השעה שש בבוקר,
חושך מצרים בחוץ.
בני בן ה-14 ישן במיטתו,
שקוע בשנת המתבגרים העמוקה.
אני מדליקה את האור
ומנערת את הנער המסכן כדי להעירו,
כי יודעת אני
שכפי שמסירים את הפלסטר במשיכה אחת,
כך, עדיף לסיים
את העניין מהר ובהחלטיות.
(צחוק)
יש לי חברה שנוהגת לצרוח "שרפה!",
רק כדי להעיר את בנה הנער משנתו.
לחברה אחרת שלי כך כך נמאס
שהיא נאלצה לשפוך מים קרים על ראש בנה
רק כדי להוציאו מהמיטה.
נשמע אלים...
אך אולי גם מוכר?
כל בוקר אני שואלת את עצמי,
"איך אני --
עם כל הידע שלי
ועם מה שאני עושה לפרנסתי --
יכולה לעשות את זה לבני?"
אתם מבינים,
אני חוקרת שינה.
(צחוק)
יש לי ידע רב על השינה
וכן על תוצאות של חוסר שינה.
אני יודעת שאני שוללת מבני
את השינה לה הוא זקוק נואשות
בהיותו נער מתבגר בתהליך גדילה מואץ.
כמו כן, אני יודעת
שעל ידי כך שאני מעירה אותו
שעות לפני ששעונו הביולוגי אומר לו
שהוא מוכן להתעורר,
אני שודדת ממנו את חלומותיו --
פרק השינה המזוהה
עם למידה, גיבוש הזכרונות
ועיבוד רגשי.
בני איננו הנער היחיד שנשדד משנותו.
שלילת שעות שינה הינה בגדר מגיפה
בקרב מתבגרי ארה''ב.
רק אחד בין 10 נהנה
משמונה עד 10 שעות שינה כל לילה
כפי שממליצים מדעני שינה ורופאי ילדים.
עכשיו, אם אתם חושבים לעצמכם,
"מזל, אנחנו דווקא בסדר,
הילד שלי מקבל שמונה שעות",
זכרו,
שמונה שעות זו ההמלצה המינימלית.
אתם בקושי מקבלים ציון עובר פה.
שמונה שעות שינה --
שווה ערך לציון 60 במבחן.
למגפה זו גורמים רבים,
אבל הגורם העיקרי שמונע ממתבגרים
לקבל שעות שינה לפי הצורך שלהם
הינו המדיניות הציבורית של מערכת החינוך.
לא הורמונים, חיי חברה או סנאפצ'אט.
ברחבי ארה''ב
בתי ספר רבים מתחילים את לימודיהם
בסביבות 7:30 או מוקדם יותר,
למרות שארגוני הבריאות המובילים ממליצים
שחטיבות בינים ותיכונים
יתחילו את לימודיהם ב-8:30 לכל המוקדם.
למדיניות יום הלימודים המוקדם
השפעה ישירה על הכמות --
או ליתר דיוק על החוסר בשעות שינה
שממנו סובלים המתבגרים בארה''ב.
מדיניות זו מעמידה את המתבגרים ואת הוריהם
בפני מאבק אבוד מראש כנגד גופם.
בתקופת התבגרות מינית
חווים המתבגרים עיכוב
בהלך שעונם הביולוגי.
שקובע מתי אנו הכי ערים
ומתי אנו הכי ישנוניים.
תופעה זו מונעת בין היתר על ידי
שינוי בהפרשת הורמון בשם מלטונין.
גופם של המתבגרים מתחיל להפריש את מלטונין
רק בסביבות 11:00,
זאת כשעתיים מאוחר יותר לעומת
מה שאנו ראים במבוגרים ובילדים קטנים.
לכן, מבחינה ביולוגית,
להעיר את המתבגר בשעה 6:00
זה כמו להעיר את המבוגר בשעה 4:00.
בימים בהם אני לצערי
חייבת להתעורר בשעה 4:00,
אני פשוט זומבי.
חסרת תועלת.
אינני יכולה לחשוב כהוגן,
אני עצבנית
וככל הנראה עדיף גם שלא אנהג.
אולם, זה בדיוק מה שחווים המתבגרים בארה''ב
כל יום לימודים מחדש.
למעשה, יתכן ורבות מהתופעות הפחות נעימות
שמזוהות עם גיל ההתבגרות --
שינוי מצב רוח, נרגנות,
עצלנות, דיכאון --
הינן תוצר של חוסר שעות שינה כרוני.
בעבור מתבגרים רבים
ההתמודדות עם חוסר שעות שינה כרוני,
עוברת דרך צריכת יתר של קפאין
בצורת משקאות ממותקים על בסיס קפה,
ומשקאות אנרגיה למיניהם.
כך, יש לנו למעשה
אוכלוסית נוער עייף, אך מתוח.
אנשים שבעד תחילת יום הלימודים
המאוחרת יותר והידידותי לשינה יודעים
שגיל ההתבגרות
הוא תקופת התפתחות מוחית מואצת,
במיוחד באזורי המוח
שאחראים על מנגנוני החשיבה העליונה,
כולל הנמקה, פתרון בעיות ושיקול דעת.
במילים אחרות,
זוהי בדיוק הפעילות המוחית שאחראית
על השליטה בהתנהגויות האימפולסיביות
ולעתים בעלת סיכון,
אשר כך כך אופייניות לגיל ההתבגרות.
ואשר מטרידות אותנו הורי המתבגרים.
הם יודעים כי כפי שקורה לכולנו,
כשמתבגרים לא ישנים מספיק
המוח והגוף וההתנהגות סובלים,
הן בטווך הקצר והן בטווך האורוך.
הם לא מסוגלים להתרכז,
רמת הקשב שלהם צונחת
ורבים אף יציגו את המאפיינים
המחקים את הפרעות קשב וריכוז (ADHD).
אבל השלכות של חסך שינה במתבגרים
מרחיקות לכת הרבה מעבר לכיתות הלימודים.
לצערינו הן תורמות להתהוות
בעיות נפשיות רבות
אשר מזנקות בגיל ההתבגרות,
כולל שימוש בחומרים ממכרים,
דיכאון והתאבדות.
במהלך המחקר בקרב המתבגרים
מהמחוז המאוחד של בתי ספר של לוס אנגלס
מצאנו כי במתבגרים שסובלים מבעיות שינה
יש % 55 יותר סבירות של שמוש באלכוהול
בחודש הקודם.
במחקר אחר בו השתתפו
מעל 30,000 תלמידי תיכון
התברר כי כנגד כל שעת חוסר שינה
היתה עליה של % 38 בתחושות עצב או יאוש
ועליה של % 58 בנסיונות אובדניים
בקרב מתבגרים.
ואם זה לא מספיק,
מתבגרים בחוסר שינה נמצאים בקבוצות סיכון
לתחלואה או בעיות בריאות
שפוקדות את ארצינו,
כולל השמנת יתר, מחלות לב וסכרת.
כמו כן, קיים סיכון שבמתן האפשרות
למתבגר מחוסר שעות שינה
שזה עתה קיבל רשיון נהיגה,
לשבת מאחורי ההגה.
המחקרים העידו כי שנת לילה
של פחות מחמש שעות
היינה שוות ערך לנהיגה
עם רמת אלכוהול בדם מעל המותר בחוק.
אלה שבעד תחילת פעילויות היום
הידידותית לשינה,
וכן החוקרים בתחום,
צברו מסד נתונים מדעי עצום
שמעיד על יתרונות משמעותיים ביותר
של שעות ההתחלה המאוחרות.
הממצאים אינם משתמעים לשני פנים
ובתור חוקרת שינה
אינני מרבה לטעון דברים בבטחון כה רב.
מתבגרים ממחוזות בהם מתחילים יום הלימודים
מאוחר יותר נהנים מיותר זמן שינה.
לאלו הסקפטיים שסבורים כי
אם יום הלימודים מתחיל מאוחר,
אזי המתבגרים
ילכו לישון מאוחר יותר,
האמת היא
שזמני ההרדמות שלהם נשארים ללא שינוי,
אך זמני ההתעוררות שלהם מתארכים
וכתוצאה הם מקבלים יותר שעות שינה.
הם מראים רמה גבוהה יותר של הגעה לבית ספר
כמות ההעדרויות ירדה ב-525% באחד המחוזות.
ויש להם פחות סיכון נשירה מן המסגרת.
לא מפתיע גם שהם מראים
השגים טובים יותר בלימודים.
אז יש לזה תרומה של ממש לצמצום פערי ההשגים.
תוצאות מבחני מתמטיקה וקריאה
משתפרות בשניים עד שלושה אחוזים.
זה משמשעותי באותה מידה
כמו הקטנת כמות התלמידים בכיתה בשליש
או החלפת מורה בינוני
במורה בחסד עליון.
בריאותם הנפשית והפיזית משתפרת
ואפילו המשפחות שלהם מאושרות יותר.
מי היה מתנגד לראות
קצת יותר נחת מילדינו המתבגרים,
וקצת פחות התנהגויות לא יציבות?
אפילו סביבת המגורים הופכת לבטוחה יותר
כי שיעור התאונות יורד --
% 70 ירידה במחוז אחד.
בהתחשב בכל היתרונות המדהימים הללו
אתם עשוים לתהות --
"נו, על מה יש פה לחשוב בכלל?"
אז למה אנחנו כחברה נכשלנו
להענות לאתגר?
לעתים קרובות הטענה כנגד ההתחלה המאוחרת
מסתכמת במשהו כגון --
"למה לנו להאריך את
זמני ההתחלה עבור המתבגרים?
עלינו לחשל אותם, כך שיהיו
מוכנים לעולם האמיתי!"
אולם, זה כמו לומר להורה של ילד בן שנתיים --
"אל תתן לג'וני לישון,
שמא לא יהיה מוכן לגן ילדים".
(צחוק)
קביעת זמני ההתחלה המאוחרים כרוכה
באתגרים לוגיסטיים רבים.
לא רק עבור התלמידים וההורים שלהם,
אלא גם בעבור הקהילות ככלל.
עדכון מסלולי האוטובוסים,
עלות ההסעות גדולה יותר,
השפעה על פעילויות ספורט,
הסדרי טפול בילדים לפני ואחרי בית הספר.
אלה הם אותם האתגרים
שאיתם מתמודד כל מחוז ומחוז,
כל פעם מחדש בכל רחבי ארה''ב,
כאשר זמני תחילת הלימודים עולים לדיון.
ואלה חששות לגיטימיים,
אבל אלה הן הבעיות
שאיתן אנו חייבים להתמודד.
אלו לא תירוצים המצדיקים
את כישלוננו לעשות את הדבר הנכון
בעבור ילדינו --
קביעת תחילת יום הלימודים של חטיבות ביינים
ותיכונים לשעה 8:30 ככל המוקדם.
במחוזות ארה''ב,
גדולים כקטנים כאחד, אשר כבר
עשו את השינוי הזה
ראו שהפחדים הללו לעתים קרובות
אינם מבוססים.
הם מתגמדים לעומת התועלת העצומה
לבריאות התלמידים,
הביצועים שלהם
והבטחון הציבורי של כולנו.
אז, מחר בבוקר,
אם נכוון את שעוננו בטעות שעה אחורה,
נתברך בשעה נוספת של שינה מתוקה
ויומנו יראה קצת ארוך יותר,
וקצת יותר מלא בתקווה.
חשבו על העוצמה האדירה של השינה.
חשבו איזו ברכה עשויה זאת להיות
בעבור ילדינו, האפשרות
להתעורר בטבעיות,
בהרמוניה עם המרקם הביולוגי שלהם.
תודה רבה
וחלומות פז.