

לדעתי, אחד הדברים שמעצבים
את מושגי הציבור לגבי המדע,

הוא מערכת אמונות והטיות.

מערכת אמונות והטיות.

עיקבו אחרי,

כי ברצוני לתאר
שלושה מרכיבים של זה:

הטיית אישוש, אפקט דאנינג-קרוגר
ודיסוננס קוגניטיבי.

אלה נשמעים מונחים אקדמיים
כבדים ומפונפנים, והם אכן כאלה.

אבל כשאני מתאר אותם,
אתם תגידו, "אה!

"אני מכיר את זה.
אני אפילו מכיר מישהו שעושה את זה."

הטיית אישוש:

מציאת הוכחה שתומכת
במה שאנו מאמינים בו ממילא.

כולנו כנראה אשמים בכך
מידי פעם.

ראו את זה.

אני ב"טוויטר".

ולעתים קרובות, כשיורד שלג,

אני מקבל ציוצים כאלה.

(צחוק)

"היי, ד"ר שפרד. יש לי בחצר
חצי-מטר התחממות גלובלית.

"על איזה שינויי אקלים
אתם מדברים?"

אני מקבל הרבה ציוצים כאלה, למעשה.

זה ציוץ חמוד,
הוא גם מצחיק אותי.

אבל הוא מוטעה מן היסוד
מבחינה מדעית,

כי הוא ממחיש

שהאדם שמעלה אותו לא מבין

את ההבדל בין "מזג אוויר"
לבין "אקלים".

אני אומר לעתים קרובות
שמזג האוויר הוא כמו מצב-רוח

והאקלים הוא כמו האישיות.

חישבו על זה.

מזג האוויר הוא מצב הרוח
והאקלים הוא האישיות.

מצב הרוח שלכם היום
לא בהכרח אומר משהו על אישיותכם,

וגם יום קר לא אומר משהו
על שינויי האקלים,

או יום חם, באותו עניין.

דאנינג-קרוגר:

שני מלומדים מאוניברסיטת קורנל
ניסחו את אפקט דאנינג-קרוגר.

אם תחפשו את המאמר המדעי הזה,

תמצאו כל מיני מונחים מפונפנים:

מדובר באשליית תסביך עליונות,
כאילו אנו יודעים דברים,

כלומר, אנשים חושבים שהם יודעים
יותר מכפי שהם אכן יודעים,

או שהם ממעיטים בערך
מה שאינם יודעים.

וישנו הדיסוננס הקוגניטיבי.

הדיסוננס הקוגניטיבי מעניין.

זה עתה היה יום המרמיטה, נכון?

אין הגדרה טובה יותר
לדיסוננס קוגניטיבי

מאשר כשאנשים נבונים שואלים אותי
אם מכרסם יכול לדייק בתחזית.

(צחוק)

אבל אומרים לי את זה כל הזמן.

(צחוק)

אבל אני שומע גם
על אלמנך החקלאי.

גדלנו על אלמנך החקלאי.
אנשים מכירים את זה.

הבעייה היא שזה מדויק
בכ-37% בלבד,

לפי מחקרים של אוניברסיטת פנסילבניה.

אבל אנו בעידן מדעי

שבו ביכולתנו ממש
לחזות את מזג האוויר.

ותאמינו או לא -- וברור לי
שחלקכם חושבים, "כן, בטח" --

אנו מדייקים בכ-90% ומעלה
בתחזיות מזג האוויר.

אתם פשוט נוטים לזכור
את הטעויות הספורות.

(צחוק)

אז הטיית אישוש, אפקט דאנינג-קרוגר
ודיסוננס קוגניטיבי.

לדעתי שלושתם מעצבים
הטיות ותפיסות ביחס למדע.

אבל גם הבורות והמידע מסולף
מגבילים אותנו.

בעונת ההוריקנים של 2017,

ערוצי התקשורת נאלצו להקצות כתבים

שיפסלו מידע כוזב
על תחזית מזג האוויר.

זהו העידן שבו אנו חיים.

אני מתמודד עם זה כל הזמן
במדיה החברתית.

מישהו מצייץ איזו תחזית --

זאת תחזית על הוריקן "אירמה",
אבל הנה הבעייה:

היא לא באה ממרכז ההוריקנים.

אבל אנשים צייצו ושיתפו אותה.
זה הפך ויראלי.

זה בכלל לא הגיע
ממרכז ההוריקנים הלאומי.

הייתי בנאס"א במשך
12 שנה מהקריירה שלי

לפני שהגעתי לאוניברסיטת ג'ורג'יה,

ושם אני מכהן כיו"ר
הוועדה המייעצת לענייני כדור הארץ,

הייתי שם בשבוע שעבר, בעיר הבירה,

וראיתי כמה דברים מעניינים מאד.

הנה מודל של נאס"א
ונתונים לוויין מדעיים

שמראים את עונת ההוריקנים של 2017.

רואים את הוריקן "הארווי"?

ראו את כל האבק שעולה מאפריקה.

ראו את השריפות
בצפון-מערב ארה"ב ובמערב קנדה.

הנה הוריקן "אירמה".

בעיני זה מרתק.

אבל נכון, אני חנון-מזג-אוויר.

אבל חשוב יותר: זה ממחיש
שיש בידינו הטכנולוגיה

לא רק לצפות
במזג האוויר ובמערכת האקלים,

אלא גם לחזות אותם.

שוררת בעניין הבנה מדעית,

ולכן אין צורך בהטיות ומושגים כאלה

שעליהם דיברנו.

יש לנו ידע.

אבל חישבו על זה...

זאת יוסטון שבטקסס
אחרי הוריקן "הארווי".

אני כותב מידי פעם
בכתב העת "פורבס",

וכתבתי מאמר

שבוע לפני שהוריקן "הארווי"
הגיע ליבשה, שאמר,

"ייתכנו 100-130 מ"מ גשם."

כתבתי את זה שבוע לפני שזה קרה.

ובכל זאת,
כשמדברים עם אנשים ביוסטון,

הם אומרים, "לא היה לנו מושג
שזה יהיה כזה גרוע."

אני פשוט...

(אנחה)

(צחוק)

שבוע קודם.

אבל --

אני יודע. זה משעשע,
אבל המציאות היא,

שכולנו מתקשים לתפוש משהו
שטרם חווינו.

אנשים ביוסטון רגילים כל הזמן
לגשם ולהצפות,

אבל הם מעולם לא חוו דבר כזה.

יוסטון מקבלת כ-90 מ"מ גשם
בשנה כולה.

הם ספגו 130 מ"מ בשלושה ימים.

זהו אירוע חריג, מחוץ לנורמה.

אז אמונות והטיות,
בורות ומידע מסולף.

איך יוצאים מהקופסאות האלה
שמגבילות את תפישותינו?

ובכן, איננו צריכים להרחיק עד יוסטון,
יש לנו את זה בבית.

(צחוק)

זוכרים את "אפוקליפסת השלג"?

(צחוק)

את "שלג יום הדין"?

את "גודזילה שלג"?

תקראו לזה איך שתרצו.

כל חמשת הסנטימטרים האלה
של שלג.

(צחוק)

חמישה ס"מ של שלג
שתקעו את העיר אטלנטה.

(צחוק)

אבל למען האמת,
היינו בתצפית סופות חורף,

ייעצנו לגבי מזג אוויר חורפי,

ואנשים רבים ראו בכך הגזמה.

"אה, זה לא יהיה
כל-כך נורא."

כשבעצם... התפישה היתה
שזה לא יהיה הכי גרוע,

אבל זאת היתה עליית מדרגה.

המצב הלך והחמיר
ככל שהתפתחו המודלים.

זאת דוגמה של תפישות
שכולאות אותנו.

אז השאלה היא,

איך נגדיל את הרדיוס שלנו?

שטח המעגל הוא "פיי-אר-בריבוע".

כשמגדילים את הרדיוס,
מגדילים את השטח.

איך נגדיל את הרדיוס
של ההבנה במדע?

הנה המחשבות שלי.

עשו רשימת-מלאי של ההטיות שלכם.

ואני קורא לכולכם לעשות זאת.

עשו רשימת-מלאי של ההטיות שלכם.

מה מקורן?

הדרך בה גידלו אתכם,
השקפותיכם הפוליטיות, אמונתכם --

מה מעצב את ההטיות שלכם?

כעת העריכו את המקורות שלכם --

מניין קיבלתם את המידע שלכם
בנוגע למדע?

מה אתם קוראים,
למה אתם מאזינים,

כדי לצרוך את המידע שלכם
אודות המדע?

ואז, חשוב להשמיע קול.

ספרו איך הערכתם
את ההטיות והמקורות שלכם.

אני רוצה שתאזינו
לקטע הזה, בן 40 השניות,

מפיו של אחד המטאורולוגים
הבכירים בארה"ב, גרג פישל,

בראליי, אזור דורהם.

הוא נערץ שם.

אבל הוא היה ספקני בעניין האקלים.

הקשיבו למה שהוא אומר
לגבי ההתבטאות.

גרג פישל: הטעות שלי,
שלא הבנתי עד ממש לאחרונה,

היתה שחיפשתי רק מידע
שיתמוך במה שחשבתי ממילא,

ולא רציתי להאזין להיפך מכך.

אז בוקר אחד התעוררתי
עם השאלה הזאת,

"גרג, נלכדת בהטיית אישוש?

"אתה מחפש רק מידע
שיתמוך במה שאתה חושב ממילא?"

ובכנות,
ואני השתדלתי להיות כן,

נאלצתי להודות שזה מה שקורה.

אז ככל ששוחחתי יותר עם מדענים,

קראתי מאמרים שעברו ביקורת עמיתים,

והשתדלתי להתנהל כפי שלימדו אותי

באוניברסיטת פנסילבניה,
כשהייתי סטודנט,

התקשיתי יותר ויותר לטעון

שאין לנו לפחות השפעה מסוימת.

אולי יש עדיין ספק
מהו היקפה,

אבל לומר "שום דבר"
לא היה מעשה אחראי מצידי

כמדען או כאדם.

ג'מ"ס: גרג פישל דיבר כאן
על הגדלת הרדיוס שלו

לגבי הבנת המדע.

וכשאנו מגדילים את הרדיוס שלנו,

לא מדובר ביצירת עתיד טוב יותר,

אלא בהגנה על החיים המוכרים לנו.

אז בחושבנו על הגדלת הרדיוס
של הבנת המדע שלנו,

זה קריטי לאתונה שבג'ורג'יה,
לאטלנטה שבג'ורג'יה,

למדינת ג'ורג'יה ולעולם כולו.

הגדילו את הרדיוס שלכם.

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)