החיים האנושיים,
החיים בכלל, תלויים בצמחים.
מיד אנסה לשכנע אתכם בכך.
חשבו לרגע.
לא משנה אם אתם גרים בכפר אפריקאי קטן,
או בעיר גדולה,
הכל מתחיל בצמחים בסופו של דבר.
אם זה מזון, תרופות,
דלק, בנייה, ביגוד, כל הדברים הברורים,
ואם זה דברים רוחניים ומהנים
שחשובים לנו כל-כך,
או יצירת קרקע,
או ההשפעה על האטמוספירה,
או ייצור ראשוני.
לעזאזל, אפילו הספרים כאן עשויים מצמחים.
וכל הדברים האלה חוזרים חזרה לצמחים.
ובלעדיהם לא היינו כאן.
עכשיו צמחים נמצאים תחת איום.
הם תחת איום בשל האקלים המשתנה.
והם תחת איום גם משום שהם חולקים כוכב לכת
עם אנשים כמונו.
ואנשים כמונו רוצים לעשות דברים שהורסים צמחים,
ואת סביבות הגידול שלהם.
ואם זה בשל ייצור מזון
או בשל הצגה של צמחים זרים
למקומות בהם הם לא אמורים להיות,
או מכיוון שהסביבה הטבעית משמשת לצרכים אחרים,
המשמעות מכל הדברים האלה היא שהצמחים צריכים להסתגל,
או למות, או לזוז.
וצמחים מתקשים לפעמים לזוז
כי יש אולי ערים או דברים אחרים העומדים בדרכם,
אז אם החיים האנושיים תלויים בצמחים,
לא נשמע לכם הגיוני שננסה להציל אותם?
אני חושב שכן.
ואני רוצה לספר לכם על פרוייקט להצלת צמחים.
והדרך בה אתם מצילים צמחים
היא בשמירת זרעים.
כי זרעים, על כל מגוונם הנפלא,
הם העתיד של הצמחים.
כל המידע הגנטי של דורות הצמחים העתידיים
מוחזקים בזרעים.
אז הנה הבניין.
הוא נראה די צנוע.
אבל הוא יורד הרבה קומות מתחת לאדמה.
וזהו בנק הזרעים הגדול ביותר בעולם.
הוא קיים לא רק בדרום אנגליה,
אלא מפוזר בעולם כולו. אחזור לזה אח"כ.
זהו מתקן עמיד בפני נשק גרעיני.
אלוהים ישמור שלא נזדקק לכך.
אז אם אתם בונים בנק זרעים, אתם צריכים להחליט
מה תשמרו בפנים. נכון?
ואנחנו החלטנו שאנחנו רוצים לשמור בו, קודם כל,
את המינים הנמצאים תחת האיום הגדול ביותר.
ואלה הם מינים הגדלים בקרקע יבשה.
אז קודם כל ערכנו עסקאות
עם 50 מדינות שונות.
זה אומר לנהל מו"מ עם ראשי מדינות
ושרי פנים ב 50 מדינות
כדי לחתום על הסכמים.
יש לנו 120 מכונים שותפים בעולם כולו,
בכל אותן מדינות הצבועות בכתום.
אנשים מגיעים מכל העולם כדי ללמוד.
ואז הם עוזבים ומתכננים איך בדיוק
הם יאספו את הזרעים הללו.
יש להם אלפי אנשים מסביב לעולם
המסמנים את המקומות בהם הצמחים האלה אמורים להיות.
הם מחפשים אותם. הם מוצאים אותם בפריחה.
ואז הם חוזרים כאשר הזרעים מגיעים.
והם אוספים את הזרעים. מסביב לעולם כולו.
הזרעים - חלק מזה זה מאוד לא טכני.
מכניסים אותם לשקיות ומייבשים אותם.
מתייגים אותם. עושים כמה פעולות הייטק פה ושם.
כמה דברי low-tech פה ושם.
והדבר העיקרי הוא שצריך לייבש אותם
מאוד בזהירות, בטמפרטורה נמוכה.
וצריך לאפסן אותם
בערך במינוס 20 מעלות צלסיוס -
מינוס מעלה אחת פרנהייט, אני חושב -
וקריטי - עם רמת לחות נמוכה מאוד.
והזרעים הללו יוכלו לנבוט,
אנו מאמינים לגבי רבים מהמינים,
בעוד אלפי שנים,
ובוודאי בעוד מאות שנים.
אין טעם לאפזן את הזרעים אם אתה לא יודע אם הם יכולים לנבוט.
אז כל 10 שנים אנחנו עורכים מבחני נביטה
על כל מדגם זרעים שיש לנו.
וזוהי רשת מסועפת,
אז בכל העולם אנשים עושים את אותו הדבר.
וזה מאפשר לנו לפתח פרוטוקולים להנבטה.
זה אומר שאנחנו יודעים מהו השילוב הנכון של חום
וקור והמחזורים שעליך להשיג
כדי לגרום לזרע לנבוט.
וזה מידע מאוד שימושי.
ואז אנחנו מגדלים את הדברים הללו,
ומספרים לאנשים במדינות מהן הזרעים הגיעו
"תראו, אנחנו לא רק שומרים את זה
כדי שיהיו לנו זרעים אח"כ,
אלא אנחנו יכולים לתת לכם מידע
איך להנביט את הצמחים הבעייתים האלה."
וזה כבר קורה.
אז לאן הגענו?
אני שמח לגלות שהזרע מספר 3 מיליארד,
כלומר מספר 3000 מיליון,
עכשיו מאוחסן אצלנו.
10% ממיני הצמחים על כדור הארץ.
24,000 מינים בטוחים.
30,000 מינים, אם נקבל מימון עד לשנה הבאה.
25% מצמחי העולם עד 2020.
אלה לא רק צמחי יבול,
כפי שאולי ראיתם מאוחסנים בסבלבארד נורבגיה.
עבודה נהדרת שם.
זה לפחות פי 100 גדול יותר.
יש לנו אלפי אוספים שנשלחו
אל כל העולם.
מיני יערות עמידים לבצורת נשלחו לפקיסטן ומצרים.
בעיקר צמחים אפקטיביים בפוטוסינתיזה
מגיעים לכאן לארה"ב.
מיני מרעה עמידים למליחות נשלחו לאוסטרליה.
והרשימה ממשיכה עוד ועוד.
הזרעים האלה משמשים לשיקום.
אז בסביבות שכבר ניזוקו,
כמו ערבות העשב הגבוה כאן בארה"ב,
או בקרקעות מכרה במדינות שונות,
שיקום כבר החל בעזרת המינים הללו,
ובזכות האוסף הזה.
חלק מהצמחים הללו, כמו אלה שלמטה
בצד שמאל של המסך,
הם הפרטים הבודדים האחרונים.
איפה שהבחור אוסף זרעים על המשאית,
שם נותרו 30 עצים אחרונים.
צמח שימושי להפליא,
גם לחלבונים וגם לרפואה.
יש לנו תכניות הכשרה גם בסין וגם בארה"ב,
ובהרבה מדינות נוספות.
כמה זה עולה?
2,800 דולר למין בממוצע.
לדעתי זה מחיר זול.
וזה נותן לך את כל המידע המדעי
שנלווה לכך.
המחקר העתידי הוא "איך נוכל לאתר
את הסמנים הגנטיים והמולקולריים,
לחיות של זרעים,
מבלי שנזדקק לשתול אותם כל 10 שנים?"
ואנחנו כמעט הגענו לשם.
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)