1
00:00:05,000 --> 00:00:07,000
אילו חייכם היו ספר,

2
00:00:07,000 --> 00:00:11,000
ואתם הייתם הסופרים,

3
00:00:11,000 --> 00:00:14,000
איך הייתם רוצים שתתפתח העלילה?

4
00:00:14,573 --> 00:00:17,662
זאת השאלה ששינתה את חיי
לנצח.

5
00:00:19,000 --> 00:00:22,000
כשגדלתי במדבר החם של לאס וגאס,

6
00:00:22,000 --> 00:00:24,322
כל מה שרציתי היה
להיות חופשיה.

7
00:00:25,000 --> 00:00:29,000
הייתי חולמת בהקיץ
על טיולים בעולם,

8
00:00:29,000 --> 00:00:32,000
על חיים במקום
שבו יורד שלג,

9
00:00:32,000 --> 00:00:35,000
והייתי מדמיינת את כל הסיפורים

10
00:00:35,000 --> 00:00:38,000
שהייתי יכולה לספר.

11
00:00:38,000 --> 00:00:40,000
בגיל 19,

12
00:00:40,000 --> 00:00:43,000
יום אחרי שסיימתי את התיכון,

13
00:00:43,000 --> 00:00:46,000
עברתי לגור במקום שבו
יורד שלג

14
00:00:46,000 --> 00:00:48,000
והפכתי למעסה מקצועית.

15
00:00:48,000 --> 00:00:51,000
בעבודה זו, כל מה שהיה נחוץ לי
היו שתי ידי

16
00:00:51,000 --> 00:00:54,000
ושולחן טיפולים,

17
00:00:54,000 --> 00:00:57,000
ויכולתי לנסוע לכל מקום.

18
00:00:57,245 --> 00:01:00,000
בפעם הראשונה בחיי

19
00:01:00,000 --> 00:01:03,000
חשתי חופשיה ועצמאית

20
00:01:03,525 --> 00:01:07,664
ובשליטה גמורה על חיי,

21
00:01:08,570 --> 00:01:12,000
כלומר, עד שחיי קיבלו תפנית.

22
00:01:14,000 --> 00:01:16,000
יום אחד הקדמתי לצאת מהעבודה
והלכתי הביתה,

23
00:01:16,000 --> 00:01:18,000
במחשבה שחטפתי שפעת,

24
00:01:18,813 --> 00:01:21,248
ותוך פחות מ-24 שעות

25
00:01:22,000 --> 00:01:24,000
הגעתי לבית-חולים

26
00:01:24,000 --> 00:01:26,000
בטיפול נמרץ,

27
00:01:26,000 --> 00:01:28,000
עם פחות מ-2% סיכוי
להישאר בחיים.

28
00:01:29,000 --> 00:01:31,000
רק אחרי כמה ימים,

29
00:01:31,000 --> 00:01:34,000
כששכבתי בתרדמת,

30
00:01:34,000 --> 00:01:36,000
הרופאים איבחנו אצלי

31
00:01:36,000 --> 00:01:39,000
דלקת חיידקית של קרום המוח,

32
00:01:39,000 --> 00:01:42,000
זיהום דמי שניתן למניעה בחיסון.

33
00:01:43,563 --> 00:01:45,948
במהלך חודשיים וחצי

34
00:01:45,969 --> 00:01:49,000
איבדתי את הטחול והכליות שלי,

35
00:01:49,665 --> 00:01:52,000
את השמיעה באוזני השמאלית

36
00:01:52,000 --> 00:01:55,000
ואת שתי רגלי מתחת לברכיים.

37
00:01:57,000 --> 00:01:59,824
כשהורי הוציאו אותי מבית החולים
בכיסא גלגלים,

38
00:01:59,824 --> 00:02:02,682
הרגשתי כאילו חיברו מחדש
את כל החלקים שלי

39
00:02:02,682 --> 00:02:04,578
כמו בובת טלאים.

40
00:02:06,000 --> 00:02:08,000
חשבתי שהרע מכל
כבר מאחורי,

41
00:02:08,607 --> 00:02:11,000
אך כעבור כמה שבועות
ראיתי את רגלי החדשות

42
00:02:11,000 --> 00:02:13,000
בפעם הראשונה.

43
00:02:13,000 --> 00:02:17,000
השוקיים היו גושי מתכת מגושמים

44
00:02:17,792 --> 00:02:20,720
עם צינורות מוברגים
בתור קרסוליים

45
00:02:21,505 --> 00:02:23,521
וכפות-רגליים מגומי צהוב

46
00:02:24,000 --> 00:02:27,411
כולל קו מוגבה מגומי
מהבוהן ועד לקרסול

47
00:02:27,411 --> 00:02:30,000
שהיה אמור להיראות כמו עורק.

48
00:02:30,000 --> 00:02:33,000
לא ידעתי למה לצפות

49
00:02:33,000 --> 00:02:36,000
אבל ודאי שלא ציפיתי לזה.

50
00:02:36,000 --> 00:02:39,000
כשאמי לצידי,

51
00:02:39,000 --> 00:02:43,306
והדמעות זולגות על פנינו,

52
00:02:44,712 --> 00:02:48,000
חגרתי את הרגליים המגושמות הללו

53
00:02:48,000 --> 00:02:50,507
ונעמדתי.

54
00:02:51,000 --> 00:02:55,000
זה היה כה מכאיב וכה מגביל

55
00:02:55,000 --> 00:02:57,580
עד שכל מה שיכולתי
לחשוב עליו

56
00:02:58,000 --> 00:03:00,000
היה, "איך אוכל בכלל
לטייל בעולם

57
00:03:00,000 --> 00:03:02,000
"עם הדברים האלה?

58
00:03:02,000 --> 00:03:04,000
"איך אוכל אי-פעם לחיות

59
00:03:04,000 --> 00:03:06,728
"חיים מלאים בהרפתקות וסיפורים

60
00:03:06,728 --> 00:03:09,000
"כפי שתמיד רציתי?

61
00:03:09,000 --> 00:03:12,904
"ואיך אוכל לגלוש שוב
על גלשן-שלג?"

62
00:03:13,825 --> 00:03:17,000
באותו יום חזרתי הביתה,
זחלתי למיטה,

63
00:03:17,000 --> 00:03:19,000
וכך נראו חיי

64
00:03:19,000 --> 00:03:21,000
בחודשים הבאים.

65
00:03:21,441 --> 00:03:25,000
עזבתי את עצמי, ברחתי מהמציאות

66
00:03:25,621 --> 00:03:29,443
כשרגלי נחות ליד מיטתי.

67
00:03:30,000 --> 00:03:35,520
מבחינה גופנית ורגשית
הייתי שבורה לגמרי.

68
00:03:38,284 --> 00:03:42,000
אך ידעתי שכדי להמשיך

69
00:03:42,000 --> 00:03:46,000
עלי לוותר על איימי הישנה

70
00:03:47,228 --> 00:03:51,000
וללמוד לאהוב את איימי החדשה.

71
00:03:53,016 --> 00:03:55,630
ואז קלטתי

72
00:03:56,346 --> 00:03:59,000
שכבר אינני צריכה להיות
בגובה מטר שישים.

73
00:04:00,698 --> 00:04:03,000
אני יכולה להיות באיזה גובה
שבא לי!

74
00:04:03,000 --> 00:04:07,000
[צחוק]
[מחיאות כפיים]

75
00:04:08,676 --> 00:04:11,911
או כמה נמוכה שבא לי,
בהתאם למי שאני יוצאת איתו.

76
00:04:12,000 --> 00:04:14,000
[צחוק]

77
00:04:14,000 --> 00:04:16,570
ואם אשוב לגלוש על גלשן-שלג,

78
00:04:16,570 --> 00:04:18,430
לא יהיה לי קר ברגליים.

79
00:04:18,430 --> 00:04:20,214
[צחוק]

80
00:04:20,214 --> 00:04:22,000
והכי טוב, חשבתי על זה

81
00:04:22,449 --> 00:04:25,696
שאוכל להתאים את כפות רגלי
לכל הנעליים

82
00:04:25,696 --> 00:04:28,615
שבמבצע.
[צחוק]

83
00:04:28,676 --> 00:04:30,000
וזה מה שעשיתי!

84
00:04:30,590 --> 00:04:33,000
אז יש כאן יתרונות!

85
00:04:33,000 --> 00:04:35,665
וזה היה הרגע
בו שאלתי את עצמי

86
00:04:35,665 --> 00:04:38,000
את השאלה שהגדירה את חיי:

87
00:04:38,592 --> 00:04:40,932
"אילו חיי היו ספר

88
00:04:40,932 --> 00:04:43,510
"ואני הסופרת,

89
00:04:44,141 --> 00:04:46,500
"איזה סיפור הייתי רוצה
שייכתב בו?"

90
00:04:46,942 --> 00:04:49,000
והתחלתי לחלום בהקיץ.

91
00:04:49,000 --> 00:04:52,000
חלמתי בהקיץ כפי שעשיתי
כשהייתי ילדה קטנה

92
00:04:52,211 --> 00:04:55,000
ודמיינתי את עצמי

93
00:04:55,000 --> 00:04:58,000
צועדת בחן,

94
00:04:58,000 --> 00:05:00,441
עוזרת לאנשים אחרים
דרך מה שעברתי

95
00:05:00,441 --> 00:05:03,000
וחוזרת לגלוש.

96
00:05:03,000 --> 00:05:05,000
ולא רק ראיתי את עצמי

97
00:05:05,000 --> 00:05:07,000
גולשת במורד הר מושלג,

98
00:05:07,000 --> 00:05:10,000
אלא יכולתי ממש לחוש בכך.

99
00:05:10,000 --> 00:05:13,000
יכולתי לחוש את הרוח על פני

100
00:05:13,000 --> 00:05:16,000
ואת דהירת לבי

101
00:05:16,000 --> 00:05:20,000
כאילו זה קורה
ממש באותו רגע.

102
00:05:21,000 --> 00:05:24,500
ואז החל פרק חדש בחיי.

103
00:05:27,400 --> 00:05:31,000
כעבור 4 חודשים
הייתי שוב על גבי גלשן-שלג,

104
00:05:31,000 --> 00:05:33,420
אם כי הדברים
לא התפתחו כמצופה:

105
00:05:33,420 --> 00:05:36,000
ברכי וקרסולי לא יכלו להתכופף

106
00:05:36,000 --> 00:05:39,550
ובשלב מסוים גרמתי הלם
לכל הגולשים במעלית המושבים--

107
00:05:41,000 --> 00:05:44,520
[צחוק]
כשנפלתי, ורגלי,

108
00:05:44,700 --> 00:05:47,000
שנותרו מחוברות לגלשן-השלג --

109
00:05:47,000 --> 00:05:51,000
[צחוק]

110
00:05:51,000 --> 00:05:54,000
עפו במורד ההר --

111
00:05:54,000 --> 00:05:57,000
ואני נותרתי על פסגתו.

112
00:05:57,000 --> 00:05:59,000
[צחוק]
הייתי כה מזועזעת,

113
00:05:59,000 --> 00:06:02,958
הייתי מזועזעת כמו כולם,
והייתי כה מיואשת,

114
00:06:03,294 --> 00:06:07,000
אבל ידעתי שאם אוכל למצוא
את זוג הרגליים הנכונות

115
00:06:07,000 --> 00:06:09,000
אוכל לעשות זאת שוב.

116
00:06:09,000 --> 00:06:12,000
ואז נוכחתי לדעת
שהגבולות שלפנינו

117
00:06:12,000 --> 00:06:14,798
והמכשולים שלפנינו
יכולים לעשות שני דברים בלבד:

118
00:06:16,000 --> 00:06:19,000
האחד: לבלום אותנו,

119
00:06:19,000 --> 00:06:22,000
או השני:
לאלץ אותנו להיות יצירתיים.

120
00:06:23,186 --> 00:06:25,600
ערכתי מחקר במשך שנה,
ולא הצלחתי להחליט

121
00:06:25,600 --> 00:06:27,000
באיזה סוג רגליים להשתמש,

122
00:06:27,000 --> 00:06:29,647
לא הצלחתי למצוא מקורות
להיעזר בהם.

123
00:06:29,647 --> 00:06:32,000
לכן החלטתי ליצור
בעצמי זוג רגליים.

124
00:06:32,566 --> 00:06:35,637
בונה הרגליים שלי ואני
חיברנו חלקים באקראי

125
00:06:35,637 --> 00:06:38,542
ויצרנו זוג רגליים
שאוכל לגלוש בעזרתן.

126
00:06:39,000 --> 00:06:41,000
כפי שאתם רואים,

127
00:06:41,000 --> 00:06:45,000
ברגים חלודים, גומי,
עץ וסרט הדבקה בוורוד זוהר.

128
00:06:48,000 --> 00:06:51,000
וכן, אני גם יכולה להחליף
את הצבע של לק הציפורניים.

129
00:06:51,000 --> 00:06:53,000
הרגליים האלה,

130
00:06:53,000 --> 00:06:56,695
יחד עם המתנה הכי טובה
שיכולתי לקבל ליום הולדתי ה-21 -

131
00:06:56,695 --> 00:06:59,452
כליה חדשה מאבי -

132
00:06:59,452 --> 00:07:02,000
הן שאיפשרו לי להגשים שוב
את חלומותי.

133
00:07:02,000 --> 00:07:04,000
התחלתי לגלוש על גלשן-שלג,

134
00:07:04,000 --> 00:07:06,436
וחזרתי לעבודה, חזרתי לביה"ס,

135
00:07:06,436 --> 00:07:09,875
וב-2005 השתתפתי בייסוד מלכ"ר

136
00:07:09,875 --> 00:07:12,852
למען נוער וצעירים
בעלי נכויות גופניות

137
00:07:12,852 --> 00:07:16,000
כדי שיוכלו לעסוק בספורט אתגרי.

138
00:07:16,459 --> 00:07:19,690
מאז הזדמן לי לנסוע
לדרום אפריקה

139
00:07:20,000 --> 00:07:23,255
ושם עזרתי להנעיל אלפי ילדים

140
00:07:23,255 --> 00:07:25,461
כדי שיוכלו להגיע לבית הספר.

141
00:07:25,461 --> 00:07:27,640
וממש בפברואר האחרון,

142
00:07:27,661 --> 00:07:31,900
זכיתי ברציפות בשתי מדליות זהב
על שיאי עולם -

143
00:07:32,000 --> 00:07:36,822
[מחיאות כפיים]

144
00:07:41,366 --> 00:07:42,750
- מה שהציב אותי

145
00:07:42,750 --> 00:07:45,673
בדירוג הגבוה ביותר
לגלישת נשים על גלשן-שלג מתכוונן

146
00:07:45,673 --> 00:07:47,540
בעולם.

147
00:07:47,759 --> 00:07:51,000
לפני 11 שנה,
כשאיבדתי את רגלי,

148
00:07:51,000 --> 00:07:54,000
לא היה לי מושג מה יהיה.

149
00:07:54,449 --> 00:07:56,000
אבל אם תשאלו אותי היום,

150
00:07:56,000 --> 00:07:58,000
אם ארצה אי-פעם
לשנות את מצבי,

151
00:07:58,000 --> 00:08:01,000
יהיה עלי לענות שלא.

152
00:08:01,000 --> 00:08:03,000
כי רגלי לא הפכו אותי לנכה,

153
00:08:03,000 --> 00:08:05,540
אדרבא: הן הגבירו את יכולתי.

154
00:08:05,540 --> 00:08:09,000
הן אילצו אותי
להסתמך על דמיוני

155
00:08:09,000 --> 00:08:12,000
ולתת אמון באפשרויות,

156
00:08:12,000 --> 00:08:13,860
ומסיבה זו אני מאמינה

157
00:08:13,880 --> 00:08:16,000
שהדמיון שלנו יכול לשמש לנו כלי

158
00:08:16,000 --> 00:08:18,000
לפרוץ גבולות

159
00:08:18,000 --> 00:08:21,000
משום שבמוחנו
אנו מסוגלים לעשות הכל

160
00:08:21,000 --> 00:08:24,000
ולהיות הכל.

161
00:08:24,000 --> 00:08:26,000
האמונה באותם חלומות

162
00:08:26,000 --> 00:08:29,000
וההתמודדות הישירה עם פחדינו

163
00:08:29,000 --> 00:08:31,000
הן שמאפשרות לנו
לחיות את חיינו

164
00:08:31,000 --> 00:08:34,000
מעבר למגבלותינו.

165
00:08:34,464 --> 00:08:37,860
ולמרות שהיום הנושא הוא
"חדשנות ללא גבולות",

166
00:08:37,860 --> 00:08:41,000
עלי לומר שבחיי,

167
00:08:41,000 --> 00:08:43,428
החדשנות התאפשרה רק בגלל

168
00:08:43,428 --> 00:08:46,000
הגבולות שלי.

169
00:08:46,585 --> 00:08:50,115
למדתי שהגבולות נמצאים
היכן שהממשי מסתיים,

170
00:08:51,000 --> 00:08:54,000
אבל שם גם הדמיון והסיפור

171
00:08:54,000 --> 00:08:56,000
מתחילים.

172
00:08:56,927 --> 00:08:59,496
כך שהמחשבה שאני רוצה
לאתגר אתכם בה היום

173
00:09:00,000 --> 00:09:03,824
היא שאולי במקום לראות
את אתגרינו ומגבלותינו

174
00:09:04,000 --> 00:09:07,000
כמשהו שלילי או רע,

175
00:09:07,000 --> 00:09:10,000
אנו יכולים להתחיל
לראות בהם ברכה,

176
00:09:10,000 --> 00:09:14,325
מתנות מופלאות שבעזרתן אפשר
להצית את דמיוננו

177
00:09:15,516 --> 00:09:19,265
ולהיעזר בהן כדי להרחיק לכת
הרבה יותר מכפי שחשבנו שנוכל.

178
00:09:21,027 --> 00:09:25,000
העניין איננו למוטט את הגבולות,

179
00:09:25,000 --> 00:09:27,520
אלא להיהדף מהם

180
00:09:28,340 --> 00:09:31,000
ולראות את המקומות המדהימים

181
00:09:31,000 --> 00:09:33,000
שבכוחם להביא אלינו.

182
00:09:33,000 --> 00:09:34,210
תודה לכם.
[מחיאות כפיים]