האמרה, "הכר את עצמך"

קיימת מתקופת היוונים.

כמה משייכים אותה לאפלטון,

אחרים לפיתגורס.

אבל האמת היא שזה לא ממש משנה איזה חכם אמר את זה ראשון,

מפני שזו עדיין עצה חכמה, אפילו היום.

"הכר את עצמך."

התמציתיות שבה

כמעט עד כדי חוסר משמעות,

אבל היא נשמעת מוכרת ואמיתית, נכון?

"הכר את עצמך."

אני מבינה את ההצהרה חסרת הזמן הזו

כהצהרה על הבעיות, או ליתר דיוק הבלבול,

של ההכרה.

תמיד הוקסמתי מלהכיר את העצמי.

העניין הוביל אותי להקיף את עצמי באמנות,

ללמוד מדעי המוח

ומאוחר יותר להיות פסיכותרפיסטית.

היום אני מאחדת את כל התשוקות שלי

כמנכלית אינטראקסון,

חברת שליטה מחשבתית במחשבים.

המטרה שלי, בפשטות,

היא לעזור לאנשים להיות יותר מכוונים

לעצמם.

אני לוקחת את זה מהמשפט הקטן הזה,

"הכר את עצמך."

אם תחשבו על זה,

האמרה הזו די מגדירה אותנו כמין,

לא?

כלומר, זו ההכרה העצמית

שמפרידה את הומו ספיאנס

ממופעים קדומים יותר של האנושות.

היום אנחנו לרוב עסוקים מדי

באייפון או באייפוד שלנו

מכדי לעצור באמת ולהכיר את עצמנו.

תחת המבול של שיחות טקסט מדקה לדקה,

אימיילים, החלפה תחופה של ערוצי מדיה

וססמאות ואפליקציות ותזכורות וטוויטיפ וטאגים,

אנחנו מאבדים את הכיוון של מה המטרה של כל הבלאגן הזה:

אנחנו עצמנו.

רוב הזמן אנחנו ממוקדים

באיך אנחנו יכולים לשקף את עצמנו בעולם.

ואנחנו כמעט לא מוצאים את הזמן לחשוב בבהירות

על עצמנו.

עשינו לעצמנו בלאגן בראש עם כל זה.

ואנחנו מרגישים כאילו אנחנו חייבים

להתרחק רחוק מאוד כדי לנפוש, ולהשאיר את הכל מאחור.

אז אנחנו נוסעים רחוק

לראש ההר,

ומניחים שלנוח שם

בטוח יתן לנו את הרוגע שאנחנו צריכים

כדי לארגן את הבלאגן, היום יום הכאוטי,

ולמצוא את עצמנו מחדש.

אבל על ההר הזה

בו אנחנו משיגים את שלוות הנפש הנפלאה הזו,

מה אנחנו באמת משיגים?

זו באמת רק בריחה מוצלחת.

חשבו על המושג בו אנחנו משתמשים "נסיגה" (נופש באנגלית)

זה המושג בו צבאות משתמשים כשהם הפסידו בקרב.

זה אומר שאנחנו חייבים לצאת מכאן.

האם כך אנחנו מרגישים לגבי הלחץ בעולם,

שכדי להביט לתוך עצמנו,

חייבים לברוח לגבעות?

והבעיה עם בריחה מחיי היום יום

היא שחייבים לחזור הביתה בסופו של דבר.

אז כשחושבים על זה,

אנחנו כמעט כמו תיירים

שמבקרים את עצמנו שם.

ובסופו של דבר החופשה ההיא חייבת להגיע לסיום.

אז השאלה שלי אליכם היא,

האם אנחנו יכולים למצוא דרכים להכיר את עצמנו

בלי הבריחה?

האם אנחנו יכולים להגדיר מחדש את יחסינו

עם העולם הטכנולוגי

כדי שיהיה לנו את החוש המוגבר של מודעות עצמית

שאנחנו מחפשים?

האם אנחנו יכולים לחיות פה ועכשיו ברשת המחווטת שלנו

ועדיין לעקוב אחרי ההוראות העתיקות האלו,

"הכר את עצמך?"

אני אומרת שהתשובה היא כן.

ואני רוצה היום לחלוק דרך חדשה

אליה אנו עובדים עם טכנולוגיה למטרה זו,

להכיר את האני הפנימי שלנו

כמו שלא עשינו מעולם --

להאניש את הטכנולוגיה

ולקדם את המסע העתיק הזה שלנו

להכיר טוב יותר את העצמי.

זה נקרא מחשוב נשלט מחשבה.

אולי שמתם לב

שאני לובשת אלקטרודה קטנה על המצח.

זה למעשה חיישן גלי מוח

שקורא את הפעילות החשמלית של המוח שלי

כשאני מעבירה את ההרצאה הזו.

גלי המוח האלה מנותחים ואנחנו יכולים לראות אותם כגרף.

תנו לי להראות לכם איך זה נראה.

הקו הכחול שם הוא גלי המוח שלי.

זה אות ישיר שמוקלט לראש שלי,

ומצוייר בזמן אמת.

העמודות האדומות והירוקות מראות את אותו אות מוצג לפי תדירות,

עם תדירויות נמוכות יותר פה

וגבוהות יותר פה למעלה.

אתם בעצם מסתכלים לתוך הראש שלי בזמן שאני מדברת.

הגרפחם האלה מחייבים, הם גליים,,

אבל מנקודת מבט אנושית,

הם למעשה לא כל כך מועילים.

לכן השקענו כל כך הרבה זמן

במחשבה על איך להפוך את המידע הזה לבעל משמעות

לאנשים שמשתמשים בו.

לדוגמה, מה אם תוכלו להשתמש במידע הזה

כדי לדעת כמה רגועה אני בכל רגע?

או מה אם אוכל לקחת את המידע הזה

ולשים אותו בצורה אורגנית על המסך?

הצורה מימין שם

הפכה לסמן של מה שקורה בתוך ראשי.

ככל שאני רגועה יותר,

האנרגיה תיפול דרך זה.

אני אולי גם אהיה מעוניינת לדעת

כמה אני מרוכזת,

כך שאני יכולה לשים את רמת הריכוז שלי בתוך המעגל המודפס בצד השני.

וככל שהמוח שלי מרוכז יותר,

האנרגיה בלוח המודפס עולה.

באופן רגיל, לא היה לי מושג כמה אני מרוכזת או רגועה אני

בדרך מוחשית.

כמו שאנחנו יודעים, הרגשות שלנו בקשר לרגשות שלנו

לא אמינות בצורה ידועה לשמצה.

לכולנו התגנב הלחץ אפילו בלי לשים לב

עד שהתפרצנו על מישהו שזה לא הגיע לו,

ואז הבנו שאולי היינו צריכים לבדוק עם עצמנו

מוקדם יותר.

המודעות החדשה הזו

פותחת הרבה אפשרויות

לאפליקציות שעוזרות לשפר את חיינו ואת עצמנו.

אנחנו מנסים ליצור טכנולוגיה שמשתמשת בתובנות שלנו

כדי להפוך את העבודה שלנו ליותר יעילה, את המנוחות שלנו ליותר מרגיעות

ואת הקשרים שלנו לעמוקים יותר ומספקים יותר מאי פעם.

אני אחלוק כמה מהחזונות האלה עמכם עוד רגע,

אבל ראשית אני רוצה להראות איך הגענו לפה.

דרך אגב, תרגישו חופשי לבדוק מה קורה לראש שלי בכל רגע.

(צחוק)

הצוות שלי באינטראקסון ואני

פיתחנו אפליקציות שליטת מחשבה למשך כמעט עשור עכשיו.

בשלב הראשון של הפיתוח

באמת התרגשנו מכל הדברים שיכולנו לשלוט בהם עם מוחנו.

גרמנו לדברים לפעול, להאיר ולעבוד

רק על ידי חשיבה.

התעלינו על החלל

בין המוח למכשיר.

הבאנו לחיים מגוון רחב של אבות טיפוס ומוצרים

שאתם יכולים לשלוט בהם עם מוחכם,

כמו מכשירים בייתיים נשלטי מחשבה

או משחקי מכוניות או משחקי וידאו

או כיסא מרחף.

יצרנו טכנולוגיה ואפליקציות

שמאתגרות את הדמיון של אנשים,

וזה היה מאוד מרגש.

ואז התבקשנו לעשות משהו ממש גדול

לאולימפיאדה.

הוזמנו ליצור התקנה ענקית

באולימפיאדת החורף של ואנקובר ב 2010,

בואנקובר,

יצא לנו לשלוט באורות על מגדל CN,

בניין הפרלמנט הקנדי ומפלי ניאגרה

מהצד השני של המדינה

עם המוח.

במשך יותר מ 17 ימים באולימפיאדה 7,000 מבקרים מסביב לעולם

יכלו למעשה לשלוט בעצמם באורות

ממגדל CN, הפרלמנט ומפלי ניאגרה בזמן אמת

עם מוחם מהצד השני של המדינה,

ממרחק 3,000 קילומטר.

אז שליטה בדברים על מוחכם

זה די מגניב.

אבל אנחנו תמיד מתעניינים ברמות עם הרבה רבדים של אינטראקציה אנושית.

אז התחלנו להמציא

אפליקציות שליטה מחשבתית

בתחום גדול יותר מרק שליטה.

וזה היה היענות.

הבנו שיש לנו מערכת

שמאפשרת לטכנולוגיה לדעת משהו עלינו.

וזה יכול להצטרף ליחסים איתכם.

יצרנו חדר היענות

בו האורות המוזיקה והוילונות התכוונו לפי מצבכם.

הם עקבו אחרי השינויים הקטנים בפעילות המנטלית שלכם.

אז כשהתחלתם להרגע בסוף יום ארוך,

על הספה במשרד,

המוזיקה נרגעה איתכם.

כשקראתם, האור במנורת השולחן התחזק.

אם הייתם נרדמים, המערכת היתה יודעת,

מעמעמת לחושך ביחד איתכם.

אז הבנו שאם טכנולוגיה יכולה לדעת משהו עליכם

ולהשתמש בזה כדי לעזור לכם,

יש שימוש אפילו עוד יותר בעל ערך מזה.

שתוכלו לדעת משהו על עצמכם.

נוכל להכיר צדדים של עצמנו

שהיו בלתי נראים

ולראות דברים שהיו בלתי נראים בעבר.

תנו לי להראות לכם דוגמה של מה שאני מדברת עליו.

הנה אפליקציה

שיצרנו לאייפד.

אז המטרה של המשחק המקורי זן באונד

היא לכרוך חבל מסביב לצורת עץ.

אז אתם משתמשים בה עם אוזניות.

האוזניות מתחברות אלחוטית לאייפד או לסמארטפון.

בתוך האוזניות האלה

יש חיישני בד על המצח ומעל האוזן.

במשחק הזן באונד המקורי,

אתם משחקים בו על ידי הזזת האצבע על האייפד.

במשחק בו יצרנו, כמובן,

אתם שולטים בצורת העץ שעל המסך שם

עם המוח שלכם.

כשאתם מתרכזים בצורת העץ,

היא מסתובבת.

ככל שאתם מתרכזים, הסיבוב מהיר יותר.

זה באמת.

זה לא תרמית.

מה שבאמת מעניין בשבילי

זה שבסוף המשחק אתם מקבלים סטטיסטיקות ומשוב

על כמה הצלחתם.

יש לכם גרפים ותרשימים

שאומרים לכם אך המוח שלכם היה --

לא רק בכמה חבל השתמשתם או מה התוצאה הגבוהה שלכם,

אלא מה קרה

בתוך המוח שלכם.

וזה משוב רב ערך

שאנחנו יכולים להשתמש בו כדי להבין מה קורה

בתוכנו.

אני אוהבת לקרוא לזה

"אינטרה-אקטיבי."

בדרך כלל אנחנו חושבים על טכנולוגיה

כאינטראקטיבית.

הטכנולוגיה הזו

היא אינטרה-אקטיבית.

היא מבינה מה בתוככם

ובונה סוג של יחסים מגיבים

בינכם והטכנולוגיה שלכם

כך שתוכלו להשתמש במידע הזה

לקדם את עצמכם.

אז אתם יכולים להשתמש במידע הזה

כדי להבין את עצמכם בלולאה מגיבה.

באינטראקסון,

טכנולוגיה אינטרה-אקטיבית

היא אחד מהתחומים שמגדירים אותנו.

זה איך שאנחנו מבינים את העולם שבפנים

ומשקפים אותו החוצה

לתוך הלולאה ההדוקה.

לדוגמה, מחשוב נשלט מחשבה

יכול ללמד ילדים עם ADD

איך לשפר את המיקוד שלהם.

עם ADD, לילדים יש יחס נמוך של גלי בטא למצבי ריכוז

ויחס גבוה של גלי תטא.

אז אתם יכולים ליצור אפליקציות שמתגמלות מצבי ריכוז במוח.

אז אתם יכולים לדמיין ילדים משחקים במשחקי וידאו עם גלי המוח שלהם

ולשפר את תסמיני הADD שלהם תוך כדי.

זה יכול להיות אפקטיבי כמו ריטלין.

אולי אפילו יותר חשוב,

מחשוב נשלט מחשבה יכול לתת לילדים עם ADD

תובנות לתוך מצבי המוח המשתנים שלהם,

כך שהם יוכלו להבין את עצמם טוב יותר

ואת הצרכים הלימודיים שלהם.

הדרך בה הילדים האלו יוכלו להשתמש במודעות החדשה שלהם לשפר את עצמם

יתקנו הרבה מהסטיגמות החברתיות הנפוצות והמזיקות

שאנשים שמאובחנים כשונים

ניצבים לפניהן.

אנחנו יכולים להציץ לתוך ראשינו

ולתקשר עם מה שהיה פעם נעול בשבילנו,

מה שפעם היה מסתורי עבורנו.

טכנולוגית גלי מוח יכולה להבין אותנו, לצפות את הרגשות שלנו

ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר לצרכים שלנו.

דמינו את התודעה האסופה הזו של היחיד

מחושבת ומושלכת על תקופת חיים שלמים.

דמיינו את התובנות שאתם יכולים להשיג

מסוג של ראיה נוספת כזו.

זה יהיה כמו לחבר את זה לגוגל הפרטי שלכם.

בנושא של גוגל,

היום אתם יכולים לחפש ולתייג תמונות

בהתבסס על המחשבות והרגשות שהיו לכם בזמן שראיתם אותן.

אתם יכולים לתייג תמונות של גורים כשמחות,

או מה שלא יהיו גורים בשבילכם,

ואז אתם יכולים לחפש במאגר המידע הזה,

לנווט עם הרגשות שלכם,

במקום עם מילות המפתח שרק מרמזות עליהן.

או שתוכלו לתייג תמונות פייסבוק

עם הרגשות ששייכתם

לזכרונות האלה

ואז מייד לתת עדיפות

לזרמי המידע שתופסים את תשומת הלב שלכם,

בדיוק כמו זה.

טכנולוגיה מאנישה

היא לקחת מה שכבר טבעי בחוויה הטכנולוגית האנושית

ולבנות טכנולוגיה במקביל לזה.

כשהיא מתיישרת עם התנהגויות אנושיות,

זה יכול לאפשר לנו להבין טוב יותר מה אנחנו עושים

וחשוב יותר, למה.

יצירת תמונה גדולה

מתוך כל הפרטים הקטנים והחשובים

שעושים את מי שאנחנו.

עם טכנולוגיה מואנשת

אנחנו יכולים לנטר את איכות מחזורי השינה שלנו.

כשהפוריות שלנו מתחילה להדרדר,

אנחנו יכולים לחזור למידע ההוא

ולראות איך אנחנו יכולים לאזן טוב יותר

בין משחק לעבודה.

האם אתם יודעים מה גורם לעייפות אצלכם

או מה מוציא את האנרגיות מכם,

אילו טריגרים גורמים לכם לדיכאון

או אילו דברים יוציאו אתכם להריכוז?

דמיינו אם היתה לכם גישה למידע

שיאפשר לכם לדרג על סרגל של אושר כללי

אילו אנשים בחייכם עשו אתכם מאושרים,

או אילו פעילויות הביאו אתכם לאושר.

הייתם מקדישים יותר לאנשים האלה? האם הייתם מתעדפים?

האם הייתם מתגרשים?

מה שמחשוב נשלט מחשבה יכול לאפשר לכם לעשות

זה לבנות תמונה צבעונית רבת שכבות של חיינו.

ועם זה, אנחנו יכולים לקבל את התקציר של האושר הפסיכולוגי שלנו

ולבנות סיפור של ההתנהגויות שלנו לאורך זמן.

אנחנו יכולים להתחיל לראות את הנרטיבים החבויים

שמניעים אותנו קדימה

ולהגיד לנו מה קורה.

ומזה,

אנחנו יכולים ללמוד איך לשנות את העלילה, התוצאה

והדמות

של הסיפורים האישיים שלנו.

לפני אלפיים שנה,

ליוונים האלה היו תובנות חזקות.

הם ידעו שפיסה חשובה נופלת למקום

כשאתם מתחילים לחיות את המשפט הקטן שלהם,

כשאתם באים במגע עם עצמכם.

הם הבינו את הכוח של הנרטיב האנושי

והערך שאנחנו נותנים לאנשים

כמשתנים, מתפתחים וגדלים.

אבל הם הבינו משהו יותר בסיסי --

האושר הצרוף של גילוי,

האושר והקסם שאנחנו מקבלים מהעולם

ולהיות עצמנו בתוכו,

העושר שאנחנו מקבלים

מלראות, להרגיש ולדעת את האנשים שאנחנו.

אימי היא אמנית,

וכילדה ראיתי איך היא מביאה דברים לחיים במשיכת המכחול.

רגע אחד הכל היה לבן, אפשרות טהורה.

ברגע הבא, זה היה חי

עם הרעיונות הצבעוניים וההבעות שלה.

כשישבתי ליד כן הציור,

ראיתי אותה משנה בד אחרי בד,

למדתי שאתם יכולים לשנות את העולם שלכם.

למדתי שהעולמות הפנימיים שלנו --

הרעיונות שלנו, הרגשות והדמיונות --

היו, למעשה, לא קשורים למוחות ולגוף שלנו.

אם תוכלו לחשוב על זה, אם תוכלו לגלות את זה,

תוכלו להביא את זה לחיים.

לי, מחשוב נשלט מחשבה

הוא פשוט וחזק כמו מברשת --

כלי אחד נוסף לשחרר ולהחיות

את העולם החבוי בתוכנו.

אני מביטה קדימה ליום

שאני אוכל לשבת לידכם, לצד כן הציור,

להביט בעולם שאנחנו יכולים ליצור

עם קופסאות הכלים החדשות שלנו

והגילויים שאנחנו יכולים לגלות

על עצמנו.

תודה לכם.

(מחיאות כפיים)