חינוך במאה 21
למידה מבוססת פרוייקטים בהייטק - הי
לארי רוזנסטוק | מנכ"ל, הייטק - הי
אני חושב שכל מה שאנחנו עושים פה הוא ברור
כמו שאינשטיין סיפר שהיה קל לגלות את תורת היחסות
כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להתעלם מכמה אקסיומות
איזה אקסימות (מאיזה אקסיומות אנחנו מתעלמים - המתרגם)
איזה אקסיומה עומדת מאחורי הרעיון להפריד ילדים על בסיס הרמה החברתית של ילדים?
אנחנו לא עושים את זה כאן
או להבדיל בין ילדים שמאומנים להשתמש בראשם לבין אלה שמאומנים להשתמש בידיהם
להבדיל בין אלה שהולכים לאוניברסיטה לבין אלה שלא
להבדיל בין בית הספר לקהילה
כמו במבצרים בשנת 1200
אלה באמת תפישות ישנות
אז אנחנו, בעצם, מתעלמים מכל אלה
ולכן, אנשים לפעמים אומרים: "אנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים לעשות את זה..."
אבל זו שאלה של רצון!
הייטק-הי הוא בעצם כינוי מטעה כאן
אין פה שום קורס בטכנולוגיה
ולכן אנשים חושבים לפעמים שזה כמו בית ספר לטכנולוגיה
מישהו (השם לא ברור) מקרן ביל גייטס אמר פעם שהייטק - הי
הוא בית ספר מצויין למדעי הרוח בתחפושת
תמיד אהבתי את התיאור הזה
מטרת הטכנולוגיה היא עצם היותה כלי
והמורה לנגרות שבי מרגיש שכלים הם קדושים
מצלמה היא כלי בדיוק כמו שפטיש הוא כלי
או מלחציים, והם כלים נהדרים למי שיודע להשתמש בהם
כי אם אתה יודע, אתה יכול ליצור דברים ולעשות דברים ולהדגים לאנשים...
אם את רוצה את זה רחב יותר, את מחלקת את X ב...
אוווו, זה מושלם
מצאתי תמונה של וסט שאני ממש אוהבת,
אז שברתי אותה לכל האפשרויות המתמטיות
כמו שבודדתי פאראבולות וגלילים
וכתבתי 'הערת אירוע' על זה
ואני מקרינה אותה ועשיתי שני קולאז'ים
של ההערות שלי ברקע ואני מנסה
לדמות כל מיני טקסטים של מתמטיקה
חלק מהיצירה הוא היכולת שלך לגלות מי אתה
ואמנות היא כמובן דרך נפלאה לעשות את זה
כך שאם חושבים על ההיסטוריה של ארה"ב ב-100 השנים האחרונות
בכל פעם שהמדינה נקלעת לצרות
יש השקעה במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה
כך היה ב-1887, ב1917, אחרי שנות השלושים,
הספוטניק... וזה יקרה שוב עכשיו בגלל המצב
הבעיה כאן היא שההשקעה במדעים, בהנדסה, במתמטיקה
באה על חשבון מדעי הרוח
בשבילנו זה בסדר. אם רבים רוצים ללמוד מתמטיקה, מדעים
הנדסה ומתמטיקה, נלמד... אבל נעמיס את זה
עם אמנות, עיצוב, ועבודה קונספטואלית שילדים עושים
בגלל שהנדסה ומתמטיקה הם אינטגרליים.
"... כאן יש לנו את ציר הסיבוב..."
חלק מהדברים שאני חושב שעשו את זה בשבילי
אחד מהם היה שהייתי הורה בודד בשנות העשרים לחיי
בבית ספר למשפטים ועבדתי להכנסתי כנגר
מיד אחרי בית הספר למשפטים קיבלתי משרה של מורה לנגרות
לילדים ממעמד הפועלים בשיא תקופת המאבק בהפרדה הגזענית
בבית הספר היסודיים בבוסטון
כשאתה עוסק בנגרות אתה עושה דברים
ואז הכי קל לשלב מתמטיקה וכל נושא אחר
כמו למשל למה לוח עץ של 2 על 4 אינטש, הוא בעצם 3.5 על 1.5
ילדים ממש רוצים לדעת את זה כשהם מתבגרים
וזה בעצם שיעור בקפילטליזם כי זה היה פעם באמת 2 על 4
אבל הקטינו את זה בהדרגה, כך שאפשר לדעת
באיזה תקופה בנו בית לפי גודל הלוחות שלו.
ואז הילדים שואלים: "אז למה קוראים לזה עדיין 2 על 4
זה קפיטליזם. אתה יכול ללמוד את העולם
אתה יכול ללמוד כמעט כל דבר מכל דבר
ואני עשיתי את זה דרך נגרות
לוקח בערך 6 שבועות לבנות רובוט.
אנחנו לא רק בונים את הרובוט
אנחנו גם מתחרים. כל דבר שאנחנו עושים אנחנו מתעדים
ומציגים את זה בפני שופטים ואומרים: תסתכלו על זה
זה מה שאנחנו עושים, אלה ההישגים שלנו
ואנחנו כאילו מנסים להגיד:
אנחנו הכי טובים ורוצים שתכירו בזה
זה ממש מהנה ומעולה כי זה גם מערב את הקהילה
כשאתה בכיתת נגרות או בכיתת מכונאות רכב או...
אתה מרגיש שאתה בעצם עושה מה שמבוגרים עושים
וזה נותן להם תחושה של מטרה, של סיבה
מה שחסר בסביבות (למידה) אחרות
ולנו יש את המחויבות לשלב מתמטיקה וביולוגיה ולארוז הכל יחד
כי עכשיו יש לך את תשומת הלב שלהם
עכשיו אתה רק מתחיל איתם
בשבילי, בנייה, כשלימדתי בבתי ספר באיזורי מצוקה בעיר
הייתה בעצם תיכון לתכנון עירוני
כשהילדים לא ממש מנסים להיות נגרים
אלא מסתכלים בגדול על צרכים חסרי מענה בקהילות שלהם
בדיוק כמו מתכנננים עירוניים או פעילים חברתיים
מסתכלים על המשאבים הבלתי מנוצלים בקהילה שלהם
ואז משתמשים בבית הספר, בכיתת הנגרות למשל,
כנקודת משען לאיגום משאבים בלתי מנוצלים כמענה
לטיפול בצרכים שאין להם מענה
זו אג'נדה של שינוי חברתי שאתה בעצם מקבל
מעשייה כזאת
זה לא הדרכה מקצועית מוגדרת למקצוע עתידי
זה לא לחכות מילד בן 15 שינבא בטעות מה
יעשה כשיגדל
בגלל שהם לא יודעים
לפני 100 שנה אולי ידעו
אם מישהו היה אומר לי כשהייתי בן 15
שאבלה את עיקר זמני בבתי ספר תיכוניים
הייתי עוצר את זה מיד..
בגלל שאכפת לי מנגרות, אכפת לי המרחב
אני עסוק במחשבה על מרחב לא מעט
ואני רגיל לבתי ספר שהאכיטקורה בהם מהווה מכשול
ולא רציתי בית ספר שבו ננסה לעשות דברים
למרות הארכיטקטורה
מה שאני אוהב במבנה הזה זה שכשאתה מתקרב
אליו מבחוץ זה רק קופסא
ואז אתה נכנס ומגיב "וואו"
זה לא נראה בית ספר
אני אוהב לשמוע את זה
אני אוהב לשמוע אותם אומרים
זה מרגיש כמו סטארט-אפ, כמו חממה
לכן יש לנו את כל הזכוכית הזאת
למה יש לנו זכוכית? כי אנחנו יכולים לראות
מה מתרחש בתוך הכיתות
הילדים רואים מה קורה לחברים שלהם
ואתה יכול לראות מה מתרחש בעבודת התלמידים
כל זה נוצר בכדי להציג את עבודות התלמידים
זה בעצם אוצרות כמו כל דבר אחר
הצגת התוצרים של הילדים באופן רגיל
נותנת לנו את ההזדמנות להגיב ולהעיר
אנחנו מסתכלים על העבודה ואומרים זו באמת עבודה טובה
זו לא כל כך טובה
והילדים מסתכלים מסביב ואומרים
בפעם הבאה העבודה שלי תהיה יותר כמו זאת
ופחות כמו זאת
כך שהיה לנו צורך במרחב שיזמן לנו מקום
לעשות את זה
יש לנו מרחב מספיק ל-538 התלמידים שלנו
וזה לא מרגיש לחוץ
ואנשים אומרים - אי אפשר כל כך הרבה זכוכית
הילדים יצמדו לזכוכיות כל הזמן וישתטו
ושום דבר מזה לא קורה
זה לא כמו קופסת ביצים שהילדים כלואים בה
ומחכים לצאת כל הזמן כי אינם יכולים לראות
אחרים, הם רואים אנשים עוברים וזה לא עניין גדול
אין לנו בתי שימוש למבוגרים ובתי שימוש לילדים
זה לא עניין פשוט, זה עניין רציני
יש לנו פשוט בתי שימוש
אם מתנהגים בכבוד לילדים, מתנהג אליהם כמבוגרים
מביא אותם לעולם המבוגרים, הם יתנהגו כמבוגרים
כמו שוולטר אמר: חשד מזמן בגידה
זה בעצם מבוסס על כבוד.
אנשים אומרים זה באמת נפלא זה מתאים
במיוחד לילדי מצוקה, והתשובה שלנו היא
שזה חשוב באמת לאומה שלנו אם היו לנו
באמת בתי ספר מעורבים (מסתמך על גזר דין ידוע)
כי זה יהיה חשוב לילדי להיות עם ילדי מצוקה
כמו שלילדי מצוקה יהיה חשוב להיות עם ילדי
זה מה שצריך בכדי לבנות חברה
כמו שג'פרסון אמר: תפקיד החינוך הציבורי
איננו לשרת את הציבור
תפקיד החינוך הציבורי הוא ליצור ציבור
זה הרבה יותר קשה כשילדים חוזרים הביתה
ואף אחד מסביב לשולחן האוכל לא הלך לאוניברסיטה
כך שכאן יש לנו את ההשפעה החברתית
הפכנו את ההשפעה החברתית
יש לי דוגמה: יש לנו אב של אחד הילדים
שהוא שרת באוניברסיטת סן דייגו
שצלצל אלי וסיפר שבנו קיבל מלגה למכללה
פרטית מאד יוקרתית ועומד לסיים
הוא צלצל אלי בוכה ואמר
אתה זוכר מה אמרת לי כשבני רק הגיע
לפני שמונה שנים?
אמרת לי שבני ילך לאוניברסיטה
ושאלתי אותך מה אני צריך לעשות
ואמרת לי שום דבר. אמרת לי שהפכתם
את ההשפעה החברתית. הלחץ החברתי כאן
הוא "אתה הולך לאוניברסיטה"
וזה קל יותר מאם לדוגמה אתה באמצע קונצרט
שבו יש רק תוים שלמים ולא חצאים
זה קל יותר כשהכל משולב
אני חושב שהחינוך הציבורי הוא הממסד הציבורי
היקר ביותר שלנו
כולם יודעים שהחינוך הציבורי הוא ההתערבות
שיכולה להרים אותך ממקום של מצוקה יותר מכל
דבר אחר, אבל זה השרות הציבורי שהכי פחות
השתנה בחברה האמריקאית
זה הפרדוקס שאנחנו מתמודדים איתו
ואני מקווה שנצליח להתמודד. אני באמת מקווה
אנחנו צריכים להזכיר למורים וללמוד כיצד הם למדו בתיכון
מה היה תרחיש הלמידה שהם הכי זוכרים
אנחנו מוצאים את זה מהם ומבקשים שיכתבו את זה
ומגלים שהיה שם פרויקט, היה מנחה, היתה מעורבות קהילתית
היה סיכון לכישלון, היתה הכרה בהצלחה, היתה
תצוגת תוצרים
ואז אנחנו אומרים להם אלה לא ססמאות
ממשרד החינוך
אתם מתארים איך אתם לומדים באופן מיטבי
ואתם מתארים בדיוק מה שאנחנו חושבים שיהיה
רעיון טוב לקשר את זה לדרך ההוראה שלכם
מה עוצר אתכם מלעשות את זה
צא מבפנים החוצה. אנחנו גם שואלים מורים מה
הם אוהבים לעשות מחוץ לכתלי בית הספר
אה, את זה אתה אוהב לעשות? תביא את זה הנה
תשלב את זה
כמו שהייגל אומר את יכול לקשר מ-X לכל X אחר
ביקום. אנחנו יכולים לחבר בין מה שאתה אוהב
לעשות לנושא שאתה צריך ללמד
ואז תהיה יותר מלא תשוקה. עם זה באה ההגדרה
של הקפדה. אפשר לטעות בלפרש הקפדה על יותר תוכן
וטעות נוספת היא שזה יותר שהכוונה לתוכן
יותר מורכב
הפיענוח שלי של הקפדה (רצינות), הוא להיות בחברת מבוגר
נלהב, שחוקר בהקפדה ורצינות חקר בנושא אותו מלמדים
ומזמין תלמידים למסע כשותפים בדיאלוג המבוגר הזה
זו הקפדה ורצינות. אני אומר למורים
אתם יודעים איך אנחנו רואים אם אתם מורים טובים?
דרך התבונה שמאחורי העבודה של תלמידיך
אם הילדים עושים עבודה ששווה שיעשו אותה
שיש לך ערך מתמשך ולומדים מה שראוי ללמידה
אתם מורים טובים
אני רוצה ילדים שיתנהגו כמו שחקנית, שיתנהגו
כמו מדענית, שיתנהגו כמו במאי של סרט
דוקומנטרי, שיתנהגו כמו כמו עיתונאי
לא רק ילמדו על זה אלא יהיו כאלה
כי, באמת, מהי התבגרות אם לא ניסויים בתפקידים
ודגימה של זהויות חדשות
אנחנו רק נותנים להם את ההזדמנות להיות
תרגם
חנן יניב