1
00:00:00,609 --> 00:00:05,297
אני רואה את הירח. הירח רואה אותי

2
00:00:06,296 --> 00:00:11,564
הירח רואה מישהו שאני לא רואה

3
00:00:12,708 --> 00:00:18,351
אלוהים ברך את הירח וגם אותי.

4
00:00:19,243 --> 00:00:24,655
אלוהים ברך את ההוא שאני לא רואה.

5
00:00:25,673 --> 00:00:31,331
אם אגיע לגן עדן לפניך,

6
00:00:31,987 --> 00:00:37,770
אצור חור ברקיע ואמשוך אותך דרכו אלי

7
00:00:38,083 --> 00:00:43,552
ואכתוב את שמך על כל כוכב

8
00:00:44,062 --> 00:00:46,704
ובדרך זו העולם

9
00:00:47,356 --> 00:00:50,638
לא יראה כל כך רחוק

10
00:00:51,079 --> 00:00:54,770
האסטרונאוט לא יהיה בעבודה היום

11
00:00:55,111 --> 00:00:56,767
הוא הודיע שהוא חולה

12
00:00:56,791 --> 00:01:01,919
הוא כיבה את הסלולרי,הלפטופ, 
הביפר והשעון המעורר שלו

13
00:01:01,943 --> 00:01:05,092
יש חתול צהוב, שמן ישן על הכורסא שלו

14
00:01:05,116 --> 00:01:06,860
טיפות גשם על החלון

15
00:01:06,884 --> 00:01:10,599
ואפילו לא רמז לקפה בחלל המטבח

16
00:01:10,623 --> 00:01:11,872
כולם נרגשים

17
00:01:11,896 --> 00:01:15,842
המהנדסים בקומה ה-15 הפסיקו
לעבוד על מאיץ החלקיקים שלהם.

18
00:01:15,866 --> 00:01:17,644
חדר אפס הכבידה דולף

19
00:01:17,668 --> 00:01:19,548
ואפילו הנער המנומש עם המשקפיים,

20
00:01:19,572 --> 00:01:22,246
שכל תפקידו הוא להוריד את הזבל, עצבני,

21
00:01:22,270 --> 00:01:24,979
שומט את שקית האשפה
קליפת בננה, כוס חד פעמית,

22
00:01:25,003 --> 00:01:26,425
איש לא מבחין

23
00:01:26,449 --> 00:01:29,874
הם עסוקים מדי בחישוב מחדש
איך כל זה משפיע על הזמן האבוד.

24
00:01:29,898 --> 00:01:31,930
כמה גלקסיות אנחנו
מאבדים כל שניה?

25
00:01:31,954 --> 00:01:34,004
מתי כבר אפשר לשגר את הטיל הבא?

26
00:01:34,028 --> 00:01:36,899
במקום כלשהו אלקטרון נפלט מן הענן שלו

27
00:01:36,923 --> 00:01:38,889
חור שחור התפרץ,

28
00:01:38,913 --> 00:01:41,214
אם מסיימת לערוך את השולחן לארוחת הערב,

29
00:01:41,238 --> 00:01:43,299
מרתון חוק וסדר מתחיל.

30
00:01:43,323 --> 00:01:45,544
האסטרונאוט ישן.

31
00:01:45,568 --> 00:01:47,471
הוא שכח להפסיק את השעון שלו

32
00:01:47,495 --> 00:01:50,246
שמתקתק בפעימה מתכתית על פרק כף ידו,

33
00:01:50,270 --> 00:01:51,845
הוא אינו שומע

34
00:01:51,869 --> 00:01:54,918
הוא חולם על שוניות אלמוגים ועל פלנקטון

35
00:01:54,942 --> 00:01:58,081
אצבעותיו מוצאות את תרני 
ההפלגה של ציפית הכרית

36
00:01:58,105 --> 00:02:01,173
הוא מתהפך על הצד, 
פוקח עיניו מיד.

37
00:02:01,197 --> 00:02:05,927
הוא חושב שלצוללנים יש לבטח את 
העבודה הנפלאה ביותר בעולם.

38
00:02:05,951 --> 00:02:08,794
מים רבים כלכך לגלוש דרכם!

39
00:02:11,070 --> 00:02:16,298
[מחיאות כפיים]

40
00:02:16,322 --> 00:02:18,103
תודה

41
00:02:18,127 --> 00:02:22,228
כשהייתי קטנה לא הבנתי את משמעות הביטוי

42
00:02:22,996 --> 00:02:25,041
"חיים רק פעם אחת"

43
00:02:25,300 --> 00:02:27,170
אני לא מתכוונת לכך שלא הבנתי את הדימוי,

44
00:02:27,170 --> 00:02:30,115
אני באמת חשבתי
שאני אוכל לעשות

45
00:02:30,433 --> 00:02:32,479
כל דבר שאפשר לעשות

46
00:02:32,503 --> 00:02:35,099
ושאוכל להיות כל דבר שאפשר להיות

47
00:02:35,123 --> 00:02:36,527
זה הכל עניין של זמן.

48
00:02:36,899 --> 00:02:39,923
שאין שום מגבלות
המבוססות על גיל או מין

49
00:02:39,947 --> 00:02:43,034
או גזע או אפילו תקופה מתאימה בהיסטוריה,

50
00:02:43,058 --> 00:02:46,509
הייתי בטוחה שאוכל ממש להתנסות

51
00:02:46,533 --> 00:02:50,327
מה היא ההרגשה להיות מנהיגה
בתנועה לזכויות האזרח

52
00:02:50,351 --> 00:02:53,985
או נער בן 10 החי בחווה, 
בערבה בארה"ב בזמן סופות החול

53
00:02:54,009 --> 00:02:57,627
או איך זה להיות קיסר שושלת טאנג בסין.

54
00:02:57,651 --> 00:02:59,652
אמא שלי אומרת שכשאנשים שאלו אותי

55
00:02:59,676 --> 00:03:03,255
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה,
התגובה הטיפוסית שלי היתה:

56
00:03:03,279 --> 00:03:05,047
נסיכה-בלרינה-אסטרונאוטית.

57
00:03:05,458 --> 00:03:08,603
ומה שהיא לא הבינה
היה שאני לא מנסה להמציא

58
00:03:08,627 --> 00:03:10,610
איזה סופר-מקצוע חדש משולב.

59
00:03:10,634 --> 00:03:14,011
פשוט ציינתי את רשימת הדברים
שחשבתי שאני הולכת להיות:

60
00:03:14,035 --> 00:03:17,096
נסיכה ובלרינה וגם אסטרונאוטית.

61
00:03:17,120 --> 00:03:19,859
ואני די בטוחה שהרשימה
היתה נמשכת,

62
00:03:19,883 --> 00:03:21,881
אילו לא קטעו אותי בשלב הזה.

63
00:03:21,905 --> 00:03:24,771
זו אף פעם לא היתה שאלה של האם,

64
00:03:24,795 --> 00:03:26,855
רק מתי,

65
00:03:27,278 --> 00:03:29,755
והייתי בטוחה שאם אני מתכוונת
לעשות את הכל

66
00:03:29,779 --> 00:03:32,215
בטח כדאי שאמהר

67
00:03:32,239 --> 00:03:34,485
כי יש הרבה שאני צריכה להספיק

68
00:03:34,509 --> 00:03:36,779
אז מיהרתי. כל הזמן.

69
00:03:36,803 --> 00:03:38,970
תמיד חששתי שאני לא מספיקה.

70
00:03:38,994 --> 00:03:42,374
ומכיוון שגדלתי בניו-יורק
לפי מה שראיתי סביבי


71
00:03:42,398 --> 00:03:44,224
זה היה מצב נורמלי.

72
00:03:45,128 --> 00:03:48,763
אך ככל שהתבגרתי, הבנתי


73
00:03:49,108 --> 00:03:53,398
שלא אקבל יותר ממחזור חיים אחד

74
00:03:53,422 --> 00:03:56,428
ידעתי רק מהי ההרגשה להיות נערה מתבגרת

75
00:03:56,452 --> 00:03:57,603
בעיר ניו-ניורק.

76
00:03:57,627 --> 00:03:59,918
לא נער מתבגר בניו-זילנד,

77
00:03:59,942 --> 00:04:03,019
לא מלכת הנשף מקנזס.

78
00:04:03,043 --> 00:04:04,964
יכולתי לראות רק דרך העיניים, שלי.

79
00:04:04,988 --> 00:04:08,296
באותו זמן בערך התאהבתי בסיפורים.

80
00:04:08,320 --> 00:04:11,447
באמצעות הסיפורים יכולתי לראות

81
00:04:11,471 --> 00:04:15,193
דרך עיניהם של אנשים אחרים, אפילו
אם זה מבט קצר ולא מושלם.

82
00:04:15,589 --> 00:04:18,701
והתחלתי להשתוקק לשמוע
על התנסויות של אנשים אחרים

83
00:04:18,725 --> 00:04:22,288
כל-כך קינאתי. היו חיים שלמים

84
00:04:22,312 --> 00:04:24,003
שאני לא אחיה לעולם.

85
00:04:24,027 --> 00:04:26,702
רציתי לשמוע על כל הדברים שאני מפספסת.

86
00:04:26,726 --> 00:04:28,020
באמצעות היקש הגיוני,

87
00:04:28,044 --> 00:04:31,273
הסקתי שישנם אנשים שלעולם לא יתנסו

88
00:04:31,297 --> 00:04:33,981
בחוויה איך זה להיות נערה מתבגרת בניו-יורק.

89
00:04:34,005 --> 00:04:35,910
זאת אומרת, הם לא ידעו

90
00:04:35,934 --> 00:04:39,156
איך זה מרגיש לנסוע ברכבת התחתית 
אחרי שהתנשקת בפעם הראשונה

91
00:04:39,180 --> 00:04:41,998
או כמה שקט הכל נהיה כשיורד שלג.

92
00:04:42,022 --> 00:04:44,634
ורציתי שידעו, רציתי לספר להם.

93
00:04:44,658 --> 00:04:47,085
וזה נהיה האובססיה המרכזית שלי

94
00:04:47,109 --> 00:04:50,734
עסקתי בסיפור סיפורים, שיתוף סיפורים, 
איסוף סיפורים.

95
00:04:50,758 --> 00:04:52,742
אבל רק לאחרונה

96
00:04:52,766 --> 00:04:57,075
הבנתי שאי אפשר להאיץ שירה.

97
00:04:57,666 --> 00:05:01,004
באפריל, באירוע "חודש השירה הלאומי", 
יש אתגר

98
00:05:01,028 --> 00:05:04,146
שרבים בקהילת המשוררים משתתפים בו,

99
00:05:04,170 --> 00:05:06,234
הוא נקרא אתגר ה- 30/30.

100
00:05:06,551 --> 00:05:09,273
הרעיון הוא שהמשתתפים כותבים שיר חדש

101
00:05:09,297 --> 00:05:12,234
בכל יום ויום במשך כל חודש אפריל.

102
00:05:12,916 --> 00:05:14,972
ובשנה שעברה ניסיתי לעשות זאת
בפעם הראשונה

103
00:05:14,996 --> 00:05:19,146
והתלהבתי מו היעילות בה יכולתי לייצר שירה.

104
00:05:19,765 --> 00:05:23,375
אבל בסוף החודש הסתכלתי שוב על
אותם 30 שירים שכתבתי

105
00:05:23,399 --> 00:05:27,418
וגיליתי שכולם ניסו לספר אותו הסיפור.

106
00:05:27,442 --> 00:05:32,251
פשוט הייתי זקוקה ל- 30 נסיונות כדי לגלות
איך הסיפור הזה מעדיף להיות מסופר.

107
00:05:32,275 --> 00:05:36,196
והבנתי שזה בטח נכון גם בהרבה סיפורים אחרים


108
00:05:36,220 --> 00:05:38,648
יש לי סיפורים שניסיתי לספר שנים,

109
00:05:38,672 --> 00:05:43,060
משכתבת ומחפשת את המילים הנכונות.

110
00:05:43,084 --> 00:05:46,369
משורר והוגה צרפתי בשם פול ולרי אמר

111
00:05:46,393 --> 00:05:49,869
ששיר לעולם אינו מסתיים, רק ננטש

112
00:05:50,178 --> 00:05:51,329
זה החריד אותי.

113
00:05:51,353 --> 00:05:54,732
בגלל שזה הצביע על האפשרות שאני אמשיך
לשכתב ולערוך לנצח.

114
00:05:54,756 --> 00:05:58,209
רק אני, יכולתי להחליט מתי שיר גמור.

115
00:05:58,233 --> 00:06:00,344
ומתי אני מוכנה להפרד ממנו סופית.

116
00:06:00,978 --> 00:06:03,685
זה סותר את הטבע הפרפקציוניסטי שלי

117
00:06:03,709 --> 00:06:07,328
אני תמיד מנסה למצוא תשובה נכונה
ואת המילים הנכונות ואת הצורה הנכונה.

118
00:06:07,352 --> 00:06:09,433
אני משתמשת בשירה בחיי

119
00:06:09,457 --> 00:06:12,169
כשיטה להתמודדות עם הדברים שקורים לי

120
00:06:12,193 --> 00:06:15,399
אך זה שסיימתי לכתוב את השיר
לא אומר שפתרתי

121
00:06:15,423 --> 00:06:17,407
את ההתלבטות שלי באותו עניין

122
00:06:18,001 --> 00:06:19,835
אני רוצה לשכתב שירים שכתבתי בעבר

123
00:06:19,859 --> 00:06:23,674
בגלל שהם משקפים אותי בדיוק
איפה שהייתי באותו רגע,

124
00:06:23,698 --> 00:06:25,611
ומה היה העניין איתו התמודדתי
באותו זמן

125
00:06:25,635 --> 00:06:27,769
ומה היו המילים בעזרתן בחרתי להתמודד.

126
00:06:28,468 --> 00:06:29,821
יש לי סיפור

127
00:06:29,845 --> 00:06:32,694
שאני מתלבטת לגביו כבר שנים

128
00:06:32,718 --> 00:06:35,368
ואני לא בטוחה שמצאתי את הניסוח הנכון,

129
00:06:35,392 --> 00:06:37,384
או שאולי זה רק עוד נסיון

130
00:06:37,408 --> 00:06:41,153
ואמשיך לנסות מאוחר יותר
ואחפש דרך טובה יותר לספר אותו.

131
00:06:41,177 --> 00:06:44,177
אבל אני כן יודעת, שמאוחר יותר, כשאתבונן

132
00:06:44,201 --> 00:06:48,200
אוכל לדעת שזה בדיוק המקום
שהייתי בו באותו רגע

133
00:06:48,224 --> 00:06:50,423
ועם זה התמודדתי.

134
00:06:50,447 --> 00:06:53,274
במילים אלו, כאן, בחדר זה, איתכם.

135
00:06:56,105 --> 00:06:57,255
אז--

136
00:06:58,652 --> 00:07:00,152
לחייך!

137
00:07:05,310 --> 00:07:06,794
לא תמיד זה היה כך.

138
00:07:07,874 --> 00:07:10,281
היה זמן בו הייתם צריכים ללכלך את הידיים.

139
00:07:10,305 --> 00:07:14,090
כאשר הייתם בחושך בדרך כלל היה צריך לגשש.

140
00:07:14,416 --> 00:07:17,812
אם נזקקתם ליותר קונטרסט או רוויה

141
00:07:17,836 --> 00:07:19,939
כהה, כהה יותר והאור בוהק יותר

142
00:07:19,963 --> 00:07:22,660
קראו לזה פיתוח מורחב

143
00:07:22,684 --> 00:07:25,986
זה אמר ששאפתם יותר כימיקלים,
עבדתם יותר קשה

144
00:07:26,010 --> 00:07:27,302
לא תמיד זה היה כל כך קל

145
00:07:27,937 --> 00:07:30,707
סבא סטיוארט היה צלם בחיל הים.

146
00:07:30,731 --> 00:07:33,675
צעיר, סמוק, עם שרוולים מופשלים,

147
00:07:33,699 --> 00:07:36,327
אצבעות שמנמנות כנקניקיות

148
00:07:36,351 --> 00:07:39,171
הוא נראה כמו פופאי המלח

149
00:07:39,195 --> 00:07:41,612
חיוך עקום, ציצת שיער על החזה,

150
00:07:41,636 --> 00:07:45,017
הוא התייצב למלחמת העולם השניה
עם גיחוך ותחביב.


151
00:07:45,041 --> 00:07:47,707
כשנשאל אם הוא יודע משהו על צילום

152
00:07:47,731 --> 00:07:51,019
הוא שיקר. למד לקרוא את אירופה כמו מפה

153
00:07:51,043 --> 00:07:54,233
הפוך, מלמעלה מהמטוס המפציץ.

154
00:07:54,257 --> 00:07:56,758
לחיצה על הצמצם, עפעוף,

155
00:07:56,782 --> 00:07:58,997
האפל מכל אפל והמבהיק מכל בוהק

156
00:07:59,021 --> 00:08:02,007
הוא למד להלחם כמו שהוא ידע את הדרך הביתה

157
00:08:02,520 --> 00:08:05,624
כשגברים אחרים חזרו, הם אחסנו את נשקם.

158
00:08:05,648 --> 00:08:08,275
אבל הוא הביא את העדשות והמצלמה איתו הביתה.

159
00:08:08,299 --> 00:08:11,362
פתח חנות, הפך את זה לעסק משפחתי.

160
00:08:11,386 --> 00:08:14,806
אבי כבר נולד לתוך זה

161
00:08:14,830 --> 00:08:18,000
ידי הכדורסלן שלו למדו את התנועות העדינות

162
00:08:18,024 --> 00:08:20,579
של כיוון העדשות והכנסת הפילם למצלמה.

163
00:08:20,579 --> 00:08:22,266
חומרי פיתוח כימיים לתוך מיכל פלסטיק

164
00:08:22,266 --> 00:08:24,944
אביו הכיר את הציוד אבל לא את האמנות.

165
00:08:25,308 --> 00:08:27,151
הוא הכיר את הכהים, לא את הבהירים

166
00:08:27,175 --> 00:08:30,850
אבי למד את הקסם, 
הוא בילה את זמנו במעקב אחרי האור.

167
00:08:30,874 --> 00:08:34,508
פעם הוא חצה את הארץ במעקב 
אחרי שריפת יער

168
00:08:34,532 --> 00:08:37,087
רדף אותה במצלמתו במשך שבוע.

169
00:08:37,929 --> 00:08:39,381
"עקבי אחר האור" הוא אמר

170
00:08:39,698 --> 00:08:40,874
"עקבי אחר האור"

171
00:08:40,898 --> 00:08:44,071
יש בי חלקים שאני מזהה רק בזכות הצילום

172
00:08:44,095 --> 00:08:46,801
הלופט ברחוב וווסטר עם המסדרונות החורקים

173
00:08:46,825 --> 00:08:49,525
התקרות בגובה 3.5 מטרים,
קירות לבנים ומרצפות קרות

174
00:08:49,549 --> 00:08:52,348
זה היה הבית של אמא שלי
לפני שהיא היתה אמא,

175
00:08:52,372 --> 00:08:55,229
לפני שהיתה רעיה, היא הייתה אמנית

176
00:08:55,253 --> 00:08:56,992
שני החדרים היחידים בבית,

177
00:08:57,016 --> 00:08:59,547
שהיו להם קירות שהגיעו כל הדרך לתקרה

178
00:08:59,571 --> 00:09:01,158
ודלתות שאפשר היה לפתוח ולסגור,

179
00:09:01,182 --> 00:09:03,443
היו השירותים, וחדר החושך.

180
00:09:03,814 --> 00:09:05,893
חדר החושך שהיא בנתה בעצמה,

181
00:09:05,917 --> 00:09:10,512
עם כיורי נירוסטה בהתאמה אישית
מכשיר הגדלה 20X25 ס"מ

182
00:09:10,536 --> 00:09:12,948
שעלה וירדה בעזרת מנואלה ידנית ענקית

183
00:09:12,972 --> 00:09:14,655
מערך של נורות איזון צבע.

184
00:09:14,679 --> 00:09:16,644
קיר זכוכית לבנה בשביל להתבונן בצילומים

185
00:09:16,668 --> 00:09:19,010
מתקן יבוש שמתקרב ומתרחק מהקיר.

186
00:09:19,034 --> 00:09:21,120
אמא שלי בנתה לעצמה חדר חושך,

187
00:09:21,144 --> 00:09:22,407
הפכה אותו לביתה,

188
00:09:22,431 --> 00:09:25,091
התאהבה בגבר עם ידי כדורסלן,

189
00:09:25,115 --> 00:09:26,995
בדרך בה הסתכל על אור

190
00:09:27,375 --> 00:09:29,458
הם התחתנו. נולדה להם תינוקת,

191
00:09:29,482 --> 00:09:31,672
עברו לבית ליד הפארק,

192
00:09:31,696 --> 00:09:33,749
אך הם השאירו לעצמם 
ם את הלופט ברחוב ווסטר,

193
00:09:33,749 --> 00:09:36,182
בשביל מסיבות יום הולדת וחפש את המטמון,

194
00:09:36,206 --> 00:09:38,610
התינוקת הכניסה צבע לחיים

195
00:09:38,634 --> 00:09:42,269
מילאה את אלבומי התמונות של הוריה
בבלונים אדומים וזיגוג צהוב.

196
00:09:42,293 --> 00:09:45,062
התינוקת גדלה להיות נערה בלי נמשים

197
00:09:45,086 --> 00:09:46,578
ועם חיוך עקום,

198
00:09:46,602 --> 00:09:51,062
היא לא הבינה למה אין לכל 
חבריה חדרי חושך בביתם

199
00:09:51,086 --> 00:09:52,998
היא אף פעם לא ראתה את הוריה מתנשקים

200
00:09:53,022 --> 00:09:54,554
או מחזיקים ידיים

201
00:09:55,006 --> 00:09:56,744
אבל יום אחד הופיע תינוק נוסף.

202
00:09:56,768 --> 00:09:59,951
לזה היה שיער חלק ומושלם, לחיים
גדולות, עגולות,

203
00:09:59,975 --> 00:10:01,601
הם קראו לו סופגניה.

204
00:10:01,625 --> 00:10:03,557
כשצחק, צחק בקול רם כל כך,

205
00:10:03,581 --> 00:10:05,739
עד שהפחיד את היונים שעמדו על הגג,

206
00:10:05,763 --> 00:10:08,739
ארבעתם חיו בבית שליד הפארק,

207
00:10:08,763 --> 00:10:11,318
הנערה שלא היו לה נמשים,
ילד הסופגניה,

208
00:10:11,342 --> 00:10:13,468
אבא כדורסל, אמא חדר חושך,

209
00:10:13,492 --> 00:10:16,120
הם הדליקו את הנרות שלהם 
ואמרו את התפילות שלהם,

210
00:10:16,144 --> 00:10:18,198
ופינות הצילומים התעגלו מיושן.

211
00:10:18,959 --> 00:10:21,467
יום אחד נפלו כמה מגדלים

212
00:10:21,491 --> 00:10:25,220
והבית שליד הפארק הפך לבית מתחת לאפר.
אז הם נמלטו.

213
00:10:25,244 --> 00:10:28,507
תרמילי גב, על אופניים לחדרי חושך

214
00:10:28,531 --> 00:10:31,360
אך הלופט ברחוב ווסטר
התאים לאמן

215
00:10:31,384 --> 00:10:34,138
לא למשפחת יונים,

216
00:10:34,162 --> 00:10:37,534
הקירות שאינם מגיעים לתקרה
אינם מכילים את הצעקות

217
00:10:37,558 --> 00:10:41,800
והאיש עם ידי הכדורסלן הניח את כלי נישקו

218
00:10:41,824 --> 00:10:45,063
הוא לא יכול היה יותר להלחם במלחמה הזו
אף מפה לא כיוונה "הביתה".

219
00:10:45,442 --> 00:10:47,641
ידיו לא התאימו יותר למצלמה,

220
00:10:47,665 --> 00:10:49,252
לא התאימו יותר לאלו של אישתו,

221
00:10:49,276 --> 00:10:50,712
לא התאימו יותר לגופו.

222
00:10:51,299 --> 00:10:53,983
ילד הסופגניה מעך את אגרופיו לפיו

223
00:10:54,007 --> 00:10:55,580
עד שלא היה לו מה להגיד יותר

224
00:10:55,604 --> 00:10:58,902
אז הנערה בלי הנמשים יצאה
לחפש את המטמון לבדה.

225
00:10:59,497 --> 00:11:02,908
וברחוב ווסטר, בבנין עם מסדרונות חורקים

226
00:11:02,932 --> 00:11:04,760
בלופט עם התקרות הגבוהות

227
00:11:04,784 --> 00:11:06,752
וחדר החושך עם היותר מידי כיורים

228
00:11:06,776 --> 00:11:09,298
תחת הנורות לאיזון הצבע,
היא מצאה פתק,

229
00:11:09,322 --> 00:11:13,575
נעוץ לקיר בנעץ, הוא היה שם
מתקופה שלפני המגדלים,

230
00:11:13,933 --> 00:11:16,564
מהתקופה שלפני תינוקות,

231
00:11:16,588 --> 00:11:21,520
ועל הפתק נכתב: 
"בחור בטוח אוהב את הנערה שעובדת בחדר חושך"

232
00:11:22,758 --> 00:11:25,710
שנה שלמה לקחה עד שאבי
נגע במצלמה שוב.

233
00:11:26,238 --> 00:11:28,776
בפעם הראשונה שלו,
הוא עקב אחרי אורות חג המולד

234
00:11:28,800 --> 00:11:31,283
מנקדים דרכם ברחובות ניו-יורק

235
00:11:31,307 --> 00:11:36,006
נקודות קטנטנות של אור, מהבהבות אליו
מתוך האפלה.

236
00:11:36,030 --> 00:11:39,928
שנה מאוחר יותר הוא חצה
את היבשת במעקב אחרי שריפת יער

237
00:11:39,952 --> 00:11:42,464
במשך שבוע עקב אחריה בעזרת המצלמה שלו,

238
00:11:42,488 --> 00:11:44,340
היא הרסה את החוף המערבי

239
00:11:44,364 --> 00:11:46,594
מעכלת במהלכה משאיות ענק

240
00:11:46,618 --> 00:11:48,197
בצדה השני של המדינה

241
00:11:48,221 --> 00:11:51,579
הלכתי לבית הספר וכתבתי שיר
בשולי המחברת שלי.

242
00:11:51,603 --> 00:11:53,563
שנינו למדנו למסגר את הרגע.

243
00:11:54,059 --> 00:11:56,912
אולי אנחנו לומדים איך לחבק.

244
00:11:56,936 --> 00:12:00,039
אולי אנחנו לומדים איך לשחרר.

245
00:12:01,357 --> 00:12:06,023
[מחיאות כפיים]