0:00:00.917,0:00:06.393
אני רוצה לדבר היום על איך קריאה [br]יכולה לשנות את חיינו

0:00:06.417,0:00:08.792
ואיך הגבולות שלה משתנים.

0:00:09.750,0:00:14.018
אני רוצה לדבר אתכם איך קריאה[br]מאפשרת לנו עולם שניתן לשתף

0:00:14.042,0:00:16.750
של קשר אנושי עוצמתי.

0:00:17.833,0:00:21.393
אבל גם על איך הקשר הזה הוא תמיד חלקי.

0:00:21.417,0:00:26.500
איך קריאה היא בסופו של דבר [br]משימה בודדת, אידיוסינקרטית.

0:00:27.625,0:00:30.476
הסופר ששינה את חיי

0:00:30.500,0:00:34.934
היה הסופר האפרו-אמריקאי הדגול [br]ג'יימס בולדווין.

0:00:34.958,0:00:38.226
כשהייתי צעירה במערב מישיגן בשנות ה-80,

0:00:38.250,0:00:42.167
לא היו הרבה סופרים ממוצא אמריקאי אסיאתי [br]שהתעניינו בשינוי חברתי.

0:00:43.292,0:00:46.518
כך שאני חושבת שפניתי לג'יימס בולדווין

0:00:46.542,0:00:50.583
כדרך למלא את החלל הזה, [br]כדרך להרגיש מודעות גזעית.

0:00:51.958,0:00:55.934
אבל אולי בגלל שידעתי שאני עצמי [br]אינני אפרו-אמריקאית,

0:00:55.958,0:01:00.476
הרגשתי גם שמילותיו מציבות בפניי [br]אתגר ותביעה לצדק.

0:01:00.500,0:01:02.625
במיוחד המילים האלו:

0:01:03.458,0:01:07.059
"ישנם ליברלים בעלי כל הגישות הנכונות,

0:01:07.083,0:01:09.042
אך ללא שום אמונות של ממש.

0:01:10.083,0:01:14.018
כשהקלפים נחשפים ואיכשהו [br]אתה מצפה מהם לעמוד במילתם,

0:01:14.042,0:01:16.518
הם איכשהו לא שם".

0:01:16.542,0:01:19.351
הם איכשהו לא שם.

0:01:19.375,0:01:21.726
לקחתי את המילים האלה ממש מילולית.

0:01:21.750,0:01:23.458
היכן עליי להתמקם?

0:01:24.500,0:01:26.518
הלכתי לדלתא במיסיסיפי,

0:01:26.542,0:01:29.684
אחד המחוזות העניים ביותר בארה"ב.

0:01:29.708,0:01:32.601
זהו מקום שעוצב על ידי היסטוריה עוצמתית.

0:01:32.625,0:01:37.768
בשנות ה-60, אפרו-אמריקאים סיכנו את חייהם [br]במאבק למען חינוך,

0:01:37.792,0:01:39.500
במאבק למען זכות ההצבעה.

0:01:40.625,0:01:43.059
אני רציתי להיות חלק מהשינוי הזה,

0:01:43.083,0:01:46.792
לעזור לצעירים לסיים תיכון [br]וללכת ללמוד בקולג'.

0:01:48.250,0:01:50.976
כשהגעתי לדלתא במיסיסיפי,

0:01:51.000,0:01:53.434
היה זה מקום שעדיין סבל מעוני,

0:01:53.458,0:01:55.184
עדיין היה מופרד,

0:01:55.208,0:01:57.750
ועדיין היה זקוק באופן דרמטי לשינוי.

0:01:58.958,0:02:02.393
בבית הספר שלי, בו הוצבתי,

0:02:02.417,0:02:06.726
לא היתה ספריה, לא היה יועץ השמה,

0:02:06.750,0:02:09.726
אבל כן היה שם קצין משטרה.

0:02:09.750,0:02:12.309
חצי מהמורים היו מורים מחליפים

0:02:12.333,0:02:14.309
וכשהתלמידים התחילו לריב ביניהם,

0:02:14.333,0:02:18.208
בית הספר היה שולח אותם לבית הכלא המקומי.

0:02:20.250,0:02:23.226
זהו בית הספר בו פגשתי את פטריק.

0:02:23.250,0:02:28.184
הוא היה בן 15, נשאר כיתה[br]פעמיים, הוא היה בכיתה ח'.

0:02:28.208,0:02:30.684
הוא היה שקט, מופנם,

0:02:30.708,0:02:33.518
כאילו הוא תמיד היה שקוע במחשבות עמוקות.

0:02:33.542,0:02:36.333
והוא שנא לראות אנשים אחרים רבים,

0:02:37.500,0:02:41.309
ראיתי אותו פעם נכנס בין שתי[br]בנות שהתחילו לריב זו עם זו

0:02:41.333,0:02:44.042
והוא חטף ונפל על הקרקע.

0:02:45.375,0:02:47.893
לפטריק היתה בעיה אחת בלבד.

0:02:47.917,0:02:49.708
הוא לא היה מוכן ללכת לבית הספר.

0:02:51.249,0:02:53.726
הוא אמר שלפעמים בית הספר היה פשוט מדכא מדי

0:02:53.750,0:02:56.792
כי אנשים כל הזמן רבו זה עם זה [br]ומורים כל הזמן התפטרו.

0:02:58.042,0:03:03.500
בנוסף, אמו עבדה בשתי עבודות והיתה פשוט עייפה מכדי להכריח אותו ללכת.

0:03:04.417,0:03:07.184
אז לקחתי על עצמי את המשימה [br]לגרום לו להגיע לבית הספר.

0:03:07.208,0:03:11.268
ובגלל שהייתי משוגעת ובת 22 [br]ואופטימית בקיצוניות,

0:03:11.292,0:03:13.434
התכנון שלי היה רק להופיע בבית שלו

0:03:13.458,0:03:15.583
ולומר, "היי, למה שלא תבוא לבית הספר?"

0:03:16.542,0:03:18.184
והתכנית הזאת הצליחה,

0:03:18.208,0:03:20.643
הוא התחיל להגיע לבית הספר[br]בכל יום.

0:03:20.667,0:03:23.059
והוא התחיל לפרוח בכיתה שלי.

0:03:23.083,0:03:26.000
הוא כתב שירה, הוא קרא ספרים.

0:03:26.917,0:03:29.208
הוא הגיע לבית הספר כל יום.

0:03:31.042,0:03:32.518
בסביבות אותו הזמן

0:03:32.542,0:03:35.226
שהצלחתי לפענח איך להתחבר לפטריק,

0:03:35.250,0:03:37.458
התקבלתי ללימודי משפטים בהרווארד.

0:03:39.583,0:03:42.934
שוב עמדתי מול השאלה איפה עליי[br]לשים את עצמי?

0:03:42.958,0:03:44.667
איפה עליי להיות?

0:03:45.458,0:03:48.101
וחשבתי לעצמי

0:03:48.125,0:03:51.643
שהדלתא במיסיסיפי היה מקום [br]בו אנשים בעלי ממון,

0:03:51.667,0:03:53.559
אנשים עם הזדמנויות,

0:03:53.583,0:03:54.833
אותם אנשים עוזבים.

0:03:55.875,0:03:57.309
והאנשים שנשארים מאחור

0:03:57.333,0:03:59.833
הם האנשים שאין להם את האפשרות לעזוב.

0:04:00.833,0:04:03.101
לא רציתי להיות בן אדם שעוזב.

0:04:03.125,0:04:05.167
רציתי להיות אדם שנשאר.

0:04:06.333,0:04:09.268
מצד שני, הייתי בודדה ועייפה.

0:04:09.292,0:04:12.750
וכך שכנעתי את עצמי שאוכל[br]להביא ליותר שינוי

0:04:14.125,0:04:17.708
בהיקף רחב יותר אם יהיה לי [br]תואר יוקרתי במשפטים.

0:04:19.541,0:04:20.791
אז עזבתי.

0:04:22.750,0:04:24.351
שלוש שנים לאחר מכן,

0:04:24.375,0:04:26.768
כשעמדתי לסיים את התואר במשפטים,

0:04:26.792,0:04:28.518
חבר שלי התקשר אלי

0:04:28.542,0:04:33.458
וסיפר לי שפטריק נכנס לתגרה והרג מישהו.

0:04:35.333,0:04:37.393
הייתי שבורה.

0:04:37.417,0:04:39.851
חלק ממני לא האמין לזה,

0:04:39.875,0:04:42.542
אבל חלק ממני גם ידע שזאת האמת.

0:04:43.583,0:04:45.583
טסתי דרומה לראות את פטריק.

0:04:46.750,0:04:49.458
ביקרתי אותו בבית הכלא.

0:04:50.542,0:04:54.184
והיא סיפר לי שזה היה נכון.

0:04:54.208,0:04:56.601
שהוא הרג מישהו.

0:04:56.625,0:04:58.875
והוא לא רצה לדבר על זה יותר.

0:04:59.833,0:05:01.851
שאלתי אותו מה קרה עם בית הספר

0:05:01.875,0:05:06.018
והוא אמר שהוא נשר שנה אחרי שהלכתי.

0:05:06.042,0:05:08.684
ואז הוא רצה לספר לי משהו אחר.

0:05:08.708,0:05:11.976
הוא השפיל מבט ואמר שיש לו בת

0:05:12.000,0:05:13.768
תינוקת טריה.

0:05:13.792,0:05:16.375
והוא הרגיש שהוא אכזב אותה.

0:05:18.625,0:05:22.000
זה היה הכל, השיחה שלנו היתה קצרה וקטועה.

0:05:23.417,0:05:28.476
כשיצאתי מהכלא, קול בתוכי אמר,

0:05:28.500,0:05:29.768
"תחזרי.

0:05:29.792,0:05:33.083
אם לא תחזרי עכשיו, את לעולם לא תחזרי".

0:05:36.292,0:05:39.875
אז סיימתי את התואר במשפטים וחזרתי.

0:05:40.833,0:05:42.518
חזרתי לראות את פטריק,

0:05:42.542,0:05:45.500
חזרתי לראות אם אוכל לעזור לו בפן המשפטי.

0:05:46.917,0:05:50.268
והפעם, כשראיתי אותו, בפעם השניה,

0:05:50.292,0:05:52.559
חשבתי שהיה לי רעיון אדיר, אמרתי,

0:05:52.583,0:05:56.184
"הי, פטריק, למה שלא תכתוב מכתב לבת שלך,

0:05:56.208,0:05:59.976
כך שתוכל להמשיך ולחשוב עליה?"

0:06:00.000,0:06:03.684
ונתתי לו עט וחתיכת נייר,

0:06:03.708,0:06:05.333
והוא התחיל לכתוב.

0:06:06.542,0:06:09.351
אבל כשראיתי את הנייר שהוא החזיר לי

0:06:09.375,0:06:10.708
הייתי בהלם.

0:06:13.000,0:06:15.101
לא זיהיתי את כתב היד שלו,

0:06:15.125,0:06:17.958
הוא עשה טעויות כתיב פשוטות.

0:06:19.167,0:06:21.851
וחשבתי לעצמי שכמורה,

0:06:21.875,0:06:25.351
ידעתי שתלמיד יכול להשתפר באופן דרמטי

0:06:25.375,0:06:28.434
בפרק זמן מאוד מהיר,

0:06:28.458,0:06:32.125
אבל אף פעם לא חשבתי שתלמיד יוכל להתדרדר [br]באופן כל כך דרמטי.

0:06:34.375,0:06:36.268
מה שכאב לי עוד יותר,

0:06:36.292,0:06:39.476
היה לראות מה שהוא כתב לבת שלו.

0:06:39.500,0:06:40.893
הוא כתב,

0:06:40.917,0:06:45.208
"אני מצטער על הטעויות שלי, [br]אני מצטער שלא הייתי שם בשבילך".

0:06:46.458,0:06:49.292
וזה היה כל מה שהוא הרגיש [br]שהוא צריך לומר לה.

0:06:50.250,0:06:54.559
ושאלתי את עצמי איך אוכל לשכנע[br]אותו שיש לו עוד מה לומר,

0:06:54.583,0:06:58.000
חלקים ממנו שהוא לא צריך להתנצל עבורם.

0:06:58.958,0:07:00.226
רציתי שהוא ירגיש

0:07:00.250,0:07:04.208
שיש לו משהו שווה ערך לחלוק עם הבת שלו.

0:07:05.917,0:07:09.101
בכל יום בשבעת החודשים שלאחר מכן,

0:07:09.125,0:07:11.809
ביקרתי אותו והבאתי לו ספרים.

0:07:11.833,0:07:15.684
תיק הספרים שלי הפך לספריה קטנה.

0:07:15.708,0:07:17.768
הבאתי לו ספרים של ג'יימס בולדווין,

0:07:17.792,0:07:22.684
הבאתי ספרים של וולט וויטמן, ס.ס. לואיס,

0:07:22.708,0:07:27.518
הבאתי ספרי הדרכה לעצים, לציפורים,

0:07:27.542,0:07:30.750
ומה שיהפוך לספר האהוב עליו, מילון.

0:07:31.667,0:07:33.351
היו ימים בהם

0:07:33.375,0:07:37.167
ישבנו במשך שעות בשקט, שנינו קוראים.

0:07:38.083,0:07:39.934
ובימים אחרים,

0:07:39.958,0:07:43.476
קראנו יחד, קראנו שירה.

0:07:43.500,0:07:47.393
התחלנו בקריאה של שירי הייקו, [br]מאות שירי הייקו,

0:07:47.417,0:07:50.309
יצירות מופת פשוטות באופן מטעה.

0:07:50.333,0:07:53.143
והייתי מבקשת ממנו, [br]"ספר לי על ההייקו האהוב עליך".

0:07:53.167,0:07:56.226
וחלקם הם די מצחיקים.

0:07:56.250,0:07:58.101
אז הנה אחד של איסה:

0:07:58.125,0:08:01.833
"אל תדאגו, עכבישים,[br]משק הבית שלי הוא רגיל".

0:08:02.750,0:08:07.292
וזה: "נמנמתי במשך חצי יום, [br]אף אחד לא העניש אותי!"

0:08:08.667,0:08:13.101
וזה המקסים, שהוא על היום הראשון של שלג,

0:08:13.125,0:08:17.583
"צבאים מלקקים כפור ראשון [br]זה מפרוותו של זה".

0:08:19.250,0:08:22.268
יש משהו מסתורי ומקסים

0:08:22.292,0:08:24.934
פשוט באיך שהשיר נראה.

0:08:24.958,0:08:29.583
המרווח הריק חשוב לא פחות מהמילים עצמם.

0:08:31.375,0:08:33.893
קראתי את השיר הזה ע"י ו.ס. מרווין,

0:08:33.917,0:08:38.143
אותו הוא כתב כשהוא ראה את אשתו עובדת בגינה

0:08:38.167,0:08:42.042
והבין שהם עומדים לבלות את שארית חייהם יחד.

0:08:43.167,0:08:45.518
"הרשי לי לדמיין שנשוב

0:08:45.542,0:08:48.934
כשנרצה ויהיה זה אביב

0:08:48.958,0:08:52.143
לא נהיה יותר זקנים מאי פעם

0:08:52.167,0:08:56.101
אבלה של התולעת יכלה כמו הענן הקל

0:08:56.125,0:08:59.893
דרכו הבוקר זורח לאיטו".

0:08:59.917,0:09:03.309
שאלתי את פטריק מה השורה[br]האהובה עליו והוא אמר,

0:09:03.333,0:09:06.875
"לא נהיה יותר זקנים מאי פעם".

0:09:08.375,0:09:12.809
הוא אמר שזה הזכיר לו מקום [br]בו הזמן פשוט עוצר מלכת,

0:09:12.833,0:09:15.768
בו לזמן כבר אין משמעות.

0:09:15.792,0:09:17.851
ושאלתי אותו אם יש לו מקום כזה,

0:09:17.875,0:09:20.268
בו הזמן נשאר לנצח.

0:09:20.292,0:09:21.958
והוא אמר, "אמא שלי".

0:09:23.875,0:09:28.184
כשאתם קוראים שיר יחד עם מישהו אחר,

0:09:28.208,0:09:30.083
השיר משנה את משמעותו.

0:09:31.333,0:09:36.000
כיוון שהוא הופך לאישי עבור אותו[br]אדם ואישי עבורכם.

0:09:37.500,0:09:40.184
קראנו אז ספרים, קראו כל כך הרבה ספרים,

0:09:40.208,0:09:43.351
קראנו את זכרונותיו של פרדריק דגלאס,

0:09:43.375,0:09:46.976
עבד אמריקאי שלימד את עצמו קרוא וכתוב

0:09:47.000,0:09:50.333
וברח לחירות באמצעות יכולת זו.

0:09:51.875,0:09:54.518
אני גדלתי עם פרדריק דגלאס כגיבור

0:09:54.542,0:09:57.750
וראיתי בסיפור הזה סיפור [br]של תקווה ואופטימיות.

0:09:58.917,0:10:01.750
אבל הספר הזה גרם לפטריק לפאניקה.

0:10:02.875,0:10:07.934
הוא נתפס לסיפור בו דגלאס מספר[br]איך, במהלך חג המולד,

0:10:07.958,0:10:11.059
האדונים נתנו לעבדים ג'ין

0:10:11.083,0:10:14.559
כדרך להראות להם שהם[br]לא יכולים להתמודד עם חירות.

0:10:14.583,0:10:17.375
כיוון שהעבדים כשלו ונפלו בשדות.

0:10:19.500,0:10:21.500
פטריק אמר שהוא התחבר לזה.

0:10:22.333,0:10:25.809
הוא אמר שישנם אנשים בכלא שכמו העבדים,

0:10:25.833,0:10:28.059
לא רוצים לחשוב על המציאות שלהם

0:10:28.083,0:10:29.893
כי היא כואבת מדי.

0:10:29.917,0:10:32.101
כואב מדי לחשוב על העבר,

0:10:32.125,0:10:35.458
כואב מדי לחשוב על הדרך שלפנינו.

0:10:36.958,0:10:39.851
השורה האהובה עליו היתה:

0:10:39.875,0:10:43.476
"כל דבר, לא משנה מה, העיקר להיפטר מהמחשבה!

0:10:43.500,0:10:48.542
היתה זו המחשבה הבלתי פוסקת[br]על מצבי שייסרה אותי".

0:10:49.958,0:10:53.917
פטריק אמר שדגלאס היה אמיץ בכתיבתו, [br]בחשיבה שלו.

0:10:55.083,0:11:00.643
אבל פטריק לא לעולם לא ידע [br]עד כמה הוא הזכיר לי את דגלאס.

0:11:00.667,0:11:04.417
איך הוא המשיך לקרוא למרות [br]שזה גרם לו לפניקה.

0:11:05.250,0:11:08.309
הוא סיים את הספר לפניי,

0:11:08.333,0:11:12.042
הוא קרא אותו בגרם מדרגות מבטון ללא תאורה.

0:11:13.583,0:11:16.309
ואז הוא המשיך וקרא את [br]אחד הספרים האהובים עליי,

0:11:16.333,0:11:18.518
"גלעד" של מרילין רובינסון,

0:11:18.542,0:11:22.684
שהוא מכתב ארוך מאב לבנו.

0:11:22.708,0:11:25.059
הוא אהב את השורה הזו:

0:11:25.083,0:11:27.268
"אני כותב את זה בחלקו כדי לספר לך

0:11:27.292,0:11:30.601
שאם אי פעם תתהה מה עשית בחייך...

0:11:30.625,0:11:32.643
אתה היית מתנת האל עבורי,

0:11:32.667,0:11:35.833
נס, משהו יותר מנס".

0:11:37.375,0:11:43.018
משהו בשפה הזאת, באהבה שבה, [br]הכמיהה, הקול שלה,

0:11:43.042,0:11:45.500
עורר בפטריק שוב את הרצון לכתוב.

0:11:46.292,0:11:49.393
והוא התחיל למלא מחברות על מחברות

0:11:49.417,0:11:52.726
במכתבים לבת שלו.

0:11:52.750,0:11:55.684
במכתבים היפים, המפורטים האלה,

0:11:55.708,0:12:01.684
הוא דמיין איך הוא ובתו [br]שטים בקנו במורד המיסיסיפי.

0:12:01.708,0:12:04.518
הוא דמיין אותם מוצאים נחל הררי

0:12:04.542,0:12:06.708
עם מים צלולים.

0:12:08.042,0:12:10.083
כשצפיתי בפטריק כותב,

0:12:11.250,0:12:13.393
חשבתי לעצמי,

0:12:13.417,0:12:15.476
ועכשיו אני שואלת גם את כולכם,

0:12:15.500,0:12:20.792
כמה מכם כתבתם מכתב למישהו [br]שהרגשתם שאכזבתם?

0:12:22.042,0:12:27.125
הרבה יותר קל פשוט למחוק את האנשים האלה.

0:12:28.083,0:12:32.726
אבל פטריק הגיע בכל בוקר, עמד מול הבת שלו,

0:12:32.750,0:12:35.684
והיכה על חטאיו בפניה,

0:12:35.708,0:12:39.417
מילה במילה בריכוז מלא.

0:12:42.417,0:12:44.958
רציתי, בחיי שלי

0:12:46.042,0:12:49.101
לעמת את עצמי באופן כזה.

0:12:49.125,0:12:52.750
כי הסיכון הזה חושף את [br]עוצמתו של הלב של האדם.

0:12:56.625,0:13:00.684
הרשו לי לקחת צעד אחורה ולשאול שאלה לא קלה.

0:13:00.708,0:13:04.417
מי אני שאספר את הסיפור הזה, [br]כלומר הסיפור של פטריק?

0:13:06.042,0:13:09.018
פטריק הוא זה שחי עם הכאב הזה

0:13:09.042,0:13:13.208
ואני מעולם לא חוויתי רעב יום אחד בחיי.

0:13:15.250,0:13:17.018
חשבתי על השאלה הזאת רבות,

0:13:17.042,0:13:20.768
אבל מה שאני רוצה לומר הוא שהסיפור הזה [br]הוא לא רק על פטריק.

0:13:20.792,0:13:22.309
הוא עלינו,

0:13:22.333,0:13:24.833
הוא על חוסר השוויון שקיים בינינו.

0:13:25.667,0:13:27.083
עולם השפע

0:13:28.375,0:13:32.018
שפטריק והוריו וסביו

0:13:32.042,0:13:33.851
הורחקו ממנו.

0:13:33.875,0:13:36.958
בסיפור הזה, אני מייצגת את עולם השפע.

0:13:37.792,0:13:41.601
ובאמצעות סיפור הסיפור הזה [br]לא רציתי להסתיר את עצמי.

0:13:41.625,0:13:44.292
להסתיר את הכוח שיש לי.

0:13:45.333,0:13:48.893
באמצעות סיפור הסיפור הזה, [br]רציתי לחשוף את הכוח הזה

0:13:48.917,0:13:51.309
ואז לשאול,

0:13:51.333,0:13:54.250
איך אנחנו מקטינים את המרחק בינינו?

0:13:56.250,0:13:59.851
קריאה היא דרך אחת לגשר על הפער,

0:13:59.875,0:14:04.309
היא מעניקה לנו עולם שקט שנוכל לחלוק יחד,

0:14:04.333,0:14:06.583
שנוכל לחלוק באופן שווה זה עם זה.

0:14:08.500,0:14:11.601
אתם בטח תוהים עכשיו מה קרה לפטריק.

0:14:11.625,0:14:13.333
האם הקריאה הצילה את חייו?

0:14:14.583,0:14:16.708
היא הצילה ולא הצילה.

0:14:17.875,0:14:20.768
כשפטריק השתחרר מהכלא,

0:14:20.792,0:14:23.125
המסע שלו היה מפרך.

0:14:24.292,0:14:27.768
מעסיקים לא קיבלו אותו לעבודה [br]בגלל העבר הפלילי שלו,

0:14:27.792,0:14:30.934
החבר הכי טוב שלו, אמא שלו, מתה בגיל 43

0:14:30.958,0:14:33.434
ממחלת לב וסוכרת.

0:14:33.458,0:14:36.167
הוא היה הומלס, הוא היה רעב.

0:14:38.250,0:14:42.792
אז אנשים אומרים הרבה דברים על קריאה [br]שעבורי הם מרגישים מוגזמים.

0:14:43.792,0:14:47.768
היכולת לקרוא ולכתוב לא הגנה עליו מאפליה.

0:14:47.792,0:14:50.417
היא לא מנעה מאמא שלו למות.

0:14:51.708,0:14:54.083
אז מה הקריאה יכולה לעשות?

0:14:55.375,0:14:59.333
יש לי כמה תשובות לסיום היום.

0:15:00.667,0:15:03.417
הקריאה העשירה את חייו הפנימיים

0:15:05.083,0:15:08.143
במסתורין, בדמיון,

0:15:08.167,0:15:09.417
ביופי.

0:15:10.292,0:15:14.625
הקריאה העניקה לו תמונות שהסבו לו אושר;

0:15:15.417,0:15:20.976
הר, ים, צבי, כפור.

0:15:21.000,0:15:25.125
מילים שנתנו לו טעם של עולם חופשי, טבעי.

0:15:27.625,0:15:31.143
הקריאה נתנה לו שפה למה שהוא איבד.

0:15:31.167,0:15:35.809
כמה יפות שורות אלה של המשורר דרק וולקוט?

0:15:35.833,0:15:38.059
פטריק שינן את השיר הזה.

0:15:38.083,0:15:40.184
"ימים שהחזקתי,

0:15:40.208,0:15:42.476
ימים שאיבדתי,

0:15:42.500,0:15:45.726
ימים שגדלו, כמו בנות,

0:15:45.750,0:15:47.583
ועזבו את זרועותי המגנות".

0:15:48.667,0:15:51.643
הקריאה לימדה אותו על האומץ שלו.

0:15:51.667,0:15:54.976
תזכרו שהוא המשיך לקרוא את פרדריק דגלאס,

0:15:55.000,0:15:57.143
למרות שזה כאב לו.

0:15:57.167,0:16:00.875
הוא המשיך לשמור על מודעות, [br]למרות שהמודעות כאבה.

0:16:02.208,0:16:04.768
הקריאה היא צורה של חשיבה,

0:16:04.792,0:16:08.851
לכן קשה לקרוא בגלל שאנחנו מחויבים לחשוב.

0:16:08.875,0:16:13.125
ופטריק בחר לחשוב במקום לא לחשוב.

0:16:16.000,0:16:19.958
ולבסוף, הקריאה העניקה לו שפה [br]לדבר עם הבת שלו.

0:16:21.375,0:16:24.601
הקריאה נתנה לו השראה לרצות לכתוב.

0:16:24.625,0:16:28.768
הקשר בין קריאה לכתיבה הוא כל כך חזק.

0:16:28.792,0:16:30.851
כשאנחנו מתחילים לקרוא,

0:16:30.875,0:16:32.958
אנחנו מתחילים למצוא את המילים.

0:16:33.958,0:16:38.601
והוא מצא את המילים לדמיין את שניהם יחד.

0:16:38.625,0:16:40.333
הוא מצא את המילים

0:16:41.958,0:16:44.208
לספר לה כמה הוא אוהב אותה.

0:16:46.042,0:16:49.976
הקריאה גם שינתה את [br]מערכת היחסים שלנו זה עם זו.

0:16:50.000,0:16:52.059
הוא נתנה לנו מקום לאינטימיות,

0:16:52.083,0:16:54.976
לראות מעבר לנקודת המבט האישית שלנו.

0:16:55.000,0:16:57.684
והקריאה לקחה מערכת יחסים לא שוויונית

0:16:57.708,0:17:00.375
ונתנה לנו נקודת שוויון ארעית.

0:17:02.125,0:17:05.059
כשאתה פוגש מישהו כקורא,

0:17:05.083,0:17:07.059
אתה פוגש אותו לראשונה,

0:17:07.083,0:17:08.791
באופן חדש, טרי.

0:17:09.875,0:17:13.083
אין לך שום דרך לנחש מה תהיה [br]השורה האהובה עליו.

0:17:14.458,0:17:17.666
אילו זיכרונות ואבל אישי הוא מחזיק.

0:17:18.833,0:17:22.833
ואתה מתמודד עם הפרטיות האולטימטיבית [br]של חייו הפנימיים.

0:17:23.666,0:17:27.101
ואז אתה מתחיל לתהות, "ובכן, [br]ממה מורכבים חיי הפנימיים?

0:17:27.125,0:17:30.375
מה יש לי שהוא בעל ערך לחלוק עם מישהו אחר?"

0:17:33.000,0:17:34.333
אני רוצה לסיים

0:17:36.208,0:17:40.500
בכמה מהשורות האהובות עלי [br]מהמכתבים של פטריק לבת שלו.

0:17:41.333,0:17:44.101
"הנהר מלא צללים בכמה מקומות

0:17:44.125,0:17:47.393
אבל האור מבהיק דרך חרכי העצים ...

0:17:47.417,0:17:50.976
על חלק מהענפים תלויים שפע של תותים.

0:17:51.000,0:17:54.458
אתה מושיט את ידך וקוטף כמה".

0:17:56.042,0:17:58.476
והמכתב היפה הזה, בו הוא כותב,

0:17:58.500,0:18:02.851
"עצמי את עינייך והקשיבי לצלילי המילים.

0:18:02.875,0:18:05.059
אני מכיר את השיר הזה בעל פה

0:18:05.083,0:18:07.917
והייתי רוצה שתכירי אותו גם את".

0:18:09.375,0:18:11.184
תודה רבה לכולכם.

0:18:11.208,0:18:14.500
(מחיאות כפיים)