WEBVTT 00:00:00.780 --> 00:00:04.880 אפשר לומר שעיגול היא אחת הצורות הבסיסיות ביותר 00:00:04.880 --> 00:00:08.490 ביקום, בין אם מסתכלים על צורת מסלול , 00:00:08.490 --> 00:00:11.140 הפלנטות, בין אם על גלגלים ובין אם מסתכלים על 00:00:11.140 --> 00:00:12.840 דברים ברמה המולקולרית. 00:00:12.840 --> 00:00:15.860 המעגל מופיע שוב ושוב 00:00:15.860 --> 00:00:17.350 ושוב. 00:00:17.350 --> 00:00:21.110 אז כנראה שכדאי לנו להבין חלק 00:00:21.110 --> 00:00:23.330 מהמאפיינים של העיגול. 00:00:23.330 --> 00:00:26.200 אז הדבר הראשון שאנשים גילו על העיגול, 00:00:26.200 --> 00:00:28.960 ואם רק תביטו בירח תראו עיגול, 00:00:28.960 --> 00:00:31.570 אבל הדבר הראשון שהם שאלו הוא, מה הם המאפיינים 00:00:31.570 --> 00:00:32.910 של כל עיגול? 00:00:32.910 --> 00:00:36.150 אז המאפיין הראשון, ניתן ללומר הוא שעיגול 00:00:36.150 --> 00:00:38.690 הוא כל הנקודות שנמצאות במרחק שווה 00:00:38.690 --> 00:00:40.440 ממרכז העיגול. 00:00:40.440 --> 00:00:43.710 כל הנקודות האלה לאורך הגבול, נמצאות מרחק שווה 00:00:43.710 --> 00:00:45.210 מהמרכז שנמצא כאן. 00:00:45.210 --> 00:00:47.620 אז הדבר הראשון שמישהו ירצה לשאול הוא 00:00:47.620 --> 00:00:50.280 מהו המרחק ששווה מכל הקצוות 00:00:50.280 --> 00:00:51.770 למרכז? 00:00:51.770 --> 00:00:52.950 בדיוק כאן. 00:00:52.950 --> 00:00:58.110 קוראים לזה רדיוס העיגול. 00:00:58.110 --> 00:01:00.350 זהו המרחק מהמרכז לקצה. 00:01:00.350 --> 00:01:02.820 אם הרדיו הזה שווה ל3 סינטימטרים, אז הרדיוס הזה 00:01:02.820 --> 00:01:04.490 גם שווה ל3 סנטימטרים. 00:01:04.490 --> 00:01:07.170 וגם הרדיוס הזה שווה ל3 סנטימטרים. 00:01:07.170 --> 00:01:08.270 זה לעולם לא ישתנה. 00:01:08.270 --> 00:01:11.690 עפ"י ההגדרה, מעגל הוא כל הנקודות מרחקן 00:01:11.690 --> 00:01:13.400 מהמרכז שווה. 00:01:13.400 --> 00:01:17.050 ומרחק זה נקרא רדיוס. 00:01:17.050 --> 00:01:19.880 אז הדבר המעניין הבא, שאפשר לשאול הוא: 00:01:19.880 --> 00:01:22.040 כמה שמן עיגול? 00:01:22.040 --> 00:01:26.360 כמה רחב הוא בנקודות הכי רחבות שלו? 00:01:26.360 --> 00:01:28.710 או, אם תרצו פשוט לחתוך אותו בחלק הכי רחב, 00:01:28.710 --> 00:01:30.390 מה זה המרחב הזה? 00:01:30.390 --> 00:01:32.340 וזה לא חייב להיות רק שם, הייתי יכול 00:01:32.340 --> 00:01:35.490 באותה מידה לחתוך את החלק הכי רחב כאן. 00:01:35.490 --> 00:01:38.520 אני לא יכולתי לחתוך את זה בסתם מקום כמו זה 00:01:38.520 --> 00:01:40.120 מכיוון שזה לא היה בחלק הכי רחב. 00:01:40.120 --> 00:01:41.810 יש הרבה מקומות בהם אני יכול לחתוך 00:01:41.810 --> 00:01:43.480 את החלק הכי רחב. 00:01:43.480 --> 00:01:46.730 עכשיו ראינו את הרדיוס וראינו את החלק הכי רחב 00:01:46.730 --> 00:01:49.580 חותך דרך המרכז וממשיך הלאה. 00:01:49.580 --> 00:01:52.920 אז הוא למעשה שני רדיוסים. 00:01:52.920 --> 00:01:55.640 יש רדיוס אחד כאן ורדיוס נוסף 00:01:55.640 --> 00:01:57.240 כאן. 00:01:57.240 --> 00:02:01.380 לחלק באזור הרחב ביותר של העיגול 00:02:01.380 --> 00:02:03.030 קוראים קוטר. 00:02:03.030 --> 00:02:06.390 אז זהו הקוטר של העיגול. 00:02:06.390 --> 00:02:09.260 יש לו יחסים מאוד פשוטים עם הרדיוס. 00:02:09.260 --> 00:02:16.155 הקוטר שווה לשתיים כפול הרדיוס. 00:02:19.060 --> 00:02:21.790 עכשיו, הדבר המעניין הבא שבוודא יעניין 00:02:21.790 --> 00:02:24.560 אתכם לגביי העיגול הוא: כמה ארוך האזור מסביב לעיגול? 00:02:24.560 --> 00:02:27.340 אז אילו הייתם לוקחים סרט מדידה והייתם 00:02:27.340 --> 00:02:35.910 מודדים את האזור מאזור מסביב לעיגול ככה, מה היה המרחק? 00:02:35.910 --> 00:02:44.710 לזה אנחנו קוראים היקף העיגול. 00:02:44.710 --> 00:02:47.440 עכשיו, אנחנו יודעים מה היחס בין הקוטר והרדיוס, אבל מה 00:02:47.440 --> 00:02:49.790 היחס בין ההיקף לבין, נניח, הקוטר? 00:02:49.790 --> 00:02:51.550 ואם אתם לא באמת רגילים לקוטר, זה מאוד 00:02:51.550 --> 00:02:54.290 קל להבין מה היחס שלו לרדיוס. 00:02:54.290 --> 00:02:57.130 ובכן, לפניי אלפי שנים, אנשים לקחו סרטי מדידה 00:02:57.130 --> 00:02:58.890 ומדדו את ההיקפים 00:02:58.890 --> 00:03:00.430 ואת הרדיוסים. 00:03:00.430 --> 00:03:03.280 בואו נניח שסרטי המדידה שלהם לא היו מאוד טובים, 00:03:03.280 --> 00:03:05.010 בואו נגיד שהם מדדו את היקף העיגול 00:03:05.010 --> 00:03:07.960 והיה יוצא להם, בערך 3. 00:03:07.960 --> 00:03:11.600 ואז הם מדדו את רדיוס העיגול הזה 00:03:11.600 --> 00:03:14.280 או הקוטר של העיגול הזה, ואז הם היו אומרים " הקוטר 00:03:14.280 --> 00:03:16.290 נראה בערך כמו 1". 00:03:16.290 --> 00:03:17.740 אז הם היו אומרים - אני ארשום את זה. 00:03:17.740 --> 00:03:21.750 אז מה שמעניין אותנו הוא היחס -אני 00:03:21.750 --> 00:03:22.660 ארשום את זה כאן. 00:03:22.660 --> 00:03:33.955 היחס בין ההיקף לקוטר. 00:03:37.560 --> 00:03:40.900 אז בואו נאמר שלמישהו יש עיגול כאן. 00:03:40.900 --> 00:03:43.170 בואו נאמר שיש להם את העיגול הזה, ובפעם הראשונה 00:03:43.170 --> 00:03:45.880 סרט המדידה לא היה כל כך טוב. הם מדדו סביב העיגול 00:03:45.880 --> 00:03:49.340 והם אמרו "זה יוצא בערך 3 מטר" 00:03:49.340 --> 00:03:50.490 כשמקיפים את העיגול. 00:03:50.490 --> 00:03:52.800 וכשאני מודד את קוטר העיגול, 00:03:52.800 --> 00:03:55.050 יוצא בערך מטר אחד. 00:03:55.050 --> 00:03:56.000 אוקיי, זה מעניין. 00:03:56.000 --> 00:03:57.520 אולי היחס של ההיקף 00:03:57.520 --> 00:03:58.500 לקוטר שווה ל-3. 00:03:58.500 --> 00:04:00.820 אז אולי ההיקף הוא תמיד 3 00:04:00.820 --> 00:04:02.020 כפול הקוטר. 00:04:02.020 --> 00:04:03.610 אז זה היה רק לעיגול, אך בואו נניח שהם 00:04:03.610 --> 00:04:05.720 מדדו עיגול אחר כאן. 00:04:05.720 --> 00:04:07.870 הוא ככה - ציירתי אותו קטן יותר. 00:04:07.870 --> 00:04:11.200 בואו נאמר שעל העיגול הזה, מדדו את סביבו 00:04:11.200 --> 00:04:14.960 והם גילו שההיקף הוא 6 סנטימטרים, 00:04:14.960 --> 00:04:18.210 בערך - יש לנו סרט מדידה גרוע אז. 00:04:18.210 --> 00:04:21.710 אז הם גילו שהקוטר הוא 00:04:21.710 --> 00:04:23.520 בערך 2 סנטימטרים. 00:04:23.520 --> 00:04:25.490 ושוב, היחס בין ההיקף לבין ה 00:04:25.490 --> 00:04:30.230 קוטר היה בערך 3. 00:04:30.230 --> 00:04:32.140 אוקיי, זו תכונה מעניינת של עיגולים. 00:04:32.140 --> 00:04:35.430 אולי היחס בין ההיקף לבין הקוטר 00:04:35.430 --> 00:04:38.080 הוא קבוע לכל עיגול. 00:04:38.080 --> 00:04:40.260 אז הם אמרו, בואו נחקו את זה יותר לעומק. 00:04:40.260 --> 00:04:42.510 אז הם לקחו סרטי מדידה מדוייקים יותר. 00:04:42.510 --> 00:04:45.090 כשהם לקחו סרטי מדידה טובים יותר, הם מדדו ואמרו "היי 00:04:45.090 --> 00:04:47.630 הקטור שלי בהחלט 1." 00:04:47.630 --> 00:04:49.430 הם אמרו "הקוטר שלי בהחלט 1", אבל כשהם 00:04:49.430 --> 00:04:51.810 מדדו את ההיקף קצת,הם אמרו: "אני מבין 00:04:51.810 --> 00:04:53.040 שהוא קרוב יותר ל3.1" 00:04:56.000 --> 00:04:57.290 ואותו הדבר עם זה שכאן. 00:04:57.290 --> 00:04:59.370 הם הבחינו שהיחס קרוב יותר ל3.1 . 00:04:59.370 --> 00:05:01.830 אז הם המשיכו למדוד את זה טוב יותר ויותר, 00:05:01.830 --> 00:05:05.200 עד שהם הבינו שהם מגיעים למספר הזה, 00:05:05.200 --> 00:05:07.300 הם המשיכו למדוד טוב יותר ויותר והם 00:05:07.300 --> 00:05:10.850 הגיעו למספר הזה: 3.13159 . 00:05:10.850 --> 00:05:12.550 והם פשוט הוסיפו ספרות והן 00:05:12.550 --> 00:05:13.620 לעולם לא חזרו על עצמן. 00:05:13.620 --> 00:05:16.640 זה היה מספר מוזר, מרתק 00:05:16.640 --> 00:05:18.300 שכל הזמן הופיע. 00:05:18.300 --> 00:05:20.940 אז מכיוון שהסמפר הוא כל כך בסיסי ביקום, 00:05:20.940 --> 00:05:23.500 מכיוון שהעיגול הוא כל כך בסיסי בייקום, 00:05:23.500 --> 00:05:26.680 והוא פשוט הופיע בכל עיגול, 00:05:26.680 --> 00:05:28.865 היחס בין ההיקף לבין הקוטר היה 00:05:28.865 --> 00:05:32.390 מן מספר קסום, נתנו לו שם. 00:05:32.390 --> 00:05:37.580 קראו לו "פי", או שקוראים לו ככה, או 00:05:37.580 --> 00:05:41.880 שמשתמשים באות היוונית pi. 00:05:41.880 --> 00:05:45.090 זה מייצג את המספר, שרבים טוענים שהוא 00:05:45.090 --> 00:05:46.790 המספר הכי מרתק בייקום. 00:05:46.790 --> 00:05:50.430 הוא הופיע תחילה כהיחס בין ההיקף לבין 00:05:50.430 --> 00:05:54.070 הקוטר, אבל תלמדו ככל שתתקדמו 00:05:54.070 --> 00:05:57.160 במסע המתימטי שלכם, שהוא מופיע בכל מקום. 00:05:57.160 --> 00:05:59.500 זהו אחד הדברים הבסיסים ביקום 00:05:59.500 --> 00:06:03.060 שפשוט גורמים לכם לחשוב שיש שם סדר. 00:06:03.060 --> 00:06:07.750 בכל מקרה, איך נוכל להשתמש בזה 00:06:07.750 --> 00:06:09.330 במתימטיקה בסיסית? 00:06:09.330 --> 00:06:12.490 אז אנחנו יודעים, או אני אומר לכם, שהיחס 00:06:12.490 --> 00:06:19.420 בין ההיקף לבין הקוטר - כשאני אומר יחס, 00:06:19.420 --> 00:06:21.390 מילולית, אני מתכוון לומר שאם תחלק את ההיקף 00:06:21.390 --> 00:06:28.400 בקוטר, תקבלו פי. 00:06:28.400 --> 00:06:29.500 פי הוא סתם מספר. 00:06:29.500 --> 00:06:33.570 אני יכול לרשום 3/14159 ופשוט להמשיך הלאה והלאה, 00:06:33.570 --> 00:06:35.950 אך זה יהיה בזבוז של זמן ויהיה קשה 00:06:35.950 --> 00:06:38.570 להתמודד איתו. אז אנשים פשוט כתבו 00:06:38.570 --> 00:06:40.330 את האות היוונית פי. 00:06:40.330 --> 00:06:41.850 אז - איך נוכל להתייחס לזה? 00:06:41.850 --> 00:06:44.920 נוכל לכפול את שתי האגפים בקוטר 00:06:44.920 --> 00:06:48.640 ונוכל לומר שההיקף שווה לפי 00:06:48.640 --> 00:06:50.820 כפול הקוטר. 00:06:50.820 --> 00:06:55.570 או, מכיוון שהקוטר שווה ל2- כפול הרדיוס, נוכל לאמר 00:06:55.570 --> 00:06:59.420 שההיקף שווה לפי כפול פעמיים 00:06:59.420 --> 00:07:00.360 הרדיוס. 00:07:00.360 --> 00:07:03.450 או בצורה שהכי סביר שתתקלו בה, 00:07:03.450 --> 00:07:07.360 היא שווה ל2πr . 00:07:07.360 --> 00:07:11.220 אז בואו נגיד שנוכל להשתמש בזה לכמה בעיות. 00:07:11.220 --> 00:07:17.240 בואו נגיד שיש לי עיגול ככה, ואני אומר לכם 00:07:17.240 --> 00:07:22.600 שיש לו רדיוס - הרדיוס הזה הוא 3. 00:07:22.600 --> 00:07:28.820 אז, 3 - תנו לי לרשום את זה - אז הרדיוס שווה ל-3. 00:07:28.820 --> 00:07:32.310 אולי זה 3 מטרים - נשים כאן יחידות. 00:07:32.310 --> 00:07:34.660 מהו היקף העיגול? 00:07:34.660 --> 00:07:38.180 ההיקף שווה ל2 כפול פי כפול הרדיוס. 00:07:38.180 --> 00:07:42.090 אז זה יהיה שווה ל-2 כפול פי כפול הרדיוס, 00:07:42.090 --> 00:07:47.280 כפול 3 מטרים, שזה שווה ל6 מטרים כפול 00:07:47.280 --> 00:07:49.520 פי או 6פי מטרים. 00:07:49.520 --> 00:07:52.430 6 פי מטרים. 00:07:52.430 --> 00:07:53.740 אני יכל להכפיל את זה. 00:07:53.740 --> 00:07:55.900 זכרו שפי הוא סך הכל מספר. 00:07:55.900 --> 00:07:59.680 פי הוא 3.14159 שממשיך הלאה והלאה. 00:07:59.680 --> 00:08:03.460 אז אם אכפיל 6 כפול המספר, אולי אקבל 18 00:08:03.460 --> 00:08:05.600 משהו משהו משהו. 00:08:05.600 --> 00:08:07.850 אם יש לכם מחשבון, אולי תרצו לעשות זאת, אבל 00:08:07.850 --> 00:08:10.490 בשביל להשאיר את זה פשוט, אנשים נוטים לרשום 00:08:10.490 --> 00:08:12.120 את זה פי. 00:08:12.120 --> 00:08:14.020 אני לא יודע מה יוצא אם מכפילים 6 00:08:14.020 --> 00:08:18.510 ב3.14159. אני ל איודע אם יוצא משהו קרוב ל19 או 00:08:18.510 --> 00:08:20.910 18, אולי זה בערך 18 נקודה משהו. 00:08:20.910 --> 00:08:21.720 משהו משהו. 00:08:21.720 --> 00:08:23.450 אין לי את המחשבון שלי לפניי. 00:08:23.450 --> 00:08:25.300 אבל במקום לרשום את המספר הזה, פשוט 00:08:25.300 --> 00:08:27.060 רושמים 6 פי. 00:08:27.060 --> 00:08:29.770 האמת, אני לא חושב שזה יחצה את 00:08:29.770 --> 00:08:31.430 המספר 19. 00:08:31.430 --> 00:08:33.770 עכשיו בואו נשאר שאלה אחרת. 00:08:33.770 --> 00:08:35.270 מהו הקוטר של המעגל? 00:08:38.580 --> 00:08:42.690 ובכן, אם הרדיוס הוא 3, הקוטר הוא פעמיים אותו רדיוס. 00:08:42.690 --> 00:08:45.730 אז זה שווה ל3 כפול 2 או 2 פלוס 3, 00:08:45.730 --> 00:08:47.170 ששווה ל6 מטרים. 00:08:47.170 --> 00:08:50.750 אז אם ההיקף הוא 6 פי מטרים, הקוטר הוא 6 00:08:50.750 --> 00:08:53.620 מטרים, הרדיוס הוא 3 מטרים. 00:08:53.620 --> 00:08:55.110 עכשיו בואו ננסה בדרך השניה. 00:08:55.110 --> 00:08:57.310 בואו נאמר שיש לי עיגול. 00:08:57.310 --> 00:09:01.220 ובואו נאמר שיש לי עוד עיגול כאן. 00:09:01.220 --> 00:09:04.620 ואני אומר לכם שההיקפים שלהם שווים 00:09:04.620 --> 00:09:08.560 ל10 מטרים - זה ההיקף של המעגל. 00:09:08.560 --> 00:09:10.990 אם תשימו סרט מדידה סביבו 00:09:10.990 --> 00:09:18.370 והיו שואלים אתכם "מהו היקף העיגול?" 00:09:18.370 --> 00:09:22.810 ובכן, אנחנו יודעים שהקוטר כפולפי - אנחנו יודעים שפי כפול 00:09:22.810 --> 00:09:26.830 הקוטר שווה לקוטר, 00:09:26.830 --> 00:09:28.700 שהוא שווה ל-10 מטרים. 00:09:28.700 --> 00:09:31.020 אז על מנת לפתור את זה כל מה שצריך לעשות זה לחלק את שני הצדדים 00:09:31.020 --> 00:09:32.520 של המשוואה בפי. 00:09:32.520 --> 00:09:35.860 הקוטר שווה ל10 מטרים חלקי פי או 00:09:35.860 --> 00:09:38.710 10 חלקי פי מטרים. 00:09:38.710 --> 00:09:40.020 וזה הוא רק מספר. 00:09:40.020 --> 00:09:42.540 אם יש לכם מחשבון, תוכלו לחלק 10 00:09:42.540 --> 00:09:46.030 ב3.14159, ותקבלו 3 נקודה משהו 00:09:46.030 --> 00:09:47.500 משהו משהו מטרים. 00:09:47.500 --> 00:09:48.960 אני לא מסוגל לחשב את זה בראש. 00:09:48.960 --> 00:09:50.070 אבל זהו רק מספר. 00:09:50.070 --> 00:09:53.320 אבל בשביל הפשטוט, לרוב נשאיר את זה כך. 00:09:53.320 --> 00:09:55.270 עכשיו, מהו הרדיוס? 00:09:55.270 --> 00:09:58.590 ובכן, הרדיוס שווה לחצי הקוטר. 00:09:58.590 --> 00:10:02.870 אז כל המרחק הזה הוא 10 חלקי פי מטרים. 00:10:02.870 --> 00:10:06.230 אם ניקח חצי מזה, אם נרצה לגלות את הרדיוס, 00:10:06.230 --> 00:10:07.580 אנחנו פשוט נכפול ב-½. 00:10:07.580 --> 00:10:13.160 אז יש לנו ½ כפול 10 חלקי פי, ששווה ל-½ כפול 00:10:13.160 --> 00:10:16.770 10, או אם תחלקו את המונה 00:10:16.770 --> 00:10:18.140 במכנה של 2. 00:10:18.140 --> 00:10:21.130 תקבלו שם 5, אז תקבלו 5 חלקי פי. 00:10:21.130 --> 00:10:23.890 אז הרדיוס הזה שווה ל5 חלקי פי. 00:10:23.890 --> 00:10:25.690 אין בזה שום דבר יצירתי במיוחד. 00:10:25.690 --> 00:10:29.760 אני חושב שהדבר שמבלבל אנשים לרוב הוא 00:10:29.760 --> 00:10:31.820 להבין שפי הוא סה"כ מספר. 00:10:31.820 --> 00:10:38.640 פי הוא 3.14159 והוא ממשיך הלאה והלאה. 00:10:38.640 --> 00:10:41.950 יש למעשה אלפי ספרטים שנכתוב על פי, ככה 00:10:41.950 --> 00:10:45.100 שזה לא -- אני לא בטוח שזה אלפים, אני 00:10:45.100 --> 00:10:48.340 מגזים, אבל אפשר לכתוב ספרים על המספר הזה. 00:10:48.340 --> 00:10:49.340 אבל זה רק מספר. 00:10:49.340 --> 00:10:52.480 זה מספר מאוד מיוחד, ואם תרצו לרשום אותו 00:10:52.480 --> 00:10:54.390 בדרך שאנחנו רגילים לכתוב מספרים, תוכלו 00:10:54.390 --> 00:10:55.680 פשוט להכפיל את זה. 00:10:55.680 --> 00:10:58.530 אבל לרוב אנשים מעדיפים פשוט להשאיר 00:10:58.530 --> 00:11:00.640 את זה במושגים של פי. 00:11:00.640 --> 00:11:01.680 בכל מקרה, אני אשאיר אתכם כאן. 00:11:01.680 --> 00:11:05.090 בסרטון הבא, נבין את שטח העיגול.