מזיאונים צריכים לכבד את היומיומי ולא רק את יוצא הדופן
-
0:02 - 0:04לייצוג יש חשיבות.
-
0:05 - 0:08ייצוגים אותנטיים של נשים הם חשובים.
-
0:09 - 0:13אני חושבת שפעמים רבות
הייצוג הפומבי שלנו של נשים -
0:13 - 0:16עטוף בשפה של המיוחד.
-
0:17 - 0:20האישה האמריקאית הראשונה שהפכה
למיליונרית בכוחות עצמה: -
0:20 - 0:22מדאם סי. ג'יי. ווקר ...
-
0:23 - 0:25השמלות של הנשים הראשונות של ארה"ב ...
-
0:27 - 0:30שירלי צ'יזהולם, האשה הראשונה
-
0:30 - 0:33שהתמודדה לנשיאות ארה"ב
מטעם המפלגה הדמוקרטית -- -
0:33 - 0:34(מחיאות כפיים)
-
0:36 - 0:37כאוצרת במוזיאון,
-
0:37 - 0:39אני מבינה למה הסיפורים האלה כל כך מושכים.
-
0:40 - 0:43נשים יוצאות דופן הן
מעוררות השראה ושאיפות. -
0:45 - 0:47אבל הסיפורים האלה הם מגבילים.
-
0:47 - 0:51בהגדרה, בהיותם יוצאי דופן הם אינם מייצגים.
-
0:51 - 0:52הם אינם טיפוסיים.
-
0:53 - 0:57הסיפורים האלה לא יוצרים בסיס רחב
להכללת ההיסטוריה של נשים, -
0:57 - 0:59והם לא משקפים את המציאות היומיומית שלנו.
-
1:00 - 1:04אם אנחנו יכולים לאמץ באופן קולקטיבי
את התפיסה הרדיקלית -
1:04 - 1:06שנשים הן בני אדם,
-
1:06 - 1:08קל יותר להראות נשים כבני אדם:
-
1:09 - 1:13מוכרות, מגוונות, נוכחות.
-
1:13 - 1:16בחיי היומיום של כולם במהלך ההיסטוריה.
-
1:17 - 1:20נשים קיימות באופן חיובי --
-
1:20 - 1:23לא כעניין של פרשנות אלא כעובדה.
-
1:24 - 1:28ומעבר לכך, ייצוג מדויק של החיים האנושיים,
-
1:28 - 1:30הכולל נשים, מכליל את החוויות היומיומית
-
1:30 - 1:35של כמעט 3.8 מיליארד אנשים המזוהים
כנשים על הפלנטה הזאת. -
1:37 - 1:41בסצנת המוזאון המפורסמת
מתוך הסרט "הפנתר השחור", -
1:41 - 1:44אוצר לבן מסביר באופן מוטעה מוצג
-
1:44 - 1:46לדמותו של מייקל בי ג'ורדן הנראה כאן,
-
1:46 - 1:48מוצג שמקורו בתרבות שלו הוא.
-
1:49 - 1:53הסצנה הדמיונית הזו יצרה דיונים אמיתיים
בקרב קהילות המוזיאונים שלנו -
1:53 - 1:57לגבי מי מעצב את הנרטיבים והדעות הקדומות
הטבועות באותם נרטיבים. -
1:59 - 2:01מוזיאונים למעשה נחשבים
-
2:01 - 2:05כאחד ממקורות המידע המהימנים ביותר בארה"ב,
-
2:05 - 2:08עם מאות מיליוני מבקרים מכל רחבי העולם,
-
2:08 - 2:11עלינו לספר היסטוריות מדויקות,
-
2:11 - 2:12אבל אנחנו לא.
-
2:13 - 2:16ישנה תנועה בתוך המוזיאונים עצמם
-
2:16 - 2:18לסייע להלחם בדעה הקדומה הזו.
-
2:18 - 2:22ההכרה הפשוטה בכך שמוזיאונים
אינם מרחב נייטרלי. -
2:23 - 2:25מוזיאונים אינם דידקטיים.
-
2:25 - 2:28באמצעות הצגתם של חפצי אומנות ומוצגים,
-
2:28 - 2:31אנחנו יכולים לעודד יצירתיות ולהצמיח הכלה,
-
2:31 - 2:34אבל אנחנו אשמים בייצוג מוטעה היסטורי.
-
2:34 - 2:38ההיסטוריות סובבות הגברים שלנו הסתירו
את ההיסטוריות הנשיות שלנו (her-stories). -
2:40 - 2:45וישנן אמיתות קשות בלהיות אישה,
-
2:45 - 2:47בייחוד אישה צבעונית בתעשייה הזאת,
-
2:47 - 2:51המונעות מאתנו מלהתמקד
בדוגמאות מכלילות של חייהן של נשים. -
2:53 - 2:54הנהגת המוזיאונים:
-
2:54 - 2:57בעיקרה מורכבת מגברים לבנים,
-
2:57 - 3:01למרות שנשים מרכיבות כ60 אחוזים
מהצוותים במוזיאונים -
3:01 - 3:04האופק לתפקידי השפעה עבור נשים הוא קודר --
-
3:04 - 3:06ואפילו יותר קודר עבור נשים צבעוניות.
-
3:07 - 3:10ונוכחותן של נשים בפני עצמה לא מבטיחה
-
3:10 - 3:12עליה בייצוג הפומבי של נשים.
-
3:13 - 3:15לא כל הנשים תומכות בשוויון מגדרי.
-
3:16 - 3:19במילותיה של התיאורטיקנית הפמיניסטית
בל הוקס, -
3:19 - 3:20"לפטריאכיה אין מגדר".
-
3:21 - 3:23נשים יכולות לתמוך במערכת הפטריאכלית
-
3:23 - 3:26בדיוק כמו שגברים יכולים
להלחם בעד שוויון מגדרי. -
3:27 - 3:31והרבה פעמים אנחנו לא מעריכים מספיק
את החשיבות של שוויון בין סקטוריאלי. -
3:32 - 3:37מריאן אנדרסון היתה אחת מהקולות
המוכרים ביותר של המאה ה-20, -
3:37 - 3:40והסמית'סוניאן השיג את החליפה שלה מ1939.
-
3:40 - 3:43אחרי שארגון "הבנות הלבנות
של המהפכה אמריקאית" דחה את בקשתה -
3:43 - 3:46לשיר בהיכל החוקה כי היא היתה שחורה,
-
3:47 - 3:50היא כידוע שרה במקום
על מדרגות אתר ההנצחה ללינקולן, -
3:50 - 3:53לקהל של 75,000 איש.
-
3:56 - 3:58ובספריות בכל רחבי המדינה, כולל במוזיאונים,
-
3:58 - 4:02אפשר עדיין למצוא את האנתולוגיה פורצת הדרך,
משנת 1982, שכותרתה -
4:02 - 4:05"כל הנשים לבנות,
-
4:05 - 4:07כל השחורים הם גברים,
-
4:07 - 4:08אבל חלק מאתנו אמיצים".
-
4:10 - 4:13הדרישות להגברת הייצוג של נשים
-
4:13 - 4:16לא כולל באופן אוטומטי
נשים אפרו-לטיניות כמוני... -
4:16 - 4:20או נשים מהגרות, או נשים אסיאתיות,
או נשים אינדיאניות, -
4:20 - 4:22או נשים טרנס, או נשים חסרות אזרחות,
-
4:22 - 4:25או נשים מעל גיל 65, או בנות --
-
4:25 - 4:27הרשימה יכולה להמשיך עוד ועוד.
-
4:28 - 4:29אז מה אפשר לעשות?
-
4:31 - 4:34יוזמות ממוקדות סייעו לשלב פרספקטיבות
-
4:34 - 4:36שהיו תמיד צריכות להיות כלולות.
-
4:37 - 4:40אני הגעתי לסמית'סוניאן
דרך יוזמה אוצרותית לטינית -
4:40 - 4:42שבאמצעות העסקת אוצרים ממוצא לטיני,
-
4:42 - 4:44רובן נשים, דרך אגב,
-
4:44 - 4:48העלתה את הפרופיל של הנרטיבים הלטיניים
בכל המוסד כולו. -
4:49 - 4:50וזה שימש כמודל
-
4:50 - 4:55ליוזמת ההיסטוריה של נשים אמריקאיות
בסמית'סוניאן, -
4:55 - 4:58ששאפה להעצים את הייצוג המגוון של נשים
-
4:58 - 5:00בכל דרך אפשרית,
-
5:00 - 5:02כך שנשים יופיעו
-
5:02 - 5:05לא רק בדימויים של המציאות העדכנית שלנו,
-
5:05 - 5:07אלא בייצוגים ההיסטוריים שלנו,
-
5:07 - 5:09כי תמיד היינו שם.
-
5:11 - 5:15אך כיום, ב2018, אני עדיין יכולה להכנס
לתוך מרחבים מקצועיים -
5:15 - 5:17ועדיין להיות היחידה --
-
5:17 - 5:20האדם היחיד מתחת לגיל 40, האדם השחור היחיד,
-
5:20 - 5:21האשה השחורה היחידה, הלטינית היחידה,
-
5:21 - 5:23לפעמים, האשה היחידה.
-
5:24 - 5:27אמא שלי היא אפרו-אמריקאית
ואבא שלי הוא אפרו-פנמי. -
5:28 - 5:31אני שילוב גאה ומלא של שניהם.
-
5:31 - 5:33כאפרו-לטינית, אני אחת ממיליון.
-
5:35 - 5:38כאוצרת אפרו-לטינית, אני אחת ממעט.
-
5:39 - 5:42וההכללה של כל כולי לתחום המקצועי
-
5:42 - 5:44יכולה להרגיש כמו מעשה גבורה,
-
5:45 - 5:48ואני מודה בפניכם שלא תמיד עמדתי באתגרים,
-
5:48 - 5:51בין אם מתוך פחד מדחיה או שימור עצמי.
-
5:53 - 5:54בפגישות, הייתי רק מדברת
-
5:54 - 5:57כשהייתה לי הערה מגובשת לחלוטין להעיר.
-
5:57 - 6:00בלי סיעור מוחות בקול או
הגבה על דבריהם של עמיתי. -
6:01 - 6:02במשך זמן רב,
-
6:02 - 6:06מנעתי מעצמי את ההנאה בענידת
עגילי החישוק האהובים שלי -
6:06 - 6:07או שרשראות עם תליוני שמות בעבודה,
-
6:07 - 6:11במחשבה שהם היו צעקניים מדי או
לא אקדמיים או לא מקצועיים. -
6:12 - 6:13(צחוק)
-
6:13 - 6:17תהיתי איך אנשים יגיבו לשיער הטבעי שלי,
-
6:17 - 6:21או אם הם חשבו שאני יותר מתקבלת
או פחות אותנטית כשיישרתי אותו. -
6:22 - 6:25וכל מי שאי פעם הרגיש
מחוץ לייצוגים המקובלים -
6:25 - 6:29מבין שישנם אלמנטים בסיסיים
רק לקיום היומיומי שלנו -
6:29 - 6:31שיכולים לעורר אי נוחות אצל אחרים.
-
6:33 - 6:34אבל בגלל שאני דוחפת
-
6:34 - 6:38את הייצוג היומיומי של נשים כפי שאנחנו,
-
6:38 - 6:43הפסקתי להציג ייצוג לא אותנטי שלי
או של העבודה שלי. -
6:44 - 6:45ועמדתי במבחן.
-
6:46 - 6:48הנה אני מצביעה על עגילי החישוק שלי
במשרד שלי -- -
6:48 - 6:49(צחוק)
-
6:50 - 6:53רק בחודש שעבר, הוזמנתי להיות הדוברת
הראשית באירוע לציון חודש הקהילה הלטינית. -
6:54 - 6:57בשבוע של הפרזנטציה, הארגון הביע חששות.
-
6:58 - 7:00הם כינו את המצגות שלי "אקטיביסטיות",
-
7:00 - 7:02והם התכוונו לכך באופן שלילי.
-
7:03 - 7:06(צחוק)
-
7:06 - 7:10(מחיאות כפיים)
-
7:11 - 7:12יומיים לפני הפרזנטציה,
-
7:12 - 7:17הם ביקשו שלא אציג סרטון
של שתי דקות בעד שיער טבעי, -
7:17 - 7:20כי "זה יכול ליצור מחסום לתהליך הלמידה
-
7:20 - 7:21עבור חלק מהמשתתפים".
-
7:22 - 7:23(צחוק)
-
7:23 - 7:28השיר הזה, "שיער", נכתב ובוצע על ידי
אליזבת' אסוואדו, -
7:28 - 7:31אמריקאית ממוצא דומיניקני,
זוכת פרס הספר הלאומי של 2018, -
7:31 - 7:35והוא הופיע בתערוכה זוכת פרסים
בסמית'סוניאן שאני אצרתי. -
7:36 - 7:37ביטלתי את ההרצאה,
-
7:37 - 7:42והסברתי להם שהביקורת שלהם עלי
ועל העבודה שלי גרמה לי לאי נוחות. -
7:42 - 7:49(מחיאות כפיים ותרועות)
-
7:52 - 7:55פוליטיקה של מכובדות ונשיות אידאלית
-
7:55 - 7:57משפיעים על איך אנחנו מציגים נשים
-
7:57 - 7:59ואיזה נשים אנחנו בוחרים להציג.
-
8:00 - 8:04והתצוגה הזאת היתה מוטה
לכיוון המוצלח והיוצא דופן -
8:04 - 8:07ובעל המוניטין והנחשק,
-
8:07 - 8:09דבר שמשמר את אי ההכללה המערכתית
-
8:09 - 8:13וההדחקה של היומיומי, הרגיל והבלתי מיוצג
-
8:13 - 8:15ובדרך כלל, הלא- לבן.
-
8:16 - 8:19כאוצרת מוזיאון, אני
מונעת לשנות את הנרטיב הזה. -
8:20 - 8:23אני חוקרת, אוספת ומתרגמת
חפצים ודימויים בעלי משמעות. -
8:24 - 8:26סיליה קרוז, מלכת הסלסה --
-
8:26 - 8:27(מחיאות כפיים)
-
8:27 - 8:29כן -- היא משמעותית.
-
8:29 - 8:31ואישה אפרו-לטינית.
-
8:31 - 8:35הסמית'סוניאן אסף את התלבושות שלה,
הנעליים שלה, -
8:35 - 8:37תמונת הדיוקן שלה, הבולים עם דיוקנה
-
8:37 - 8:39והדימוי הזה...
-
8:40 - 8:42שנעשה על ידי טוני פרלטה.
-
8:42 - 8:44כשאספתי והצגתי את היצירה הזאת,
-
8:44 - 8:47היה זה ניצחון לניגודיות סימבוליות.
-
8:48 - 8:50גאווה בהצגת דיוקנה של לטינה בעלת עור כהה,
-
8:50 - 8:52אישה שחורה,
-
8:52 - 8:54ששיערה אסוף ברולים גדולים ליישור השיער,
-
8:54 - 8:57אולי קריצה לסטנדרטים של יופי לבן.
-
8:57 - 9:01אשה מעודנת, זוהרת,
עונדת תכשיטי זהב גדולים. -
9:02 - 9:03שהיצירה הזאת הוצגה,
-
9:03 - 9:05היא היתה אחת היצירות
הכי פופולריות באינסטגרם, -
9:05 - 9:08ומבקרים סיפרו לי שהם התחברו
לאלמנטים היומיומיים -
9:08 - 9:11של עורה השחום או הרולים בשיער
או התכשיטים שלה. -
9:12 - 9:14האוספים שלנו כוללים את סיליה קרוז
-
9:15 - 9:18ופורטרט נדיר של הארייט טאבמן הצעירה...
-
9:20 - 9:23ביגוד איקוני של אופרה וינפרי הייחודית.
-
9:25 - 9:26אבל מוזיאונים יכולים לשנות ממש
-
9:26 - 9:29איך מאות מיליוני אנשים רואים נשים
-
9:29 - 9:31ואיזה נשים הם רואים.
-
9:31 - 9:35אז במקום תמיד להציג את הראשונה או המפורסמת
-
9:35 - 9:39יש לנו אחריות להציג שבת רגילה בסלון יופי,
-
9:41 - 9:43את האומנות שמאחורי העגילים האלה ...
-
9:43 - 9:44(צחוק)
-
9:44 - 9:46אחוות אחיות אופנתיות ...
-
9:46 - 9:47(צחוק)
-
9:47 - 9:49וגאווה תרבותית בכל גיל.
-
9:49 - 9:51סיפורים של נשים רגילות
-
9:51 - 9:55שהסיפורים שלהן הושמטו בידיעה
מההיסטוריות הלאומיות והגלובליות. -
9:55 - 9:59ולפעמים במוזיאונים אתם יכולים
לראות נשים מיוצגות באמצעות ביגוד -
9:59 - 10:01או פורטרטים או צילומים ...
-
10:03 - 10:06אבל סיפורים בעלי השפעה,
משני עולמות מנשים רגילות -
10:06 - 10:08יכולים גם להיות מיוצגים
במושב הסירה הזה מאזמרלדס. -
10:10 - 10:12אזמרלדס, באקוודור, היתה קהילה מבודדת.
-
10:13 - 10:16יערות הגשם העבים שלה הגנו
על האוכלוסיה הילידית והאפריקאית -
10:16 - 10:18מהקולוניאליזם הספרדי.
-
10:18 - 10:19ישנם דרכים לשם עכשיו,
-
10:19 - 10:23אבל ישנם חלקים מסוימים בתוך האי
שהגישה לשם היא עדיין בקאנו בלבד. -
10:23 - 10:27דבורה נזארנו שטה באותן
תעלות אקוודוריות לעתים קרובות, -
10:27 - 10:29כך שהיה לה מושב סירה משל עצמה.
-
10:29 - 10:32שלה היה מעוטר ברשת עכביש ועכביש,
-
10:32 - 10:35שייצגו את אנאסי,
דמות מהפולקלור המערב- אפריקאי. -
10:37 - 10:41דבורה גם ישבה על המושב הזה בביתה
בזמן שסיפרה סיפורים לנכדה, חואן. -
10:42 - 10:44והריטואל הבלתי מוחשי הזה של אהבה
-
10:44 - 10:47בצורה של סיפור סיפורים בין-דורי,
-
10:47 - 10:49הוא נפוץ בקרב קהילות
ברחבי התפוצה האפריקאית. -
10:50 - 10:54והפעולה היומיומית הזו שתלה
בחואן רצון לאסוף ולשמר -
10:54 - 10:58מעל 50,000 תעודות הקשורות
לתרבות האפרו-אינדיאנית. -
11:00 - 11:03ב2005, חואן גרסיה סלאזאר, נכדה של דבורה,
-
11:04 - 11:07וכיום חוקר אפרו-אקוואדורי בעל שם עולמי,
-
11:07 - 11:09הגיע לוושינגטון.
-
11:10 - 11:13הוא נפגש עם לוני באנש,
מנהלת המוזיאון בו אני עובדת, -
11:13 - 11:15ולקראת סוף השיחה ביניהם,
-
11:15 - 11:19חואן שם את ידו בתוך התיק שלו ואמר,
"אני רוצה לתת לך מתנה". -
11:21 - 11:24באותו היום, מושב הסירה הצנוע מעץ
של דבורה נזראנו -
11:24 - 11:26הפך להיות החפץ הראשון שנתרם
-
11:26 - 11:30למוזיאון הסמית'סוניאן הלאומי לתרבות
והיסטוריה האפרו-אמריקאית. -
11:31 - 11:36הוא מוצג במוזיאון
וכמעט חמישה מיליון איש ראו אותו -
11:36 - 11:38מכל רחבי העולם.
-
11:39 - 11:42אני אמשיך לאסוף חפצים
ממעצבי היסטוריה יוצאי דופן. -
11:42 - 11:44הסיפורים שלהם חשובים.
-
11:45 - 11:49אבל מה שמניע אותי להגיע היום ובכל יום
-
11:49 - 11:52היא השאיפה הפשוטה לכתוב
את השמות שלנו בהיסטוריה, -
11:52 - 11:55להציג אותם באופן פומבי
כדי שמיליונים יוכלו לראות -
11:55 - 11:58ולצעוד באור הקיים תמיד שהוא האישה.
-
11:59 - 12:00תודה רבה.
-
12:00 - 12:06(מחיאות כפיים)
- Title:
- מזיאונים צריכים לכבד את היומיומי ולא רק את יוצא הדופן
- Speaker:
- אריאנה קרטיס
- Description:
-
more » « less
למי מגיע להיות מוצג במוזיאון? במשך זמן רב מדי התשובה היתה "הבלתי רגיל" -- אותם מעצבי היסטוריה מלאי השראה המשפיעים עלינו בהצלחות שלהם. אבל אותם סיפורים הם מגבילים, אומרת אוצרת המוזיאון, אריאנה קרטיס. בהרצאתה המרתקת, היא מתווה כיצד מוזיאונים יכולים לייצג את ההיסטוריה באופן יותר מדויק באמצעות מתן מקום לחייהם של אנשים יוצאי דופן יחד עם הרגילים, הבולטים והחבויים -- ולהעצים את נקודות המבט המגוונות שתמיד היו צריכים להיות מוכללות.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:19
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Museums should honor the everyday, not just the extraordinary | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Museums should honor the everyday, not just the extraordinary | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Museums should honor the everyday, not just the extraordinary | |
|
Yael Ring edited Hebrew subtitles for Museums should honor the everyday, not just the extraordinary | |
|
|
Yael Ring edited Hebrew subtitles for Museums should honor the everyday, not just the extraordinary |