1
00:00:00,960 --> 00:00:02,536
כשדורותי הייתה קטנה

2
00:00:02,560 --> 00:00:04,360
היא הוקסמה מדג הזהב שלה.

3
00:00:05,080 --> 00:00:08,536
אבא שלה הסביר לה שדגים שוחים 
על ידי תנועות מהירות של זנבם

4
00:00:08,560 --> 00:00:10,440
כדי להניע את עצמם במים.

5
00:00:11,040 --> 00:00:13,176
בלי להסס דורותי מיד אמרה:

6
00:00:13,200 --> 00:00:16,936
״נכון אבא, והם שוחים אחורנית
כשהם מניעים את ראשם מהר״

7
00:00:16,936 --> 00:00:18,366
(צחוק)

8
00:00:18,366 --> 00:00:20,936
בשבילה זו הייתה עובדה
נכונה ככל עובדה אחרת.

9
00:00:20,960 --> 00:00:23,296
דגים שוחים אחורנית כשהם מכשכשים בראשם.

10
00:00:23,320 --> 00:00:24,520
היא האמינה בזה.

11
00:00:25,320 --> 00:00:28,296
חיינו מלאים בדגים ששוחים אחורנית.

12
00:00:28,320 --> 00:00:30,816
אנחנו מניחים הנחות,
קופצים למסקנות לא הגיוניות,

13
00:00:30,840 --> 00:00:32,095
מועדים להטיות.

14
00:00:32,119 --> 00:00:34,376
אנחנו יודעים שאנחנו צודקים,
ושהם טועים.

15
00:00:34,400 --> 00:00:36,016
אנחנו חוששים מפני הגרוע ביותר.

16
00:00:36,040 --> 00:00:38,200
אנחנו שואפים לשלמות בלתי מושגת.

17
00:00:38,920 --> 00:00:41,510
אנחנו מספרים לעצמנו מה אנחנו יכולים
לעשות ומה לא.

18
00:00:41,880 --> 00:00:45,976
בתודעתנו, דגים שוחים אחורנית 
בכשכוש פראי של ראשיהם,

19
00:00:46,000 --> 00:00:47,429
ואנחנו אפילו לא מבחינים בהם.

20
00:00:49,160 --> 00:00:51,336
אספר לכם חמש עובדות עלי.

21
00:00:51,360 --> 00:00:52,680
אחת מהן אינה נכונה.

22
00:00:53,760 --> 00:00:58,560
אחת: בגיל 19 סיימתי בהצטיינות
תואר במתמטיקה מאוניברסיטת הרווארד.

23
00:00:59,680 --> 00:01:03,640
שתיים: כיום אני מנהל חברת בניה
בעיר אורלנדו.

24
00:01:04,920 --> 00:01:08,040
שלוש: כיכבתי בקומדיה בטלוויזיה.

25
00:01:09,440 --> 00:01:13,880
ארבע: איבדתי את הראיה בשל מחלה גנטית נדירה.

26
00:01:14,960 --> 00:01:19,400
חמש: עבדתי כעוזר משפטי 
לשני שופטי בית המשפט העליון.

27
00:01:20,360 --> 00:01:22,370
איזו מהעובדות אינה נכונה?

28
00:01:23,880 --> 00:01:25,240
למעשה, כולן נכונות.

29
00:01:26,240 --> 00:01:27,520
כן, כולן נכונות.

30
00:01:28,800 --> 00:01:30,960
(מחיאות כפיים)

31
00:01:32,680 --> 00:01:36,336
בשלב זה, רוב האנשים מתעניינים
רק בתוכנית הטלוויזיה...

32
00:01:36,360 --> 00:01:38,040
(צחוק)

33
00:01:39,680 --> 00:01:41,240
אני מדבר מנסיון.

34
00:01:42,320 --> 00:01:45,656
טוב, התוכנית הייתה 
״הצלצול הגואל: הכיתה החדשה״

35
00:01:45,680 --> 00:01:49,280
שיחקתי את וויזל ווייזל

36
00:01:50,240 --> 00:01:54,296
שהיה דמות של חנון מוזר שכזה,

37
00:01:54,320 --> 00:01:59,096
מה שהפך את התפקיד למאתגר במיוחד עבורי

38
00:01:59,120 --> 00:02:00,616
בהתחשב בכך שהייתי נער בן 13

39
00:02:00,640 --> 00:02:02,160
(צחוק)

40
00:02:03,320 --> 00:02:06,240
עכשיו, האם התקשתם להאמין במספר 4?
העוורון שלי?

41
00:02:07,120 --> 00:02:08,320
מדוע?

42
00:02:09,280 --> 00:02:12,256
אנחנו מניחים הנחות לגבי ״נכויות״.

43
00:02:12,280 --> 00:02:15,456
כעיוור, אני נתקל בהנחות מוטעות רבות

44
00:02:15,480 --> 00:02:17,240
לגבי היכולות שלי בכל יום.

45
00:02:18,640 --> 00:02:21,176
אבל הנקודה שאני מנסה להעביר
לא קשורה לעיוורון שלי.

46
00:02:21,200 --> 00:02:22,400
אלא לראיה שלי.

47
00:02:23,480 --> 00:02:27,890
ההתעוורות שלי לימדה אותי
לחיות את חיי עם עיניים פקוחות לרווחה.

48
00:02:28,200 --> 00:02:30,576
היא לימדה אותי לזהות את
הדגים הללו ששוחים אחורנית

49
00:02:30,600 --> 00:02:32,096
שתודעתנו יוצרת.

50
00:02:32,120 --> 00:02:34,280
ההתעוורות הכניסה אותם לפוקוס.

51
00:02:35,760 --> 00:02:37,840
איך זה מרגיש, לראות?

52
00:02:38,720 --> 00:02:40,360
ראייה היא מיידית וסבילה.

53
00:02:40,800 --> 00:02:42,936
עינייך נפתחות והנה העולם.

54
00:02:42,960 --> 00:02:45,056
״לראות זה להאמין.״ 
״טוב מראה עיניים.״

55
00:02:45,080 --> 00:02:46,280
נכון?

56
00:02:47,120 --> 00:02:48,800
ובכן, זה מה שאני חשבתי.

57
00:02:49,520 --> 00:02:54,440
ואז, מגיל 12 עד 25 
מצב הרשתיות שלי הלך והתדרדר.

58
00:02:55,280 --> 00:02:58,296
הראיה שלי הלכה והפכה לקרנבל

59
00:02:58,320 --> 00:03:00,600
מוזר של מראות ואשליות.

60
00:03:01,640 --> 00:03:03,976
המוכר שלשמחתי איתרתי בחנות

61
00:03:04,000 --> 00:03:05,200
היה בעצם בובה.

62
00:03:05,880 --> 00:03:07,376
התכופפתי לשטוף את ידי

63
00:03:07,400 --> 00:03:10,616
ולפתע ראיתי שאני נוגע במשתנה ולא בכיור

64
00:03:10,640 --> 00:03:12,355
כשאצבעותי חשו את הצורה האמיתית.

65
00:03:13,160 --> 00:03:15,296
חברה תיארה לי תמונה שהחזקתי בידי

66
00:03:15,320 --> 00:03:17,440
ורק אז יכולתי לראות מה מצולם בה.

67
00:03:18,720 --> 00:03:23,510
במציאות שלי עצמים הופיעו, 
שינו צורה ונעלמו.

68
00:03:24,080 --> 00:03:26,520
זה היה קשה ומתיש לראות.

69
00:03:27,600 --> 00:03:30,856
צרפתי יחד חלקי תמונות והבזקים,

70
00:03:30,880 --> 00:03:32,856
עיבדתי את הרמזים במודע,

71
00:03:32,880 --> 00:03:35,960
חיפשתי הגיון כלשהו
בקליידוסקופ המתפורר שלי,

72
00:03:36,840 --> 00:03:38,126
עד שלא ראיתי שום דבר בכלל.

73
00:03:39,600 --> 00:03:41,256
למדתי שמה שאנחנו רואים

74
00:03:41,280 --> 00:03:43,640
אינו אמת אוניברסלית.

75
00:03:44,200 --> 00:03:46,400
אינו מציאות אובייקטיבית.

76
00:03:48,000 --> 00:03:52,696
מה שאנחנו רואים הוא
גרסה פרטית של מציאות מדומה

77
00:03:52,720 --> 00:03:55,040
הנבנית באמנות על ידי המוח שלנו.

78
00:03:55,560 --> 00:03:57,894
הרשו לי להסביר קצת מדעי המוח למתחילים:

79
00:03:57,918 --> 00:04:01,158
קליפת הראיה מהווה כ 30% ממוחכם.

80
00:04:01,560 --> 00:04:05,016
זאת בהשוואה לבערך 8% מהמוח 
המוקדשים לחוש המישוש,

81
00:04:05,040 --> 00:04:06,840
ו-2-3% לשמיעה.

82
00:04:07,600 --> 00:04:11,336
בכל שניה, עיניכם יכולות לשלוח לקליפת הראיה

83
00:04:11,360 --> 00:04:13,520
עד שני מיליארד יחידות מידע.

84
00:04:14,360 --> 00:04:17,800
שאר גופכם יכול לשלוח למוח
לכל היותר מיליארד נוסף.

85
00:04:18,680 --> 00:04:22,896
אז חוש הראיה תופס שליש מנפח מוחכם,

86
00:04:22,920 --> 00:04:26,240
ויכול לצרוך בערך שני שליש
ממשאבי העיבוד של מוחכם.

87
00:04:27,040 --> 00:04:28,256
זה לא מפתיע אם כן

88
00:04:28,280 --> 00:04:30,376
שאשליית הראיה היא כה משכנעת.

89
00:04:30,400 --> 00:04:32,800
אבל אל תטעו לרגע:
ראיה היא אשליה.

90
00:04:33,920 --> 00:04:35,736
פה זה מתחיל להיות מעניין.

91
00:04:35,760 --> 00:04:37,856
כדי ליצור את חווית הראיה

92
00:04:37,880 --> 00:04:41,416
מוחכם משתמש במושגים הנובעים 
מהבנתכם את העולם

93
00:04:41,440 --> 00:04:45,496
ידע אחר, זכרונות, דעות, רגשות, תשומת לב.

94
00:04:45,520 --> 00:04:50,080
כל הדברים הללו ועוד רבים אחרים
מקושרים במוחכם לחוש הראיה שלכם.

95
00:04:51,040 --> 00:04:54,456
קישורים אלה פועלים בשני הכיוונים
וקורים לרוב באופן לא מודע.

96
00:04:54,480 --> 00:04:56,336
למשל,

97
00:04:56,360 --> 00:04:58,496
מה שנראה לכם משפיע על הרגשתכם,

98
00:04:58,520 --> 00:05:01,120
והרגשתכם יכולה לשנות להלכה 
את מה שאתם רואים.

99
00:05:02,040 --> 00:05:03,760
מחקרים רבים מראים זאת.

100
00:05:04,600 --> 00:05:06,456
אם יבקשו מכם להעריך

101
00:05:06,480 --> 00:05:09,656
את מהירות הליכתו של אדם
מצפיה בווידאו, למשל,

102
00:05:09,680 --> 00:05:13,800
תשובתכם תשתנה אם נתבקשתם לחשוב
על צ׳יטות או על צבים.

103
00:05:15,120 --> 00:05:18,416
גבעה תראה תלולה יותר
אם בדיוק סיימתם להתעמל,

104
00:05:18,440 --> 00:05:20,656
וציון דרך ייראה רחוק יותר

105
00:05:20,680 --> 00:05:22,360
כשסוחבים תרמיל כבד.

106
00:05:23,960 --> 00:05:26,840
בזאת הגענו לסתירה מהותית.

107
00:05:28,160 --> 00:05:32,576
מה שאתם רואים הוא למעשה
המצאה מנטלית שיצרתם

108
00:05:32,600 --> 00:05:34,376
שנחווית באופן פאסיבי

109
00:05:34,400 --> 00:05:36,800
כייצוג מיידי של העולם סביבכם.

110
00:05:37,680 --> 00:05:40,280
המציאות שלכם נוצרת על ידכם 
והיא אמינה בעיניכם.

111
00:05:41,560 --> 00:05:43,800
אני האמנתי במציאות שלי עד שהיא התפוררה.

112
00:05:44,920 --> 00:05:47,360
כשעיני התקלקלו, האשליה נופצה.

113
00:05:48,720 --> 00:05:51,016
אתם מבינים, חוש הראיה הוא רק דרך אחת

114
00:05:51,040 --> 00:05:52,720
בה אנו מעצבים את המציאות שלנו.

115
00:05:53,280 --> 00:05:55,880
אנו יוצרים את המציאויות 
שלנו בשלל דרכים.

116
00:05:57,160 --> 00:06:00,120
בואו נקח לדוגמה את הפחד.

117
00:06:01,440 --> 00:06:04,280
פחד מעוות את המציאות שלכם.

118
00:06:05,880 --> 00:06:10,056
לפי ההגיון העקום של הפחד,
כל דבר עדיף על חוסר וודאות.

119
00:06:10,080 --> 00:06:12,536
הפחד משלים את החסר בכל מחיר,

120
00:06:12,560 --> 00:06:14,696
ממיר את מעורר האימה במוכר,

121
00:06:14,720 --> 00:06:17,496
מציע את הגרוע מכל במקום המעורפל,

122
00:06:17,520 --> 00:06:19,280
מחליף בין הנחות ובין מסקנות.

123
00:06:20,120 --> 00:06:24,706
לפסיכולוגים יש מונח נהדר לזה:
אופוליזינג – בחירת התסריט הגרוע ביותר.

124
00:06:24,706 --> 00:06:25,536
נכון?

125
00:06:25,560 --> 00:06:28,840
פחד מחליף את הבלתי ידוע.

126
00:06:29,970 --> 00:06:31,860
עכשיו, פחד מנציח את עצמו

127
00:06:31,860 --> 00:06:33,836
כשאתם הכי צריכים

128
00:06:33,850 --> 00:06:36,416
להביט מעבר לעצמכם ולחשוב בהיגיון,

129
00:06:36,440 --> 00:06:39,256
הפחד נסוג במהירות לעומק התודעה שלכם,

130
00:06:39,280 --> 00:06:41,056
מצמצם ומעוות את ההבחנה שלכם,

131
00:06:41,080 --> 00:06:43,136
מטביע את יכולתכם לחשוב בביקורתית

132
00:06:43,160 --> 00:06:44,880
בנחשול של רגשות טורדניים.

133
00:06:45,880 --> 00:06:48,736
כשיש לכם הזדמנות משכנעת לפעול,

134
00:06:48,760 --> 00:06:51,256
הפחד מקפיא אתכם.

135
00:06:51,280 --> 00:06:55,220
מדיח אתכם לצפות בחוסר מעש
איך נבואותיו הקודרות מגשימות את עצמן.

136
00:06:57,880 --> 00:07:00,096
כשהמחלה המעוורת שלי אובחנה,

137
00:07:00,120 --> 00:07:03,160
ידעתי בוודאות שעיוורון יהרוס את חיי.

138
00:07:04,400 --> 00:07:07,336
עיוורון היה גזר דין מוות לעצמאותי.

139
00:07:07,360 --> 00:07:09,240
זה היה הסוף להישגים שלי.

140
00:07:10,600 --> 00:07:14,576
העיוורון אמר שאחיה חיים חסרי יחוד,

141
00:07:14,600 --> 00:07:16,296
קטנים ועצובים,

142
00:07:16,320 --> 00:07:17,520
וכנראה לבד.

143
00:07:18,280 --> 00:07:19,480
ידעתי זאת.

144
00:07:21,440 --> 00:07:24,240
זו הייתה בדיה שנולדה מהפחדים שלי,
אבל האמנתי בה.

145
00:07:24,800 --> 00:07:27,416
זה היה שקר, אבל זו הייתה המציאות שלי,

146
00:07:27,440 --> 00:07:31,280
בדיוק כמו אותם דגים השוחים אחורנית
במוחה של דורותי הקטנה.

147
00:07:31,920 --> 00:07:34,416
אלמלא נלחמתי במציאות שיצרו הפחדים שלי,

148
00:07:34,440 --> 00:07:35,640
הייתי חי בה.

149
00:07:36,200 --> 00:07:37,480
אני בטוח בכך.

150
00:07:39,920 --> 00:07:42,440
אז איך אפשר לחיות את חייכם
עם עיניים פקוחות לרווחה?

151
00:07:43,480 --> 00:07:44,960
זה ידע נרכש.

152
00:07:45,520 --> 00:07:47,960
ניתן ללמוד זאת, ניתן להתאמן בזה.

153
00:07:48,680 --> 00:07:50,109
אסכם בקצרה:

154
00:07:51,640 --> 00:07:53,536
עליכם לדרוש מעצמכם דין וחשבון

155
00:07:53,560 --> 00:07:56,056
על כל רגע, כל מחשבה,

156
00:07:56,080 --> 00:07:57,280
כל פרט.

157
00:07:58,120 --> 00:07:59,776
ראו מעבר לפחדים שלכם.

158
00:07:59,800 --> 00:08:01,536
זהו את ההשערות שלכם.

159
00:08:01,560 --> 00:08:03,336
רתמו לטובתכם את כוחכם הפנימי.

160
00:08:03,360 --> 00:08:05,536
השתיקו את המבקר הפנימי שבכם.

161
00:08:05,560 --> 00:08:08,360
תקנו את הנחותייכם השגויות
לגבי מזל או הצלחה.

162
00:08:09,480 --> 00:08:12,920
קבלו את היתרונות והחולשות,
והבינו את ההבדלים בינהם.

163
00:08:13,600 --> 00:08:14,896
פתחו את ליבכם

164
00:08:14,920 --> 00:08:16,320
לכל הדברים שהתברכתם בהם.

165
00:08:17,480 --> 00:08:19,696
הפחדים שלכם, אלה המבקרים אתכם,

166
00:08:19,720 --> 00:08:21,576
הגיבורים והנבלים שלכם --

167
00:08:21,600 --> 00:08:24,616
הם כולם התירוצים שלכם,

168
00:08:24,640 --> 00:08:26,976
הצידוקים, קיצורי הדרך,

169
00:08:27,000 --> 00:08:29,320
ההצדקות, הכניעות שלכם.

170
00:08:30,360 --> 00:08:32,679
הם בדיות שנחוות כמציאות שלכם.

171
00:08:34,000 --> 00:08:35,655
בחרו לראות מעבר להם.

172
00:08:35,679 --> 00:08:36,919
בחרו להשתחרר מהם.

173
00:08:38,080 --> 00:08:41,039
אתם היוצרים של המציאות שלכם.

174
00:08:42,240 --> 00:08:45,280
ההעצמה הזו מלווה באחריות מלאה.

175
00:08:46,440 --> 00:08:51,560
אני בחרתי לצאת ממחילות הפחד
לדרך לא סלולה ולא מוגדרת.

176
00:08:52,440 --> 00:08:54,840
בחרתי לבנות שם חיים מאושרים.

177
00:08:56,120 --> 00:08:57,896
ללא שום בדידות,

178
00:08:57,920 --> 00:09:00,896
אני חולק את חיי היפים עם דורותי,

179
00:09:00,920 --> 00:09:02,576
אישתי היפה.

180
00:09:02,600 --> 00:09:04,760
עם השלישיה שלנו, ה"טריפקסים",

181
00:09:06,400 --> 00:09:08,416
ועם התוספת האחרונה למשפחתנו,

182
00:09:08,440 --> 00:09:09,800
התינוקת המתוקה קלמנטיין.

183
00:09:10,840 --> 00:09:12,040
ממה אתם מפחדים?

184
00:09:13,600 --> 00:09:15,360
אילו שקרים אתם מספרים לעצמכם?

185
00:09:16,520 --> 00:09:19,440
איך אתם מייפים את האמת שלכם 
וכותבים את הסיפורים שלכם?

186
00:09:20,360 --> 00:09:22,840
איזו מציאות אתם יוצרים לעצמכם?

187
00:09:24,200 --> 00:09:27,376
בעבודה ובחיים האישיים שלכם,
במערכות היחסים שלכם,

188
00:09:27,400 --> 00:09:29,016
בלבכם ובנשמתכם,

189
00:09:29,040 --> 00:09:31,440
הדגים השוחים אחורנית 
גורמים לנזק משמעותי.

190
00:09:32,560 --> 00:09:36,480
הם גובים מחיר בהזדמנויות לא מנוצלות
ובפוטנציאל לא ממומש,

191
00:09:37,400 --> 00:09:39,776
יוצרים חוסר בטחון וחוסר אמון

192
00:09:39,800 --> 00:09:42,240
במקום הגשמה וקשרים.

193
00:09:43,560 --> 00:09:45,760
אני מפציר בכם לזהות אותם.

194
00:09:47,360 --> 00:09:51,536
הלן קלר אמרה שהדבר היחיד הגרוע מעיוורון,

195
00:09:51,560 --> 00:09:53,560
הוא ראיה ללא חזון.

196
00:09:54,920 --> 00:09:58,696
עבורי, ההתעוורות הייתה ברכה אמיתית.

197
00:09:58,720 --> 00:10:00,760
כי דרך העיוורון קיבלתי חזון.

198
00:10:01,720 --> 00:10:04,200
אני מקווה שתוכלו לראות את מה שאני רואה.

199
00:10:04,280 --> 00:10:05,496
תודה לכם.

200
00:10:05,520 --> 00:10:07,680
(מחיאות כפיים)

201
00:10:20,720 --> 00:10:23,896
ברונו ג'יסני: אייזק, לפני שתרד מהבמה,
יש לי שאלה.

202
00:10:23,920 --> 00:10:27,696
זהו קהל של מארגנים, יזמים, ממציאים.

203
00:10:27,720 --> 00:10:31,376
אתה המנכ״ל של חברה בפלורידה,

204
00:10:31,400 --> 00:10:33,536
ורבים מהם בוודאי תוהים,

205
00:10:33,560 --> 00:10:35,776
איך זה להיות מנכ"ל עיוור?

206
00:10:35,800 --> 00:10:39,576
באילו קשיים אתה נתקל,
ואיך אתה מתמודד איתם?

207
00:10:39,600 --> 00:10:42,736
אייזק לידסקי: ובכן, הקושי העיקרי 
הפך ליתרון משמעותי.

208
00:10:42,760 --> 00:10:45,320
אני לא רואה את התגובות של אנשים.

209
00:10:45,880 --> 00:10:47,976
(צחוק)

210
00:10:48,000 --> 00:10:50,176
– מה זה הרעש הזה?... 
– בדיוק.

211
00:10:50,200 --> 00:10:53,696
כך למשל, בפגישות המנהלים שלי

212
00:10:53,720 --> 00:10:56,080
אני לא רואה הבעות פנים או מחוות,

213
00:10:57,640 --> 00:11:01,376
אז למדתי לדרוש הרבה יותר תגובות מילוליות.

214
00:11:01,400 --> 00:11:05,400
אני פשוט מכריח אנשים לומר לי מה הם חושבים.

215
00:11:06,080 --> 00:11:07,936
ובאופן זה,

216
00:11:07,960 --> 00:11:12,056
זה הפך, כפי שאמרתי,
ליתרון בשבילי ובשביל החברה שלי,

217
00:11:12,080 --> 00:11:14,680
כך אנחנו מתקשרים באופן עמוק יותר,

218
00:11:15,400 --> 00:11:17,320
נמנעים מעמימות,

219
00:11:18,080 --> 00:11:24,010
ובעיקר, הצוות שלי יודע 
שמה שהם חושבים באמת משפיע.

220
00:11:26,560 --> 00:11:29,456
– אייזק, תודה שבאת ל TED
– תודה לך, ברונו.

221
00:11:29,480 --> 00:11:33,185
(מחיאות כפיים)