אבל אני חושב שמה מענין לגבי אמנים הוא

או כל רעיון של תמונה פשוטה.

או מדרכי חשיבה אקדמית.

אז אתה לא להיכנס מושג כלשהו נעל-שלב

אז העמדתי עבודות מול רשימת הפעלים

אז זה דרך של עבודה מבפנים החוצה.

איך לעשות מה.

אמנים שונים עושים זאת בדרכים שונות:

אנחנו לא ציור החיצוני של היצירה

אתה לא נהיה מעורב עם הפסיכולוגיה של מה אתה עושה,

באופן שונה מהסטנדרטי

בדרך שלא התבוננו מקודם

בהיסטוריה של טופס ביצוע לפני.

ביחס לעשיה,

גם אם הוא המצאה קטנה

האליפסות האלה הגיעו רק בזכות

ואת זה גלגל פקודות מחוץ לעור.

ואתה לא נהיה מעורב עם התוצאה הסופית שתתקבל.

ומנתק אותך מהרעיון של מטאפורה,

יש לי סוג של להמציא אסטרטגיות חדשות

כדי לא לחזור משהו כי הוא פשוט פעולת רפלקס.

כדי להבין מה אנחנו עושים.

כדי להרחיב את הראיה שלהם.

כך, זה פשוט נותן אפשרות להמשיך לעבוד,

כך, מה שקורה כשאתה עושה את זה

כמו של אגס או סופגנייה.

כמובן, פולוק עשה את זה בדרכו

כשרק התחלתי, היה לי מאד חשוב

לגלגל, לקפל, לחתןך,

לדעתי אחד כל הזמן מנסה להמציא דרכים

לדעתי מה שאמנים עושים זה

להמציא אסטרטגיות המאפשרות לעצמם להתבונן

לעסוק בתהליך עצמו.

לראות לתוך עושה איזה אחד

לתלות, לסובב. וכיוצא בזה.

מה נפח פנימי יהיה לגלגל כמו.

מה שאנחנו עושים הוא מנסה להבין

מה שעשיתי הוא כתבתי רשימה של פעלים-

ממציאים כלים או טכניקות או תהליכים

סזאן עשה את זה בדרכו,

על חוש אחר, הוא מעולם לא באה

על-ידי טפטוף כלפי מטה במישור האופקי.

עם החומר ביחס לתנועת הגוף,

עשינו גלגל להבין כי

פיזית, בחלל.

שהם כל הזמן מוצאים דרך ליידע את עצמם

שהמצאנו גלגל שיעשה אותן

שמאפשרים להם לתת לחומר להתבטא