מכיוון שכבר דיברנו על היווצרותם והתפתחותם של הכוכבים
חשבתי שהגיע הזמן שנסתכל על מספר תמונות מגניבות של היווצרות כוכבים
או על כוכבים עצמם, או על ההתפתחות של הכוכבים.
אז מה שניתן לראות כאן זה חלק מערפילית הנשר,
רק שתדעו, המילה ערפילית היא סוג של מילה כללית לכל ענן בין כוכבי של גזים או אבק
אז כשאנחנו מדברים על ערפילית הנשר, אנחנו בעצם מדברים על ערפילית ענקית
ולמען האמת, זו ערפילית שמתרחבת.
ורק כדי שיהיה לכם מושג, זה רק עמוד אחד מתוך "עמודי הבריאה".
זה רק חלק קטן מתוך ערפילית הנשר.
ורק העמוד הזה כאן, רק העמוד הזה
רק כדי שיהיה לכם מושג לגבי כמה גדול הוא, רק העמוד הזה באורך 7 שנות אור.
הוא בגובה 7 שנות אור.
אז זה כמות ענקית של מרחק.
זכרו, המרחק בין כדור הארץ לכוכב הקרוב ביותר היה בערך 4 שנות אור
היה לוקח לנוסע, אם היה מכוון בכיוון הנכון,
ונוסע במהירות של 60 אלף קילומטר בשעה,
היה לוקח לנוסע הזה, 80 אלף שנים לנוע מרחק של 4 שנות אור.
רק העמוד הזה בגובה 7 שנות אור.
אבל רציתי להראות לכם את זה בגלל שסוג הערפיליות (צורת הרבים של ערפילית) האלו,
הם המקום בו כוכבים יכולים להיווצר.
הדבר הזה שאתם רואים כאן, הוא למעשה קרקע פורייה ללידת כוכבים חדשים,
הגז הזה הופך לדחוס יותר, בדיוק כמו שדיברנו לפני כמה קטעי וידאו.
עד שהוא מגיע לטמפרטורה הקריטית הזו, לצפיפות הקריטית, שהחל ממנה יתחיל
היתוך המימן.
אז זה ענן בין כוכבי ענק של גז מימן
וכאן ניתן לראות את זה כקרקע לגידול כוכבים
ואנחנו אפילו לא, אנחנו חושבים שהמבנה הזה אפילו לא קיים יותר.
בגלל ש.. זכרו, הדבר הזה מאוד מאוד רחוק מאיתנו.
למען האמת, רק כדי שתדעו את המספר, הדבר הזה נמצא במרחק 7000 שנות אור.
7000 שנות אור מאיתנו.
מה שאומר שמה שאנחנו רואים כעת, הפוטונים שמגיעים לעיניים או לטלסקופים שלנו היום
עזבו את האזור הזה לפני 7000 שנים.
אז אנחנו רואים את זה כפי שזה נראה לפני 7000 שנים.
לכן הרבה מהגז הזה, הרבה מהימן הזה, עשוי היה להידחס ולהפוך להרבה כוכבים אחרים.
כך שהמבנה הזה עשוי להיות שונה ממה שאנחנו רואים כעת.
למעשה התרחשה כבר
סופרנובה שהייתה עשויה להסיט המון גזים מהעמוד הזה
ואנחנו לא נהיה מסוגלים לראות את ההשפעה של הסופרנובה הזאת,
אלא רק בעוד אלף שנים.
אבל בכל מקרה, זו תמונה דיי מדהימה לדעתי.
במיוחד, וזו תמונה מדהימה מכל נקודת מבט,
וזה אפילו יותר מדהים, כשחושבים על כך שזה 7, זה מבנה
בגובה של 7 שנות אור.
וזה בעצם רק חלק אחד מתוך ערפילית הנשר.
אחד מתוך עמודי הבריאה.
מה שרואים כאן זה שדה כוכבים, ואנחנו מסתכלים כאן לכיוון מרכז הגלקסייה שלנו,
שביל החלב.
זה הוא שדה הכוכבים "קשת".
הדבר המגניב כאן, הוא שניתן לראות מגוון גדול של כוכבים.
זה גם מדהים כי כל אחד מהכוכבים האלו, נמצא בתוך הגלקסיה שלנו.
התמונה הזו היא במבט לכיוון מרכז הגלקסיה שלנו.
זו לא עוד אחת מתוך התמונות שבהן צופים מעבר לגלקסיה שלנו או מסתכלים על צבירי גלקסיות רחוקות.
אלו כוכבים שנמצאים כאן.
אבל הקטע הוא שכאן ניתן לראות מגוון של כוכבים, ניתן לראות מספר כוכבים
זוהרים בצבע אדום, ממש כאן.
וכמובן, הגודל שניתן להבחין בו, אנחנו לא לגמרי מסוגלים להבדיל
בגלל שהכוכבים מצויים במרחקים שונים ובעוצמות שונות,
אבל הכוכבים האדומים יותר, הם כוכבים שנמצאים בשלב הענק האדום
או שסביר להניח, שהם נמצאים בשלב הענק האדום.
לא עשיתי מחקר ספציפי על אף אחד מהכוכבים הללו.
אבל זה מה שניתן להסיק.
הם נמצאים בשלב הענק האדום.
אלו שבערך בצבע צהוב או לבן
אלו כוכבים שככל הנראה נמצאים בסדרה הראשית.
ככל הנראה לא כל כך שונים מהשמש שלנו.
אלו שבצע צהבהב-לבן, שנמצאים בספקטרום הכתום-צהוב-לבן.
ואלו שנראים קצת יותר כחולים, או ירוקים
הם נשרפים במהירות גבוהה
תנו לי לראות אם אני יכול למצוא, זה נראה קצת כחול לדעתי,
אלו נשרפים מאוד מאוד מהר,
ולכן הכוכבים בעלי המסה הגדולה, הם נשרפים מהר ונכבים לבסוף
לעומת זאת, הכוכבים בעלי המסה הקטנה,
הם נשרפים הרבה יותר לאט, במשך פרק זמן גדול משמעותית.
לכן אלו שנשרפים מהר
פולטים הרבה אנרגיה באורך גל קצר יותר
וזו הסיבה שהם נראים כחולים או ירוקים ואלו הם הכוכבים בעלי המסה היותר גדולה
הכוכבים שנראים בצבע ירוק או כחול.
בעוד הכוכבים האדומים יותר,
הכוכבים האדומים יותר הם בעלי מסה נמוכה יותר שנמצאים בשלב הסופר ענקים.
ולכן הם בטמפרטורה נמוכה יותר מאשר כוכבי הסדרה הראשית.
וכאן, זו ערפילית עין החתול.
והמילה ערפילית, זו למעשה ערפילית פלנטרית.
מה שניתן לראות כאן זו ערפילית פלנטרית.
וזה נקרא ערפילית בגלל שזה סוג של גז שמרחף בחלל
אבל זה נמצא בקנה מידה שונה לגמרי מערפילית הנשר.
שראינו כאן.
כשאנשים מדברים על ערפיליות, הם בדרך כלל מדבים על משהו כמו ערפילית הנשר
מסות אדירות של גז בין כוכבי.
כשאנשים מדברים על ערפיליות פלנטריות, עדיין יש לזה רדיוס עצום
אבל לא קרוב ל-7 שנות אור.
זה הוא תוצר לוואי של כוכב שמשיל את כל החומר שנמצא בקצוותו
לכן במרכז, אנחנו יכולים לראות סוג של כוכב בוגר, כאן.
והוא השיל את השכבות החיצוניות שלו.
והוא עשה זאת בשלב הענק האדום שלו.
אז הליבה תמשיך להתלקח, בעקבות הפיצוצים החמים האלו.
ובכל פעם שפיצוץ כזה מתרחש, יותר ויותר מהשכבות החיצונית
ידחפו החוצה, ידחפו לתוך החלל
וכך יוצרים את הערפילית הפלנטרית הזו.
אז הכוכב הזה כמו שאנחנו רואים אותו כרגע,
עדיין לא ננס לבן, אלא כוכב פעיל
היתוך עדיין מתרחש בכוכב, אבל הוא בדרכו להפוך לננס לבן
ברגע שכל הדלק שלו יגמר
הוא אחרי שלב הענק האדום, הוא השיל את כל החומר שבו לחלל והוא בדרכו להפוך
לננס לבן.
בכל אופן, בתקווה שנהנתם בזה
למען האמת אני חושב שהתמונות האלו שובות לב.
בעיקר תמונת שדה הכוכבים.
בגלל שזה נמצא בתוך הגלקסיה שלנו.
בתקווה שזה נותן הערכה טובה לכמה כוכבים יש.
אני מתכוון, זהו רק שבריר קטן מתוך 200 עד 400 מיליארד כוכבים בשביל החלב.