פינג-פונג וחידת הניצחון
-
0:01 - 0:04בכל ערב שני ביפן,
-
0:04 - 0:06אני יוצא מהדירה שלי,
-
0:06 - 0:10אני מטפס על גבעה במשך 15 דקות,
-
0:10 - 0:14ונכנס למועדון הבריאות המקומי שלי,
-
0:14 - 0:18ששם שלושה שולחנות פינג-פונג
ממוקמים בסטודיו. -
0:18 - 0:20והמרחב מוגבל,
-
0:20 - 0:22אז בכל שולחן,
-
0:22 - 0:25זוג שחקנים אחד מתרגל חבטות כף יד קדמית
-
0:25 - 0:27ואחר מתרגל חבטות גב כף יד ,
-
0:27 - 0:31ומדי פעם, הכדורים מתנגשים באוויר
-
0:31 - 0:33וכולם אומרים "וואו!"
-
0:34 - 0:40ולאחר מכן, בוחרים שולחנות
ושותפים ומשחקים משחקי זוגות. -
0:40 - 0:43אבל בכנות, לא הייתי יכול לומר לכם מי ניצח,
-
0:43 - 0:47משום שאנחנו מחליפים בני זוג כל חמש דקות.
-
0:47 - 0:51וכולם ממש מתאמצים מאוד
-
0:51 - 0:52לזכות בנקודות,
-
0:52 - 0:56אבל אף אחד לא עוקב כדי לדעת
מי מנצח במשחקים. -
0:57 - 1:01ולאחר שעה בערך של מאמץ סוער,
-
1:01 - 1:03אני יכול לומר לכם בכנות,
-
1:03 - 1:06שלא לדעת מי ניצח
-
1:06 - 1:09מרגיש כמו הניצחון האולטימטיבי.
-
1:10 - 1:12ביפן אומרים:
-
1:12 - 1:16הם יצרו רוח תחרותית ללא תחרות.
-
1:18 - 1:25כולכם יודעים שהכי טוב לעקוב
אחר גיאופוליטיקה דרך צפייה בפינג-פונג. -
1:25 - 1:27(צחוק)
-
1:27 - 1:32שתי המעצמות החזקות ביותר בעולם
היו אויבים מושבעים -
1:32 - 1:36עד שב -1972 צוות פינג-פונג אמריקאי
-
1:36 - 1:39הורשה לבקר בסין הקומוניסטית.
-
1:40 - 1:43וברגע שהיריבים לשעבר
-
1:43 - 1:47נאספו סביב כמה שולחנות ירוקים קטנים,
-
1:47 - 1:49כל אחד מהם יכל לטעון לניצחון,
-
1:49 - 1:52והעולם כולו יכול היה לנשום ביתר קלות.
-
1:53 - 1:56מנהיג סין, מאו צה טונג,
-
1:56 - 1:59כתב מדריך שלם על פינג-פונג,
-
1:59 - 2:03וקרא לספורט "נשק גרעיני רוחני."
-
2:04 - 2:08ונאמר שהיחיד שקיבל את התואר
"חבר כבוד לכל החיים" -
2:08 - 2:11של איגוד טניס השולחן בארה"ב
-
2:11 - 2:14הוא הנשיא דאז ריצ'רד ניקסון,
-
2:14 - 2:17שעזר להנדס את מצב ה- ווין-ווין
(ניצחון לכולם) הזה -
2:17 - 2:20באמצעות דיפלומטיה של פינג-פונג.
-
2:21 - 2:23אבל הרבה לפני כן,
-
2:23 - 2:25ההיסטוריה של העולם המודרני, באמת,
-
2:25 - 2:30סופרה הכי טוב באמצעות הכדור הלבן המקפץ.
-
2:30 - 2:34"פינג-פונג" נשמע כמו בן דודו של
"סינג-סונג", -
2:34 - 2:36כמו משהו מהמזרח,
-
2:36 - 2:42אבל למעשה, מאמינים שבריטים
מהמעמד הגבוה המציאו אותו -
2:42 - 2:43בתקופה הוויקטוריאנית,
-
2:43 - 2:48כשהתחילו להכות בפקקים של בקבוקי יין
מעל קירות של ספרים לאחר ארוחת הערב. -
2:48 - 2:49(צחוק)
-
2:49 - 2:51בלי הגזמה.
-
2:51 - 2:52(צחוק)
-
2:52 - 2:54ועד סוף מלחמת העולם הראשונה,
-
2:54 - 2:59הספורט נשלט על ידי שחקנים
מהאימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר: -
2:59 - 3:03בשמונה מתוך תשע אליפויות עולם מוקדמות
-
3:03 - 3:04ניצחו נבחרות הונגריה
-
3:05 - 3:08והמזרח אירופאים נעשו כל כך מיומנים
-
3:08 - 3:11בהחזרה של כל מה שחבטו אליהם
-
3:11 - 3:15שהם כמעט גרמו לקיפאון של כל הספורט הזה.
-
3:15 - 3:20במשחק אליפות אחד בפראג בשנת 1936,
-
3:20 - 3:26הנקודה הראשונה נמשכה שעתיים ו- 12 דקות.
-
3:26 - 3:27הנקודה הראשונה!
-
3:27 - 3:30יותר ארוכה מהסרט "מקס המטורף".
-
3:30 - 3:36ולדברי אחד השחקנים, השופט נאלץ לפרוש
בגלל כאב צוואר, -
3:36 - 3:38לפני סיום הנקודה.
-
3:38 - 3:39(צחוק)
-
3:39 - 3:43השחקן ההוא התחיל להכות בכדור
לאחור בידו השמאלית -
3:43 - 3:46ולהכתיב מהלכי שחמט בין החבטות.
-
3:46 - 3:47(צחוק)
-
3:47 - 3:50רבים בקהל התחילו כמובן, לעזוב,
-
3:50 - 3:55כי אותה נקודה יחידה נמשכה אולי
כ-12,000 מכות. -
3:55 - 4:00ומפגש חירום של האיגוד הבינלאומי
לטניס שולחן -
4:00 - 4:02היה חייב להיערך מיד,
-
4:03 - 4:05ועד מהרה הכללים השתנו
-
4:05 - 4:09כך ששום משחק לא יוכל להימשך
למעלה מ 20 דקות. -
4:09 - 4:10(צחוק)
-
4:11 - 4:1416 שנים אחר כך, יפן נכנסה לתמונה,
-
4:14 - 4:19כששען לא מוכר כמעט בשם הירוג'י סאטו
-
4:19 - 4:24הופיע באליפות העולם בבומביי בשנת 1952.
-
4:25 - 4:29סאטו לא היה שחקן גדול מאוד,
הוא לא היה מדורג גבוה, -
4:29 - 4:31הוא הרכיב משקפיים,
-
4:31 - 4:36אבל הוא היה חמוש במחבט שלא היו עליו בליטות
-
4:36 - 4:38כפי שהיו המחבטים האחרים,
-
4:38 - 4:42אלא מצופה בגומי מוקצף ספוגי ועבה.
-
4:43 - 4:47והודות לנשק המשקיט הסודי הזה,
-
4:47 - 4:50סאטו, שכמעט אינו מוכר, זכה במדליית זהב.
-
4:51 - 4:55מיליון איש יצאו לרחובות טוקיו
-
4:55 - 4:58כדי לברך אותו עם שובו,
-
4:58 - 5:02ולמעשה התחילה תקופת תחייתה
של יפן שלאחר המלחמה. -
5:04 - 5:09אבל מה שלמדתי, במשחקים הרגילים שלי ביפן,
-
5:09 - 5:15הוא יותר מה שאפשר לכנות הספורט הפנימי
של שליטה גלובלית, -
5:15 - 5:18שמוכר לפעמים כ-חיים.
-
5:19 - 5:22אנחנו אף פעם לא משחקים משחקי יחידים
במועדון שלנו, -
5:22 - 5:23רק משחקי זוגות,
-
5:23 - 5:28ומכיוון שאנו מחליפים בני זוג כל חמש דקות,
-
5:28 - 5:32אם במקרה תפסידו, סביר מאוד שתנצחו
-
5:32 - 5:33שש דקות לאחר מכן.
-
5:34 - 5:37אנחנו גם משחקים משחק של הטוב
מ-2 מערכות, -
5:37 - 5:40לעתים כה קרובות, שאין מפסיד בכלל.
-
5:40 - 5:42דיפלומטיה של פינג-פונג.
-
5:42 - 5:46ואני תמיד זוכר. שכילד שגדל באנגליה,
-
5:46 - 5:49לימדו אותי, שתכלית המשחק היא לנצח.
-
5:50 - 5:55אבל ביפן מעודדים אותי להאמין שהטעם
האמיתי במשחק -
5:55 - 6:01זה לגרום לכמה שיותר אנשים סביבך
להרגיש שהם מנצחים. -
6:01 - 6:05אז אינך מיטלטל מצד לצד
כפי שיחיד עלול לעשות, -
6:05 - 6:08אלא, אתה חלק מ"מקהלה" סדירה וקבועה.
-
6:09 - 6:13השחקנים הכי מיומנים במועדון שלנו
-
6:13 - 6:18פורסים את כישוריהם כדי להפוך
יתרון של 9-1 של הקבוצה שלהם -
6:18 - 6:23למשחק של 9-9 שבו כולם
מעורבים באינטנסיביות. -
6:23 - 6:27וחבר שלי שמכה את תילולי הלולאות
הגבוהים האלה -
6:27 - 6:31ששחקנים פחות טובים מחטיאים --
-
6:31 - 6:36אכן, הוא זוכה בהרבה נקודות, אבל אני חושב
שהוא נחשב למפסיד. -
6:37 - 6:42ביפן, משחק פינג-פונג הוא ממש
כמו משחק אהבה. -
6:42 - 6:45לומדים איך לשחק עם מישהו,
-
6:45 - 6:47ולא נגדו.
-
6:47 - 6:48ואני אתוודה,
-
6:49 - 6:53שבהתחלה היה נראה לי שהוציאו
את כל הכיף מהספורט. -
6:53 - 6:59לא יכולתי לשמוח אחרי ניצחון עצום אך מטריד,
נגד השחקנים הכי חזקים שלנו -
6:59 - 7:01כי שש דקות אחר כך, עם בן זוג חדש,
-
7:01 - 7:03שוב השתרכתי מאחור.
-
7:04 - 7:08מצד שני, מעולם לא הרגשתי אומלל.
-
7:08 - 7:13וכשטסתי מיפן והתחלתי שוב
לשחק משחקי יחידים -
7:13 - 7:16עם היריב האנגלי שלי,
-
7:16 - 7:21שמתי לב שאחרי כל תבוסה, לבי ממש נשבר.
-
7:22 - 7:25אבל אחרי כל ניצחון, גם כן לא יכולתי לישון,
-
7:25 - 7:28כי ידעתי שיש רק כיוון אחד ללכת בו,
-
7:28 - 7:29וזה היה לרדת למטה.
-
7:31 - 7:35עכשיו, אם הייתי מנסה לשחק
באופן מקצועי ביפן, -
7:35 - 7:38זה היה מוביל לתסכול אינסופי.
-
7:39 - 7:41ביפן, שלא כמו במקומות אחרים,
-
7:41 - 7:45אם מצב הנקודות הוא עדיין שוויון,
לאחר ארבע שעות, -
7:45 - 7:48משחק כדור בסיס מסתיים בשוויון,
-
7:49 - 7:53ומכיוון שטבלת הליגה מבוססת על אחוז זכיות,
-
7:53 - 7:56קבוצה עם די הרבה קשרים, יכולה לסיים
-
7:57 - 7:59לפני קבוצה עם יותר ניצחונות
-
8:00 - 8:04באחת מהפעמים הראשונות שאמריקאי הוזמן ליפן
-
8:04 - 8:07להוביל קבוצת כדור בסיס יפנית מקצועית,
-
8:07 - 8:10בובי ולנטיין, ב- 1995,
-
8:10 - 8:13הוא לקח את הקבוצה הזו שהיתה בינונית לגמרי,
-
8:13 - 8:16והוביל אותה לסיום מדהים במקום השני,
-
8:16 - 8:19הוא פוטר מייד.
-
8:19 - 8:20למה?
-
8:20 - 8:22"ובכן," אמר דובר הקבוצה,
-
8:22 - 8:25"בגלל הדגש שהוא שם על ניצחון."
-
8:25 - 8:26(צחוק)
-
8:26 - 8:29יפן הרשמית יכולה להרגיש די הרבה
כמו הנקודה הזו -
8:30 - 8:33שסופר עליה שהתמשכה שעתיים ו 12 דקות,
-
8:33 - 8:36ולשחק לא כדי להפסיד
-
8:36 - 8:41מה שעלול לקחת את כל הדמיון,
ההעזה, וההתרגשות, אל מחוץ לדברים. -
8:42 - 8:46באותו זמן, לשחק פינג-פונג ביפן
-
8:46 - 8:51מזכיר לי למה מקהלות תמיד נהנות יותר
-
8:51 - 8:53מאשר סולנים.
-
8:54 - 9:00במקהלה, התפקיד היחיד שלכם הוא לבצע את
החלק הקטן שלכם בצורה מושלמת, -
9:00 - 9:02להשמיע את הצלילים שלכם עם רגש,
-
9:02 - 9:07ובכך, לעזור ליצור הרמוניה יפה
-
9:07 - 9:10שהיא הרבה יותר גדולה מסכום חלקיה.
-
9:11 - 9:14כן, כל מקהלה צריכה מנצח,
-
9:14 - 9:21אבל אני חושב שמקהלה משחררת אתכם
מהתחושה הילדותית משהו של אוֹ שֶׁ אוֹ שֶׁ. -
9:22 - 9:26אתם מגיעים להבנה שההפך מלנצח אינו להפסיד
-
9:26 - 9:29זה לא לראות את התמונה הגדולה יותר.
-
9:32 - 9:35ככל שחיי נמשכים,
-
9:35 - 9:39אני ממש נדהם להיווכח ששום אירוע
-
9:39 - 9:44לא ניתן להעריך כראוי במשך שנים
אחרי שהוא התרחש. -
9:45 - 9:49פעם איבדתי את כל מה שהיה בבעלותי,
-
9:49 - 9:52כל דבר, כאש בשדה קוצים.
-
9:53 - 9:58אבל עם הזמן הבנתי שההפסד לכאורה, הזה
-
9:58 - 10:02איפשר לי לחיות על פני האדמה
בנעימות רבה יותר, -
10:02 - 10:04לכתוב ללא הערות,
-
10:04 - 10:07ולמעשה לעבור ליפן
-
10:07 - 10:10ולמועדון הבריאות הפנימית
המוכר כשולחן הפינג-פונג. -
10:11 - 10:16לעומת זאת, פעם נקלעתי למשרה המושלמת,
-
10:16 - 10:19והזדמן לי להיווכח שאושר לכאורה
-
10:19 - 10:22יכול לעמוד בדרכה של שמחה אמיתית
-
10:22 - 10:24אפילו עוד יותר ממה שעושה סבל.
-
10:26 - 10:31לשחק משחק זוגות ביפן, ממש משחרר אותי
מכל החרדות שלי, -
10:31 - 10:33ובסוף הערב,
-
10:33 - 10:39אני שם לב שכולם מגישים בהנאה
פחות או יותר שווה. -
10:40 - 10:43אני נזכר בכל לילה
-
10:43 - 10:49שלא להתקדם אינו אותו דבר כמו לפגר
-
10:49 - 10:53כמו שלא להיות מלא חיים אינו אותו דבר
כמו להיות מת. -
10:54 - 10:57והגעתי להבנה
-
10:57 - 11:02מדוע אומרים שהאוניברסיטאות הסיניות
מציעות תארים בפינג-פונג, -
11:02 - 11:05ומדוע חוקרים מצאו, שפינג-פונג
-
11:05 - 11:09יכול לעזור קצת לאנשים
עם הפרעות נפשיות קלות -
11:09 - 11:11ואפילו אוטיזם.
-
11:12 - 11:17אבל כשאצפה באולימפיאדת 2020 בטוקיו,
-
11:17 - 11:20אני אהיה מאוד מודע לכך
-
11:20 - 11:24שאי אפשר יהיה לומר מי ניצח או מי הפסיד
-
11:24 - 11:26למשך זמן ארוך מאוד.
-
11:28 - 11:30אתם זוכרים את הנקודה שציינתי
-
11:30 - 11:33שסיפרו עליה שנמשכה
לאורך שעתיים ו- 12 דקות? -
11:34 - 11:38ובכן, אחד השחקנים מהמשחק הזה, נשלח,
כעבור שש שנים, -
11:38 - 11:43למחנות הריכוז של אושוויץ ודכאו.
-
11:44 - 11:46אבל הוא יצא חי.
-
11:47 - 11:49למה?
-
11:49 - 11:52פשוט בגלל ששומר בתא הגזים
-
11:52 - 11:55זיהה אותו מימי משחקי הפינג-פונג שלו.
-
11:56 - 11:59אם הוא היה המנצח במשחק האפי ההוא?
-
11:59 - 12:01זה כמעט ולא היה משנה.
-
12:01 - 12:07כזכור, אנשים רבים עזבו עוד לפני
שהסתיימה הנקודה הראשונה -
12:07 - 12:10הדבר היחיד שהציל אותו
-
12:10 - 12:12זו העובדה שהוא השתתף.
-
12:13 - 12:16הדרך הטובה ביותר לנצח בכל משחק,
-
12:16 - 12:19יפן אומרת לי כל ערב שני,
-
12:19 - 12:24הוא לעולם, לעולם לא לחשוב
על מספר הנקודות. -
12:25 - 12:27תודה.
-
12:27 - 12:30(מחיאות כפיים)
- Title:
- פינג-פונג וחידת הניצחון
- Speaker:
- פיקו אייר
- Description:
-
כשפיקו אייר גדל באנגליה, אמרו לו שמטרת המשחק הייתה לנצח. כעת, כעבור 50 שנה, הוא הבין שתחרות יכולה להיות "יותר כמו מעשה אהבה". בשיחה המקסימה והמעמיקה הזו הוא סוקר את מה שמשחקי פינג-פונג קבועים בשכונה שלו ביפן חשפו על חידת הזכייה - ומראה מדוע לא לדעת מי ניצח יכול להרגיש כמו הניצחון האולטימטיבי.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:43
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson accepted Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life | ||
Allon Sasson edited Hebrew subtitles for What ping-pong taught me about life |