העולם שבו אנו חיים מוצף במידע
שזורם אלינו מכל מקום סביבנו.
לבדו, המידע הזה הוא רק רעש ובלבול
כדי למצוא היגיון במידע, למצוא בו משמעות,
אנחנו זקוקים לכלי מדעי חזק: הסטטיסטיקה.
האמינו לי, אין שום דבר משעמם בסטטיסטיקה
במיוחד לא כיום, כשאנו יכולים לגרום למידע
לשיר.
עם סטטיסטיקה אנחנו באמת יכולים למצוא
היגיון בעולם. ויש עוד.
עם סטטיסטיקה, שצף המידע כפי שהוא נקרא
מוביל אותנו להבנה טובה יותר
של החיים על כדור הארץ והיקום שמעבר.
הודות לכח המדהים של המחשבים היום
ייתכן שהיא תשנה באופן יסודי את התהליך של
הגילוי המדעי.
אני לא צוחק אתכם - סטטיסטיקה היא כעת הנושא
הסקסי ביותר אי פעם
האם ידעתם שיש מיליון ספינות בשוודיה?
בחלוקת גודל האוכלוסייה, נקבל ספינה
לכל תשעה אנשים.
זהו מספר הספינות לאדם הגבוה באירופה.
כסטטיסטיקאי, זה לא כיף לספר על המקצוע שלך
בארוחות ערב.
אבל ברצינות, סטטיסטיקאים לא אמורים להיות ביישנים.
כי הם תמיד רוצים להבין מה קורה.
סטטיסטיקה נותנת לנו את הפרספקטיבה של
העולם שבו אנו חיים
שאי אפשר להשיג באף דרך אחרת.
סטטיסטיקה מספרת לנו האם הדברים שאנו חושבים
ומאמינים בהם הם באמת נכונים.
סטטיסטיקה היא שימושית בהרבה מכפי שנרצה
להודות לעצמנו.
בשפל הכלכלי האחרון, הייתה שיחה מפורסמת
לתכנית שיחות מהמאזינים ברדיו.
האיש התלונן: "בזמנים כאלה, כאשר שיעור
האבטלה עלה ל-13%
וההכנסה ירדה ב-5%, ושיעורי ההתאבדות עולים,
אני כל כך כועס שהממשלה מבזבזת כסף על
דברים כמו סטטיסטיקת כליאה!"
אני לא סטטיסטיקאי באופן רשמי, טכנית
התחום שלי הוא בריאות עולמית.
אבל הפכתי לאובססיבי לגבי סטטיסטיקות
כשהבנתי כמה אנשים בשוודיה
לא יודעים דבר על יתר העולם.
עבורי זה התחיל במכון של המרכז הרפואי
בקרולינסקה.
קורס לתואר ראשון שנקרא בריאות עולמית.
לסטודנטים שהגיעו אלינו היו את הציונים הכי
גבוהים במערכת ההשכלה הגבוהה השוודית.
אז חשבתי שאולי הם יודעים את כל מה שאני
עומד ללמד אותם.
אז ערכתי מבחן-קדם כשהם הגיעו.
אחת השאלות, שממנה למדתי המון, הייתה:
"באיזו מדינה יש את שיעור תמותת הילדים
הגבוה בכל אחד מחמשת הזוגות הללו?"
אני לא אבחן אתכם כעת, אבל זו טורקיה
שגבוהה יותר שם,
פולין, רוסיה, פקיסטאן ודרום אפריקה.
ואלה היו התוצאות של הסטודנטים השוודים.
1.8 תשובות נכונות מתוך 5.
המשמעות היא שהיה צורך בפרופסור
לבריאות בינלאומית
ובקורס שלי.
אבל לילה אחד בזמן שהרכבתי את הדו"ח שלי
הבנתי את התגלית האמיתית שלי.
הראיתי שסטודנטים שוודיים מצטיינים יודעים
באופן מובהק סטטיסטית פחות על העולם
משימפנזות.
כי השימפנזה יענה על חצי מהשאלות נכון.
אם הייתי נותן להם שתי בננות עם סרי לנקה
וטורקיה
הם יהיו צודקים בחצי מהמקרים.
אבל הסטודנטים לא שם.
עשיתי גם מחקר לא-אתי של הפרופסורים
במכון קרולינסקה
שמחלק את פרס נובל לרפואה, והם לא ברמה
של השימפנזה.
היום, יש יותר מידע נגיש מאי פעם,
ואני עובד עם הצוות שלי במכון גאפמיינדר
באמצעות כלים חדשים שיעזרו לכולם להבין
את העולם המשתנה.
אנחנו שואבים ממאסות המידע שזמינות כעת
באופן חופשי
ממוסדות בינלאומיים כמו האו"ם והבנק
העולמי.
המשימה שלי הפכה להיות שיתוף התובנות
שלי מהמידע הזה
עם כל מי שיקשיב, ולהסביר כיצד סטטיסטיקה
אינה דבר שיש לפחד ממנו.
אני הולך לספק לכם תמונת מצב של
הבריאות העולמית של האנושות,
ואני הולך לעשות את זה באופן מהנה,
בתקווה. אז הירגעו.
יצרנו תוכנה שמציגה את הנושא כך:
כל בועה כאן היא מדינה, זו סין, זו הודו.
גודל הבועה הוא האוכלוסייה.
ואני הולך לביים מירוץ כאן
בין הפורד הצהובה כאן, והטויוטה
האדומה למטה כאן,
והוולבו החומה.
הטויוטה מתחילה רע מאוד שם למטה,
והפורד של ארה"ב יורדת מהכביש כאן,
והוולבו מצליחה לא רע, זו המלחמה,
ואז טויוטה מתחילה לזוז, עכשיו טויוטה
מתקדמת בצד הבריא יותר של שוודיה.
בנקודה הזו מכרתי את הוולבו וקניתי
טויוטה.
זה הזינוק הגדול קדימה כשסין נפלה,
זה היה התכנון המרכזי של מאו טסה טונג,
סין התאוששה ואמרה "לעולם לא עוד תכנון
מרכזי מטופש", אבל הם עלו כאן.
לא, היה עוד אי שיוויון, הסתכלו כאן!
ארה"ב!
היי, הם שברו את המסגרת שלי!
וושינגטון כל כך עשירה כאן, אבל היא לא
בריאה כמו קרלה, הודו.
זה די מעניין, לא?
ברוכים הבאים לארה"ב, מנהיגי עולם
במכוניות גדולות
והמידע החופשי.
יש הרבה כאן שחולקים את החזון שלי
של להפוך מידע ציבורי לנגיש ושמיש
לכולם.
סאן פרנסיסקו מובילה, כאשר היא מנגישה
את המידע שלה על הכל.
אפילו המשטרה משחררת את כל דו"חות הפשע שלה.
מידע הפשע הרשמי הזה הפך למפה אינטראקטיבית
נפלאה
על ידי שניים ממומחי המחשבים של העיר.
זו סטטיסטיקה של הקהילה בפעולה.
קריימספוטינג (איתור-פשע) היא מפה
של דו"חות פשיעה
ממשטרת סן פרנסיסקו.
היא מראה נקודות על המפה כדי לאפשר לאזרחים
לראות תבניות של פשע
בשכונות שלהם בסן פרנסיסקו.
המפה הזו לא מראה רק
פשעים אינדיבידואליים
אלא מציגה גם תבניות רחבות יותר שמראות
לך היכן פשע מרוכז ברחבי העיר.
באיזה אזורים יש רמת פשיעה גבוהה,
ובאיזה יש יחסית מעט פשיעה.
אנחנו כאן בחלק הגבוה של רחוב ג'ונס
שהוא במעלה גבעה, שכונה די נחמדה.
מה שמפות הפשע מראות לנו זה היחס בין
טופוגרפיה ופשע.
ככל שעולים במעלה הגבעה, כך יש פחות פשע.
חצינו את הגבול לעבר הדירות.
כעיקרון, ככל שמגיעים לאזורים הנמוכים יותר
של רחוב ג'ונס,
רמת הפשיעה ממריאה לשחקים.
אז אנחנו במחוז טנדרלוין שבעיר העילית,
זו אחת מהשכונות הישנות והמסוכנות ביותר
בסן פרנסיסקו.
לכאן באים כדי לקנות סמים,
בערך באזור הזה.
אפשר לראות הרבה תקיפות בנסיבות
מחמירות, הרבה גניבות.
באופן בסיסי, חלק גדול מהפשיעה בעיר מתרחש
ממש כאן באזורי הששה\ארבעה בלוקים האלה.
אם שמעתם סירנות משטרה בשכונה שלך,
אתם יכולים להשתמש במפה כדי להבין למה.
אם אתם בחוץ בלילה בחלק לא מוכר של העיר,
אתם יכולים לבדוק את המפה כדי להבין
מאיזה רחובות להימנע.
אם פרצו לדירה של שכן, אתם יכולים לראות,
האם זה מקרה חריג או שהייתה עלייה
בפשיעה המקומית?
אם אתם נעים לעבודה דרך שכונה ואתם מודאגים
לגבי הבטיחות שלה
העובדה שיש לנו את היכולת לכבות את כל
הפעילות של זמן הלילה ואמצע היום
ולהראות לכם רק את הדברים שמתרחשים בזמן
התנועה שלכם,
היא פעולה סטטיסטית אבל אני חושב שעבור
האנשים שמשתמשים בכלי הזה
זה מרגיש יותר כמו שהם מנווטים באתר
או קונים באמאזון. הם מסתכלים על מידע,
והם לא מבינים שהם עושים סטטיסטיקה.
מה שהכי מרגש עבורי הוא שסטטיסטיקות
ציבוריות
מעצימות את האזרחים והופכות את
הרשויות לאחראיות יותר כלפיהם.
יש לנו פגישות קהילה שהמשטרה
משתתפת בהן
ומה שהאזרחים עושים עכשיו, זה להביא
הדפסים של המפות
כדי להראות היכן הפשעים מתרחשים,
והם דורשים שירותים מהמשטרה,
שכעת נדרשת לשנות איך שהיא מתנהגת,
איך שהיא מספקת שירותי שיטור,
כי המידע מראה מה עובד ומה לא.
אנשים בסאן פרנסיסקו משתמשים גם
במידע ציבורי
כדי למפות אי-שיוויון חברתי,
ולהראות איך לשפר את החברה
והאפשרויות הינן בלתי מוגבלות.
אני חושב שפרויקט החלום של ניתוח
מידע ממשלתי שלנו
יהיה ממוקד במידע חי, בדברים
שמדווחים ונדחפים
החוצה אל העולם דרך האינטרנט בזמן
שהם מתרחשים.
אתם יודעים, איסוף זבל, תאונות, אוטובוסים,
ואני חושב,
שדרך כח איסוף המידע של האינטרנט
אפשר באמת להתחיל לראות את
הנעשה בעיר
בתצוגה של ממשק אחיד.
אז לשם פנינו מועדות.
לעבר עולם של מידע חופשי עם כל התובנות
הסטטיסטיות שנובעות ממנו
נגיש לכולם, מעצים אותנו כאזרחים,
ומאפשר לנו ביקורת על השלטון.
זה מרחק גדול מהמקום שבו סטטיסטיקות החלו.
סטטיסטיקות חיוניות עבורנו על מנת לנטר את
הממשלות והחברה שלנו.
אבל, זה היה השלטון שם למעלה שהתחיל את
איסוף הסטטיסטיקות
מלכתחילה על מנת לנטר אותנו.
למעשה, המילה סטטיסטיקה מגיעה מהמילה
"מדינה" (State).
הססטיסטיקה המודרנית החלה לפני שתי מאות.
ברגע שהיא החלה, היא התפשטה ומעולם
לא הפסיקה.
ונחשו מי היה ראשון.
לסינים יש את קונפציוס,
לאיטלקים יש את דה-וינצ'י,
ולבריטים יש את שייקספיר,
ולנו יש את הטאבל-ורקט,
האיסוף השיטתי הראשון של סטטיסטיקה אי פעם.
מאז 1749 אספנו מידע על כל לידה,
נישואין ומוות
ואנחנו גאים בכך.
הטאבל-ורקט הקליטה מידע מכל קהילה בשוודיה
זו הייתה כמות ענקית של מידע,
וזו הייתה הפעם הראשונה שממשלה כלשהיא
יכלה לקבל תמונה מדוייקת של האוכלוסיה שלה.
שוודיה הייתה הכח הצבאי הגדול ביותר
באירופה הצפונית
אבל עד 1749 כוכבנו דעך ומדינות
אחרות התחזקו.
לפחות, היינו כח גדול, לכאורה בן
20 מיליון איש
מספיק כדי להביס את בריטניה וצרפת.
אבל נכונו להפתעה נבזית.
הניתוח הראשון של הטאבל-ורקט גילה
שלשוודיה היו רק 2 מיליון תושבים.
שוודיה הייתה לא רק מעצמה שוקעת,
אלא אחת בעלת אוכלוסיה קטנה מאוד.
הממשלה הייתה מזועזעת מגילוי זה.
מה יקרה אם האויב יגלה?
אבל הטאבל-ורקט גם הראתה שנשים רבות
מתות בעת הלידה,
וילדים רבים מתו צעירים. אז הממשלה נקטה
צעדים לשפר את בריאות התושבים.
זו הייתה ההתחלה של שוודיה המודרנית.
עברו יותר מ-50 שנה לפני שהאוסטרים,
הבלגים, הדנים, ההולנדים,
הגרמנים, האיטלקים, ולבסוף הבריטים,
הדביקו את שוודיה
באיסוף ושימוש בסטטיסטיקות.
אז זה נקרא אריתמטיקה פוליטית,
וזה ביטוי יפהפה לתיאור סטטיסטיקה.
ממשלות יכלו לקבל הרבה יותר שליטה
והבנה של החברה
איך היא עובדת, איך היא מתפתחת,
ולמעשה, כדי שהם יוכלו לשלוט בה יותר טוב.
אלה לא היו רק ממשלות שזיהו את
הכח של סטטיסטיקות.
לרוחב אירופה, החברה של המאה ה-19 חיפשה
עובדות כאחוזת-טירוף.
ולמרות ההתחלה המאוחרת שלה, בריטניה, עם
החברה הסטטיסטית המלכותית בלונדון
הפכה לגן עדן לסטטיסטיקאים.
אני אוהב להסתכל על עותקים ישנים של
כתב העת של החברה הסטטיסטית
כי הוא מלא בכל הדברים הישנים האלה.
יש מאמר נהדר משנות ה-1840
שמראה מפה של אנגליה
ורמות הממזרות בכל מחוז
אז אפשר לזהות מהר מאוד את האזורים
עם רמה גבוהה של ממזרות.
כמי שגר במזרח אנגליה (חצי-אי)
זה תמיד מצחיק אותי
שנורפולק הייתה בראש ליגת
הממזרות בשנות ה-1840.
אחד מהמייסדים של החברה הסטטיסטית המלכותית
היה המתמטיקאי והממציא הויקטוריאני הגדול
צ'רלס בבג'.
ב-1842 הוא קרא את השיר האחרון שנכתב
על ידי ויקטוריאני לא פחות נחשב,
אלפרד טניסון.
"חזון של חטא" הכיל את השורות:
"מלאו את הכוס ומלאו את הפחית
התלהבו עד השחר
כל רגע מת אדם
וכל רגע אחד נוצר."
בבג' היה סטטיסטיקאי כה מסור
שהוא לא יכל להתאפק.
הוא מיהר לרשום מכתב לטניסון, שבו הסביר
שבשל גידול האוכלוסין
השורה צריכה להיות:
"כל רגע מת אדם,
ו-11/16 נוצר."
"אוסיף כי המספר המדויק הוא 1.167
אבל יש להבין בחשבון גם
את חוקי כתיבת השירה."
במאה ה-19 מלומדים מכל רחבי אירופה
עשו עבודה מדהימה בלמדוד את החברות השונות.
הם אספו מידע על כמעט כל תחום
אבל מספרים לבדם לא יגידו לכם כלום
צריך לנתח אותם, וזוהי המהות של סטטיסטיקה.
כשהסטטיסטיקאים הראשונים החלו
להתמודד עם ניתוח המידע שלהם
הם גילו את הממוצע,
ובדקו את הממוצע של כל דבר.
מה שכל כך נהדר בממוצע
הוא שאפשר לקחת כמות גדולה של מידע ולסכם
אותה במספר בודד.
אפילו שכל אחד מאיתנו ייחודי, החיים
הקוליקטיביים שלנו מייצרים ממוצעים
שמאפיינים אוכלוסיות שלמות.
הסתכלתי על העיתון המקומי שלי באחד השבועות
וראיתי שפנסיונרית שמה בטעות את הרגל
על הגז
וגרמה לחברה שלה להתרסק לתוך הקיר.
זהו מקרה מזעזע, מחריד, נורא.
והייתה ידיעה נוספת על אדם צעיר שלא היה לו
רישיון נהיגה
שנהג במכונית תחת השפעת סמים ואלכוהול
ופגע בהולך רגל והרג אותו.
מה שמדהים,
פשוט מדהים,
הוא שאם אתם מסתכלים על מספר האנשים
שמתים בכל שנה
בתאונות דרכים, הוא כמעט קבוע.
מה?
כל האירועים האינדיבידואליים האלה,
איכשהוא כשאתה מסכם אותם,
זה אותו מספר כל שנה.
וכל שנה פי שתיים וחצי אנשים מתים
בתאונות מנשים
וזה קבוע,
וכל שנה השיעור בבלגיה כפול
מהשיעור באנגליה.
יש את הקביעויות המדהימות האלה
כך שהאירועים האינדיבידואליים האלה
מסתכמים לתופעה חברתית.
הבה נראה מה שוודיה עשתה.
נהגנו להתפאר על התקדמות חברתית מהירה
בהרצאותיי, כדי לספר סיפורים על העולם המשתנה
אני משתמש בבמוצעים עבור מדינות שלמות,
בין אם הממוצע הוא להכנסה,
תמותת ילדים, גודל משפחה, או פליטת פחמן.
אוקיי, להלן סינגפור,
בשנה שבה נולדתי.
לסינגפור יש פעמיים שיעור תמותת הילודה של שוודיה.
המדינה הטרופית ביותר בעולם,
ארץ ביצות על קו המשווה.
והנה מתחילים. לקח להם קצת זמן לקבל עצמאות,
אבל הם התחילו לגדל את הכלכלה שלהם,
ועשו השקעות חברתיות
הם נפטרו ממלריה,
הם בנו מערכת בריאות ציבורית מופלאה,
שמנצחת את זו של בריטניה ושוודיה.
חשבנו שזה לעולם לא יקרה
אבל הם ניצחו את שוודיה!
אבל שימושיים כפי שממוצעים יכולים להיות,
הם לא מספרים לכם את כל הסיפור.
בממוצע, לשוודים יש קצת פחות
משתי רגליים
זה בגלל שלמעט אנשים יש רגל אחת
או אף רגל, ולאף אחד אין שלוש.
כך שכמעט לכולם בשוודיה יש יותר ממספר
הרגליים הממוצע.
השונות במידע חשובה לפחות כמו הממוצע.
אבל איך תופסים את הרעיון של שונות?
לצורך כך יש להפוך מספרים לצורות.
הבה נסתכל שוב במספר הנשים הבוגרות
בשוודיה בגבהים שונים.
ציור של המידע כגרף מראה לנו כמה הגבהים
שלהן שונים מהגובה הממוצע
וכמה רחבה השונות.
הצורה שאוסף מידע יוצר נקראת