עכשיו, מאחר וזה טד-עולמי,
מי יכול להגיד לי כיצד זה נקרא בצרפתית?
אני רואה שאינכם בקיאים בהיסטוריה של ההרדי-גרדי.
"וייאל או רו."
ובספרדית, "זנפואנה."
ובאיטלקית, "גהירונדה," אוקי?
הרדי-גרדי, או כינור הגלגל.
אם כך, אלו הם הסוגים והצורות השונים של ההרדי-גרדי.
ההרדי-גרדי הוא כלי הנגינה היחיד
שנעזר בארכובה על מנת לסובב גלגל
שמשפשף מיתרים, כמו קשת של כינור,
בכדי להפיק מוזיקה.
יש לו שלושה סוגי מיתרים שונים.
המיתר הראשון הוא מיתר הדבור,
אשר מנגן צליל חד-גוני שנדמה לצלילה של חמת החלילים.
המיתר השני הוא מיתר המנגינה,
שמנוגן על ידי לוח מקשים מעץ שמכוון כמו פסנתר.
והשלישי הוא די חדשני.
זהו גם כלי הנגינה היחידי (שמנוגן כיום)
שעושה שימוש בטכניקה הזו.
הוא מפעיל את מה שנקרא הגשר המזמזם, או הכלב.
כאשר אני מסובבת את הארכובה בעוד אני מפעילה לחץ,
הוא משמיע צליל שנשמע כמו כלב נובח, אוקי?
כל זה די חדשני,
אם תקחו בחשבון
שההרדי-גרדי הופיע לראשונה לפני כ1000 שנים,
ובמקור נדרשו שני אנשים לנגן בו,
אחד כדי לסובב את הארכובה,
ואדם נוסף, כן, על מנת לנגן את המנגינה
על ידי משיכה (ידנית) כלפי מעלה של יתדות עץ גדולות.
למרבה המזל, כל זה השתנה כמה מאות לאחר מכן.
כך שאדם אחד ממש יוכל לנגן
ואפילו כמעט -- זה די כבד --
לסחוב את ההרדי-גרדי.
בהרדי-גרדי נעשה שימוש לאורך ההיסטוריה, במהלך המאות
בעיקר במוזיקת ריקודים,
בגלל הייחודיות של המנגינה
בשילוב עם הרדיו-טייפ האקוסטי פה.
והיום, בהרדי-גרדי עושים שימוש בכל מיני סוגי מוזיקה --
מוזיקה עממית מסורתית,
ריקודים, עכשווית
ומוזיקת עולם --
בבריטניה, בצרפת, בספרד
ובאיטליה.
וסוג כזה של הרדי-גרדי יכול לקחת תקופה של בין 3 ל-5 שנים (להזמין ולקבל).
הוא מיוצר על ידי בנאי כלי מיתר מומחים,
גם כן באירופה.
וקשה מאוד לכוון אותו.
אם כך, ללא שום עיקובים נוספים, האם תרצו לשמוע אותו?
(הקהל: כן.)
לא שמעתי אתכם. האם תרצו לשמוע אותו? (הקהל: כן!)
אוקי.
הנה מתחילים.
אוקי, הייתי רוצה לשיר בשפה הבסקית,
שהיא השפה המדוברת בארץ הבסקית בה אני חייה,
הלו היא אזור בצרפת וספרד.
(מוזיקה)
[בסקית]
(מוזיקה)
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)
זהו שיר שכתבתי אני
בהשראת מקצבים בסקים מסורתיים.
וזהו שיר שיש לו מעין אוירה קלטית שכזו.
(מוזיקה)
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)