1
00:00:07,039 --> 00:00:11,069
מוחמד עלי התאמן במשך שנים
כדי להפוך למתאגרף הכי טוב

2
00:00:11,069 --> 00:00:13,520
שהעולם ראה אי פעם,

3
00:00:13,520 --> 00:00:17,149
אבל השקיע רק רגעים כדי ליצור
את הפואמה הקצרה ביותר.

4
00:00:17,149 --> 00:00:21,250
עלי ריתק את כיתת הבוגרים של הארוורד ב-1975

5
00:00:21,250 --> 00:00:24,680
עם המסר שלו של אחדות וחברות.

6
00:00:24,680 --> 00:00:27,371
כשהוא סיים, הקהל רצה עוד.

7
00:00:27,371 --> 00:00:29,060
הם רצו פואמה.

8
00:00:29,060 --> 00:00:32,962
עלי סיפק מה שנחשב
לפואמה הקצרה ביותר אי פעם.

9
00:00:32,962 --> 00:00:35,661
"אני, אנחנו."

10
00:00:35,661 --> 00:00:38,271
או האם זה "אני, אנחנוווו"?

11
00:00:38,271 --> 00:00:39,481
אף אחד לא באמת יודע.

12
00:00:39,481 --> 00:00:45,471
בכל אופן, אם שתי המילים האלו הם פואמה,
אז מה בדיוק הופך פואמה לפואמה?

13
00:00:45,471 --> 00:00:48,101
משוררים בעצמם נאבקו עם השאלה,

14
00:00:48,101 --> 00:00:51,605
ופעמים רבות השתמשו במטאפורות
כדי לספק קירוב להגדרה.

15
00:00:51,605 --> 00:00:53,680
האם פואמה היא מכונה קטנה?

16
00:00:53,680 --> 00:00:54,765
זיקוק?

17
00:00:54,765 --> 00:00:55,821
הד?

18
00:00:55,821 --> 00:00:57,010
חלום?

19
00:00:57,010 --> 00:01:01,352
לשירה באופן כללי יש תכונות מוכרות.

20
00:01:01,352 --> 00:01:05,551
אחת - פואמות מדגישות
תכונות מוזיקליות של השפה.

21
00:01:05,551 --> 00:01:08,481
ניתן להשיג זאת דרך מקצב, חריזה, ומידה,

22
00:01:08,481 --> 00:01:09,979
מהסונטות של שייקספיר,

23
00:01:09,979 --> 00:01:11,542
לאודות של קונפוציוס,

24
00:01:11,542 --> 00:01:13,852
לוודות בסנסקריט.

25
00:01:13,852 --> 00:01:16,556
שתים - פואמות משתמשות בשפה דחוסה,

26
00:01:16,556 --> 00:01:20,492
כמו ספרות שכל המים נסחטו ממנה.

27
00:01:20,492 --> 00:01:23,872
שלוש - פואמות הרבה פעמים
מכילות רגשות חזקים,

28
00:01:23,872 --> 00:01:25,875
מהשירה הרוחנית של רומי

29
00:01:25,875 --> 00:01:29,312
ל"אודה לבצל" של פבלו נרודה.

30
00:01:29,312 --> 00:01:33,883
השירה, כמו האמנות עצמה,
מאתגרת הגדרות פשוטות.

31
00:01:33,883 --> 00:01:36,303
בעוד התבניות הקצביות של הפואמות המוקדמות

32
00:01:36,303 --> 00:01:40,163
היוו דרך לזכור סיפורים
אפילו לפני הצגת הכתב,

33
00:01:40,163 --> 00:01:42,703
פואמה לא צריכה להיות לירית.

34
00:01:42,703 --> 00:01:44,251
"אפפל" של ריינרד דוהל

35
00:01:44,251 --> 00:01:46,649
ו"סילנסיו" של יוג'ין גומרינגר

36
00:01:46,649 --> 00:01:50,160
מושכות את הקו בין אמנות ויזואלית ושירה.

37
00:01:50,160 --> 00:01:53,556
א.א. קאמינגס כתב פואמות
שהצורה שלהן היתה חשובה

38
00:01:53,556 --> 00:01:55,420
כמה המילים עצמן,

39
00:01:55,420 --> 00:02:01,909
במקרה הזה הצורה הגבירה את הבדידות העצובה
של עלה בודד נופל בחלל.

40
00:02:01,909 --> 00:02:05,569
אם הטבע הויזואלי של השירה נמוג לרקע,

41
00:02:05,569 --> 00:02:07,989
אולי נישאר עם המוזיקה,

42
00:02:07,989 --> 00:02:10,600
וזה אזור שאנשים אוהבים להתווכח עליו.

43
00:02:10,600 --> 00:02:12,669
האם שירים הם פואמות?

44
00:02:12,669 --> 00:02:16,189
רבים לא מחשיבים פזמונאים
כמשוררים במובן הספרותי,

45
00:02:16,189 --> 00:02:18,689
אבל ליריקה של אמנים כמו פול סיימון,

46
00:02:18,689 --> 00:02:19,788
בוב דילן,

47
00:02:19,788 --> 00:02:21,159
וטופאק שאקור

48
00:02:21,159 --> 00:02:23,829
שומרים על מקומם, לעיתים קרובות, 
גם ללא המוזיקה.

49
00:02:23,829 --> 00:02:27,049
בראפ, אלמנטים פואטים כמו חריזה,
מקצב ודמויות

50
00:02:27,049 --> 00:02:29,529
הם בלתי נפרדים מהצורה.

51
00:02:29,529 --> 00:02:32,359
קחו את הליריקה של נוטוריוס ב.י.ג

52
00:02:32,359 --> 00:02:34,727
"אני יכול לשמוע זיעה מטפטפת מהלחי שלך

53
00:02:34,727 --> 00:02:37,019
"פעימות הלב שלך נשמעות כמו רגלי ססקואץ'

54
00:02:37,019 --> 00:02:39,801
"רועמות, מרעידות את הבטון."

55
00:02:39,801 --> 00:02:43,298
עד עכשיו, בכל הדוגמאות שראינו 
היו שבירת שורות.

56
00:02:43,298 --> 00:02:48,045
אנחנו יכולים אפילו לדמיין את שתי המילים
של הפואמה של עלי מאורגנות באויר -

57
00:02:48,045 --> 00:02:50,258
אני
אנחנו

58
00:02:50,258 --> 00:02:53,304
לשירה יש צורה שאנחנו
יכולים בדרך כלל להכיר.

59
00:02:53,304 --> 00:02:57,209
שבירת השורות עוזרת לקוראים
לנווט את המקצבים של הפואמה.

60
00:02:57,209 --> 00:02:59,628
אבל מה אם שבירות השורות האלה יעלמו?

61
00:02:59,628 --> 00:03:02,118
האם היא תאבד את המהות שלה כפואמה?

62
00:03:02,118 --> 00:03:03,433
אולי לא.

63
00:03:03,433 --> 00:03:05,237
פה נכנסת פואמת הפרוזה.

64
00:03:05,237 --> 00:03:07,989
פואמות פרוזה משתמשות
בתמונות חיות ומשחקי מילים,

65
00:03:07,989 --> 00:03:11,271
אבל מאורגנות כמו פסקאות.

66
00:03:11,271 --> 00:03:15,343
כשאנחנו מביטים בשירה
פחות כצורה ויותר כרעיון,

67
00:03:15,343 --> 00:03:18,149
אנחנו יכולים לראות את הפואטי מסביבנו:

68
00:03:18,149 --> 00:03:19,378
המנונים רוחניים,

69
00:03:19,378 --> 00:03:22,249
הנאומים של נואמים כמו מרטין לותר קינג,

70
00:03:22,249 --> 00:03:23,179
גון קנדי,

71
00:03:23,179 --> 00:03:24,590
וווינסטון צ'רצ'יל,

72
00:03:24,590 --> 00:03:27,429
ובמקומות מפתיעים כמו מדיה חברתית.

73
00:03:27,429 --> 00:03:33,140
ב-2010, העיתונאית ג'ואנה סמית'
צייצה עדכונים מרעידת האדמה בהאיטי.

74
00:03:33,140 --> 00:03:36,091
"התלבשתי בשרותים כששמעתי את שמי.

75
00:03:36,091 --> 00:03:38,811
"רעידות. רצתי החוצה דרך דלת ההזזה.

76
00:03:38,811 --> 00:03:42,531
"הכל שקט עכשיו. בטוח. תרנגולים קוראים."

77
00:03:42,531 --> 00:03:46,061
סמית' השתמשה בשפה בדרך חזקה וישירה,

78
00:03:46,061 --> 00:03:48,261
ומלאה בתמונות חיות.

79
00:03:48,273 --> 00:03:50,723
השוו את השפה שלה להייקו,

80
00:03:50,723 --> 00:03:55,823
הצורה הפואטית העתיקה היפנית
שמדגישה פרצים של עוצמה קצרה,

81
00:03:55,823 --> 00:04:00,684
עם רק שלוש שורות של חמש, שבע, וחמש הברות.

82
00:04:00,684 --> 00:04:03,632
מי השירה נעים רחב ועמוק.

83
00:04:03,632 --> 00:04:05,504
שירה התפתחה במשך הזמן,

84
00:04:05,504 --> 00:04:07,193
ואולי עכשיו יותר מאי פעם,

85
00:04:07,193 --> 00:04:12,854
הקו בין השירה, פרוזה, פזמונים,
ואמנות ויזואלית הטשטש.

86
00:04:12,854 --> 00:04:15,234
עם זאת, דבר אחד לא השתנה.

87
00:04:15,234 --> 00:04:18,664
המילה "פואטרי" (שירה) החלה כפועל,

88
00:04:18,664 --> 00:04:23,604
והגיעה מהמילה היוונית העתיקה
פויסיס, שמשמעה ליצור.

89
00:04:23,604 --> 00:04:28,144
משוררים, כמו בעלי מלאכה,
עדיין עובדים עם החומרים הגולמיים של העולם

90
00:04:28,144 --> 00:04:29,992
כדי לחשל הבנות

91
00:04:29,992 --> 00:04:36,075
ולעסוק במה זה להיות אנושי
בדרך שרק אנשים יכולים.

92
00:04:36,075 --> 00:04:41,525
חוקרים מדרתמות' בחנו את הרעיון הזה
כשביקשו מרובוטים לכתוב שירה.

93
00:04:41,525 --> 00:04:45,024
פאנל שופטים מיין ערימות של סונטות

94
00:04:45,024 --> 00:04:49,054
כדי לראות אם הם יוכלו להבדיל
בין אלה של אנשים לבין אלה של מכונה.

95
00:04:49,054 --> 00:04:53,012
תשמחו אולי לדעת שבעוד שהמדענים הצליחו

96
00:04:53,012 --> 00:04:56,035
להשתמש בבינה מלאכותית בייצור,

97
00:04:56,035 --> 00:04:57,035
תרופות,

98
00:04:57,035 --> 00:04:58,575
ואפילו עיתונות,

99
00:04:58,575 --> 00:05:01,255
שירה היא סיפור אחר.

100
00:05:01,255 --> 00:05:04,805
הרובוטים נתפסו בקלות 100% מהפעמים.