ב-1879, הארכיאולוג החובב
מרסלינו סנז דה סאוטואולה
ובתו הצעירה מריה
חקרו מערה חשוכה בצפון ספרד.
כשמריה סיירה לבדה, היא גילתה דבר מדהים.
הם עמדו בתוך אתר של אמנות עתיקה,
הקירות והתקרה קושטו
בציורים וחריטות פרהיסטורים,
בני 19,000 ועד 35,000 שנה.
סימנים דומים של אבותינו
נשמרו במערות בכל העולם.
הסימנים העתיקים ביותר שמצאנו
נעשו לפני 40,000 שנה.
מה מספרות לנו התמונות האלו
על המוח האנושי הקדום
ועל חיי יוצריהם?
האמנים הראשונים האלו ערבבו מינרלים,
חימר, פחם, ואוקרה עם רוק או שומן מינרלי
כדי ליצור צבע.
הם ציירו עם ידייהם ועם כלים,
כמו רפידות טחב, ענפים, עצמות ושיער.
במקרים רבים, התמונות שלהם
עוקבות אחרי קווי המתאר של המערה
כדי ליצור עומק וצללים.
הציורים הכי נפוצים הם של צורות גאומטריות,
אחרייהם ציורי יונקים גדולים, כמו ביזונים,
סוסים, ממותות, איילים וחזירי בר.
דמויות אנושיות מופיעות לעיתים רחוקות,
כמו גם ציורי ידיים.
יש המשערים שהאמנות היא יצירה של ציידים,
או של שמאנים במצבי טראנס.
וגילינו דוגמאות שנוצרו
על ידי גברים, נשים, ואפילו ילדים.
ולמה הם יצרו את האמנות הזו?
אולי הם תיעדו
את מה שהם ידעו על עולם הטבע,
כמו מדענים מודרניים,
או שהם סימנו את הטרטוריה השבטית שלהם.
אולי התמונות היו השיא של טקסי צייד קדושים
או של מסעות רוחניים.
או אולי זה היתה אמנות לשם אמנות,
שנוצרה רק מחדוות היצירה?
כמו בתעלומות רבות לא פתורות
של העולם העתיק,
אולי לעולם לא נדע בבטחון,
אלא אם נמציא מכונת זמן.
אבל בעוד התשובות חומקות מאיתנו,
הציורים האלה הם ההוכחות
המוקדמות ביותר של תקשורת אנושית,
מה שמעיד על הרצון האנושי ליצירתיות,
אלפי שנים לפני הכתב.
הם שפה ויזואלית ברורה שמדמיינת
את העולם מחוץ לעצמי,
ממש כמו צורות אמנות מודרניות,
מגרפיטי וציור
למערות מצויירות במציאות מדומה.