Return to Video

דרך עוצמתית לשחרר את היצרתיות הטבעית שלכם

  • 0:02 - 0:06
    "לעשות שני דברים בו זמנית,
    זה לא לעשות אף אחד מהם."
  • 0:06 - 0:09
    זה אכן מכה רצינית למולטי-טסקינג,
  • 0:09 - 0:12
    אמירה זו בדרך כלל משויכת לסופר הרומי
    פובליליוס סירוס,
  • 0:12 - 0:16
    למרות שאתם יודעים איך הדברים האלה עובדים,
    הוא כנראה לא אמר את זה אף פעם.
  • 0:17 - 0:20
    אבל תחום העניין שלי הוא --
    האם המשפט הזה נכון?
  • 0:20 - 0:24
    אני מתכוון, הוא בטוח נכון
    לשליחת אימיילים בזמן ארוחת הערב
  • 0:24 - 0:29
    או לשליחת הודעות בנהיגה ,
    וגם לשידור חי בטוויטר בזמן הרצאת טד.
  • 0:29 - 0:34
    אבל הטענה שלי היא שעבור פעילויות חשובות,
  • 0:34 - 0:37
    עשיית שני דברים במקביל --
    או שלושה או אפילו ארבעה --
  • 0:37 - 0:40
    זה בדיוק מה שאנחנו צריכים לשאוף אליו.
  • 0:40 - 0:43
    תסתכלו למשל על אלברט איינשטיין.
  • 0:43 - 0:47
    ב1905, הוא פרסם ארבעה מאמרים מדעיים.
  • 0:47 - 0:49
    אחד מהם היה על תנועה בראונית,
  • 0:49 - 0:52
    הוא סיפק ראיות לקיומם של האטומים,
  • 0:52 - 0:56
    וזה ביסס את המתמטיקה
    לרוב הנושאים בכלכלה פיננסית.
  • 0:56 - 0:59
    מאמר אחר היה על תורת היחסות הפרטית.
  • 0:59 - 1:02
    ועוד אחד היה על האפקט הפוטו-אלקטרי,
  • 1:02 - 1:04
    שזה הסיבה למה לוחות סולארים עובדים,
    שזה נחמד.
  • 1:05 - 1:07
    המאמר הזה זיכה אותו בפרס נובל.
  • 1:08 - 1:11
    והרביעי הציג משוואה
    שיכול להיות ששמעתם עליה:
  • 1:11 - 1:13
    E=MC^2.
  • 1:13 - 1:17
    אז תנסו לומר לי שוב למה לא כדאי לעבוד
    על כמה דברים במקביל.
  • 1:17 - 1:20
    נכון, מן הסתם, עבודה במקביל
  • 1:20 - 1:24
    על תנועה בראונית, תורת היחסות הפרטית,
    והאפקט הפוטו-אלקטרי --
  • 1:24 - 1:26
    זה לא ממש אותו סוג של מולטי-טסקינג
  • 1:26 - 1:29
    כמו צילום בסנאפצ'אט
    בזמן צפייה ב"ווסטוורלד".
  • 1:29 - 1:31
    שונה לגמרי.
  • 1:31 - 1:34
    טוב, ואינשטיין -- הוא אינשטיין,
  • 1:34 - 1:36
    הוא יחיד במינו, הוא מיוחד.
  • 1:37 - 1:40
    אבל צורת ההתנהגות שאינשטיין הציג,
  • 1:40 - 1:42
    לא מיוחדת בכלל.
  • 1:43 - 1:46
    היא מאוד נפוצה בקרב אנשים יצירתיים במיוחד,
  • 1:46 - 1:48
    גם באמנים, וגם במדענים,
  • 1:49 - 1:50
    ואני ארצה לקרוא לזה בשם:
  • 1:50 - 1:53
    מולטי-טסקינג איטי.
  • 1:54 - 1:59
    מולטי-טסקינג איטי מרגיש כמו סתירה פנימית.
  • 1:59 - 2:00
    מה שאני מתאר פה
  • 2:00 - 2:04
    זה לעבוד על כמה פרויקטים במקביל,
  • 2:04 - 2:08
    ולעבור מאחד לשני לפי מצב הרוח,
  • 2:08 - 2:10
    או לפי דרישות המצב.
  • 2:10 - 2:13
    אבל הסיבה שזה נראה כמו סתירה פנימית
  • 2:13 - 2:17
    היא בגלל שאנו רגילים לעבור
    למולטי-טסקינג מתוך ייאוש.
  • 2:17 - 2:20
    כשאנחנו ממהרים,
    אנחנו רוצים לעשות הכל ביחד.
  • 2:21 - 2:25
    אם נהיה מוכנים להאט את המולטי-טסקינג,
  • 2:25 - 2:28
    אולי נגלה שזה עובד מצויין.
  • 2:30 - 2:34
    לפני 60 שנים,
    פסיכולוגית צעירה בשם ברניס אידוסון
  • 2:34 - 2:36
    התחילה מחקר
  • 2:36 - 2:40
    על האישיות והרגלי העבודה
  • 2:40 - 2:42
    של 40 מדענים מובילים.
  • 2:42 - 2:44
    אינשטיין כבר לא היה בחיים,
  • 2:44 - 2:47
    אבל ארבעה מהנחקרים היו זוכי פרס נובל,
  • 2:47 - 2:50
    ובתוכם היו לינוס פאולינג וריצ'ארד פיינמן.
  • 2:51 - 2:52
    המחקר נמשך עשורים,
  • 2:52 - 2:56
    האמת, שהוא נמשך
    גם לאחר מותה של פרופ' אידוסון.
  • 2:56 - 2:59
    ואחת מהשאלות עליהן המחקר ענה
  • 2:59 - 3:06
    היתה, "איך ייתכן שיש מדענים
    שמסוגלים להמשיך להפיק עבודות חשובות
  • 3:06 - 3:08
    במשך כל חייהם?"
  • 3:08 - 3:09
    מה יש באנשים האלה?
  • 3:09 - 3:13
    האם זה האופי שלהם, או היכולות שלהם,
  • 3:13 - 3:15
    סדר היום שלהם, מה?
  • 3:16 - 3:21
    אז התוצאה הייתה ברורה,
    ויש מי שיחשיבו אותה מפתיעה.
  • 3:23 - 3:27
    המדענים המובילים המשיכו להחליף נושאים.
  • 3:27 - 3:30
    הם החליפו נושאים שוב ושוב
  • 3:30 - 3:34
    במהלך 100 המאמרים הראשונים שלהם.
  • 3:34 - 3:36
    רוצים לנחש באיזו תדירות?
  • 3:36 - 3:38
    שלוש פעמים?
  • 3:38 - 3:39
    חמש פעמים?
  • 3:40 - 3:44
    לא. בממוצע, המדענים היצירתיים ביותר
  • 3:44 - 3:51
    החליפו נושאים 43 פעמים
    במהלך 100 המאמרים הראשונים שלהם.
  • 3:52 - 3:57
    נראה שהסוד ליצרתיות הוא ריבוי משימות
  • 3:57 - 3:58
    באיטיות.
  • 3:59 - 4:03
    המחקר של אידוסון הציע
    שאנו צריכים לחזור למולטי-טסקינג
  • 4:03 - 4:06
    ולהיזכר כמה עוצמתי זה יכול להיות.
  • 4:06 - 4:09
    והיא לא האדם היחיד שגילה זאת.
  • 4:09 - 4:10
    חוקרים שונים,
  • 4:10 - 4:13
    שהשתמשו בשיטות שונות
    כדי לחקור אנשים יצירתיים
  • 4:14 - 4:17
    מצאו שזה מאוד נפוץ
    שיש להם כמה פרויקטים במקביל
  • 4:17 - 4:18
    באותו זמן,
  • 4:18 - 4:23
    ושיותר סביר שיש להם
    יותר תחביבים רציניים מרובנו.
  • 4:23 - 4:28
    מולטי-טסקינג איטי מופיע בכל מקום
    אצל אנשים יצירתיים.
  • 4:28 - 4:30
    אז, למה?
  • 4:31 - 4:33
    לדעתי יש שלוש סיבות.
  • 4:33 - 4:35
    והראשונה היא הכי פשוטה.
  • 4:35 - 4:40
    יצירתיות בדרך כלל באה
    כשאנו מוציאים רעיון מההקשר המקורי שלו
  • 4:40 - 4:41
    ומעבירים אותו למקום אחר.
  • 4:41 - 4:43
    זה קל יותר לחשוב מחוץ לקופסה
  • 4:43 - 4:46
    אם אתה מעביר את הזמן בלעבור
    מקופסה אחת לאחרת.
  • 4:47 - 4:52
    לדוגמה, תחשבו על המקור ל"אאוריקה"
  • 4:53 - 4:56
    ארכימדס -- הוא מתעמת עם בעיה קשה.
  • 4:56 - 4:59
    ואז הוא מבין בהבזק,
  • 4:59 - 5:02
    שהוא יכול לפתור אותה, בעזרת התזוזה של המים.
  • 5:02 - 5:04
    ואם אתם מאמינים לסיפור,
  • 5:04 - 5:08
    הרעיון הזה הגיע אליו, כשהוא התרחץ,
  • 5:08 - 5:13
    בזמן שהוא הכניס את עצמו למים,
    וראה את רף המים עולה ויורד.
  • 5:13 - 5:17
    ואם לפתור בעיה באמבטיה זה לא מולטי-טסקינג,
  • 5:17 - 5:19
    אז אני לא יודע מה כן.
  • 5:20 - 5:23
    הסיבה השנייה שמולטי-טסקינג יכול לעבוד
  • 5:23 - 5:26
    היא שללמוד לעשות משהו ממש טוב
  • 5:26 - 5:29
    יכול לעזור במשהו אחר.
  • 5:29 - 5:32
    כל ספורטאי יכול לספר לכם
    על היתרונות של אימון מגוון.
  • 5:32 - 5:34
    זה אפשרי גם לעשות למוח אימון מגוון.
  • 5:35 - 5:40
    לפני כמה שנים, חוקרים לקחו
    באופן אקראי 18 סטודנטים לרפואה
  • 5:41 - 5:46
    והעבירו להם קורס
    במוזיאון לאומנויות של פילדלפיה,
  • 5:46 - 5:50
    שם הם למדו לבקר
    ולנתח עבודות אמנות ויזואלית.
  • 5:50 - 5:52
    ובסוף הקורס,
  • 5:52 - 5:55
    השוו בין הסטודנטים האלה לקבוצת ביקורת
  • 5:55 - 5:57
    שמורכבת מסטודנטים שלומדים איתם.
  • 5:57 - 5:59
    ואלה שלקחו את הקורס באמנות
  • 5:59 - 6:03
    נהיו טובים יותר בביצוע מטלות
  • 6:03 - 6:08
    כמו אבחון מחלות עיניים
    על ידי ניתוח תמונות.
  • 6:08 - 6:11
    הם נהיו רופאי עיניים טובים יותר.
  • 6:11 - 6:14
    לכן, אם נרצה להיות טובים יותר בתחום שלנו,
  • 6:14 - 6:16
    אולי אנו צריכים לעשות משהו אחר בחלק מהזמן,
  • 6:16 - 6:20
    אפילו שני תחומים שנראים לא קשורים בכלל
  • 6:20 - 6:23
    כמו רפואת עיניים וההיסטוריה של האמנות.
  • 6:24 - 6:27
    אם אתם רוצים עוד דוגמה לכך,
  • 6:27 - 6:31
    אתם רוצים דוגמה פחות מרתיעה מאינשטיין?
    בסדר.
  • 6:31 - 6:35
    מייקל קרייטון, היוצר
    של "פארק היורה" ו"E.R".
  • 6:35 - 6:38
    בשנות השבעים הוא סיים את לימודי הרפואה,
  • 6:38 - 6:41
    אבל אז הוא כתב רומנים
  • 6:41 - 6:44
    והוא ביים את הסרט "ווסטוורלד" המקורי.
  • 6:44 - 6:46
    אבל בנוסף, וזה פחות ידוע,
  • 6:46 - 6:48
    הוא גם כתב ספרי עיון,
  • 6:48 - 6:51
    על אמנות, רפואה, ותכנות.
  • 6:52 - 6:58
    ואז, בשנת 1995 הוא נהנה
    מפירות כל המגוון הזה
  • 6:58 - 7:02
    כאשר כתב את הספר הכי מוצלח מסחרית.
  • 7:02 - 7:07
    ואת סדרת הטלוויזיה הכי מוצלחת מסחרית.
  • 7:08 - 7:11
    ואת הסרט הכי מוצלח מסחרית.
  • 7:12 - 7:15
    ובשנת 1996, הוא עשה זאת שוב.
  • 7:17 - 7:19
    יש סיבה שלישית
  • 7:19 - 7:23
    למה מולטי-טסקינג איטי
    יכול לעזור לנו לפתור בעיות.
  • 7:23 - 7:27
    זה יכול לסייע לנו כשאנחנו נתקעים.
  • 7:27 - 7:29
    זה לא יכול לקרות ברגע אחד.
  • 7:29 - 7:33
    תדמיינו את ההרגשה של פתירת תשבץ
  • 7:33 - 7:34
    כשאתם לא מצליחים לעלות על התשובה,
  • 7:34 - 7:39
    והסיבה שאתם לא מצליחים היא
    שהתשובה השגויה תקועה לכם בראש.
  • 7:39 - 7:41
    הפתרון לזה קל -- לכו לעשות משהו אחר.
  • 7:41 - 7:44
    אתם יודעים, תחליפו נושא, תחליפו הקשר,
  • 7:44 - 7:45
    אתם תשכחו את התשובה השגויה
  • 7:46 - 7:49
    וזה יפנה מקום לתשובה הנכונה להופיע.
  • 7:50 - 7:54
    אבל בסדר גודל איטי יותר של זמן
    שמעניין אותי,
  • 7:54 - 7:56
    להיתקע זה בעיה הרבה יותר גדולה.
  • 7:57 - 7:59
    אתם מקבלים סירוב למימון.
  • 8:00 - 8:03
    תרבית התאים שלכם לא גדלה,
    הטילים שלכם ממשיכים להתרסק.
  • 8:04 - 8:08
    אף אחד לא רוצה לפרסם את ספר הפנטזיה שלכם
    על בית ספר לקוסמים.
  • 8:09 - 8:14
    או שפשוט אתם לא מצליחים לפתור בעיה
    שאתם עובדים עליה.
  • 8:14 - 8:18
    ולהיות תקוע ככה, גורם לקפאון, לחץ,
  • 8:18 - 8:20
    ואולי אפילו דיכאון.
  • 8:21 - 8:26
    אבל אם יש לכם פרויקט מרגש אחר לעבוד עליו,
  • 8:26 - 8:31
    להיתקע זו רק הזדמנות לעשות משהו אחר.
  • 8:31 - 8:35
    כולנו יכולים להיתקע לפעמים,
    אפילו אלברט אינשטיין.
  • 8:35 - 8:39
    עשור אחרי השנה המופלאה שתיארתי,
  • 8:39 - 8:44
    אינשטיין הרכיב את החלקים
    של תורת היחסות הכללית,
  • 8:44 - 8:46
    ההישג הגדול ביותר שלו.
  • 8:47 - 8:48
    והוא היה מותש.
  • 8:49 - 8:52
    אז הוא עבר לפתרון של בעיות קלות יותר.
  • 8:52 - 8:55
    הוא הציע את הפליטה המאולצת של קרינה.
  • 8:55 - 9:00
    שזה, כמו שאתם יודעים, ה"זר" בלייזר.
  • 9:00 - 9:05
    אז הוא הניח את היסודות התיאורטיים
    לקרני לייזר,
  • 9:05 - 9:07
    ובזמן שעשה זאת,
  • 9:07 - 9:10
    הוא חזר לתורת היחסות הכללית,
    והוא היה רענן.
  • 9:10 - 9:13
    הוא ראה מה התיאוריה אומרת --
  • 9:13 - 9:17
    שהיקום לא סטטי.
  • 9:17 - 9:18
    אלא מתרחב.
  • 9:18 - 9:20
    זה רעיון כל כך מטלטל,
  • 9:20 - 9:24
    שאינשטיין לא הצליח להאמין בו למשך שנים.
  • 9:26 - 9:28
    תראו, אם אתם נתקעים
  • 9:28 - 9:32
    ואתם ממשיכים לשחק עם קרני לייזר,
  • 9:34 - 9:35
    אז אתם במצב טוב.
  • 9:35 - 9:37
    (צחוק)
  • 9:37 - 9:40
    אז אלה היתרונות של מולטי-טסקינג איטי.
  • 9:41 - 9:44
    ואני לא מבטיח שזה יהפוך אתכם לאינשטיין.
  • 9:44 - 9:47
    אני אפילו לא מבטיח שזה
    יהפוך אתכם למייקל קרייטון.
  • 9:47 - 9:50
    אבל זה כלי עוצמתי
    לארגן את החיים היצירתיים שלנו.
  • 9:51 - 9:53
    אבל יש בעיה.
  • 9:54 - 9:59
    איך ניתן למנוע מכל הפרויקטים
    האלה להכריע אותנו?
  • 10:01 - 10:04
    איך נשמור על הרעיונות האלה
    מסודרים בראש שלנו?
  • 10:05 - 10:09
    אז הנה פתרון פשוט ופרקטי
  • 10:09 - 10:12
    שנותנת הכוריאוגרפית האמריקאית הגדולה,
    טווילה תארפ.
  • 10:12 - 10:14
    בעשורים האחרונים,
  • 10:14 - 10:19
    היא טשטשה את הגבולות,
    ערבבה ז'אנרים, זכתה בפרסים,
  • 10:19 - 10:24
    ורקדה לצלילי כולם,
    החל מפיליפ גלאס וכלה בבילי ג'ואל.
  • 10:24 - 10:25
    היא כתבה שלושה ספרים.
  • 10:25 - 10:28
    כלומר, אין ספק שהיא מולטי-טסקרית איטית.
  • 10:30 - 10:34
    היא אומרת, "אתם צריכים להיות כל דבר.
  • 10:34 - 10:35
    למה לפסול?
  • 10:35 - 10:38
    אתם צריכים להיות הכל."
  • 10:39 - 10:42
    והשיטה של תארפ
  • 10:42 - 10:46
    למניעת כריעה תחת העומס של כל הפרויקטים
  • 10:46 - 10:47
    הוא מאוד פשוט.
  • 10:47 - 10:50
    היא מקצה לכל פרויקט קופסת קרטון גדולה,
  • 10:50 - 10:53
    ורושמת את שם הפרויקט על כל קופסה.
  • 10:53 - 10:57
    ולשם היא מכניסה די.וי.די,
    ספרים וגזירי עיתונים,
  • 10:57 - 10:59
    תוכניות של הצגות, חפצים פיזיים,
  • 10:59 - 11:04
    וכל דבר שמעניק השראה.
  • 11:04 - 11:06
    וכך היא כותבת,
  • 11:06 - 11:10
    "עם הקופסה אני לא צריכה לדאוג שאני אשכח.
  • 11:11 - 11:14
    אחד הפחדים הכי גדולים של אדם יצירתי
  • 11:14 - 11:16
    הוא שרעיון טוב ילך לאיבוד
  • 11:16 - 11:20
    בגלל שהוא לא רשם אותו ושם אותו במקום בטוח.
  • 11:21 - 11:23
    אני לא דואגת לגבי זה.
  • 11:23 - 11:25
    מכיוון שאני יודעת איפה למצוא את זה.
  • 11:26 - 11:28
    הכל בתוך הקופסה."
  • 11:29 - 11:32
    אפשר לנהל המון רעיונות כך,
  • 11:32 - 11:36
    בין אם בקופסאות פיזיות,
    או במקבילות הדיגיטליות.
  • 11:36 - 11:39
    לכן, אני רוצה להאיץ בכם
  • 11:39 - 11:42
    לקבל את האמנות של המולטי-טסקינג האיטי.
  • 11:43 - 11:45
    לא בגלל שאתם ממהרים,
  • 11:45 - 11:48
    אלא בגלל שאתם בכלל לא ממהרים.
  • 11:49 - 11:52
    ואני רוצה לתת לכם עוד דוגמה אחרונה,
  • 11:52 - 11:54
    הדוגמה האהובה עלי.
  • 11:54 - 11:55
    צ'ארלס דרווין.
  • 11:56 - 12:01
    אדם שיכולת המולטי-טסקינג
    האיטי שלו כל כך מדהימה,
  • 12:01 - 12:04
    שאני צריך תרשים כדי להסביר לכם אותה.
  • 12:04 - 12:06
    אנחנו יודעים מה דרווין
    עשה בנקודות זמן שונות,
  • 12:06 - 12:10
    בזכות חוקרי היצירתיות
    הווארד גרובר ושרה דאוויס
  • 12:10 - 12:13
    שניתחו את היומנים והמחברות שלו.
  • 12:13 - 12:16
    אז, כשהוא סיים את בית הספר, בגיל 18,
  • 12:16 - 12:18
    הוא התעניין בשני תחומים,
  • 12:18 - 12:22
    זאולוגיה וגאולוגיה.
  • 12:22 - 12:26
    יחסית מהר, הוא נרשם להיות
    חוקר טבע על סיפון ה"ביגל".
  • 12:26 - 12:29
    זו הספינה שלקח לה חמש שנים
  • 12:29 - 12:32
    להפליג מסביב לאוקיינוסים הדרומיים
    של כדור הארץ,
  • 12:32 - 12:35
    לעצור בגלפאגוס,
    ולעבור דרך האוקיינוס ההודי.
  • 12:35 - 12:38
    כשהיה על ה"ביגל",
    הוא התחיל לחקור שוניות אלמוגים.
  • 12:38 - 12:42
    זה שילוב טוב בין שני תחומי העניין שלו
  • 12:42 - 12:43
    בזאולוגיה וגיאולוגיה,
  • 12:43 - 12:48
    וזה גרם לו לחשוב על תהליכים איטיים.
  • 12:49 - 12:51
    אבל כשהוא חזר מהמסע,
  • 12:52 - 12:56
    תחומי העניין שלו התרחבו גם
    לפסיכולוגיה ובוטניקה.
  • 12:56 - 12:58
    ובמשך שאר חייו,
  • 12:58 - 13:01
    הוא עבר בין תחומים אלה.
  • 13:01 - 13:04
    ואף פעם לא זנח אף אחד מהם.
  • 13:04 - 13:08
    ב1873, התחיל לעבוד
    על שני פרויקטים מעניינים.
  • 13:08 - 13:11
    אחד מהם: תולעים.
  • 13:11 - 13:14
    והשני, מחברת קטנה עם הכותרת
  • 13:14 - 13:17
    "שינוי המינים".
  • 13:17 - 13:23
    אחרי זה, דרווין החל
    ללמוד את התחום שלי, כלכלה.
  • 13:23 - 13:28
    הוא קרא ספר שנכתב
    על ידי הכלכלן תומאס מלתוס .
  • 13:28 - 13:30
    ואז היה רגע ה"אאוריקה" שלו.
  • 13:30 - 13:36
    ברגע אחד, הוא הבין איך מינים
    יכולים לצוץ, ולהתפתח לאט,
  • 13:36 - 13:39
    בתהליך של "החזק שורד".
  • 13:39 - 13:41
    הכל בא אליו, והוא כותב את הכל,
  • 13:41 - 13:45
    כל חלק חשוב בתיאוריה של האבולוציה,
  • 13:45 - 13:47
    נמצא במחברת הזו.
  • 13:47 - 13:51
    אבל אז, פרויקט חדש.
  • 13:51 - 13:52
    הבן שלו, וויליאם נולד.
  • 13:53 - 13:56
    יש פה ניסוי טבעי,
  • 13:56 - 13:58
    פה זוכים לחזות בהתפתחות, של תינוק לאדם.
  • 13:59 - 14:01
    אז דרווין מתחיל לרשום הערות.
  • 14:01 - 14:04
    מן הסתם, הוא עדיין עובד
    על התיאוריה של האבולוציה
  • 14:04 - 14:07
    ועל התפתחות האדם.
  • 14:07 - 14:08
    אבל בתוך כך זה,
  • 14:08 - 14:13
    הוא מבין שהוא לא יודע מספיק
    לגבי תורת המיון.
  • 14:13 - 14:14
    אז הוא מתחיל ללמוד את זה.
  • 14:14 - 14:21
    ובסוף, הוא מבלה שמונה שנים
    בלהפוך למומחה עולמי
  • 14:21 - 14:22
    בבלוטי-ים.
  • 14:23 - 14:25
    ואז, "הברירה הטבעית".
  • 14:25 - 14:31
    ספר שהוא ממשיך לעבוד עליו
    במשך כל חייו ולא מספיק לסיים.
  • 14:31 - 14:33
    "מקור המינים" סופסוף מתפרסם
  • 14:33 - 14:37
    20 שנים אחרי שדרווין מניח
    את כל החלקים הבסיסיים.
  • 14:37 - 14:40
    ואז, "מוצא האדם", ספר שנוי במחלוקת.
  • 14:40 - 14:44
    ולאחר מכן, ספר בנוגע להתפתחות של תינוקות.
  • 14:44 - 14:48
    האחד שהתחיל כשאשר ראה את הבן שלו, וויליאם,
  • 14:48 - 14:52
    זוחל על הרצפה מלפניו.
  • 14:52 - 14:56
    כשהספר פורסם, וויליאם היה בן 37.
  • 14:57 - 14:59
    ובכל הזמן הזה,
  • 14:59 - 15:02
    דרווין עבד על תולעים.
  • 15:02 - 15:08
    הוא מילא את חדר הביליארד שלו
    בצנצנות עם תולעים.
  • 15:08 - 15:11
    הוא האיר עליהם, כדי לראות האם הם יגיבו.
  • 15:11 - 15:13
    והוא קירב אליהם מוט חם,
    כדי לבדוק האם הם יתרחקו.
  • 15:13 - 15:15
    הוא לעס טבק ו --
  • 15:15 - 15:17
    (נושף)
  • 15:17 - 15:20
    הוא נושף על התולעים
    כדי לראות האם יש להם חוש ריח.
  • 15:20 - 15:23
    הוא אפילו ניגן לתולעים בבסון.
  • 15:24 - 15:27
    אני אוהב לחשוב על האיש המדהים הזה
  • 15:27 - 15:29
    כשהוא עייף, כשהוא לחוץ,
  • 15:29 - 15:33
    הוא פוחד על הקבלה של הספר שלו "מוצא האדם".
  • 15:33 - 15:38
    אתם או אני היינו נכנסים לפייסבוק
    או רואים טלוויזיה.
  • 15:38 - 15:42
    דרווין היה הולך לחדר הביליארד כדי להירגע
  • 15:42 - 15:45
    בכך שהוא לומד תולעים בחריצות.
  • 15:47 - 15:51
    וזה למה זה ראוי שאחת מעבודותיו האחרונות
  • 15:51 - 15:56
    היא "היווצרות עובש הירק
    באמצעות הפעולה של תולעים"
  • 15:56 - 15:57
    (צחוק)
  • 15:57 - 16:02
    הוא עבד על הספר הזה 44 שנים.
  • 16:04 - 16:07
    אנחנו כבר לא חיים במאה ה19.
  • 16:07 - 16:09
    אני לא חושב שמישהו מאיתנו יכול לשבת
  • 16:09 - 16:13
    על פרויקט מדעי או אחר במשך 44 שנים.
  • 16:14 - 16:19
    אבל יש לנו מה ללמוד
    מהמולטי-טסקרים האיטיים המדהימים.
  • 16:19 - 16:24
    החל באינשטיין וכלה בדרווין,
    למייקל קרייטון וטווילה תארפ.
  • 16:25 - 16:29
    העולם המודרני יכול להיראות
    כמציע לנו בחירה.
  • 16:29 - 16:33
    אם אנו לא הולכים לעבור במהירות
    מחלון לחלון בדפדפן,
  • 16:33 - 16:35
    נצטרך לחיות כמו נזירים,
  • 16:35 - 16:38
    ריכוז בדבר אחד עד להרחקה של כל דבר אחר.
  • 16:39 - 16:41
    לדעתי זה דילמה שקרית.
  • 16:41 - 16:44
    אנחנו יכולים לגרום
    לריבוי משימות לעבוד בשבילנו,
  • 16:44 - 16:46
    ולשחרר את היצירתיות הטבעית שלנו.
  • 16:47 - 16:49
    אנחנו רק צריכים להאט את זה.
  • 16:50 - 16:51
    אז...
  • 16:53 - 16:55
    תכינו רשימה של הפרויקטים שלכם.
  • 16:55 - 16:57
    תניחו את הטלפון שלכם.
  • 16:58 - 17:00
    תיקחו קופסאות קרטון.
  • 17:01 - 17:02
    ותתחילו לעבוד.
  • 17:03 - 17:05
    תודה רבה.
  • 17:05 - 17:08
    (מחיאות כפיים)
Title:
דרך עוצמתית לשחרר את היצרתיות הטבעית שלכם
Speaker:
טים הארפורד
Description:

מה אנו יכולים ללמוד מהאנשים הכי יצירתיים בעולם? הם עושים "מולטי-טסקינג איטי", מלהטטים בין פרויקטים רבים ועוברים בין נושאים לפי מצב רוחם -- בלי למהר. הסופר טים הארפורד משתף איך אנשים פורצי דרך כמו אינשטיין, דרווין, טווילה תארפ, ומייקל קרייטון מוצאים את ההשראה והפיריון שלהם בעזרת אימון מגוון של המוח.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:21

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.