Return to Video

סוגטה מיטרה: לבנות בית-ספר בענן

  • 0:01 - 0:07
    מה יהיה עתידו של הלימוד?
  • 0:07 - 0:09
    יש לי תוכנית,
  • 0:09 - 0:12
    אבל בכדי שאוכל לומר לכם מה היא,
  • 0:12 - 0:15
    אני צריך לספר לכם סיפור קטן,
  • 0:15 - 0:18
    שנותן קצת רקע.
  • 0:18 - 0:20
    ניסיתי לבדוק
  • 0:20 - 0:23
    מאיפה סוג הלימוד הזה שאנחנו עושים בבית הספר,
  • 0:23 - 0:25
    מאיפה הוא מגיע?
  • 0:25 - 0:28
    ואפשר להסתכל ממש רחוק אל העבר,
  • 0:28 - 0:32
    אבל אם מסתכלים על בתי הספר כפי שהם היום,
  • 0:32 - 0:35
    קל להבין מאיפה זה בא.
  • 0:35 - 0:39
    זה הגיע מבערך לפני 300 שנה
  • 0:39 - 0:41
    זה הגיע מהאחרונה
  • 0:41 - 0:44
    והגדולה שבאימפריות על הפלנטה הזו.
    ["האימפריה הבריטית"]
  • 0:44 - 0:47
    דמיינו את הנסיון לנהל את העניינים,
  • 0:47 - 0:49
    לנהל את כל הפלנטה הזו
  • 0:49 - 0:53
    בלי מחשבים, בלי טלפונים,
  • 0:53 - 0:57
    כאשר המידע נכתב בייד על פיסות נייר,
  • 0:57 - 1:01
    ומשונע באמצעות ספינות.
  • 1:01 - 1:03
    אבל הוויקטוריאנים למעשה עשו את זה.
  • 1:03 - 1:06
    מה שהם עשו בעצם - מדהים.
  • 1:06 - 1:09
    הם יצרו מחשב גלובאלי
  • 1:09 - 1:12
    עשוי מאנשים.
  • 1:12 - 1:14
    הוא עדיין איתנו היום.
  • 1:14 - 1:20
    הוא נקרא:
    המכונה המנהלית הביורוקרטית.
  • 1:20 - 1:23
    על מנת להפעיל את המכונה הזו,
  • 1:23 - 1:27
    צריך הרבה הרבה אנשים.
  • 1:27 - 1:31
    אז הם יצרו עוד מכונה,
    שתייצר את האנשים האלה:
  • 1:31 - 1:34
    בית הספר.
  • 1:34 - 1:37
    בתי הספר ייצרו את האנשים,
  • 1:37 - 1:41
    שבתורם יהפכו לחלקים
  • 1:41 - 1:44
    במכונה המנהלית הביורוקרטית.
  • 1:44 - 1:48
    הם חייבים להיות זהים זה לזה.
  • 1:48 - 1:50
    עליהם לדעת שלושה דברים:
  • 1:50 - 1:54
    חייב להיות להם כתב יד קריא,
    כי המידע נכתב ביד,
  • 1:54 - 1:56
    הם חייבים לדעת לקרוא,
  • 1:56 - 1:58
    ועליהם לדעת לבצע פעולות כפל,
  • 1:58 - 2:02
    חילוק, חיבור וחיסור בראש.
  • 2:02 - 2:05
    עליהם להיות כה זהים
    שניתן יהיה לקחת אחד מניו-זילנד
  • 2:05 - 2:07
    ולשלוח אותו לקנדה,
  • 2:07 - 2:12
    ושעם הגיעו הוא יוכל לתפקד ביעילות.
  • 2:12 - 2:14
    הויקטוריאנים היו מהנדסים מעולים.
  • 2:14 - 2:18
    הם עיצבו מנגנון כל כך איתן,
  • 2:18 - 2:20
    שהוא איתנו עד היום,
  • 2:20 - 2:24
    וממשיך לייצר חלקים זהים
  • 2:24 - 2:29
    למכונה שלא קיימת יותר.
  • 2:29 - 2:32
    האימפריה כבר איננה.
  • 2:32 - 2:35
    אז מה אנחנו עושים עם המנגנון הזה
  • 2:35 - 2:37
    שממשיך לייצר אנשים זהים?
  • 2:37 - 2:40
    ומה נעשה הלאה,
  • 2:40 - 2:44
    אם בכלל נעשה משהו בנוגע למנגנון הזה?
  • 2:44 - 2:46
    ["בתי הספר הם מיושנים"]
  • 2:46 - 2:48
    וזו למעשה טענה חזקה מאד.
  • 2:48 - 2:52
    שבתי הספר כפי שהם היום - הם מיושנים.
  • 2:52 - 2:53
    אני לא אומר שהם מקולקלים.
  • 2:53 - 2:56
    זה מאד אופנתי לומר שמערכת החינוך מקולקלת.
  • 2:56 - 3:00
    אבל היא לא מקולקלת.
    היא בנויה להפליא.
  • 3:00 - 3:06
    אבל אנחנו לא צריכים אותה יותר.
    היא מיושנת.
  • 3:06 - 3:09
    איזה סוג של משרות יש לנו היום?
  • 3:09 - 3:11
    הרי הפקידים הם המחשבים בעצם.
  • 3:11 - 3:13
    הם קיימים באלפיהם בכל משרד.
  • 3:13 - 3:16
    ויש אנשים שמנחים את המחשבים האלה
  • 3:16 - 3:19
    שיוכלו לבצע את עבודתם הפקידותית.
  • 3:19 - 3:22
    והאנשים האלה לא צריכים כתב יד יפה,
  • 3:22 - 3:25
    הם לא צריכים להכפיל מספרים בראשם,
  • 3:25 - 3:27
    הם אכן צריכים לדעת לקרוא -
  • 3:27 - 3:32
    בעצם עליהם לדעת לקרוא באופן מעמיק ובורר.
  • 3:32 - 3:35
    אבל זה היום, ואין לנו שמץ של מושג
  • 3:35 - 3:37
    איך יראו משרות העתיד.
  • 3:37 - 3:40
    אנחנו יודעים שאנשים יעבדו מאיפה שהם רוצים,
  • 3:40 - 3:43
    מתי שהם רוצים ובאיזו דרך שהם רוצים.
  • 3:43 - 3:47
    ואיך בתי הספר של היום יכינו אותם
  • 3:47 - 3:50
    לעולם הזה?
  • 3:50 - 3:55
    ובכן, אני נתקלתי בכל הדבר הזה לגמרי בטעות.
  • 3:55 - 3:58
    לימדתי אנשים איך לתכנת
  • 3:58 - 4:00
    בניו-דלהי, לפני 14 שנה.
  • 4:00 - 4:04
    וליד המקום בו עבדתי היתה שכונת עוני.
  • 4:04 - 4:06
    וחשבתי לעצמי, איך הילדים האלה
  • 4:06 - 4:09
    אי פעם ילמדו לתכנת?
  • 4:09 - 4:12
    או שהם לא צריכים ללמוד זאת?
  • 4:12 - 4:15
    ובאותו הזמן, היו המון הורים,
  • 4:15 - 4:17
    עשירים, שהיו להם מחשבים,
  • 4:17 - 4:20
    שהיו אומרים לי - "אתה יודע, הבן שלי,
  • 4:20 - 4:22
    אני חושב שהוא מחונן
  • 4:22 - 4:25
    כי אתה יודע - הוא עושה דברים מדהימים עם מחשב,
  • 4:25 - 4:29
    והבת שלי - היא לבטח אינטיליגנטית במיוחד"
  • 4:29 - 4:31
    וכן הלאה. ופתאום הבנתי,
  • 4:31 - 4:33
    איך קורה שלכל העשירים האלה יש
  • 4:33 - 4:35
    ילדים מחוננים במיוחד?
  • 4:35 - 4:37
    (צחוק)
  • 4:37 - 4:40
    מה העניים עשו לא בסדר?
  • 4:40 - 4:43
    קדחתי חור בקיר
  • 4:43 - 4:45
    החוצץ בין המשרד לשכונת העוני,
  • 4:45 - 4:48
    ותקעתי מחשב בפנים
    כדי לראות מה יקרה
  • 4:48 - 4:51
    אם ניתן מחשב לילדים שמעולם לא יהיה להם אחד,
  • 4:51 - 4:54
    שלא יודעים אנגלית,
    שאין להם מושג מה זה אינטרנט.
  • 4:54 - 4:55
    והילדים באו בריצה,
  • 4:55 - 4:57
    זה היה בגובה מטר,
    ושואלו אותי: "מה זה?"
  • 4:57 - 5:00
    ואמרתי: "כן, זה, אני לא יודע."
  • 5:00 - 5:02
    (צחוק)
  • 5:02 - 5:05
    הם שאלו - "למה שמת את זה שם?"
  • 5:05 - 5:06
    ועניתי - "ככה."
  • 5:06 - 5:09
    והם שאלו - "מותר לנו לגעת בזה?"
    ועניתי - "כן, אם בא לכם."
  • 5:09 - 5:12
    והלכתי.
  • 5:12 - 5:13
    שמונה שעות מאוחר יותר -
  • 5:13 - 5:16
    מצאנו אותם גולשים באינטרנט,
    ומלמדים אחד את השני איך לגלוש.
  • 5:16 - 5:19
    אז אמרתי - "זה לא אפשרי. הרי --
  • 5:19 - 5:22
    איך זה יכול להיות? הם לא יודעים שום-דבר."
  • 5:22 - 5:25
    עמיתי לעבודה אמרו - "הפתרון פשוט.
  • 5:25 - 5:28
    אחד מהתלמידים שלך בטח עבר שם,
  • 5:28 - 5:30
    והראה להם מה עושים עם העכבר."
  • 5:30 - 5:32
    אז אמרתי - "כן, זה אפשרי."
  • 5:32 - 5:35
    אז חזרתי על הניסוי - ויצאתי 500 ק"מ מחוץ לדלהי
  • 5:35 - 5:37
    אל כפר ממש מרוחק
  • 5:37 - 5:40
    ששם הסיכוי שיעבור איזה מהנדס תוכנה מבריק
  • 5:40 - 5:45
    מאד קטן. (צחוק)
  • 5:45 - 5:48
    חזרתי על הניסוי שם.
  • 5:48 - 5:50
    לא היה לי איפה ללון,
    אז פשוט תקעתי את המחשב באיזה חור
  • 5:50 - 5:52
    והלכתי,
    וחזרתי אחרי חודשיים,
  • 5:52 - 5:54
    ומצאתי את ילדי הכפר משחקים עליו משחקים.
  • 5:54 - 5:55
    כשהם ראו אותי, הם אמרו לי -
  • 5:55 - 5:57
    "אנחנו רוצים מעבד מהיר יותר ועכבר יותר טוב."
  • 5:57 - 6:01
    (צחוק)
  • 6:01 - 6:05
    אז שאלתי אותם, "איך אתם יודעים את כל זה?"
  • 6:05 - 6:07
    והם אמרו לי דבר מאד מעניין.
  • 6:07 - 6:09
    בקול מעוצבן הם אמרו -
  • 6:09 - 6:11
    "נתת לנו מכונה שעובדת רק באנגלית,
  • 6:11 - 6:18
    אז היינו צריכים ללמד את עצמנו אנגלית כדי להשתמש בה."
    (צחוק)
  • 6:18 - 6:20
    וזו היתה הפעם הראשונה שלי כמורה
  • 6:20 - 6:25
    ששמעתי את המושג 'ללמד את עצמנו' נאמר בצורה כל כך אגבית.
  • 6:25 - 6:28
    הנה הצצה קצרה לאותם השנים.
    [כתובית: סרטון החור בקיר, שנת 1999]
  • 6:28 - 6:31
    זה היום הראשון של ה'חור שבקיר'
  • 6:31 - 6:33
    מימין יש לנו ילד בן שמונה,
  • 6:33 - 6:39
    ולשמאלו - התלמידה שלו.
    היא בת 6.
  • 6:39 - 6:42
    והוא מלמד אותה לגלוש.
  • 6:42 - 6:46
    והנה אזורים אחרים במדינה,
  • 6:46 - 6:48
    חזרתי על זה שוב ושוב,
  • 6:48 - 6:51
    וקיבלתי בדיוק את אותן התוצאות בכל מקום.
  • 6:51 - 6:55
    [כתובית: סרטון החור בקיר, 1999]
  • 6:55 - 7:00
    בן שמונה אומר לאחותו הגדולה מה לעשות.
  • 7:04 - 7:10
    ולבסוף, הילדה הזו, מסבירה בשפת 'מאראתי' מה זה
  • 7:10 - 7:14
    והיא אומרת "יש מעבד בפנים."
  • 7:14 - 7:17
    אז התחלתי לפרסם.
  • 7:17 - 7:19
    פרסמתי בכל מקום, כתבתי ומדדתי הכל,
  • 7:19 - 7:22
    ואמרתי: "במהלך תשעה חודשים, קבוצת ילדים
  • 7:22 - 7:24
    שמושארת לבד עם מחשב, בכל שפה,
  • 7:24 - 7:29
    מגיעה לאותה הרמה של פקידה במערב."
  • 7:29 - 7:33
    וראיתי את זה קורה
    שוב ושוב.
  • 7:33 - 7:36
    אבל הסתקרנתי מה עוד הם יעשו
  • 7:36 - 7:38
    אם הם כבר עושים את כל זה?
  • 7:38 - 7:41
    התחלתי להתנסות עם נושאים אחרים,
  • 7:41 - 7:44
    ביניהם - למשל - מבטא.
  • 7:44 - 7:46
    אוכלוסיה של ילדים בדרום הודו
  • 7:46 - 7:49
    שהמבטא שלהם באנגלית הוא ממש רע,
  • 7:49 - 7:53
    והם צריכים מבטא טוב, כי זה ישפר את המשרות שהם יכולים למלא
  • 7:53 - 7:57
    נתתי להם ממיר דיבור-טקסט במחשב,
  • 7:57 - 8:00
    ואמרתי להם - "דברו אליו עד שיכתוב את מה שאמרתם."
  • 8:00 - 8:05
    (צחוק)
  • 8:05 - 8:10
    והם עשו את זה.
    בואו נראה קצת מזה.
  • 8:10 - 8:15
    מחשב: "נעים לפגוש אותך."
    ילד: "נעים לפגוש אותך."
  • 8:15 - 8:18
    מיטרה: הסיבה שבחרתי לסיים עם הפנים
  • 8:18 - 8:21
    של הנערה הזו על המסך, היא מכיוון
    שיתכן שרבים מכם מכירים אותה.
  • 8:21 - 8:25
    היא הצטרפה למוקד שיחות בהידרבאד
  • 8:25 - 8:30
    ואולי עינתה אתכם בנושא כרטיס האשראי שלכם
  • 8:30 - 8:34
    במבטא אנגלי מובהק.
  • 8:34 - 8:39
    אז אנשים החלו לשאול, כמה רחוק זה יכול להמשיך?
  • 8:39 - 8:40
    איפה זה יעצר?
  • 8:40 - 8:44
    החלטתי שאהרוס את הטיעון שלי
  • 8:44 - 8:46
    על ידי העלאת השערה אבסורדית.
  • 8:46 - 8:50
    העליתי השערה מגוחכת.
  • 8:50 - 8:52
    טאמיל היא שפה בדרום הודו, ושאלתי
  • 8:52 - 8:55
    האם ילדים דוברי-טאמיל בכפר בדרום הודו
  • 8:55 - 8:58
    יכולים ללמוד את הביו-טכנולוגיה של שכפול DNA באנגלית
  • 8:58 - 9:00
    ממחשב קיר שברחוב?
  • 9:00 - 9:03
    אמרתי - "אני אמדוד אותם, הם יקבלו אפס עגול,
  • 9:03 - 9:06
    אני אקדיש כמה חודשים לעניין,
    אני אתן להם כמה חודשים,
  • 9:06 - 9:08
    אני אשוב, והם יקבלו עוד אפס.
  • 9:08 - 9:12
    אחזור למעבדה ואכריז - 'אנחנו זקוקים למורים'."
  • 9:12 - 9:16
    מצאתי כפר שנקרא קאליוקופם בדרום הודו.
  • 9:16 - 9:19
    שמתי שם מחשבי "חור בקיר",
  • 9:19 - 9:23
    הורדתי כל מיני דברים מהאינטרנט על שכפול DNA,
  • 9:23 - 9:26
    את רובם לא הבנתי.
  • 9:26 - 9:29
    והילדים באו בריצה, ואמרו -
    "מה זה?"
  • 9:29 - 9:34
    אז אמרתי - "זה מאוד חשוב, אבל הכל באנגלית".
  • 9:34 - 9:37
    והם שאלו "איך נבין כאלה מילים גדולות באנגלית
  • 9:37 - 9:39
    ודיאגרמות וכימיה?"
  • 9:39 - 9:42
    בשלב זה כבר פיתחתי שיטה פדגוגית חדשה,
  • 9:42 - 9:45
    אז יישמתי אותה.
    אמרתי: "אין לי שמץ של מושג
  • 9:45 - 9:48
    (צחוק)
  • 9:48 - 9:51
    וחוץ מזה, אני הולך עכשיו."
  • 9:51 - 9:56
    (צחוק)
  • 9:56 - 9:59
    אז עזבתי אותם לחודשיים.
  • 9:59 - 10:02
    הם אכן קיבלו אפס. בחנתי אותם.
  • 10:02 - 10:03
    וכשחזרתי אחרי חודשיים,
  • 10:03 - 10:06
    הילדים התקבצו ואמרו לי:
    "לא הבנו כלום."
  • 10:06 - 10:09
    אז אמרתי: "נו טוב, למה כבר ציפיתי?"
  • 10:09 - 10:13
    אז שאלתי "אבל כמה זמן לקח לכם
  • 10:13 - 10:15
    עד שהחלטתם שאתם לא מבינים כלום?"
  • 10:15 - 10:17
    והם אמרו - "עוד לא ויתרנו.
  • 10:17 - 10:19
    אנחנו מסתכלים על זה כל יום."
  • 10:19 - 10:22
    ואמרתי - "מה? אתם לא מבינים את המסכים האלה
  • 10:22 - 10:24
    ואתם עדיין בוהים בזה חודשיים? בשביל מה?"
  • 10:24 - 10:27
    ואז הילדה הקטנה הזו שאתם רואים,
  • 10:27 - 10:30
    הרימה את ידה, ואמרה באנגלית טמילית שבורה,
  • 10:30 - 10:32
    היא אמרה - "חוץ מהעובדה
  • 10:32 - 10:35
    ששכפול קלוקל של מולקולת DNA גורם מחלות,
  • 10:35 - 10:38
    לא הבנו שום דבר".
  • 10:38 - 10:43
    (צחוק) (מחיאות כפיים)
  • 10:43 - 10:47
    אז בחנתי אותם.
  • 10:47 - 10:51
    קיבלתי תוצאה חינוכית בלתי אפשרית,
    קפיצה מ-0% ל-30%
  • 10:51 - 10:53
    תוך חודשיים בחום הטרופי
  • 10:53 - 10:56
    עם מחשב מתחת לאיזה עץ, בשפה שהם לא ידעו
  • 10:56 - 10:59
    מתעסקים עם חומר שמקדים את זמנם בעשור.
  • 10:59 - 11:05
    זה היה אבסורד. אבל
    הייתי חייב לפעול לפי הנורמה הויקטוריאנית.
  • 11:05 - 11:08
    30% זה נכשל.
  • 11:08 - 11:11
    איך אני מביא אותם לציון עובר?
    בשביל זה צריך עוד 20 נקודות.
  • 11:11 - 11:16
    לא מצאתי מורה,
    אבל כן מצאתי חברה שהיתה להם,
  • 11:16 - 11:18
    מנהלת חשבונות בת 22
  • 11:18 - 11:21
    והיא שיחקה איתם כל הזמן.
  • 11:21 - 11:23
    אז שאלתי אותה - "את יכולה לעזור להם?"
  • 11:23 - 11:25
    והיא אמרה - "לחלוטין לא.
  • 11:25 - 11:28
    לא למדתי מדעים בבית הספר, אין לי מושג
  • 11:28 - 11:33
    מה הם עושים תחת העץ כל היום.
    אני לא יכולה לעזור לך."
  • 11:33 - 11:37
    אמרתי - "אני אגיד לך מה:
    תשתמשי בשיטת הסבתא."
  • 11:37 - 11:39
    והיא אמרה - "מה זה?"
  • 11:39 - 11:40
    אז אמרתי - "פשוט תעמדי מאחוריהם,
  • 11:40 - 11:42
    וכל פעם שהם עושים משהו תגידי -
  • 11:42 - 11:45
    'וואו! איך עשיתם את זה?
  • 11:45 - 11:48
    מה הדף הבא? אוך, כשאני הייתי בגילכם,
    בחיים לא הייתי יכולה לעשות את זה.'
  • 11:48 - 11:51
    את יודעת, מה שסבתות עושות."
  • 11:51 - 11:53
    והיא עשתה את זה לעוד חודשיים
  • 11:53 - 11:56
    הציון קפץ ל-50%.
  • 11:56 - 11:57
    קאליקופם צמצם את הפער
  • 11:57 - 11:59
    מול קבוצת הבקרה שלי בניו דלהי,
  • 11:59 - 12:03
    קבוצה של ילדי עשירים בבית ספר פרטי עם מורה לביו-טכנולוגיה.
  • 12:03 - 12:08
    וכשראיתי את הגרף הבנתי שיש דרך להשוות את תנאי המגרש.
  • 12:08 - 12:10
    הנה קאליקופם.
  • 12:10 - 12:18
    (ילדים מדברים) נוירונים ... תקשורת.
  • 12:18 - 12:22
    המצלמה בזוית הלא נכונה, זו טעות של חובבנים,
  • 12:22 - 12:25
    אבל מה שהיא בעצם אומרת - אם שמעתם,
  • 12:25 - 12:27
    משהו על "נוירונים" - עם הידיים ככה -
  • 12:27 - 12:31
    והיא אמרה - ''נוירונים מתקשרים''
  • 12:31 - 12:34
    בגיל 12.
  • 12:34 - 12:37
    אז, מהן המשרות העתידיות?
  • 12:37 - 12:39
    ובכן, אנחנו יודעים איך הם היום.
  • 12:39 - 12:42
    ומהי למידה עתידית? אנחנו יודעים מהי היום,
  • 12:42 - 12:45
    כשילדים מסתובבים עם הנייד שלהם ביד אחד
  • 12:45 - 12:49
    ובחוסר רצון הולכים לבית הספר
    לאסוף את הספרים ביד השניה.
  • 12:49 - 12:53
    ומה יהיה מחר?
  • 12:53 - 12:57
    האם יתכן שאנחנו לא
    צריכים ללכת לבית הספר בכלל?
  • 12:57 - 13:01
    האם יתכן שברגע שתצטרכו לדעת משהו,
  • 13:01 - 13:04
    תוכלו לברר אותו בשתי דקות?
  • 13:04 - 13:08
    האם יתכן - וזו שאלה קטלנית -
  • 13:08 - 13:11
    - שאלה שנוסחה בשבילי על ידי ניקולס נגרופונט -
  • 13:11 - 13:14
    האם יתכן שאנחנו צועדים לקראת
  • 13:14 - 13:18
    עתיד שבו -
    ידיעה היא מיותרת?
  • 13:18 - 13:20
    אבל זה נורא.
    אנחנו הומו-ספיאנס.
  • 13:20 - 13:24
    ידיעה היא המבדילה בינינו ובין הקופים.
  • 13:24 - 13:26
    אבל תביטו על זה כך
  • 13:26 - 13:28
    לקח לטבע 100 מיליון שנה
  • 13:28 - 13:31
    לגרום הקופים לעמוד
  • 13:31 - 13:33
    ולהפוך להומו-ספיאנס.
  • 13:33 - 13:36
    ולנו זה לקח רק 10,000 להפוך את הידיעה למיושנת.
  • 13:36 - 13:39
    איזה הישג זה.
  • 13:39 - 13:43
    אבל עלינו לשלב את זה בעתיד שלנו.
  • 13:43 - 13:46
    נראה שעידוד הוא המפתח.
  • 13:46 - 13:47
    אם אתם מסתכלים על קופם,
  • 13:47 - 13:50
    או על כל הניסויים שעשיתי,
  • 13:50 - 13:57
    זה פשוט לומר "וואו" - תוך הצדעה ללמידה.
  • 13:57 - 13:59
    יש הוכחות ממדעי המוח.
  • 13:59 - 14:02
    המוח הזוחל שלנו,
    שיושב במרכז המוח,
  • 14:02 - 14:06
    תחת איום - הוא מכבה הכל,
  • 14:06 - 14:10
    הוא מכבה את האונה הקדם-מצחית - החלק הלומד,
  • 14:10 - 14:12
    הוא מכבה את כל זה.
  • 14:12 - 14:17
    ענישה ובחינה נתפשים למעשה כאיום.
  • 14:17 - 14:20
    אנחנו לוקחים את הילדים שלנו,
    מכבים להם את המוח,
  • 14:20 - 14:23
    ואומרים להם -
    "תבצעו".
  • 14:23 - 14:26
    למה יצרו מערכת כזו?
  • 14:26 - 14:28
    כי היה צריך.
  • 14:28 - 14:31
    היה זמן בעידן האימפריות
  • 14:31 - 14:35
    שנזקקתם לאנשים שיכלו לשרוד תחת איום.
  • 14:35 - 14:37
    כשניצבת לבדך בשוחה,
  • 14:37 - 14:41
    אם יכולת לשרוד - אתה בסדר, עברת.
  • 14:41 - 14:44
    אם לא - נכשלת.
  • 14:44 - 14:47
    אבל עידן האמפריות תם.
  • 14:47 - 14:50
    מה קורה ליצירתיות בימינו אנו?
  • 14:50 - 14:54
    עלנו להטות חזרה את המאזן הזה
  • 14:54 - 14:57
    מאיום - לתענוג.
  • 14:57 - 15:01
    חזרתי לאנגליה, וחיפשתי סבתות בריטיות.
  • 15:01 - 15:04
    שמתי מודעות כאלה, שאומרות:
  • 15:04 - 15:07
    "אם את סבתא בריטית,
    ויש לך אינטרנט מהיר ומצלמת מחשב -
  • 15:07 - 15:11
    התוכלי להקדיש לנו שעה שבועית בחינם?"
  • 15:11 - 15:13
    קיבלתי 200 בשבועיים הראשונים.
  • 15:13 - 15:18
    אני מכיר יותר סבתות בריטיות מכל אחד ביקום. (צחוק)
  • 15:18 - 15:21
    קוראים להן "ענן הסבתות."
  • 15:21 - 15:23
    "ענן הסבתות" יושב באינטרנט.
  • 15:23 - 15:27
    ואם יש ילד בצרה -
    אנחנו משגרים אליו סבתא.
  • 15:27 - 15:31
    היא עולה אליו בסקייפ,
    ומסדרת את הדברים.
  • 15:31 - 15:35
    ראיתי אותן עושות את זה
    מאיזה כפר בשם דיגלס
  • 15:35 - 15:37
    בצפון מערב אנגליה,
  • 15:37 - 15:40
    ישר לתוך כפר טמיל-נאנדו הודי
  • 15:40 - 15:42
    על פני מרחק של 6000 מילים.
  • 15:42 - 15:46
    היא מסדרת הכל עם תנועה עתיקה אחת:
  • 15:46 - 15:48
    "שששש..."
  • 15:48 - 15:50
    אוקיי?
  • 15:50 - 15:52
    תביטו בזה:
  • 15:52 - 15:56
    הסבתא: לא תתפסו אותי. תגידו.
  • 15:56 - 16:00
    הסבתא: לא תתפסו אותי.
  • 16:00 - 16:03
    הילדים: לא תתפסו אותי.
  • 16:03 - 16:08
    הסבתא: אני הוא איש עוגיית הזנגביל
    הילדים: אני הוא איש עוגיית הזנגביל
  • 16:08 - 16:13
    הסבתא: כל הכבוד! יפה מאד.
  • 16:13 - 16:15
    מיטרה: אז מה קורה פה?
  • 16:15 - 16:17
    לדעתי, אנחנו צריכים להסתכל
  • 16:17 - 16:20
    על למידה,
  • 16:20 - 16:24
    כתוצר של התארגנות עצמית חינוכית.
  • 16:24 - 16:27
    אם מאפשרים לתהליך הלימוד לארגן את עצמו
  • 16:27 - 16:30
    - או אז נוצרת למידה.
  • 16:30 - 16:32
    הכוונה אינה לגרום ללמידה לקרות,
  • 16:32 - 16:34
    אלא לאפשר לה לקרות.
  • 16:34 - 16:37
    המורה מתניעה את התהליך,
  • 16:37 - 16:40
    ואז היא נעמדת מאחור בהתפעלות
  • 16:40 - 16:43
    ומביטה בלמידה המתרחשת.
  • 16:43 - 16:45
    זו המסקנה מכל זה.
  • 16:45 - 16:48
    אבל איך נדע? אין נגלה?
  • 16:48 - 16:50
    אני מתכוון לבנות
  • 16:50 - 16:53
    סביבות כאלה של למידה בהתארגנות עצמית (סל"ב).
  • 16:53 - 16:57
    שהם למעשה
    אינטרנט מהיר, שיתוף פעולה
  • 16:57 - 16:59
    ועידוד, משולבים יחד.
  • 16:59 - 17:01
    ניסיתי את זה בהרבה בתי ספר.
  • 17:01 - 17:04
    זה נוסה בכל רחבי העולם, והמורים
  • 17:04 - 17:07
    מסתכלים ושואלים: "הכל קורה מעצמו?"
  • 17:07 - 17:10
    ואני אמרתי - "כן, הכל קורה מעצמו."
    "איך ידעת?"
  • 17:10 - 17:14
    ואני אומר - "לא תאמינו מי הילדים שסיפרו לי,
  • 17:14 - 17:17
    ומהיכן הם".
  • 17:17 - 17:19
    הנה הסל"ב בפעולה.
  • 17:19 - 17:26
    (ילדים מדברים)
  • 17:26 - 17:32
    זה באנגליה.
  • 17:32 - 17:36
    הוא שומר על חוק וסדר,
  • 17:36 - 17:44
    כי תזכרו שאין שום מורה בסביבה.
  • 17:46 - 17:50
    ילדה: סך האלקטרונים אינו שווה לסך הפרוטונים
    מיטרה: אוסטרליה
  • 17:50 - 17:57
    ילדה: ויוצר סך חיובי של מטען חשמלי שלילי.
  • 17:57 - 18:00
    המטען של היון שווה למספר הפרוטונים
  • 18:00 - 18:04
    ביון, פחות מספר האלקטרונים.
  • 18:04 - 18:07
    מיטרה: מקדימה את זמנה בעשור.
  • 18:07 - 18:10
    אז לדעתי, סל"ב זקוקה לתכנית לימוד של שאלות גדולות.
  • 18:10 - 18:12
    שמעתם על זה. אתם יודעים למה הכוונה.
  • 18:12 - 18:16
    היה זמן בו אנשים ונשים מתקופת האבן
  • 18:16 - 18:18
    הסתכלו מעלה אל השמיים, ואמרו
  • 18:18 - 18:20
    "מה הם האורות המהבהבים האלה?"
  • 18:20 - 18:25
    הם בנו את תכנית הלימוד הראשונה, אבל
    אנחנו איבדנו מגע עם השאלות המופלאות האלה.
  • 18:25 - 18:29
    הורדנו את זה לרמה של חישוב טנגנס של זוית.
  • 18:29 - 18:33
    אבל זה לא סקסי מספיק.
  • 18:33 - 18:36
    הדרך להציג את זה בפני ילד בן תשע היא לומר
  • 18:36 - 18:39
    "אם מטאור מתקרב לכדור הארץ,
  • 18:39 - 18:43
    איך תדע אם הוא אכן יפגע או לא?"
  • 18:43 - 18:45
    ואם הוא אומר "מה? איך?"
  • 18:45 - 18:48
    אז אתם אומרים "יש מילת קסם, שנקראת טנגנס של זוית,"
  • 18:48 - 18:51
    ותשאירו אותו עם זה - הוא כבר יבין לבד.
  • 18:51 - 18:55
    אז הנה כמה תמונות של סל"ב.
  • 18:55 - 19:01
    העליתי שאלות מדהימות --
  • 19:01 - 19:05
    "איך העולם התחיל? איך הוא יגמר?"
  • 19:05 - 19:07
    לבני תשע.
  • 19:07 - 19:10
    וזה על "מה קורה לאויר שאנחנו נושמים."
  • 19:10 - 19:15
    כל זה נעשה על ידי ילדים, ללא עזרת מורים.
  • 19:15 - 19:18
    המורה בסך הכל מעלה את השאלה,
  • 19:18 - 19:21
    ואז נסוג לאחור, ומתפעל מהתשובה.
  • 19:21 - 19:25
    אז מה המשאלה שלי?
  • 19:25 - 19:27
    המשאלה שלי היא
  • 19:27 - 19:32
    שנעצב את עתיד הלמידה.
  • 19:32 - 19:34
    אנחנו לא רוצים להיות חלקי חילוף
  • 19:34 - 19:36
    למחשב האנושי הענק, הלא כן?
  • 19:36 - 19:40
    אז עלינו לעצב עתיד ללמידה.
  • 19:40 - 19:41
    ואני צריך -- רגע,
  • 19:41 - 19:44
    עלי לדייק כאן במילים,
  • 19:44 - 19:47
    כי אתם יודעים, זה מאד חשוב.
  • 19:47 - 19:49
    המשאלה שלי היא לעזור לעצב עתיד של למידה
  • 19:49 - 19:51
    בכך שנתמוך בילדים בכל רחבי העולם,
  • 19:51 - 19:54
    להצית את הפליאה שלהם ואת יכולתם לעבוד ביחד.
  • 19:54 - 19:56
    עזרו לי לבנות את בית הספר הזה.
  • 19:56 - 20:00
    הוא יקרא - בית הספר שבענן.
  • 20:00 - 20:05
    יהיה זה בית ספר שבו ילדים
    יוצאים להרפתקאות אינטלקטואליות
  • 20:05 - 20:09
    מונעים על ידי השאלות הגדולות
    שהמתווכים שלהם מעלים.
  • 20:09 - 20:11
    והדרך בה אני רוצה לעשות את זה
  • 20:11 - 20:15
    היא לבנות מתקן שבו
    אוכל לחקור את זה.
  • 20:15 - 20:18
    זה בעצם מתקן כמעט בלתי מאוייש.
  • 20:18 - 20:20
    יש רק סבתא אחת
  • 20:20 - 20:22
    שדואגת לבריאות ולבטיחות.
  • 20:22 - 20:24
    כל השאר מגיע מהענן.
  • 20:24 - 20:26
    האורות כבים או נדלקים מהענן,
  • 20:26 - 20:28
    וכו' וכו', הכל נעשה מהענן.
  • 20:28 - 20:31
    אבל אני רוצה אתכם למטרה אחרת.
  • 20:31 - 20:34
    אתם יכולים לעשות סביבות לימוד בהתארגנות-עצמית
  • 20:34 - 20:39
    בבית, בבית הספר,
    מחוץ לבית הספר, במועדונים.
  • 20:39 - 20:41
    זה קל מאוד לביצוע.
    יש מסמך מצויין על כך
  • 20:41 - 20:43
    שהופק על ידי TED
    שאומר איך לעשות את זה.
  • 20:43 - 20:46
    אז אם אתם רוצים -
    אז בבקשה, בבקשה תעשו את זה
  • 20:46 - 20:48
    ברחבי כל חמש היבשות
  • 20:48 - 20:51
    ותשלחו לי את המידע,
  • 20:51 - 20:54
    ואני אחבר את כל המידע יחד,
    ואעביר אותו לבית הספר שבענן,
  • 20:54 - 20:57
    ואצור את העתיד של הלמידה.
  • 20:57 - 20:59
    זו המשאלה שלי.
  • 20:59 - 21:01
    ורק דבר אחד אחרון.
  • 21:01 - 21:03
    אני אקח אתכם לראש ההימלאיה.
  • 21:03 - 21:06
    בגובה 12,000 רגל, היכן שהאוויר דליל,
  • 21:06 - 21:09
    בניתי שם פעם צמד מחשבים מדגם 'החור שבקיר',
  • 21:09 - 21:11
    והילדים התכנסו שם.
  • 21:11 - 21:14
    והיתה שם ילדה קטנה שהלכה אחרי לכל מקום,
  • 21:14 - 21:19
    אז אמרתי לה, "את יודעת,
    אני רוצה לתת מחשב לכל ילד.
  • 21:19 - 21:21
    ואני לא יודע,
    מה עלי לעשות?"
  • 21:21 - 21:25
    ניסיתי לצלם אותה בשקט.
  • 21:25 - 21:29
    היא לפתע הרימה את ידה
    אלי ככה, ואמרה לי:
  • 21:29 - 21:31
    "אז קדימה."
  • 21:31 - 21:43
    (צחוק) (מחיאות כפיים)
  • 21:43 - 21:45
    אני חושב שזו היתה עצה טובה.
  • 21:45 - 21:47
    אני אקח את העצה הזו.
    אני אפסיק לדבר.
  • 21:47 - 21:51
    תודה רבה. תודה רבה לכם.
  • 21:51 - 21:54
    (מחיאות כפיים)
  • 21:54 - 22:03
    תודה רבה. תודה רבה. (מחיאות כפיים)
  • 22:03 - 22:09
    תודה רבה לכם. וואו. (מחיאות כפיים)
Tytuł:
סוגטה מיטרה: לבנות בית-ספר בענן
Speaker:
Sugata Mitra
Opis:

על בימת TED2013, סוגטה מיטרה מביע את משאלתו הנועזת לפרס TED: עזרו לי לבנות את בית הספר שבענן - מעבדת למידה בהודו, בה ילדים יכולים לחקור וללמוד אחד מהשני - באמצעות משאבים והדרכה מהענן. הקשיבו לחזונו מעורר ההשראה לסביבות למידה בהתארגנות עצמית (סל"ב) ולמדו עוד ב-tedprize.org.

more » « less
Video Language:
English
Team:
TED
Projekt:
TEDTalks
Duration:
22:31

Hebrew subtitles

Revisions