1
00:00:00,000 --> 00:00:04,000
כמו שכריס אמר, אני חוקר את המוח האנושי -

2
00:00:04,000 --> 00:00:06,000
את הפונקציות והמבנה של המוח האנושי.

3
00:00:06,000 --> 00:00:10,000
אני רוצה שתחשבו דקה מה זה אומר.

4
00:00:10,000 --> 00:00:14,000
יש לנו איבר שהוא 1.2 קילו של ג'לי

5
00:00:14,000 --> 00:00:17,000
שאפשר להחזיק בכף היד,

6
00:00:17,000 --> 00:00:21,000
והוא יכול לתפוס את המרחב של חלל בין כוכבי.

7
00:00:21,000 --> 00:00:23,000
הוא יכול להגות בנושא האינסוף

8
00:00:23,000 --> 00:00:28,000
והוא יכול לחשוב על עצמו הוגה על האינסוף.

9
00:00:28,000 --> 00:00:33,000
הדבר הרקורסיבי הזה נקרא מודעות עצמית,

10
00:00:33,000 --> 00:00:37,000
אני חושב שזה הגביע הקדוש של כל מדעי המוח,

11
00:00:37,000 --> 00:00:39,000
ואולי יום אחד, בתקווה, נוכל להבין איך זה קורה.

12
00:00:40,000 --> 00:00:43,000
אז איך חוקרים את האיבר המסתורי הזה?

13
00:00:43,000 --> 00:00:47,000
יש לנו בערך 100 מיליארד תאי עצב,

14
00:00:47,000 --> 00:00:50,000
זרועות קטנות של פרוטופלסמה, מתקשרות אחת עם השנייה,

15
00:00:50,000 --> 00:00:54,000
ומהפעילות הזאת נוצר טווח עצום של יכולות

16
00:00:54,000 --> 00:00:57,000
שאנו קוראים להן מודעות אנושית.

17
00:00:57,000 --> 00:00:58,000
איך זה קורה?

18
00:00:58,000 --> 00:01:01,000
ובכן, יש הרבה דרכים לחקור את הפונקציות של המוח האנושי.

19
00:01:01,000 --> 00:01:04,000
גישה אחת, שנמצאת בשימוש רב,

20
00:01:04,000 --> 00:01:09,000
היא להתבונן באנשים שנפגעו באזורים קטנים במוח,

21
00:01:09,000 --> 00:01:11,000
ונוצרו שינויים גנטיים באזורים קטנים מאוד במוח.

22
00:01:11,000 --> 00:01:15,000
מה שקורה אז זה לא מחיקה מוחלטת

23
00:01:15,000 --> 00:01:17,000
של כל היכולות המוחיות שלכם,

24
00:01:17,000 --> 00:01:20,000
ביטול של יכולתכם השכלית.

25
00:01:20,000 --> 00:01:23,000
מה שקורה הוא איבוד ממוקד של פונקציה אחת

26
00:01:23,000 --> 00:01:25,000
כשכל הפונקציות האחרות נשארות תקינות.

27
00:01:25,000 --> 00:01:27,000
וזה נותן לנו ביטחון מסוים להניח

28
00:01:27,000 --> 00:01:31,000
שהאזור הזה של המוח אחראי איכשהו על הפונקציה הזאת.

29
00:01:31,000 --> 00:01:33,000
ואז אפשר להתאים פונקציה למבנה,

30
00:01:33,000 --> 00:01:36,000
ולמצוא מה עושים הקישורים המוחיים

31
00:01:36,000 --> 00:01:38,000
כדי לייצר את הפונקציה הזאת.

32
00:01:38,000 --> 00:01:40,000
זה מה שאנחנו מנסים לעשות.

33
00:01:40,000 --> 00:01:43,000
הרשו לי לתת לכם כמה דוגמאות מדהימות לכך.

34
00:01:43,000 --> 00:01:47,000
למעשה, אני אתן לכם שלוש דוגמאות, כל אחת של שש דקות, במהלך השיחה הזאת.

35
00:01:47,000 --> 00:01:51,000
הדוגמה הראשונה היא תסמונת יוצאת דופן הנקראת תסמונת קפגראס.

36
00:01:51,000 --> 00:01:53,000
אם תסתכלו בתמונה כאן,

37
00:01:53,000 --> 00:01:58,000
הנה האונות הטמפורליות, האונות הפרונטליות, האונות הפריאטליות,

38
00:01:58,000 --> 00:02:00,000
האונות שמרכיבות את המוח.

39
00:02:00,000 --> 00:02:04,000
וכאן נמצא, חבוי בתוך האונות הטמפורליות

40
00:02:04,000 --> 00:02:06,000
כפי שאפשר לראות כאן,

41
00:02:06,000 --> 00:02:08,000
מבנה שנקרא פיתול דמוי-כישור (fusiform gyrus)

42
00:02:08,000 --> 00:02:11,000
ולזה מדענים קוראים אזור הפנים של המוח

43
00:02:11,000 --> 00:02:14,000
כיוון שכאשר הוא פגוע, לא ניתן לזהות פרצופים של אנשים.

44
00:02:14,000 --> 00:02:16,000
עדיין אפשר לזהות אותם לפי הקול שלהם

45
00:02:16,000 --> 00:02:18,000
ולהגיד, אה כן, זה ג'ו,

46
00:02:18,000 --> 00:02:21,000
אבל אי אפשר להסתכל על הפרצוף ולזהות מי זה.

47
00:02:21,000 --> 00:02:23,000
אי אפשר אפילו לזהות את עצמך במראה.

48
00:02:23,000 --> 00:02:26,000
אתה יודע שזה אתה, כי הוא קורץ כשאתה קורץ,

49
00:02:26,000 --> 00:02:28,000
ואתה יודע מה זאת מראה,

50
00:02:28,000 --> 00:02:31,000
אבל אתה לא באמת מסוגל לזהות את עצמך.

51
00:02:31,000 --> 00:02:35,000
בסדר. התסמונת הזאת ידועה כתוצאה של נזק מוחי לפיתול הדמוי כישור.

52
00:02:35,000 --> 00:02:38,000
אבל יש תסמונת יותר נדירה, כל כך נדירה

53
00:02:38,000 --> 00:02:42,000
שמעט רופאים מכירים אותה, אפילו נוירולוגים

54
00:02:42,000 --> 00:02:44,000
והיא נקראת אשליית הקפגראס.

55
00:02:44,000 --> 00:02:47,000
והיא מתבטאת אצל פציינטים נורמלים בכל דרך אחרת

56
00:02:47,000 --> 00:02:50,000
שחוו נזק מוחי, יוצאים מתרדמת,

57
00:02:50,000 --> 00:02:53,000
נורמלים מכל בחינה, אבל מסתכלים באמא שלהם

58
00:02:53,000 --> 00:02:56,000
ואומרים "האישה הזאת נראית כמו אמא שלי,

59
00:02:56,000 --> 00:02:58,000
אבל לא, היא מתחזה,

60
00:02:58,000 --> 00:03:00,000
היא אישה אחרת שמעמידה פנים שהיא אמא שלי."

61
00:03:00,000 --> 00:03:02,000
למה זה קורה?

62
00:03:02,000 --> 00:03:05,000
שימו לב, האדם הזה צלול ואינטיליגנטי מכל בחינה

63
00:03:05,000 --> 00:03:07,000
אבל כשהוא רואה את אמא שלו

64
00:03:07,000 --> 00:03:10,000
האשלייה מופיעה וטוענת שזאת לא אמא שלו.

65
00:03:10,000 --> 00:03:12,000
הפרשנות הנפוצה ביותר לעניין הזה,

66
00:03:12,000 --> 00:03:14,000
אותה תמצאו בכל ספרי הפסיכיאטריה,

67
00:03:14,000 --> 00:03:18,000
היא הפרשנות הפרוידיאנית, שהיא שהבחור הזה,

68
00:03:18,000 --> 00:03:20,000
ואפשר לפרש אותו הדבר גם כלפי נשים, אגב,

69
00:03:20,000 --> 00:03:22,000
אבל נדבר כרגע על גברים -

70
00:03:22,000 --> 00:03:25,000
כשהיה תינוק, תינוק קטן מאוד,

71
00:03:25,000 --> 00:03:27,000
הייתה שלו משיכה מינית חזקה לאמא שלו.

72
00:03:27,000 --> 00:03:29,000
זה מה שנקרא תסביך אדיפוס של פרויד.

73
00:03:29,000 --> 00:03:31,000
אני לא אומר שאני מאמין בזה,

74
00:03:31,000 --> 00:03:33,000
אבל זה מה שפרויד אמר.

75
00:03:33,000 --> 00:03:36,000
וכשאתה גדל, קליפת המוח מתפתחת,

76
00:03:36,000 --> 00:03:40,000
ולומדת להכיל את הדחפים המיניים כלפי אמא שלך.

77
00:03:40,000 --> 00:03:44,000
למרבה המזל, אתה לא מגורה מינית כל פעם שאתה רואה את אמא שלך.

78
00:03:44,000 --> 00:03:46,000
ומה שקורה הוא,

79
00:03:46,000 --> 00:03:48,000
שאחרי נזק מוחי שפוגם בקליפה,

80
00:03:48,000 --> 00:03:52,000
הדחפים המיניים החבויים הללו יוצאים החוצה,

81
00:03:52,000 --> 00:03:55,000
עולים לפני השטח, ולפתע, באופן בלתי מוסבר

82
00:03:55,000 --> 00:03:58,000
אתה מתחיל להיות מגורה מינית על ידי אמא שלך.

83
00:03:58,000 --> 00:04:00,000
ואתה אומר "אם זאת אמא שלי,

84
00:04:00,000 --> 00:04:02,000
איך אני מגורה מינית?

85
00:04:02,000 --> 00:04:04,000
היא בטח לא אמא שלי, היא מתחזה."

86
00:04:04,000 --> 00:04:08,000
זאת הפרשנות היחידה ההגיונית למוח הפגוע.

87
00:04:08,000 --> 00:04:11,000
הפרשנות הפרוידיאנית אף פעם לא נראתה לי הגיונית.

88
00:04:11,000 --> 00:04:14,000
היא די גאונית, כמו רוב הפרשנויות הפרוידיאניות...

89
00:04:14,000 --> 00:04:16,000
(צחוק מהקהל)

90
00:04:16,000 --> 00:04:21,000
אבל היא לא הייתה הגיונית כי ראיתי את אותה אשלייה,

91
00:04:21,000 --> 00:04:23,000
שהייתה לפציינט ביחס לפודל שלו.

92
00:04:23,000 --> 00:04:24,000
(צחוק מהקהל)

93
00:04:24,000 --> 00:04:29,000
הוא אמר, "דוקטור, היא נראית כמו פיפי, אבל היא לא,

94
00:04:29,000 --> 00:04:31,000
זה סתם כלב אחר."

95
00:04:31,000 --> 00:04:33,000
נראה אתכם משתמשים בפרשנות הפרוידיאנית עכשיו.

96
00:04:33,000 --> 00:04:34,000
(צחוק מהקהל)

97
00:04:34,000 --> 00:04:38,000
תתחילו לדבר על החיתיות החבויה בכל בני האדם,

98
00:04:38,000 --> 00:04:41,000
או משהו אבסורדי אחר.

99
00:04:41,000 --> 00:04:43,000
אז מה באמת קורה כאן?

100
00:04:43,000 --> 00:04:45,000
אז כדי להסביר את התסמונת המוזרה הזאת,

101
00:04:45,000 --> 00:04:49,000
נתבונן במבנה ותפקוד המערכת הויזואלית במוח.

102
00:04:49,000 --> 00:04:52,000
באופן נורמלי, תמונות מגיעות דרך העיניים,

103
00:04:52,000 --> 00:04:54,000
ועוברות לאזורים הויזואליים במוח.

104
00:04:54,000 --> 00:04:57,000
יש למעשה 30 אזורים באחורי המוח שמיועדים אך ורק לראייה,

105
00:04:57,000 --> 00:05:00,000
ואחרי כל העיבוד, המידע מגיע למבנה קטן,

106
00:05:00,000 --> 00:05:05,000
ה-fusiform gyrus, שתופס פרצופים.

107
00:05:05,000 --> 00:05:07,000
יש שם נוירונים שרגישים פרצופים.

108
00:05:07,000 --> 00:05:10,000
אפשר לקרוא לזה אזור הפנים של המוח, כן?

109
00:05:10,000 --> 00:05:12,000
דיברתי על זה קודם.

110
00:05:12,000 --> 00:05:16,000
כשהאזור פגום אי אפשר לראות פרצופים, כן?

111
00:05:16,000 --> 00:05:19,000
אבל מהאזור הזה המידע עובר

112
00:05:19,000 --> 00:05:22,000
למבנה שנקרא אמיגדלה, בתוך המערכת הלימבית,

113
00:05:22,000 --> 00:05:24,000
המרכז הריגשי של המוח,

114
00:05:24,000 --> 00:05:26,000
והמבנה הזה, שנקרא אמיגדלה,

115
00:05:26,000 --> 00:05:28,000
מחליט על החשיבות הריגשית של מה שמתבוננים בו.

116
00:05:28,000 --> 00:05:32,000
האם זה טרף? האם זה טורף? האם זה בן זוג?

117
00:05:32,000 --> 00:05:34,000
או האם זה משהו טריוויאלי, כמו חתיכת מוך,

118
00:05:34,000 --> 00:05:38,000
או חתיכת גיר, או - אני לא רוצה להצביע על זה -

119
00:05:38,000 --> 00:05:40,000
או נעל, או משהו כזה, כן?

120
00:05:40,000 --> 00:05:42,000
משהו שאפשר לחלוטין להתעלם ממנו.

121
00:05:42,000 --> 00:05:45,000
ואם האמיגדלה מגורה, סימן שזה משהו חשוב,

122
00:05:45,000 --> 00:05:48,000
ואז ההודעה עוברת למערכת העצבים האוטונומית.

123
00:05:48,000 --> 00:05:50,000
הלב מתחיל לפעום יותר מהר,

124
00:05:50,000 --> 00:05:53,000
אתם מתחילים להזיע כדי לפזר את החום שהגוף עומד להוציא

125
00:05:53,000 --> 00:05:55,000
כתוצאה מפעולות השרירים.

126
00:05:55,000 --> 00:05:59,000
וזה טוב, כי אנחנו יכולים לשים שתי אלקטרודות על כף היד

127
00:05:59,000 --> 00:06:03,000
ולמדוד את השינויים בהולכה החשמלית של העור, כתוצאה מהזעה.

128
00:06:03,000 --> 00:06:05,000
אז אני יכול לבדוק, כשאתם מסתכלים על משהו,

129
00:06:05,000 --> 00:06:09,000
האם אתם נרגשים או מגורים או לא, אוקיי?

130
00:06:09,000 --> 00:06:11,000
אני אחזור לזה עוד דקה.

131
00:06:11,000 --> 00:06:15,000
אז לפי התיאוריה שלי, כשהבחור הזה מסתכל על חפץ,

132
00:06:15,000 --> 00:06:19,000
כל חפץ, והתמונה עוברת לאיזורים הויזואליים

133
00:06:19,000 --> 00:06:22,000
ומעובדת ב-fusiform gyrus,

134
00:06:22,000 --> 00:06:25,000
והוא רואה שזה צמח אפונה, או שולחן,

135
00:06:25,000 --> 00:06:27,000
או אמא שלו, נגיד, בסדר?

136
00:06:27,000 --> 00:06:30,000
ואז המידע עובר לאמיגדלה,

137
00:06:30,000 --> 00:06:32,000
ואז למערכת העצבים האוטונומית.

138
00:06:32,000 --> 00:06:37,000
אבל אצל הבחור הזה, הקישור בין מערכת העצבים לאמיגדלה,

139
00:06:37,000 --> 00:06:40,000
המרכז הריגשי של המוח, ניתק בתאונה.

140
00:06:40,000 --> 00:06:42,000
ובגלל שה-fusiform gyrus תקין,

141
00:06:42,000 --> 00:06:45,000
הבחור עדיין יזהה את אמא שלו,

142
00:06:45,000 --> 00:06:47,000
ויגיד "אוקיי, זה נראה כמו אמא שלי."

143
00:06:47,000 --> 00:06:50,000
אבל בגלל שהקישור למרכז הריגשי לא קיים,

144
00:06:50,000 --> 00:06:54,000
הוא אומר "אם זאת אמא שלי, איך אני לא מרגיש חם בלב?"

145
00:06:54,000 --> 00:06:56,000
או אימה, כן? תלוי באיזו אמא.

146
00:06:56,000 --> 00:06:57,000
(צחוק מהקהל)

147
00:06:57,000 --> 00:07:03,000
ואז הוא אומר "איך אני מסביר את ההיעדר המוחלט של רגשות?

148
00:07:03,000 --> 00:07:05,000
זאת לא יכולה להיות אמא שלי.

149
00:07:05,000 --> 00:07:07,000
זאת מישהי אחרת שמעמידה פנים."

150
00:07:07,000 --> 00:07:09,000
איך אפשר לבדוק את זה?

151
00:07:09,000 --> 00:07:11,000
אני יכול לקחת כל אחד מכם ולהושיב אתכם מול מסך,

152
00:07:11,000 --> 00:07:14,000
ולבדוק את ההולכה החשמלית של העור שלכם,

153
00:07:14,000 --> 00:07:16,000
כשאתם רואים תמונות על המסך,

154
00:07:16,000 --> 00:07:19,000
כלומר לבדוק כמה אתם מזיעים כשאתם רואים משהו.

155
00:07:19,000 --> 00:07:22,000
אם זה שולחן או מטריה, אתם כמובן לא מזיעים.

156
00:07:22,000 --> 00:07:27,000
אם זה תמונה של אריה, או נמר, או בחורה, אתם מזיעים, כן?

157
00:07:27,000 --> 00:07:30,000
ותאמינו או לא, אם אני אראה לכם תמונה של אמא שלכם

158
00:07:30,000 --> 00:07:32,000
אם אתם אנשים נורמליים, אתם תתחילו להזיע.

159
00:07:32,000 --> 00:07:34,000
אתם אפילו לא חייבים להיות יהודים.

160
00:07:34,000 --> 00:07:36,000
(צחוק מהקהל)

161
00:07:36,000 --> 00:07:40,000
עכשיו, מה קורה עם הבחור הזה?

162
00:07:40,000 --> 00:07:44,000
מראים לו תמונות על מסך

163
00:07:44,000 --> 00:07:46,000
ובודקים את ההזעה שלו.

164
00:07:46,000 --> 00:07:51,000
כסאות ושולחנות וכולי, שום דבר, כרגיל,

165
00:07:51,000 --> 00:07:53,000
אבל גם כשמראים לו תמונה של אמא שלו

166
00:07:53,000 --> 00:07:55,000
הוא לא מזיע בכלל.

167
00:07:55,000 --> 00:07:57,000
אין שום תגובה רגשית לאמא שלו.

168
00:07:57,000 --> 00:08:02,000
כי הקישור בין אזורי הראיה לאזורי הרגש במוח נקטע.

169
00:08:02,000 --> 00:08:05,000
הראיה שלו נורמלית, כי מרכז הראיה שלו תקין

170
00:08:05,000 --> 00:08:08,000
הרגשות שלו נורמליים, הוא צוחק, הוא בוכה,

171
00:08:08,000 --> 00:08:11,000
אבל הקישור בין הראיה לרגשות נחתך

172
00:08:11,000 --> 00:08:14,000
ולכן הוא מאמין שאמא שלו היא מתחזה.

173
00:08:14,000 --> 00:08:17,000
זאת דוגמה נהדרת של מה שאנחנו עושים,

174
00:08:17,000 --> 00:08:21,000
לוקחים תסמונת פסיכיאטרית נוירולוגית ביזארית ובלתי ניתנת להבנה

175
00:08:21,000 --> 00:08:23,000
ומניחים שהגישה הפרוידיאנית שגויה,

176
00:08:23,000 --> 00:08:27,000
ואפשר להגיע להסבר יותר מדויק

177
00:08:27,000 --> 00:08:29,000
בעזרת האנטומיה של המוח.

178
00:08:29,000 --> 00:08:31,000
דרך אגב, אם הבחור ההוא הולך לחדר אחר,

179
00:08:31,000 --> 00:08:36,000
ואמא שלו מטלפנת אליו מהחדר הסמוך,

180
00:08:36,000 --> 00:08:40,000
הוא מרים את השפופרת ואומר "היי, אמא, איפה את?"

181
00:08:40,000 --> 00:08:42,000
אין אשליה דרך הטלפון.

182
00:08:42,000 --> 00:08:44,000
אחר כך היא באה אליו, והוא אומר "מי את?

183
00:08:44,000 --> 00:08:46,000
את נראית כמו אמא שלי." בסדר?

184
00:08:46,000 --> 00:08:48,000
הסיבה היא שיש מסלול נפרד המקשר

185
00:08:48,000 --> 00:08:52,000
בין אזורי השמיעה במוח לאזורי הרגשות

186
00:08:52,000 --> 00:08:54,000
והוא לא נפגע בתאונה.

187
00:08:54,000 --> 00:08:59,000
אז בטלפון הוא מזהה את אמא שלו בלי בעיה.

188
00:08:59,000 --> 00:09:02,000
ואז פנים מול פנים הוא טוען שהיא מתחזה.

189
00:09:02,000 --> 00:09:06,000
בסדר, אז איך כל המערכת המורכבת הזאת נבנית במוח?

190
00:09:06,000 --> 00:09:09,000
האם זה הטבע? הגנים? הסביבה?

191
00:09:09,000 --> 00:09:11,000
אנחנו בוחנים את השאלה הזאת

192
00:09:11,000 --> 00:09:15,000
בעזרת תסמונת נוספת שנקראת איבר הפנטום.

193
00:09:15,000 --> 00:09:17,000
בטח שמעתם על תופעת איבר הפנטום.

194
00:09:17,000 --> 00:09:20,000
כשקוטעים למישהו יד או רגל, בגלל זיהום,

195
00:09:20,000 --> 00:09:22,000
או שמישהו מאבד יד או רגל במלחמה, מלחמת עיראק לדוגמה,

196
00:09:22,000 --> 00:09:24,000
שהפכה מאוד בעייתית לאחרונה,

197
00:09:24,000 --> 00:09:28,000
הוא עדיין ממשיך להרגיש בקיומה של היד החסרה,

198
00:09:28,000 --> 00:09:31,000
וזה מה שנקרא יד פנטום או רגל פנטום.

199
00:09:31,000 --> 00:09:33,000
למעשה, אפשר לקבל פנטום בכל איבר בגוף.

200
00:09:33,000 --> 00:09:36,000
תאמינו או לא, אפילו איברים פנימיים.

201
00:09:36,000 --> 00:09:40,000
הייתה לי חולה שעברה ניתוח כריתת רחם,

202
00:09:40,000 --> 00:09:45,000
והיה לה פנטום רחם, כולל כאבי מחזור פנטומיים

203
00:09:45,000 --> 00:09:47,000
בזמנים הנכונים במחזור החודשי.

204
00:09:47,000 --> 00:09:49,000
ולמעשה, סטודנט אחד שאל אותי

205
00:09:49,000 --> 00:09:51,000
אם היא גם מקבלת תסמונת קדם-וסתית פנטום?

206
00:09:51,000 --> 00:09:52,000
(צחוק מהקהל)

207
00:09:52,000 --> 00:09:56,000
נושא חשוב מאוד למדע, שטרם הספקנו לחקור.

208
00:09:56,000 --> 00:09:59,000
בכל מקרה, השאלה הבאה היא

209
00:09:59,000 --> 00:10:02,000
מה אפשר ללמוד על איברי פנטום מניסויים?

210
00:10:02,000 --> 00:10:04,000
אחד הדברים שגילינו הוא

211
00:10:04,000 --> 00:10:06,000
שבערך חצי מהפציינטים עם איברי פנטום

212
00:10:06,000 --> 00:10:08,000
טוענים שהם יכולים להזיז את הפנטום.

213
00:10:08,000 --> 00:10:10,000
לטפוח לאח על כתפו,

214
00:10:10,000 --> 00:10:12,000
להרים את הטלפון, לנופף לשלום.

215
00:10:12,000 --> 00:10:15,000
כל אלה תחושות מאוד חזקות.

216
00:10:15,000 --> 00:10:17,000
החולה לא הוזה.

217
00:10:17,000 --> 00:10:19,000
הוא יודע שהיד שלו לא שם

218
00:10:19,000 --> 00:10:22,000
אך למרות זאת, התחושה מאוד חזקה עבור החולה.

219
00:10:22,000 --> 00:10:25,000
אבל אצל החצי השני של הפציינטים, זה לא קורה.

220
00:10:25,000 --> 00:10:29,000
איבר הפנטום, הם אומרים "אבל דוקטור, איבר הפנטום משותק.

221
00:10:29,000 --> 00:10:32,000
הוא מכווץ וספאסטי וזה כואב נורא.

222
00:10:32,000 --> 00:10:35,000
אילו רק יכולתי להזיז אותו, אולי הכאב היה משתחרר."

223
00:10:35,000 --> 00:10:38,000
למה שאיבר הפנטום יהיה משותק?

224
00:10:38,000 --> 00:10:40,000
זה נשמע כמו אוקסימורון.

225
00:10:40,000 --> 00:10:43,000
אבל מהסתכלות על המסמכים שלהם מצאנו

226
00:10:43,000 --> 00:10:45,000
שאצל כל אלה עם איברי פנטום משותקים,

227
00:10:45,000 --> 00:10:49,000
האיבר המקורי גם הוא היה משותק בגלל פגיעה בעצבים,

228
00:10:49,000 --> 00:10:52,000
העצבים שמניעים את היד נפגעו

229
00:10:52,000 --> 00:10:54,000
נחתכו בגלל תאונת אופנוע, או משהו כזה.

230
00:10:54,000 --> 00:10:57,000
אז לפציינט היתה באמת יד משותקת כואבת

231
00:10:57,000 --> 00:11:01,000
שהייתה במתלה במשך כמה חודשים או שנה,

232
00:11:01,000 --> 00:11:04,000
ואז בניסיון שגוי להפסיק את הכאב,

233
00:11:04,000 --> 00:11:06,000
המנתח קטע לו את היד,

234
00:11:06,000 --> 00:11:10,000
ואז הוא קיבל יד פנטום עם אותם כאבים בדיוק, כן?

235
00:11:10,000 --> 00:11:12,000
וזאת בעיה קלינית חמורה מאוד.

236
00:11:12,000 --> 00:11:14,000
אנשים נכנסים לדיכאון.

237
00:11:14,000 --> 00:11:16,000
חלקם מתאבדים בסופו של דבר.

238
00:11:16,000 --> 00:11:18,000
אז איך מטפלים בתסמונת הזאת?

239
00:11:18,000 --> 00:11:20,000
למה הם מקבלים איבר פנטום משותק?

240
00:11:20,000 --> 00:11:24,000
אז מסתבר שהייתה להם יד אמיתית לפני הפנטום,

241
00:11:24,000 --> 00:11:27,000
והמערכת העצבית שלהם נקטעה,

242
00:11:27,000 --> 00:11:30,000
והיד האמיתית הפכה משותקת,

243
00:11:30,000 --> 00:11:34,000
והייתה במתלה כמה חודשים לפני הקטיעה,

244
00:11:34,000 --> 00:11:40,000
ואז הכאב ממשיך אחרי הקטיעה אל הפנטום.

245
00:11:40,000 --> 00:11:42,000
למה זה קורה?

246
00:11:42,000 --> 00:11:44,000
כשהיד עדיין הייתה קיימת, אבל משותקת,

247
00:11:44,000 --> 00:11:47,000
המוח שולח פקודות ליד מקדמת המוח ואומר "זוזי!"

248
00:11:47,000 --> 00:11:49,000
אבל העיניים שלו רואות שהיא לא זזה.

249
00:11:49,000 --> 00:11:53,000
זוזי! לא זזה. זוזי! לא זזה. זוזי! לא זזה.

250
00:11:53,000 --> 00:11:56,000
והמוח לומד את זה ומקבע את זה,

251
00:11:56,000 --> 00:11:59,000
וזה נקרא שיתוק נלמד, אוקיי?

252
00:11:59,000 --> 00:12:03,000
המוח לומד, בעזרת הקשר האסוציאטיבי של הב,

253
00:12:03,000 --> 00:12:06,000
שכשהוא שולח פקודה להזיז את היד

254
00:12:06,000 --> 00:12:08,000
הוא מקבל הרגשה של יד משותקת,

255
00:12:08,000 --> 00:12:10,000
ואז, כשהיד נקטעת,

256
00:12:10,000 --> 00:12:14,000
השיתוק הנלמד הזה מועבר לדימוי הגוף

257
00:12:14,000 --> 00:12:17,000
ומועבר ליד הפנטום. אוקיי?

258
00:12:17,000 --> 00:12:19,000
אז איך עוזרים לפציינטים כאלו?

259
00:12:19,000 --> 00:12:21,000
איך גורמים למוח לשכוח את השיתוק הנלמד

260
00:12:21,000 --> 00:12:25,000
כך שהוא יפסיק לחוש את הכאב הבלתי נסבל המכווץ

261
00:12:25,000 --> 00:12:27,000
של יד הפנטום?

262
00:12:27,000 --> 00:12:32,000
אז אמרנו, מה אם נשלח את הפקודה לפנטום,

263
00:12:32,000 --> 00:12:36,000
ונעביר לו משוב ויזואלי כאילו היד כן זזה?

264
00:12:36,000 --> 00:12:39,000
אולי זה ישחרר את כאב הפנטום, את ההתכווצות.

265
00:12:39,000 --> 00:12:41,000
איך עושים את זה? טוב, עם מציאות מדומה.

266
00:12:41,000 --> 00:12:43,000
אבל זה עולה מיליונים.

267
00:12:43,000 --> 00:12:46,000
אז מצאתי פיתרון שעולה שלושה דולר,

268
00:12:46,000 --> 00:12:48,000
אבל אל תספרו למממנים שלי.

269
00:12:48,000 --> 00:12:49,000
(צחוק)

270
00:12:49,000 --> 00:12:53,000
מה שעושים הוא ליצור קופסת מראה.

271
00:12:53,000 --> 00:12:55,000
קרטון ובאמצעו מראה,

272
00:12:55,000 --> 00:12:59,000
ואתה שם את הפנטום... דרק המטופל הראשון הגיע.

273
00:12:59,000 --> 00:13:02,000
ידו נקטעה לפני 10 שנים.

274
00:13:02,000 --> 00:13:05,000
היתה לו קריעה של העצב הברכיאלי

275
00:13:05,000 --> 00:13:09,000
היד היתה משותקת ולאחר שנה נקטעה.

276
00:13:09,000 --> 00:13:11,000
היתה לו יד פנטום עם כאב חמור והוא לא יכול היה להניעה.

277
00:13:11,000 --> 00:13:13,000
יד פנטום משותקת.

278
00:13:13,000 --> 00:13:17,000
הוא הגיע ונתתי לו קופסא ובתוכה מראה,

279
00:13:17,000 --> 00:13:20,000
כאמור "קופסת מראה".

280
00:13:20,000 --> 00:13:23,000
והוא שם את יד הפנטום השמאלית המאוגרפת

281
00:13:23,000 --> 00:13:25,000
בצידה השמאלי של המראה,

282
00:13:25,000 --> 00:13:27,000
ואת ידו הימנית הבריאה בצידה הימני,

283
00:13:27,000 --> 00:13:31,000
באותה תנוחה עוויתית,

284
00:13:31,000 --> 00:13:34,000
והסתכל במראה, ומה הוא חווה?

285
00:13:34,000 --> 00:13:37,000
הוא התבונן ביד הפנטום קמה לתחיה,

286
00:13:37,000 --> 00:13:41,000
כי הוא מתבונן על הבבואה של היד הבריאה במראה,

287
00:13:41,000 --> 00:13:43,000
וכאילו שיד הפנטום קמה לתחיה.

288
00:13:43,000 --> 00:13:46,000
"עכשיו", ביקשתי, "הזז את האצבעות

289
00:13:46,000 --> 00:13:50,000
האצבעות האמיתיות, תוך כדי צפיה במראה".

290
00:13:50,000 --> 00:13:54,000
הוא כמובן יקבל את החוויה הויזואלית שהפנטום זז.

291
00:13:54,000 --> 00:13:56,000
זה ברור. אך הדבר המדהים הוא

292
00:13:56,000 --> 00:13:59,000
שהפציינט צעק בהתלהבות: "אלוהים, הפנטום שלי זז! "

293
00:13:59,000 --> 00:14:01,000
והכאב שכח.

294
00:14:01,000 --> 00:14:04,000
זכרו, הפציינט הראשון שלי-

295
00:14:04,000 --> 00:14:05,000
(מחיאות כפיים)

296
00:14:05,000 --> 00:14:09,000
תודה.

297
00:14:09,000 --> 00:14:12,000
הפציינט הראשון שלי הגיע והסתכל במראה,

298
00:14:12,000 --> 00:14:15,000
וביקשתי, "התבונן על הבבואה של הפנטום שלך".

299
00:14:15,000 --> 00:14:17,000
הוא התחיל לגחך ואמר "אני רואה את הפנטום שלי".

300
00:14:17,000 --> 00:14:19,000
אבל הוא לא טיפש. הוא יודע שזה לא אמיתי

301
00:14:19,000 --> 00:14:21,000
אלא רק בבואת מראה,

302
00:14:21,000 --> 00:14:23,000
אך עדין זו חוויה חושית משכנעת.

303
00:14:23,000 --> 00:14:26,000
"עכשיו" אמרתי, "הזז את היד הבריאה ואת הפנטום".

304
00:14:26,000 --> 00:14:28,000
"אתה יודע שאיני יכול להניע את הפנטום, זה כואב".

305
00:14:28,000 --> 00:14:30,000
אמרתי, "הזז את היד הבריאה."

306
00:14:30,000 --> 00:14:32,000
והוא מיד אמר "אני לא מאמין! הפנטום שלי נע!"

307
00:14:32,000 --> 00:14:35,000
"והכאב הוקל".

308
00:14:35,000 --> 00:14:36,000
ואז ביקשתי, "עצום עיניים."

309
00:14:36,000 --> 00:14:38,000
הוא עצם את עיניו.

310
00:14:38,000 --> 00:14:39,000
"הזז את היד הבריאה."

311
00:14:39,000 --> 00:14:40,000
"כלום- היד שוב קפוצה."

312
00:14:40,000 --> 00:14:42,000
" אוקיי, פתח את העיניים."

313
00:14:42,000 --> 00:14:43,000
"הו אלוהים, זה שוב זז!"

314
00:14:43,000 --> 00:14:45,000
הוא היה מאושר כמו ילד בחנות ממתקים.

315
00:14:45,000 --> 00:14:50,000
אז אמרתי, אוקיי, זה מוכיח את התיאוריה שלי על "השיתוק הנלמד"

316
00:14:50,000 --> 00:14:52,000
ועל התפקיד המכריע של הראיה בו,

317
00:14:52,000 --> 00:14:54,000
אך לא אקבל פרס נובל

318
00:14:54,000 --> 00:14:56,000
על שהצלחתי לגרום למישהו להניע איבר פנטום

319
00:14:56,000 --> 00:14:57,000
(צחוק)

320
00:14:57,000 --> 00:14:58,000
(מחיאות כפיים)

321
00:14:58,000 --> 00:15:01,000
אם חושבים על זה, זה כשרון חסר תועלת לחלוטין.

322
00:15:01,000 --> 00:15:02,000
(צחוק)

323
00:15:02,000 --> 00:15:06,000
אבל אז חשבתי שיתכן ולסוגים אחרים של שיתוק

324
00:15:06,000 --> 00:15:11,000
כמו שבץ או דיסטוניה מקומית-

325
00:15:11,000 --> 00:15:13,000
יכול להיות מרכיב נלמד

326
00:15:13,000 --> 00:15:16,000
שניתן להתגבר עליו ע"י שימוש במתקן פשוט כמו ראי.

327
00:15:16,000 --> 00:15:18,000
אז אמרתי לדרק-

328
00:15:18,000 --> 00:15:21,000
הרי הוא לא יכול להסתובב עם ראי כל הזמן כדי להקל על הכאבים-

329
00:15:21,000 --> 00:15:25,000
אמרתי לו "קח את המראה הביתה ותתאמן כמה שבועות.

330
00:15:25,000 --> 00:15:27,000
אולי לאחר האימון

331
00:15:27,000 --> 00:15:29,000
תוכל להניח למראה, לבטל את השיתוק הנלמד

332
00:15:29,000 --> 00:15:31,000
ולהתחיל להניע את היד המשותקת,

333
00:15:31,000 --> 00:15:33,000
וכך להקל על הכאבים."

334
00:15:33,000 --> 00:15:35,000
הוא הסכים ולקח את המראה לביתו.

335
00:15:35,000 --> 00:15:37,000
אחרי הכל זה רק שני דולר.

336
00:15:37,000 --> 00:15:40,000
לאחר שבועיים הוא מטלפן אלי,

337
00:15:40,000 --> 00:15:42,000
ואומר "דוקטור אתה לא תאמין!"

338
00:15:42,000 --> 00:15:43,000
"מה?" אמרתי.

339
00:15:43,000 --> 00:15:45,000
"זה נעלם!"

340
00:15:45,000 --> 00:15:46,000
"מה נעלם?" שאלתי.

341
00:15:46,000 --> 00:15:48,000
חשבתי שאולי קופסת המראה נעלמה.

342
00:15:48,000 --> 00:15:49,000
(צחוק)

343
00:15:49,000 --> 00:15:52,000
"הפנטום שהיה לי בעשר שנים האחרונות,

344
00:15:52,000 --> 00:15:54,000
פשוט נעלם."

345
00:15:54,000 --> 00:15:56,000
התחלתי לחשוש, אמרתי לעצמי, אלוהים,

346
00:15:56,000 --> 00:15:58,000
הרי שיניתי את דימוי הגוף של הבחור,

347
00:15:58,000 --> 00:16:01,000
מה עם האתיקה המחקרית על ניסויים בבני אדם וכל זה?

348
00:16:01,000 --> 00:16:03,000
אז אמרתי, "דרק, זה מפריע לך?"

349
00:16:03,000 --> 00:16:06,000
"מה פתאום, בשלושת הימים האחרונים לא היתה לי יד פנטום

350
00:16:06,000 --> 00:16:09,000
ולכן לא היו לי כאבים במרפק, ביד הקפוצה,

351
00:16:09,000 --> 00:16:12,000
ובזרוע. כל הכאבים נעלמו.

352
00:16:12,000 --> 00:16:16,000
הבעיה היא שעדיין יש לי אצבעות פנטום שיוצאות מהכתף,

353
00:16:16,000 --> 00:16:18,000
והקופסא לא מגיעה לשם."

354
00:16:18,000 --> 00:16:19,000
(צחוק)

355
00:16:19,000 --> 00:16:22,000
"אתה יכול לשנות אותה ולשים לי אותה על המצח

356
00:16:22,000 --> 00:16:25,000
כדי שאוכל להיפטר מאצבעות הפנטום?"

357
00:16:25,000 --> 00:16:27,000
הוא חשב שאני איזה מין קוסם.

358
00:16:27,000 --> 00:16:28,000
עכשיו, למה זה קרה?

359
00:16:28,000 --> 00:16:31,000
המח חווה קונפליקט חושי משמעותי.

360
00:16:31,000 --> 00:16:34,000
מצד אחד הוא מקבל מידע ויזואלי שהפנטום חזר.

361
00:16:34,000 --> 00:16:36,000
מצד שני אין תגובה תואמת

362
00:16:36,000 --> 00:16:40,000
מהשרירים האומרת שאין יד, נכון?

363
00:16:40,000 --> 00:16:42,000
ובנוסף יש פקודות מוטוריות שאומרות שיש יד,

364
00:16:42,000 --> 00:16:45,000
ובגלל הקונפליקט הזה, המח אומר - לעזאזל

365
00:16:45,000 --> 00:16:48,000
אין פנטום, אין יד, נכון?

366
00:16:48,000 --> 00:16:50,000
סוג של הכחשה- מתעלם מהאותות.

367
00:16:50,000 --> 00:16:54,000
וכשהיד נעלמת, הבונוס הוא שהכאב נעלם

368
00:16:54,000 --> 00:16:58,000
כי לא יתכן כאב חסר גוף שמרחף באויר.

369
00:16:58,000 --> 00:17:00,000
אז זהו הבונוס.

370
00:17:00,000 --> 00:17:02,000
הטכניקה הזו נוסתה על עשרות מטופלים

371
00:17:02,000 --> 00:17:04,000
על ידי קבוצות אחרות בהלסינקי

372
00:17:04,000 --> 00:17:07,000
ויתכן שהיא יעילה כטיפול לכאבי פנטום,

373
00:17:07,000 --> 00:17:09,000
ואנשים ניסו אותה גם בשיקום משבץ מוחי.

374
00:17:09,000 --> 00:17:12,000
בדרך כלל חושבים על שבץ כעל נזק לסיבים העצביים,

375
00:17:12,000 --> 00:17:14,000
ושאי אפשר לעשות דבר בקשר לזה.

376
00:17:14,000 --> 00:17:19,000
אך כנראה יש מרכיב בשיתוק של שבץ שהוא שיתוק נלמד,

377
00:17:19,000 --> 00:17:22,000
ואולי ניתן יהיה להתגבר עליו בעזרת מראות.

378
00:17:22,000 --> 00:17:24,000
גם זה נמצא במחקרים קליניים,

379
00:17:24,000 --> 00:17:26,000
ועוזר להמון חולים.

380
00:17:26,000 --> 00:17:30,000
אוקיי, תנו לי להעביר הילוך ולעבור לחלק השלישי של ההרצאה,

381
00:17:30,000 --> 00:17:34,000
והוא על עוד תופעה מרתקת בשם סינסתזיה (Synaesthesia).

382
00:17:34,000 --> 00:17:37,000
שהתגלתה על ידי פראנסיס גאלטון במאה ה-19.

383
00:17:37,000 --> 00:17:39,000
בן דודו של צ'ארלס דרווין.

384
00:17:39,000 --> 00:17:41,000
הוא שם לב שלחלק מהאוכלוסיה,

385
00:17:41,000 --> 00:17:45,000
שבאופן כללי הם בריאים לחלוטין, יש את התופעה המוזרה הבאה

386
00:17:45,000 --> 00:17:48,000
כל פעם שהם רואים מספר, יש לו צבע.

387
00:17:48,000 --> 00:17:52,000
חמש הוא כחול, שבע הוא צהוב, שמונה ירקרק,

388
00:17:52,000 --> 00:17:54,000
תשע אינדיגו וכו'.

389
00:17:54,000 --> 00:17:57,000
שימו לב שהאנשים הללו נורמלים לחלוטין מבחינות אחרות.

390
00:17:57,000 --> 00:18:00,000
לפעמים צלילים שונים מחוללים צבעים.

391
00:18:00,000 --> 00:18:03,000
דו דיאז הוא כחול, פה דיאז ירוק,

392
00:18:03,000 --> 00:18:06,000
צליל אחר יהיה אולי צהוב. טוב?

393
00:18:06,000 --> 00:18:08,000
למה זה קורה?

394
00:18:08,000 --> 00:18:10,000
גאלטון קרא לזה סינסטזיה,

395
00:18:10,000 --> 00:18:12,000
ערבוב של חושים.

396
00:18:12,000 --> 00:18:14,000
אצלנו החושים נבדלים.

397
00:18:14,000 --> 00:18:16,000
האנשים הללו מערבבים את חושיהם.

398
00:18:16,000 --> 00:18:17,000
למה זה קורה?

399
00:18:17,000 --> 00:18:19,000
יש שני היבטים מעניינים לבעיה הזאת.

400
00:18:19,000 --> 00:18:21,000
ראשית, התכונה הזאת משפחתית,

401
00:18:21,000 --> 00:18:24,000
אז גאלטון אמר שיש בה בסיס תורשתי, גנטי.

402
00:18:24,000 --> 00:18:28,000
שנית...וזה מחזיר אותי לנושא המרכזי

403
00:18:28,000 --> 00:18:31,000
של ההרצאה- יצירתיות-

404
00:18:31,000 --> 00:18:36,000
סינסטזיה שכיחה פי שמונה אצל אמנים, משוררים, סופרים

405
00:18:36,000 --> 00:18:39,000
ואנשים יצירתיים אחרים מאשר בשאר האוכלוסיה.

406
00:18:39,000 --> 00:18:40,000
למה שזה יהיה כך?

407
00:18:40,000 --> 00:18:42,000
אני אענה על השאלה הזו.

408
00:18:42,000 --> 00:18:44,000
מעולם לא ענו עליה לפני כן.

409
00:18:44,000 --> 00:18:45,000
אוקיי, מהי סינסטזיה? מה גורם לה?

410
00:18:45,000 --> 00:18:46,000
אז יש הרבה תיאוריות.

411
00:18:46,000 --> 00:18:48,000
תיאוריה אחת היא שהם סתם משוגעים.

412
00:18:48,000 --> 00:18:51,000
זו לא באמת תיאוריה מדעית אז אפשר לשכוח ממנה.

413
00:18:51,000 --> 00:18:55,000
תיאוריה אחרת שהם מסוממים, כן?

414
00:18:55,000 --> 00:18:57,000
יתכן שיש משהו בזה

415
00:18:57,000 --> 00:18:59,000
כי התופעה יותר שכיחה באיזור המפרץ מאשר בסן דייגו.

416
00:18:59,000 --> 00:19:00,000
(צחוק)

417
00:19:00,000 --> 00:19:03,000
התיאוריה השלישית...

418
00:19:03,000 --> 00:19:08,000
בואו נשאל את עצמנו מה באמת קורה בסינסטזיה?

419
00:19:08,000 --> 00:19:11,000
אז אנחנו מצאנו שאזורי הצבעים והמספרים

420
00:19:11,000 --> 00:19:14,000
הם מאוד סמוכים במח, בפיתול דמוי-כישור (fusiform gyrus).

421
00:19:14,000 --> 00:19:16,000
אז אמרנו שישנו חיווט מקרי

422
00:19:16,000 --> 00:19:19,000
בין איזורי הצבע והמספרים במח.

423
00:19:19,000 --> 00:19:22,000
אז כל פעם שאתה רואה מספר, אתה רואה את הצבע התואם לו,

424
00:19:22,000 --> 00:19:24,000
ולכן יש סינסטזיה.

425
00:19:24,000 --> 00:19:26,000
מדוע זה קורה?

426
00:19:26,000 --> 00:19:28,000
למה שיהיה חיווט כזה אצל אנשים מסוימים?

427
00:19:28,000 --> 00:19:30,000
זוכרים שאמרתי שזה משפחתי?

428
00:19:30,000 --> 00:19:32,000
זה הרמז.

429
00:19:32,000 --> 00:19:34,000
והוא שיש איזשהו גן חריג,

430
00:19:34,000 --> 00:19:37,000
מוטציה בגן שגורמת לחיווט החריג הזה.

431
00:19:37,000 --> 00:19:39,000
כולנו, כך מתברר,

432
00:19:39,000 --> 00:19:43,000
נולדים כשהכל מחוזר להכל.

433
00:19:43,000 --> 00:19:46,000
כל איזור במח מחובר לכל איזור אחר,

434
00:19:46,000 --> 00:19:48,000
והקשרים האלה עוברים גיזום כדי ליצור

435
00:19:48,000 --> 00:19:51,000
את המבנה המודולרי האופייני של המוח הבוגר.

436
00:19:51,000 --> 00:19:53,000
אז אם הגן שאחראי לגיזום הזה

437
00:19:53,000 --> 00:19:55,000
עובר מוטציה,

438
00:19:55,000 --> 00:19:58,000
אז מקבלים פגם בגיזום בין איזורים קרובים במח,

439
00:19:58,000 --> 00:20:01,000
ואם זה בין איזורי הצבע והמספרים, מקבלים סינסטזית צבע-מספר,

440
00:20:01,000 --> 00:20:04,000
ואם זה בין איזורי הצלילים והצבעים, מקבלים סינאסטזית צליל-צבע.

441
00:20:04,000 --> 00:20:06,000
עד כאן מובן.

442
00:20:06,000 --> 00:20:08,000
עכשיו, מה אם הגן הזה מבוטא בכל המח,

443
00:20:08,000 --> 00:20:09,000
כך שהכל מחווט להכל?

444
00:20:09,000 --> 00:20:15,000
ובכן, חישבו מה משותף לאמנים, סופרים ומשוררים,

445
00:20:15,000 --> 00:20:18,000
היכולת שלהם לבצע חשיבה מטפאורית,

446
00:20:18,000 --> 00:20:20,000
לחבר בין מושגים שהם לכאורה לא קשורים

447
00:20:20,000 --> 00:20:23,000
כמו "זהו המזרח ויוליה היא השמש."

448
00:20:23,000 --> 00:20:25,000
אתם לא אומרים, "יוליה היא השמש"

449
00:20:25,000 --> 00:20:27,000
זה אומר שהיא כדור אש בוער?

450
00:20:27,000 --> 00:20:30,000
סכיזופרנים עושים זאת אך זה סיפור אחר, נכון?

451
00:20:30,000 --> 00:20:33,000
אנשים בריאים אומרים שהיא חמה כמו השמש,

452
00:20:33,000 --> 00:20:35,000
קורנת, או מטפחת כמו השמש.

453
00:20:35,000 --> 00:20:37,000
מיד מוצאים את הקשרים.

454
00:20:37,000 --> 00:20:40,000
אז אם אנו מניחים שהחיווט המוגבר

455
00:20:40,000 --> 00:20:43,000
הוא בחלקים שונים של המח,

456
00:20:43,000 --> 00:20:46,000
אז זה ייצור נטיה מוגברת

457
00:20:46,000 --> 00:20:49,000
לחשיבה מטפאורית ויצירתית

458
00:20:49,000 --> 00:20:51,000
אצל אנשים עם סינסטזיה.

459
00:20:51,000 --> 00:20:54,000
ולכן סינסטזיה שכיחה פי שמונה אצל

460
00:20:54,000 --> 00:20:56,000
משוררים, אמנים וסופרים.

461
00:20:56,000 --> 00:20:59,000
זוהי השקפה מאוד מוחית על סינאסטזיה.

462
00:20:59,000 --> 00:21:01,000
ההדגמה האחרונה... אפשר עוד דקה?

463
00:21:01,000 --> 00:21:03,000
(מחיאות כפיים)

464
00:21:03,000 --> 00:21:08,000
אוקיי. אני אראה לכם שלכולכם יש סינסטזיה, אבל אתם בהכחשה.

465
00:21:08,000 --> 00:21:12,000
הנה לפניכם אלפבית חייזרי. ממש כמו האלפבית שלנו,

466
00:21:12,000 --> 00:21:15,000
איי הוא איי, בי הוא בי, סי הוא סי,

467
00:21:15,000 --> 00:21:18,000
צורות שונות לצלילים שונים. בסדר?

468
00:21:18,000 --> 00:21:20,000
וכאן יש לכם אלפבית חייזרי.

469
00:21:20,000 --> 00:21:22,000
אחד מהם הוא קיקי ואחד הוא בובה.

470
00:21:22,000 --> 00:21:24,000
מיהו מי?

471
00:21:24,000 --> 00:21:26,000
כמה חושבים שזה קיקי וזה בובה? הרימו ידיים

472
00:21:26,000 --> 00:21:28,000
טוב, באחד או שנים יש מוטציות.

473
00:21:28,000 --> 00:21:29,000
(צחוק)

474
00:21:29,000 --> 00:21:31,000
כמה חושבים שזה בובה וזה קיקי?

475
00:21:31,000 --> 00:21:33,000
תשעים ותשעה אחוזים.

476
00:21:33,000 --> 00:21:35,000
אף אחד מכם לא חייזר, אז איך ידעתם?

477
00:21:35,000 --> 00:21:40,000
זה מכוון שאתם משתמשים בחשיבה מופשטת-סינסטתית.

478
00:21:40,000 --> 00:21:44,000
כלומר, אתם אומרים שהצורה המשוננת-קי קי,

479
00:21:44,000 --> 00:21:49,000
ובאוזן תאי השערה מעוררים-קי קי,

480
00:21:49,000 --> 00:21:52,000
מחקים את הצורה המשוננת הויזואלית.

481
00:21:52,000 --> 00:21:55,000
וזה מאוד חשוב, כי זה אומר

482
00:21:55,000 --> 00:21:57,000
שהמח יוצר משהו בסיסי...

483
00:21:57,000 --> 00:21:59,000
זה נראה כמו אשליה מטופשת,

484
00:21:59,000 --> 00:22:03,000
אך חלקיקי האור בעין יוצרים צורה,

485
00:22:03,000 --> 00:22:06,000
ותאי השערה באוזן יוצרים דפוס אודיטורי,

486
00:22:06,000 --> 00:22:11,000
והמח יכול לשלוף את המכנה המשותף.

487
00:22:11,000 --> 00:22:13,000
זו צורה בסיסית של חשיבה מופשטת,

488
00:22:13,000 --> 00:22:18,000
ואנו כעת יודעים שזה קורה בפיתול דמוי-הכישור במח

489
00:22:18,000 --> 00:22:19,000
כי כשהוא נפגע,

490
00:22:19,000 --> 00:22:23,000
אובדת היכולת הזו של קיקי ובובה,

491
00:22:23,000 --> 00:22:25,000
וגם היכולת המטפאורית.

492
00:22:25,000 --> 00:22:29,000
אם נשאל אדם כזה מה המשמעות

493
00:22:29,000 --> 00:22:31,000
של "לא כל הנוצץ זהב הוא",

494
00:22:31,000 --> 00:22:33,000
הוא יאמר "אם זה מתכתי ונוצץ, זה לא אומר שזה זהב,

495
00:22:33,000 --> 00:22:36,000
צריך לשקול את זה". אוקיי?

496
00:22:36,000 --> 00:22:39,000
כלומר הם מפספסים לגמרי את המשמעות המטפאורית.

497
00:22:39,000 --> 00:22:42,000
אז האזור הזה גדול אצל בני אדם פי שמונה

498
00:22:42,000 --> 00:22:45,000
מאשר אצל יונקים ירודים.

499
00:22:45,000 --> 00:22:48,000
משהו מאוד מעניין קורה בפיתול הזה,

500
00:22:48,000 --> 00:22:51,000
והוא הצומת בין השמיעה, הראיה והמישוש,

501
00:22:51,000 --> 00:22:55,000
והפך להיות ענק אצל בני אדם.

502
00:22:55,000 --> 00:22:58,000
אני חושב ששם הבסיס להרבה יכולות אנושיות יחודיות

503
00:22:58,000 --> 00:23:01,000
כמו חשיבה מופשטת, מטפאורות ויצירתיות.

504
00:23:01,000 --> 00:23:04,000
כל השאלות הללו שפילוסופים חוקרים אלפי שנים,

505
00:23:04,000 --> 00:23:08,000
אנו המדענים יכולים להתחיל לחקור על ידי הדמיית מח,

506
00:23:08,000 --> 00:23:10,000
ושאילת שאלות נכונות את המטופלים.

507
00:23:10,000 --> 00:23:12,000
תודה רבה.

508
00:23:12,000 --> 00:23:13,000
(מחיאות כפיים)

509
00:23:13,000 --> 00:23:14,000
מצטער על זה...

510
00:23:14,000 --> 00:23:15,000
(צחוק)