WEBVTT

00:00:20.482 --> 00:00:21.740
תודה על שנשארתם,

00:00:21.740 --> 00:00:25.014
תודה על שנתתם שיצרבו
איקס גדול בתוך עיניכם

00:00:25.038 --> 00:00:26.213
במשך שלושת הימים הבאים.

00:00:26.237 --> 00:00:27.356
(צחוק)

00:00:27.380 --> 00:00:31.216
היום אני רוצה לדבר
על משמעותן של מלים,

00:00:31.240 --> 00:00:32.536
איך אנו מגדירים אותן

00:00:32.560 --> 00:00:34.736
ואיך הן, כמעט כנקמה,

00:00:34.760 --> 00:00:35.959
מגדירות אותנו.

NOTE Paragraph

00:00:37.640 --> 00:00:40.696
השפה האנגלית היא ספוג נהדר.

00:00:40.720 --> 00:00:43.297
אני אוהב את האנגלית.
אני שמח שאני דובר אותה.

00:00:43.297 --> 00:00:47.003
אני חושב שגם אתם ברי-מזל
שאתם דוברים אותה.


00:00:47.800 --> 00:00:49.800
ועם זאת,
יש בה הרבה חורים.

00:00:51.040 --> 00:00:53.376
ביוונית יש מילה, "לכסיזם",

00:00:53.400 --> 00:00:56.840
שפירושה "כמיהה לאסון",

00:00:57.280 --> 00:01:00.840
למשל, כשאתם רואים
סופת רעמים באופק

00:01:00.840 --> 00:01:03.436
ומוצאים שהיא מרתקת אתכם.

00:01:04.640 --> 00:01:06.576
במנדרינית יש מילה,
"יו יי" --

00:01:06.600 --> 00:01:08.616
אני לא מבטא אותה נכון --

00:01:08.640 --> 00:01:12.310
שפירושה הערגה להרגיש שוב,
במלוא העוצמה,

00:01:12.310 --> 00:01:14.360
כפי שהרגשת כשהיית ילד.

00:01:16.240 --> 00:01:19.376
בפולנית יש להם מילה,
"ז'וסקה",

00:01:19.400 --> 00:01:22.936
שפירושה הוא השיחה המשוערת

00:01:22.960 --> 00:01:25.390
שאתה מריץ בכפייתיות בתוך הראש.

00:01:26.960 --> 00:01:30.096
ולבסוף, בגרמנית -
כמובן שבגרמנית -

00:01:30.120 --> 00:01:32.976
ישנה המילה "זילשמרץ",

00:01:33.000 --> 00:01:36.416
שהיא האימה מלקבל
את מה שאתה רוצה...

NOTE Paragraph

00:01:36.440 --> 00:01:40.536
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:01:40.560 --> 00:01:42.900
...ולהגשים סוף-סוף
את חלום חייך.

00:01:44.400 --> 00:01:47.656
אני עצמי גרמני,
אז אני מכיר היטב את ההרגשה הזאת.

NOTE Paragraph

00:01:47.680 --> 00:01:50.296
אני לא בטוח אם אשתמש
באחת המלים האלה

00:01:50.320 --> 00:01:51.976
בחיי היומיום שלי,

00:01:52.000 --> 00:01:54.136
אבל אני שמח שהן קיימות.

00:01:54.260 --> 00:01:57.996
אבל הן קיימות
רק משום שהמצאתי אותן.

NOTE Paragraph

00:01:58.020 --> 00:02:01.636
אני המחבר של
"מילון העצבויות המעורפלות,"

00:02:01.660 --> 00:02:04.559
שאותו כתבתי במהלך
שבע השנים האחרונות.

00:02:06.580 --> 00:02:08.596
וכל מטרת המיזם הזה

00:02:08.620 --> 00:02:13.796
היא למצוא פערים בשפת הרגשות

00:02:13.820 --> 00:02:15.036
ולנסות למלא אותם

00:02:15.060 --> 00:02:17.170
כדי שתהיה לנו דרך לדבר

00:02:17.170 --> 00:02:21.396
על כל המעידות והשגיונות
של המצב האנושי

00:02:21.420 --> 00:02:25.396
שכולנו מכירים, אבל אולי
לא חושבים לדבר עליהם

00:02:25.420 --> 00:02:28.116
כי אין לנו המלים
לשם כך.

00:02:29.015 --> 00:02:32.683
זה החל כשצפיתי בכותרות הסיום
של "סטרדיי נייט לייב",

00:02:32.683 --> 00:02:37.013
כשנתקפתי מלנכוליה נפלאה ומכשפת ביותר.

00:02:37.037 --> 00:02:39.488
אם אי-פעם מזדמן לכם
להישאר ערים מאוחר בלילה,

00:02:39.512 --> 00:02:43.415
אני ממליץ לכם בחום לצפות
בכותרות הסיום של "סטרדיי נייט לייב".

00:02:44.480 --> 00:02:49.266
אז החלטתי לנסות להגדיר
את הרגש ההוא.

NOTE Paragraph

00:02:49.290 --> 00:02:51.706
ובערך באמצע המיזם הזה,

00:02:51.730 --> 00:02:53.346
הגדרתי את המילה "סונדר",

00:02:53.370 --> 00:02:56.746
הרעיון האומר שכל אחד
רואה בעצמו את הדמות הראשית

00:02:56.770 --> 00:02:59.026
כשכל השאר הם רק ניצבים,

00:02:59.050 --> 00:03:01.746
כשלמען האמת,
כולנו הדמויות הראשיות,

00:03:01.770 --> 00:03:04.849
ורק אתה משמש ניצב
בסיפורו של מישהו אחר.

00:03:06.370 --> 00:03:09.466
אז מיד כשפרסמתי את זה,

00:03:09.490 --> 00:03:11.170
קיבלתי המון תגובות

00:03:11.170 --> 00:03:15.826
שאמרו, "תודה לך על שביטאת
משהו שהרגשתי כל חיי

00:03:15.850 --> 00:03:18.866
"אבל לא היתה לי מילה בשבילו."

00:03:18.890 --> 00:03:21.000
כלומר, גרמתי להם להרגיש
בודדים פחות

00:03:21.370 --> 00:03:23.170
זהו כוחן של המלים:

00:03:24.090 --> 00:03:26.850
לגרום לנו להרגיש פחות בודדים.

00:03:27.610 --> 00:03:29.346
וזמן לא רב אחר מכן

NOTE Paragraph

00:03:29.370 --> 00:03:31.146
התחלתי לשים לב שהמילה "סונדר"

00:03:31.170 --> 00:03:35.466
נכנסת לשימוש רציני בשיחות ברשת,

00:03:35.490 --> 00:03:38.386
וזמן לא רב לאחר מכן

00:03:38.410 --> 00:03:41.906
קלטתי אותה בסביבה שלי
בשיחה אמיתית עם מישהו.

00:03:41.930 --> 00:03:44.386
אין הרגשה מוזרה יותר
מאשר להמציא מילה

00:03:44.410 --> 00:03:48.706
ואז לצפות בה
מקבלת חיים משלה.

00:03:48.730 --> 00:03:50.640
לזה אין לי עדיין מילה,
אבל זה יבוא.

NOTE Paragraph

00:03:50.640 --> 00:03:52.286
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:03:52.290 --> 00:03:53.490
אני עובד על זה.

NOTE Paragraph

00:03:54.290 --> 00:03:56.970
התחלתי לתהות
מה הופך מלים לאמיתיות,

00:03:58.250 --> 00:03:59.680
כי המון אנשים שואלים אותי,

00:03:59.680 --> 00:04:02.106
השאלה הכי נפוצה שאני שומע היא,

00:04:02.130 --> 00:04:05.386
"רגע, המלים האלה ממוצאות?
אני לא תופש את זה."

NOTE Paragraph

00:04:05.410 --> 00:04:07.466
לא ידעתי מה לענות להם

00:04:07.490 --> 00:04:09.020
כי כש"סונדר" התחילה לתפוס,

00:04:09.020 --> 00:04:12.130
מי אני שאומר
אילו מלים אמיתיות ואילו לא?

00:04:12.850 --> 00:04:16.906
הרגשתי קצת כמו סטיב ג'ובס,
שתיאר את ההתגלות שהיתה לו

00:04:16.930 --> 00:04:20.386
כשהבין שמרביתנו,
בחיי היומיום שלנו,

00:04:20.410 --> 00:04:23.410
פשוט מנסים לא להסתבך יותר מדי

00:04:23.410 --> 00:04:26.546
ולהמשיך איכשהו לחיות.

00:04:26.570 --> 00:04:29.130
אבל כשמבינים שאנשים --

00:04:30.970 --> 00:04:34.746
שהעולם הזה נבנה ע"י אנשים
שאינם חכמים יותר ממך,

00:04:34.770 --> 00:04:36.866
אתה יכול לצאת מעצמך
ולגעת בקירות האלה

00:04:36.890 --> 00:04:38.390
ואפילו להעביר דרכם את היד

00:04:38.390 --> 00:04:41.190
ולהבין שיש לך הכוח
לשנות את זה.

00:04:42.689 --> 00:04:44.389
זה בלתי-רגיל.

00:04:45.737 --> 00:04:50.888
נראה לי שמאז זה שינה
את היחס שלי למלים

00:04:50.912 --> 00:04:52.645
ולמה שהופך אותן לאמיתיות,

NOTE Paragraph

00:04:52.770 --> 00:04:56.426
וכששואלים אותי,
"המלים האלה אמיתיות?"

00:04:56.450 --> 00:04:58.470
ניסיתי מספר תשובות.

00:04:58.470 --> 00:05:00.260
אחדות היו הגיוניות
ואחרות - לא.

00:05:00.260 --> 00:05:02.270
אבל אחת מהתשובות שניסיתי היתה,

00:05:02.270 --> 00:05:05.530
"מילה היא אמיתית
אם רוצים שהיא תהיה כזו."

00:05:05.530 --> 00:05:10.080
כמו שהשביל הזה אמיתי
כי אנשים רוצים שהוא יהיה שם.

NOTE Paragraph

00:05:10.080 --> 00:05:11.800
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:05:11.800 --> 00:05:13.670
רואים את זה הרבה
בקמפוסים של מכללות.

00:05:13.670 --> 00:05:15.260
זה מכונה "שביל הרצון."

NOTE Paragraph

00:05:15.260 --> 00:05:17.108
(צחוק)

00:05:17.108 --> 00:05:20.024
בדומה לכך, השפה משקפת רצון

00:05:20.024 --> 00:05:21.992
משהו שאנשים רוצים שיתקיים.

00:05:21.992 --> 00:05:23.925
ואולי זה יהיה הנתיב
שהכי פחות עוברים בו,

00:05:23.949 --> 00:05:25.875
אבל הוא יביא אתכם ליעדכם.

00:05:26.581 --> 00:05:28.396
אבל זאת לא תשובה מספקת,

00:05:28.396 --> 00:05:30.993
אז ויתרתי על זה.

NOTE Paragraph

00:05:31.970 --> 00:05:34.080
ואז הגעתי למסקנה
שאנשים בעצם שואלים

00:05:34.080 --> 00:05:37.226
כשהם שואלים אם מילה כלשהי
היא אמיתית, הם בעצם שואלים,

00:05:37.800 --> 00:05:41.750
"לכמה מוחות זה ייתן לי גישה?"

00:05:42.549 --> 00:05:45.270
כי לדעתי כך אנו
מתייחסים בד"כ לשפה.

00:05:45.270 --> 00:05:48.080
מילה היא במהותה מפתח

00:05:48.080 --> 00:05:51.080
שמכניס אותנו לראשם
של אנשים מסוימים.

00:05:51.080 --> 00:05:53.550
ואם היא מכניסה אותנו
למוח אחד,

00:05:54.390 --> 00:05:55.630
היא לא רצינית,

00:05:55.630 --> 00:05:56.910
ולא ממש כדאי לדעת אותה.

00:05:56.910 --> 00:05:59.400
שני מוחות - טוב,
תלוי של מי.

00:05:59.400 --> 00:06:01.630
מיליון מוחות -
אלו מלים!

00:06:02.270 --> 00:06:08.726
כלומר, מילה אמיתית נותנת גישה
למוחות רבים ככל האפשר.

00:06:08.750 --> 00:06:12.006
זה מה שהופך אותה
לראויה להכרה.

NOTE Paragraph

00:06:12.030 --> 00:06:16.161
אגב, המילה הכי אמיתית,
לפי המדד הזה, היא זאת:

NOTE Paragraph

00:06:16.161 --> 00:06:18.040
[או-קיי]

NOTE Paragraph

00:06:18.040 --> 00:06:19.270
זהו זה.

00:06:19.270 --> 00:06:20.606
המילה הכי אמיתית שיש לנו.

00:06:20.630 --> 00:06:23.160
זה הדבר הכי קרוב שיש לנו
למפתח-אב.

00:06:23.160 --> 00:06:26.630
זאת המילה הכי מובנת בעולם,
בכל מקום שנמצאים.

00:06:26.630 --> 00:06:28.140
הבעיה עם זה היא,

00:06:28.140 --> 00:06:30.969
שאיש כנראה לא יודע
מה שתי האותיות האלה מייצגות.

NOTE Paragraph

00:06:30.993 --> 00:06:33.126
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:06:33.150 --> 00:06:35.206
קצת מוזר, נכון?

00:06:35.230 --> 00:06:38.686
אולי אלה ראשי תיבות שגויות
של "הכל תקין",

00:06:38.710 --> 00:06:40.736
או של "קינדרהוק הזקן",
כינויו של הנשיא ה-8.

00:06:40.736 --> 00:06:43.846
כנראה שאיש איננו יודע,
אבל העובדה שזה לא חשוב

00:06:43.870 --> 00:06:47.366
אומרת משהו על מנהגנו
להצמיד משמעות למלים.

00:06:47.390 --> 00:06:50.190
המשמעות איננה במלים עצמן;

00:06:51.150 --> 00:06:53.910
אנו אלה שיוצקים את עצמנו לתוכן.

NOTE Paragraph

00:06:54.670 --> 00:06:58.430
ואני חושב, כשכולנו מחפשים
משמעות בחיינו,

00:06:59.270 --> 00:07:01.126
ומשמעות בחיים בכלל,

00:07:01.150 --> 00:07:04.770
אני חושב שלמלים
יש איזה קשר לכך.

00:07:05.270 --> 00:07:08.010
ולדעתי, אם מחפשים
משמעות של משהו,

00:07:08.010 --> 00:07:10.540
המילון הוא מקום מכובד
להתחיל ממנו.

00:07:13.022 --> 00:07:17.689
ראיתי ראיון עם המלומד הדתי
ריזה אסלאן.

00:07:17.713 --> 00:07:21.299
הוא תיאר אי-הבנה

00:07:21.299 --> 00:07:23.017
ביחס שיש לרבים בקשר לדת.

00:07:23.017 --> 00:07:25.634
הוא אמר שהדת היא

00:07:27.138 --> 00:07:30.525
עקרונית, מערכת סמלים ודימויים

00:07:30.549 --> 00:07:32.692
שאנשים יוצקים עצמם לתוכם

00:07:32.716 --> 00:07:35.516
כדי לנסות לבטא משהו
שאי-אפשר לבטא.

00:07:36.351 --> 00:07:39.009
הדת היא בעצם רק שפה.

00:07:39.009 --> 00:07:40.152
זה הכל.

00:07:40.152 --> 00:07:42.930
מדובר במיכל עבור המשמעות
שאנו מכניסים לתוכו.

00:07:43.938 --> 00:07:45.805
וזה העלה בי מחשבה...

00:07:46.969 --> 00:07:49.307
מה אם השפה היא סוג של דת?

00:07:50.649 --> 00:07:54.249
זה אומר שזהו בעצם
הספר הקדוש שלנו.

00:07:56.469 --> 00:07:58.365
ואם תחשבו על סיפור הבריאה,

00:07:58.389 --> 00:08:01.077
מדובר בעצם יותר
בסיפור של הגדרה.

00:08:02.109 --> 00:08:05.771
בראשית היה תוהו ובוהו
ומים על פני תהום

00:08:05.795 --> 00:08:07.999
ואז אלוהים הפריד
בין היבשה לים,

00:08:08.023 --> 00:08:10.820
בין הדגים לציפורים,
בין הגבר לאישה,

00:08:10.844 --> 00:08:12.902
בין הנצחי לזמני.

00:08:12.926 --> 00:08:14.659
זה כל מה שיש בעמודים אלה.

00:08:14.777 --> 00:08:16.644
זאת היא הגדרה.

00:08:17.208 --> 00:08:20.999
אז אם אנו מחפשים
משמעות בעולם,

00:08:22.005 --> 00:08:24.403
זאת האמונה שלנו,
זהו הספר הקדוש שלנו.

00:08:24.991 --> 00:08:26.589
כי המציאות היא,

00:08:26.613 --> 00:08:28.767
ותכליתו של הספר הקדוש הזה--

00:08:28.791 --> 00:08:31.166
ושל כל הספרים הקדושים, לדעתי--

00:08:31.190 --> 00:08:33.966
הוא יצירה של תחושת סדר

00:08:33.990 --> 00:08:36.040
ביקום כאוטי ביותר.

00:08:36.710 --> 00:08:39.399
ראיית הדברים שלנו כה מוגבלת,

00:08:39.423 --> 00:08:44.706
והיקום כל-כך מסובך,

00:08:44.730 --> 00:08:47.506
עד שעלינו להמציא דפוסים וקצרנות

00:08:47.530 --> 00:08:49.826
כדי לנסות לפרש אותו

00:08:49.850 --> 00:08:51.690
כדי שנוכל להמשיך
בענייני היומיום שלנו.

00:08:54.682 --> 00:08:57.206
ולשם כך אנו זקוקים למלים,

00:08:57.230 --> 00:08:58.740
כדי לתת משמעות לחיינו.

00:08:58.764 --> 00:09:00.396
אבל מעבר לכך,

00:09:00.420 --> 00:09:03.700
אנו זקוקים למלים שיכילו אותנו,
כדי להגדיר את עצמנו.

00:09:04.014 --> 00:09:07.226
ולדעתי, כך אנו מרבים כיום
להשתמש במלים,

00:09:07.250 --> 00:09:12.768
כולנו כאילו מבקשים שיגדירו אותנו,
בדרכים מסוימות,

00:09:12.792 --> 00:09:16.279
ולדעתי, במיוחד עכשיו,
עם הטכנולוגיה והגלובליזציה,

00:09:16.303 --> 00:09:18.039
קל כל-כך ללכת לאיבוד בערפל.

00:09:18.063 --> 00:09:20.667
אנו כולנו לא-מוגדרים,
במובן מסוים,

00:09:20.691 --> 00:09:23.459
והעולם הולך ונעשה
יותר ויותר לא-מוגדר.

00:09:23.601 --> 00:09:28.314
אז אני חושב שרבים מהמבנים
אליהם אנו פונים

00:09:28.338 --> 00:09:29.909
בנסיון להכיל את עצמנו

00:09:29.909 --> 00:09:31.269
נראים כך.

00:09:33.964 --> 00:09:36.347
גם במובן "ליברה" וגם במובן "סולמית".

00:09:36.371 --> 00:09:37.521
(צחוק)

00:09:38.029 --> 00:09:40.418
זהו נסיון למסגר את עצמנו
בדרכים מסוימות

00:09:40.442 --> 00:09:45.039
לפנות לישויות וקטגוריות מסוימות,

00:09:45.063 --> 00:09:46.796
ולומר, "כן, זה אני."

00:09:47.355 --> 00:09:49.153
אנו מביטים באנשים אחרים

00:09:49.177 --> 00:09:50.844
ואומרים, "אתה כמוני...

00:09:51.020 --> 00:09:54.738
"וזה הופך אותנו ל'אנו',

00:09:55.218 --> 00:09:56.931
"ונותן לנו משמעות."

00:09:56.931 --> 00:09:59.168
זאת סתם דרך לשאול משמעות.

00:09:59.192 --> 00:10:04.791
הבעיה היא שהרבה מזה
תלוי במוסדות

00:10:05.832 --> 00:10:07.580
ושיש כיום כה רבים מאיתנו,

00:10:07.604 --> 00:10:11.098
והחיים כה מסובכים וכאוטיים

00:10:11.122 --> 00:10:14.114
עד שעלינו להקיף עצמנו בחומות.

00:10:14.138 --> 00:10:16.823
אנו הופכים קנאים לאמונותינו.

00:10:16.823 --> 00:10:18.563
דבקים בפְּשָט.

00:10:19.068 --> 00:10:21.888
כי כולנו מרגישים
שהקטגוריות האלה מתחילות להתפורר.

00:10:21.912 --> 00:10:25.301
האם שמתם לב
כמה מהשיחות שלנו כיום

00:10:25.325 --> 00:10:27.658
עוסקות בהגדרה של מלים?

00:10:28.138 --> 00:10:32.343
אני כבר לא זוכר כמה פעמים
ראיתי שיחות ב"הפינגטון פוסט"

00:10:32.367 --> 00:10:34.113
שהחלו ב"האם אתה פמיניסטי?"

00:10:34.978 --> 00:10:36.634
"מה המשמעות של 'פמיניסטי'?"

00:10:36.658 --> 00:10:39.709
"מי בשולחן הדיונים האלה
הוא פרוגרסיבי אמיתי?"

00:10:40.265 --> 00:10:41.687
"מה המשמעות של 'סוציאליסט'?"

00:10:41.711 --> 00:10:43.295
"מיהו 'פשיסט'?"

00:10:44.992 --> 00:10:46.258
"מיהי "אישה'?"

00:10:46.814 --> 00:10:47.964
קייטלין ג'נר.

00:10:48.233 --> 00:10:50.433
"מיהו 'שחור'?" רייצ'ל דולזל.

00:10:50.826 --> 00:10:53.567
אלה כל מיני שיחות
שאנו מנהלים כל הזמן,

00:10:53.591 --> 00:10:55.640
אבל הן לא באמת
עוסקות במשמעות,

00:10:55.664 --> 00:10:58.264
אלא באופן בו אנו אורזים את העולם.

00:10:58.733 --> 00:11:01.342
אז אני חושב שהתוצאה הסופית

00:11:01.366 --> 00:11:04.507
היא שאנו נראים בערך ככה,

00:11:04.531 --> 00:11:06.798
כשאנו מאפשרים למלים להגדיר אותנו.

00:11:07.979 --> 00:11:10.709
אנו שוכחים שכל המלים מומצאות.

00:11:11.345 --> 00:11:15.342
הן רק מודלים של העולם,
איך הוא יכול או צריך להיות,

00:11:15.366 --> 00:11:19.253
כך שכולנו נסוגים לתוך
חוגי העניין הפרטיים שלנו,

00:11:19.277 --> 00:11:20.988
דוברים את לשונותינו האישיות

00:11:21.870 --> 00:11:25.764
כשבעצם, העולם הוא יותר מכך.

00:11:27.008 --> 00:11:29.074
אני חושב שכולנו חשים

00:11:29.098 --> 00:11:33.127
שהקטגוריות בהן השתמשנו
כדי לתת לחיינו משמעות

00:11:33.151 --> 00:11:35.751
לא בהכרח מתאימות לנו היטב.

00:11:37.145 --> 00:11:39.657
ולכן עלינו להסביר לאנשים,

00:11:39.681 --> 00:11:42.462
ש..."כן, אני מתחבר לזה,

00:11:42.486 --> 00:11:44.286
"אבל זה לא מגדיר אותי."

00:11:44.655 --> 00:11:46.671
אנו נאלצים לעשות זאת
שוב ושוב,

00:11:46.671 --> 00:11:52.305
לנהל משא ומתן על התאמתנו
לקטגוריות שלנו.

00:11:54.330 --> 00:11:56.370
אני חושב שרבים מאיתנו
מרגישים כלואים

00:11:57.250 --> 00:11:58.826
בדרך בה אנו משתמשים
במלים האלה.

00:11:58.850 --> 00:12:01.186
אנו שוכחים שהמלים מומצאות.

00:12:01.210 --> 00:12:03.570
לא רק המלים שלי:
כל המלים מומצאות,

00:12:04.210 --> 00:12:05.890
אבל לא כולן מביעות משהו.

00:12:07.022 --> 00:12:09.543
אז מה שהייתי רוצה--

00:12:12.181 --> 00:12:15.160
הדימוי שלי לגבי
המקום בו אנו נמצאים כיום,

00:12:15.184 --> 00:12:16.651
אני חושב על אנה פרנק.

00:12:17.547 --> 00:12:21.571
כי היא היתה
בדירה הקטנה שלה באמסטרדם,

00:12:21.595 --> 00:12:24.388
ובתקופה שבה כולם מסביבה

00:12:24.412 --> 00:12:26.258
ניסו לארגן את האנושיות

00:12:26.282 --> 00:12:29.631
בדרך מובנת, בעלת קווים ברורים
וביעילות אכזרית,

00:12:29.655 --> 00:12:33.262
היא נשארה בפנים
וארגנה את אנושיותה שלה.

00:12:33.792 --> 00:12:36.519
בעיני, יש בכך משהו
ממש יפה,

00:12:36.543 --> 00:12:39.745
כי היא עסקה הרבה בבלבול שלה

00:12:39.769 --> 00:12:41.503
ובפגיעות שלה.

00:12:41.798 --> 00:12:45.548
ולכן אני חושב
שנחוצה לנו שפה מסוג חדש

00:12:45.572 --> 00:12:47.558
שנראית בערך כך.

00:12:47.582 --> 00:12:50.753
כי כולנו יכולים להיות אחרים

00:12:50.777 --> 00:12:53.602
בכל זמן נתון,
איננו סתם מישהו מסוים,

00:12:53.626 --> 00:12:55.426
אלא אנשים רבים בבת-אחת.

00:12:56.386 --> 00:13:01.329
לכן עלינו להתאים את עצמנו
יותר לעולם כפי שהוא באמת,

00:13:01.353 --> 00:13:05.479
ולא להיצמד מדי למודלים
שכפינו על העולם.

00:13:06.908 --> 00:13:10.946
מכשירי גפ"ס יודעים להזהיר אותנו

00:13:10.970 --> 00:13:14.570
ולהזכיר לנו שהמפה שאנו רואים
איננה העולם האמיתי,

00:13:14.594 --> 00:13:16.731
אז היזהרו לבל תסעו לתוך אגם.

00:13:16.980 --> 00:13:18.130
(צחוק)

00:13:18.682 --> 00:13:20.651
אני חושב שנחוצה לנו אזהרה זהה,

00:13:20.675 --> 00:13:22.530
שהמפה איננה העולם האמיתי

00:13:22.554 --> 00:13:25.020
ואם אנו נקלעים לבעיות כאלה,

00:13:26.801 --> 00:13:29.207
יש לנו אפשרות
להגדיר דברים למען עצמנו;

00:13:29.231 --> 00:13:33.810
אנו לא חייבים
סתם לשאול משמעויות

00:13:33.834 --> 00:13:35.901
שנותנות לחיינו משמעות.

00:13:36.894 --> 00:13:38.048
זה אפשרי--

00:13:38.072 --> 00:13:40.832
ואני יודע זאת כי זה מה שעשיתי
בשבע השנים האחרונות--

00:13:40.832 --> 00:13:42.629
להמציא דימויים חדשים

00:13:42.629 --> 00:13:45.063
שחושפים את הסמוי.

00:13:45.859 --> 00:13:48.024
יש בכך משהו ממש יפה.

00:13:48.898 --> 00:13:53.118
ולדעתי, אם ננהל מערכת יחסים
טובה יותר עם התוהו,

00:13:54.370 --> 00:13:58.814
אם נפסיק לפשט פישוט-יתר

00:13:58.838 --> 00:14:03.073
את הסערה הפנימית
שכולנו מתנסים בה

00:14:03.097 --> 00:14:05.763
ואת הבלבול והפגיעות,

00:14:05.787 --> 00:14:08.620
ואת העולם הזה, המסובך מאד,

00:14:08.644 --> 00:14:11.565
נרגיש שקצת יותר טוב
בתוך עורנו

00:14:11.589 --> 00:14:13.272
ולא ניאלץ לסגת

00:14:13.272 --> 00:14:16.482
ולהסתגר בקטגוריות
שלהן אנו מאפשרים להגדיר אותנו.

00:14:16.506 --> 00:14:19.198
ואז נוכל לקחת בחזרה
את הכוח שהענקנו למלים

00:14:19.222 --> 00:14:21.003
ולהגדיר אותן.

00:14:21.356 --> 00:14:23.904
לדעתי, זאת מערכת יחסים
קצת יותר בריאה.

00:14:23.928 --> 00:14:27.798
אינני יודע מכמה שיחות
אפשר להפיק תועלת--

00:14:28.169 --> 00:14:29.823
למשל, המשחק "אימרת-כנף",

00:14:30.591 --> 00:14:34.376
שבו עליך לדבר על נושא מסוים

00:14:34.400 --> 00:14:36.501
כשהאתגר הוא,
"אל תגיד את המילה הזאת."

00:14:36.525 --> 00:14:40.044
לדעתי, אילו נהגנו כך כולנו,
זה היה מועיל לנו.

00:14:40.922 --> 00:14:44.346
כי זה מאפשר קצת גמישות
מבחינת אוצר המלים,

00:14:44.370 --> 00:14:46.246
שלדעתי אנו מאבדים עכשיו.

00:14:46.270 --> 00:14:50.366
כולנו כאילו לכודים,
איש באוצר המלים שלו,

00:14:50.390 --> 00:14:55.126
שאיננו בהכרח מתואם
עם אנשים שאינם כמונו,

00:14:55.150 --> 00:14:59.766
ולדעתי, המרחקים בינינו
גדלים מעט יותר בכל שנה,

00:14:59.790 --> 00:15:02.910
ככל שאנו מרבים
להתייחס למלים ברצינות.

NOTE Paragraph

00:15:04.270 --> 00:15:07.070
כי, זיכרו: המלים אינן אמיתיות.

00:15:07.990 --> 00:15:09.779
אין להן משמעות;
רק לנו יש.

00:15:09.803 --> 00:15:11.754
לדעתי, חשוב לזכור את זה.

00:15:11.778 --> 00:15:16.393
ואם נהיה קצת יצירתיים ומקוריים

00:15:16.417 --> 00:15:18.541
כשאנו ממציאים את עצמנו,

00:15:18.565 --> 00:15:19.715
זה אפשרי.

00:15:20.364 --> 00:15:25.737
אפשר לנסות דימויים עשירים יותר.

00:15:25.761 --> 00:15:27.841
העולם הזה לא היה אף פעם
מסובך כל-כך,

00:15:27.865 --> 00:15:31.276
וחיינו מעולם לא היו כה מסובכים
כמו עכשיו.

00:15:31.300 --> 00:15:36.585
אז במקום לקפוץ על המילה התקנית
הקרובה ביותר,

00:15:36.609 --> 00:15:38.922
או סתם לבקש
להיות מאובחנים במשהו,

00:15:38.946 --> 00:15:41.767
כדאי להיות ממש נוכחים,

00:15:41.791 --> 00:15:43.936
בעצב, למשל.

00:15:43.960 --> 00:15:45.803
בתוהו של הרגש.

00:15:46.681 --> 00:15:48.395
אני חושב שזה כדאי.

00:15:48.419 --> 00:15:50.652
אני חושב שאנו זקוקים
לראייה חדשה

00:15:50.676 --> 00:15:55.278
שתעזור לנו להמשיג את התוהו
שאנו נתקלים בו כל הזמן.

00:15:55.302 --> 00:15:56.724
ואם נעשה כך,

00:15:56.748 --> 00:16:01.315
אם נהיה כולנו מוכנים
לנסות להגדיר מי אנו

00:16:01.339 --> 00:16:03.617
במידה מסוימת של יצירתיות,

00:16:03.641 --> 00:16:06.141
אני חושב שהעולם יוכל להיראות
קצת יותר ככה.

00:16:07.482 --> 00:16:08.632
מבולגן באמת.

00:16:09.202 --> 00:16:10.924
אני חושב שאנו אנשים
מבולגנים מאד

00:16:10.924 --> 00:16:12.995
ושהעולם הוא עולם מבולגן מאד.

00:16:13.825 --> 00:16:15.723
ולדעתי, לא יהיה כל-כך רע

00:16:15.747 --> 00:16:17.610
אם ניצוק את עצמנו
אל מחוץ המוסדות האלה,

00:16:17.634 --> 00:16:20.114
שהולכים ונחלשים,

00:16:20.138 --> 00:16:21.931
ונפגוש איש את רעהו
כפי שאנו באמת,

00:16:21.955 --> 00:16:24.361
עם כל פגיעותנו,

00:16:24.385 --> 00:16:26.625
כשרגשותינו גלויים.

00:16:27.525 --> 00:16:28.675
ואני חושב,

00:16:29.676 --> 00:16:31.416
שעם כל הבלגן,

00:16:32.530 --> 00:16:36.330
יהיה קצת יותר מספק
אם נעשה זאת.

00:16:37.400 --> 00:16:40.200
ואני רוצה לסיים בהקראה

00:16:40.680 --> 00:16:43.296
מדברי אחד הפילוסופים
האהובים עלי,

00:16:43.320 --> 00:16:45.856
ביל ווטרסון,
שכתב את "קלווין והובס."

00:16:45.880 --> 00:16:47.080
הוא אמר,

00:16:47.960 --> 00:16:51.776
"בריאה של חיים שמשקפים
את ערכיך ומספקים את נשמתך

00:16:51.800 --> 00:16:53.456
"הינה הישג נדיר.

00:16:53.480 --> 00:16:55.936
"להמציא את משמעות חייך שלך -

00:16:55.960 --> 00:16:57.496
"זה לא קל,

00:16:57.520 --> 00:16:59.336
"אבל זה עדיין מותר,

00:16:59.360 --> 00:17:01.820
"ונראה לי שאם תטרח לעשות זאת,
תהיה מאושר יותר."

NOTE Paragraph

00:17:02.240 --> 00:17:03.456
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:17:03.480 --> 00:17:08.990
(מחיאות כפיים)