WEBVTT

00:00:07.039 --> 00:00:11.069
מוחמד עלי התאמן במשך שנים
כדי להפוך למתאגרף הכי טוב

00:00:11.069 --> 00:00:13.520
שהעולם ראה אי פעם,

00:00:13.520 --> 00:00:17.149
אבל השקיע רק רגעים כדי ליצור
את הפואמה הקצרה ביותר.

00:00:17.149 --> 00:00:21.250
עלי ריתק את כיתת הבוגרים של הארוורד ב-1975

00:00:21.250 --> 00:00:24.680
עם המסר שלו של אחדות וחברות.

00:00:24.680 --> 00:00:27.371
כשהוא סיים, הקהל רצה עוד.

00:00:27.371 --> 00:00:29.060
הם רצו פואמה.

00:00:29.060 --> 00:00:32.962
עלי סיפק מה שנחשב
לפואמה הקצרה ביותר אי פעם.

00:00:32.962 --> 00:00:35.661
"אני, אנחנו."

00:00:35.661 --> 00:00:38.271
או האם זה "אני, אנחנוווו"?

00:00:38.271 --> 00:00:39.481
אף אחד לא באמת יודע.

00:00:39.481 --> 00:00:45.471
בכל אופן, אם שתי המילים האלו הם פואמה,
אז מה בדיוק הופך פואמה לפואמה?

00:00:45.471 --> 00:00:48.101
משוררים בעצמם נאבקו עם השאלה,

00:00:48.101 --> 00:00:51.605
ופעמים רבות השתמשו במטאפורות
כדי לספק קירוב להגדרה.

00:00:51.605 --> 00:00:53.680
האם פואמה היא מכונה קטנה?

00:00:53.680 --> 00:00:54.765
זיקוק?

00:00:54.765 --> 00:00:55.821
הד?

00:00:55.821 --> 00:00:57.010
חלום?

00:00:57.010 --> 00:01:01.352
לשירה באופן כללי יש תכונות מוכרות.

00:01:01.352 --> 00:01:05.551
אחת - פואמות מדגישות
תכונות מוזיקליות של השפה.

00:01:05.551 --> 00:01:08.481
ניתן להשיג זאת דרך מקצב, חריזה, ומידה,

00:01:08.481 --> 00:01:09.979
מהסונטות של שייקספיר,

00:01:09.979 --> 00:01:11.542
לאודות של קונפוציוס,

00:01:11.542 --> 00:01:13.852
לוודות בסנסקריט.

00:01:13.852 --> 00:01:16.556
שתים - פואמות משתמשות בשפה דחוסה,

00:01:16.556 --> 00:01:20.492
כמו ספרות שכל המים נסחטו ממנה.

00:01:20.492 --> 00:01:23.872
שלוש - פואמות הרבה פעמים
מכילות רגשות חזקים,

00:01:23.872 --> 00:01:25.875
מהשירה הרוחנית של רומי

00:01:25.875 --> 00:01:29.312
ל"אודה לבצל" של פבלו נרודה.

00:01:29.312 --> 00:01:33.883
השירה, כמו האמנות עצמה,
מאתגרת הגדרות פשוטות.

00:01:33.883 --> 00:01:36.303
בעוד התבניות הקצביות של הפואמות המוקדמות

00:01:36.303 --> 00:01:40.163
היוו דרך לזכור סיפורים
אפילו לפני הצגת הכתב,

00:01:40.163 --> 00:01:42.703
פואמה לא צריכה להיות לירית.

00:01:42.703 --> 00:01:44.251
"אפפל" של ריינרד דוהל

00:01:44.251 --> 00:01:46.649
ו"סילנסיו" של יוג'ין גומרינגר

00:01:46.649 --> 00:01:50.160
מושכות את הקו בין אמנות ויזואלית ושירה.

00:01:50.160 --> 00:01:53.556
א.א. קאמינגס כתב פואמות
שהצורה שלהן היתה חשובה

00:01:53.556 --> 00:01:55.420
כמה המילים עצמן,

00:01:55.420 --> 00:02:01.909
במקרה הזה הצורה הגבירה את הבדידות העצובה
של עלה בודד נופל בחלל.

00:02:01.909 --> 00:02:05.569
אם הטבע הויזואלי של השירה נמוג לרקע,

00:02:05.569 --> 00:02:07.989
אולי נישאר עם המוזיקה,

00:02:07.989 --> 00:02:10.600
וזה אזור שאנשים אוהבים להתווכח עליו.

00:02:10.600 --> 00:02:12.669
האם שירים הם פואמות?

00:02:12.669 --> 00:02:16.189
רבים לא מחשיבים פזמונאים
כמשוררים במובן הספרותי,

00:02:16.189 --> 00:02:18.689
אבל ליריקה של אמנים כמו פול סיימון,

00:02:18.689 --> 00:02:19.788
בוב דילן,

00:02:19.788 --> 00:02:21.159
וטופאק שאקור

00:02:21.159 --> 00:02:23.829
שומרים על מקומם, לעיתים קרובות, 
גם ללא המוזיקה.

00:02:23.829 --> 00:02:27.049
בראפ, אלמנטים פואטים כמו חריזה,
מקצב ודמויות

00:02:27.049 --> 00:02:29.529
הם בלתי נפרדים מהצורה.

00:02:29.529 --> 00:02:32.359
קחו את הליריקה של נוטוריוס ב.י.ג

00:02:32.359 --> 00:02:34.727
"אני יכול לשמוע זיעה מטפטפת מהלחי שלך

00:02:34.727 --> 00:02:37.019
"פעימות הלב שלך נשמעות כמו רגלי ססקואץ'

00:02:37.019 --> 00:02:39.801
"רועמות, מרעידות את הבטון."

00:02:39.801 --> 00:02:43.298
עד עכשיו, בכל הדוגמאות שראינו 
היו שבירת שורות.

00:02:43.298 --> 00:02:48.045
אנחנו יכולים אפילו לדמיין את שתי המילים
של הפואמה של עלי מאורגנות באויר -

00:02:48.045 --> 00:02:50.258
אני
אנחנו

00:02:50.258 --> 00:02:53.304
לשירה יש צורה שאנחנו
יכולים בדרך כלל להכיר.

00:02:53.304 --> 00:02:57.209
שבירת השורות עוזרת לקוראים
לנווט את המקצבים של הפואמה.

00:02:57.209 --> 00:02:59.628
אבל מה אם שבירות השורות האלה יעלמו?

00:02:59.628 --> 00:03:02.118
האם היא תאבד את המהות שלה כפואמה?

00:03:02.118 --> 00:03:03.433
אולי לא.

00:03:03.433 --> 00:03:05.237
פה נכנסת פואמת הפרוזה.

00:03:05.237 --> 00:03:07.989
פואמות פרוזה משתמשות
בתמונות חיות ומשחקי מילים,

00:03:07.989 --> 00:03:11.271
אבל מאורגנות כמו פסקאות.

00:03:11.271 --> 00:03:15.343
כשאנחנו מביטים בשירה
פחות כצורה ויותר כרעיון,

00:03:15.343 --> 00:03:18.149
אנחנו יכולים לראות את הפואטי מסביבנו:

00:03:18.149 --> 00:03:19.378
המנונים רוחניים,

00:03:19.378 --> 00:03:22.249
הנאומים של נואמים כמו מרטין לותר קינג,

00:03:22.249 --> 00:03:23.179
גון קנדי,

00:03:23.179 --> 00:03:24.590
וווינסטון צ'רצ'יל,

00:03:24.590 --> 00:03:27.429
ובמקומות מפתיעים כמו מדיה חברתית.

00:03:27.429 --> 00:03:33.140
ב-2010, העיתונאית ג'ואנה סמית'
צייצה עדכונים מרעידת האדמה בהאיטי.

00:03:33.140 --> 00:03:36.091
"התלבשתי בשרותים כששמעתי את שמי.

00:03:36.091 --> 00:03:38.811
"רעידות. רצתי החוצה דרך דלת ההזזה.

00:03:38.811 --> 00:03:42.531
"הכל שקט עכשיו. בטוח. תרנגולים קוראים."

00:03:42.531 --> 00:03:46.061
סמית' השתמשה בשפה בדרך חזקה וישירה,

00:03:46.061 --> 00:03:48.261
ומלאה בתמונות חיות.

00:03:48.273 --> 00:03:50.723
השוו את השפה שלה להייקו,

00:03:50.723 --> 00:03:55.823
הצורה הפואטית העתיקה היפנית
שמדגישה פרצים של עוצמה קצרה,

00:03:55.823 --> 00:04:00.684
עם רק שלוש שורות של חמש, שבע, וחמש הברות.

00:04:00.684 --> 00:04:03.632
מי השירה נעים רחב ועמוק.

00:04:03.632 --> 00:04:05.504
שירה התפתחה במשך הזמן,

00:04:05.504 --> 00:04:07.193
ואולי עכשיו יותר מאי פעם,

00:04:07.193 --> 00:04:12.854
הקו בין השירה, פרוזה, פזמונים,
ואמנות ויזואלית הטשטש.

00:04:12.854 --> 00:04:15.234
עם זאת, דבר אחד לא השתנה.

00:04:15.234 --> 00:04:18.664
המילה "פואטרי" (שירה) החלה כפועל,

00:04:18.664 --> 00:04:23.604
והגיעה מהמילה היוונית העתיקה
פויסיס, שמשמעה ליצור.

00:04:23.604 --> 00:04:28.144
משוררים, כמו בעלי מלאכה,
עדיין עובדים עם החומרים הגולמיים של העולם

00:04:28.144 --> 00:04:29.992
כדי לחשל הבנות

00:04:29.992 --> 00:04:36.075
ולעסוק במה זה להיות אנושי
בדרך שרק אנשים יכולים.

00:04:36.075 --> 00:04:41.525
חוקרים מדרתמות' בחנו את הרעיון הזה
כשביקשו מרובוטים לכתוב שירה.

00:04:41.525 --> 00:04:45.024
פאנל שופטים מיין ערימות של סונטות

00:04:45.024 --> 00:04:49.054
כדי לראות אם הם יוכלו להבדיל
בין אלה של אנשים לבין אלה של מכונה.

00:04:49.054 --> 00:04:53.012
תשמחו אולי לדעת שבעוד שהמדענים הצליחו

00:04:53.012 --> 00:04:56.035
להשתמש בבינה מלאכותית בייצור,

00:04:56.035 --> 00:04:57.035
תרופות,

00:04:57.035 --> 00:04:58.575
ואפילו עיתונות,

00:04:58.575 --> 00:05:01.255
שירה היא סיפור אחר.

00:05:01.255 --> 00:05:04.805
הרובוטים נתפסו בקלות 100% מהפעמים.