קרבנות העיר
-
0:00 - 0:05התבקשנו להתייחס לנושא של שינוי השיח.
-
0:05 - 0:07ואני סבור, בייחוד בתחום בו אני עוסק,
-
0:07 - 0:10שזוהי נקודה חשובה ביותר להימצא בה.
-
0:10 - 0:13בהתחשב בדיונים המתקיימים
בתחום הארכיטקטורה, -
0:13 - 0:14כמו גם בכל רחבי החברה שלנו,
-
0:14 - 0:19אני חושב שהגיע הזמן לשנות
את הדרך בה אנחנו מסתכלים על דברים. -
0:19 - 0:22כארכיטקט, הייתי מעורב
בפרויקטים ארכיטקטוניים, -
0:22 - 0:24בפרויקטים של בינוי עירוני,
-
0:24 - 0:28ולאחרונה, בפרויקטים העוסקים
הרבה יותר בתכנון נוף. -
0:28 - 0:30כעת אני יכול לראות כל כך הרבה הזדמנויות
-
0:30 - 0:33וכל כך הרבה דרכים בהן יכול העיצוב לתרום
-
0:33 - 0:37ויש לו אפשרות להשפיע על שינוי חברתי.
-
0:37 - 0:40על זה אני מתכוון לדבר איתכם היום.
-
0:41 - 0:45לשם התחלה, אני חושב שכדאי
לדבר קצת על ארכיטקטורה, -
0:45 - 0:46כי אני חושב שעבור אנשים רבים
-
0:46 - 0:52ארכיטקטורה היא פעילות קצת מיסטית.
-
0:52 - 0:55לא רבים יודעים מה עושים הארכיטקטים.
-
0:55 - 0:58פעמים רבות אני לא בטוח
שהארכיטקטים עצמם יודעים מה הם עושים. -
0:58 - 1:00אבל אנחנו מנסים,
-
1:00 - 1:03וזה חשוב לנסות, ולאמץ את הניסוי
-
1:03 - 1:05ולנסות להבין מה המשמעות שלו.
-
1:05 - 1:09כשאני מדבר על ארכיטקטורה כיום,
אני לא מדבר על המקצוע. -
1:09 - 1:13אני לא מדבר על פעילות שמבוצעת
על ידי קבוצה נבחרת של אנשים -
1:13 - 1:16עם ידע מקצועי מיוחד.
-
1:16 - 1:18אני מדבר על ארכיטקטורה
במובן הרחב יותר שלה: -
1:18 - 1:20הארכיטקטורה במובן של המרחב בו אנו חיים,
-
1:20 - 1:22ארכיטקטורה כפעילות מופשטת,
-
1:22 - 1:25ארכיטקטורה כפעילות היוצרת מקלט,
-
1:25 - 1:27יוצרת מרחב,
-
1:27 - 1:30עיצוב ויצירה של מרחבים בין בניינים,
-
1:30 - 1:32עיצוב פני הנוף.
-
1:32 - 1:34יחסי הגומלין בין האדם לנוף.
-
1:34 - 1:36יצירת הסביבה הבנויה שלנו -
-
1:36 - 1:39לזה אני מתכוון בארכיטקטורה.
-
1:40 - 1:42זה לא עניין של מקצוע.
-
1:43 - 1:46ובמהלך עשרים או שלושים השנים האחרונות,
-
1:46 - 1:49כשהאינטרנט שולט בכיפה
-
1:49 - 1:53והחידושים הנפלאים והמרגשים
-
1:53 - 1:54המתרחשים בתחומי הטכנולוגיה,
-
1:54 - 1:58אחד הדברים שהתרחשו הוא
שתפישת העולם שלנו -
1:58 - 1:59התמסחרה.
-
1:59 - 2:02היא הצטמצמה בדרכים רבות
-
2:02 - 2:04לכדי תפישה דו ממדית.
-
2:04 - 2:07אנו מבלים חלק גדול מזמננו,
חלק ניכר מחיינו, -
2:07 - 2:09בהתבוננות בעולם דרך מסכים,
-
2:09 - 2:13בין אם זה מסך המחשב, או הטלוויזיה
-
2:13 - 2:16או צגי הודעות בנמל התעופה או בעבודה
-
2:16 - 2:19אפילו הטלפונים שלנו הם כיום מסכים.
-
2:19 - 2:22ויש לזה השפעה של צמצום תפישת העולם.
-
2:23 - 2:25במובנים רבים זה מרחיב אותה,
אבל זה יכול גם לצמצם אותה, -
2:25 - 2:29זה יכול להפוך לסמלילים את הרעיונות שלנו
או המודעות שלנו לגבי מושגים מסוימים -
2:29 - 2:33או רעיונות שהם אולי למעשה
מופשטים הרבה יותר -
2:33 - 2:35ממה שיכולה תמונה דו-ממדית להמחיש.
-
2:35 - 2:38ואני חושב שזה נכון לגבי ארכיטקטורה.
-
2:38 - 2:41אני חושב שהתרגלנו לחשוב על ארכיטקטורה
-
2:41 - 2:44בראש ובראשונה בצורה דו-ממדית, בצורה שטוחה,
-
2:44 - 2:47שהמהות של בניין היא
מה הצורה שלו, איך הוא נראה, -
2:47 - 2:49זו סחורה חזותית.
-
2:50 - 2:51אבל למעשה זה הרבה יותר מכך.
-
2:51 - 2:54זה הרבה יותר מאשר
רק חווייה אסתטית או חושנית. -
2:54 - 2:56זה חשוב מאד,
-
2:56 - 2:57אבל זה הרבה יותר מכך.
-
2:57 - 2:59זוהי פעולה מורכבת.
-
2:59 - 3:02וחלק גדול מהארכיטקטורה, חלק גדול מהעיצוב
-
3:02 - 3:05כוללים הבנה של ההקשר שבו מתקיים העיצוב
-
3:05 - 3:06או שבו הוא אמור להתקיים.
-
3:06 - 3:09זה היכולת לדמיין, לנסות ולחזות או לתכנן
-
3:09 - 3:12איפה הבניין, או איפה המרחב העירוני
-
3:12 - 3:14או הנוף, יהיו ממוקמים,
-
3:14 - 3:16מה השימוש שייעשה בהם,
-
3:16 - 3:18מהן הפעולות, מהן הפעילויות
-
3:18 - 3:20שיתקיימו במרחב הזה.
-
3:20 - 3:23ניתן לכנות את זה
ההיבטים התכנוניים של הארכיטקטורה, -
3:23 - 3:25ההיבטים התכנוניים של העיצוב.
-
3:25 - 3:29ואני חושב שבעבר הלא רחוק, נטינו להעדיף
-
3:29 - 3:31או לתעדף
-
3:31 - 3:35את התפישה, או השאיפה החזותית בארכיטקטורה
-
3:35 - 3:39הרבה לפני ומעבר לצרכים התכנוניים הללו.
-
3:39 - 3:42נטינו ליצור סוג של מונומנטים,
לייצר אייקונים -
3:42 - 3:44היוצרים תחושה או אפקט
-
3:44 - 3:47בלי לחשוב באמת על ערך הפעולה
-
3:47 - 3:50שהמקומות הללו, או החללים האלו,
מסוגלים להשפיע עליה. -
3:50 - 3:54ואני חושב שזה האזור, או הסביבה
שבהם אנחנו צריכים להתחיל לחפש -
3:54 - 3:55או לנסות להבין
-
3:55 - 3:59איך הארכיטקטורה, או העיצוב
יכולים באמת להשפיע על החברה, -
3:59 - 4:01ואיך ניתן להתמודד עם כמה מהבעיות
-
4:01 - 4:02העומדות בפנינו.
-
4:02 - 4:05המילה הנפוצה ביותר בתחום העיצוב
ובמה שאני עושה, -
4:05 - 4:06ואני חושב שבמה שכולם עושים
-
4:06 - 4:08היא רעיון הקיימות.
-
4:09 - 4:13קיימות היא רעיון, מושג או מונח
-
4:13 - 4:18שמשלב בתוכו שלושה מונחים
או רעיונות חשובים מאד: -
4:18 - 4:21הסביבה, הכלכלה והחברה.
-
4:22 - 4:26טוב, הכלכלה העולמית נראית כרגע
במין מצב של היתוך. -
4:26 - 4:29יש שם הרבה עבודה לעשות.
-
4:29 - 4:33הסביבה שאנו חיים בה מאותגרת.
-
4:33 - 4:36יש לנו התחממות גלובלית, יש לנו גאות גבוהה,
-
4:36 - 4:39יש לנו כל מיני סוגים של אסונות שמתרחשים,
-
4:39 - 4:40כל מיני דברים שקורים
-
4:40 - 4:46המאיימים על האיזון של העולם
ושל הסביבה שבה אנו חיים. -
4:46 - 4:48והחברה עצמה מאותגרת ומאוימת גם היא
-
4:48 - 4:50על ידי חלק מהנושאים עמם אנחנו מתמודדים.
-
4:50 - 4:53אני חושב ששמענו על חלק מהנושאים האלו היום
-
4:53 - 4:57ועל הצורך לשנות את האופן
שבו אנחנו תופשים את הדברים הללו. -
4:57 - 4:59זה ממש מהותי ביותר לעשות זאת.
-
5:00 - 5:02אז איך העיצוב יכול להשפיע על זה?
-
5:02 - 5:05איך אני יכול, כמעצב או כל אחד, כמעצב,
-
5:05 - 5:07או כל ארכיטקט
-
5:07 - 5:08או איך החברה יכולה --
-
5:08 - 5:11איך יכול העיצוב להשפיע על כך,
-
5:11 - 5:13באיזו דרך הוא יכול להשפיע?
-
5:13 - 5:15אני הולך לדבר היום
-
5:15 - 5:17על הדרכים שבהן, אני חושב,
העיצוב יכול להשפיע על החברה, -
5:17 - 5:19ובייחוד על חברה,
-
5:19 - 5:25ואיך הרעיון הזה של עיצוב
יכול לחלחל לרעיון החברה -
5:25 - 5:29ולפעול יחד עם החברה בפעילויותיה של החברה
-
5:29 - 5:30בדרך התכנונית הזו
-
5:31 - 5:33כדי ליצור שינוי חברתי.
-
5:33 - 5:37זוהי תמונה של רחוב פרדריק
בחלקה הראשון של המאה הקודמת. -
5:37 - 5:41ואני חושב שזוהי תמונה טובה בדרכים רבות.
-
5:41 - 5:45נראה שהשילוש הקטן של סביבה,
-
5:45 - 5:47כלכלה וחברה
-
5:47 - 5:49נמצא כאן בסוג מסוים של איזון.
-
5:49 - 5:52אז נראה שבערים ניתן למצוא איזון כזה,
-
5:52 - 5:54שערים הן סמלים או קודים
-
5:54 - 5:59או דרכים בהן אנו יכולים להבין
את ההשפעה ההדדית של אותם כוחות. -
5:59 - 6:00ולאורך הזמן,
-
6:00 - 6:03היו תקופות בהן הערים עשו זאת בהצלחה רבה.
-
6:03 - 6:05יש דוגמאות רבות לערים טובות מאד
-
6:05 - 6:09שמצאו את עצמן בנקודת זמן מסוימת
-
6:09 - 6:10במצב של איזון.
-
6:12 - 6:14אם נסתכל על פורט-אוף-ספיין כעל עיר,
-
6:14 - 6:17וניקח בחשבון את הרעיון שפעם, לפני זמן רב,
-
6:17 - 6:20פורט-אוף-ספיין היתה רק קהילה קטנה,
-
6:20 - 6:23כפר דייגים קטן היושב על מוצא הנהר סנט-אן.
-
6:23 - 6:28ובכל זאת הוא צמח והפך לגוש גדול ומורכב,
-
6:28 - 6:32אגד ערים של הרבה מאד רעיונות מורכבים.
-
6:32 - 6:35הארכיטקט האיטלקי אלדו רוסי,
-
6:35 - 6:38ארכיטקט בן המאה ה-20 שנפטר
בסוף המאה שעברה, -
6:38 - 6:40הצהיר הצהרה עמוקה מאד.
-
6:40 - 6:44הוא אמר שהארכיטקטורה היא
יצירת העיר לאורך ציר הזמן. -
6:44 - 6:46אני חושב שזו הצהרה נפלאה.
-
6:46 - 6:49משום שהיא מדברת, במישור אחד
על היצירה הפרטנית -
6:49 - 6:51וייצור אובייקט - ארכיטקטורה -
-
6:51 - 6:55ועל ארכיטקטורה כסוג של יצירה תרבותית,
-
6:55 - 6:58כמשהו המדבר אל נושא
-
6:58 - 7:02או רעיון שהם גדולים
מסך כל חלקיו של הבניין, -
7:02 - 7:03ומקשר אותו אל העיר.
-
7:03 - 7:09היא גם טוענת שזהו תהליך
קבוע, דינמי ומשתנה. -
7:09 - 7:11ואני חושב שאת הדבר הזה חשוב מאד להבין,
-
7:11 - 7:13שזהו גם חלק מהתכנית.
-
7:13 - 7:16אין לזה קשר לחזותיות, זה קשור לתכנית.
-
7:16 - 7:18זה קשור לאופן ההתפתחות, מהי הדינמיקה,
-
7:18 - 7:21מהם המרכיבים, מהם הרכיבים
-
7:21 - 7:24התורמים לחשיפה וליצירה של עיר?
-
7:24 - 7:28היא מדברת גם על העובדה שהעיר
היא משהו שניתן לדמיין. -
7:28 - 7:32באותו אופן שבו אנחנו יכולים
לתפוש ולדמיין מרחב או בניין, -
7:32 - 7:35אנחנו יכולים גם לתפוש ולדמיין עיר.
-
7:35 - 7:39והיא מדברת על רעיון הפרט והחברה.
-
7:39 - 7:42וזהו הקישור -- של הפרט אל החברה,
-
7:42 - 7:45רעיון החברתיות, רעיון החברה --
-
7:45 - 7:47שאני סבור שהוא עיקרון חשוב
-
7:47 - 7:50להבנת הדרך שבה יכול העיצוב לחלחל
-
7:50 - 7:52ולהשפיע על שינוי.
-
7:52 - 7:55יש כמה תמונות המציגות
את התפתחות פורט-אוף-ספיין -
7:55 - 7:58לאורך תקופה קצרה יחסית של 200 שנה,
-
7:58 - 8:02מתכנית קולוניאלית שפותחה
על פי תקנות מסוימות -
8:02 - 8:04שנשלחו מטעם מלך ספרד,
-
8:04 - 8:05ונקראו "חוקי האינדיס".
-
8:05 - 8:08ערים רבות באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית
-
8:08 - 8:10נקבעו ועוצבו על פיהם.
-
8:10 - 8:12זו היתה מחווה, זה היה עיצוב יחיד
-
8:12 - 8:15שענה על הצרכים והדרישות
-
8:15 - 8:18של אלו שהקימו ערים ומושבות חדשות.
-
8:18 - 8:22והיא התרחבה, ובמשך הזמן,
כשהחל להתפתח המסחר בטרינידד, -
8:22 - 8:24העיר התרחבה וגדלה,
-
8:24 - 8:28והחלה לספח, יותר ויותר,
את השטחים הסובבים אותה, -
8:28 - 8:31עד שגדלה לממדים בהם היא נמצאת היום בערך,
-
8:31 - 8:34או למה שאנחנו תופסים כעיר פורט-אוף-ספיין.
-
8:34 - 8:35אבל כפי שכולנו יודעים,
-
8:35 - 8:41התהליך הזה התפתח גם
ברובד כוללני יותר, סוג של מאקרו. -
8:41 - 8:45יש לנו התפתחות וגידול
של אגד הערים הגדול הזה -
8:45 - 8:48המשתרע מפורט-אוף-ספיין שבמערב
-
8:48 - 8:50ועד לארוקה שבמזרח
-
8:50 - 8:52והמגמה נמשכת כפי הנראה.
-
8:52 - 8:54אז פיתחנו את זה לרעיון, או מושג
-
8:54 - 8:57החורג בהרבה מתכנית "חוקי האינדיס".
-
8:57 - 9:01והוא הפך להסדר כוללני ומטריצה
-
9:01 - 9:04של תשתיות ונושאים מורכבים,
-
9:04 - 9:08נושאים שבהרבה צורות הובילו להרבה בעיות.
-
9:08 - 9:10הם הובילו להרבה בעיות הנוגעות לתשתית.
-
9:10 - 9:13והבעיות האלו משותפות להרבה מאד ערים בעולם.
-
9:13 - 9:16ערים בכל רחבי העולם מתרחבות, גדלות,
-
9:16 - 9:19הן עוברות אותו סוג של פיתוח שהתרחש כאן
-
9:19 - 9:23עד לנקודה שבה פורט-אוף-ספיין המקורית
ומרכז העיר של פורט-אוף-ספיין -
9:23 - 9:26שכללו את העיר, שהיו העיר עצמה,
-
9:26 - 9:29הפכו כעת למעין מגלופוליס (רב-כרך),
מתחם של פרברים, -
9:29 - 9:31וזה קשה להבנה.
-
9:31 - 9:33וכשאנו בוחנים את הבעיות,
-
9:33 - 9:36בוחנים את הבעיות בתשתיות: המים, החשמל,
-
9:36 - 9:38פקקי התנועה,
-
9:38 - 9:42הפשיעה, ההיבדלות, ההקצנה הקיימת,
-
9:42 - 9:45הנסיבות שגרמו למה שמתרחש בארץ הזו לאחרונה
-
9:45 - 9:47ברמה של מצב חירום...
-
9:47 - 9:49לפעמים זה נראה שאין אפשרות להתגבר על זה.
-
9:49 - 9:53נראה כאילו הגענו לשלב
שבו אין לנו באמת שליטה, -
9:53 - 9:56לא כמו השליטה שהיתה לנו על התכנית המקורית.
-
9:56 - 9:58אנחנו כבר לא באמת שולטים בזה.
-
9:58 - 10:00כמעט כאילו הפכנו לקרבנות של העיר,
-
10:00 - 10:03ולא לאנשים שתכננו את העיר ביודעין ומרצון,
-
10:03 - 10:04או שניסחו את תכנית העיר.
-
10:05 - 10:10תופעה נוספת שהתרחשה
באופן דומה לנושאים האמורים -
10:10 - 10:12הנוגעים לגודל והיקף התשתיות,
-
10:12 - 10:15היא השליטה המכרעת של מה שנקרא "טיפולוגיה",
-
10:15 - 10:18סוגים שונים של התפתחות.
-
10:18 - 10:20כולנו מכירים את ההתפתחות לגובה.
-
10:20 - 10:22אלו הם בניינים בהונג-קונג,
-
10:22 - 10:27אתם יודעים, המבנים הגבוהים והנפלאים האלו
שצריך הון כדי לבנות אותם. -
10:27 - 10:29אבל הם שולטים במרחב;
-
10:29 - 10:31כמעט כאילו לא ניתן לתכנן עיר
-
10:31 - 10:33אם אין בה גורדי שחקים.
-
10:33 - 10:36הם סמליים, הם נראים כסמל לחדשנות והתפתחות.
-
10:36 - 10:39ועל ידם, הקניונים - סוג נוסף ששולט,
-
10:39 - 10:42סוג נוסף שמתבלט,
ושכל הערים רוצות שיהיה בהן, -
10:42 - 10:45הרעיון שניתן לרכז את כל החנויות האלו
-
10:45 - 10:48ואת כל פעילות המסחר הקמעונאי במקום אחד
-
10:48 - 10:52וליצור סביבה שאליה יבואו אנשים
לבצע פעילות קמעונאית מסוימת -
10:52 - 10:56ולבצע רכישות, ולהיות במקום מסוים
בזמן מסוים. -
10:56 - 10:59והכבישים המהירים, הרעיון של חיתוך הנוף
-
10:59 - 11:01כדי ליצור משהו שיגדיל את המהירות
-
11:01 - 11:04שבה אנו מגיעים ממקום למקום.
-
11:04 - 11:06ואז יש לנו גם את התפתחות הפרברים.
-
11:06 - 11:08כל אלו הן טיפולוגיות
-
11:08 - 11:11המאפיינות את סוג ההתפתחות שנוצר
-
11:11 - 11:14בערים המודרניות, בפורט-אוף-ספיין
ובערים בכל העולם. -
11:14 - 11:16עכשיו, אין שום דבר רע בקניונים,
-
11:16 - 11:18שום דבר רע בכבישים מהירים,
-
11:18 - 11:21ושום דבר רע בגורדי שחקים
או התפתחות פרברים. -
11:21 - 11:24מה שרע הוא זה שאנחנו יוצרים תיעדוף -
-
11:24 - 11:27של סוגי או אופני בנייה
-
11:27 - 11:29או רעיונות לגבי בינוי
-
11:29 - 11:31המועדפים על פני דרכים אחרות חשובות מאד
-
11:31 - 11:34לאופן שבו אנו תופשים, או מדמיינים, מרחב.
-
11:34 - 11:36מה לגבי בתי ספר?
-
11:36 - 11:37מה לגבי פארקים?
-
11:38 - 11:41מה לגבי הפיכת הרחובות למקום שנוח ללכת בו
-
11:41 - 11:45ושהאנשים אינם חשופים
לרעש של תחבורה ופקקי תנועה כל הזמן? -
11:45 - 11:48איפה הם במשוואה הזו?
-
11:48 - 11:52נראה שההתמקדות היא על סוגים אלו
של מבנים וטיפולוגיות, -
11:52 - 11:57המונעים ומקודמים בראש ובראשונה
משום שהם מייצרים רווחים, -
11:57 - 11:59הם חלק מן המערכת הכלכלית של צרכנות,
-
11:59 - 12:02הם מייצרים רווחים ולכן הם מועדפים,
-
12:02 - 12:05לכן הם מקבלים עדיפות על פני
סוגים אחרים של פיתוח. -
12:05 - 12:06אבל בתי ספר,
-
12:07 - 12:08פארקים
-
12:08 - 12:12חלקים בערים שהיו פעם באמת
משמעותיים וחשובים -
12:12 - 12:14מתמעטים ונדחקים לקרן זווית
-
12:14 - 12:17כתוצאה מההתמקדות בסוגי ההתפתחות שהזכרנו.
-
12:17 - 12:20הם חותרים תחת שלמות העיר,
-
12:20 - 12:22הם חותרים תחת יכולתה של העיר
-
12:22 - 12:25להכיל פעילות גומלין חברתית,
-
12:25 - 12:27לכלול את כולם,
-
12:27 - 12:32משום שבנוסף על כך הם גם יוצרים בדלנות.
-
12:33 - 12:36כדי לעבוד במשרד יוקרתי,
אתה צריך להיות מוכשר, -
12:36 - 12:37אתה צריך להיות בעל השכלה מתאימה,
-
12:37 - 12:39או שאתה צריך שיהיו לך
נגישות או משאבים -
12:39 - 12:42לרכישת הכישורים או ההכשרה
המאפשרים לך לקבל את התפקיד שם. -
12:42 - 12:45אם אין לך אותם, אתה עובד בחוץ, איפה שהוא.
-
12:45 - 12:47אנחנו לא מודאגים מהצורה
שבה נראים המקומות האלו, -
12:47 - 12:49אתה פשוט הולך לעבוד במקום אחר.
-
12:49 - 12:52באופן דומה, אותם אנשים שגרו בערים
-
12:52 - 12:54או חיו ותרמו לחיים בערים
-
12:54 - 12:58נדחקים החוצה כי בניינים כמו
גורדי השחקים דוחקים אותם החוצה. -
12:59 - 13:04יש תשלום על מחיר האדמה,
שדוחק את האנשים החוצה מהעיר. -
13:04 - 13:07אנשים לא יכולים להגיע לקניונים
אם אין להם רכב, -
13:07 - 13:11משום שהקניונים הללו ממוקמים
בדרך כלל בשולי הערים. -
13:11 - 13:13אנשים אינם יכולים ללכת לקניות בקניונים,
-
13:13 - 13:15משום שאין להם מספיק הכנסה פנויה;
-
13:15 - 13:17הם לא מגיעים לשם להוציא כסף.
-
13:17 - 13:20אז סוגי הבניינים הללו,
בעוד הם פועלים עבור חלקים באוכלוסיה, -
13:20 - 13:21אינם פועלים בשביל כלל האוכלוסיה.
-
13:21 - 13:23הם לא שוויוניים.
-
13:23 - 13:27ועדיין, חלק ניכר מתשומת הלב
של הממשלה, של החברה, -
13:27 - 13:30מופנה להבטחה שסוגי בינוי אלו ישגשגו,
-
13:31 - 13:34משום שהם נתפסים כהיבט חיובי של התפתחות --
-
13:34 - 13:39על חשבון סוגי בניינים וסוגי תכניות
-
13:39 - 13:41העשויים להיטיב עם כולם,
-
13:41 - 13:43סוגי תכניות המעודדות פעילות גומלין,
-
13:43 - 13:44המעודדות חינוך,
-
13:44 - 13:46המעודדות אנשים להיות יחד
-
13:46 - 13:48ומעודדות את תחושת הקהילתיות.
-
13:48 - 13:51סוגי התפתחות אלו מפזרים את החברה,
-
13:51 - 13:54מפוררים את החברה, מקטבים חברה.
-
13:54 - 13:58הם יוצרים קבוצות מבודדות של פעילות
-
13:58 - 14:02שהכניסה אליהן תלויה
בכמות הכסף שיש לך בכיס. -
14:02 - 14:04זהו כוח מקטב ושלילי.
-
14:04 - 14:05אנחנו רואים את זה בעיר,
-
14:05 - 14:08ואנחנו רואים את זה ביותר ויותר ערים.
-
14:08 - 14:10ומה שקורה בסוף
-
14:10 - 14:14הוא שאנחנו נתקעים עם החבילה הזו,
שהיא כמו פצצת זמן. -
14:14 - 14:18בנקודה מסוימת המערכת חייבת להתמוטט,
היא לא ממש בת-קיימא. -
14:18 - 14:20זה כמו המערכת הכלכלית
השולטת היום בעולם -- -
14:20 - 14:22זוהי לא מערכת בת-קיימא,
-
14:22 - 14:24ואנחנו חייבים למצוא דרכים להתמודד עם זה.
-
14:24 - 14:27עיצוב אינו יכול לספק את הפתרון,
-
14:27 - 14:31אולם הוא כן יכול לענות על חלק
מהתנאים שעמם מתמודדים האנשים. -
14:31 - 14:35הוא יכול לענות על חלק מן הנסיבות
שבהן אנשים מוצאים את עצמם, -
14:35 - 14:37חלק מן האזורים בערים
-
14:37 - 14:39שאליהם נדחקו האנשים ונדחפו הצידה
-
14:39 - 14:42כי אינם יכולים יותר להרשות לעצמם
להתגורר במרכז העיר, -
14:42 - 14:44ואינם יכולים להשתתף בצורה פעילה או מלאה
-
14:44 - 14:47במערכת הצרכנית והקפיטליסטית הזו.
-
14:47 - 14:51ואנחנו חייבים לנסות להבין כיצד ניתן לשנות
-
14:51 - 14:52את סוגי המרחב הללו,
-
14:52 - 14:56כיצד נוכל לשלב את הפעילויות
המתרחשות בסוגי המרחב האלו -
14:56 - 14:57אל תוך התמונה הכוללת,
-
14:57 - 15:01כיצד נוכל לזהות תנועות קטנות
או מחוות קטנות, -
15:01 - 15:05בין אם דרך עיצוב, או יוזמה כלכלית
או יוזמה חברתית -
15:05 - 15:08שישפיעו על השינוי ושיאפשרו
שינוי של המרחבים, -
15:08 - 15:12שינוי שיעודד ויאפשר השתתפות רחבה יותר.
-
15:13 - 15:15ויש דרכים רבות לעשות את זה.
-
15:15 - 15:18למרות שזה נשמע מסובך
כשאנחנו בוחנים את הערים, -
15:18 - 15:21כשאנחנו מסתכלים על מכלול חלקי העיר
השונים, זה עלול להיראות בלתי אפשרי. -
15:21 - 15:25אבל אם ננסה לבודד פעולות פרטניות,
דרכים ספציפיות של התבוננות -
15:25 - 15:30ולנסח תכנית, דרך או הבנה
של אופן הפעולה האפשרי, -
15:30 - 15:33נוכל להתקרב להשגת או יצירת
-
15:33 - 15:34סוג מסוים של שינוי חברתי.
-
15:34 - 15:37ויש דוגמאות בעולם לאופן שבו זה נעשה.
-
15:37 - 15:40ברצלונה היא דוגמה ממש טובה
לעיר שבה ישבו אנשים -
15:40 - 15:43וניסו יחד ובצורה פעילה לחשוב על דרכים
-
15:43 - 15:45בהן ניתן לייצר שינוי,
-
15:45 - 15:47והם עשו זאת בהצלחה רבה.
-
15:47 - 15:48וקרוב יותר אלינו, בבוגוטה,
-
15:49 - 15:51אנריקה פניאלוסה, ראש עיריית בוגוטה,
-
15:51 - 15:54כשהוא נכנס לתפקיד, הוא החליט,
-
15:54 - 15:58"אני לא הולך להוציא מיליארדים של דולרים
על בנייה של עוד כבישים מהירים. -
15:58 - 16:00אני הולך להשתמש בכספים שיש לי
באופן ייעודי, -
16:00 - 16:01ואני הולך ליצור מקומות --
-
16:01 - 16:06פארקים שכל אחד יכול להשתמש בהם,
מרחבים ציבוריים שאנשים ישתמשו בהם." -
16:06 - 16:09וככל שיצר יותר מקומות כאלו
יותר אנשים הגיעו למרחבים האלו. -
16:09 - 16:13והמרחבים האלו הפכו יעילים ביותר
לצורך עידוד השתתפות, -
16:13 - 16:16עידוד תחושת הקהילה אצל אנשים,
-
16:16 - 16:17עידוד אנשים להיפגש
-
16:17 - 16:22לשכוח כל תחרות טפשית וקטנה שהיתה ביניהם,
-
16:22 - 16:23ולהתחיל לעשות דברים ביחד,
-
16:23 - 16:25להתחיל לנוע בעיר יחד
-
16:25 - 16:27ולנסות להתחיל לפעול במשותף.
-
16:28 - 16:30אז יש דרכים לעשות את זה: יש מודלים.
-
16:30 - 16:32וזה חוזר לרעיון התכנית.
-
16:32 - 16:34מה התכנית שלנו?
-
16:34 - 16:36טוב, אני חושב שאנחנו רוצים
ליצור חברה שוויונית. -
16:36 - 16:38אחר כך, אנחנו רוצים ליצור חברות
-
16:38 - 16:41שבהן יכולים כולם לפעול
ולהשתתף בצורה שוויונית -
16:41 - 16:45ובהן אנחנו יכולים לפרק חלק
מן המעצורים, מן המחסומים. -
16:45 - 16:48אנחנו יכולים להיפטר מסטיגמה כלכלית,
-
16:48 - 16:50אנחנו יכולים למחוק סטיגמה גזענית,
-
16:50 - 16:52בדרך שבה אנחנו חיים במסגרת הגורמים האלו
-
16:52 - 16:56ולנסות לחבר בין אנשים
בדרכים בונות ויעילות. -
16:56 - 16:58בטרינידד קיימות מספר דוגמאות.
-
16:58 - 17:01קיימות הזדמנויות לעשות את זה בכל מקום.
-
17:01 - 17:03זהו שער העיר (City Gate).
-
17:03 - 17:06זוהי הכניסה לעיר עבור מאות אלפי אנשים.
-
17:06 - 17:08אנשים נכנסים ויוצאים בו כל יום.
-
17:08 - 17:12ועדיין, מה שהם נתקלים בו
הוא עגום, מאיים, אפור למדי, -
17:12 - 17:15בלתי מסביר פנים ולעתים אפילו מסוכן
-
17:15 - 17:18בגלל כל התנועה הרועשת מסביב.
-
17:18 - 17:22והמרחב הזה משער העיר
העולה לעבר ככר העצמאות -
17:22 - 17:26יכול היה להיות חוויה נפלאה באמת,
אתם יודעים, עם גינון נוף, -
17:26 - 17:30עם שילוב של מתקנים ואביזרים
-
17:30 - 17:32שאנשים צריכים ונהנים מהם.
-
17:32 - 17:35זה יכול להפוך למרחב עירוני ממש חשוב.
-
17:35 - 17:37זה הפראדו בהבאנה.
-
17:37 - 17:40זהו רק רעיון, המחשה
לאופן שבו ניתן לטפל במרחב -
17:40 - 17:43כדי שהתנועה היומית אל ומתוך העיר
-
17:43 - 17:46תהפוך למעבר חשוב ומרומם
-
17:46 - 17:49החל מתחנת המוניות ועד למקום העבודה.
-
17:49 - 17:52בסן-פרננדו יש לנו את המזח,
-
17:52 - 17:56שהוא באמת חלק מאד יפה של הנוף בארץ הזו,
-
17:56 - 17:57אבל מוזנח לחלוטין.
-
17:57 - 18:01יש כמה דוגמאות יפות מאד
של ארכטיקטורה מהמאה ה-19 -
18:01 - 18:05שכל אחת מהן מהווה, כשלעצמה,
שימוש טוב מאד במרחב. -
18:05 - 18:08אנחנו צריכים להתבונן במרחבים האלו,
להתאים אותם, -
18:08 - 18:10אנחנו צריכים לקבוע שימושים עבור
המרחבים האלו. -
18:10 - 18:13שיעודדו סוגים שונים של פעילות:
-
18:13 - 18:15מרחבים להופעות
-
18:15 - 18:16מרחבים למשחקי ילדים
-
18:16 - 18:20וללמוד שזה נחמד ובסדר
וזה כייף להיות בסביבת אנשים אחרים, -
18:20 - 18:24מרחבים לאנשים שיעשו
את כל סוגי הפעילות שאנשים אוהבים לעשות -
18:24 - 18:27שהם נהנים לעשות ביחד
-
18:27 - 18:28ושמיטיבים עם החברה
-
18:28 - 18:29ויעודדו אנשים לתקשר אלו עם אלו,
-
18:30 - 18:32בלי קשר לנסיבות חברתיות או כלכליות,
-
18:32 - 18:34או מקומות שמאפשרים לאנשים לחשוב,
-
18:34 - 18:37פארקים, מקומות לאנשים לשבת ולהירגע.
-
18:37 - 18:39ויש דרכים רבות בהן נוכל לעשות זאת,
-
18:39 - 18:43דרכים שבעזרתן ניתן להתמודד ולבחון
את הדרך לנצח את המכשולים האלו. -
18:43 - 18:45אפשר לעשות זאת בשפה ארכיטקטונית.
-
18:45 - 18:48אפשר לבדוק את האופנים
בהם המרחבים האלו מעוצבים -
18:48 - 18:51לשבור חלוקה ומחסומים בין פנים וחוץ,
-
18:51 - 18:54בין שטחים ירוקים ושטחים בנויים
-
18:54 - 18:57ולנסות ליצור חללים המעודדים באמת
פעילות גומלין, -
18:57 - 18:59מעודדים אנשים לעשות יחד דברים
-
18:59 - 19:01ומעודדים את תחושת הקהילה.
-
19:01 - 19:03אנחנו צריכים לכוון ולשלוח את הממשל,
-
19:03 - 19:07אנחנו צריכים לספק דוגמאות למתכננים,
-
19:07 - 19:09לאנשים המייצרים אותם, להוכיח
שהתועלת שלהם אינה ניתנת למדידה -
19:10 - 19:11בהחזר כספי על ההשקעה,
-
19:11 - 19:16שהתועלת החברתית לכולנו
היא באמת מעבר לכל מדד בטווח הארוך. -
19:16 - 19:19ואם נעשה זאת, אני חושב שנוכל להוכיח --
-
19:19 - 19:23והוכחנו כבר בעבר
שלמעצבים יש יכולת לעשות זאת -- -
19:23 - 19:26אני חושב שאם אנחנו יכולים לעשות את זה,
נוכל להוכיח לאנשים -
19:26 - 19:28שהחברה היא קהילה כוללת,
-
19:28 - 19:31ושהיא כוללת את כולם.
-
19:31 - 19:33ואם כולם חשים שהם חלק מהחברה,
-
19:33 - 19:36אז יש לנו סיכוי טוב בהרבה
להבטיח עתיד בר-קיימא. -
19:36 - 19:38תודה רבה.
- Title:
- קרבנות העיר
- Speaker:
- מארק ריימונד
- Description:
-
more » « less
ארכיטקטורה יכולה לקרב בין אנשים, או להפריד ביניהם - ראו את גורדי השחקים, יקרים, בלתי יעילים ומשרתים רק חלקים קטנים מן הקהילה. ב-TEDxPortofSpain, מארק ריימונד מעודד רשויות עירוניות להשתחרר מתפישת ההצלחה המיושנת ולכלול בשיקוליהם איזון בין סביבה, כלכלה וחברה, כדי לתכנן ערים שיכולות ליצור שינוי חברתי.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 19:51
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
Yael RAMON edited Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
|
Yael RAMON edited Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
|
Yael RAMON edited Hebrew subtitles for Victims of the city | |
|
|
Yael RAMON edited Hebrew subtitles for Victims of the city |