היזהרו בסיפורים פשוטים
-
0:00 - 0:03נאמר לי לבוא הנה
ולספר לכולכם סיפורים, -
0:03 - 0:08אבל אני מעדיף לומר לכם
מדוע אני חושד בסיפורים, -
0:08 - 0:10מדוע סיפורים מעוררים בי עצבנות.
-
0:10 - 0:13למעשה, ככל שהסיפור מעורר בי השראה,
-
0:13 - 0:15כך בדרך כלל הוא יותר מעצבן אותי.
-
0:15 - 0:17(צחוק)
-
0:17 - 0:19אז הסיפורים הכי טובים
הם לפעמים הכי ערמומיים. -
0:19 - 0:23מה שטוב ורע בסיפורים
הוא שהם מעין מסננים: -
0:23 - 0:26הם לוקחים המון מידע,
מוותרים על חלק ממנו -
0:26 - 0:27ושומרים על חלק אחר ממנו.
-
0:27 - 0:32אבל העניין עם המסננים האלה הוא
שהם תמיד שומרים אותם דברים; -
0:32 - 0:35תמיד נשארים לכם אותם
מעט הסיפורים הפשוטים. -
0:35 - 0:38לפי אימרה ישנה,
ניתן לסכם כמעט כל סיפור במלים: -
0:38 - 0:40"זר הגיע העירה."
-
0:41 - 0:42יש ספר מאת כריסטופר בוקר,
-
0:42 - 0:45שבו הוא טוען
שיש רק שבעה סוגי סיפורים: -
0:45 - 0:48המפלצת, מעוני לעושר, השליחות,
-
0:48 - 0:52המסע והשיבה, קומדיה, טרגדיה
ולידה מחדש. -
0:52 - 0:54אינכם מוכרחים להסכים לגמרי
עם הרשימה הזאת, -
0:54 - 0:58אבל הנקודה היא:
כשחושבים על סיפורים, -
0:58 - 1:02אתם תמיד מספרים לעצמכם
שוב ושוב את אותו הסיפור. -
1:02 - 1:05נערך פעם מחקר. שאלנו אנשים --
-
1:11 - 1:14אנשים התבקשו לתאר את חייהם.
-
1:14 - 1:16בתשובה לבקשה לתאר את חייהם,
-
1:16 - 1:19המעניין היה כמה מעט אנשים
אמרו "בלגן". -
1:19 - 1:20(צחוק)
-
1:20 - 1:24זאת כנראה התשובה הטובה ביותר,
ואינני מתכוון לכך במובן שלילי. -
1:24 - 1:27ב"בלגן" טמון שחרור,
"בלגן" יכול להעצים, -
1:27 - 1:30"בלגן" יכול להתייחס לכך
ששואבים כוח ממספר מקורות. -
1:30 - 1:35אבל מה שהם רצו לומר היה,
"החיים שלי הם מסע." -
1:35 - 1:4051% מהם רצו לכתוב סיפור על חייהם.
-
1:40 - 1:4411% אמרו, "חיי הם קרב."
גם זה מעין סיפור. -
1:44 - 1:488% מהם אמרו, "חיי הם רומן."
5% אמרו, "חיי הם מחזה." -
1:48 - 1:52אני לא חושב שמישהו אמר,
"חיי הם תכנית ריאליטי." -
1:52 - 1:53(צחוק)
-
1:53 - 1:57אבל שוב, אנו אוכפים סדר
על הבלגן בו אנו צופים, -
1:57 - 1:58וזה תמיד באותם הדפוסים,
-
1:58 - 2:01והעניין הוא שכאשר משהו
לובש צביון של סיפור, -
2:01 - 2:04אנו בד"כ זוכרים אותו
כשבעצם עליו להישכח. -
2:04 - 2:05כמה מכם מכירים את הסיפור
-
2:05 - 2:08על ג'ורג' וושינגטון ועץ הדובדבן?
-
2:08 - 2:10לא ברור שכך בדיוק זה קרה.
-
2:10 - 2:15או הסיפור על פול רוויר:
לא ברור שכך בדיוק זה קרה. -
2:15 - 2:19אז שוב,
עלינו להתייחס בחשדנות לסיפורים. -
2:19 - 2:22אנו מתוכנתים מבחינה ביולוגית
להיענות להם. -
2:22 - 2:25הם מכילים המון מידע.
יש להם עוצמה חברתית. -
2:25 - 2:27הם מחברים אותנו לאנשים אחרים.
-
2:27 - 2:30לכן הם כמו ממתק שמגישים לנו
-
2:30 - 2:34כשאנו צורכים מידע פוליטי,
כשאנו קוראים רומנים, -
2:34 - 2:37כשאנו קוראים ספרים לא-בדיוניים;
בעצם מאכילים אותנו בסיפורים. -
2:37 - 2:39הלא-בדיוני הוא במובן מסוים
הבדיון החדש. -
2:39 - 2:42הספר אולי אומר אמת,
-
2:42 - 2:47אבל שוב, הכל לובש
צורה של אחד מסיפורים אלה. -
2:47 - 2:50אז מהי הבעיה
בהסתמכות-יתר על סיפורים? -
2:50 - 2:52אתה רואה כך את חייך
-
2:52 - 2:56במקום הבלגן שהם אמורים להיות.
-
2:56 - 3:00אבל יותר ספציפית,
אני רואה כמה בעיות עיקריות -
3:00 - 3:03כשאנו מרבים לחשוב מדי
במונחים של נרטיבים. -
3:03 - 3:05ראשית, נרטיבים הם בד"כ פשוטים מדי,
-
3:05 - 3:08כי המטרה של הנרטיב
היא לפשט את התוכן, -
3:08 - 3:10ולא רק למסגרת של 18 דקות:
-
3:10 - 3:13את רוב הנרטיבים
אפשר להגיש במשפט או שניים. -
3:13 - 3:15כשנפטרים מהפרטים,
-
3:15 - 3:18הנטיה היא לספר סיפורים
במונחים של טוב ורע, -
3:18 - 3:22בין אם הסיפור עוסק בך
או בפוליטיקה. -
3:23 - 3:26אני יודע שיש דברים שהם באמת
"טוב נגד רע". כולנו יודעים זאת, נכון? -
3:26 - 3:28אבל לדעתי, ככלל,
-
3:28 - 3:32אנו נוטים יותר מדי
לספר את סיפור הטוב נגד הרע. -
3:32 - 3:33בתור כלל אצבע פשוט,
-
3:33 - 3:38תארו לעצמכם שבכל פעם
שאתם מספרים את סיפור הטוב והרע, -
3:38 - 3:42אתם מפחיתים עשר נקודות או יותר
ממנת המשכל שלכם. -
3:42 - 3:45אם רק תסגלו לעצמכם
את ההרגל המנטלי הזה, -
3:45 - 3:48זאת, בעיני, דרך אחת
להחכים מהר למדי. -
3:48 - 3:50אינכם צריכים לקרוא לשם כך ספרים;
-
3:50 - 3:52פשוט דמיינו שאתם לוחצים על כפתור
-
3:52 - 3:55בכל פעם שאתם מספרים
את סיפור "הטוב נגד הרע", -
3:55 - 3:56ובלחיצת הכפתור הזאת
-
3:56 - 3:59אתם מפחיתים עשר נקודות
או יותר ממנת המשכל שלכם. -
3:59 - 4:01סוג סיפורים פופולרי נוסף --
-
4:01 - 4:05אם אתם מכירים את סרטי
אוליבר סטון או מייקל מור, -
4:05 - 4:08אינכם יכולים ליצור סרט שאומר:
"הכל היה תאונה אחת גדולה." -
4:08 - 4:13לא. מן הסתם מדובר במזימה.
אנשים קשרו קשר, -
4:13 - 4:16כי בסיפור צריכה להיות כוונה.
-
4:16 - 4:21סיפור איננו עוסק
בסדר ספונטני או במוסדות אנושיים -
4:21 - 4:24שנולדו כתוצאה ממעשי אדם,
אבל אינם תוצר של חשיבה אנושית: -
4:24 - 4:28לא, סיפור מספר על אנשים רעים
שחורשים מזימות. -
4:28 - 4:30אז כשאתם שומעים סיפור
העוסק במזימות, -
4:30 - 4:33ואפילו סיפור על אנשים טובים
שחורשים מזימות, -
4:33 - 4:36ממש כמו בסרטים,
-
4:36 - 4:38גם זו סיבה לחשדנות.
-
4:38 - 4:40ככלל אצבע, אם אתם שואלים:
-
4:40 - 4:44"כשאני שומע סיפור,
מתי במיוחד עלי לחשוד בו?" -
4:44 - 4:49אם אתם שומעים סיפור וחושבים:
"וואו, אפשר לעשות מזה סרט מעולה," -
4:49 - 4:50(צחוק)
-
4:50 - 4:54בדיוק אז צריכה להופיע
התגובה של "רק רגע אחד!" -
4:54 - 4:56ועליכם להתחיל לנסות לראות
-
4:56 - 4:59איך כל העסק הוא אולי
קצת יותר מסובך. -
4:59 - 5:05סיפור או עלילה נפוצים נוספים
הם הטענה שעלינו "לנקוט ביד קשה". -
5:05 - 5:08שומעים זאת בהקשרים רבים.
-
5:08 - 5:13צריך לנקוט ביד קשה עם הבנקים,
עם איגודי העובדים, -
5:13 - 5:15עם איזו מדינה אחרת,
-
5:15 - 5:19עם איזה רודן מחו"ל,
עם מישהו שמנהלים איתו מו"מ. -
5:19 - 5:21שוב, אין כאן התנגדות לנקוט ביד קשה.
-
5:21 - 5:23לפעמים צריך לנקוט ביד קשה.
-
5:23 - 5:26עם הנאצים, למשל,
טוב שנהגנו ביד קשה. -
5:27 - 5:32אבל זהו שוב סיפור
שאנו נשבים בקסמו מהר מדי. -
5:32 - 5:34כשאיננו יודעים מדוע קרה משהו,
-
5:34 - 5:38אנו מאשימים מישהו ואומרים,
"צריך לנקוט נגדו ביד קשה!" -
5:38 - 5:41כאילו זה מעולם לא
עלה על דעתו של קודמכם, -
5:41 - 5:43הרעיון לנקוט ביד קשה.
-
5:43 - 5:46לדעתי, זו בד"כ מעין עצלות מחשבתית.
-
5:46 - 5:49קל לספר את הסיפור הזה:
"עלינו לנקוט ביד קשה, -
5:49 - 5:52"היינו צריכים לנקוט ביד קשה,
יהיה עלינו לנקוט ביד קשה." -
5:52 - 5:55על פי רוב, זהו אות אזהרה.
-
5:56 - 5:59בעיה נוספת עם סיפורים היא,
-
5:59 - 6:02שיש גבול לכמות הסיפורים
שאנו מסוגלים לזכור בבת-אחת, -
6:02 - 6:05במהלך היום,
או אפילו במשך החיים. -
6:05 - 6:08כך שיש גבול לכמות המטרות
שהסיפורים יכולים לשמש עבורן. -
6:08 - 6:11למשל, רק כדי לצאת בבוקר מהמיטה,
-
6:11 - 6:13אתם מספרים לעצמכם את הסיפור
-
6:13 - 6:17שהעבודה שלכם ממש חשובה,
שמה שאתם עושים נורא חשוב -
6:17 - 6:18(צחוק)
-
6:18 - 6:21ואולי זה נכון,
-
6:21 - 6:25אבל אני מספר זאת לעצמי
גם כשזה לא נכון. -
6:25 - 6:27ואתם יודעים מה?
הסיפור הזה משיג את המטרה. -
6:27 - 6:29הוא מוציא אותי מהמיטה.
-
6:29 - 6:31זו מעין רמאות עצמית,
-
6:31 - 6:34אבל הבעיה מופיעה
כשעלי לשנות את הסיפור. -
6:34 - 6:38כל המטרה של הסיפור
שבו אני דבק -
6:38 - 6:40היא להוציא אותי מהמיטה.
-
6:40 - 6:43אז כשאני עושה משהו
שהוא בעצם בזבוז זמן, -
6:43 - 6:45בחיים המבולגנים שלי,
-
6:45 - 6:49אני קשור מדי לסיפור
שהצליח להוציא אותי מהמיטה, -
6:49 - 6:53והלוואי שהיתה לי בראש
מפת סיפורים מסועפת, -
6:53 - 6:57עם כל מיני צירופי גורמים
וטבלת חישובים וכדומה, -
6:57 - 6:59אבל סיפורים לא עובדים ככה.
-
6:59 - 7:01כדי שהסיפור יעשה את המלאכה
עליו להיות פשוט, -
7:01 - 7:05קל לתפישה, קל להעברה לאחרים
וקל לזכירה. -
7:05 - 7:08כך שהסיפורים ממלאים שני צרכים מנוגדים,
-
7:08 - 7:11ולעתים קרובות הם יטו אותנו מהדרך.
-
7:11 - 7:13פעם חשבתי שאני נמצא
במחנה של כלכלנים, -
7:13 - 7:18שאני אחד מהטובים,
שאני בצד של הטובים, -
7:18 - 7:21ואנו נאבקים נגד הרעיונות של הרעים.
-
7:21 - 7:22פעם באמת חשבתי ככה!
-
7:23 - 7:25וכנראה שטעיתי.
-
7:25 - 7:27אולי לפעמים אני אחד מהטובים,
-
7:27 - 7:31אבל מתישהו הבנתי שבעניינים מסוימים,
"רגע, לא הייתי מהטובים." -
7:31 - 7:35אני לא בטוח שהייתי הרע,
שהיתה לי כוונת זדון, -
7:35 - 7:38אבל התקשיתי מאד לקבל
את הסיפור ההוא. -
7:40 - 7:44משהו מעניין בנוגע להטיות חשיבה:
-
7:44 - 7:46כיום הן הנושא של ספרים רבים מאד.
-
7:46 - 7:51"שיפור החשיבה", "לחשוב בלי לחשוב",
"פיתוי החשיבה הלא-רציונלית", -
7:51 - 7:53ספרים בעלי אותה הכותרת,
-
7:53 - 7:56שעוסקים כולם בדרכים בהן אנו מפשלים.
-
7:56 - 7:57והדרכים כה רבות.
-
7:57 - 8:00אבל המעניין בעיני הוא
שאף לא אחד מהספרים האלה -
8:00 - 8:05מזהה דרך יחידה, מרכזית וחשובה,
לדעתי, שבה אנו מפשלים, -
8:05 - 8:09דהיינו, שכולנו מספרים לעצמנו
יותר מדי סיפורים, -
8:09 - 8:11או שכולנו מתפתים בקלות רבה מדי
להאמין בסיפורים. -
8:11 - 8:14מדוע אין הספרים האלה
אומרים לנו זאת? -
8:14 - 8:17משום שהספרים האלה עצמם
עוסקים בסיפורים. -
8:17 - 8:21ככל שאתם מרבים לקרוא ספרים אלה,
אתם לומדים על חלק מהטיותיכם, -
8:21 - 8:25אבל בעצם גורמים להחמרה
בהטיות אחרות שלכם. -
8:25 - 8:29כלומר, הספרים עצמם
הם חלק מהטיית החשיבה שלכם. -
8:29 - 8:31לעתים קרובות אנשים קונים אותם
בתור קמע, כאילו: -
8:31 - 8:36"אם קניתי את זה, לא אהיה
'לא רציונלי ולא במקרה'." -
8:36 - 8:38(צחוק)
-
8:38 - 8:40זה כאילו אנשים רוצים לשמוע
את הכי גרוע, -
8:40 - 8:44כדי שבאופן פסיכולוגי,
יוכלו להיערך לקראתו או להתגונן מפניו. -
8:44 - 8:47זו הסיבה שלפסימיזם יש קונים רבים.
-
8:47 - 8:50אבל לחשוב שזה שקניתם ספר
ייתן לכם משהו, -
8:50 - 8:52זו אולי האשליה הגדולה מכולן.
-
8:52 - 8:55זה כמו ההוכחה שמראה
שרוב האנשים הכי מסוכנים -
8:55 - 8:58הם אלה שלמדו משהו בפיננסים.
-
8:58 - 9:00הם אלה שעושים
את הטעויות הכי גרועות. -
9:00 - 9:03האנשים שמבינים שאינם יודעים כלום,
-
9:03 - 9:05הם אלה שמצליחים לא רע.
-
9:06 - 9:07בעיה שלישית עם הסיפורים
-
9:07 - 9:11היא שאחרים משתמשים בסיפורים
כדי להערים עלינו, -
9:11 - 9:14וכולנו אוהבים לחשוב שהפרסומות
משפיעות רק על הזולת, -
9:14 - 9:18וכמובן שזה לא כך:
הפרסום עובד על כולם. -
9:18 - 9:21אז אם אתם נצמדים מדי לסיפורים,
-
9:21 - 9:25יגיעו אליכם אנשים שמוכרים דברים,
-
9:25 - 9:27ויגישו לכם את המוצר שלהם
ארוז יחד עם סיפור. -
9:27 - 9:29אתם תחשבו, "היי, סיפור בחינם!"
-
9:29 - 9:31ובסוף תגלו שקניתם את המוצר,
-
9:31 - 9:33כי המוצר בא יחד עם הסיפור.
-
9:33 - 9:34(צחוק)
-
9:34 - 9:36אם תחשבו, איך עובד הקפיטליזם,
-
9:36 - 9:37הרי שטמונה כאן הטיה.
-
9:37 - 9:40ניקח, למשל, שני סיפורים על מכוניות.
-
9:40 - 9:43סיפור א' הוא:
"קנה את המכונית הזאת, -
9:43 - 9:47"ותזכה בזיווג יפהפה ורומנטי
ובחיים מרתקים." -
9:47 - 9:49(צחוק)
-
9:49 - 9:53המון אנשים מקבלים תמריץ כספי
לקדם סיפור כזה. -
9:53 - 9:55אבל נניח שהסיפור השני הוא:
-
9:56 - 10:00"אתה לא באמת זקוק למכונית
מהודרת כמשתמע מההכנסה שלך. -
10:00 - 10:03"בד"כ אתה מסתכל על השווים לך
ומחקה אותם. -
10:03 - 10:05"זה מקור טוב להמון בעיות,
-
10:05 - 10:08"אבל כשמדובר במכונית,
בחייך, קנה טויוטה." -
10:08 - 10:10(צחוק)
-
10:10 - 10:11אולי מבחינת "טויוטה"
טמון כאן תמריץ, -
10:11 - 10:15אבל אפילו "טויוטה" מרוויחה יותר
ממכוניות יוקרה, -
10:15 - 10:17מאשר ממכוניות זולות יותר.
-
10:17 - 10:19אז אם תחשבו
אילו סיפורים אתם שומעים, -
10:19 - 10:23אלה ודאי סיפורי הזוהר,
הסיפורים המפתים, -
10:23 - 10:25ואני שוב אומר לכם:
אל תאמינו להם. -
10:25 - 10:30יש אנשים שמנצלים את אהבתכם לסיפורים
כדי להערים עליכם. -
10:30 - 10:32קחו צעד לאחור ושאלו:
-
10:32 - 10:33"מהם המסרים,
-
10:33 - 10:35"מהם הסיפורים שלאיש אין תמריץ לספר?"
-
10:35 - 10:40התחילו לספר אותם לעצמכם,
וראו אם החלטותיכם משתנות. -
10:40 - 10:42זאת שיטה פשוטה אחת.
-
10:42 - 10:45לעולם לא תצליחו להיחלץ
מדפוס החשיבה בסיפורים, -
10:45 - 10:49אבל תוכלו להשתפר מבחינת המידה
בה אתם חושבים בסיפורים, -
10:49 - 10:51ולקבל כמה החלטות טובות.
-
10:51 - 10:54אז כשאני חושב על ההרצאה הזאת,
אני תוהה, כמובן, -
10:54 - 10:57מה הלקח שתפיקו ממנה?
-
10:57 - 11:01מהו הסיפור שתפיקו מטיילר קאוון?
-
11:01 - 11:05אולי את סיפור השליחות:
-
11:05 - 11:07"טיילר קאוון היה איש
עם תחושת שליחות. -
11:07 - 11:13"טיילר בא וסיפר לנו
לא לחשוב יותר מדי בסיפורים." -
11:13 - 11:16זהו למשל סיפור שתוכלו לספר
על ההרצאה הזאת. -
11:16 - 11:18(צחוק)
-
11:18 - 11:20זה יתאים לדפוס מוכר למדי.
-
11:20 - 11:23כך אולי תזכרו אותו,
תוכלו לספרו לאחרים. -
11:23 - 11:24"הגיע הטיפוס המוזר הזה ואמר,
-
11:24 - 11:28"אל תחשבו בסיפורים.
אני אגיד לכם מה קרה היום!" -
11:28 - 11:29(צחוק)
-
11:29 - 11:30ואז תספרו את הסיפור שלכם.
-
11:30 - 11:32(צחוק)
-
11:33 - 11:37אפשרות אחרת היא
שתספרו סיפור של לידה מחדש. -
11:38 - 11:42תאמרו, למשל,
"פעם חשבתי יותר מדי בסיפורים -
11:42 - 11:45(צחוק)
-
11:45 - 11:47"אבל אז שמעתי את טיילר קאוון,
-
11:47 - 11:48(צחוק)
-
11:48 - 11:51"וכעת אני חושב פחות בסיפורים!"
-
11:51 - 11:54גם זה נרטיב שתוכלו לזכור,
-
11:54 - 11:58תוכלו לספרו לאחרים,
ושוב, זה עשוי להישאר איתכם. -
11:58 - 12:03תוכלו גם לספר סיפור
של טרגדיה קשה. -
12:03 - 12:05"הגיע האיש הזה, טיילר קאוון,
-
12:06 - 12:09"ואמר לנו לא לחשוב בסיפורים,
-
12:09 - 12:11"אבל הוא רק הצליח
לספר לנו סיפורים -
12:11 - 12:12(צחוק)
-
12:12 - 12:16"על כך שאנשים אחרים
חושבים יותר מדי בסיפורים." -
12:16 - 12:18(צחוק)
-
12:18 - 12:23אז במה תבחרו היום?
בשליחות, לידה מחדש, טרגדיה? -
12:24 - 12:26ואולי באיזה שילוב של שלושתם?
-
12:27 - 12:29אני באמת לא יודע,
ואיני מתכוון לומר לכם -
12:29 - 12:34לשרוף את נגן הסרטים שלכם,
ולזרוק את ספרי טולסטוי. -
12:34 - 12:38החשיבה בסיפורים היא תכונה אנושית יסודית.
-
12:38 - 12:41ישנו ספר זכרונות
של גבריאל גרסיה מרקס, -
12:41 - 12:44"לחיות כדי לספר",
-
12:44 - 12:47על כך שאנו משתמשים בזכרונות שבסיפורים
כדי להבין מה עשינו, -
12:47 - 12:52לתת משמעות לחיינו,
ליצור קשרים עם אחרים. -
12:52 - 12:56דבר מכל זה לא ייעלם,
לא צריך ולא יכול להיעלם. -
12:56 - 13:01אבל, שוב, בתור כלכלן,
אני חושב על החיים על הקצה, -
13:01 - 13:03על ההחלטה המיותרת.
-
13:03 - 13:07האם עלינו לחשוב יותר בסיפורים,
או פחות? -
13:07 - 13:11כשאנו שומעים סיפורים,
האם כדאי שנהיה חשדניים יותר? -
13:11 - 13:14ובאילו סיפורים עלינו לחשוד?
-
13:14 - 13:19אני שוב אומר לכם:
בסיפורים שהכי מוצאים חן בעיניכם, -
13:19 - 13:22שהכי מספקים אתכם,
שהכי משפיעים עליכם. -
13:22 - 13:26הסיפורים שאינם מתמקדים
במחירה של ההזדמנות, -
13:26 - 13:30או בתוצאות המורכבות, הלא-מכוונות
של מעשי האדם, -
13:30 - 13:34כי אלה בד"כ
אינם חומרים של סיפור טוב. -
13:34 - 13:39לעתים קרובות מאד,
הסיפור עוסק בנצחון, במאבק; -
13:39 - 13:43יש כוחות מנוגדים,
שהם רעים או נבערים; -
13:43 - 13:46מישהו מחפש משהו,
מישהו עורך מסע, -
13:46 - 13:48וזר מגיע העירה.
-
13:49 - 13:54אלה הן הקטגוריות, אך אל תניחו להן
לשמח אתכם יותר מדי. -
13:55 - 13:56(צחוק)
-
13:57 - 13:59לחלופין,
-
14:00 - 14:03על הקצה - שוב,
מבלי לשרוף את טולסטוי - -
14:03 - 14:06רק תקפידו על קצת יותר בלגן.
-
14:07 - 14:11אילו היה עלי לחיות בפועל
מסעות, חיפושים וקרבות אלה, -
14:11 - 14:13זה היה כל-כך מדכא בשבילי!
-
14:13 - 14:16זה כאילו,
האם אינני יכול סתם לחיות את חיי -
14:16 - 14:20בכל הבלגן, הפשטות
- ואני מהסס לומר זאת - התהילה שלהם -
14:20 - 14:22אבל בכיף?
-
14:22 - 14:24האם באמת עלי לציית לאיזה נרטיב?
-
14:24 - 14:26האם לא אוכל סתם לחיות?
-
14:26 - 14:29אז חושו יותר בנוח עם הבלגן.
-
14:29 - 14:32חושו יותר בנוח עם הספקנות,
-
14:32 - 14:35ובכך אני מתכוון לדברים
שנותנים לכם הרגשה טובה. -
14:35 - 14:38קל כל-כך לבחור תחומים אחדים
בהם תוכלו להיות ספקניים -
14:38 - 14:39ולהרגיש טוב עם זה,
-
14:39 - 14:43כמו, "אני ספקן בקשר לדת
או לפוליטיקה." -
14:43 - 14:48זה די מכתיב שתהיו דוגמטיים
בתחומים אחרים, נכון? -
14:48 - 14:49(צחוק)
-
14:49 - 14:52לפעמים האנשים הכי אמינים
מבחינה אינטלקטואלית -
14:52 - 14:55הם אלה שבוחרים תחום אחד
ונוהגים בו בדוגמטיות גמורה, -
14:55 - 14:57עם הראש בקיר בחוסר-הגיון,
עד שאתם חושבים, -
14:57 - 14:59"איך הם מסוגלים להאמין בזה?"
-
14:59 - 15:04אבל זה ממצה את כל העקשנות שלהם,
-
15:04 - 15:07עד שבדברים אחרים
הם עשויים לגלות פתיחות רבה. -
15:07 - 15:11אז אל תיפלו למלכודת החשיבה
שבגלל שאתם ספקניים בדברים מסוימים, -
15:11 - 15:13זה אומר שאתם הגיוניים מן היסוד
-
15:13 - 15:16בנוגע לאשליה העצמית שלכם,
לסיפוריכם ולפתיחות שלכם. -
15:16 - 15:18(צחוק)
-
15:19 - 15:23אני מדבר על ריחוף מעל,
על ריחוף מבחינת היחס לידע, -
15:23 - 15:26על בלגן ועל חוסר-שלמות,
-
15:26 - 15:29ועל כך שלא הכל
ארוז יפה וקשור בסרט, -
15:29 - 15:32ושאתם בכלל לא נמצאים במסע.
-
15:32 - 15:35אתם כאן מאיזה טעם מבולגן
אחד או יותר, -
15:35 - 15:39ואולי אינכם יודעים מהו,
ואולי אני אינני יודע מהו, -
15:39 - 15:42אך בכל אופן, אני שמח שהוזמנתי,
ותודה לכולכם על הקשבתכם. -
15:42 - 15:43(צחוק)
-
15:43 - 15:45(מחיאות כפיים)
- Title:
- היזהרו בסיפורים פשוטים
- Speaker:
- טיילר קאוון
- Description:
-
כמו כולנו, הכלכלן טיילק קאוון אוהב סיפורים טובים. אבל בהרצאה מעוררת-מחשבה זו הוא מבקש מאיתנו להתרחק מההתייחסות לחיינו - ולעולמנו המבולגן, המורכב ונטול ההגיון - במונחים של סיפור פשוט.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:57
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories | ||
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for Be suspicious of simple stories |