WEBVTT

00:00:20.000 --> 00:00:25.000
אמנות חייבת להיות יפה. האמן חייב להיות יפה.

00:00:26.000 --> 00:00:30.000
אמנות חייבת להיות יפה...

00:00:37.000 --> 00:00:41.000
אמנות חייב להיות יפה. האמן חייב להיות יפה...

00:00:49.000 --> 00:00:56.000
בשנות ה-70, אם לאמן היה שפתון אדום ולכה, או כל סוג של קשר לאופנה,

00:00:56.000 --> 00:01:01.000
זה נחשב כמו להיות אמן ממש גרוע, מעיד על רצון להיות מקובל,

00:01:01.000 --> 00:01:06.000
כי העבודה שלך לא עושה זאת. זה היה מאד לא מקובל.

00:01:08.000 --> 00:01:13.000
עצמים יצגתי את עצמי רק בצורה אחת, מאוד צנועה, מאד נזירית.

00:01:13.000 --> 00:01:17.000
בימים ההם, בגדי ההופעה היו תמיד אותם בגדים,

00:01:17.000 --> 00:01:21.000
עירום מלא, או שחור מלוכלך או לבן מלוכלך. ככה זה היה.

00:01:21.000 --> 00:01:27.000
מעולם לא היה שפתון, מעולם לא היתה לכה לצפרנים, או נעלי עקב, מאד נוקשה.

00:01:27.000 --> 00:01:37.000
היה לי יצוג כמעט גברי. כאשר התחלתי לעבוד בעצמי בתחילת שנות השבעים,

00:01:37.000 --> 00:01:42.000
העבודה שלי באמת דחפה את הגבולות הפיזיים לנקודה

00:01:42.000 --> 00:01:46.000
של כמעט תאונה או איזה סוף נורא.

00:01:50.000 --> 00:02:04.000
[איש ואישה] . אהה... . אהה...

00:02:13.000 --> 00:02:21.000
. אהה...

00:02:22.000 --> 00:02:31.000
לאולי, כפי שאני רואה עכשיו, היה באמת פתרון חדש שנוכל להמציא ביחד

00:02:31.000 --> 00:02:34.000
וליצור משהו כמו זהות שלישית.

00:02:35.000 --> 00:02:39.000
אז אולי בא לי כמו ברכה.

00:02:39.000 --> 00:02:42.000
וזה באמת עבד.

00:02:45.000 --> 00:02:55.000
. אהה.... אהה.... אהה...

00:02:55.000 --> 00:02:59.000
וכמו שיחסים עובדים, הם באים לסיומם, וזה היה לי קשה מאוד,

00:02:59.000 --> 00:03:06.000
כי אני שונא כשלונות ואני לא רציתי להודות בזה שזה בעצם לא עובד יותר.

00:03:06.000 --> 00:03:12.000
אבל, זה באמת נגמר ולכן החומה הסינית היתה הצורה המושלמת לסיים זאת.

00:03:23.000 --> 00:03:29.000
אני סיימתי ללכת על החומה הסינית ואמרתי שלום לשותף שלי, אולי.

00:03:29.000 --> 00:03:35.000
וזה היה אחד הרגעים הכואבים ביותר של החיים שלי, הכל התרסק איתי.

00:03:35.000 --> 00:03:39.000
העבודה שלי, חיי הפרטיים. ואני הייתי מין אפס.

00:03:40.000 --> 00:03:47.000
רק רציתי לצחוק. רציתי צחוק, רציתי להרגיש שוב בחיים. רציתי להיות שוב שמחה.

00:03:47.000 --> 00:03:50.000
רק רציתי להיות שוב אישה.

00:03:54.000 --> 00:04:00.000
אחרי שסיימתי את החומה הסינית, לא הרגשתי צורך להוכיח לאף אחד שום דבר יותר.

00:04:01.000 --> 00:04:03.000
. זו באמת היתה נקודת המפנה שלי.

00:04:03.000 --> 00:04:11.000
כשאמרתי, "בסדר, אני חושבת שאני בסדר כאמן. אני יכול באמת להנות מהחיים ולאמץ את האופנה."

00:04:11.000 --> 00:04:18.000
וזה היה עוד דבר משחרר. ואני באמת חושבת שזה בסדר. אני לא מתביישת בזה...

00:04:20.000 --> 00:04:24.000
. זה לגמרי הבלי העולם... וזה רק מראה את הסתירה.

00:04:24.000 --> 00:04:33.000
. כן, אני יכול לשבת 736 ימים במוזיאון MoMA, הופעה מאוד קשה.

00:04:33.000 --> 00:04:42.000
ואז יום אחרי ג'יבנשי ארגן ארוע אופנה, שבו הייתה לי שמלה מדהימה

00:04:42.000 --> 00:04:47.000
נוצר על ידי ריקרדו טיצ׳י, והז'קט היה עשוי מעור של 101 נחשים.

00:04:47.000 --> 00:04:51.000
. לפחות, אני בטוחה שהם מתו מוות טבעי, אבל זה לא משנה.

00:04:53.000 --> 00:04:58.000
אתה רואה, לקבל את כל תשומת הלב בעולם האופנה בגיל 65 זה שונה מאוד.

00:04:58.000 --> 00:05:01.000
כאשר אתה עושה את זה בגיל 20, זה איכשהו טבעי.

00:05:01.000 --> 00:05:06.000
אבל עכשיו אני בת שישים וחמש. ואני הייתי על השער של מגזין האופנה V.

00:05:06.000 --> 00:05:13.000
זה הרבה יותר כיף, כי זה איכשהו מגביר את הבטחון שלי בעצמי.

00:05:13.000 --> 00:05:17.000
וזה מעולם לא היה לי כל כך, בתור אישה. בתור אמנית זה היה לי,