אתם זוכרים איך זה היה בבית הספר

היה משעמם

ישבתם בכתה. שיננתם ככל יכולתכם.

וניסיתם לעבור מבחן בסוף.

אבל האם זה מספיק טוב?

בימינו בית ספר יכול להיות יותר 
מעניין ואפקטיבי

על ידי מיקוד התלמידים בעבודה משמעותית

זה ההסבר ל "למידה מבוססת פרויקטים"

רוב המבוגרים חיים בעולם של פרויקטים

בין אם זו משימה בעבודה, שיפוץ הבית, 
או תכנון חתונה

אנחנו צריכים לפתור בעיות באופן פעיל

אבל לצערנו בית הספר נראה יותר כמו זה
מאשר כמו זה.

בואו נציץ בעולמנו מבוסס הפרויקטים.

זאת היא קלייר. הוצג בפניה באחרונה אתגר.

החברה שבה היא עובדת מייצרת סבון.

המשימה שלה היתה למצוא את הדרך הידידותית
ביותר לסביבה לייצור הסבון בעתיד

הבוס שלה נתן לה תקציב ומספר דרישות

זה תלוי בה להגיע עם הפתרון.

היא ארגנה והובילה צוות

אשר חקר את האופציות ויצר חומרים
לסיכום הנושאים

הצוות של קלייר ביקש פידבק 
והציג את ממצאיו לבוס

בסיכום הפרויקט קליר הרגישה כוכבת!

היא למדה המון על מוצרים ירוקים

אם תסתכלו מקרוב ההצלחה של קליר שילבה

חשיבה ביקורתית

עבודת צוות

ותקשורת

דברים שלא מלמדים בדרך כלל בכתה הרגילה

העולם צריך עוד "קלייר" כאלה

אז איך מגיעים לזה?

התשובה היא למידה מבוססת פרויקטים
או "פי-בי-אל" (למ"פ)

על ידי מיקוד התלמידים בפרויקט המורים
מציבים אותם על מסלול

שמעמיק את הידע שלהם ובונה מיומנויות
שיזדקקו להן בעתיד

זאת הכוונה:

מר סימונס תמיד היה מורה טוב למדעים.

והסטודנטים שלו מצליחים במבחנים של יום שישי

למרבה הצער, מה שהם למדו, נשכח עד יום ראשון

זה לא היה מספיק טוב בשבילו.

הוא למד על למידה מבוססת פרויקטים והחליט
לנסות את זה.

מר סימונס קיבל את הרעיון לפרויקט הראשון, 
על מיקרואורגניזמים

כאשר כמעט מחצית מהתלמידים נעדרו מהלימודים
בגלל שפעת.

הוא שאל את התלמידים למה הם חושבים

שכל כך הרבה תלמידים חלו באותו הזמן

הדיון החי הזה הציף הרבה שאלות טובות.

ורשימה של דברים שהילדים רצו לדעת.

מר סימונס הכריז שהפרויקט שלהם יהיה לעזור

לתלמידי בית הספר היסודי להבין איך אפשר 
לא לחלות.

אחרי שחילק את הכיתה לצוותים, הוא
התניע את הפרויקט.

התלמידים היו צריכים לשאול שאלות, לחקור, 
לעבוד ביחד, לתת זה לזה פידבק,

ולמצוא את הדרכים הטובות ביותר להעביר 
את התובנות שלהם לילדים ביסודי.

צוות אחד בחר ליצור וידיאו חינוכי על הקשר
בין רחיצת ידיים והימנעות משפעת.

צוות אחר בחר ליצור פוסטר להראות 
איך וירוסים מתפשטים.

הצוותים הראו את עבודותיה הסופיות לקהל נלהב

של הורים וילדיהם בבית הספר היסודי הסמוך.

בקהל היתה גם קלייר, שראתה מעט מעצמה 
בתלמידים.

היה ברור שהפרויקט היה הצלחה בשביל 
התלמידים, הקהל וגם המורה.

התלמידים שלו התנסו בחשיבה ביקורתית, 
עבודת צוות ותקשורת.

הפרויקט לא עסק בשינון וזכירה בעל פה

אלא בלמידה לעומק על וירוסים ואיך 
למנוע התפשטות מגפות

שיעור שהם לא ישכחו.

בסוף המצגת קלייר הציגה עצמה בפני התלמידים

היא אמרה להם שהם כוכבים והעולם צריך 
עוד אנשים שחושבים כמוהם